רמה בינלאומית גבוהה ביותר

חוויה בצפון הארץ

בשבועיים האחרונים נסעתי כמה וכמה פעמים לקיבוץ אילון שבצפון המדינה, להשתתפות בקורס הקיץ "קשת אילון" שהתקיים זו השנה ה-28. בכל אחת מהפעמים נסעתי למטרה אחרת – הנסיעה הראשונה היתה על-מנת לבחון מועמדים מבין משתתפי הקורס לנגינת סולו עם סולני תל אביב בקונצרטי הגאלה, הנסיעה השנייה היתה על-מנת לקיים חזרות אינדיבידואליות עם הסולנים הנבחרים, וכן עם אנסמבל קשת אילון על יצירתו של אריה ברדרומא "ישראל 70", בפעם השלישית הגעתי לאילון על מנת לנצח על אנסמבל קשת אילון בקונצרט שבו ביצענו את "ישראל 70" של אריה ברדרומא. בפעם הרביעית הגעתי ביחד עם אנסמבל סולני תל אביב כולו לקיבוץ אילון, ושם קיימנו חזרה עם הסולנים, ואח"כ בתזמורת משותפת עם כל משתתפי הקורס על היצירה "ישראל 70". לאחר החזרה הוזמן האנסמבל להצטרף לארוחת ערב חגיגית (ואיכותית) לסיום הקורס, ולאחר מכן לנגן בערב הגאלה שהתקיים בקיבוץ אילון לסיום הקורס. למחרת כמובן הופענו שוב בערב הגאלה החגיגי, שהתקיים במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב וחתם את הקורס. כל החוויה באילון היתה נהדרת – הארוח, התנאים, הארגון המופתי ומעל הכל הרמה הגבוהה של המורים והמשתתפים. בנוסף לכל אלה גם ניצלתי את הביקורים באילון כדי ליהנות מהמקום השקט והקסום הזה, וטיילתי שם קצת עם משפחתי.

פגישה מקרית עם ליאה ז'ו בת ה-11 ואחיה, במהלך טיול עם משפחתי בקיבוץ.

 

הסולנים שנבחרו להופיע איתנו היו הצ'לן יסמאל גררו בומבוט מקובה, הכנרת קנון מיאשיטה מיפן, הכנרת הבריטית-סינית בת ה-11 ליאה ז'ו (שגם תופיע איתנו בעונת הקונצרטים הקרובה כסולנית), הכנר הישראלי בן ה-15 מיכאל שחם (שגם הוא יופיע איתנו העונה כסולן), והכנרת אלינה קורואדובה מרוסיה. לכל אחד מהסולנים היה סגנון שונה, והחוויה בעבודה עם כולם היתה מעניינת מאד גם לאנסמבל וגם לי.

מיכאל שחם עם סולני תל אביב בערב הגאלה. צילמה שרית עוזיאלי

 

ליאה ז'ו עם סולני תל אביב בערב הגאלה. צילמה: שרית עוזיאלי.

 

הנגינה המשותפת בתזמורת הגדולה לסיום היתה חוויה יוצאת דופן. המאסה הגדולה של הנגנים המוכשרים יצרה מצד אחד צליל עצום ומלא, ואפקט מרשים ומרגש, ומצד שני הציבה לי אתגר גדול – להחזיק את הכל ביחד ובתאום. היצירה של אריה ברדרומא, למרות שהיא מבוססת על שירים ישראליים מוכרים, לא היתה קלה לביצוע ודרשה לא מעט עבודה. בסופו של דבר, אחרי חזרות עם כל גוף בנפרד, ועם שני הגופים ביחד, כשהגענו לקונצרט הגאלה בתל אביב הכל התחבר לביצוע שלם ומרשים.

אנסמבל קשת אילון ביחד עם סולני תל אביב ביצירה "ישראל 70" של אריה ברדרומא. צילמה: שרית עוזיאלי.

 

הקורס כולו הוא מפעל יוצא דופן ברמה בינלאומית גבוהה ביותר – הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ארגונית. כל התנאים (חדרים, אולם, ציוד), צוות ההפקה והניהול, וכמובן צוות המורים המעולה, וכמובן הסטודנטים שמגיעים לשם – הם ברמות הגבוהות ביותר. על כך אחראים שני אנשים שעומדים מאחוריו ומניעים אותו במשך כל ימות השנה כבר 28 שנה – גלעד שיבא ויצחק רשקובסקי.

 

צפו בקונצרט הגאלה ששודר בשידור חי ביוטיוב. החלק של סולני תל אביב מתחיל ב1:39:00

 

הקשר הפולני

לאנסמבל סולני תל אביב יש ידידים קרובים בפולין, שנמצאים איתנו בקשר קבוע ותומכים בנו ובפעילותנו. הקשר איתם התחזק בסיור שהיה לנו בפולין בספטמבר 2016, שבו הופענו בטקס חנוכת קיר הזיכרון ליהודי בילגוריי שנספו במלחה"ע השנייה, וכן בקונצרטים בבילגוריי ובלובלין.

"כל נדרי" של ברוך בטקס חנוכת קיר הזיכרון בבילגוריי, סולני תל אביב עם דניאל אקטע, ספטמבר 2016

 

בחודש אוקטובר האחרון נסעתי ללובלין ביחד עם יו"ר הועד המנהל של האנסמבל ישראל בראון ושם זכינו לאירוח חם מצידו של יאנוש פאליקוט, לשעבר יו"ר האופוזיציה והמועמד לנשיאות פולין, שהפגיש אותנו עם אנשים בעלי השפעה וממון בפולין. לאחרונה הגיע יאנוש פאליקוט עם אשתו וכמה מעוזריו לביקור בארץ, וזכה לסיורים ולפגישות מעניינות שאותם ארגן לו ישראל בראון שלנו. הצטרפתי אליהם לנסיעה לצפון, ולאחר שנפגשנו בגנים הבהאיים בחיפה המשכנו לעכו העתיקה שם אכלנו במסעדת הדגים המיתולוגית אורי בורי.

 

ישראל המשיך איתו בסיורים ופגישות גם בימים הבאים, ולאחר מכן הגיע לארץ סגן ראש עיריית בילגוריי (גם הוא מידידינו) והתארח אף הוא אצל ישראל. ובחודש ספטמבר הקרוב אני יוצא לשבוע לפולין, שם אנצח על תזמורת Filharmonia Sudecka בתכנית נפלאה, שכוללת את הפתיחה האקדמית של ברהמס, הקונצ'רטו לחליל של חצ'טוריאן (עם חלילנית שפגשתי לפני שנה בפסטיבל בקוריאה) וסימפוניה מס' 9 (מן העולם החדש) של דבוז'אק. על תכניות ושיתופי פעולה נוספים שלנו עם פולין אדווח בהמשך.

 

חגיגה וינאית

את חודש אוגוסט (או מה שנותר ממנו) אני מקדיש ליוהן שטראוס. בתחילת ספטמבר אנצח על הפקה אופראית מלאה של "העטלף" של שטראוס, חגיגה וינאית נטו, שתתקיים במסגרת המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים בניהולה האמנותי של רונה ישראל-קולת. הקונצרט יתקיים ביום ב' 3.9.2018 במוזיאון תל-אביב, עם תזמורת אשדוד וזמרים מצויינים מהארץ ומחו"ל (בין הישראלים תככבנה סיון קרן, שי טרי וטלי קצף). הקורס עצמו, ובמהלכו כל החזרות להפקה, יחל ב19 באוגוסט.

 

 

אנדראס שול, ליאה ז'ו, וכוכבים נוספים חוזרים אלינו

על המפגש עם ליאה ז'ו ועם מיכאל שחם כבר סיפרתי בפוסט הזה, ושניהם יחזרו אלינו בקרוב מאד. אבל חוץ מהם ישובו אלינו העונה כמה סולנים בינלאומיים נוספים: זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, שבפעם האחרונה שהוא התארח אצלנו הפתענו את הקהל בקטע משותף עם עידן רייכל, ומעניין מה יהיה הפעם… הנה הקטע עם עידן רייכל

בנוסף, ישובו אלינו הכנר איתמר זורמן, דואו הפסנתרנים סיון סילבר וגיל גרבורג בקונצ'רטו של ברהמס, נגן המנדולינה יקי ראובן והכנר קובי רובינשטיין, והפסנתרן איתמר גולן. התכניות נהדרות. זה הזמן לרכוש מנוי לסולני תל אביב. הקונצרטים יתקיימו בחיפה, בתל אביב, ולראשונה נקיים סדרת קונצרטים גם בעכו. הנה התכנית המלאה. לרכישת כרטיסים לקונצרטים בתל אביב לחצו כאן

חוזרים לקלאסיקה

סימן ההיכר של האנסמבל

 

בשנים 2006-2010 האנסמבל ניגן המון סימפוניות של היידן, וגם לא מעט יצירות של מוצרט, ובעיקר קונצ'רטי שלו לפסנתר. היו לנו עונות שכמעט בכל קונצרט ביצענו סימפוניה של היידן וקונצ'רטו של מוצרט, וזה ממש הפך לסימן ההיכר של האנסמבל. גם הוצאנו דיסק של סימפוניות של היידן, שזכה לשבחי הביקורת, כמו הביקורת הזו של חגי חיטרון מ2009.

 

הפרק השלישי מתוך סימפוניה מס' 74 של היידן מקונצרט שהתקיים ב2009

 

בשנים האחרונות הרפרטואר שלנו התחיל לנוע לכיוונים חדשים. הוספנו יצירות רומנטיות רבות לרפרטואר שלנו, הרבה מהן יצירות מופת קאמריות שעיבדתי לתזמורת מיתרים (רביעייה אופ. 80 של מנדלסון, חמישיית המיתרים של שוברט, הרביעייה "האמריקאית" של דבוז'אק ועוד). גם במוסיקה החדשה הרחבנו את הרפרטואר, ביצענו לא מעט יצירות ישראליות מרכזיות, ארוכות ומשמעותיות ("ישרא וישמע" של חיים פרמונט, "מוות ולידה" של נעם סיון, "יונה" של בעז בן משה הן רק כמה מתוכן). שיתפנו פעולה לא מעט עם מקהלות ועסקנו ברפרטואר ווקאלי (בין היתר ביצענו את הגלוריה של ויולדי, דיקסיט דומינוס של הנדל, הרקויאם של פורה שיבוצע שוב העונה, הרקויאם של מוצרט, מיסות של שוברט ועוד).

במהלך העונה הקרובה נחזור מדי פעם לתכניות קלאסיות "נטו". אחת התכניות האלה תבוצע כבר בסוף נובמבר, ובה נארח את הפסנתרן איתמר גולן ואשתו הפסנתרנית נטסוקו אינווה. הם יבצעו ביחד קונצ'טו לשני פסנתרים של מוצרט בפה מז'ור (אותו כתב מוצרט תחילה לשלושה פסנתרים) וקונצ'רטו לשני פסנתרים בדו מינור של באך. בנוסף, נבצע בקונצרט את הסימפוניה מס' 27 של היידן, שהיא סימפוניה מאד נמרצת, תוססת, ומאפיינת את סגנון "הסער והפרץ". נפתח את הקונצרט ברביעיית מיתרים מוקדמת של שוברט בדו מז'ור, בעיבוד שלי לתזמורת מיתרים. אני מאד אוהב את התכנית הזו ומצפה לה בכליון עיניים. בפעם הקודמת שביצענו את הקונצ'רטו של מוצרט לשני פסנתרים, זה היה בגרסה לשלושה פסנתרים, ביחד עם חברי "מולטיפיאנו". הנה הפרק הראשון מהביצוע ההוא.

 

לי אישית יש אהבה גדולה לרפרטואר הזה, ואני נהנה מאד לשוב וללמוד אותו, ולגלות בו ניואנסים חדשים. לפעמים אלה הרמוניות מפתיעות, לפעמים זה הומור, בעיקר אצל היידן, לפעמים איזשהו קול פנימי יפה. ולמרות שאת רוב היצירות בתכנית כבר ביצעתי יותר מפעם אחת, עדיין זה תהליך למידה מרתק עבורי.

 

 

 

 

ההבדל בין מנצח לאלוהים

אחד עשר קונצרטים, שבעה עשר ימים, שש ארצות, תשע ערים, 29 נגנים ולא פחות מ23 יצירות. כל אלה החל מהערב. ההתרגשות הולכת וגדלה. וגם – התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי יצאה לדרך עם הרבה התלהבות

 

לזכר יהודי בילגוריי

 

אחרי תשעה ימי חזרות אינטנסיביות – סיור הקונצרטים שלנו יוצא לדרך. בימים האחרונים עבדנו קשה, למדנו הרבה יצירות, חזרנו, ליטשנו, הרצנו, שוב ליטשנו, התפצלנו לסקציות, ושוב ניגנו בתזמורת מלאה. במוצ"ש הקרוב אנחנו יוצאים לדרך. זה יתחיל דווקא כאן, בארץ. קונצרטי פתיחת העונה של האנסמבל (זו כבר העונה ה16!!!) ע"ש אסתר בלשה יוקדשו הפעם לשלושה סולנים צעירים: הצ'לנית הנהדרת דניאל אקטע (בת 14), והפסנתרנים ליאור ליפשיץ (בן 12) ואמיר רון (בן 15). זו תמיד חוויה ללוות סולנים צעירים ומוכשרים בראשית דרכם האמנותית, ולחשוף אותם לקהל הרחב. אני משוכנע שהקהל שיגיע לקונצרטים שלנו בחיפה ובתל אביב יהנה מאד מנגינתם הנהדרת והמוסיקלית של השלושה. הקונצרטים איתם יתקיימו במוצ"ש 3.9 בחיפה – אודיטוריום רפפורט, וביום ראשון 4.9 בתל אביב – הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה.

כתבה בג'רוזלם פוסט שהתפרסמה על הקונצרט ועל העונה כולה

למחרת, ביום שני 5.9 נצא עם קבוצת הקשתנים מהאנסמבל ועם הצ'לנית דניאל אקטע לפולין, לסיור מרגש שבו, בנוסף לשני קונצרטים באולמות קונצרטים "רגילים" (בבילגוריי  ובלובלין), נופיע גם בטקס הסרת הלוט מקיר הזיכרון לזכר יהודי בילגוריי שנספו בשואה. בטקס, שיהיה בהשתתפות ראש העיר בילגוריי ואישים בכירים מהארץ ומפולין, תנגן איתנו דניאל אקטע את "כל נדרי" של ברוך, והכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין ינגן את מנגינת הנושא מהסרט "רשימת שינדלר". מההתרשמות שלי עד כה – הפולנים מאד נרגשים מהגעתנו להשתתף בטקס ולהופיע בקונצרטים, ומפרסמים זאת בעיתונות וברשתות החברתיות. גם הארוח הצפוי לנו וההזמנות הרבות לארוחות ולקבלות פנים חגיגיות במשך ארבעת ימי הביקור שלנו  שם, מעידים על התרגשותם מהביקור שלנו. הסיור יסתיים ביום חופשי בוורשה, ללא קונצרט.

דניאל אקטע בחזרה עם האנסמבל השבוע

מפולין אנחנו טסים לפריז ושם צפויים לפגוש את נגני כלי הנשיפה והטימפני שלנו, שיגיעו מהארץ באותו יום. מפריז נטוס כולנו ביחד ללימה, פרו. שם יחל הסיור שיכלול ארבע ארצות בדרום אמריקה, ובו הסולן יהיה הצ'לן מישה מאסקי. כמובן שאמשיך לדווח ולעדכן על הכל גם משם, אך בינתיים יש לנו את הקונצרט הראשון –  הערב בחיפה.

סקציית ויולות גדולה ומרשימה

 

 

ובתוך כל העומס של חזרות האנסמבל יום יום בתל אביב, ביום חמישי התחלתי גם את שנת הלימודים עם תזמורת צעירה חדשה ישנה – התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי, בביה"ס התיכון לאמנויות רעות (לשעבר ויצ"ו).  ישנה – כי התזמורת בביה"ס לאמנויות בעיר כבר קיימת ארבע שנים ובכל שנה מתחילה בחזרות בספטמבר. חדשה – כי לראשונה השנה התזמורת הזו פתוחה לכלל המוסיקאים הצעירים בחיפה ובצפון, והפכה מתזמורת שהיא רק של בית הספר לתזמורת צעירה אזורית, כפי שהיתה בעבר התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה, שעליה ניצח במשך עשרות שנים אליעזר החתי ובה גם אני לקחתי חלק מספר שנים בילדותי. לפני כחודשיים אליעזר הלך לעולמו בגיל 87. הוא היה איש יקר שנתן לכל כך הרבה ילדים ובני נוער אהבה למוסיקה וטיפח אותם במסירות ובמלוא המרץ. היה זה אך טבעי לקרוא לתזמורת הסימפונית החדשה על שמו, וכמובן שבני משפחתו התרגשו מהמחווה הזו. החזרה הראשונה שהתקיימה כאמור ביום חמישי, היתה מאד מרגשת. כמות גדולה של מוסיקאים צעירים, כולל נגנים שהגיעו מטבעון ומנהריה ואינם תלמידי בית הספר, נגני כלי נשיפה מצויינים, סקציית ויולות מפוארת (ארבעה ויולנים,  שזה בהחלט מרשים), והרבה התלהבות ושמחה בנגינה. כבר מהקריאה הראשונה של הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט ובהמשך החזרה הפתיחה "הספר מסביליה" של רוסיני, אפשר היה לחוש בכך. האוירה היתה טובה, הנגנים היו קשובים, מרוכזים, נלהבים. ולכבוד פתיחת השנה בתזמורת החדשה – כמה מהנגנים הבוגרים יותר הכינו עוגה ועליה הטקסט המשעשע על ההבדל בין מנצח לאלוהים, כמו הבדיחות על קראיאן. מחכה לפגוש את הנגנים שוב לאחר שאחזור מהסיור

סולנים כחול לבן

הפסנתרן אלון גולדשטיין, הקלרניתנית שירלי בריל, הכנר זוהר לרנר, זמרות הסופרן רויטל רביב, אלינור זון והדס פארן, האבובנית תמר ענבר, וגם הכנר… ברק טל. על הסולנים שיופיעו העונה עם האנסמבל, כולם ישראלים.

אחרי שהופיע כסולן עם כל התזמורות בארץ ועם תזמורות רבות ברחבי העולם, הפסנתרן אלון גולדשין יופיע לראשונה עם סולני תל-אביב בקונצרט פתיחת העונה, ויבצע את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של בטהובן.

אלון גולדשטיין.

 

הקלרניתנית הבינלאומית שירלי בריל תופיע אף היא לראשונה כסולנית עם סולני תל-אביב ותבצע את הקונצ'רטו לקלרנית של קופלנד, בקונצרט סיום העונה.

שירלי בריל.

 

זמרת הסופרן אלינור זון, שחיה ופועלת בארה"ב ובגרמניה, תופיע עם האנסמבל כסולנית בסימפוניה הרביעית של מאהלר בנובמבר הקרוב.

אלינור זון.

 

עוד בתחום הווקאלי ישובו אלינו רויטל רביב (סופרן) ואלון הררי (קונטרה טנור), לביצוע הגלוריה של ויולדי עם האנסמבל ועם מקהלת זמרי קולגיום, ובאותו קונצרט יבצעו גם מחזור שירים של בעז בן משה לטקסטים של ג'יימס ג'ויס. גם זמרת הסופרן הדס פארן תשוב אלינו העונה לאחר שביצעה איתנו את הרקויאם של מוצרט בעונה שעברה, והפעם היא תשיר את "אקזולטטה, יובילטה" של מוצרט.

רויטל רביב ואלון הררי עם האנסמבל בביצוע הסטבט מאטר של פרגולזי בעונה הקודמת

 

בכינור יהיו לנו כמה סולנים העונה: הכנר זוהר לרנר, שאף הוא עושה חיל באירופה ומכהן ככנר ראשי של התזמורת הקאמרית היילברון בגרמניה, יופיע עם האנסמבל כסולן בסויטה קונצרטנטית של מנחם ויזנברג לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת. איתו ינגן כנר הכלייזמר דניאל הופמן.

זוהר לרנר.

 

שתיים מתוך עונות השנה של ויולדי תבוצענה ע"י נגניות האנסמבל הדס פבריקנט וקורדליה הגמן. ולראשונה מאז הקמתי את האנסמבל, גם אני אתפוס העונה את תפקיד הסולן בכינור כשאבצע יחד עם האבובנית תמר ענבר את הקונצ'רטו לכינור ואבוב של באך. קונצ'רטו אחר לכינור של באך, בלה מינור, יבוצע במנדולינה ע"י יעקב (יקי) ראובן, שניגן איתנו בעבר קונצ'רטו למנדולינה של ויולדי וזכה להצלחה גדולה.

אחרי 13 שנה כמנצח, אופיע לראשונה עם האנסמבל ככנר סולן.

 

העונה נחדש את הקשר שלנו עם אנסמבל זמרי מורן ומקהלת מורן הצעירה, בהדרכתה של נעמי פארן. הם יחברו אלינו לביצוע היצירה החזקה של חיים פרמונט "ישרא וישמע" למקהלת ילדים, מקהלה מעורבת ותזמורת, עפ"י טקסטים של מיריק שניר.

 

בפוסט הבא – על הסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה" ועל הסדרה לילדים ולכל המשפחה שממשיכה ומתרחבת

 

 

 

שוברים את הפורמט הקלאסי

בקונצרט הקרוב של האנסמבל אנחנו מחזירים את "ההפתעה", ועומדים לעשות משהו שאולי בעיני חלק מהקהל "אסור לעשות" בקונצרט.

ההפתעה הראשונה שהאנסמבל ביצע בקונצרט – "אקטואלי" של נעמה תמיר

בעונה שעברה הבאנו לקהל בחלק מהקונצרטים הפתעות. ביצענו יצירות שלא פורסמו מראש, בהן יצירות ישראליות חדשות שנכתבו במיוחד לקונצרט, הצגנו לקהל סולנים צעירים, והכנסנו משהו מרענן לפורמט המקובע והמרובע של הקונצרט הקלאסי (פתיחה, קונצ'רטו, סימפוניה…). הקהל הצעיר אהב והתלהב, בקרב הקהל המבוגר והשמרן יותר התגובות היו חלוקות. היו כאלה שעצם הנגינה של משהו שלא פורסם מראש הרגיז אותם, היו כאלה שטענו שהם לא אוהבים שמפתיעים אותם, והיו גם כאלה שטענו ש"אסור לעשות דברים כאלה". ומצד שני, רבים מבאי הקונצרטים שלנו נהנו מיצירות חדשות מצויינות, שאולי אם הם היו יודעים מראש שעומדים לבצע אותן זה היה מרתיע אותם מלהגיע לקונצרט, כי מה אטרקטיבי לקהל בקונצרט שיש בו שתי יצירות ישראליות?

למשל, בקונצרט פתיחת העונה שעברה, קונצרט שכבר היתה בו יצירה אחת ישראלית שפורסמה – של יחזקאל בראון – הוספנו כהפתעה יצירה חדשה של המלחינה הצעירה נעמה תמיר למקהלה, תזמורת וזמרת סולנית (קרן הדר). הטקסט של היצירה, ששמה "אקטואלי", מורכב מכל מיני כותרות של עיתונים מאותם שבועות. היצירה ההומוריסטית זכתה לתגובות נלהבות ולביקורות משבחות. הנה הביצוע

 

בקונצרט סיום העונה הבאנו יצירה חדשה של אביה קופלמן – "לא אמרתי דבר", לסופרן ותזמורת. זוהי יצירה נוגעת ללב על הטקסט המוכר של מרטין נימולר. הנה הביצוע עם הסולנית אינאס מסאלחה.

 

והיו גם הפתעות שבהן הצגנו יצירות מודרניות נוספות או סולנים צעירים, כמו הכנרת בת ה11 מאשה מרשון או הפסנתרן הצעיר אריאל לני.

אבל אם עד כה ההפתעה תמיד נכנסה באיזשהו שלב בין היצירות, בקונצרט הקרוב של האנסמבל ההפתעה תיכנס ממש באמצע אחת היצירות. אנחנו עומדים להוסיף קטע מוסיקלי מתחום אחר, שאינו קלאסי. הקטע הזה יתווסף באמצע היצירה ולאחריו היצירה תמשיך כפי שהיא. זה אולי נשמע לחלק מחובבי המוסיקה הקלאסית כמו "חילול הקודש", "דבר שלא ייעשה", או ביטויים נוספים ששמעתי כבר בעבר מהקהל. בעיניי זוהי דווקא הסתכלות על המוסיקה שנכתבה לפני 100, 200 או 300 שנה מנקודת מבט של ימינו.

בקונצרט האחרון של האנסמבל, הפסנתרן דוד גריילסאמר אילתר את הקדנצות בקונצ'רטו לפסנתר מספר 17 של מוצרט. הוא הכניס במהלכן כל מיני ציטוטים מיצירות ומסגנונות מוסיקליים שנכתבו הרבה אחרי מוצרט (כמו ג'אז למשל). ברור שאלה סגנונות מוסיקליים שמוצרט לא הכיר או שמע כי הם עוד לא נולדו בתקופתו. אבל אנחנו בימינו מכירים הרבה יותר ממה שהכיר מוצרט, וההיסטוריה המוסיקלית עברה כברת דרך במהלך 222 השנים שעברו מאז מותו של מוצרט. הקטעים האלה שדוד גריילסאמר אילתר היו מדהימים והתחברו בצורה מאוד טבעית ליצירה של מוצרט. זה היה ביצוע של מוצרט מנקודת מבט של המאה ה21. וממש היום ראיתי ביוטיוב קטע מוסיקלי מדהים שביצע דוד גריילסאמר לפני כחודש עם התזמורת הקאמרית של ז'נבה, ובו, מתוך הפרלוד ל"מלכת הפיות" של פרסל (יצירה שנכתבה לפני יותר מ300 שנה) הם עוברים לקטע ג'ז עם הפסנתרן ירון הרמן, ממשיכים לסגנונות מוסיקליים שונים שכוללים אילתורים של חלק מהנגנים, וחוזרים אל פרסל. קטע מדהים ומאוד עדכני ועכשווי.

 

אז נכון שבארץ (בניגוד לארצות רבות באירופה) הדברים האלה עדיין לא מקובלים באולמות הקונצרטים והפורמט המיושן והשמרני של הקונצרט הקלאסי עדיין שולט, אבל אנחנו באנסמבל סולני תל-אביב מנסים קצת לצאת מהמסגרת ולקשור את המוסיקה הישנה עם החדש והעכשווי, להתאים את הפורמט הישן לימינו.

וכאמור, הקהל הצעיר אוהב את הדברים האלה, ובהדרגה גם חלק מהקהל המבוגר יותר. אז צפו למשהו דומה בקונצרט הקרוב של סולני תל-אביב, בחודש מרץ. יהיה מדהים.

היה כיף, עכשיו אני רוצה עוד

ההופעה שלי בכינור שלשום בהיכל התרבות אור עקיבא, לראשונה מזה כשלוש שנים, עברה בהצלחה. נהניתי מאוד לחזור לנגן מול קהל, הרגשתי טוב, עשיתי מוסיקה, ועכשיו אני רוצה עוד… וגם – החזרות של האנסמבל עם דוד גריילסאמר החלו שלשום, והבוקר כבר החזרה הגנרלית. הקונצרטים החל ממוצ"ש.

כיף לנגן כינור ולהופיע מול קהל. ממש נהניתי ביום רביעי בהופעה בהיכל התרבות אור עקיבא, שם ניגנתי עם הפסנתרן רון טרכטמן את הסונטינה של דבוז'אק. הלך טוב, היה בינינו חיבור מוצלח ותאום מוסיקלי טוב. והתחושה של הפקת הצליל מהכינור באמצעות שתי הידיים שלי, הפקת הגוונים והצבעים השונים לפי המוסיקה – זו תחושה נהדרת. זו כמובן תחושה שונה מאוד מאשר בניצוח (שם למרות שאני משפיע על התזמורת אני לא יוצר את הצליל בעצמי). ההופעה שלשום עשתה לי חשק להופיע עוד בכינור. אמנם אני לא יכול ללמוד כיום יצירות מסובכות מדי או יצירות שאף פעם לא ניגנתי, וזה מגביל את הרפרטואר שאיתו אני יכול להופיע, אבל עדיין יש מספיק יצירות שהיו אצלי בעבר "בידיים" ואוכל ללמוד אותן שוב, במידה ואחליט ללכת על זה.

המפגש המוסיקלי באור עקיבא עסק בדבוז'אק ובמוסיקה שהוא כתב בשנותיו באמריקה. באמצעות קטעי מוסיקה שהשמעתי, הראיתי לקהל את הדמיון בין כמה מיצירותיו של דבוז'אק מהשנים האלה לבין שירי הנשמה האמריקאיים – הspirituals. אך יחד עם ההשפעה האמריקאית, יש ביצירות אלה המון נוסטלגיה וגעגועים למולדתו בוהמיה. השמעתי גם כמה דוגמאות מיצירות מוקדמות יותר של דבוז'אק, ולאחר כל אלה עברתי אל הסונטינה, שהיא היצירה הקאמרית האחרונה שהוא חיבר באמריקה. תחילה דיברתי קצת על המוסיקה, ולאחר כמה הדגמות מכל פרק – ביצענו את היצירה. זה היה מפגש מאוד מהנה לקהל ולי, וכאמור, עשה לי חשק להמשיך להופיע בכינור.

ובמקביל – האנסמבל עובד בימים אלה באינטנסיביות עם הפסנתרן והמנצח דוד גריילסאמר, לקראת קונצרטים שיחלו מחר בערב (מוצ"ש 25.1). ביקרתי בחזרה הראשונה וראיתי את העבודה היסודית והדקדקנית שדוד עשה עם האנסמבל, ההקפדה על כל ניואנס של ארטיקולציה, דינמיקה והרבה עניינים סגנוניים. האנסמבל משתף פעולה יפה ומגיב היטב. הבוקר מתקיימת החזרה הגנרלית בקונסרבטוריון שטריקר והיא פתוחה לקהל. החזרה מסתיימת בשעה 14:00. הקונצרטים יתקיימו מחר, 25.1 בשעה 20:30 באודיטוריום רפפורט בחיפה, וביום ראשון, 26.1 בשעה 20:30 בקונסרבטוריון שטריקר בתל-אביב.

והיום בשעה 14:00 תשודר בערוץ 2 תכנית התרבות יצירה מקומית, בה אני מתארח ומספר על האנסמבל ועל הקונצרטים הקרובים עם דוד גריילסאמר. מוזמנים לצפות.

עוד על הקונצרט האחרון, וחג שמח לקוראי הבלוג

התגובות החמות בעקבות הקונצרט האחרון ממשיכות להגיע במייל ובטלפון. אנחנו כבר מתכננים את הביקור הבא של דוד אצלנו. בינתיים התפרסמה עוד ביקורת על הקונצרט איתו. בתוך הפוסט.

הקונצרט שלנו עם דוד גריילסאמר בתחילת השבוע לא הותיר את הקהל אדיש. ההתלהבות עצומה והתגובות מחממות את הלב. הנה ביקורת של אלי ליאון שהתפרסמה השבוע באינטרנט.

בקונצרט למנויים מס'4 של אנסמבל סולני תא בשם "הקלאסיקה המוקדמת"שמענו ארבע יצירות מגוונות מהרפרטואר הקלאסי המוקדם של המאה ה18 ויוסף היידן יליד 1861.

 

היה זה קונצרט מגוון מאוד שבו הושמעו יצירות נמרצות,עליזות בעלות קצב ומהירות.מוסיקה יפה שנוגנה על ידי התזמורת בצליל מצויין מלא וחם מאוד.

הקונצרט התחיל בסימפוניה מס'3  מתוך 19 שכתב  ק.פ.ע. באך בנו השני של יוהן סבסטיאן.הוא הכניס למוסיקה שלו סגנונות חדשים לאותה תקופה וסימפוניה זו מלאה רגשות, התרחשויות ורעיונות שלא נשמעו לפניו.היא מסתיימת בפרק עליז בעל אופי ריקודי.ביצוע הסימפוניה שנוגנה ללא מנצח היה מצויין ככל הקונצרט.

 

בהמשך שמענו את הקונצ'רטו מס'9 ק271 מאת מוצרט כשהסולן והמנצח היה דוד גריילסאמר .

הוא מנצח נמרץ שניצח בצורה אקספרסיבית ביותר ויכולת לנחש ול"שמוע" את המוסיקה רק מתוך הסתכלות על תנועות הידיים.כל זאת למרות שהיה גם הסולן  בנגינה נהדרת עם הדגשים בולטים בפרקים השונים.נגינתו היתה יפה .

מאוד התרשמתי מנגינתו הרומנטית ביחוד בפרק האנדנטינו .

 

לאחר ההפסקה שמענו את הקונצ'רטו מס1 לקרו יער מאת כריסטוף פרסטר קומפוזיטור גרמני שנולד ב1693 והיה מלחין מוערך ביותר בתקופתו.כעת יצירותיו מנוגנות לעתים רחוקות ביותר אולי מהסיבה שלא רבים מהם נשמרו.

סולן בקונצ'רטו היה אלון ראובן.נגינתו היתה מעולה.הוא הוציא צלילים נקיים ביותר מהכלי הפרובלמטי מאוד בנגינה.

מאוד מענין היה לשמוע את הקונצ'רטו מאחר ולא נכתבו הרבה כאלו לקרן יער.

 

הקונצרט הסתיים בנגינת הסימפוניה מס'27 מאת יוסף הידן.

ברק טל שהכין את התזמורת הכנה מדוקדקת ניצח על ביצוע מעולה של הסימפוניה כאשר כל הקונצרט התנהל בקצב נעורים,עליזות ומהירות.

 

לראות או לא לראות:כרגיל באנסמבל תכנית יפה,ביצוע מעולה,גיוון רב.

בפוסט הבא: על ההתנסות החדשה שלי כמנהל המוסיקלי של זמרי קולגיום ועל קונצרט הבכורה שהיה לי איתם לפני שבוע.

חג שמח לכולם!

שלושה מנצחים בתכנית אחת

האנסמבל עובד השבוע בהדרכת שלושה מנצחים/מובילים שונים באותה התכנית – הפסנתרן דוד גריילסאמר, הכנר מתן דגן, ואני. מה הדומה ומה השונה בין שלושתנו ולמה יהיה מעניין בקונצרט בראשון בערב?

הפסנתרן דוד גריילסאמר מוביל את האנסמבל בקונצ'רטו מס' 9 של מוצרט

 

למרות שמדובר בשלושה אנשים שונים שמובילים את האנסמבל באותה התכנית, ישנה תחושה של אחידות לכל אורכה. האנסמבל מגיב היטב לכל אחד מהשלושה, יודע להסתדר גם עם מנצח וגם בלי, ומתייחס ברצינות ובכבוד לכל יצירה ולכל מי שעומד מולו. בנוסף, למרות השוני בדרכי העבודה ובאופי העבודה של כל אחד משלושתנו – התפיסה המוסיקלית שלנו וסגנון הביצוע של מוסיקה מהקלאסיקה המוקדמת די  דומים.

התכנית כולה מורכבת מיצירות מהקלאסיקה המוקדמת. הפסנתרן דוד גריילסאמר, שזכה לא מזמן בחוזה הקלטות עם סוני, מנגן עם האנסמבל את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 9 של מוצרט, ומנצח עליו תוך כדי נגינה. החזרות איתו מתנהלות באופן מאוד מקצועי, הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה בכל תיבה, הוא מסביר את זה היטב, לפעמים מדגים בפסנתר את תפקיד התזמורת, ומנגן נפלא. האנסמבל משתף איתו פעולה מצויין, ומשתפר כל הזמן במשך העבודה איתו.

הסינפוניות של ק.פ.ע.באך הן וירטואוזיות מאוד וקשות לנגינה. העבודה שמתן דגן עושה עם האנסמבל על הסינפוניה מס' 3 בדו מז'ור מצויינת. הוא מדריך את האנסמבל ממקומו ככנר ראשי, מדגים בנגינה בכינור את רעיונותיו המוסיקליים, מגבש את הקבוצה ומשיג תוצאה מאוד מרשימה. בכלל אני חושב שהסינפוניות של ק.פ.ע.באך מתאימות מאוד לאנסמבל, ויש לי מחשבות לבצע עוד כמה מהן בעתיד.

שתי היצירות עליהן אני מנצח הן הקונצ'רטו לקרן של פרסטר עם הסולן המצויין אלון ראובן, וסימפוניה מס' 27 של היידן בסול מז'ור. במהלך החזרות שלי אני כמובן לא מדגים בנגינה אלא רק מנצח, וכשאני זקוק לעזרה בהדגמה אני מבקש ממתן שיעשה זאת. מכיוון שאנחנו ב"אותו ראש" ההדגמות שלו לרוב ממחישות היטב את מה שאני מבקש, והדברים מסתדרים ומתגבשים מהר.

כך מתנהלות להן השבוע החזרות של האנסמבל – במעבר מנגינה ללא מנצח לנגינה עם מנצח, ולנגינה עם מנצח שהוא גם הסולן, מנגינה בעמידה לנגינה בישיבה, ומחומר תזמורתי נטו לליווי של סולן. לוח הזמנים די צפוף, וביום ראשון בבוקר תהיה לנו כבר החזרה הגנרלית. באותו ערב במרכז עינב נופיע לראשונה עם שלושה מנצחים/מובילים שונים בתכנית אחת.יהיה מעניין.