הערב שידור חי באינטרנט

אחד החידושים הגדולים שלנו העונה יצא לדרך הערב, כאשר ניתן יהיה לצפות בקונצרט שלנו בכפר-שמריהו מכל מקום בעולם בשידור חי. הקונצרט האחרון בסדרת פתיחת העונה – הערב.

הקונצרטים שלנו נמשכים מדי ערב, ואתמול היה זה אולם הקונסרבטוריון בתל-אביב שבו הופענו עם התכנית ע"ש אסתר בלשה. הקונצרט היה מצוין, וגם אתמול בקונצ'רטו לפסנתר של בטהובן היתה ספונטניות והיה דיאלוג מוסיקלי על הבמה בין הסולן אלון גולדשטיין לבין האנסמבל. כיף גדול. הסימפוניה החמישית של שוברט עלתה אתמול עוד מדרגה, והביצוע שלה היה משוחרר, מוסיקלי ומהנה. את קטע ההפתעה – פרק שני מקונצ'רטו לאבוב של מרצ'לו – ניר גבריאלי ניגן נהדר, וגם היצירה של אריה ברדרומא זכתה לביצוע מלוטש יותר.

והערב – החידוש הגדול של האנסמבל! הקונצרט בכפר-שמריהו, הערב ב20:30, ישודר בשידור חי באינטרנט בקישור הזה. הקונצרט ישודר עם חמש מצלמות וידאו וסאונד איכותי ביותר, כך שחוויית הצפייה וההאזנה תהיה מהנה מאד. ההרשמה לצפייה במחיר סמלי ביותר, כדאי מאד!

השתוללות ספונטנית

תמיד מרגש להופיע בפני התלמידים שלי. מרגש וקצת מלחיץ. אתמול בקונצרט האנסמבל בחיפה נכחו למעלה מ50 מהם בקהל. שני קונצרטים מאחורינו, שניים נוספים לפנינו.

בחזרות התזמורת בביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה, אני מקפיד עם הנגנים הצעירים על הסטנדרטים הגבוהים של נגינת אנסמבל אחידה, הקשבה, אינטונציה וכו'. כאשר אותם נגנים צעירים יושבים בקהל בקונצרט של אנסמבל סולני תל-אביב, זה משמח ומרגש מצד אחד, אבל גם מלחיץ. הם צריכים לראות ולשמוע כיצד הסטנדרטים הגבוהים האלה באים לידי ביטוי בנגינה של תזמורת מקצועית ברמה גבוהה, וזו כמובן אחריות שלי.

בקונצרט פתיחת העונה שלנו, אתמול בחיפה, נכחו למעלה מ50 מוסיקאים צעירים. זה כמובן הוריד את ממוצע הגילאים בקהל והכניס אנרגיה צעירה לקונצרט כולו, ועבורי באופן אישי זה היה מאד משמח. גם לא מעט בוגרים שסיימו את לימודיהם בתיכון בשנים האחרונות, הגיעו לקונצרט. כך אנחנו בונים קהל צעיר, ואני מקוה שאותם תלמידים צעירים ימשיכו להגיע לקונצרטים, בין אם הם יהפכו למוסיקאים מקצועיים ובין אם לא.

שני קונצרטים כבר מאחורינו. ביום שישי בצהריים הופענו בגוש עציון, מול קהל קשוב ואיכותי שכלל, לצד הרוב המבוגר, גם לא מעט ילדים. הביצוע של הקונצ'רטו לפסנתר של בטהובן עם אלון גולדשטיין היה סוחף וספונטני, ובהפסקת הקונצרט הקהל, שנהנה כל כך מנגינתו של אלון, דרש להחזיר אותו שינגן עוד משהו. וכך עשינו – פתחנו את החלק השני של הקונצרט בהדרן של אלון גולדשטיין על נגינתו בחלק הראשון. הסימפוניה מס' 5 של שוברט בוצעה עם הרבה אנרגיה, ובסך הכל זה היה קונצרט פתיחה טוב מאוד, שכולנו יצאנו ממנו מרוצים.

אתמול בחיפה, בקונצרט ע" ש אסתר בלשה, ובנוכחות משפחתה, סיפרתי קצת על אסתר ועל זכרונותיי מהיכרותי איתה. את קטע ההפתעה בקונצרט ניגן האבובן ניר גבריאלי – נכדה של אסתר – עם האנסמבל. הביצוע שלו לפרק השני מהקונצ'רטו של מרצ'לו (אותו הוא ניגן בליווי סבתו בבר המצווה שלו) היה מרגש ומלא הבעה, ומיד העלה בי זכרונות ילדות…

הקונצ'רטו של בטהובן עם אלון גולדשטיין עלה אתמול עוד מדרגה, ובפרק השלישי הגענו לספונטניות יוצאת דופן, כאשר אלון "השתולל" על הפסנתר (באופן חיובי כמובן – הקצין דינמיקות, טמפי ותזמונים) ואנחנו הגבנו לו. זה היה כיף בלתי רגיל. עוד ביצענו את הסויטה בסגנון עתיק של אריה ברדרומא, יצירה רומנטית, עם נגיעות של המאה ה-20 ומקצבים ג'אזיים, אשר כתובה בצורה של סויטה בארוקית. היצירה אינה פשוטה לנגינה, ודורשת ריכוז ומיומנות מכל הנגנים וממני. אני חושב שהצלחנו במשימה, ובודאי הביצועים הבאים ישתפרו עוד יותר.

בסימפוניה החמישית של שוברט האנסמבל היה מאד משוחרר ואנרגטי, והנגינה היתה בסך הכל מאד מלוטשת. הקהל, לשמחתי, הגיב בהתלהבות. גם התגובות שאני מקבל מהבוקר נלהבות ביותר. הערב אנחנו ממשיכים – קונצרט שלישי במספר, והפעם בתל-אביב, באולם הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר. ומחר נסיים את הסדרה בקונצרט בכפר-שמריהו, שניתן יהיה לצפות בו גם בשידור חי באינטרנט באתר הזה

אמשיך לדווח בפוסט הבא.

מסר חשוב לקהל

הקונצרטים של פרוייקט סיום העונה הסתיימו, אך המוסיקה הנפלאה של "מוות ולידה", הטקסטים המרגשים והחוויות מהחזרות ומהקונצרטים – כל אלה עדיין מהדהדים אצלי בראש ימים ולילות.

אינאס מסאלחה עם האנסמבל ועם מקהלת זמרי קולגיום ביצירה "מוות ולידה" של נעם סיון.

 

זה היה פרוייקט סיום עונה יוצא דופן ובלתי רגיל. היצירה המרכזית בתכנית – "מוות ולידה" של נעם סיון – זכתה להצלחה גדולה ולהתלהבות בקרב הקהל והמבקרים. היה בזה מסר חשוב מאד לקהל הקונצרטים ה"שמרן" – בתכנית שכללה יצירות של ברהמס ויצירה ישראלית, דווקא היצירה הישראלית היא זו שהשאירה את החותם העמוק ואת הרושם החזק על כל הנוכחים. לדעתי, זו הדרך למשוך יותר ויותר קהל לתכניות קונצרטים שאינן שמרניות, שיש בהן יצירות מקוריות ורפרטואר מעניין שאינו יושב על משבצת ה"מיינסטרים". פשוט לבצע את היצירות האלה. נכון, שילבנו בתכנית גם ברהמס, אחרת כנראה שלא היה מגיע קהל. אבל הקהל שהגיע יצא עם רושם חזק מאוד מהיצירה של נעם סיון, ולדעתי מקונצרט לקונצרט הוא פחות ייבהל ופחות יחשוש מיצירות ישראליות מקוריות, ומרפרטואר שלא מבוצע בד"כ באולמות הקונצרטים.

היצירה "מוות ולידה" עדיין מהדהדת אצלי בראש. טקסטים כמו "ואני איני יודעת אותה שמחה. רק מן הצד היא מנת חלקי…" או "ולמראו אינלאם טחבל ביהי אלקאבה…" שפירושו – "האיש – אם לא יהרה בתוכו הדכאון, ויתיישב בגופו הייאוש, ולא תחבק אותו האהבה בעריסת החלומות, חייו ישארו כדף לבן בספר הקיום". הלחנים, ההרמוניות, התזמורים של היצירה – הכל עדיין יושב בראש שלי ומתנגן.

יצירות חדשות רבות מנוגנות פעם אחת בלבד, או בכמה קונצרטים רצופים, ואח"כ נעלמות. הנגנים, המלחינים והקהל מודעים לכך ומקבלים זאת כעובדה מוגמרת. לאחר ביצוע היצירה "מוות ולידה" של נעם סיון – כל המבצעים, וגם אנשים רבים בקהל אמרו שזו יצירה שחייבת לזכות לביצועים נוספים בארץ ובעולם, ושהקהל צריך לשמוע אותה ולהכיר אותה. הנושאים האוניברסליים, השירה בעברית ובערבית, העצמה הרגשית שיש ביצירה, השילוב של 25 טקסטים שונים, השילוב של זמרות, מקהלה ותזמורת – כל אלה ביחד, מן הראוי שיישמעו שוב על-ידי עוד קהלים, ולא ייגוועו כפי שקורה למרבית היצירות החדשות. האם זה יקרה? זאת המשימה שלנו, המבצעים (אינאס מסאלחה, עינת ארונשטיין ואני) והמלחין (נעם סיון). לשמחתנו, בזכות השידור באינטרנט יש לנו צילום וידאו מקצועי של היצירה, וכתוביות תרגום באנגלית של הטקסט כולו. עם החומר הזה ננסה לעניין עוד אנשים ונקוה להביא את היצירה הזו לקהל גדול ככל האפשר. גם כמבצעים אנחנו מרגישים שהיצירה עוד לא מיצתה את עצמה ומבחינתנו המסע רק החל.

היערכות לקראת שידור הקונצרט בכפר-שמריהו באתר האינטרנט יו-סופיה.

 

בפוסט הבא – לקראת קונצרט סיום השנה של תזמורת התיכון לאמנויות בחיפה והאיחוד הצפוי עם תזמורת קונסרבטוריון גבעתיים.

 

עולם קטן

הפילהרמונית של ברלין – אולם קונצרטים דיגיטלי

העולם בו אנו חיים משתנה כל הזמן. הכל מהיר יותר, הכל זמין יותר, הכל נגיש יותר מבעבר. בעידן האינטרנט, המרחק הגיאוגרפי בין בני האדם הופך לחסר משמעות. אנשים יכולים לתקשר, לדבר, לראות ולשמוע אחד את השני כל הזמן מכל נקודה בעולם.

בשנים האחרונות האינטרנט הפך להיות אמצעי שידור טלביזיוני, שבו כל אדם יכול לעשות שימוש אישי לשידור של כל דבר שעולה בדעתו. כמובן, שעל מנת לשדר באיכות גבוהה צריך תשתית, ציוד וכח אדם, אבל האפשרויות קיימות וניתן לעשות זאת אם רק רוצים ומוכנים להשקיע.

התזמורת הפילהרמונית של ברלין משדרת כבר מספר שנים את כל הקונצרטים שלה בערוץ אינטרנטי משלה. יש לה כמות גדולה מאד של מנויים בכל העולם, אשר תמורת סכום שנתי לא גבוה יכולים לצפות בקונצרטים ולהאזין להם מבלי שיצטרכו להגיע לברלין, ואפילו מבלי שיצטרכו לצאת מביתם. יתרה מכך, אותם המנויים יכולים לצפות בקונצרטים משנים קודמות מהארכיון של התזמורת, וכן בראיונות ותכניות ארוח אינטרנטיות עם נגני התזמורת, הסולנים והמנצחים. הפילהרמונית של ברלין היא לא התזמורת היחידה בעולם שעושה זאת, למעשה ישנם בעולם כבר הרבה מאד שידורי אינטרנט חיים של ארועי תרבות, ובאיכות גבוהה של וידאו, סאונד ובימוי.

זה נכון שאין תחליף לנוכחות באולם קונצרטים ולחוויה של האזנה לקונצרט מהאולם עצמו, אך מכיוון שאי אפשר להגיע לקונצרטים בכל מקום בעולם, ועצם היציאה מהבית לקונצרט (אפילו באותה העיר) כרוכה במאמץ רב (התארגנות עם הזמנים, בייביסיטר למי שיש ילדים, נסיעה, פקקים, מציאת חניה וכו'), האפשרות של רכישת מנוי לעונת קונצרטים באינטרנט עשויה להוות פיתרון לאנשים רבים שלא יכולים להגיע פיזית לקונצרט. גם אני באופן אישי פיספסתי הרבה מאד קונצרטים טובים שרציתי לשמוע, בגלל לוחות זמנים, מרחק גיאגרפי, זמן נסיעה וכו', ואם היתה לי האפשרות, הייתי צופה באותם הקונצרטים מהבית – בשידור חי או בצפייה חוזרת מאוחר יותר.

בארץ אין עדיין תזמורת שמשדרת את כל סדרת המנויים שלה באינטרנט. אנחנו מתכננים להיות הראשונים שיעשו זאת, ובקונצרט הקרוב של האנסמבל למנויים (בסוף חודש מרץ) נעשה שידור פיילוט באינטרנט, באמצעות U-Sophia, אתר אינטרנטי שמשדר אירועי תרבות מהעולם. כך נוכל לראות איך זה עובד, כמה אנשים צופים בנו בשידור חי ומה הפוטנציאל של זה (מבחינת מספר מנויים ומבחינה כספית). לקראת השידור נקיים מפגשים אינטראקטיביים עם הסולנים ועם נגנים המשתתפים בקונצרט, ונעלה איזשהו סרטון פרומו מתוך החזרות.

להערכתי, תוך מספר שנים מרבית התזמורות ישדרו את הקונצרטים שלהן באינטרנט, וכך למעשה כל אדם יוכל לעשות מנוי לא רק לתזמורת שמופיעה בעיר או בארץ שלו, אלא לאיזו תזמורת שהוא ירצה בכל נקודה על הגלובוס.

להיסחף אל תוך היצירה – המנצח קרלוס קלייבר

צפייה בקטעי וידאו בניצוחו של קרלוס קלייבר האגדי היא חוויה מעוררת השראה לכל מוסיקאי. הוא חי את המוסיקה, מצייר את המוסיקה, רוקד את המוסיקה, ו"מנגן" על התזמורת כאילו היתה כלי נגינה של ממש. קטע וידאו מפורסם שלו עם הפילהרמונית של וינה בו הוא מנצח על הסימפוניה השנייה של ברהמס – בתוך הפוסט.  

במפגש האינטרנטי באתר u-sophia בו אשוחח ביום שני הקרוב (18.7.11) ב21:30 בשידור חי על תפיסת עולמי המוסיקלית, אציג בין היתר את אחד המנצחים הכי מעוררי השראה בהיסטוריה – קרלוס קלייבר. מנצח שיש בהקרנה שלו על התזמורת אור, שמחה, זרימה, גמישות. מנצח שמסוגל לצייר את המוסיקה בשתי ידיו ולהקרין כל אלמנט מהפרטיטורה באמצעות שפת הגוף, ובו בזמן לשמור על זרימה מוסיקלית וקוים ארוכים. מנצח שהניצוח שלו הוא כמו ריקוד המתאר את המוסיקה, אשר גורם לנגנים להיסחף אל תוך היצירה.

מוסיקאי זקוק להשראה כדי ליצור משהו יוצא דופן. לפעמים ההבדל בין ביצוע טוב לבין ביצוע מרגש, סוחף, בלתי נשכח – הוא בהשראה שהיתה לנגן, להרכב או לתזמורת. כאשר מדובר בתזמורת – מי שנותן את ההשראה לנגנים הוא המנצח. הוא עושה זאת באמצעות הבעות הפנים, שפת הגוף, ההקרנה, האישיות, הידיים. קשה להסביר מה המנצח בדיוק עושה, שמעורר השראה אצל הנגנים, אבל צפייה בניצוח של קרלוס קלייבר אולי יכולה להסביר זאת. אז הנה ביצוע של קרלוס קלייבר עם התזמורת הפילהרמונית של וינה – ברהמס סימפוניה מס' 2 פרק ראשון. תהנו, ונתראה במפגש ביום שני הקרוב ב21:30.     

דמיון ודימויים במוסיקה – הכנר מקסים ונגרוב

אחד הדברים המהנים ביותר בעבודה מוסיקלית הוא דימויים – להמציא סיפור למשפט המוסיקלי, לחפש את הדמויות השונות בעלות האופי השונה בטקסט המוסיקלי. הדברים האלה ממחישים את המוסיקה ומסייעים מאוד לביצועה. לפעמים סיפור קטן או דימוי קטן במהלך חזרה או שיעור יכולים לעשות הבדל של יום ולילה בביצוע. הכנר מקסים ונגרוב הוא אמן בדימויים. יש לו דמיון מפותח והוא ממציא ומאלתר סיפורים כל הזמן. בהמשך הפוסט – קטע וידאו מדהים מכתת אמן שלו על הרונדו קפריצ'יוזו של סן-סאנס 

הכנר מקסים ונגרוב בחזרה עם אנסמבל סולני תל-אביב בשטריקר, מאי 2004

כאשר הכנר מקסים ונגרוב התארח כסולן ומנצח אצלנו באנסמבל סולני תל-אביב במאי 2004, היתה חזרה אחת שבמהלכה כל האנסמבל והקהל הרב שנכח היו מרותקים ונרגשים. זה היה בפרק השלישי של הקונצ'רטו לכינור של בטהובן. יש באמצע הפרק הזה קטע יפהפה בסול מינור אותו פותח הכינור והבסון חוזר אחריו, ולאחר מכן משפט שני הנפתח במז'ור וחוזר שוב לסול מינור, שגם הוא מתחיל עם הכינור ואחריו הבסון בחזרה מדוייקת. זה קטע נפלא ומיוחד, רגע עצוב קצת באמצע הפרק המז'ורי והריקודי.  כשהאנסמבל ניגן את הקטע הזה ביצירה, מקסים ונגרוב עצר וסיפר סיפור שאני לא שוכח עד היום, בגלל שהוא היה מרתק ומלא דמיון, ואחריו הביצוע נשמע אחרת. הוא פתח בכך שבד"כ כששואלים אותנו "מה נשמע?" אנחנו עונים "הכל בסדר" ולא באמת מספרים מה שלומנו ואיך אנחנו מרגישים. אבל אחרי שאנחנו שותים אלכוהול, אנחנו מספרים הכל – על הבעיות שלנו, על הצרות שלנו וכו'. את הקטע המינורי הנפלא הנ"ל מקסים ונגרוב דימה לשיחה בין אנשים שנפגשים אחרי ששתו, ולכן הם מספרים הכל אחד לשני. הראשון (הכינור) מספר לחברו – "אתה יודע, יש אצלי הרבה בעיות, המצב לא טוב, אין לי כסף, אין לי עבודה וכו'". חברו (הבסון), שמקשיב לדבריו, נפתח גם הוא ועונה "גם אצלי המצב לא טוב, המשפחה מפורקת, יש לי חובות וכו'" (במוסיקה זה המשפט הראשון, המינורי, העצוב). ואז הראשון (הכינור) אומר "אבל אתה יודע, יש אולי תקוה ומקום לאופטימיות" (זה הרגע המז'ורי שפותח את המשפט השני), "אבל בעצם…" הוא מסכם, "אין ממש מה לעשות, המצב לא טוב" (החזרה לנושא הראשון). חברו (הבסון) חוזר אחריו בהסכמה בדיוק על אותם הדברים. סיפור קצר, אבל מדהים כשמדמים אותו למוסיקה. אחרי שונגרוב סיפר את הסיפור הזה כל נגני האנסמבל והקהל היו נרגשים, נלהבים ומשועשעים. אפילו מחאו כפיים מהתלהבות. כאשר נגני האנסמבל ניגנו את הקטע הזה תוך כדי מחשבה על הסיפור הזה, כמובן שהמוסיקה נשמעה אחרת לגמרי. לפעמים סיפור או דימוי יכולים לפתור בעיות בביצוע שלא נפתרות ע"י עבודה טכנית יבשה. מקסים ונגרוב הוא אחד מאותם אמנים בעלי דימיון מפותח, שכל הזמן ממציאים סיפורים כדי להמחיש את המוסיקה לתלמידים ולמאזינים. בקטע הוידאו שכאן אפשר לראות אותו בכיתת אמן על הרונדו קפריצ'יוזו של סן-סאנס. קטע מרתק ומאלף, שבו הוא מדבר, מספר סיפור ואפילו רוקד לפעמים תוך כדי נגינה. נפלא. 

גם את הקטע הזה אני אציג בשבוע הבא במסגרת מפגש אינטרנטי בינלאומי בשידור חי. המפגש יתקיים ביום ב' 18.7.2011 בניהולו ובהנחייתו של דן שורר באתר u-sophia. לפרטים על המפגש לחצו כאן. להשתמע