בשנים 2006-2010 האנסמבל ניגן המון סימפוניות של היידן, וגם לא מעט יצירות של מוצרט, ובעיקר קונצ'רטי שלו לפסנתר. היו לנו עונות שכמעט בכל קונצרט ביצענו סימפוניה של היידן וקונצ'רטו של מוצרט, וזה ממש הפך לסימן ההיכר של האנסמבל. גם הוצאנו דיסק של סימפוניות של היידן, שזכה לשבחי הביקורת, כמו הביקורת הזו של חגי חיטרון מ2009.
הפרק השלישי מתוך סימפוניה מס' 74 של היידן מקונצרט שהתקיים ב2009
בשנים האחרונות הרפרטואר שלנו התחיל לנוע לכיוונים חדשים. הוספנו יצירות רומנטיות רבות לרפרטואר שלנו, הרבה מהן יצירות מופת קאמריות שעיבדתי לתזמורת מיתרים (רביעייה אופ. 80 של מנדלסון, חמישיית המיתרים של שוברט, הרביעייה "האמריקאית" של דבוז'אק ועוד). גם במוסיקה החדשה הרחבנו את הרפרטואר, ביצענו לא מעט יצירות ישראליות מרכזיות, ארוכות ומשמעותיות ("ישרא וישמע" של חיים פרמונט, "מוות ולידה" של נעם סיון, "יונה" של בעז בן משה הן רק כמה מתוכן). שיתפנו פעולה לא מעט עם מקהלות ועסקנו ברפרטואר ווקאלי (בין היתר ביצענו את הגלוריה של ויולדי, דיקסיט דומינוס של הנדל, הרקויאם של פורה שיבוצע שוב העונה, הרקויאם של מוצרט, מיסות של שוברט ועוד).
במהלך העונה הקרובה נחזור מדי פעם לתכניות קלאסיות "נטו". אחת התכניות האלה תבוצע כבר בסוף נובמבר, ובה נארח את הפסנתרן איתמר גולן ואשתו הפסנתרנית נטסוקו אינווה. הם יבצעו ביחד קונצ'טו לשני פסנתרים של מוצרט בפה מז'ור (אותו כתב מוצרט תחילה לשלושה פסנתרים) וקונצ'רטו לשני פסנתרים בדו מינור של באך. בנוסף, נבצע בקונצרט את הסימפוניה מס' 27 של היידן, שהיא סימפוניה מאד נמרצת, תוססת, ומאפיינת את סגנון "הסער והפרץ". נפתח את הקונצרט ברביעיית מיתרים מוקדמת של שוברט בדו מז'ור, בעיבוד שלי לתזמורת מיתרים. אני מאד אוהב את התכנית הזו ומצפה לה בכליון עיניים. בפעם הקודמת שביצענו את הקונצ'רטו של מוצרט לשני פסנתרים, זה היה בגרסה לשלושה פסנתרים, ביחד עם חברי "מולטיפיאנו". הנה הפרק הראשון מהביצוע ההוא.
לי אישית יש אהבה גדולה לרפרטואר הזה, ואני נהנה מאד לשוב וללמוד אותו, ולגלות בו ניואנסים חדשים. לפעמים אלה הרמוניות מפתיעות, לפעמים זה הומור, בעיקר אצל היידן, לפעמים איזשהו קול פנימי יפה. ולמרות שאת רוב היצירות בתכנית כבר ביצעתי יותר מפעם אחת, עדיין זה תהליך למידה מרתק עבורי.
לאחר עבודת הכנה אינטנסיבית של התזמורת, ובמקביל, עבודת שיווק מצויינת ויחסי ציבור ברמה גבוהה, קונצרט הבכורה של התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי התקיים בסוף ינואר מול אולם מלא, במרכז קריגר בחיפה. וזה היה עוד בערב שבמקביל התקיים בו קונצרט של הפילהרמונית באודיטוריום חיפה. בהחלט הישג יפה!!! בקהל נכחו בין היתר עשרות בוגרים של התזמורת הסימפונית הצעירה ההיסטורית לדורותיה, שהגיעו עם בני משפחותיהם לחוות את תחייתה מחדש של התזמורת בה גדלו. גם בתזמורת עצמה ניגנו כמה מבוגרי התזמורת הצעירה, שנענו לבקשתי ובאו לחזק את התזמורת. עוד היו בקהל ביתו טלי וכמה מנכדיו של אליעזר החתי ז"ל.
זה היה ערב מרגש מאד. התזמורת היתה מוכנה היטב, וניגנה במלוא הריכוז, האנרגיה וההתלהבות. במהלך הביצוע של הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט היו כמה רגעים נפלאים, שמיימיים ממש. תענוג היה לעבוד ולנצח על התזמורת הזו. התגובות היו נלהבות מאד. במהלך הקונצרט הזמנתי לבמה את אחד מבוגרי התזמורת, עומר גולדשטיין, לספר קצת על החוויה המיוחדת שזו היתה לנגן בתזמורת הסימפונית הצעירה חיפה בניצוח אליעזר החתי.
ומה תכניותיה של התזמורת החדשה להמשך העונה? בשבוע הבא תשתתף התזמורת בצילומים לסדרת טלביזיה בהשתתפות איתי טיראן (שיגלם את מנצח התזמורת), ובסוף יוני יתקיים הפרוייקט המסורתי השנתי של התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים. בתכנית הקונצרט הזה סימפוניית "האפנר" של מוצרט, "כל נדרי" של ברוך, אריה מתוך "המלך הרועה" של מוצרט, ופרקים מתוך קונצ'רטו לפסנתר של מנדלסון, קונצ'רטו לקרן של מוצרט, ועוד.
נגינה מלאה השראה
בחודש פברואר התקיימו שני פרוייקטים של סולני תל אביב. בראשון ארחנו את הכנר הנפלא איתמר זורמן, שניגן ברגישות יוצאת דופן את הרונדו של שוברט ואת "רפסודיה וינאית" של קרייזלר. תענוג היה ללוות אותו, לשמוע מקרוב את הניואנסים המוסיקליים הרבים שלו, את הגוונים הרבים בצליל שלו, את הפיסוק היפה והטיימינג האמנותי שלו. זו היתה נגינה מלאה בהשראה ובדמיון, ויחד עם זאת ספונטנית מאד. לא היה צריך לדבר הרבה או לתכנן יותר מדי, הוא פשוט לקח את כולם ביחד איתו. חוויה! בחלק ההפתעה בקונצרט הצטרפה אל איתמר הכנרת הצעירה ליר וגינסקי בת ה-13, וביחד עם האנסמבל הם ביצעו את "נבארה" של סרסטה. זה היה אחד הקטעים המלהיבים והסוחפים בקונצרט, בזכות הנגינה המשובחת של שני הסולנים. יצירתה של נעמה פרל "עטרי" שבוצעה בבכורה עולמית התקבלה היטב על ידי הקהל, ובצדק. זו יצירה טובה מאד שכתובה היטב לתזמורת מיתרים, והביצוע היה טוב מאד. ברביעייה אופ. 80 של מנדלסון, שחתמה את הערב, היה כיף לכולם. זו יצירה שבה לכל נגן יש "מה לנגן", והמוסיקה נפלאה, דרמטית, לפעמים קודרת, לפעמים שירתית, לפעמים וירטואוזית. האנסמבל צלצל מצויין, במיוחד בקונצרט השני (בתל-אביב), והקהל קיבל אותו בהתלהבות.
בפרוייקט השני, כעבור מספר ימים, האנסמבל ניגן בניצוחו ובהובלתו של אנדרס מוסטונן האסטוני, בתכנית שרובה הוקדשה לי.ס.באך. לי אישית זה היה קונצרט מאד מיוחד, מכיוון שהופעתי בו כסולן בכינור, בנגינת הקונצ'רטו לשני כינורות של באך ביחד עם מוסטונן. זו היתה עבורי חוויה מיוחדת. אני לא מרבה להופיע ככנר, ולכן בכל פעם שזה קורה, זה מאוד מיוחד בשבילי. השקעתי הרבה באימון ובהכנה לנגינת הקונצ'רטו הכפול, ולשמחתי כבר בחזרה הראשונה יחד עם מוסטונן והאנסמבל הרגשתי נוח. הסגנון של מוסטונן, האנרגיה, הארטיקולציה, הקופצנות, הספונטניות, הדרמטיות בכל צליל – כל אלה מאוד מתאימים לסגנון הנגינה שלי (למעשה הוא הרבה יותר קיצוני ממני). היה מאד כיף, גם בחזרות וגם בקונצרט. הקונצרט כולו היה מלהיב מאד, והקהל שמילא את מרכז ענב בתל אביב הגיב בהתאם.
הקונצ'רטו לשני כינורות של באך עם מוסטונן
ימים של הצלחות לאוהדים שבעי אכזבות
להיות אוהד של הפועל רמת גן-גבעתיים (גם בכדורגל וגם בכדורסל) זה לא קל. יש המון אכזבות, המון הפסדים, כולל בדקות הסיום, המון מאבקים בתחתית, הרבה שנים בליגות נמוכות, ומעט מאד רגעי אושר ותהילה. אבל התקופה האחרונה היא תקופה טובה, שדווקא כיף להיות בה אוהד הפועל רמת גן. קבוצת הכדורסל, שהוקמה לפני שש שנים על ידי האוהדים, ועלתה שלוש ליגות בחמש שנים, הסתבכה בעונה שעברה במאבקי תחתית הליגה הלאומית, אך שרדה בסיומה. אבל העונה הקבוצה משחקת טוב, נראית טוב, מאומנת מאד, עם תלכיד שחקנים מצוין, ניצחה הרבה משחקים גם מול קבוצות צמרת, וכרגע נמצאת בצמרת הליגה הלאומית, ויכולה להיאבק על עלייה היסטורית לליגת העל. קבוצת הכדורגל, שגם היא משחקת בליגה הלאומית, נמצאת כרגע במקום השלישי וגם היא חזק במאבק על העלייה לליגת העל. אבל מה שמרגש במיוחד הוא הצלחתה של הקבוצה בגביע המדינה בכדורגל. הקבוצה עברה השבוע את שלב רבע הגמר במפגש כפול מול הפועל חיפה מליגת העל ועלתה לחצי הגמר. הלכתי למשחק הראשון מבין השניים, שהתקיים בחיפה לפני מספר שבועות. לצערי אני לא מרבה להגיע למשחקים, ובדרך כלל מתאפשר לי ללכת רק למשחקים קרובים אלי גאוגרפית. המשחק בחיפה היה חוויה. סיימנו אותו בתיקו 1:1 עם שער חוץ ענק ומרגש, שנתן הרבה תקוות לעבור את הקבוצה מליגת העל. והשבוע צפיתי בטלביזיה עם הרבה התרגשות במשחק הגומלין. אני בטוח שלמי שנכח במגרש העוצמות של ההתרגשות היו גבוהות יותר, אבל גם מול הטלביזיה – לראות את הקבוצה שלי מהליגה הלאומית מתמודדת כשווה מול הקבוצה מליגת העל, כובשת שער ראשון, אחר כך נשארת בעשרה שחקנים בעקבות הרחקה לא מוצדקת של שחקן, ואז בשיא המתח כובשת שוב ועולה ל2:0, זו היתה ממש אקסטזה. לקראת הסיום הפועל חיפה כבשה שער מצמק והפכה את דקות הסיום לסיוט שרק רציתי שיסתיים מבלי לספוג עוד שער. זה אכן הסתיים בניצחון ענק 2:1 ובעלייה של הפועל רמת גן לחצי הגמר. אושר גדול. חגגתי בסלון מול הטלביזיה בקפיצות, צעקות וריקודים, כשבתי בת השנה וחודשיים מסתכלת עלי ולא מצליחה להבין מה לא בסדר עם אבא שלה…
להפועל רמת גן יש היסטוריה מאוד מיוחדת בגביע המדינה. היא הקבוצה היחידה בארץ שזכתה בגביע כשהיתה בליגה השנייה (ב-2003). היא הקבוצה היחידה בארץ שזכתה בגביע בעונה שבה ירדה לליגה השנייה (ב2013), והיא אחת מתוך שתי קבוצות בלבד שהשתתפו ביותר מגמר גביע אחד ויש להן 100 אחוזי הצלחה במשחקי גמר הגביע.
אז עכשיו אנחנו חולמים על הישג שלדעתי אין דומה לו בעולם – שתי זכיות בגביע המדינה מהליגה השנייה. חצי הגמר יתקיים בתחילת אפריל, שוב בחיפה!
אוהדי הפועל רמת גן, השבוע ברבע הגמר
הרבה פסנתרים על במה אחת, ופרוייקט חינוכי עם סולנים צעירים
חודש מרץ צפוי להיות עמוס בארועים מוסיקליים עבורי. האנסמבל יופיע בקונצרטים הבאים למנויים ביחד עם מולטיפיאנו – הרכב הפסנתרנים בהובלת תומר לב. בפעם הקודמת שהם הופיעו איתנו, היו ארבעה פסנתרים על הבמה, לנגינת הקונצ'רטו של באך לארבעה פסנתרים. הפעם יהיו רק שלושה, והם ינגנו את הקונצ'רטו לשלושה פסנתרים של באך. עוד הם ינגנו אתצ "ארץ ארבע השפות" לשני פסנתרים ב-8 ידיים ולתזמורת מאת אריה לבנון, ועיבוד של תומר לב לשני פסנתרים ותזמורת לרונדו של שופן שנכתב במקור לשני פסנתרים. זו תמיד חוויה, ויזואלית ומוסיקלית, להופיע עם ההרכב הזה ועם כל הפסנתרים ביחד על הבמה. מצפה לזה מאד. עוד ננגן בתכנית את סויטת סנט פול של הולסט ואת הרביעייה מס' 8 של שוסטקוביץ'. תכנית גדושה, מגוונת ומאתגרת. הקונצרטים יתקיימו ב18 במרץ בחיפה וב19 במרץ בתל אביב. הנה הפרק הראשון מהקונצ'רטו לשלושה פסנתרים של מוצרט, מהפעם הקודמת ששיתפנו פעולה, ב2013.
ובהמשך החודש, עוד פרוייקט חינוכי שלנו עם סולנים צעירים יצא לדרך. במשך כל השנים אנחנו מעודדים מוסיקאים צעירים ונותנים במה לסולנים צעירים מצטיינים, הן בקונצרטים מיוחדים והן בקונצרטים למנויים. רק במהלך העונה שעברה היו לנו שלושה קונצרטים עם סולנים מצטיינים מקונסרבטוריון שטריקר בתל אביב. את העונה הנוכחית פתחנו עם שלושה סולנים צעירים, ביניהם הצ'לנית דניאל אקטע שהצטרפה אלינו לנסיעתנו לפולין. בקונצרט האחרון למנויים בחודש פברואר, כאמור, הופיעה איתנו בקטע ההפתעה הכנרת הצעירה ליר וגינסקי. ובסוף חודש מרץ יתקיים קונצרט מיוחד של האנסמבל, ע"ש לאה ויצחק לוין, במרכז למוסיקה ברעננה, ובו יופיעו חמישה סולנים צעירים עם האנסמבל. שניים מהם יקבלו גם מלגת הצטיינות של הקרן ע"ש לאה ויצחק לוין. בנוסף, נבצע בקונצרט יצירה של המלחין הצעיר עירד יוסף. כמו כן, נשלב בקונצרט נגני כלי נשיפה מצטיינים מתלמידי המרכז למוסיקה ברעננה שיצטרפו אל קשתני האנסמבל בשתי יצירות בתכנית. הקונצרט יתקיים במוצ"ש 25.3.2017, במרכז למוסיקה ברעננה. הנה פרסום הקונצרט.
קצת מהתחושות, התגובות והתמונות (שצילם אלון הראל) מהקונצרטים לפתיחת העונה
הפרוייקט הגרנדיוזי לפתיחת העונה כמעט הגיע לסיומו. נותר עוד קונצרט אחד בירושלים ב31.10, אך הוא יהיה ללא הפסנתרנים, אלא רק מקהלה ותזמורת. הקונצרט בשטריקר היה, כצפוי, מול אולם מלא עד אפס מקום (כולל קהל שישב על המדרגות), והוא גם הוקלט וצולם בוידאו ב5 מצלמות (לראשונה בקונצרט שלנו), כולל מצלמה אחת מתוך הבמה שהתמקדה בי.
ארבעת הפסנתרים שעליהם ניגנו תומר לב וחבריו לקבוצת "מולטיפיאנו" היו כולם מאד טובים ואיכותיים (בניגוד לקונצרט בחיפה שם היו שני פסנתרים מצויינים ושניים פחות טובים), והקבוצה נשמעה מצויין בקונצ'רטי של באך ומוצרט.
לאחר ההפסקה ביצענו את היצירה של עודד זהבי "אשרי הזורעים ולא יקצורו", עם המקהלה וחברי מולטיפיאנו. הביצוע היה לדעתי טוב יותר מאשר במוצ"ש בחיפה. המקהלה נשמעה מצוין, האנסמבל והפסנתרנים בביצוע מאד מדוייק ואספרסיבי, והמוסיקה הנהדרת של עודד יצאה במיטבה. התגובות של הקהל היו נלהבות מאד. לסיום הקונצרט עליתי ביחד עם ארבעת הזמרים הסולנים לביצוע המיסה מס' 4 של שוברט, ונהניתי מאד. המוסיקה נהדרת, המקהלה היתה במיטבה, הסולנים שרו יפה והאנסמבל, שיש לו תפקיד לא פשוט בכלל (במיוחד לכינורות), נשמע מצוין. כיף לנצח על מוסיקה כזאת נפלאה.
אותי אישית דווקא הקונצרט בחיפה, שלשום, יותר ריגש. אולי בגלל האולם המלא לגמרי בחיפה, ועם הקהל הנלהב כפי שהיה במוצ"ש. אולי בגלל שזה היה הקונצרט הראשון והיתה בו התרגשות ראשונית.
דבר אחד שלא היה בקונצרט (בהחלטה של הרגע האחרון) הוא קטע ההפתעה, הקטע שלא פורסם מראש. החלטתי ממש ביום הקונצרט, שהתכנית של הקונצרט כפי שהיא מספיק עמוסה, ושלא כדאי להוסיף עליה את ההפתעה. אבל דווקא בשל היעדרה של ההפתעה שמעתי לאחר הקונצרט בחיפה קולות של אכזבה, בעיקר מהקהל הצעיר, שחיכה לחלק הזה בקונצרט, והרגיש שהקונצרט היה קצר מדי. לאור זאת החלטתי, שבקונצרט בירושלים ב31.10, נבצע את ההפתעה כפי שתכננתי.
פרט להערה הזו, התגובות שקיבלתי ואני עדיין ממשיך לקבל, מצויינות. הנה כמה מהן:
"הקונצרט היה מקסים. בראבו בראבי!"
"היינו אתמול בקונצרט ונהנינו מכל רגע. קונצרט מיוחד מאוד – 4 פסנתרים, אפילו המראה משורה 2 באמצע כבר היה מרגש. והעיקר, הביצוע היה נפלא. תודה על חוויה מוסיקלית מרוממת"
"יופי של פתיחת עונה. יופי של תכנית. יופי של ביצוע"
הפרוייקט הבא למנויים יהיה ממש בקרוב, בעוד מספר שבועות, ובמרכזו הסטבט מאטר של פרגולזי. על כך ארחיב בפוסטים הבאים.
הסתיים יום מטורף שבו עבדתי על התכנית לקונצרטי הפתיחה של האנסמבל בשלוש חזיתות: ב10:00 בבוקר – חזרה עם האנסמבל ללא מקהלה, ללא הפסנתרנים הסולנים וללא הזמרים הסולנים. אחה"צ – חזרה עם ארבעת הפסנתרנים הסולנים חברי מולטיפיאנו – על שלוש היצירות שבהן הם משתתפים (קונצ'רטי לשלושה וארבעה פסנתרים של מוצרט ובאך ויצירתו של עודד זהבי "אשרי הזורעים"). ובערב – חזרה עם המקהלה והזמרים הסולנים על היצירות שבהן הם משתתפים ("אשרי הזורעים" של עודד זהבי, בנוכחות המלחין, ומיסה בדו מז'ור של שוברט). מחר הזמרים הסולנים מצטרפים לחזרת האנסמבל, ובימים חמישי ושישי כולם יחברו יחד לחזרות המסכמות שתתקיימנה בקונסרבטוריון שטריקר ותהיינה פתוחות לקהל. שני הקונצרטים לפתיחת העונה – במוצ"ש בחיפה ובראשון בשטריקר – מלאים לגמרי, ונותרו כרטיסים בודדים (אם בכלל) לשניהם. אמשיך לעדכן מהחזרות.
סולני תל-אביב 