כל הטעויות האפשריות בניצוח

בחזרה לחוויות מלפני 20 שנה

עם תזמורת המושבות, בקונצרט שהתקיים ב16.12.2019

התזמורת הראשונה שעליה ניצחתי באופן קבוע, במשך למעלה משנתיים, היתה תזמורת חובבים – חובבי המוסיקה ירושלים. זה היה לפני כעשרים שנה. הייתי אז סטודנט לניצוח באקדמיה למוסיקה בירושלים, והמורה שלי לניצוח ד"ר יבגני צירלין היה אז המנצח הקבוע של התזמורת הזו, והחליט לעזוב אחרי שבע שנים איתם (הוא למעשה ניצח עליהם מיום עלייתו ארצה). למזלי, הוא המליץ לתזמורת עלי כמי שיוביל את התזמורת לאחר עזיבתו. הם מצידם רצו לבחון אותי, ועוד מועמד או שניים אחרים, לפני שיחליטו. לשמחתי, אחרי מספר חזרות ניסיון הם בחרו בי, וכך התאפשר לי כבר בתקופת לימודי הניצוח שלי לנצח באופן קבוע ולעבוד עם תזמורת פעם בשבוע. זה היה ניסיון חשוב מאד עבורי. הייתי אז סטודנט חסר ניסיון, ועשיתי עליהם את כל הטעויות האפשריות – גם מבחינת ניצוח, גם מבחינת ניהול החזרות, גם מבחינת למידה והכנה של החומר, גם מבחינת בניית מתח, קשר עם הנגנים, וכל מה שמנצח צריך לעשות. התזמורת היתה נהדרת (וגם סלחנית), ואיפשרה לי ממש ללמוד ניצוח עליה. עבור הנגנים החובבים זו היתה הנאה צרופה להיפגש אחת לשבוע ולנגן ביחד. הם עשו זאת במלוא ההתלהבות, המסירות והאהבה, והתוצאות היו יפות מאד. אני זוכר את התקופה הזו כתקופה מאד טובה וחשובה בהתפתחותי המוסיקלית, וכמובן שמאז יש לי פינה חמה בלב לתזמורת החובבים ההיא ולתזמורות חובבים בכלל. במשך כל עשרים השנים שעברו מאז, ניצחתי באופן קבוע, לצד תזמורות מקצועיות גם על תזמורות צעירות, אבל לא יצא לי לנצח על תזמורות חובבים, פרט לפעם אחת לפני כשנתיים עם אנסמבל מיתרים בחיפה (אנסמבל כרמל). בקיץ האחרון קיבלתי פניה לנצח על תזמורת המושבות, שהיא תזמורת חובבים טובה. הסכמתי בשמחה, וסגרנו על מועדי חזרות ומועד הקונצרט וגם את התכנית (שהיתה מאד מאתגרת). הפעם, הגעתי לנצח על תזמורת החובבים ממקום אחר לגמרי מזה שהייתי בו לפני 20 שנה. התובנה העיקרית שהגעתי אליה במשך השנים האלה היא שבעצם אין ממש הבדל בין תזמורת מקצועית לתזמורת חובבים או סטודנטים. הניצוח חייב להיות מדוייק וברור באותה מידה (אולי בתזמורות חובבים אפילו יותר), הסטנדרטים אותם הסטנדרטים, ניהול החזרות זהה, ולמעשה אין שום סיבה לדרוש מתזמורת חובבים או מתזמורת צעירה פחות מאשר מתזמורת מקצועית. אין סיבה להתייחס אליהם יותר בסלחנות מאשר אל תזמורת מקצועית, ההיפך – בגלל שיש יותר זמן חזרות ניתן להגיע לעבודה על כל פרט ועל כל פראזה ולהתעמק יותר במוסיקה, ובודאי שלא צריך לוותר. עם הגישה הזו הגעתי לפרוייקט עם תזמורת המושבות, וכבר מהחזרה הראשונה קיבלתי שיתוף פעולה מלא מצד הנגנים. החזרות התנהלו במלוא הרצינות, ירדנו לפרטי פרטים ולעבודה על כל האספקטים הטכניים והמוסיקליים שבנגינה תזמורתית, וההתקדמות היתה יפה ומהירה. למרות שהחזרות התקיימו בשעות הערב המאוחרות, הגעתי לכל חזרה עם הרבה שמחה ומרץ, וכך גם נגני התזמורת, שהשקיעו ועשו את המקסימום. התכנית היתה קשה ומאתגרת במיוחד – מוצרט הפתיחה לחליל הקסם, ברהמס וריאציות על נושא של היידן, ובטהובן סימפוניה מס׳ 7. עבדנו קשה, ובקונצרט ניתן היה לשמוע את התוצאה. כפי שאני נוהג לעשות בקונצרטים עם תזמורות מקצועיות, גם עם תזמורת המושבות השארתי קצת מקום לספונטניות ולהפתעות בקונצרט. הם היו מרוכזים והגיבו מצוין. בסך הכל זו היתה חוויה נהדרת בשבילי, והקונצרט היה מצוין.

עוד פיטורים לא הגיוניים בתחום החינוך המוסיקלי

מדוע זומן ד"ר אלכס וסרמן ע"י עיריית רמת גן לשימוע לפני פיטורים? לא ברור לי. אלכס ווסרמן הוא מנהל המרכז למוסיקה ברמת גן, הוא הקים בו את התזמורת הסימפונית רמת גן, והוא הביא את שני הגופים – התזמורת והמרכז למוסיקה – להישגים נהדרים ברמה המקצועית והפדגוגית בכל שנות הניהול שלו שם.

אקדים ואומר – ד"ר אלכס ווסרמן הוא לא חבר או קרוב שלי. אבל בגלל שהסיפור הזה מקומם, ומזכיר לי קצת את סיפור הפיטורים שלי ושל מורי מגמת המוסיקה בביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו (רעות) חיפה לפני כשנתיים, אני חייב לכתוב עליו ולהביע את דעתי בעניין. גם כאן, כמו במקרה ויצ"ו מלפני שנתיים, מעורבת עירייה, גם כאן הנושא המרכזי הוא כסף, וגם כאן יש לדעתי חוסר הבנה מצד העירייה בנושא מוסיקה וחינוך מוסיקלי. מיד לאחר ששמעתי על הסיפור כתבתי לראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, את הדברים הבאים:

לכבוד
מר כרמל שאמה הכהן
ראש עיריית רמת גן

כבוד ראש העיר,

נדהמתי לשמוע כי ד"ר אלכס ווסרמן, מנהל המרכז למוסיקה רמת גן ומנהלה המוסיקלי של התזמורת הסימפונית רמת גן, זומן לשימוע לפני פיטורים. 

ד"ר ווסרמן הוא אדם רב כישורים ורב פעלים – הן כמוסיקאי, הן כמנהל והן כפדגוג. הוא הביא להישגים חסרי תקדים את המרכז למוסיקה ברמת גן, הן מבחינת כמות התלמידים הנחשפים למוסיקה וללימודי מוסיקה, והן מבחינת איכות הצוות המקצועי, המורים, התכניות החינוכיות והפעילות המוסיקלית בעיר. הוא בנה במו ידיו את התזמורת הסימפונית רמת גן, שהיא תזמורת סימפונית מקצועית גדולה ומרשימה המקיימת קונצרטים רבים בפני אולמות מלאים, וכן קונצרטים חינוכיים רבים ומשמעותיים למאות מילדי העיר.

אין לי ספק שפיטורים של ד"ר ווסרמן יביאו הרס וחורבן על מרכז המוסיקה המפואר ברמת גן, ויובילו לסגירת התזמורת הסימפונית רמת גן.

לא לכל אדם בעל כישורים מוסיקליים יש גם כישורים אדמיניסטרטיביים ויכולת לנהל מוסד חינוכי. לא כל מנצח תזמורת ניחן ביכולות פדגוגיות ובהבנת הכלים הנדרשים על מנת ללמד מוסיקה ולהנגישה לילדים בגילאי 5 עד 18. ולא כל מנהל בעל יכולת אדמיניסטרטיבית מסוגל לנצח על תזמורת מקצועית ולהובילה ביד רמה להישגים. לד"ר אלכס ווסרמן יש את כל היכולות האלה, ולא בכדי הוא הצליח מאד כמנהל המרכז למוסיקה וכמנהל המוסיקלי של התזמורת. לבנות את כל אלה זה קשה מאד ודורש עבודה קשה, סבלנות, אמונה בדרך ויכולות פנומנליות. להרוס – זה קל ופשוט. 

כבוד ראש העיר, אני משוכנע שאינך רוצה להיזכר כראש העיר שבתקופת כהונתו נחרבה הפנינה האמנותית–מוסיקלית–פדגוגית האיכותית ביותר בעירך, שנבנתה בעמל רב.

אני קורא לך לחזור בך מכוונתך לזמן את ד"ר אלכס ווסרמן לשימוע לפני פיטורים, ופונה אליך בבקשה לאפשר לו להמשיך בעבודת הקודש שהוא עושה בעירך, לתת לו להצמיח את המרכז למוסיקה המפואר שהוא בנה, ולהמשיך להנהיג את התזמורת הסימפונית רמת גן להישגים רבים ברמת גן וברחבי הארץ.

תלמידי המרכז למוסיקה רמת גן והוריהם, ונגנים מהתזמורת הסימפונית רמת גן, יצאו להפגין מול בנין עיריית רמת גן, ומאות אנשים (ואני ביניהם) חתמו על עצומה נגד הכוונה לפטר את אלכס וסרמן. הנה אחת התגובות שמצאתי בפייסבוק על הנושא ואני מזדהה עם כל מילה בה – "פה במקום המטורלל הזה מי שעושה מהפכה ומקדיש את עשר השנים האחרונות למאות ילדים ותזמורת נהדרת עומד בפני ועדת פיטורים? ירדנו מהפסים סופית". שלשום בישיבת מועצת העירייה הנושא נידון. אני מקוה מאד שהעירייה תחזור בה מכוונתה לפטר את ד"ר אלכס וסרמן.

הנה קטע שפורסם בידיעות אחרונות על ההפגנה.

אני אישית חושב שכל אנשי המוסיקה והחינוך המוסיקלי בארץ צריכים להפגין סולידריות ולתמוך באלכס ווסרמן. לצערי, בתחום שלנו, שגם כך סובל ממחסור בתקציבים, מחסור בקהל, מחסור בתלמידים, וגם מחסור בהבנה אצל חלק ממקבלי ההחלטות, זה יכול לקרות לכל אחד, וגם אני נוכחתי בזה בעצמי לפני כשנתיים. כואב לי לשמוע שיש אנשים שמנסים לנצל את המצב הזה לטובתם האישית, וכבר פנו לעיריית רמת גן והציעו להם את שרותיהם במקומו של אלכס (וזה עוד לפני שהתקבלה אפילו החלטה בעניינו). אני חושב שזו חוסר קולגיאליות, אנוכיות וחוסר אתיקה בסיסית, וזה בסופו של דבר, בטווח הארוך, יפגע גם בהם.

חוזרים לקלאסיקה

סימן ההיכר של האנסמבל

 

בשנים 2006-2010 האנסמבל ניגן המון סימפוניות של היידן, וגם לא מעט יצירות של מוצרט, ובעיקר קונצ'רטי שלו לפסנתר. היו לנו עונות שכמעט בכל קונצרט ביצענו סימפוניה של היידן וקונצ'רטו של מוצרט, וזה ממש הפך לסימן ההיכר של האנסמבל. גם הוצאנו דיסק של סימפוניות של היידן, שזכה לשבחי הביקורת, כמו הביקורת הזו של חגי חיטרון מ2009.

 

הפרק השלישי מתוך סימפוניה מס' 74 של היידן מקונצרט שהתקיים ב2009

 

בשנים האחרונות הרפרטואר שלנו התחיל לנוע לכיוונים חדשים. הוספנו יצירות רומנטיות רבות לרפרטואר שלנו, הרבה מהן יצירות מופת קאמריות שעיבדתי לתזמורת מיתרים (רביעייה אופ. 80 של מנדלסון, חמישיית המיתרים של שוברט, הרביעייה "האמריקאית" של דבוז'אק ועוד). גם במוסיקה החדשה הרחבנו את הרפרטואר, ביצענו לא מעט יצירות ישראליות מרכזיות, ארוכות ומשמעותיות ("ישרא וישמע" של חיים פרמונט, "מוות ולידה" של נעם סיון, "יונה" של בעז בן משה הן רק כמה מתוכן). שיתפנו פעולה לא מעט עם מקהלות ועסקנו ברפרטואר ווקאלי (בין היתר ביצענו את הגלוריה של ויולדי, דיקסיט דומינוס של הנדל, הרקויאם של פורה שיבוצע שוב העונה, הרקויאם של מוצרט, מיסות של שוברט ועוד).

במהלך העונה הקרובה נחזור מדי פעם לתכניות קלאסיות "נטו". אחת התכניות האלה תבוצע כבר בסוף נובמבר, ובה נארח את הפסנתרן איתמר גולן ואשתו הפסנתרנית נטסוקו אינווה. הם יבצעו ביחד קונצ'טו לשני פסנתרים של מוצרט בפה מז'ור (אותו כתב מוצרט תחילה לשלושה פסנתרים) וקונצ'רטו לשני פסנתרים בדו מינור של באך. בנוסף, נבצע בקונצרט את הסימפוניה מס' 27 של היידן, שהיא סימפוניה מאד נמרצת, תוססת, ומאפיינת את סגנון "הסער והפרץ". נפתח את הקונצרט ברביעיית מיתרים מוקדמת של שוברט בדו מז'ור, בעיבוד שלי לתזמורת מיתרים. אני מאד אוהב את התכנית הזו ומצפה לה בכליון עיניים. בפעם הקודמת שביצענו את הקונצ'רטו של מוצרט לשני פסנתרים, זה היה בגרסה לשלושה פסנתרים, ביחד עם חברי "מולטיפיאנו". הנה הפרק הראשון מהביצוע ההוא.

 

לי אישית יש אהבה גדולה לרפרטואר הזה, ואני נהנה מאד לשוב וללמוד אותו, ולגלות בו ניואנסים חדשים. לפעמים אלה הרמוניות מפתיעות, לפעמים זה הומור, בעיקר אצל היידן, לפעמים איזשהו קול פנימי יפה. ולמרות שאת רוב היצירות בתכנית כבר ביצעתי יותר מפעם אחת, עדיין זה תהליך למידה מרתק עבורי.

 

 

 

 

חוויה שקשה לתאר במילים

קונצרט פתיחה מרגש בלימה; שיתוף פעולה עם אמן גדול – מישה מאסקי; תגובות נלהבות;  סיפורים מצחיקים בנסיעה; מכירה של כל הדיסקים שהבאנו; סיכום הפתיחה המוצלחת של הסיור בדרום אמריקה

לעשות מוסיקה עם מישה מאסקי זו חוויה שקשה לתאר במילים. הנגינה של מאסקי כל כך אמנותית, יצירתית, מוסיקלית, מלאה בצבעים, גוונים, חופש, הבעה. יחד עם זאת היא כל כך טבעית, כך שמאד נוח ללוות אותו למרות החופש שיש בנגינתו ולמרות שכל פעם הוא מנגן אחרת את אותו הקטע. בחזרה אחת של שעה ורבע עברנו על הקונצ'רטו של היידן, הנוקטורן של צ'ייקובסקי ו"כל נדרי" של ברוך, וגם על שני הדרנים – אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי ושתי הוריאציות האחרונות מתוך וריאציות רוקוקו של צ'ייקובסקי. היה פשוט תענוג. כל כך כיף לשתף איתו פעולה.

חזרת האנסמבל התקיימה בסמוך לקונצרט, אחרי יום של למעלה מ20 שעות טיסה (כולל המתנה בשדה התעופה), 10 ימים ללא נגינה ביחד, עייפות ותכנית קשה. אבל ההתרגשות והאדרנלין גרמו לנו להתחבר מהר. חזרנו על הסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב וסימפוניית יופיטר של מוצרט, כשבעיקר ניסיתי לדאוג לענייני ארטיקולציה, בלאנס ואנסמבל. זו היתה משימה מאתגרת מאד. לאחר הפסקה של רבע שעה המשכנו בחזרה – עם מישה מאסקי.

זו היתה פגישתי הראשונה עם מישה מאסקי. על הבמה בחזרה שלפני קונצרט. מהרגע הראשון הרגשתי שזו הולכת להיות חוויה. החזרה זרמה מהר, לא היה צריך לדבר כמעט, כל דבר שהוא רצה הוא פשוט הראה בנגינה. כשהוא רצה שכולם ירדו לפיאניסימו חרישי הוא פשוט ניגן חרישי כל כך ואי אפשר היה לכסות אותו. כולם היו כל כך קשובים ודרוכים. אני חייב לציין שזו הדרך שאני הכי נהנה לעשות מוסיקה. פשוט ליצור אותה, בלי לדבר. לתקשר באמצעות המוסיקה.

היום של הקונצרט החל בבוקר חופשי שאותו ניצלתי, כמו בכל יום חופשי עד כה, למנוחה במלון, למידה, והפעם גם אימון כושר קליל בחדר הכושר של המלון, וארוחת צהריים במסעדה של המלון. לצערי הרב לא הספקתי להסתובב בלימה בכלל אלא רק לראות את הנוף מהחלון ומהקומה העליונה, שם נמצא חדר הכושר.

 ובחזרה לערב: לאחר החזרה והמנוחה שבין החזרה לקונצרט עלינו לבמה לתחילת הקונצרט. האולם הגדול (1400 מקומות) היה כמעט מלא לגמרי והקהל היה נלהב. האנסמבל צלצל טוב מאד בשביל קונצרט ראשון  בנסיבות האלה, במיוחד בסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב.

לאחר הסימפוניה של מוצרט שפתחה את הקונצרט מישה מאסקי ניגן איתנו את הנוקטורן של צ'ייקובסקי ואת כל נדרי של ברוך, ברצף אחד ללא הפסקה ביניהם. זה היה מרגש ומצמרר. בחלק השני של הקונצרט, לאחר הסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב, הוא ניגן את הקונצ'רטו של היידן. האנסמבל ניגן מצוין בקונצ'רטו, אבל מישה מאסקי העלה את הביצוע לדרגה אמנותית גבוהה ביותר. היתה תחושה שכל רגע הוא יוצר את המוסיקה, מגלה אותה, חושף אותה, בדרך האישית שלו שהיא מרתקת. עם סיום הקונצ'רטו היו מחיאות כפיים כל כך רמות וקריאות בראבו חזקות, והיה ברור שהקונצרט לא הסתיים. ביצענו ביחד את שני ההדרנים שעליהם עברנו בחזרה. בווריאציה האיטית מתוך ווריאציות רוקוקו של צ'ייקובסקי הנגינה שלו היתה אלוהית ממש. לאחר ההדרן הראשון, הוא קיווה שלא יהיה עוד הדרן, כי גם הוא, כמונו, טס המון שעות יום קודם לכן, והיה עייף מאד. אבל הקהל דרש עוד, ואז עלינו לנגן את האנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי. פשוט חוויה. בקבלת הפנים שלאחר הקונצרט התבשרנו שכל הדיסקים שהבאנו למכירה נמכרו. כמובן שיחד עם השמחה היה צער על כך שלא הבאנו עוד דיסקים. עכשיו אין לנו יותר דיסקים למכור בקונצרטים הבאים… זכינו להמון אהדה ואהבה מצד הקהל שנכח בארוע. הרבה אנשים רצו להצטלם עם מאסקי ואיתנו. התגובות היו מאד נלהבות.

אחרי הקונצרט נסעתי למלון יחד עם מישה, ובנסיעה הזו התחלנו קצת להתיידד. הוא סיפר לי המון סיפורים, בדיחות, הראה תמונות של משפחתו וילדיו. דיברנו כל הדרך, גם על מוסיקה, גם על נושאים אחרים. היה בהחלט ערב מרגש ומוצלח.

הבוקר כבר ארזנו, ולאחר ארוחת הבוקר יצאנו לשדה התעופה של לימה, לקראת טיסתנו לסנטיאגו, צ'ילה. גם בנסיעה הזו ביחד עם מישה דיברנו כל הדרך. עכשיו, לאחר פחות מיממה מאז שפגשנו אותו בפעם הראשונה, יש לי הרגשה שהקונצרטים עוד ימשיכו להתרומם ושנזכה לעוד הצלחות כמו אתמול. הגענו לצ'ילה והתמקמנו במלון המאד מאד מפואר גרנד הייאט. הקונצרט שלנו בצ'ילה יתקיים מחר, יום שני 12.9.

סלפי עם הקהל המריע בבילגוריי

ארוע מרגש ביותר לזכר יהודי בילגוריי בנוכחות ראש העיר ומשפחות הנספים; קונצרט מוצלח מאד שזכה לתגובות נלהבות מהקהל שלא הפסיק להריע; וארוח מופתי שכלל הרבה ארוחות, טקסים ומתנות. בילגוריי, סיכום היום הראשון בפולין.

כמה שבועות בלבד לאחר שהעיירה בילגוריי עלתה באש, בספטמבר 1939, חל יום הכיפורים. תפילת כל נדרי לא נשמעה באותו יום כיפור. קולו של החזן בעיירה לא נשמע. היהודים הושמדו, ואלו ששרדו נסו על נפשם. 77 שנים אחר כך, אתמול, בטקס מרגש עד דמעות, ניגנה צ'לנית ישראלית בת 14 ביחד עם אנסמבל סולני תל אביב אל מול קיר הזיכרון את "כל נדרי" של ברוך. אי אפשר היה שלא להזיל דמעה.

משפחותיהם של הנספים הגיעו מהארץ לטקס, וגם ראש עיריית בילגוריי נכח בו. והיתה גם אשה מדהימה, חסידת אומות עולם, שהצילה ב1939 5 נפשות יהודיות מצעדות המוות שעברו סמוך לביתה בבילגוריי. היא, אגב, עדיין חיה שם, בבילגוריי. כך נפתח הסיור שלנו לפולין.

לאחר הטקס המרגש נסענו לאולם הקונצרטים, שם חיכתה לנו קבלת פנים בנוכחות רבים מהמשלחת הישראלית וראש העיר. לאחר קבלת הפנים מיהרנו לעשות חזרת בלאנס קצרה לפני קונצרט הערב. התמקדנו ביצירות שאותן לא ביצענו בימים האחרונים – מוסיקת לילה זעירה של מוצרט ושני הפרקים הראשונים של הקונצ'רטו לצ'לו של היידן. האקוסטיקה היתה יבשה, ולכן היינו צריכים לנגן עם צליל חם יותר ובטמפי קצת יותר מהירים. בשעה 20.00 התחלנו את הקונצרט. האולם היה מלא לגמרי, והקהל היה נלהב מאד, ומחא כפיים בהרבה התלהבות לאחר כל פרק. הסולנית דניאל אקטע ניגנה איתנו את כל נדרי של ברוך ואת הקונצ'רטו של היידן. היה ממש כיף לשתף איתה פעולה. הביצוע של היידן היה מאד משוחרר וספונטני, ועם הרבה חיוך. דניאל זכתה למחיאות כפיים סוערות ולהרבה אהבה מהקהל. לאחר מכן המשכנו לאנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי ולאחר מכן מוסיקת לילה זעירה של מוצרט. הביצוע היה מאד ספונטני, עם הרבה חינניות. האנסמבל הגיב אלי מצוין. מאד נהניתי. הקהל שוב יצא מגדרו, ולאחר מספר פעמים שחזרתי לבמה ניגנו הדרן – ריקוד הונגרי מס' 5 של ברהמס. ושוב הקהל התלהב וקם על רגליו והמשיך למחוא כפיים. העליתי איתי לבמה שוב את הסולנית דניאל אקטע, שכבר החליפה בינתיים את שמלת הקונצרט שלה לבגדי שגרה. כשחזרתי לבמה שוב הבאתי איתי את הטלפון וצילמתי את הקהל הנלהב, וגם עשיתי סלפי איתו, בפעם הראשונה בחיי. זה היה מאד נחמד ויצאה תמונה נהדרת.

לאחר הקונצרט היתה לנו ארוחת ערב במסעדה, ובה נכחו שוב כל המארחים שלנו והמשלחת שבאה מהארץ וגם אותה חסידת אומות עולם, שהענקתי לה זר פרחים מרגש ויפה עם דגלי פולין וישראל.

האנסמבל היה במצב רוח טוב, וכולם אכלו טוב ונהנו. חזרנו למלון, הלכנו לישון, ובבוקר יצאנו ללובלין, שם נופיע הערב.

אז פתחנו את הסיור ברגל ימין ועם הרבה חוויות. אמשיך לעדכן.

חוזרים לעבוד, חוזר לכתוב

לאחר הפסקה של כחצי שנה אני חוזר לכתוב בבלוג, וזה מרגש אותי. ויותר מכך, מרגשת אותי   העובדה שמחר אני מתחיל תקופה  אינטנסיבית וממושכת של חזרות וקונצרטים עם האנסמבל, ושיאה בקונצרטים באולמות הגדולים והמפוארים ביותר בדרום אמריקה, עם אחד מגדולי הצ'לנים בדורנו, מישה מאסקי, כסולן

---

הטיימינג שבחרתי לחזור לכתוב בבלוג אינו מקרי. האנסמבל עומד להתחיל עונה חדשה, ויותר מכך – חודש מלא בחוויות, וביניהן קונצרטים בארץ עם סולנים צעירים, קונצרטים בפולין עם סולנית צעירה, והשיא – סיור קונצרטים בדרום אמריקה עם הצ'לן מישה מאסקי. כל זה יקרה החל ממחר, וזו הזדמנות מצויינת עבורי לחזור לכתוב ולשתף את החוויות של האנסמבל ושלי בתקופה המרגשת הזו.

הצ'לן מישה מאסקי – ינגן איתנו בדרום אמריקה

אז מחר כאמור אנחנו מתחילים בחזרות, תחילה כמה ימים עם קשתנים בלבד, בתכנית שתכלול את הסרנדה למיתרים של אלגר, מוסיקת לילה זעירה של מוצרט, אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי, כל נדרי של ברוך (עם הצ'לנית בת ה14 דניאל אקטע כסולנית בקונצרטים בארץ ובפולין ואחר כך מישה מאסקי בדרום אמריקה), ועוד כמה יצירות למיתרים. בהמשך יצטרפו אלינו  גם נגני כלי הנשיפה והטימפני לחזרות לקראת דרום אמריקה, כשבמרכז התכנית הסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב והסימפוניה הראשונה של בטהובן.

הסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב בביצוע מלפני 11 שנים

 בנוסף, נכין את סימפוניית יופיטר של מוצרט ולא פחות מארבע יצירות לצ'לו ותזמורת שננגן עם מאסקי – קונצ'רטו לצ'לו של היידן בדו מז'ור, וריאציות רוקוקו של צ'ייקובסקי, כל נדרי של ברוך ונוקטורן של צ'ייקובסקי. יש המון חומר ללמוד, וזמן העבודה אינו רב. בנוסף, נצטרך בין לבין להגיע לשגרירויות של חלק מהמדינות שבהן נופיע על מנת להסדיר את קבלת ויזות העבודה לנגנים, וגם זה תהליך לא פשוט.  ואם לא די בכך – יש לנו גם את קונצרטי פתיחת העונה בארץ, ממש לפני נסיעתנו. בקונצרטים האלה, שיתקיימו ב3 ו4 בספטמבר בחיפה ובתל אביב, נציין עשור לפטירתה של הפסנתרנית והמחנכת אסתר בלשה ז"ל, וניתן את הבמה לשני פסנתרנים צעירים זוכי תחרויות – ליאור ליפשיץ בן ה-12, תלמידו של דרור זמל בקונסרבטוריון שטריקר, ואמיר רון בן ה-15 שלומד אצל שרה טל בקונסרבטוריון גבעתיים. שניהם ינגנו קונצ'רטי לפסנתר של מוצרט – מס' 12 בלה מז'ור ומספר 9 במי במול מז'ור. סולנית נוספת שתופיע איתנו בקונצרטים אלה (וגם תיסע איתנו לפולין) היא כאמור הצ'לנית דניאל אקטע בת ה-14, שתנגן איתנו את כל נדרי של ברוך. בנוסף ננגן את הסרנדדה למיתרים של אלגר ואת אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי.

הצ'לנית הצעירה דניאל אקטע. תנגן איתנו בארץ ובפולין.

מחכה לנו הרבה מאד עבודה, המון יצירות ללמוד, הרבה קונצרטים וכמעט חודש שלם לבלות ביחד בארץ ובחו"ל (הנסיעה תחל בפולין, ומשם לפרו, צ'ילה, ברזיל וארגנטינה). אני בטוח שתהיינה לנו חוויות רבות מהתקופה הזו ואני מצפה לה מאד. אמשיך לעדכן "מהשטח" במהלך החזרות והקונצרטים.

יוצאים לדרך

 

תלויים על הקיר

הופעות כסולן בכינור, קבלת פרס לנדאו בטקס מרגש, הופעה ראשונה והיסטורית עם תזמורת שש שנתית של ביה"ס לאמנויות בחיפה, וקונצרט מרגש שבו חברו נגני תזמורת התיכון לאמנויות לביצוע משותף עם סולני תל אביב. חודש עמוס בארועים עבר עלי.

 

כל כך הרבה קרה בחודש האחרון. זה החל בקונצרט באודיטוריום הכט באוניברסיטת חיפה, קונצרט ראשון השנה של תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות בעיר "רעות" (לשעבר ויצ"ו). התזמורת, אותה הקמתי ב2012, הגיעה השנה לרמה מקצועית גבוהה ביותר, כפי שניתן היה להבחין בקונצרט הזה וגם בקונצרט המשותף שלה עם סולני תל אביב (בהמשך הפוסט), ובמיוחד בכלי הקשת. בקונצרט באודיטוריום הכט ביצענו את הפתיחה ואת הדואט פפגנו-פפגנה מ"חליל הקסם" של מוצרט, את הסימפוניה הפשוטה של בריטן במלואה, פרק אחרון מהסימפוניה הראשונה של בטהובן, ולסיום – הופעה ראשונה והיסטורית של תזמורת שש שנתית, כאשר נגני תזמורת חטיבת הביניים "רעות" הצטרפו אל תזמורת התיכון לביצוע משותף של הריקוד הסלבוני מס' 8 של דבוז'אק. זה היה מאד מרשים ומרגש, וניכר כי התזמורת עשתה התקדמות מאד גדולה בחדשים האחרונים. הנה כמה תמונות מהקונצרט.

כעבור מספר ימים, היו לי שני קונצרטים יוצאי דופן ומרגשים – קונצרטים שבהם הופעתי כסולן בכינור עם אנסמבל סולני תל אביב. ביצעתי את הקונצ'רטו הכפול של פיאצולה בעיבוד של אריה ברדרומא לכינור וויולה. אריה היה גם הסולן בויולה. זה כמובן לא קורה לי הרבה שאני מופיע כסולן בכינור עם תזמורת, אבל הרגשתי בשני הקונצרטים שדווקא בזכות הניסיון הרב שצברתי על הבמה כמנצח, הייתי מאד משוחרר ועם הרבה ביטחון גם בהופעתי כסולן בכינור. הצלחתי בזמן הקונצרט להנות מהנגינה ולעשות מוסיקה ואפילו הייתי ספונטני בכמה מקומות. גם נוכחותם של מוסיקאים חשובים בקהל, כמו הכנר האסטוני אנדרס מוסטונן שהופיע לא מזמן עם האנסמבל, המורה שלי לכינור במשך שש שנים אירנה סבטלובה, ועוד כמה – לא הלחיצה אותי אלא דווקא הצליחה לגרום לי להיות במיטבי. סך הכל זו היתה חוויה נהדרת עבורי, ואני שמח מאד שעשיתי את זה (אריה ברדרומא היה זה ששכנע אותי להופיע כסולן עם האנסמבל). שני הקונצרטים זכו להצלחה גם בגלל התכנית הנפלאה שבנתה המנצחת ג'יזל בן דור והרבה בזכות הסולן בבנדוניאון חואנחו מוסליני. הנה כמה תמונות מהערב.

כעבור מספר ימים התקיים אחד הארועים המרגשים ביותר שהשתתפתי בהם – טקס הענקת פרס לנדאו. הגעתי לטקס עם 12 מנגני האנסמבל, שאיתם ביצעתי פרק מהדיברטימנטו ברה מז'ור של מוצרט, על רקע של תפאורה מרהיבה. אחר כך, בזמן ביצוע האריה למיתרים של באך הסתובבתי אל הקהל וסיפרתי לו את "סיפורו של האנסמבל" בשתי דקות. הערב כולו היה מרגש מאד, הוא החל בקבלת פנים בפואייה של מרכז "נא לגעת" ביפו, כאשר על הקירות היו תלויים תמונותיהם של הזוכים. במהלך קבלת הפנים פגשנו הרבה אנשים מכובדים (ביניהם עוזי דיין) ונהנינו מקייטרינג משובח. לאחר מכן היו צילומים משותפים של כל הזוכים עם עוזי דיין ועם לוסי אהריש מנחת הטקס. הטקס עצמו כלל הופעה או פרזנטציה של כל אחד מהזוכים מספר דקות. ולאחר הטקס, בקינוחים בפואייה, נשארו נגני האנסמבל לחגוג את הזכייה ולהצטלם ביחד. באמת ערב שכולו אופוריה – קבלת הוקרה שכזו במעמד מרגש שכזה. הטקס שודר כעבור מספר ימים בערוץ 2 בטלביזיה. הנה כמה תמונות מהארוע.

כבר למחרת הטקס התחלנו בחזרות לקראת התכנית הבאה שלנו – תמונות בתערוכה. התכנית כללה תזמור נפלא של יבגני לויטס ליצירה "תמונות בתערוכה" של מוסורגסקי, קונצ'רטו לצ'לו של היידן ותפילה של בלוך, שניהם בנגינה נהדרת של צביקה פלסר. בפתיחת הקונצרט הראשון מבין השלושה (בחיפה), ביצענו את הסימפוניה הפשוטה של בריטן במשותף עם נגני התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה. הנגנים הצעירים ישבו לצדם של נגני האנסמבל, והפגינו שליטה ורמת נגינה גבוהה מאד. הם הגיעו מוכנים לגמרי לאחר עבודה דקדקנית על כל ניואנס שעשינו מתחילת השנה, והשתלבו היטב ביחד עם האנסמבל. נגני האנסמבל ציינו את רמתם הגבוהה של הנגנים הצעירים, והמפגש כולו היה מהנה ומפרה לשניי הצדדים. הנה כמה תמונות מהפרוייקט.

והשבוע מתחיל פרוייקט חדש של האנסמבל -מחווה לפאול קליי. מתארחים אצלנו המנצח האוסטרי ארנסט הצל ודואו הפסנתרנים סיון סילבר וגיל גרבורג. במרכז התכנית הסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי, וכן ינוגנו שתי יצירות לשני פסנתרים ותזמורת – קונצ'רטו בדו מינור של באך, ו"מחווה לפאול קליי" של שנדור ורש. ותהיה גם הפתעה! הקונצרטים יתקיימו במוצ"ש הקרוב בחיפה וביום א' בתל אביב.

בחודש פברואר לי אישית אין קונצרטים עם האנסמבל, אבל יש לי הרבה עבודה עם תזמורות אחרות, וכמובן שאגיע גם לשמוע את האנסמבל בקונצרט הקרוב.

 

חוויה לכל החיים

בשנים האחרונות האנסמבל פעיל מאד בעבודה חינוכית ומשתף פעולה עם תלמידי מוסיקה מצטיינים מהקונסרבטוריונים וממרכזי המוסיקה ברחבי הארץ. העונה אנחנו משתפים פעולה עם הקונסרבטוריונים של עפולה ובאר-שבע, וכן עם מרכז שטיינברג למוסיקה בחולון. כבר ביום שלישי הקרוב ניתן יהיה לשמוע בתיאטרון חולון תלמידה מצטיינת של מרכז שטיינברג מופיעה כסולנית עם האנסמבל, כחלק משיתוף הפעולה הזה. חינוכי ומרגש.

תזמורת הקונסרבטוריון של גבעתיים ביחד עם סולני תל-אביב, פברואר 2011.

 

מתן במה לסולנים צעירים מצטיינים היתה מאז ומעולם חלק בלתי נפרד מדרכו של האנסמבל. בפרוייקטים חינוכיים במסגרות שונות, נגנים צעירים מצטיינים מקונסרבטוריונים ברחבי הארץ זוכים מידי פעם להופיע בקונצרטים עם האנסמבל. לפעמים אנחנו מקיימים קונצרטים בעיר שבה נמצא הקונסרבטוריון או מרכז המוסיקה, ובקונצרט הזה אנחנו משתפים סולנים מצטיינים מתלמידי הקונסרבטוריון המקומי. לפעמים אנחנו משתפים סולן צעיר כקטע הפתעה בקונצרט שלנו למנויים (כפי שהיה עם הכנרת הצעירה מאשה מרשון ועם הפסנתרן הצעיר אריאל לני).

מאשה מרשון בת ה11 עם סולני תל-אביב ב"הרהורים" של מסנה

 

ולפעמים שיתוף הפעולה עם הקונסרבטוריון הוא רחב יותר וכולל גם נגינה משותפת של תזמורת הקונסרבטוריון עם סולני תל-אביב והדרכה בחזרות תזמורת הקונסרבטוריון, אשר ניתנת על-ידי נגנים מובילים של האנסמבל. פרוייקט מסוג זה יחל בדצמבר עם קונסרבטוריון באר-שבע, ושיאו יהיה בקונצרט של האנסמבל בבאר-שבע ב21.1.2015, שבו ישבו נגני תזמורת הקונסרבטוריון לצד נגני האנסמבל וינגנו ביחד. לפני מספר שנים עשינו פרוייקט דומה עם התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים, כשביצענו במשותף, בקונצרט למנויים של האנסמבל, את הסימפוניה במי מינור (מס' 44 – סימפוניית "האבל") של היידן. הנה הביצוע המשותף.

 

העונה אנחנו מקיימים סדרת קונצרטים למנויים בתיאטרון חולון (סדרת "אוצרות הקלאסיקה"), ובמסגרתה אנחנו משתפים פעולה עם מרכז שטיינברג למוסיקה בחולון. בפתיחת הקונצרט שלנו ביום שלישי הקרוב בתיאטרון חולון תופיע חלילנית צעירה, תלמידה מצטיינת ממרכז שטיינברג, כסולנית עם האנסמבל, בפרק מקונצ'רטו לחליל של שטאמיץ. אח"כ יתקיים הקונצרט בתכנית "בעיקר מוצרט" עם הסולנית, זמרת הסופרן הדס פארן. שיתופי פעולה מסוג זה תמיד מרגשים אותי, כי יש להם ערך מוסף גם עבורנו וכמובן שעבור הנגנים הצעירים. נגינת סולו בגיל צעיר עם תזמורת מקצועית, היא חוויה שכל אחד זוכר היטב ולוקח איתו לכל חייו, בין אם הוא הופך בסופו של דבר לנגן מקצועי ובין אם לא.

יום בלתי נשכח

הקונצרט באולם הפילהרמונית בסט. פטרסבורג היה מרגש, מלהיב ומהנה. הקהל שמילא את האולם מחא כפיים בהתלהבות ודרש (וקיבל) הדרנים גם מהסולן וגם מהאנסמבל. המנהל של הפסטיבל שיבח את האנסמבל, ומוסיקאים ואנשים בעלי השפעה התלהבו. סיכום של יום בלתי נשכח.

היום הזה התחיל בחזרה גנרלית באולם. זו היתה חזרה "אינסטנט" – היינו צריכים להספיק לעבור על הכל במעט זמן. התחלנו עם הקונצ'רטו של היידן עם הסולן עמית פלד, ביצענו כל פרק מתחילתו עד סופו, ואחר כך חזרנו על שניים שלושה מקומות שהיה צריך לתקן. כך עשינו גם עם שאר היצירות בתכנית – הסרנדה של אלגר, הסימפוניה מס. 29 של מוצרט והיצירה של אריה ברדרומא.

הוספתי 15 דק' מעבר לזמן המתוכנן כדי להספיק הכל, אבל ההרגשה בסיום החזרה היתה טובה מאד. היינו דרוכים ונרגשים לקראת הקונצרט.
בזמן שנותר עד הערב בעיקר ישנתי, ובשעה שש וחצי בערב יצאנו מהמלון לכיוון האולם. עשינו חזרה קצרה על הבמה לחימום, ובה עברנו על התחלות הפרקים, ובסיומה הלכתי לחדר המנצח להתארגן ולהתלבש לקראת הקוצרט.
כמה דקות לאחר השעה שמונה, כשהתזמורת כבר היתה ישובה, נקראתי לעלות לבמה. ההמתנה לעלייה לבמה היא מאחורי וילון, וכאשר מנהל הבמה פתח אותו – ראיתי מולי אולם מלא וקהל שהחל למחוא כפיים. האנסמבל קם על רגליו, אני עליתי לבמה ומחיאות הכפיים התגברו כאשר עליתי על הפודיום. מרגש מאד, ובהחלט רגע יוצא דופן במיוחד עבורי (למרות שכל קונצרט נפתח בצורה זו).
התחלנו את הקונצרט. הערב כולו היה מרגש, האנסמבל היה מרוכז, אני הייתי בשליטה מלאה, והקהל היה קשוב מאד. גם היתה הרגשה ברגעים מסויימים שיצרנו ביחד באופן ספונטני הרבה ניואנסים מוסיקליים יפים. זה קרה גם עם הסולן עמית פלד, לאורך הקונצ'רטו של היידן. היה לנו דיאלוג מוסיקלי ספונטני, שכלל גם כמה "התקלות" מצידו. למשל, לפני הרפריזה של הפרק הראשון, יש הפסקה של פעמה אחת בלבד ואחריה חוזר הסולן עם המנגינה הפותחת כשהתזמורת איתו. באותה פעמה של הפסקה הסתכלתי אל עמית כדי להתחיל ביחד איתו וראיתי שהוא מסתכל אלי במבט של "לא לזוז"… עצרתי את הידיים שלי כי הבנתי שהוא יתחיל לנגן אחרי זמן ממושך יותר מאשר פעמה אחת, וחיכיתי לראות מתי הוא מכין את הקשת לתחילת הרפריזה. התחלנו לגמרי ביחד, התזמורת הגיבה היטב, ובכך נוצרה הפסקה ארוכה קצת יותר ממה שכתב המלחין, וזה יצר עוד יותר מתח שהשתחרר עם נגינת הצליל הראשון. כל זה קרה באופן ספונטני לגמרי, כמו רגעים אחרים בקונצ'רטו וגם ביצירות התזמורתיות האחרות.
בסימפוניה של מוצרט האנסמבל היה מאד משוחרר ונלהב, והקהל הגיב במחיאות כפיים סוערות ובדרישה להדרנים. מכיוון שבזמן החזרות הקצר שלנו לא יכולנו להספיק להכין הדרנים, ניגנו כהדרנים פרקים מתוך התכנית – הפרק השני מהסרנדה של אלגר והפרק האחרון מהסימפוניה של מוצרט.

אגב, גם עמית סיים את חלקו בקונצרט עם הדרן שאותו הוא ניגן בליווי של התזמורת – קטע נפלא ומרגש של בלוך שאותו הוא הקדיש לזכר מורו בוריס פרגמנצ'יקוב שגדל והתחנך בסט. פטרסבורג.

אחרי סיום הקונצרט היתה קבלת פנים שבה השתתפו מנהל הפסטיבל בוריס ברזובסקי, צוות ההנהלה של הפסטיבל, נגני האנסמבל, הסולן עמית פלד, נציגי הקונסוליה הישראלית ואורחים. מנהל הפסטיבל שיבח מאד את נגינת האנסמבל, את הרמה הגבוהה, את הסגנון, האיכות התזמורתית, וגם את הסולן עמית פלד ואותי. הוא אמר בבדיחות שאנחנו עושים יותר מדי חזרות, במקום להסתובב בסט. פטרסבורג וליהנות מיופיה.

הסולן, המנצח, הקונסולית ומנהל הפסטיבל בקבלת הפנים.

הרבה קשרים חשובים נוצרו לאנסמבל בנסיעה הזו, וזכינו להזמנות לבוא לנגן בסט. פטרסבורג שוב.
שמחים ומרוצים חזרנו אתמול בלילה לארץ (פרט לנגנים שחזרו לארצות מגוריהם באירופה), אחרי יום שכלל קצת זמן חופשי וטיולים, ואח"כ טיסת ערב לארץ.
בשבוע הבא – חוזרים ל"שגרה" – קונצרט נוסף של "דירה להשכיר" לילדים, הפעם במודיעין, וקונצרט למנויים מס' 2, עם הסימפוניה הרביעית של מאהלר בגרסא קאמרית.

ממריאים

במהלך יום חמישי נגני האנסמבל יגיעו לסט. פטרסבורג מאוסטריה, גרמניה, צ'כיה וישראל, והסולן עמית פלד שיגיע מארה"ב יצטרף אף הוא. אחרי יום התארגנות וביקור בקהילה היהודית – יהיו לנו יומיים אינטנסיביים של חזרות ובסיומם הקונצרט באולם הפילהרמונית בסט. פטרסבורג, במוצ"ש 1.11.2014

אולם הפילהרמונית בסט. פטרסבורג. אנחנו בדרך לשם

אמנם זוהי נסיעה קצרה, לקונצרט אחד בלבד, אבל קונצרט מרגש והיסטורי: אנסמבל סולני תל-אביב ברוסיה! נגני האנסמבל "יתקבצו" בסט. פטרסבורג מרחבי אירופה במהלך יום חמישי. הקבוצה המרכזית תצא מהארץ כבר מחר בלילה, ובמהלך יום חמישי יצטרפו אלינו הנגנים המתגוררים באוסטריה, גרמניה וצ'כיה. הצ'לן עמית פלד, יגיע מארה"ב ביום חמישי ומיום שישי בבוקר אנחנו מתחילים לעבוד. מוצרט – סימפוניה מס' 29, היידן – קונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור, אלגר – סרנדה למיתרים, אריה ברדרומא – "L'estro melodico" לתזמורת מיתרים (יצירה שנכתבה במיוחד עבור הקונצרט הזה ובוצעה על-ידינו בארץ לפני מספר שבועות), והדרנים כמובן. יום שישי יהיה יום אינטנסיבי של חזרות, ולמחרת בבוקר חזרה גנרלית באולם הפילהרמונית. במוצ"ש 1.11.2014 בשעה 20:00 נפתח את פסטיבל Silver Lyre בסט. פטרסבורג בקונצרט שיתקיים באולם הפילהרמונית.

בנוסף, צפויים לנו במהלך ימי שהותנו בסט. פטרסבורג – סיור בקהילה היהודית ובבית הכנסת הגדול, מסיבת עיתונאים, קבלות פנים ומעט זמן חופשי להסתובב בעיר. במהלך יום ראשון יתפזרו נגני האנסמבל חזרה לארצות מגוריהם, אנחנו ננחת בארץ ביום ראשון בלילה.

ההכנות שלנו בעיצומן. אני עוסק בהכנת הפרטיטורות, וגם בליטוש הרוסית שלי, הנגנים מכינים את כל המסמכים וענייני הבירוקרטיה הקשורים בכניסה לרוסיה, ומחר בלילה נצא לדרך.

אמשיך לדווח משם.

לאה גולדברג, מאהלר, מוצרט וארגוב

חמש תכניות שונות צפויות לאנסמבל בשבועות הקרובים – בסדרה לילדים, בסדרה למבוגרים, בסדרה "אוצרות הקלאסיקה", בפסטיבל ברוסיה וברחבי הארץ. סקירה קצרה של הארועים הקרובים.

סיפורים חדשים מהבניין המפורסם של "דירה להשכיר"

את ספר הילדים "דירה להשכיר" של לאה גולדברג כולם מכירים. ביום שלישי הקרוב, בקונצרט הראשון העונה בסדרה לילדים "בובה של קונצרט", יספר השחקן עידו מוסרי את הסיפור האמיתי "דירה להשכיר", זה שמעולם לא סופר. למוסיקה נפלאה של דקלה בניאל, וגם של פרוקופייב (מ"פטר והזאב"), מוסורגסקי (מ"תמונות בתערוכה"), רימסקי קורסקוב ("זמזום הדבורה") וסן סנס (מ"קרנבל החיות"), יגלה לנו עידו למי מדיירי הבניין היו מיגרנות, לאיזו דירה נכנסו דבורים, ומיהו החבר המפורסם של החתולה הכושית… הקונצרט יתקיים ביום ג' 14.10 בשעה 17:30 באולם רוזין ברמת אביב, ויבוצע שוב במודיעין באולם עינן ביום ב' 10.11 בשעה 17:30. את הקונצרט תנחה, כרגיל, הבובה קנון (השחקן דותן אלעד)

קנון ונגני האנסמבל

קונצרט באולם הפילהרמונית של סט. פטרסבורג והצ'לו של פבלו קזלס

בעוד כשבועיים האנסמבל ימריא לרוסיה, לקונצרט מיוחד ומרגש שיפתח את פסטיבל Silver Lyre באולם הפילהרמונית של סט. פטרסבורג. אל האנסמבל יצטרף כסולן הצ'לן עמית פלד, שכבר הופיע איתנו בעבר לא פעם. אלא שהפעם ינגן עמית על הצ'לו של פבלו קזלס, צ'לו שחוזר אליו לאחר שעבר תיקון. על הסיפור שהוביל אותו אל הצ'לו של קזלס, מספר עמית פלד במאמר שכתב לאחרונה עבור המגזין "אופוס". לקריאה לחצו כאן. עמית יבצע איתנו ברוסיה את הקונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור של היידן. בנוסף נבצע את הסרנדה למיתרים של אלגר, את יצירתו החדשה של אריה ברדרומא L'estro melodico, וסימפוניה מס' 29 של מוצרט. הקונצרט יתקיים במוצ"ש 1.11 בשעה 20:00 באולם הפילהרמונית של סט. פטרסבורג.

 

עמית פלד

הסימפוניה הרביעית של מאהלר בגרסא קאמרית

עם שובנו מרוסיה נתחיל להתכונן לקונצרט השני בסדרה למנויים, קונצרט שבמרכזו הסימפוניה הרביעית של מאהלר. הסימפוניה תבוצע בגרסא קאמרית שכוללת מיתרים, חליל, אבוב, קלרינט, פסנתר, הרמוניום וכלי הקשה. זו תהיה הפעם הראשונה שהאנסמבל יבצע את היצירה הזו, ובכלל זו תהיה הפעם הראשונה שהאנסמבל יבצע מאהלר. עם האנסמבל תופיע המנצחת האורחת ג'יזל בן דור, והסולנית תהיה זמרת הסופרן אלינור זון. הקונצרטים יתקיימו ב15 ו16 בנובמבר בחיפה ובתל-אביב.

אלינור זון

בעיקר מוצרט – קונצרט ראשון בסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה"

הסדרה החדשה של האנסמבל "אוצרות הקלאסיקה" תביא לקהל יצירות קלאסיות מוכרות ומהנות, בעיקר מהבארוק ומהתקופה הקלאסית. את הסדרה אנחנו פותחים עם קונצרט שכמעט כולו יצירות של מוצרט. הסולנית בקונצרט תהיה זמרת הסופרן הדס פארן-אסיה, והיא תבצע עם האנסמבל את Exsultate, jubilate של מוצרט. בנוסף, נבצע את הדיברטימנטו לאבוב, שתי קרנות ומיתרים של מוצרט ק.251 ואת הסימפוניה מס' 29. הקונצרט הזה יבוצע פעמיים – ב25.11 בשעה 20:30 במרכז שטיינברג בחולון, וב27.11 בשעה 20:30 בקונסרבטוריון שטריקר.

הדס פארן-אסיה

"ממוצרט עד ארגוב" חוזר, עם קרן הדר ומקהלת זמרי קולגיום

התכנית "ממוצרט עד ארגוב" שבה מארח האנסמבל את זמרת הסופרן קרן הדר ואת מקהלת זמרי קולגיום, חוזרת להופעה אחת בסוף נובמבר בשהם. בתכנית, שאיתה כבר הופענו בעונה שעברה מספר פעמים – אריות לסופרן של בליני (מתוך "נורמה") וביזה (מתוך "כרמן"), יצירות ווקאליות ואינסטרומנטליות של מוצרט, יצירות למקהלה א-קפלה של בן-חיים ומנדלסון, שירים לסופרן ומיתרים של סשה ארגוב בעיבודים של רפי קדישזון ודקלה בניאל, וכמה קטעי א-קפלה קלילים.

קרן הדר