הכנר חגי שחם ונגנים מהאנסמבל בקונצרט בשישי הקרוב

הכנר חגי שחם, מסולני האנסמבל בעונה הבאה, יבצע דואטים לשני כינורות של ברטוק ביחד עם הכנר פטרי איבונן (זוכה תחרות סיבליוס 2010). נגן הקרן אלון ראובן, אף הוא נמנה עם הסולנים בעונה הבאה, יבצע את חמישיית הקרן של מוצרט ביחד עם קשתנים מהאנסמבל. שיחה עם הכנר חגי שחם תתקיים בין היצירות, ותכנית הקונצרטים בעונה הבאה של האנסמבל תוצג לקהל. כל זאת בקונצרט מיוחד בבית משפחת הולין בכפר-שמריהו, רח' הנרקיסים 8, ביום שישי הקרוב 17.6.2011 בשעה 21:00. כרטיסים בטל' 0544940317 או 099580662 מספר המקומות מוגבל. הכניסה לחברי חוג הידידים של האנסמבל – חופשית.

 חגי שחם

מודעות פרסומת

מחר מתחילים הקונצרטים עם אנדראס שול

סיכום אירועי השבוע שכללו חזרות שלי עם האנסמבל ועם אנדראס שול הנפלא, קונצרט עם התזמורת הקאמרית הישראלית במודיעין ומעט מאוד שעות שינה

 

זה היה שבוע מאוד אינטנסיבי. ביום שלישי בבוקר התחלנו חזרות באנסמבל, בהרכב די חסר, ללא נשפנים, ללא הסולן אנדראס שול וללא נגנית הצ'מבלו תמר הלפרין, בת זוגו של שול. ביום רביעי בבוקר היתה חזרה נוספת, גם היא בהרכב חסר. באותו ערב נסעתי לשדה התעופה כדי לקבל את פניהם של אנדראס שול ותמר הלפרין, שהגיעו בטיסה מפרנקפורט. הצטרפה אלי הדס פבריקנט, כנרת מובילה באנסמבל, שהיא גם חברה של תמר הלפרין. המפגש עם אנדראס היה מאוד מרגש. הוא הגיע עם הרבה מרץ ושמחה, ושניהם שמחו מאוד מההפתעה שעשינו להם. הנסיעה ביחד ברכב שלי היתה מאוד מהנה ומשעשעת – הדס ותמר דיברו מאחור בעברית והרבו לצחוק, ואילו אנדראס ואני שוחחנו באנגלית כמובן, השלמנו פערים, דיברנו על מוסיקה, על האנסמבל, עליו ועל תמר, נזכרנו קצת בקונצרטים שלנו ביחד ב2007, וצחקנו לא מעט. לאחר שהבאנו אותם למלון, חזרתי הביתה עם ציפייה לחזרות עם אנדראס.

 במהלך שבוע כזה אני תמיד ישן מעט מאוד. אני צריך ללמוד היטב את הפרטיטורות (והפעם יש די הרבה יצירות, והרבה טקסטים ללמוד באנגלית ובאיטלקית), לתכנן היטב כל חזרה על-מנת שתהיה יעילה (אני מחליט על אילו קטעים אני רוצה להתמקד, כיצד לנהל את החזרה, האם לבצע ברצף או לעבוד על פרטים, וכו'), וגם לדאוג לעניינים הפקתיים שקשורים לאנסמבל (בגלל שהצוות הניהולי של האנסמבל הוא מצומצם מאוד).

אז לאחר לילה שכלל הרבה שעות לימוד ומעט שעות שינה, קמתי לחזרה עם האנסמבל ועם אנדראס. החיבור והכימייה בינו לבין האנסמבל היו מדהימים. הכל זרם, הכל הלך מהר וטוב. הנוכחות של אנדראס נתנה המון השראה לאנסמבל, והדימויים המוסיקליים שלו גרמו לכל הנגנים ולי להוציא את המקסימום שלנו. היה ממש כיף לעשות איתו מוסיקה. אחרי שהוא סיים את חלקו המשכתי בחזרה על היידן ושניטקה, אבל היתה הרגשה של אנטי קליימקס. היה לי קשה להמשיך לעבוד באותה אנרגיה כמו זו שהיתה כשאנדראס היה איתנו. בכל מקרה, סיימנו איכשהו את החזרה, ואז הייתי צריך לעשות סוויץ' בראש, כי בערב היה לי קונצרט עם התזמורת הקאמרית הישראלית בהיכל התרבות מודיעין, עם אותה תכנית שאיתה הופעתי בשבוע שעבר באור עקיבא, ועליה כתבתי כאן.

 לא היה לי הרבה זמן לנוח, הייתי צריך לעבור שוב על הפרטיטורות של השביעית של בטהובן והקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של שופן, לתכנן מה לעשות עם התזמורת בחזרת הבלאנס של 45 דק' שהוקצבה לי, ובעיקר להכין את עצמי מנטאלית לעמידה על במה ערב שלם והובלת תזמורת בתכנית קשה ומאתגרת. אז אחרי התארגנות קצרה בבית יצאתי לדרך להיכל התרבות מודיעין, ושם פגשתי את התזמורת הקאמרית הישראלית, בדיוק שבוע לאחר פגישתנו הקודמת ב12.5.2011. החזרה איתם היתה בסה"כ די טובה וממוקדת, חזרנו על כמה מקומות חשובים, וניגנו קצת כדי לקבל תחושה של האולם ושל הצליל. הקונצרט היה יוצא מן הכלל. היה מאוד כיף לבצע איתם את השביעית של בטהובן. זה היה קונצרט שני איתם עם תכנית זו, והרגשתי שהם חופשיים והולכים איתי, וזה הוציא הרבה דברים יפים וספונטניים. האקוסטיקה היבשה באולם הכריחה אותי לקחת טמפים יותר מהירים מאלה שאני לוקח בד"כ (שגם כך הם על הצד המהיר), וזה הכניס עוד אנרגיה ודריכות בתזמורת.

 ואז, שוב לילה עם מעט שינה, כי הבוקר ב9 כבר היתה החזרה הגנרלית לתכנית עם אנדראס. החזרה הבוקר היתה טובה, וגם ההיידן והשניטקה השתפרו מאוד. יצאתי בהרגשה שהולכים להיות קונצרטים מצויינים.

אז מחר אנחנו מתחילים – הקונצרטים להם חיכינו זמן רב: סולני תל-אביב עם אנדראס שול. אני נרגש ומצפה לזה בכליון עיניים.

לקראת הקונצרטים עם אנדראס שול (4)

והיום – קינת דידו המפורסמת, מתוך האופרה "דידו ואניאס" של פרסל

מדבריו של אורי יעקב על האופרה "דידו ואניאס":

פרסל השלים את "דידו ואניאס" – מגולות הכותרת של יצירתו – סביב שנת 1688.  האופרה (לליברית מאת נחום טייט) מורכבת מפרולוג ומשלוש מערכות ועלילתה מבוססת על הספר הרביעי מתוך "אנאיד" מאת וירגיליוס, המגולל את סיפור אהבתם של דידו, מלכת קרתאגו ואניאס, נסיך טרויה. זוהי האופרה הראשונה והיחידה של פרסל המושרת מתחילתה ועד סופה, והיא נחשבת לאחת האופרות האנגליות הראשונות וליצירה מכוננת בספרות האופרה האנגלית בפרט, ובספרות הבארוק בכלל. בין המאפיינים המוזיקליים המשולבים ביצירה – הנשמעים בשלוש האריות של דידו – יש לציין את השימוש בטכניקה של"גראונד באס" (ground bass) – תבנית צלילים, לרוב משפט מלודי יחיד בקו הבאס, החוזר ונשנה שוב ושוב במהלך יצירה קולית או כלית. הטכניקה הזו קרויה גם 'באסו אוסטינאטו' וקיימת במוסיקה של כל התקופות, אך בשמה 'גראונד באס' היא מתייחסת במיוחד למוסיקה האנגלית של שלהי המאה ה-16 והמאה ה-17. כמו כן חשוב לציין את הסגנון היחודי של כתיבת הרצ'יטטיבים, שניתן לראות בו חלופה לסגנון האיטלקי מחד,  ולסגנון הצרפתי מאידך – שנחשבו לסגנונות העיקריים שלכתיבה בז'אנר זה באותה התקופה.

הנה הטקסט של האריה המפורסמת אותה יבצע אנדראס שול עם סולני תל-אביב "כשאנוח באדמה"

באנגלית:

When I am laid in earth, May my wrongs create
No trouble in thy breast;
Remember me, but ah! forget my fate.

והתרגום לעברית:

כשאנוח באדמה, מי ייתן כי משוגותיי

לא יטרידו את חזך.

זכרי אותי, אך הא! שכחי את גורלי.

 

הנה ביצוע של אנדראס שול עם "אקדמיה ביזנטינה" בניצוח סטפאנו מונטנארי. תהנו

בשבוע הבא אעשה פסק זמן מהפוסטים שלקראת הקונצרטים עם אנדראס שול ואספר מעט על החזרות והקונצרטים שלי עם התזמורת הקאמרית הישראלית. החזרה הראשונה ביום ראשון הקרוב.

לקראת הקונצרטים עם אנדראס שול (3)

 חלק שני של הקנטטה של ויולדי "חדלו זכרונות אכזריים" עם ביצוע של שול עצמו

הפרק השלישי של הקנטטה הוא רצ'יטטיב, והפרק הרביעי – אריה. הנה הטקסטים המקוריים באיטלקית ובתרגום לעברית של קדם ברגר.

 

פרק שלישי (רצ'יטטיב):

A voi dunque ricorro,

Orridi spechi, taciturni orrori,

Solitari ritiri ed ombre amiche;

Tra voi port oil mio duolo,

Perchè spero da voi quella pietade,

Che 'n Dorilla inumana non annida.

Vengo, spelnoche amate,

Vengo, spechi graditi,

Alfine meco involto

In mio tormento in voi resti sepolto.

פרק רביעי (אריה):

Nell'orrido albergo,

Ricetoo di pene,

Potrò il mio tormento

Sfogare contento,

Potrò ad alta voce

Chiamare spietata

Dorilla l'ingrata,

Morire potrò.

Andrò d'Acheronte su la nera sponda,

Tingendo quell'onda

Di sangue innocente,

Gridando vendetta

Ed ombra baccante

Vendetta faro

ובעברית:

פרק שלישי (רצ'יטטיב):

אם כן, אליכם אפנה,

נקרות נוראות, זוועות אילמות,

פינות בודדות ורוחות מיטיבות;

אליכן את צערי אביא,

שכן אקווה מכם לאותם רחמים

שאינם ידועים לדורילה האכזרית.

אבוא, מאורות יקרות,

אבוא, מערות ברוכות,

עד אשר בתוככן

את עינויי ואת עצמי אקבור.

פרק רביעי (אריה):

במשכן נורא זה,

מחבואי מכאב,

אהיה חופשי

לתת ביטוי לעינויי,

אוכל בקול רם

לקרוא לה חסרת רחמים,

לדורילה כפוית-הטובה,

אוכל למות.

אלך לגדותיו העכורים של נהר האכרון,

ואכתים את מימיו

בדמי החף-מפשע,

אצעק לנקמה,

ובדמות רוח בכחנטית,

אזכה לנקמתי.

 

הנה ביצוע של אנדראס שול עצמו לשני הפרקים האלה, עם אנסמבל 415. תהנו.

הפוסט הבא יתפרסם ביום שישי 6.5.2011, ובו אציג את קינת דידו המפורסמת מתוך "דידו ואניאס" של פרסל

לקראת הקוצרטים עם אנדראס שול (2)

כתבה מס' 2 בסדרה לקראת הקונצרטים של אנדראס שול עם סולני תל-אביב. והפעם על הקנטטה "חדלו זכרונות אכזריים" של ויולדי – חלק ראשון מתוך שניים

את הקנטטה הנפלאה הזאת של ויולדי אנדראס שול כבר ביצע עם האנסמבל בינואר 2007, בשני קונצרטים – האחד בסדרה "וירטואוזי" של משכן האמנויות בתל-אביב, והשני בסדרת "ימקאמרי" של המרכז למוסיקה ירושלים. על הקונצרט בתל-אביב כתב מבקר המוסיקה נעם בן-זאב את הדברים הבאים:

"וירטואוזי" – זה השם שנבחר לסדרה החדשה במשכן האמנויות בתל אביב; ושיווקי וקורץ ככל שיהא, לאורח הראשון של הסדרה הוא התאים מאין כמוהו. אנדריאס שול הוא וירטואוז אמיתי – לא במובן המזלזל שדבק במונח זה, אלא במשמעותו המקורית, הנובעת מהמונח הלטיני "וירטוס" שמבטא מצוינות, גבורה ותעוזה. יחד עם הרפרטואר של הקונצרט, אריות וקנטטות מהבארוק האיטלקי, שהן הווירטואוזיות בהתגלמותה; ובנגינת סולני תל אביב שמהווים ביחד את האנסמבל הכי ווירטואוזי שפועל כאן, נהנה אתמול הקהל ממופע של שיאי אנרגיה.

נכון שהיה מעניין לשמוע את הקונצרט הזה באולם אינטימי יותר, שאולי היה לו הפוטנציאל להעניק תחושה של זמן רב ורחב יותר, של אווירה משוחררת, פחות מתוחה, פחות לחוצה; ומצלצלת באיזון טוב יותר. על כך חיפו המרכיבים האחרים, בהם גיבור הערב שול. האמן הבינלאומי הזה הראה למה הוא משתייך לצמרת העולמית בתחומו: טכניקה ושליטה מעוררת השתאות בקולו, ומוסיקליות נהדרת הנובעת מתוך הטקסט, הופכים את שול לכוכב שהינו. ביצירות הכליות, אינטרמצי שאיפשרו לסולן לנוח קצת ולנשום אוויר, פרח אנסמבל סולני תל אביב. למנצח ברק טל חזר ההומור והוביל נהדר את התזמורת.

לקנטטה ארבעה פרקים: רצ'יטטיב-אריה-רצ'יטטיב-אריה.

הנה הטקסט המקורי באיטלקית של הפרקים הראשון והשני:

פרק ראשון (רצ'יטטיב):

Cessate, omai cessate

Rimembranze crudeli

D'un affetto tiranno;

Già barbare e spietate

Mi cangiaste i contenti

In un immenro affanno.

Cessate, omai cessate

Di lacerarmi il petto,

Di trafiggermi l'alma,

Di toglier al mio cor riposo e calma.

Povero core afflitto e abbandonato,

Se ti toglie la pace

Un affetto tiranno,

Perché un volto spietato, un'alma infida

La sola crudeltà pasce ed annida.

פרק שני (אריה):

Ah, ch'infelice sempre

Mi vuol Dorilla ingrata,

Ah, sempre più spietata

M'astringe a lagrimar.

 

Per me non v'è ristoro,

Per me non v'è più speme,

E ilfier martoro e le mie pene

Solo la morte può consolar.

 

התרגום לעברית של קדם ברגר של שני פרקים אלה:

פרק ראשון – רצ'יטטיב

חדלו, חדלו עתה

זיכרונות מרים

של אהבה רודנית;

אלימים ומרושעים

הפכתם את שלוותי

לאבל מר.

חדלו, חדלו עתה

לקרוע את חזי,

לנקב את נפשי,

לגזול מלבי מנוחה ורוגע.

לב אומלל, דווי ונטוש,

אם שלוותך הוחרבה

בשל חיבה רודנית,

אותו צלם חסר-רחמים, אותה נפש כופרת,

הלא רק אכזריות יכילו ויזינו.

פרק שני – אריה

הא, אהיה אומלל תמיד,

זאת רוצה דורילה כפוית-הטובה,

הא, מרושעת מתמיד,

היא כופה עלי דמעות.

 

עבורי אין מזור,

עבורי אין תקווה.

עבור עינויי המרים ומדווי

רק המוות יביא ארוכה.

 

הנה ביצוע של שני פרקים אלה, עם הפרטיטורה על מוצגת על המסך, עם זמר הקונטרה טנור Derek Lee Ragin

מחר אציג את הפרקים השלישי והרביעי בביצוע של אנדראס שול