אוונגרד של המאה ה18

ממצב של לחץ וחששות עם קבלת התפקידים הקשים בסויטה הלירית של ברג לפני כשלושה שבועות, דרך ההכנות הקשות של כל אחד באופן אינדיבידואלי, חזרת המובילים והחזרות המלאות שהתקיימו השבוע – לאט לאט הבנו שהשד לא כל כך נורא. אתמול בחזרת הבלאנס שלפני הקונצרט בכפר-שמריהו, כבר הרגשתי שזו היצירה שאני הכי פחות צריך לעבור עליה. וגם – על הסימפוניה המדהימה ויוצאת הדופן של היידן, מס' 67, יצירה אוונגרדית של המאה ה18. ומיהו ניקוס סקלקוטס ואיך הגענו לנגן יצירה שלו? חוויות מהקונצרט הראשון אתמול ומהשבוע כולו

IMG-20130308-WA0000

האנסמבל אתמול בכפר שמריהו. צילמה רוני ארז

זה היה שבוע מאוד אינטנסיבי ומעייף. אתמול בערב, בקונצרט בכפר-שמריהו, הכל התחבר לקונצרט שלם שהיה חוויה בשבילנו ובשביל הקהל. אני חייב לציין שהאולם בכפר-שמריהו הוא מאוד נוח ונעים לנגינה, הוא מצלצל טוב, שומעים טוב גם על הבמה וגם מהקהל, ובסה"כ כיף לנגן בו. הגענו לחזרת הבלאנס במצב שהיצירה שהיתה זקוקה להכי הרבה עבודה היתה הסימפוניה מס' 67 של היידן, ולכן הקדשתי לה חצי שעה של עבודה בחזרה זו (מתוך שעה וחצי). היצירה הזו היא פשוט פלא, אין מילה אחרת. יצירה מלאה בהפתעות, באפקטים לא קונבנציונליים לתקופה (למשל – נגינה עם העץ של הקשת בסוף הפרק השני, כיוון הכינור בשונה מהמקובל בטריו של הפרק השלישי ליצירת אפקט של חמת חלילים, פרק איטי באמצע הפרק האחרון המהיר), בהומור, בדרמה. היינו צריכים ללטש הכל עד הסוף, להגיע לטמפים הנכונים בכל פרק, ולהרגיש בטוחים לקראת ביצוע היצירה בקונצרט. בהמשך החזרה הסולן שלנו חן הלוי הוביל את האנסמבל בקונצ'רטו לקלרינט של מוצרט, אח"כ קצת מיצירתו של ינעם ליף שלושה מדריגלים סתוויים וממש בדקות האחרונות של החזרה עברתי על כמה מקומות בסויטה הלירית של ברג.

אתמול בבוקר עוד היתה לנו חזרה גנרלית בשטריקר, בפני קהל תלמידים ממגמות מוסיקה בגדרה ובלוד. אמנם התחלנו את החזרה עם ברג ואח"כ יצירתו של ליף, אך לשמחתנו ולהפתעתנו התלמידים היו מאוד קשובים ומתעניינים, שאלו אותי בהפסקה שאלות ולא נרתעו מהמוסיקה ה"מודרנית" שניגנו. חשוב מאוד בעיני שהקהל, ובמיוחד הקהל הצעיר, ישמע את החזרות ולא רק את הקונצרטים, כי בחזרות ניתן להבין יותר את המוסיקה דרך תהליך העבודה. אחרי ההפסקה עברנו למוצרט ולהיידן, ובשתיהן לא הספקנו לנגן הכל, בגלל קוצר הזמן. הנגנים התפזרו ואני נשארתי בקונסרבטוריון ללמוד ולהתכונן לחזרת הבלאנס ולקונצרט הערב.

הקונצרט החל בסרטון קצר על הסויטה הלירית של אלבן ברג ומיד לאחריו ביצענו את היצירה. הביצוע היה בסה"כ טוב, בטוח, עם שליטה וריכוז. הרגשתי שבגלל הריכוז הרב שנדרש בעת הביצוע, קשה לנו להנות מהמוסיקה. רק ברגעים בודדים, שבהם המוסיקה מאוד שקופה, רומנטית ולא דורשת שליטה מלאה בכל פעמה בכל תיבה – הצלחתי להנות. אני מקוה ומאמין שהקהל שיושב ורק מאזין, ואינו צריך לבצע – יכול להנות מהיצירה בעת ביצועה הרבה יותר מאשר המבצעים.

הסרטון על הסויטה הלירית של אלבן ברג

 

לפני ביצוע הקונצ'רטו לקלרינט של מוצרט, הסולן חן הלוי הסביר לקהל על הכלי שעליו הוא ניגן – באסט קלרינט – שעבורו מוצרט כנראה כתב את היצירה. את הביצוע שמעתי מאחורי הבמה, ונהניתי מהנגינה החיה והנלהבת של האנסמבל, ומהמוסיקליות והרגישות בנגינה של חן. אחרי ההפסקה ניגנו עם הסולן יוני גוטליבוביץ' את היצירה של ינעם ליף "שלושה מדריגלים סתוויים" לצ'לו ותזמורת מיתרים. גם כאן היה סרטון מקדים. הביצוע היה מצוין, יוני ניגן מעולה, והליווי של האנסמבל היה מדוייק מאוד.

הסרטון על יצירתו של ינעם ליף

 

לפני ביצוע הסימפוניה של היידן היתה הפתעה, כמיטב המסורת בקונצרטים שלנו העונה – ואתמול זו היתה יצירה של המלחין היווני ניקוס סקלקוטס – חמישה ריקודים יווניים. הכרנו את היצירה כשנסענו להופיע בסלוניקי לפני כשנה וחצי, התלהבנו ממנה והחלטנו להכניס אותה לתכנית הקונצרטים שלנו בעונה הבאה. כ"מתאבן" נתנו לקהל אתמול את הריקוד הראשון מתוך החמישה. לסיום הערב, ביצעו את הסימפוניה המדהימה של היידן, עם הרבה התלהבות ואנרגיה, ועם נגינה נהדרת של קטעי הסולו ע"י הכנרות קורדליה הגמן והדס פבריקנט, הצ'לן יוני גוטליבוביץ', והנשפנים הנפלאים שלנו – האבובנים מירב קדישבסקי וניר גבריאלי, הבסוניסטיות אילינוי יוגב וענבר נבות, והקרננים אלון ראובן וולינטום גבריאל. בהחלט סימפוניה נפלאה שכיף לנגן אותה, להשתעשע עם המוסיקה ולהנות מההפתעות והחידושים שהיידן טומן בה. וכפי שקורה אחרי מרבית הקונצרטים שלנו בכפר-שמריהו, גם אתמול סיימנו את הערב בקבלת פנים חגיגית בביתה של אורה הולין חברת הועד המנהל שלנו. נכחו הזוג ליף, כמה מנגני האנסמבל, חברי הועד המנהל ואורחים נוספים.

ביום ראשון יתקיים הקונצרט השני והאחרון לתכנית זו – בקונסרבטוריון שטריקר בתל אביב. הקונצרט יועבר בשידור חי בקול המוסיקה.

מודעות פרסומת

מחצית הדרך כבר מאחורינו

תכנית מגוונת, עשירה ומאתגרת; קשיים רבים הן בסויטה הלירית של ברג והן בסימפוניה מס' 67 של היידן; יצירה נפלאה של ינעם ליף; ועבודה מרתקת בהובלתו של הסולן חן הלוי בקונצ'רטו לקלרינט של מוצרט. חצי הדרך כבר מאחורינו, החזרות נמשכות גם מחר ומחרתיים.

IMG_9248

חן הלוי מוביל את האנסמבל בקונצ'רטו של מוצרט אותו הוא מנגן על קלרינט באסט. צילום: הראל הפקות

בפוסט הקודם כתבתי שהסויטה הלירית של אלבן ברג היא אחת היצירות הקשות ביותר לתזמורת קאמרית. לאחר יומיים של חזרות על יצירה זו, אני די משוכנע שלמרות  שזו יצירה קשה ומאתגרת – יש בה הרבה פסז'ים קשים לכל קבוצה ולכל נגן, קטעים מהירים ומסובכים, עומס מרקמי שמחייב בלאנס נכון וקשב – עדיין, לכל יצירה יש את הקשיים שלה. בסימפוניה מס' 67 של היידן הכל שקוף, חשוף וצלול, ולכן חייבים לנגן אותה מושלם. וזה קשה. בקונצ'רטו לקלרינט של מוצרט האנסמבל מנגן ללא ניצוח, וזה מחייב קשב מקסימלי ועירנות, לצד הקשיים הרגילים שביצירות מוצרט – סגנון, אינטונציה וכו'. ביצירה הנהדרת של נמי ליף – שלושה מדריגלים סתוויים – האתגר הוא למצוא את הצבעים והמצלולים המיוחדים ואת הבלאנס הנכון כדי שישמעו את הסולן (יוני גוטליבוביץ') ואת המוטיבים החשובים בתזמורת. אז אחרי יומיים מתוך ארבעה של חזרות, אפשר לומר שאנחנו מתקדמים בתהליך, אך יש עדיין עבודה רבה. מחר בבוקר התזמורת תתפצל לקבוצות לחזרת סקציות, ולאחר מכן נתכנס שוב, לעבודה על כל התכנית. בינתיים הנה עוד כמה תמונות מהחזרה היום, אותן צילם אלון הראל (הראל הפקות). עדכונים נוספים בהמשך.

IMG_9184

יוני גוטליבוביץ', הסולן ביצירה של נמי ליף, עם יעל ואורית.

 

IMG_9156

קבוצות הכינור השני והויולה

IMG_9153

כינור ראשון בהובלתה של קורדליה

 

 

אחת היצירות הקשות ביותר

חזרת המובילים שהתקיימה הבוקר היתה הסיפתח לשבוע קשה ואינטנסיבי שבו אנחנו עומדים להכין את אחת היצירות הקשות ביותר לתזמורת מיתרים – סויטה לירית של אלבן ברג. הולך להיות מאתגר, קשה, אינטנסיבי, וכנראה גם מעייף. עוד בתכניתנו – שלושה מדריגלים סתוויים לצ'לו ומיתרים של ינעם ליף עם הסולן יוני גוטליבוביץ', קונצ'רטו לקלרינט של מוצרט עם הסולן חן הלוי, וסימפוניה מספר 67 של היידן. כמובן שגם תהיינה הפתעות, ויהיה גם שידור חי ברדיו של הקונצרט שיתקיים בתל-אביב ביום ראשון הבא, 10.3.2013. מחר תתקיים החזרה הראשונה של האנסמבל כולו. עדכונים נוספים במהלך השבוע

HEB

לקראת עונת 2012-13 (6) – המשולש מנצח-סולן-מלחין

האם התוים שכתב המלחין על הנייר הם המוסיקה, או שהמבצעים – המנצח, הנגנים והסולן – הופכים אותם למוסיקה? האם לאחר השלמת כתיבת היצירה מותר למי מהמבצעים להציע שינויים כלשהם – בטמפו, באופי, בבלאנס? מי קובע כיצד לבצע יצירה שיש בה סולן – המנצח או הסולן? העונה יהיו לנו שלושה מלחינים ישראלים שונים משלושה דורות שונים, שאת יצירותיהם יבצעו עם האנסמבל ארבעה סולנים ישראלים. בפוסט הזה אספר על התהליך המיוחד הזה של למידת יצירה חדשה ביחד עם המלחין ותוך שיתוף פעולה עם הסולן.

קרן הדר – "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול" של יחזקאל בראון

תהליך העשייה המוסיקלית, שקורה בחזרות, הוא אולי החלק המרתק ביותר בפרוייקט מוסיקלי. חבל שדווקא אותו הקהל מפסיד. הקהל מגיע לשמוע רק את המוצר המוגמר, הקונצרט. איך הגיעו הנגנים, המנצח והסולנים להחלטה לבצע משפט מוסיקלי בטמפו מסויים, באופי מסויים או בבלאנס מסויים? האם זו היתה החלטה שרירותית של המנצח או של הסולן, או שנעשו נסיונות שונים בדרכים שונות לפני שהוחלט על דרך ביצוע מסויימת? האם בדיאלוג שבין הסולן למנצח היו רגעים של אי הסכמה – כלומר שאחד מהם הציע דרך ביצוע אחת בעוד שהשני העדיף דרך אחרת? ואיך התקבלה לבסוף ההכרעה? ומה קורה בעבודה על יצירה חדשה של מלחין ישראלי – איך מתפתח כאן הדיאלוג המוסיקלי בין המנצח למלחין? הקהל בד"כ אינו מודע לכל אלה, אלא מסתפק בהאזנה לאותו מוצר מוגמר, אבל אני משוכנע שאם היתה ניתנת לו ההזדמנות לחוות חלק מהתהליך, להאזין למשפט מוסיקלי שמנוגן בכמה דרכים שונות כשהמבצעים מתלבטים איזו דרך משכנעת יותר, לעקוב אחר התקשורת שבין המנצח לסולן, לחוות את התהליך של למידת קטע מוסיקלי קשה או לא מובן – הוא היה יכול ליהנות הרבה יותר מהקונצרט. תהליך העבודה המשותפת עם מלחינים שונים ועם סולנים שונים, הוא תהליך מוסיקלי מרתק שיש בו הפריה הדדית, החלפת דעות מוסיקליות, התנסויות רבות ונסיונות רבים, וחיפוש אחר דרך הביצוע הטובה והמשכנעת ביותר. בתהליך הזה נוצרת התקשורת בין המנצח לסולן ולמלחין. זהו החלק שבו למעשה כולם לומדים, מתנסים, מחפשים, מקשיבים ובסופו של דבר מחליטים.

העונה הקהל שלנו יזכה לחוות גם את התהליך המרתק הזה. בכל תכנית תהיה לנו חזרה אחת פתוחה לקהל, שתתקיים באודיטוריום החדש של קונסרבטוריון שטריקר, ובה הקהל יוכל לעקוב מקרוב אחרי תהליך העשייה המוסיקלית. בנוסף, סרטוני וידאו של החזרות של האנסמבל מכל אחת מהתכניות יופצו ברשת, וקטעים נבחרים קצרים יוקרנו גם בקונצרטים עצמם, ממש לפני ביצוע היצירה.

העונה יהיו לנו שלושה מלחינים ישראלים שונים משלושה דורות שונים, שאת יצירותיהם יבצעו עם האנסמבל ארבעה סולנים ישראלים. את יצירתו של המלחין יחזקאל בראון "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול" (עפ"י טקסטים מספר ישעיהו) לקול, קרן יער ותזמורת מיתרים, יבצעו זמרת הסופרן קרן הדר, נגן הקרן אלון ראובן ונגני האנסמבל. המלחין יחזקאל בראון חגג השנה את יום הולדתו ה90, וזו תהיה מחווה מיוחדת של האנסמבל למלחין, לכבוד חגיגה זו. המלחין הצעיר עמית גילוץ כותב עבורנו יצירה חדשה – קונצ'רטו לחליל ותזמורת מיתרים. את היצירה יבצע עימנו החלילן רואי אמוץ. זוהי יצירה שניה שעמית גילוץ כותב לאנסמבל. את יצירתו הקודמת "חושך לבן" ביצענו ב2005.

החלק השני של "חושך לבן" של עמית גילוץ משנת 2005

המלחין ינעם ליף מונה לאחרונה לתפקיד הנכבד של ראש האקדמיה למוסיקה בירושלים. את יצירתו "שלושה מדריגלים סתוויים" לצ'לו ולתזמורת מיתרים שמעתי בארץ לפני מספר שנים בביצוע של תזמורת גרמנית. התרשמתי מאוד מעוצמתה של היצירה והחלטתי לבצעה גם באנסמבל. הסולן שלנו בביצוע היצירה הזו יהיה הצ'לן יוני גוטליבוביץ'.

יוני גוטליבוביץ' – שלושה מדריגלים סתוויים של ינעם ליף

בפוסט הבא, שיתפרסם ביום שלישי הקרוב – אספר על השינויים שחלו באנסמבל מיום הקמתו ב2001 ועד היום. שווה לחכות