תזמורת מקצועית עם נגנים צעירים

לקראת נסיעתנו לפסטיבל בינלאומי בגרמניה, ביום שני הקרוב אופיע עם התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה בקונצרט חגיגי ומיוחד.

BD4_0115

על התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו, חיפה, כתבתי כאן כמה פעמים בעבר. זו תזמורת שהוקמה רק בשנה שעברה, ובחודש הבא היא כבר תופיע בפסטיבל בינלאומי בגרמניה. השנה התזמורת גדולה ומאוזנת יותר מבחינת הכלים ורמת הנגנים בהשוואה לשנה שעברה, והעבודה איתה מהנה מאוד. התזמורת עובדת השנה יומיים בשבוע (בניגוד ליום אחד בלבד בשנה שעברה), והתכנית שאותה אנחנו מכינים מתחילת השנה קשה ותובענית, ומתאימה לתזמורת מקצועית לכל דבר. היא כוללת את ולס "הקיסר" של שטראוס, סימפוניה למיתרים של ויולדי, סימפוניה מס' 102 של היידן במלואה, ריקוד הונגרי של ברהמס, אריות של מוצרט וביזה ועוד. למרות שהנגנים בתזמורת הם בגילאי 15-18, רמת העבודה איתם, הדרישות שלי מהם והתוצאה המוסיקלית הם כמו בתזמורת מקצועית. ומבחינתי, אין שום הבדל. הם רק צעירים יותר.

1604477_10152194759661306_757385848_n

במשך השנה אנחנו מקיימים פרט לחזרות התזמורת המלאות גם חזרות סקציה שבהן אני עובד עם כל קבוצה לחוד. העבודה היסודית הזו וזמן החזרות הרב מאפשרים לי להביא את התזמורת לרמה גבוהה מאוד, וביום שני הקרוב נקיים את הקונצרט הראשון שלנו השנה, לקראת הנסיעה לגרמניה.  הקונצרט ביום שני הקרוב, 17.2.2014, יתקיים בשעה 19:00 באולם של ביה"ס "רעות" חיפה.

בנסיעה לגרמניה בחודש הבא, תצטרף אל התזמורת הזו גם התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים, שאיתה אני עובד כבר למעלה מעשר שנים. עם שתי התזמורות אני עובד במקביל על אותן היצירות, ובשבועות הקרובים נקיים חזרות משותפות בחיפה ובגבעתיים, לקראת יציאתנו המשותפת כתזמורת של יותר מ40 נגנים. חוויה מיוחדת מאוד עבורי ועבור הנגנים הצעירים.  

מודעות פרסומת

חמישה ימים אינטנסיביים

הפרוייקט האינטנסיבי של האנסמבל עם דוד גריילסאמר הסתיים ביום ראשון. האנסמבל עבד קשה, התוצאה היתה מצויינת.

20140125_210037

רק חמישה ימים נמשך הפרוייקט של האנסמבל עם דוד גריילסאמר – שלוש חזרות ארוכות ושני קונצרטים. אבל אלה היו ימים אינטנסיביים ותובעניים מאוד לאנסמבל. התוצאה בקונצרטים היתה אנסמבל מאוד מגובש, עם ארטיקולציה חדה, צליל פריך ונגינה מאוד מוקפדת. היו בנגינה של האנסמבל בניצוחו של דוד המון ניואנסים – של ארטיקולציה, דינמיקה, אופי ותחושה, וכל אלה יצאו היטב לאורך כל הקונצרט.

20140126_214202

נהניתי מאוד מקטעי האופרה של ראמו שניוו חידוש מרענן על בימות הקונצרטים – זו מוסיקה שלא מנגנים אותה בארץ כמעט בכלל, והיא מוסיקה נפלאה ונוגנה נפלא. גם יצירתו של נמרוד סהר "ארבעה זמנים" היתה חידוש עבור קהל המאזינים. היו במוסיקה הזו צלילים ומצלולים שקהל הקונצרטים אינו מורגל בהם, כמו מיקרוטונים או מולטיפוניקס (אקורדים של יותר מצליל אחד המופקים ע"י כלי הנשיפה). האנסמבל עבד קשה מאוד על מנת ללמוד את היצירה הזו, אך בסופו של דבר הביצוע היה מאוד מרשים והמוסיקה התקבלה יפה ע"י הקהל (ללא שריקות בוז כפי שחווינו בשנה שעברה עם יצירתו של עמית גילוץ).

20140125_224014

השיא של הקונצרט מכל הבחינות היה הקונצ'רטו לפסנתר מס' 17 של מוצרט, שאותו דוד ניגן פשוט נפלא. הוא אלתר את כל הקדנצות והכניס בהן ציטוטים מראמו ועד גרשוין, הנגינה שלו היתה חופשית ומלאת דמיון, והאנסמבל הגיב בהתאם ונשמע מאוד משוחרר, מלא חיים ומוסיקלי.

הקהל הגיב בתשואות רמות, וזכה להדרן לסיום הקונצרט.

20140126_223226

לאחר הקונצרט בתל-אביב המשכנו, כמיטב המסורת, לבית קפה בקרבת מקום לחגוג את סיום הפרוייקט ולהיפרד מדוד.

1548073_10201407339974901_72122851_o

יום לפני הקונצרט הראשון, כפרומו לקונצרטים, שודר בערוץ 2 הראיון איתי בתכנית "יצירה מקומית". הנה הקטע במלואו.

 

בפוסט הבא – על התזמורת המאוחדת חיפה-גבעתיים שאיתה אני יוצא לפסטיבל בגרמניה בחודש מרץ.

הכינור שחזר – סרט חובה

הכנר ברוניסלב הוברמן, שכילד פלא מנגן בביצוע הבכורה את הקונצ'רטו לכינור של ברהמס בנוכחות המלחין,  הופך לימים לאחד המוסיקאים בעלי ההשפעה בעולם ועם עליית הנאצים לשלטון מעלה לארץ את טובי הנגנים היהודים מאירופה על-מנת להצילם ולהקים בארץ את הפילהרמונית הישראלית; כינור הסטראדיווריוס של הוברמן נגנב בזמן קונצרט שלו לגיוס תרומות בקרנגי הול ורק כעבור יותר מ40 שנה נמצא ונרכש ע"י הכנר ג'ושוע בל; זיגמונט רולט, יליד העיר צ'נסטוחובה, עירו של הוברמן, שורד את השואה ולימים הופך לאיש עסקים אמריקאי שפועל להחייאת התרבות היהודית בפולין; ג'ושוע בל חוזר עם הכינור של הוברמן לבצע עם הפילהרמונית של צ'נסטוחובה את אותו הקונצ'רטו לכינור של ברהמס, באולם הקונצרטים שהוקם על חורבות בית הכנסת שנשרף ע"י הנאצים. סרטו המדהים, המרגש עד דמעות והמצמרר של חיים הכט, שמספר את סיפור הקמתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית ואת סיפורו של ברוניסלב הוברמן, סיפורה של יהדות פולין שנכחדה וגם סיפורו האישי של חיים הכט עצמו, שאמו היתה בת צ'נסטוחובה. למי שלא ראה – פשוט חובה!!!

לצפייה בסרט לחצו כאן

Huberman

ברוניסלב הוברמן

Joshua Bell

ג'ושוע בל

IPO

התזמורת הפילהרמונית הישראלית

תזמורת חדשה בחיפה, ועשור של עבודה עם תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים

לפני מספר שבועות סיימתי שנה עשירית עם תזמורת כלי הקשת בקונסרבטוריון גבעתיים. בשנה האחרונה, הקמתי גם תזמורת חדשה בבי"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה. סיכום השנה של התזמורות הצעירות שלי

280120133876

פרט לאנסמבל, היו לי העונה שתי תזמורות צעירות שאיתן עבדתי באופן קבוע – התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים, איתה סיימתי עכשיו שנה עשירית, והתזמורת החדשה של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות"-ויצ"ו חיפה, שאותה רק הקמתי בתחילת השנה ואיתה סיימנו שנה ראשונה מוצלחת.

התזמורת בגבעתיים היא של קשתנים בלבד, וניתן לבצע איתה רפרטואר מקורי לתזמורת כלי קשת. במשך השנים ביצעתי איתם פרקים מהסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי ושל אלגר, סימפוניות של היידן (בתוספת של שני אבובים ושתי קרנות), מוצרט וסליירי, ויצירות ישראליות, כולל "תפילה" למיתרים של צבי אבני. בפברואר 2011 התזמורת הזו ביצעה במשותף עם סולני תל-אביב את הסימפוניה מס' 44 של היידן – הנה הביצוע.

בתזמורת בביה"ס ויצ"ו מנגנים קשתנים, נשפנים, נגני כלי הקשה ופסנתר, כאשר הבלאנס בין הכלים הוא מאוד מוזר ולא מקובל – שישה קשתנים, שמונה חלילים, שלושה קלרינטים, בלי אבובים ובסונים, עם כלי הקשה ופסנתר. למעשה התזמורת מורכבת מהנגנים שלומדים במגמת המוסיקה וההרכב הכלי משתנה משנה לשנה. כך נוצר מצב שכל יצירה שבחרתי היא בעצם עיבוד: הייתי צריך להעביר את תפקידי האבוב לחליל, חצוצרה לקלרינט, בסון לצ'לו, קרנות לפסנתר וכו', כך שייוצר משהו הגיוני שלא חסרים בו קולות ושיש איזשהו איזון בין הקולות. בכלל – הבחירה של רפרטואר בעבודה עם תזמורות צעירות היא תמיד משימה קשה. יש את הענין של רמת הקושי שצריכה להתאים לרמת הנגנים בתזמורת. ורמת הנגנים בתזמורת משתנה משנה לשנה – בכל שנה נגנים בוגרים עוזבים ונגנים צעירים חדשים שרמתם לא ידועה מגיעים, וקשה לדעת איזו יצירה תתאים. יצירה קשה מדי עלולה לייאש את הנגנים ולהוציא את ההנאה מהנגינה. יצירה פשוטה מדי עלולה להיות לא מספיק מאתגרת. ביצירות רבות לתפקידים שונים ישנה דרגת קושי שונה, כך שלנגנים מסויימים התפקיד קשה מדי ולאחרים הוא פשוט מדי.

BD4_0119

התזמורת והמקהלה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה בקונצרט אמצע השנה באולם קריגר בחיפה

על-מנת לפתור את הבעיה הזו, אני תמיד מעדיף יצירות קצת יותר פשוטות להתחלה, איתן אני מנסה ליצור "אתגרים תזמורתיים", גם כשהתפקידים פשוטים. אני לוקח כמה מקומות שבהם כולם מנגנים, ועובד עליהם בכל מיני צורות – מנצח בטמפים שונים, דינמיקות שונות, ארטיקולציות שונות. לפעמים אני מחליף בין התפקידים או מבקש מכל התזמורת לנגן באוניסונו את התפקיד של כינור שני למשל, על-מנת שכולם יכירו גם את התפקידים האחרים ביצירה. דרך העבודה עם התזמורות על הרפרטואר אני גם מנסה לפתח את השמיעה של הנגנים, ע"י עבודה קפדנית על אינטונציה ופיתוח שמיעה. כשלומדים לשמוע אקורד בצורה נכונה מהבס אל הסופרן ומהטון היסודי אל הקוינטה והטרצה של האקורד, הבסיס של השמיעה המוסיקלית משתפר, ורמת הנגינה התזמורתית עולה. על-מנת לעורר את הריכוז של הנגנים בזמן החזרה אני הרבה פעמים מבקש מהם להעיר במקומי הערה מוסיקלית אחרי נגינה של קטע מסויים – מה לדעתם צריך לשפר בנגינה – וע"י כך גם מקנה להם הרגלי הקשבה, התבטאות ויכולת עבודה ללא תלות ב"מדריך" שיגיד להם כל הזמן מה לעשות. הדבר המרכזי שאני מוצא בעייתי בתזמורות צעירות הוא הנושא הריתמי. נגנים צעירים מתרכזים בראש וראשונה בלנגן את הצלילים הנכונים ולא לטעות בהם, הרבה פעמים מבלי לשים לב לקצב, לשמירה על טמפו ולנגינה ביחד עם הקולות האחרים. לכן, אחד הדברים החשובים ביותר בשבילי בעבודה תזמורתית הוא עבודה ריתמית. זה כולל תרגילים ריתמיים על סולמות ועל פסז'ים מתוך הרפרטואר, ניצוח בטמפי משתנים של אותו קטע, עבודה על נגינת מנגינה עם ליווי ריתמי של אחד הנגנים או קבוצה (שמיניות או חלקי שש עשרה), נגינה של קטע מסויים תוך הדגשת הצליל הראשון בכל פעמה, וכד'. הרבה יותר חשוב לי שהתזמורת תהיה מסוגלת לנגן ביחד וברצף מהתחלה עד הסוף באופן יציב מבחינה ריתמית, גם אם לא כל נגן מנגן באופן מושלם את כל הצלילים, מאשר שכל נגן ינגן באופן מושלם את כל הצלילים אבל בקצב משלו (דבר שכמובן עלול ליצור בלגן רציני).

בתזמורת של גבעתיים היו לנו העונה די הרבה פרוייקטים. בתחילת העונה הכנו תכנית שכללה שני פרקים מסימפוניה מס' 27 של מוצרט, פרק סימפוניה בדו מז'ור של ויולדי ואנדנטה פסטיבו של סיבליוס. עם התכנית הזו הופענו בקונצרט בגבעתיים וגם בכנס תזמורות בכפר-סבא. בהמשך הכנו "קונצרט סולנים", ובו ליוינו את שלושת הזוכים בתחרות הקונצ'רטו שהתקיימה בקונסרבטוריון – בפרק מקונצ'רטו לחלילית של ויולדי עם בר צימרמן, פרק מקונצ'רטו לפסנתר של באך עם תום בורו ופרק מקונצ'רטו לכינור של ויולדי עם ליר וגינסקי. הקונצרט התקיים באולם טארג שבאקדמיה בתל-אביב, והיה ארוע מאד מרגש. כעבור שבוע הצטרפו נגני התזמורת אל נגני אנסמבל סולני תל-אביב בערב הגאלה החגיגי של האנסמבל, וביחד עם שלמה גרוניך ושיר אורדו (בשירה וכינור) ביצענו את השיר הנפלא של גרוניך ומתי כספי "ציור". הנה הביצוע מערב הגאלה.

בקונצרט חגיגי של הקונסרבטוריון בתיאטרון גבעתיים הצטרפו נגני התזמורת אל המקהלה ותזמורת כלי הנשיפה של הקונסרבטוריון לביצוע משותף של מספר שירים, ובשבועות הספורים שנשארו עד לסיום שנת-הלימודים חזרנו לעבוד לבד על רפרטואר לכלי קשת – שתי מלודיות אלגיות של גריג וריקודים רומניים של ברטוק – אותו ביצענו באולם הקונסרבטוריון בארוע סיום השנה בנוכחות ההורים. בהחלט הספק יפה של התזמורת לשנה אחת.

לתזמורת החדשה של ביה"ס לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה היו העונה שני פרוייקטים – קונצרט חגיגי באמצע השנה באולם קריגר בחיפה (מול אולם מלא) בו ביצענו את "זיקוקי דינור" של הנדל ואת "ערבית מוסיקלית" של בריטן לפי רוסיני, וקונצרט לסיום השנה בחצר ביה"ס ביום האחרון ללימודים, ובו ביצענו פרקים מתוך סויטה תזמורתית מס' 3 של באך, "ערבית מוסיקלית" של בריטן וסויטה תזמורתית "כרמן" של ביזה, וכן ריקוד הונגרי מס' 1 של ברהמס.

200620135594

העבודה עם שתי התזמורות היא עבודה מאד מהנה ומאתגרת עבורי. זו עבודה מוסיקלית נטו, שבמהלכה אני ממש בונה ויוצר במו ידי את המוסיקה, עם נגנים צעירים שנותנים את המקסימום שלהם בכל חזרה וקונצרט. כל שנה מתחילה עם הרבה סימני שאלה – מה רמתם של הנגנים המצטרפים? עד כמה יחסרו הנגנים שעזבו? האם אפשר יהיה ליצור מכל הנערים והנערות האלה ביחד תזמורת טובה ומגובשת? מה זה ידרוש ממני? אבל בסיום השנה תמיד אני מגיע לתחושת סיפוק בעקבות העשייה המוסיקלית החינוכית וההישגים היפים אליהם מגיעות התזמורות הצעירות.

הערב זה קורה

קונצרט הבכורה של התזמורת החדשה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו ("רעות") חיפה, יתקיים הערב. ההתרגשות גוברת.

כתבה ידיעות חיפה 25.1.13

זו הכתבה שפורסמה בסוף השבוע בעיתון ידיעות חיפה, לקראת קונצרט הבכורה שיתקיים הערב.

כבר משעות הבוקר מתחילה ההיערכות לקונצרט – הובלת הכלים ועמודי התוים מביה"ס לאולם, עיצוב הבמה, וכמובן חזרות של המקהלה ושל התזמורת על הבמה. מעבר לחזרות האינטנסיביות שהתקיימו בשבועות האחרונים, התגייסו גם התלמידים, המורים וצוות בית-הספר לעבודת השיווק ויחסי הציבור, ואנחנו מצפים לאולם מלא הערב בקריגר. את הארוע המיוחד הזה מעולם לא חוו תלמידי התיכון שלנו במסגרת בית-הספר, ועבורם ועבור כולנו זה יהיה ערב מרגש ויוצא דופן. מקוה שגם מבחינה מקצועית נצדיק את כל הרעש שמסביב ונעמוד בציפיות, שהן גבוהות מלכתחילה.

ומחר אשתתף בשני ארועים חשובים נוספים – הופעה של התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים בכנס תזמורות בכפר-סבא, וחזרה ראשונה של מקהלת קולגיום לקראת קונצרט מחווה למייסד המקהלה אבנר איתי. על כך אכתוב בהרחבה בפוסטים הבאים.

התלהבות, ראש פתוח, זמן עבודה רב. על עולם התזמורות הצעירות

בעוד עשרה ימים יתקיים בחיפה קונצרט הבכורה של תזמורת חדשה שהוקמה רק לפני מספר חודשים – תזמורת התיכון לאמנויות ויצ"ו (כיום "רעות") חיפה. קצת מהחוויות של עבודה עם תזמורת צעירה חדשה.

543987_10151349310186306_137483354_n

התזמורת בחזרה לקראת קונצרט הבכורה. צילמה: היידי ליפמן יוסף

במשך כל שנותיי כמנצח של תזמורות מקצועיות שילבתי במקביל עבודה עם תזמורות צעירות. היתרונות שאני מוצא בעבודה עם תזמורות צעירות הם רבים. ראשית, יש הרבה זמן עבודה. בתזמורות צעירות לא קיים מצב של תכנית בשתי חזרות, כפי שקורה לא פעם בעולם המקצועי. על כל יצירה עובדים היטב, לומדים ביסודיות כל פרט, מלטשים כל משפט מוסיקלי, וכך ניתן להגיע לרמת ביצוע גבוהה. שנית, הנגנים בתזמורות צעירות מגיעים מתוך רצון לנגן, רצון ללמוד, רצון לעשות מוסיקה. הם אינם שחוקים ויש בהם הרבה להט לעשייה מוסיקלית טובה. כתוצאה מכך ישנה תמיד אנרגיה חיובית בחזרות, האוירה טובה ושיתוף הפעולה לו אני זוכה מהנגנים הוא מקסימלי. שלישית, הנגנים מגיעים לכל יצירה עם ראש פתוח ורצון ללמוד ולהכיר את המוסיקה. הם אינם מקובעים על אסכולה מסויימת של נגינה או סגנון מוסיקלי, ואין להם דרך נגינה מסויימת ובלתי ניתנת לשינוי. כך אני יכול ממש לעצב כל משפט מוסיקלי עד הפרטים הכי קטנים, ולקבל בדיוק את מה שאני רוצה מבחינה מוסיקלית. בנוסף לכל אלה, עבור הנגנים הצעירים כל קונצרט הוא מאורע גדול וחשוב, וההתייחסות אליו היא כאל ארוע יוצא דופן וחגיגי, בניגוד לנגנים מקצועיים שמנגנים הרבה קונצרטים, ועבורם הקונצרטים הם ענין שבשגרה.

9457_10151349306976306_163557732_n

צילמה: היידי ליפמן יוסף

ברשימת התזמורות הצעירות עליהן ניצחתי בעבר ניתן למצוא את התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה (מרכז יובל), התזמורת הפילהרמונית הצעירה, תזמורות מתא"ן (הקאמריות והסימפונית),  תזמורת בני הקיבוצים, וכמובן תזמורת כלי הקשת של קונסרבטוריון גבעתיים, שעליה אני מנצח עד היום. לפני מספר חודשים חזרתי לחיפה עיר הולדתי, ושם הקמתי תזמורת צעירה חדשה, שכל נגניה הם תלמידי תיכון בביה"ס לאמנויות ויצ"ו (כיום "רעות") חיפה.

530581_10151349310416306_936417237_n

צילמה: היידי ליפמן יוסף

בתזמורת כ25 נגנים בכלי קשת, כלי נשיפה, כלי הקשה ופסנתר, בני 15-18, והיא עובדת החל מחודש ספטמבר האחרון. החזרות מתקיימות אחת לשבוע בבית הספר, למשך כשעתיים וחצי. בעוד עשרה ימים אנחנו מגיעים אל קונצרט הבכורה שלנו, שיתקיים באולם קריגר בחיפה. לקראת הקונצרט אנחנו נכנסים לקצב עבודה מואץ, שכולל שעות רבות של חזרות סקציות, בהן אני עובד עם כל קבוצה בתזמורת לחוד, עבודה אינטנסיבית בחזרות התזמורת המלאות, וגם חזרות משותפות עם המקהלה של ביה"ס התיכון, שגם היא תופיע בקונצרט ואיתה נבצע במשותף קטע יפהפה לסיום הקונצרט. פרטים נוספים על תכנית הקונצרט ועדכונים מחזרות התזמורת לקראתו – בפוסטים הבאים.

150095_10151349310606306_546529811_n

צילמה: היידי ליפמן יוסף

שבוע פתיחה מרגש

הפוסט בנושא הקונספציה החינוכית-מוסיקלית שלי, אותו הייתי אמור לפרסם היום, יידחה במספר ימים. במקומו אספר היום בקצרה כמה כיף לבנות גוף מוסיקלי חדש מצליליו הראשונים. מקהלת קולגיום אמנם קיימת כבר 14 שנה, אבל ההרכב הנוכחי הוא די חדש. בביה"ס לאמנויות ויצ"ו בחיפה (ששמו כיום "רעות") מדובר בתזמורת חדשה לגמרי. סיכום שבועי עם הרבה אושר

מאורע היסטורי – חזרה ראשונה של התזמורת החדשה בביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה

 

לא בכל שבוע אני זוכה להתחיל לעבוד עם גוף מוסיקלי חדש. בודאי שלא עם שניים. השבוע החולף היה היסטורי עבורי – התחלתי בו עבודה עם שני גופים חדשים.

עבורי, הכיף הגדול שבעבודה עם גוף מוסיקלי חדש מההתחלה, הוא האפשרויות הרבות לעצב ולבנות אותו על-פי תפיסתי המוסיקלית. להקנות את ההרגלים שהייתי רוצה שיהיו לזמרים או לנגנים שלי, הן מבחינת דרך העבודה, המשמעת והתנהלות החזרות, והן מבחינת הסטנדרטים וסגנון הנגינה או השירה.

החזרה הראשונה שלי כמנהל המוסיקלי של מקהלת זמרי קולגיום, שהתקיימה ביום שלישי האחרון בקונסרבטוריון גבעתיים, היתה חויה גדולה עבורי. כ25 זמרים, שאת כולם שמעתי ובחרתי באודיציות אישיות במהלך הקיץ, התאספו ביחד לפרוייקט ראשון איתי, פרוייקט שבסיומו – בחודש אוקטובר – יתקיימו ארבעה קונצרטים עם אנסמבל סולני תל-אביב.

הרכב הזמרים איכותי מאוד וזה ניכר היטב בצליל של המקהלה. הזמרים הגיעו לחזרה עם הרבה רצון ומוטיבציה, וכך זכיתי לשיתוף פעולה נפלא במהלך העבודה. עשיתי הרבה עבודה על ארטיקולציה, אופי ובלאנס. ניסיתי לשמור על קלילות וריקודיות בקטעים שדורשים זאת, ובמקביל לפתח את ההקשבה לקולות השונים. לצידי עבדה המדריכה הקולית החדשה והמצויינת של המקהלה קטיה מזו, שהשלימה את עבודתי בעבודה על הפקה קולית, אינטונציה וצליל. עבדנו לסירוגין על כל קטע, כך שהחזרה זרמה היטב והחזיקה את הזמרים כל הזמן עם ריכוז ועניין. זה היה ממש תענוג, ואני רק מייחל לכולנו שימשיך כך.

יומיים אחר-כך, ביום חמישי אחה"צ, התקיים מאורע היסטורי בביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו ("רעות") חיפה. חזרת תזמורת ראשונה של התזמורת החדשה של ביה"ס. זה היה מרגש מאוד. הנגנים הצעירים היו נהדרים, וקצב ההתקדמות בחזרה היה מהיר מאוד. התזמורת הלכה והשתפרה, ובתוך שעתיים של עבודה כבר אפשר היה לשמוע תוצאות. בתזמורת הזו משתתפים כ30 נגנים.

בשני הגופים הנ"ל אני מקדיש חלק מזמן העבודה, באופן טבעי, לגיבוש ההרכב ולקביעת הסטנדרטים, ולאו דווקא להכנת היצירות הספציפיות. זאת מתוך הנחה שכאשר ההרכב יהיה מגובש ויכיר אותי היטב (ואת הדרישות הטכניות והמוסיקליות שלי), קצב ההתקדמות בכל יצירה יהיה מהיר יותר.

זה היה שבוע לא שגרתי עבורי. בסיומו אני רק יכול לקוות שהשבוע הבא יהיה מרגש לא פחות.

בפוסט הבא, כאמור, לכבוד פתיחת שנה"ל – על התפיסה החינוכית-מוסיקלית שלי.