לאה גולדברג, מאהלר, מוצרט וארגוב

חמש תכניות שונות צפויות לאנסמבל בשבועות הקרובים – בסדרה לילדים, בסדרה למבוגרים, בסדרה "אוצרות הקלאסיקה", בפסטיבל ברוסיה וברחבי הארץ. סקירה קצרה של הארועים הקרובים.

סיפורים חדשים מהבניין המפורסם של "דירה להשכיר"

את ספר הילדים "דירה להשכיר" של לאה גולדברג כולם מכירים. ביום שלישי הקרוב, בקונצרט הראשון העונה בסדרה לילדים "בובה של קונצרט", יספר השחקן עידו מוסרי את הסיפור האמיתי "דירה להשכיר", זה שמעולם לא סופר. למוסיקה נפלאה של דקלה בניאל, וגם של פרוקופייב (מ"פטר והזאב"), מוסורגסקי (מ"תמונות בתערוכה"), רימסקי קורסקוב ("זמזום הדבורה") וסן סנס (מ"קרנבל החיות"), יגלה לנו עידו למי מדיירי הבניין היו מיגרנות, לאיזו דירה נכנסו דבורים, ומיהו החבר המפורסם של החתולה הכושית… הקונצרט יתקיים ביום ג' 14.10 בשעה 17:30 באולם רוזין ברמת אביב, ויבוצע שוב במודיעין באולם עינן ביום ב' 10.11 בשעה 17:30. את הקונצרט תנחה, כרגיל, הבובה קנון (השחקן דותן אלעד)

קנון ונגני האנסמבל

קונצרט באולם הפילהרמונית של סט. פטרסבורג והצ'לו של פבלו קזלס

בעוד כשבועיים האנסמבל ימריא לרוסיה, לקונצרט מיוחד ומרגש שיפתח את פסטיבל Silver Lyre באולם הפילהרמונית של סט. פטרסבורג. אל האנסמבל יצטרף כסולן הצ'לן עמית פלד, שכבר הופיע איתנו בעבר לא פעם. אלא שהפעם ינגן עמית על הצ'לו של פבלו קזלס, צ'לו שחוזר אליו לאחר שעבר תיקון. על הסיפור שהוביל אותו אל הצ'לו של קזלס, מספר עמית פלד במאמר שכתב לאחרונה עבור המגזין "אופוס". לקריאה לחצו כאן. עמית יבצע איתנו ברוסיה את הקונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור של היידן. בנוסף נבצע את הסרנדה למיתרים של אלגר, את יצירתו החדשה של אריה ברדרומא L'estro melodico, וסימפוניה מס' 29 של מוצרט. הקונצרט יתקיים במוצ"ש 1.11 בשעה 20:00 באולם הפילהרמונית של סט. פטרסבורג.

 

עמית פלד

הסימפוניה הרביעית של מאהלר בגרסא קאמרית

עם שובנו מרוסיה נתחיל להתכונן לקונצרט השני בסדרה למנויים, קונצרט שבמרכזו הסימפוניה הרביעית של מאהלר. הסימפוניה תבוצע בגרסא קאמרית שכוללת מיתרים, חליל, אבוב, קלרינט, פסנתר, הרמוניום וכלי הקשה. זו תהיה הפעם הראשונה שהאנסמבל יבצע את היצירה הזו, ובכלל זו תהיה הפעם הראשונה שהאנסמבל יבצע מאהלר. עם האנסמבל תופיע המנצחת האורחת ג'יזל בן דור, והסולנית תהיה זמרת הסופרן אלינור זון. הקונצרטים יתקיימו ב15 ו16 בנובמבר בחיפה ובתל-אביב.

אלינור זון

בעיקר מוצרט – קונצרט ראשון בסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה"

הסדרה החדשה של האנסמבל "אוצרות הקלאסיקה" תביא לקהל יצירות קלאסיות מוכרות ומהנות, בעיקר מהבארוק ומהתקופה הקלאסית. את הסדרה אנחנו פותחים עם קונצרט שכמעט כולו יצירות של מוצרט. הסולנית בקונצרט תהיה זמרת הסופרן הדס פארן-אסיה, והיא תבצע עם האנסמבל את Exsultate, jubilate של מוצרט. בנוסף, נבצע את הדיברטימנטו לאבוב, שתי קרנות ומיתרים של מוצרט ק.251 ואת הסימפוניה מס' 29. הקונצרט הזה יבוצע פעמיים – ב25.11 בשעה 20:30 במרכז שטיינברג בחולון, וב27.11 בשעה 20:30 בקונסרבטוריון שטריקר.

הדס פארן-אסיה

"ממוצרט עד ארגוב" חוזר, עם קרן הדר ומקהלת זמרי קולגיום

התכנית "ממוצרט עד ארגוב" שבה מארח האנסמבל את זמרת הסופרן קרן הדר ואת מקהלת זמרי קולגיום, חוזרת להופעה אחת בסוף נובמבר בשהם. בתכנית, שאיתה כבר הופענו בעונה שעברה מספר פעמים – אריות לסופרן של בליני (מתוך "נורמה") וביזה (מתוך "כרמן"), יצירות ווקאליות ואינסטרומנטליות של מוצרט, יצירות למקהלה א-קפלה של בן-חיים ומנדלסון, שירים לסופרן ומיתרים של סשה ארגוב בעיבודים של רפי קדישזון ודקלה בניאל, וכמה קטעי א-קפלה קלילים.

קרן הדר

 

 

 

סולנים כחול לבן

הפסנתרן אלון גולדשטיין, הקלרניתנית שירלי בריל, הכנר זוהר לרנר, זמרות הסופרן רויטל רביב, אלינור זון והדס פארן, האבובנית תמר ענבר, וגם הכנר… ברק טל. על הסולנים שיופיעו העונה עם האנסמבל, כולם ישראלים.

אחרי שהופיע כסולן עם כל התזמורות בארץ ועם תזמורות רבות ברחבי העולם, הפסנתרן אלון גולדשין יופיע לראשונה עם סולני תל-אביב בקונצרט פתיחת העונה, ויבצע את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של בטהובן.

אלון גולדשטיין.

 

הקלרניתנית הבינלאומית שירלי בריל תופיע אף היא לראשונה כסולנית עם סולני תל-אביב ותבצע את הקונצ'רטו לקלרנית של קופלנד, בקונצרט סיום העונה.

שירלי בריל.

 

זמרת הסופרן אלינור זון, שחיה ופועלת בארה"ב ובגרמניה, תופיע עם האנסמבל כסולנית בסימפוניה הרביעית של מאהלר בנובמבר הקרוב.

אלינור זון.

 

עוד בתחום הווקאלי ישובו אלינו רויטל רביב (סופרן) ואלון הררי (קונטרה טנור), לביצוע הגלוריה של ויולדי עם האנסמבל ועם מקהלת זמרי קולגיום, ובאותו קונצרט יבצעו גם מחזור שירים של בעז בן משה לטקסטים של ג'יימס ג'ויס. גם זמרת הסופרן הדס פארן תשוב אלינו העונה לאחר שביצעה איתנו את הרקויאם של מוצרט בעונה שעברה, והפעם היא תשיר את "אקזולטטה, יובילטה" של מוצרט.

רויטל רביב ואלון הררי עם האנסמבל בביצוע הסטבט מאטר של פרגולזי בעונה הקודמת

 

בכינור יהיו לנו כמה סולנים העונה: הכנר זוהר לרנר, שאף הוא עושה חיל באירופה ומכהן ככנר ראשי של התזמורת הקאמרית היילברון בגרמניה, יופיע עם האנסמבל כסולן בסויטה קונצרטנטית של מנחם ויזנברג לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת. איתו ינגן כנר הכלייזמר דניאל הופמן.

זוהר לרנר.

 

שתיים מתוך עונות השנה של ויולדי תבוצענה ע"י נגניות האנסמבל הדס פבריקנט וקורדליה הגמן. ולראשונה מאז הקמתי את האנסמבל, גם אני אתפוס העונה את תפקיד הסולן בכינור כשאבצע יחד עם האבובנית תמר ענבר את הקונצ'רטו לכינור ואבוב של באך. קונצ'רטו אחר לכינור של באך, בלה מינור, יבוצע במנדולינה ע"י יעקב (יקי) ראובן, שניגן איתנו בעבר קונצ'רטו למנדולינה של ויולדי וזכה להצלחה גדולה.

אחרי 13 שנה כמנצח, אופיע לראשונה עם האנסמבל ככנר סולן.

 

העונה נחדש את הקשר שלנו עם אנסמבל זמרי מורן ומקהלת מורן הצעירה, בהדרכתה של נעמי פארן. הם יחברו אלינו לביצוע היצירה החזקה של חיים פרמונט "ישרא וישמע" למקהלת ילדים, מקהלה מעורבת ותזמורת, עפ"י טקסטים של מיריק שניר.

 

בפוסט הבא – על הסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה" ועל הסדרה לילדים ולכל המשפחה שממשיכה ומתרחבת

 

 

 

לקראת עונת 2014-15 (2) – היצירות הגדולות של העונה

למרות שבמשך שנים רבות האנסמבל היה מזוהה עם נגינת הסימפוניות של היידן, ובתכניות רבות היתה לפחות סימפוניה קלאסית אחת – העונה יביא האנסמבל כמה וכמה יצירות מרכזיות שאינן דווקא מהמאה ה18, אלא יצירות רומנטיות מהמאה ה19, כולל יצירה פוסט רומנטית אחת, וגם יצירה ווקאלית בארוקית גדולה, ויצירה אחת מרכזית של מלחין ישראלי. פוסט שני בסדרה, לקראת עונת הקונצרטים הקרובה של סולני תל-אביב.

יוזף היידן.

אחת הדילמות שלי בבניית תכנית קונצרטים היא – מה תהיה היצירה "המרכזית"? מה תהיה אותה יצירה שבשבילה הקהל יבוא לקונצרט? בתזמורות סימפוניות, זו כמעט תמיד יצירה מהמאה ה19 – סימפוניה של דבוז'אק, מנדלסון, שוברט, מאהלר, ברוקנר, צ'ייקובסקי, או יצירה ווקאלית גדולה של מלחין מהמאה ה19 או ראשית המאה ה20. יצירות מסוג זה ממלאות בד"כ את חלקו השני של הקונצרט, ואחריהן הקהל יוצא מהאולם בהרגשה שהוא קיבל "מנה עיקרית" גדושה, ומזמזם את המלודיות של אותה היצירה בהנאה.

באנסמבל כמו סולני תל-אביב, את מרבית היצירות התזמורתיות של המלחינים שציינתי לא ניתן לנגן בגלל גודל ההרכב. המלחין שהכי מתאים ביצירותיו התזמורתיות לגודל האנסמבל הוא יוזף היידן. הסימפוניות של היידן (104 במספר) כתובות להרכב לא גדול של מיתרים עם תוספות של כלי נשיפה בהרכבים שונים, החל משני אבובים ושתי קרנות ועד הרכב של 12 נשפנים וטימפני. המוסיקה של היידן מאוד תוססת, רעננה, מלאת חיים, הומור, הפתעות ודרמה, ולכן גם מאד מתאימה לאופי של האנסמבל ושלי. ואכן, בתכניות קונצרטים רבות של האנסמבל היצירה המרכזית היתה – סימפוניה של היידן. האנסמבל כבר ביצע קרוב ל30 סימפוניות של היידן, הרבה מהן בביצועים מלהיבים ויוצאי דופן שזכורים לי היטב.

זהו פרק המנואט מתוך סימפוניה מס' 74 בביצוע האנסמבל

בשנים האחרונות, על מנת לגוון את הרפרטואר, ולרענן את מאגר המלחינים והסגנונות של האנסמבל, התחלנו לבצע גם לא מעט יצירות מתקופות אחרות ומז'אנרים שונים, עד כמה שניתן במגבלות ההרכב של האנסמבל. החיבור עם מקהלת זמרי קולגיום אפשר לנו לבצע רפרטואר ווקאלי נפלא כמו הרקויאם של פורה והרקויאם של מוצרט, וכן יצירות ווקאליות של שוברט, מנדלסון ומלחינים ישראלים (ביניהם עודד זהבי שזכה לאחרונה בפרס ראש הממשלה, ונעם סיון, שיצירתו "מוות ולידה" זכתה להצלחה אדירה).

גם בעונה הקרובה נבצע כמה יצירות ווקאליות מרכזיות. את ה"גלוריה" של ויואלדי נבצע עם מקהלת זמרי קולגיום, בחודש דצמבר הקרוב, ואת יצירתו של חיים פרמונט "ישרא וישמע" לפי טקסטים של מיריק שניר – נבצע עם אנסמבל זמרי מורן ביחד עם מקהלת מורן הצעירה בחודש פברואר 2015. כמו יצירתו של נעם סיון, גם היצירה של חיים פרמונט היא יצירה מרכזית באורכה ובמימדיה, התכנים ביצירה הם רציניים ולעיתים קשים, ומבטאים את התחושות, החרדות וההוויה של רבים מילדי ונוער ישראל בימים אלה (אבל בלי פוליטיקה)! בהחלט יצירה ששווה לבוא בשבילה לקונצרט. אספר עליה עוד בפוסט שיוקדש ליצירות הישראליות באנסמבל, בשבוע הבא.

יצירות מרכזיות נוספות בתכנית, אשר אינן מהתקופה הקלאסית – הסרנדה הנפלאה של דבוז'אק לתזמורת כלי-קשת, אותה ביצענו בעבר פעם אחת, בהקלטה שממנה יצא אחד התקליטורים המוצלחים של האנסמבל; הסימפוניה החמישית של שוברט, אותה נבצע בקונצרט פתיחת העונה בספטמבר הקרוב; ולראשונה באנסמבל, נבצע את הסימפוניה הרביעית של מאהלר! כמובן שאת היצירה הזו בגרסתה המקורית לא ניתן לבצע באנסמבל, אך קיימת גרסא של היצירה לתזמורת קאמרית, ואותה נבצע בחודש נובמבר הקרוב.

הפרק האחרון מהסימפוניה החמישית של שוברט בביצוע של האנסמבל מנובמבר 2007

כמובן שתהיינה גם סימפוניות קלאסיות בתכנית האנסמבל – סימפוניה מס' 30 של היידן, וסימפוניה מס' 33 של מוצרט, ועוד יצירות קלאסיות רבות בסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה", סדרה שעליה ארחיב באחד הפוסטים הבאים.

הפוסט הבא בסדרה יעסוק בסולנים הישראלים שאותם נארח העונה באנסמבל.

תזמורת שנשמעה כמו סופה

לשבת בעמוד הראשון של קבוצת הכינור השני, ולנגן את הסימפוניה החמישית של מאהלר במרחק של מטר אחד בלבד מלורין מאזל שמוביל וסוחף את התזמורת כאשר כל פרט בפרטיטורה נמצא אצלו בידיים – זו חוויה בלתי נשכחת שאני לוקח איתי לכל החיים. לורין מאזל הלך השבוע לעולמו בגיל 84, וכך, באותה שנה, נפרדנו משניים מגדולי המנצחים של המאה ה20 (קלאודיו אבאדו נפטר לפני מספר חודשים).

כמוסיקאי צעיר, החוויות הזכורות לי ביותר היו תמיד קשורות בנגינה בתזמורת: נסיעות לחו"ל עם תזמורות צעירות שבהן ניגנתי, ומנצחים אורחים שהיתה לי הזכות לנגן תחת שרביטם. בדצמבר 1994 השתתפתי בתזמורת בינלאומית צעירה שהתכנסה בירושלים לחודש של חזרות וקונצרטים, כשאחת התכניות היתה בניצוחו של לורין מאזל. עבדנו איתו על הסימפוניה החמישית של מאהלר! למרות שהמאסטרו הגיע רק לשלושת ימי החזרות האחרונים לקראת הקונצרטים (לפני כן היתה עבודה בסקציות וחזרות עם האסיסטנטית שלו), כל חזרה איתו היתה חוויה. לי זה היה די מלחיץ כי ישבתי ממש קרוב אליו, בקדמת קבוצת הכינור השני, ויכולתי לראות שהוא מבחין בכל נגן שטועה… אבל העבודה שלו על פרטים, הניצוח הברור, השמיעה הפנומנלית והזיכרון שלו – כל אלה זכורים לי מאד מהחזרות איתו. החזרות היו מאד מתוכננות וקורקטיות, והוא התמקד בהן כמעט אך ורק על פרטים טכניים – הקפדה על כל דינמיקה וכל דגש, איך ומתי לסיים צלילים, הקצנה של הפרטים שכתובים בתוים כדי שיישמעו באופן ברור וכד'. היו לו גם כל מיני "טריקים" טכניים שמטרתם להוציא בצורה יותר ברורה את מה שכתוב, למשל במקומות מהירים של לגטו, הוא היה מבקש מחלק מהקבוצה לנגן כפי שכתוב בלגטו, ובאותו הזמן חלק אחר של הקבוצה מנגן כל צליל בנפרד. כך יצא ששמעו לגטו מאוד ברור שניתן להבחין היטב בכל אחד מהצלילים המנוגנים בו. בקונצרטים, לעומת זאת, הוא עזב את העניינים הטכניים ופשוט סחף את התזמורת לנגינה מלאת עוצמה ואנרגיה, ועד היום אני זוכר את התנועות הרחבות האופקיות שלו בתחילת הפרק השני, שגרמו לכל הנגנים לנגן תוך כדי תזוזה מצד לצד, ולתזמורת כולה להישמע כמו סופה. זה היה מדהים. באמת חוויה יוצאת דופן.

בשנים שאחרי אותו פרוייקט בלתי נשכח, בכל פעם שהוא הגיע לארץ הלכתי לשמוע את החזרות ואת הקונצרטים שלו. אני זוכר היטב קונצרט שלו בארץ עם תזמורת פיטסבורג, וקונצרט אחר שלו שבו הוא ביצע עם הפילהרמונית הישראלית שתי סימפוניות של בטהובן – השלישית (ארויקה) והשביעית. זה היה קונצרט כל כך סוחף ודרמטי, והיו בו רגעים מוסיקליים מהפנטים.

בשנת 2001 היתה לי הזכות לעבוד במשך חמישה ימים עם תזמורת בקראקוב שבפולין, תחת עיניו הבוחנות של המאסטרו מאזל, במסגרת פרוייקט שלו לחיפוש מנצח צעיר שיעבוד תחת חסותו. אני אמנם לא נבחרתי בסופו של דבר, אך אותם חמישה ימים זכורים לי היטב בזכות ההערות שלו אלי ולכל יתר המנצחים לפני ואחרי כל יום של ניצוח. הוא דיבר הרבה על הדברים החשובים בעבודה עם תזמורת: להוביל את התזמורת לתוצאה מוסיקלית שתהיה ברורה לכל הנגנים, גם כשההערות הן טכניות. להקשיב היטב למה שהתזמורת עושה על-מנת להעיר את ההערה האפקטיבית ביותר. להכיר היטב את הפרטיטורה בקבוצות של פראזות גדולות ולא בצלילים בודדים. לכל אחת מההערות שלו הוא נתן דוגמאות מתוך הרפרטואר, דוגמאות שהיו מאלפות. הוא היה שר את הפרטיטורות ב"זיגזג", תוך כדי ניצוח, כלומר עובר בין הקולות בקלות ובשליטה מלאה. זה היה שיעור לכל החיים.

בשנים האחרונות לורין מאזל לא הגיע כמעט לנצח בארץ, אך החוויות שלי מהחזרות, מהקונצרטים ומהעבודה איתו, זכורות לי היטב עד היום. לורין מאזל נפטר השבוע בגיל 84. יהי זכרו ברוך.

חשיפה ראשונה, על קצה המזלג, של עונת הקונצרטים הבאה

הפעילות של אנסמבל סולני תל-אביב גדלה ומתרחבת בצורה משמעותית!! בשבועות הקרובים נפרסם את תכנית הקונצרטים המלאה של עונת 2014-15, אבל כבר עכשיו אפשר לגלות ולספר מהם ה"היילייטס".

הקלרניתנית שירלי בריל, אחת הסולניות של האנסמבל בעונה הבאה.

 

בעונה הבאה נופיע כבר בשלוש סדרות קונצרטים שונות – סדרת המנויים הקלאסית הגדולה, הסדרה לילדים, שזכתה העונה להצלחה גדולה, וסדרה חדשה – אוצרות הקלאסיקה. עם כל אחת מהסדרות נופיע בשלושה אולמות מרכזיים. הסדרה הקלאסית המרכזית תמשיך, כפי שהיה עד כה – בחיפה, תל-אביב וכפר-שמריהו. הסדרה לילדים תמשיך בתל-אביב, ותנדוד גם למודיעין ולהרצליה. וסדרת אוצרות הקלאסיקה תופיע בתל-אביב, בחולון ובהרצליה.

הכנר זוהר לרנר, יופיע כסולן עם האנסמבל.

 

ומה בתכנית? הסדרה הקלאסית תציג שילוב של חדש עם ישן, קלאסי עם המאה ה20, בארוק עם עכשווי, ווקאלי עם אינסטרומנטלי, ותביא יצירות שעדיין לא בוצעו באנסמבל או לא בוצעו כלל, לצד יצירות מופת מוכרות. בין היצירות המוכרות יותר – הסימפוניה החמישית של שוברט, הסרנדה למיתרים של דבוז'אק, הגלוריה של ויולדי וסימפוניה מס' 33 של מוצרט. לעומתן, נביא כמה יצירות חדשות וכיוונים חדשים לרפרטואר – יצירתו של מנחם ויזנברג "סויטה קונצרטנטית" לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת, תביא שילוב של העולם הקלאסי עם עולם המוסיקה היהודית והכלייזמר. יצירתו של חיים פרמונט "ישרא וישמע" לטקסטים של מיריק שניר, תשלב בין מקהלת ילדים למקהלה מעורבת, בין מוסיקה למשחק, בין העולם המוסיקלי הקלאסי למציאות הישראלית העכשווית, ותביא לאולם הקונצרטים חוויה יוצאת דופן רב חושית ורב תחומית. בנוסף, נביא כמה סגנונות חדשים לרפרטואר שלנו. הסימפוניה הרביעית של מאהלר בגרסא לתזמורת קאמרית תהיה היצירה הגדולה הפוסט-רומנטית הראשונה שהאנסמבל יבצע בקונצרט. אם עד כה התמקדנו ביצירות מהמאה ה18 ויצירות עכשוויות, בעונה הבאה נבצע גם יצירות מסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20. בנוסף לסימפוניה של מאהלר, נבצע לראשונה גם יצירה אימפרסיוניסטית – הפרלוד לאחה"צ של הפאון של דביסי, בעיבוד של שנברג לתזמורת קאמרית.

מקהלת זמרי קולגיום. שיתוף הפעולה יימשך גם בעונה הבאה.

 

בין האורחים שלנו בעונה הבאה יהיו הפסנתרן אלון גולדשטיין, הקלרניתנית שירלי בריל, הכנר זוהר לרנר, זמרות הסופרן רויטל רביב ואלינור זון, מקהלת מורן הצעירה, אנסמבל זמרי מורן, ומקהלת זמרי קולגיום.

זמרת הסופרן אלינור זון, תופיע איתנו כסולנית בעונה הבאה.

 

בסדרת הקונצרטים החדשה – אוצרות הקלאסיקה, נבצע כמה מה"להיטים" הקלאסיים הגדולים – מוסיקת לילה זעירה של מוצרט, ארבע העונות של ויולדי, אקזולטטה יובילטה של מוצרט, אריות של הנדל ופרסל, קונצ'רטו לכינור ואבוב של באך שבו, לראשונה, אני אהיה הסולן בכינור עם האנסמבל, ועוד.

ובסדרה לילדים (בניהולה האמנותי של דקלה בניאל) – הבובה קאנון תמשיך להנחות, להשתתף, לשאול, לשיר ולרקוד עם האנסמבל ואיתי. ביחד עם קאנון נגלה את הסיפור האמיתי "דירה להשכיר", אשר מעולם לא סופר, נברר מה הקשר בין ביט לשרביט, ונבקר בממלכה של מלכת הלילה. בסדרה זו נשמיע יצירות מוכרות לריקודים של שטראוס (הדנובה הכחולה) וצ'ייקובסקי (מפצח האגוזים), קטעי אריות ודואטים מאופרות של מוצרט, דוניצטי וורדי, וכן מיצירותיהם של רימסקי קורסקוב, פרוקופייב, דקלה בניאל, ועוד.

למה היידן לא מושך קהל?

שידור חי היסטורי ברדיו; נגינה נהדרת של חן הלוי; תגובות משבחות; נוכחות של מלחינים ישראליים רבים בקהל; ופגישה מרגשת עם המורה לכינור שלי ושל כמה מנגני האנסמבל; והמסקנה הברורה מהקונצרט הזה – האנסמבל צריך לנגן יותר מהרפרטואר הטבעי שלו.

האנסמבל אתמול בשטריקר. צילמה רוני ארז

"שוב קונצרט של 'אנסמבל סולני תל אביב' שמתייצב כאחד הנבחרים של העונה כולה". במילים אלה פתח חגי חיטרון את הביקורת שלו על הקונצרט של האנסמבל, שהתפרסמה היום בעיתון הארץ. חבל רק שזו ביקורת על הקונצרט מכפר-שמריהו שהיה לפני ארבעה ימים, ואם היא היתה מתפרסמת למחרת היא גם היתה יכולה להביא אולי קהל לקונצרט אתמול. מצער אותי מאוד שכשהאנסמבל מנגן את מה שהוא הכי טוב בו – סימפוניה של היידן, יצירה מאתגרת מהמאה ה-20 (ברג סויטה לירית), יצירה ישראלית מצויינת וקונצ'רטו של מוצרט – האולם לא מלא עד אפס מקום וניתן למצוא פה ושם מקומות פנויים. הקהל כנראה אוהב יצירות גרנדיוזיות יותר מסימפוניה של היידן – מיסה עם מקהלה וסולנים, סימפוניות מהמאה ה19 שנכתבו לתזמורת סימפונית גדולה (ברהמס, צ'ייקובסקי, מאהלר, ברוקנר), סולן בינלאומי מחו"ל עם תזמורת גדולה. אנסמבל סולני תל-אביב הוקם על-מנת ליצור משהו שונה. גודלו ואופיו מכתיבים רפרטואר אינטימי יותר, מקורי, קאמרי. אם  בקונצרט סימפוני היצירה המרכזית היא סימפוניה מוכרת של ברהמס, בקונצרט של האנסמבל היצירה המרכזית היא סימפוניה לא מוכרת של היידן. ואצל היידן, כידוע, כל הסימפוניות נפלאות, ולא רק החמש המוכרות, אלא גם ה99 הלא מוכרות…

בכל מקרה, התכנית של אתמול היתה ממש תפורה על האנסמבל, והקהל שהגיע וזה שהאזין ברדיו זכה לחוויה נהדרת. הרבה מלחינים היו בקהל, כנראה בזכות יצירתו של נמי ליף. הביצוע של היצירה של נמי היה אתמול מלא השראה מצד הסולן יוני גוטליבוביץ' שניגן נפלא והוביל את האנסמבל לביצוע מלא הבעה. אני נהניתי במיוחד מהסימפוניה של היידן. האנסמבל נשמע בה מאוד נלהב ורענן. הנשפנים היו איכותיים ביותר, וקטעי הסולו בכלי הקשת – קורדליה, הדס ויוני – נוגנו  נפלא. חן הלוי, נפלא כתמיד, הוציא מהאנסמבל הרבה חינניות וריקודיות בנגינת הקונצ'רטו של מוצרט.

גם השידור החי ברדיו – לראשונה בקונצרט מנויים של האנסמבל – הוסיף להתרגשות של הערב הזה. מלבד הביקורת המפרגנת של חיטרון, קיבלנו הרבה תגובות מפרגנות, הנה כמה מהן:

"הקונצרט אתמול היה פנטסטי!!! נהניתי מכל רגע, מהמוזיקה, ממיזוגי התקופות השונות וההגיון המוסיקלי שיצר המכלול הזה"

"גם אתמול הצלחתם להעניק לנו, הקהל חוויה עשירה ומעניינת. המעברים המהירים בין קלאסי לעכשווי שדווקא לדעתי מדגישים את המשותף ולא את המרחק בין התקופות, ואת הכל אתם מבצעים באהבה ובהתלהבות. תמיד קשובים מאד לסולן/מנצח, כולם כגוף אחד למרות הקושי העצום לפעמים הכרוך בביצוע. חן הלוי היה מרענן, קליל מדויק ומעודן מאד. הוא ממש מאסטר וההדרן שלו היה נפלא, לא פחות מן ההפתעה של הקונצרט. אהבתי מאד את הריקוד היווני, מחמם את הלב כמו המחולות של בארטוק. היה לי הכבוד להאזין בזמנו למדריגל הבודד של ינעם ליף בבכורה בפסטיבל סדנה ישראלית, ולשמוע עכשיו את היצירה במלואה. סתווית ומלאת הבעה:). שוב תודה על העונג וחווית הלמידה המתלווה אליו.ברכת הצלחה לכולכם."

המלחין עודד זהבי כתב היום בעמוד הפייסבוק שלו את הדברים הבאים (גילוי נאות – עודד הוא חבר בועד המנהל של האנסמבל) :

"אתמול בערב נהניתי מקונצרט!!!!! אני יודע שזה נשמע רדיקלי, אבל ממש נהניתי, ממש. סולני תל אביב בתכנית נכונה מאד. סויטה לירית של ברג מבוצעת ברגישות ובהבנה, קונצ'רטו לקלרניט של מוצארט עם חן הלוי כסולן וכמוביל אנסמבל, יצירה נפלאה לצ'לו ומיתרים של ינעם ליף וסימפוניה של היידן. המון מוסיקה, קצת יותר מדי דיבורים/סרטי וידאו/הפתעות/ברג מאוהב/החבר של מוצארט מהמר, אבל מעבר לכל ביצועים נהדרים. ברק טל שאחראי לנצוח ולבניית התכנית איפשר לנגנים להתבטא (דיאלוג הסקרודטורה בפרק השלישי של היידן היה מהמם), הרכב מלא מוטיבציה, יוני גוטליבוביץ' מככב ביצירה של ליף ואז חוזר למקומו בסקציה, בלי אגו, עם הרבה קשב. חבל שהסדרה הסתיימה. מזל שהקונצרט הוקלט לקול המוסיקה. ויישלח לאיגוד השידור האירופי. תענוג."

התרגשות גדולה בשבילי כשהמורה שלי לכינור (בשנים 1994-2000) אירנה סבטלובה מגיעה לקונצרטים שלי. זה לא קורה הרבה, היא בד"כ עמוסה ומלמדת עד שעות הערב המאוחרות, אבל כשזה קורה זה כבוד גדול בשבילי. אתמול היא הגיעה, וכמזכרת מהמאורע הצטלמה עם שלושה מתלמידיה לשעבר – הדס, מתן ואני.

הדס, אירה, אני ומתן. צילמה: הילה אפשטיין