האחרונים שיחזרו לשגרה

סגרו אותנו. את כולנו. וכשיפתחו, מי יודע מה יהיה עם אולמות הקונצרטים ומתי הם יזכו להיפתח לקהל? ואנחנו, האמנים – האם שוב נהיה האחרונים לחזור? אולמות הקונצרטים היו פתוחים לקהל פעמיים בלבד לתקופה של כשבועיים בכל פעם – בסוף יוני-תחילת יולי, ועכשיו בתחילת ספטמבר. אגב, בשתי הפעמים לא היו שם הדבקות. היתה הקפדה, היה סדר, היתה הפרדה בקהל, הכרטיסים הוזמנו מראש לפי "קפסולות", סידור הישיבה של הקהל הוכן מראש כך שלא יהיה מגע, הקהל ישב עם מסכות, והדברים התנהלו היטב. לפחות בפעם הראשונה, כשלא היה סגר כללי, לא היתה שום סיבה לסגור את אולמות הקונצרטים. בכל פעם התזמורות ניסו לאלתר תכניות, מנצחים וסולנים מן הנמצא ומן המוכן ולפרסמם מהיום למחר. בימי שגרה, תזמורות מתכננות זמן רב מראש את הקונצרטים שלהן. עכשיו, לעומת זאת, בכל פעם ש"מרשים" לנו לקיים קונצרטים מול קהל, זה קורה בהתראה של שבוע-שבועיים בלבד, ואז התזמורות מיד מנסות לבנות תכנית, סולן (מבין אלה שנמצאים בארץ), מנצח (מבין אלה שנמצאים בארץ), לתאם אולם, לפרסם מהר, להודיע לקהל, ולקוות שזה יצליח ושהנזק הכלכלי יהיה מינימלי. ברור שקשה מאד להביא קהל בצורה כזו. על מנת למלא אולם או אפילו להגיע למחצית מתפוסת האולם, דרושה עבודת שיווק ופרסום קבועה, המשלבת שיווק טלפוני עם פרסום דיגיטלי ממומן לאורך מספר שבועות, פרסום בעיתונות הכתובה ויחסי ציבור. כמובן שקונצרטים שמתארגנים בצורה כזו גורמים לנזק כלכלי ולגרעון לתזמורות. עלויות ההפקה והפרסום הן גבוהות כמו בכל קונצרט תזמורתי, ולעומת זאת ההכנסות, כשיש הגבלות על כמות הקהל וזמן הפרסום מועט, הן נמוכות בהרבה מהרגיל.

ולמרות התנאים הקשים האלה, התזמורות קיימו קונצרטים, ואפילו היו כאן כמה קונצרטים נהדרים בתקופה הקצרה הזו, אליהם הגיע קהל צמא למוסיקה חיה, ונהנה מאד. אני הייתי בקונצרט של הפילהרמונית עם ירון גוטפריד והיה נהדר. ובקונצרט שהיה לאחרונה עם תזמורת חיפה בניצוח יואב תלמי אמנם לא נכחתי, אך הייתי בחזרות לקראתו ויכולתי לשמוע ולראות את העבודה הטובה והרצינית, את ההתקדמות בין חזרה לחזרה ואת התוצאה הטובה שהושגה במהלך החזרות, ומההדים ששמעתי – גם בקונצרטים.

לנו, באנסמבל סולני תל אביב, עדיין לא היה קונצרט מול קהל מאז פברואר 2020. כן היו לנו קונצרטים, שניים בלבד, אך שניהם היו ללא קהל – אחד התקיים בחודש יוני בשטריקר, עם סולנים צעירים, ואחד בחודש אוגוסט במוזיאון תל אביב, במסגרת הסדרה "קונצרט עד הבית" של כאן קול המוסיקה. שני הקונצרטים צולמו ושודרו בפייסבוק וביוטיוב, ושניהם היו מוצלחים מאד. נגני האנסמבל הגיעו לחזרות במלוא המרץ, ההתלהבות והמוטיבציה, ההתקדמות היתה מהירה והתוצאה היתה מצויינת.

הנה ביצוע סויטת הולברג של גריג, שאיתה פתחנו את הקונצרט.

והנה הליברטנגו של פיאצולה שאיתו חתמנו את הקונצרט.

בראיון שהתקיים במהלך הקונצרט במוזיאון תל אביב, הבעתי גם את דעתי בנושא סגירת האולמות בפני קהל. מוזמנים לצפות כאן. מראיין: עומר ריטה.

את עונת הקונצרטים שלנו למנויים אנחנו מתכננים לפתוח ב23 בנובמבר, בקונצרט ששמו "חגיגת מוצרט". נבצע בו את הסימפוניה מס' 25 הסוערת (סול מינור הקטנה) ואת הקונצ'רטו מס' 17 לפסנתר, עם הפסנתרן ישי שאער.

ישי שאער

בין מוצרט למוצרט נבצע בבכורה עולמית יצירה חדשה ונהדרת של עמוס אלקנה – "מעבר לאבק העולם". אני יודע שחלק מהתזמורות "נזהרות", במיוחד בתקופה זו, מלבצע יצירות ישראליות. מצד אחד, אפשר להבין – הרי גם כך אין הרבה קהל, אנשים חוששים לבוא לקונצרטים בגלל הקורונה, אז לא צריך להוסיף להם עוד "חשש (ויש אנשים בקהל שמעידים שעבורם זה באמת חשש). מצד שני, אני חושב שאם יש בתכנית מספיק מוסיקה טובה ומוכרת, אין סיבה לא לבצע לצידה גם מוסיקה טובה חדשה שנכתבה כאן, גם אם הקהל לא מכיר אותה. חשוב לחשוף לקהל גם את הנעשה כאן ועכשיו, ויש הרבה מה להציע לו. מעבר לכך, דווקא עכשיו, בתקופה שבה כולנו  – כל עולם המוסיקה ועולם התרבות, כל האמנים ואנשי הבמה – נמצאים בחוסר ודאות מקצועית וכלכלית, אני חושב שאנחנו חייבים לבצע מוסיקה ישראלית ולעזור בכך במשהו למוסיקאים הישראלים. היצירה החדשה של עמוס אלקנה שאותה נבצע בנובמבר היא מצויינת, מאתגרת ומרגשת, ואני בטוח שגם הנגנים וגם הקהל יאהבו אותה. ותהיה בתכנית גם הפתעה – מחזור שירים קצר והומוריסטי שבו נחשוף זמרת/שחקנית צעירה ומאד מאד מוכשרת. אני שמח שעד כה הקהל שלנו נענה לפרסומים ומחדש מנויים ורוכש כרטיסים, למרות אי הוודאות. התמיכה והאמון האלה חשובים לנו מאד, במיוחד בתקופה זו.

צפו בביצוע הסימפוניה מס' 25 של מוצרט, מערב הגאלה החגיגי של אנסנבל סולני תל אביב באולם נגה ביפו בדצמבר 2011. הסימפוניה הזו תפתח כאמור את קונצרט הפתיחה שלנו ב23 בנובמבר.

חג המוסיקה הישראלית – הגרסא המקוונת

למרות הנאמר בפסקה הקודמת – יש גם מסגרות שבהן מוצע שפע של מוסיקה ישראלית לקהל חובבי המוסיקה.

בכל שנה בין ראש השנה ליום הכיפורים מתקיים ברחבי הארץ חג המוסיקה הישראלית – פסטיבל שבו תזמורות, מקהלות, מנצחים, נגנים וזמרים ישראלים מבצעים יצירות של מלחינים ישראלים. הפסטיבל הזה מביא אלפי מאזינים לשמוע את הקונצרטים באולמות הקונצרטים, והוא ממש חגיגה גדולה לעולם המוסיקה שמציג את הנעשה כאן בסצנה המוסיקלית. בשנתיים האחרונות המנהל האמנותי של החג היה עודד זהבי, והוא זכה להצלחה גדולה. הפסטיבל נתמך ע"י משרד התרבות. השנה, בגלל הקורונה, במקום פסטיבל של קונצרטים יתקיים פסטיבל של שידור קונצרטים מן העבר. התכנית שנבנתה נהדרת. מגוונת, מעניינת, ומשלבת אינסטרומנטלי עם ווקאלי, קאמרי עם תזמורתי, ומציעה מגוון רחב מאד של יצירות וביצועים נהדרים. אני אישית מתכוון לצפות ככל שאוכל, ואני ממליץ בחום לכל מי שיוכל לעשות זאת. בתוך שלל הביצועים ישודר גם ביצוע שבו אני מנצח על יצירה חדשה של נעה הרן, עם תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, מקונצרט שהתקיים בשנה שעברה במוזיאון תל אביב. הנה התכנית המלאה.

בנוסף לחג המוסיקה הישראלית, מגיע קרדיט גם לכאן קול המוסיקה שבתכניות הקונצרטים של הסדרה "קונצרט עד הבית" שבהפקתם, דאגו שכל תזמורת תבצע יצירה ישראלית אחת לפחות בתכנית. הנה ביצוע היצירה "עטרי" של נעמה פרל-צדוק, מהקונצרט שלנו במוזיאון תל אביב במסגרת זו.

שנה טובה

לסיום, אני רוצה לאחל לכל קוראי הבלוג, לחובבי המוסיקה ולכל מכריי – שתהיה שנה טובה, פוריה, יצירתית ובריאה, שתביא איתה הרבה אור, אהבה, אושר ושפיות.

 

מאסטר קלס בנגינת סולו

התרגשות בחמישייה של שוברט

הקונצרטים עם החמישייה של שוברט היו מאד יוצאי דופן ומיוחדים עבורי. זו זכות גדולה לבצע יצירה כל כך גדולה, שמיימית, רוחנית, מרגשת,  אלוהית. כמובן שכשמבצעים מוסיקה כל כך נפלאה גם כל הנגנים יותר מעורבים, יותר משתדלים, יותר דרוכים, יותר קשובים מאשר בדרך כלל, וזה השפיע מאד על ההתקדמות בחזרות וכמובן על התוצאה הסופית בקונצרט. הקונצרט האחרון בסדרה, זה שהתקיים בחיפה, היה המוצלח ביותר. ביצוע החמישייה בקונצרט הזה היה הטוב ביותר גם מבחינה טכנית וגם מוסיקלית. היו רגעים מיוחדים שכל נגני האנסמבל ממש "יצרו" את האוירה המוסיקלית ביחד איתי. גם הקהל בחיפה היה הגדול והנלהב ביותר בסדרה, וכלל קבוצה גדולה של צעירים, מתלמידי ובוגרי המגמה למוסיקה בביה"ס התיכון לאמנויות רעות (לשעבר ויצ"ו) חיפה, שניגנו ומנגנים אצלי בתזמורת הצעירה. בהחלט זכות גדולה לבצע מוסיקה נשגבת שכזו מול קהל נהדר כזה.

בנוסף ביצענו בקונצרט את הסימפוניה מס.1 למיתרים של מנדלסון, אותה הוא כתב בגיל 12, ואת הקונצ'רטו לפסנתר וחליל של שולהוף, עם הפסנתרנית מיכל טל והחלילן נעם בוכמן. היצירה של שולהוף קשה מאד לתזמורת, גם למיתרים וגם לשני הקרננים. הקרננים גל רביב ובן דיויס ביצעו אותה היטב,  וביחד עם הקשתנים והסולנים הנהדרים בחליל ובפסנתר, הביצוע של יצירה זו הלהיב מאד את הקהל.

 

סולנים צעירים עם האנסמבל בשטריקר

הסולנים הצעירים משטריקר בתמונה משותפת לאחר הקונצרט

כמו בעונה שעברה, גם העונה קיימנו קונצרט עם סולנים צעירים מבין התלמידים המצטיינים של קונסרבטוריון שטריקר. עשרה מוסיקאים צעירים ניגנו הפעם עם התזמורת – בחליל, חלילית, קרן יער, פסנתר, כינור וויולה. החזרות לפרוייקט מסוג זה הן תמיד מאתגרות עבור התזמורת ועבורי. בגלל ריבוי הסולנים, כל סולן מקבל כ-25 דקות בלבד בחזרה, שבמהלכן התזמורת חייבת להיות בשיא הריכוז, ללמוד מהר את החלק שלה, ללוות היטב ובמלוא המסירות את הסולן, שלא תמיד הוא  מספיק מנוסה כדי להוביל בעצמו את התזמורת. בנוסף, ניסיתי לנצל את זמן החזרות המועט על מנת לתת לסולנים מאסטר קלס בנגינת סולו עם תזמורת. השתדלתי לתת להם את הכלים וההדרכה בשיתוף פעולה עם תזמורת ועם מנצח, ובניצול מקסימלי של זמן החזרות המועט. ניסיתי לעזור להם להוביל את התזמורת ואותי על מנת שנלווה אותם בצורה הכי טובה. זה היה פרוייקט מאתגר ומאד מספק. הקונצרט היה מרגש. בזה אחר זה עלו הנגנים להופיע כסולנים (חלקם בפעם הראשונה) עם התזמורת, לקול תשואות הקהל, שהיה נלהב ואנרגטי יותר מאשר בדרך כלל בקונצרטים "רגילים", בגלל שהוא היה מורכב בעיקר מ"אוהדים" של הסולנים. הפרוייקטים מהסוג הזה הם חלק מהאג'נדה החינוכית של האנסמבל. אנחנו מקיימים כמה כאלה בעונה, ומתכננים להרחיב את הפעילות הזו בעתיד.

 

בדרך לרומניה

הנוף מהדרך מבוקרשט לבראשוב

לקראת קונצרט ביום חמישי עם הפילהרמונית של בראשוב ברומניה, אני עושה את דרכי לשם ממש ברגעים אלה, בעיצומו של יום הזיכרון. אנצח שם על תכנית רומנטית יפה ומאתגרת – הקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי והסימפוניה השנייה של שומאן. יצא לי בשנים האחרונות להופיע בהרבה ארצות ב"אזור" – צ'כיה, פולין, הונגריה, רוסיה. אבל ברומניה זו תהיה הופעתי הראשונה. מצפה לזה מאד.

 

עונת הקונצרטים הבאה באנסמבל

הכנרת רייצ'ל ברטון פיין

בחודשים האחרונים עמלתי על בניית תכנית הקונצרטים של האנסמבל לעונה הבאה. מלאכת הבנייה היא תמיד קשה ומורכבת. יש לנו מעט תכניות, ולעומת זאת הרבה סולנים, מלחינים ומנצחים מצויינים שראויים ומתאימים להתארח בתכניותינו, ומתוכם צריך בסופו של דבר לסנן. הסינון נעשה מכל מיני שיקולים – איזון בין יצירות, תקופות, ז'אנרים, מלחינים, כלים סולניים, סולנים ישראלים לעומת אורחים מחו"ל, ובנוסף לכל אלה ישנם גם לצד השיקולים האמנותיים שלי את השיקולים השיווקיים. התכנית צריכה להיראות טובה ואטרקטיבית גם לקהל ולא רק לי… ישנם שיקולים תקציביים, שלעיתים "מסננים" סולן או יצירה בשל עלויות גבוהות מידי. ולפעמים גם סולן אורח נופל בגלל שהתאריכים לא מסתדרים. בסופו של דבר זה פאזל די גדול ומורכב, שהרכבתו נמשכת מספר חודשים. כעת, משהסתיימה מלאכת התכנון והבנייה אני יכול לבשר שיצאה תכנית מאד יפה, עם כמה סולנים נהדרים והרבה יצירות מעניינות.

הפסנתרן איתמר גולן ישוב אלינו אחרי למעלה מעשור, וביחד עם אשתו הפסנתרנית נטסוקו אינווה יבצעו קונצ'רטי לשני פסנתרים של באך ושל מוצרט. הכנרת האמריקאית הנפלאה רייצ'ל ברטון פיין, שכבר מספר שנים אני מנסה להביאה אלינו, תגיע לשמחתי בעונה הבאה ותבצע איתנו את קונצ'רטו "לה קמפנלה" של פגניני, הקיץ של ויולדי, נעימות צועניות של סרסטה ועוד כמה יצירות וירטואוזיות מהבארוק ומהמאה ה19. שלושה סולנים צעירים זוכי תחרויות יפתחו איתנו את עונת הקונצרטים בקונצרט ע"ש אסתר בלשה – הפסנתרנים מוחמד אלשיך בן ה-14 מרמאללה, ועדן לורנצן בת ה-17, והכנרת בת ה-14 ליר וגינסקי, שניגנה העונה ביחד עם איתמר זורמן בקטע ההפתעה את "נבארה" של סרסטה והלהיבה את הקהל. ובתכנית אחרת – את הסימפוניה הקונצרטנטית של מוצרט לכינור וויולה יבצעו הכנרת אליזבת' באסוף מארה"ב והויולן אלכסיי לודוויג מרוסיה.

בסדרה "קצת אחרת" נארח שוב את אנדרס מוסטונן שיגיע הפעם עם כינור חשמלי ועם להקתו "מוסטונן ארט ג'אז", עם נגני גיטרות חשמליות וכלי הקשה, וביחד הם יבצעו קונצ'רטי ברנדנבוגיים של באך בסגנון ג'אז. צפוי להיות מחשמל… בתכנית בסגנון יהודי-כלייזמרי נארח את החזן שי אברמסון, ביחד עם הכנר קובי רובינשטיין והקלרניתנית אורית אורבך, והם יבצעו, ביחד ולחוד קטעים מתוך "כנר על הגג", קטעי חזנות מוכרים וקטעי כלייזמר. אנחנו חוזרים לשתף פעולה עם מקהלת מורן וביחד איתם נבצע את הרקויאם של פורה ואת היצירה "ממעמקים קראתיך" של דני עקיבא, אותה ביצענו בעבר במסגרת חג המוסיקה הישראלית. גם זמרת הסופרן קלייר מגנאנג'י תתארח אצלנו, ותבצע את אקזולטטה יובילטה של מוצרט.

אני מאמין שתכנית העונה הבאה, שתתפרסם בקרוב באופן רשמי, היא תכנית טובה, מלהיבה, איכותית וגם מקורית ומעניינת. מוזמנים להגיב ולהביע דעתכם.

חג עצמאות שמח מבראשוב, רומניה

כאן סולני תל אביב בבילגוריי, פולין

סיכום חוויות הימים האחרונים באנסמבל

דניאל אקטע עם סולני תל אביב בשטריקר

הקונצרטים בארץ הסתיימו ועברו בהצלחה. שלושת הסולנים הצעירים היו נהדרים והלהיבו מאד את הקהל. לשמחתי הגדולה, האנרגיות בקונצרטים האלה, ובמיוחד בחיפה – היו אנרגיות שאנחנו לא רגילים אליהן בקונצרטים אחרים, גם כאלה עם סולנים מקצועיים מנוסים ובעלי שם. הקהל הרב היה בחלקו הגדול קהל צעיר. הנגינה של הסולנים הצעירים היתה כל כך יפה, יצירתית, מוסיקלית, מרגשת ומלאת הבעה והתלהבות. הם העבירו את כל אלה מהבמה אל האולם, ותגובת הקהל היתה בהתאם. כל אחד מהסולנים זכה למחיאות כפיים סוערות ורמות, וחזר לבמה מספר פעמים להשתחוות. אחד המנויים שלנו בחיפה כל כך נהנה שהוא ביקש חתימות מכל אחד מהסולנים ואף נסע למחרת במיוחד לתל אביב (במונית, בגלל שלא היו רכבות ביום הזה) כדי לשמוע שוב את הקונצרט. דניאל אקטע בת ה14 ניגנה עם הרבה ביטחון ובגרות את "כל נדרי" של ברוך, והוסיפה כהדרן את הפרק האחרון מהקונצ'רטו לצ'לו של היידן. ליאור ליפשיץ בן ה12 ניגן עם הרבה דמיון ויצירתיות את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 12 של מוצרט, ויצר הרבה מתח והפתעות בקדנצות, כך שהן נשמעו ממש כאילו המציא אותן במקום. ואמיר רון בן ה15 ניגן את הקונצ'רטו הארוך והתובעני במי במול מז'ור מס' 9 של מוצרט, עם הרבה חינניות, ריקודיות, וירטואוזיות וצליל גדול. האנסמבל, בהרכב קשתנים קטן, נשמע מאד מגובש ומלוכד (אחרי עשרה ימי עבודה אינטנסיביים), גם בסרנדה של אלגר ובאנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי.

הפסנתרן הצעיר אמיר רון עם האנסמבל

יש לנו הרכב איכותי שהצליח להשתלט די מהר על המון חומר, ואני שמח שהסיפתח היה כזה, גם מבחינת רמת הנגינה וגם מבחינת ההצלחה וכמות הקהל (ובמיוחד הקהל הצעיר). אחרי הקונצרט בתל אביב חזרתי הביתה מאוחר ומיד התחלתי להכין את הדברים לנסיעה של האנסמבל לפולין ולדרום אמריקה. הייתי צריך לבדוק קודם כל שכל התוים והפרטיטורות בתיק, לסיים עם כל המיילים שהייתי חייב לסיים לפני הנסיעה (שחלק מהם קשורים לפרוייקטים הבאים אחרי הסיור), לדאוג להדפיס את כל המסמכים החשובים לנסיעה, לארוז מזוודה, וכו'. וכך, אחרי לילה של שלוש שעות שינה בלבד התארגנתי בבוקר לסיים את כל מה שצריך, ובעצב גדול נפרדתי מאשתי ומהתינוקת (זו הנסיעה הגדולה הראשונה שלי מאז לידתה). למרות העצב שבפרידה, כמובן שיש אצלי גם התרגשות גדולה מהסיור שאליו אנחנו נוסעים, ומהקונצרטים באולמות המפוארים והגדולים בדרום אמריקה שבהם נופיע. אנחנו מתחילים עם פולין, וכבר מחר ננגן שם בטקס זיכרון ליהודי בילגוריי, ואחר כך נשתתף בקבלת פנים ובערב ננגן בקונצרט מלא, שאחריו ארוחה במסעדה. הטיסה שלנו עברה מהר וללא תקלות. לשמחתי הרבה, את הדיילת הראשית בטיסה הכרתי משנים רבות של שכנות וידידות כשגרתי בגבעתיים, וכך היתה לי גם חברה וגם קצת "פרוטקציה" שאותה ניצלתי כדי לשמח נגנית צ'לו שלנו שבדיוק היום חל יום הולדתה.

הפתעתי את הנגנית והבאתי אותה לביקור בתא הטייס, ביקור שהיה מאד מעניין ומלהיב (לשנינו). הגענו לוורשה בערב ומשם לקחו אותנו באוטובוס לנסיעה ארוכה לבילגוריי, שם נופיע מחר. בדרך עצרנו לאכול במסעדה שהיו בה הרבה בשרים.

חלק מהנגנים שלנו השתלטו באופן מרשים על מנה ענקית שכללה הרבה סוגי בשרים. ב1 בלילה. סוג של הכנה לקראת ארגנטינה… בכלל, היה נראה שהשעה המאוחרת לא הפריעה לנגני האנסמבל וכולם היו במצב רוח טוב. הגענו למלון בבילגוריי אחרי 3 בלילה, ומכאן אני כותב. מחר כאמור נופיע כאן אחר הצהריים בטקס הזיכרון ובערב בקונצרט מלא. הסולנית שלנו תהיה הצ'לנית דניאל אקטע. אמשיך לעדכן בימים הקרובים

הפתעה מרגשת, גלוריה משובחת ופנקייק טעים

אחרי איזה קונצרט הקהל ניגש אלי בזמן שניגבתי חומוס? מה היתה ההפתעה המרגשת שעליה לא כתב המבקר? ועם מי ישבתי לאכול אחרי סיום הפרוייקט? חוויות מפרוייקט ה"גלוריה" שהסתיים השבוע, והיה אחד האינטנסיביים שהיו לי עם האנסמבל.

האנסמבל ומקהלת זמרי קולגיום בחזרה על הגלוריה של ויולדי בשטריקר. צילם ערן זהבי.

הרבה זמן לא היה לי פרוייקט אינטנסיבי כל כך עם האנסמבל כמו זה שהסתיים השבוע. שלושה קונצרטים שהגיעו לאחר שבוע חזרות עם האנסמבל, וחזרות נפרדות עם המקהלה ועם הסולנים, וכמובן חזרות של כולם ביחד. והרבה מאד שעות למידה של הפרטיטורות המורכבות – בבית ובנסיעות ברכבת.

בניצוח על רפרטואר שכולל מקהלה, ההכנה היא תמיד קשה יותר עבורי. גם בשל העובדה שיש טקסט ללמוד ולא רק תוים, וגם בשל העובדה שזמרי מקהלה זקוקים הרבה יותר למבט שלי, ולעיתים גם לתנועות השפתיים שלי – ולא רק לתנועות הידיים – על מנת להיות במיטבם. זה למעשה מכריח אותי לדעת את הפרטיטורה בעל-פה ולהיות כל הזמן עם המבט אל המקהלה ולשיר איתם באופן חלקי את היצירה, עם הכניסות של הקולות השונים. ובגלוריה של ויולדי יש שלושה פרקי פוגה מהירים שאינם פשוטים ללמידה.

לאחר שבוע החזרות האינטנסיבי הגיעו שלושת הקונצרטים, שהיו שונים מאד זה מזה. הקונצרט הראשון היה בחיפה, בכנסייה היוונית אורתודוכסית. האקוסטיקה שם, כמו בכנסייה – מהדהדת מאד ונעימה מאד להאזנה עבור הקהל, במיוחד במוסיקה ווקאלית. לנגן באקוסטיקה כזו, לעומת זאת, זה לא פשוט בכלל, כי הנגנים לא יכולים לדעת מהאזנה לקולות האחרים איפה הפעמה, מכיוון שהכל מהדהד ושומעים את הקולות האחרים בדיליי ומעורבבים זה בזה. זה הכריח אותי לנצח יותר כמו "שוטר תנועה" על מנת שכולם יסתנכרנו לפעמה שלי, ללא קשר למה שהם שומעים.

הקונצרט בכנסייה היוונית אורתודוכסית בחיפה. צילם ערן זהבי.

בקונצרט בחיפה היתה הכמות הגדולה ביותר של קהל. הכנסייה היתה מלאה לגמרי, כולל אנשים שישבו על המדרגות. זה היה קהל מאד נלהב שמחא כפיים ממושכות לאחר כל יצירה. בשנתיים האחרונות הקהל שלנו בחיפה גדל, וכולל גם לא מעט צעירים, שמרביתם תלמידים ובוגרים של ביה"ס לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה. מאד מרגש אותי תמיד לראות את תלמידיי בקהל, ובמיוחד את אלה שכבר סיימו לפני שנה ושנתיים את התיכון, וממשיכים להגיע לקונצרטים גם בזמן שירותם הצבאי ולימודיהם האקדמיים. לאחר הקונצרט בחיפה חוויתי מקרוב את ההתלהבות הגדולה של הקהל בחיפה, כאשר ישבתי לנגב חומוס במסעדה בקרבת מקום ביחד עם כמה מתלמידיי לשעבר (שכיום משרתים בצבא), וכל כמה דקות ניגשו אלי אנשים שהיו בקונצרט והביעו את התלהבותם הרבה מהקונצרט, מהמוסיקה ומהביצוע.

למחרת הופענו בשטריקר – אולם שבו האקוסטיקה מהדהדת הרבה פחות, אך מצד שני הנגנים והסולנים שומעים הרבה יותר טוב אלו את אלו. הקונצרט בשטריקר היה טוב מאד, וזכה לביקורת משבחת מאד מנעם בן זאב, המבקר של עיתון הארץ.

הביקורת המשבחת של נעם בן זאב בעיתון הארץ.

 

אגב, קטע ההפתעה בקונצרט, שדווקא עליו לא כתב נעם בן זאב בביקורת, היה מרגש מאד עבורי. הזמנתי זמרת צעירה (בת 16) לשיר קטע של ויולדי עם האנסמבל. הזמרת, המאד מוכשרת – תכלת לוין שמה – היתה תלמידתי לכינור במשך למעלה משש שנים (היא החלה ללמוד עוד לפני שהיתה בת שבע), וגם ניגנה כמה שנים אצלי בתזמורת הקונסרבטוריון של גבעתיים וגם בקורסים של מתא"ן שהדרכתי בהם. הכישרון המוסיקלי שלה בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר בשירה, ובשנים האחרונות, לאחר שכבר עזבה את הכינור והויולה, השירה היא הכלי המרכזי שלה. שיתוף הפעולה שלנו על הבמה עם סולני תל-אביב היה מרגש מאד בפני עצמו, במיוחד לאור העובדה ש"גידלתי" אותה מגיל צעיר וראיתי מקרוב את התפתחותה המוסיקלית. שירתה היתה נהדרת, סגנונית וצלולה מאד.

הגלוריה של ויולדי בקונצרט בשטריקר. צילם אורי צור.

הקונצרט השלישי והאחרון היה באולם וייל בכפר-שמריהו. שם יש אקוסטיקה טובה מאד, וזה מצלצל מאד יפה עם מקהלה. הקונצרט הזה גם הוקלט וצולם בוידאו, ואני מקוה שיצא טוב על-מנת שאוכל להשתמש בהקלטה.

עבורי הפרוייקט הזה היה מיוחד גם בגלל שחזרתי לעבוד עם מקהלת הקולגיום לאחר זמן רב שלא התראינו (והתגעגעתי אליהם). החוויה של העבודה עם המקהלה הזו היתה נהדרת, והזכירה לי את הימים הטובים של עבודתנו המשותפת בשנתיים שהייתי מנצחם הקבוע. בחזרות ובקונצרטים התגובה שלהם אלי היתה מצויינת, ואפשרה לי להיות ספונטני ולשנות מקונצרט לקונצרט ניואנסים של דינמיקות, ארטיקולציות וטמפי.

לאחר סיום הפרוייקט, בדרך הביתה מכפר-שמריהו, עצרתי לאכול ביחד עם שניים מנגני האנסמבל שגרים אף הם בצפון, ולשניהם היה תפקיד משמעותי בפרוייקט – הצ'לן עדיאל שמיט וזוגתו האבובנית שירה בן-יהושע. ישבנו בפנקייק של כפר-ויתקין, וטרפנו וזללנו (במיוחד אני) שיפודים ואח"כ פנקייקים (הם כל-כך טעימים שם), וקשקשנו אל תוך הלילה. זו היתה התפרקות של אחרי פרוייקט אינטנסיבי, שהיה בסופו של דבר מאד מהנה ומספק.

 

 

 

 

מוסיקה עממית, חגיגת יום הולדת וזמרת נפלאה

שבוע החזרות האינטנסיבי הסתיים היום בצהריים. הוא כלל הרבה עבודה על הדיברטימנטו של ברטוק. גם מוסיקה עממית בשפע – ריקודים רומניים של ברטוק וריקודים יווניים של סקלקוטס. זמרת הסופרן הנפלאה קלייר מגנאג'י שרה יצירה מרגשת של יבגני לויטס ויצירה יפהפיה של שוברט. ויש גם הפתעה – ובה קלייר לא מסתפקת בלשיר… במשך שבוע החזרות גם חגגנו יום הולדת 13 לאנסמבל סולני תל-אביב, וגם יום הולדת להילה שלנו – שנולדה באותו התאריך!!! וממחר – הקונצרטים בחיפה, בתל-אביב ובכפר-שמריהו. יהיה כיף.

האנסמבל בחזרה על הדיברטימנטו של ברטוק, אתמול בשטריקר. צילם סטנלי ווטרמן

 

קלייר מגנאג'י על הפודיום בקטע משעשע במיוחד. צילמה רוני שיר

 

חגיגת יום הולדת להילה אפשטיין בהפסקה של החזרה

 

האנסמבל במבט מלמעלה. צילם סטנלי ווטרמן.

 

הקונצרטים יתקיימו במועדים הבאים:

מוצ"ש 10.5.2014 בשעה 20:30, אודיטוריום רפפורט, חיפה

יום א' 11.5.2014 בשעה 20:30, קונסרבטוריון שטריקר תל-אביב

יום ב' 12.5.2014 בשעה 20:30, אולם וייל כפר-שמריהו

 

הקונצרטים הסתיימו, הלילה נוסעים

הקונצרטים בסדרת המנויים של האנסמבל הסתיימו. הקהל הרב שהגיע כלל גם הרבה צעירים והרבה מוסיקאים, וזה חשוב מאוד לאנסמבל. הצ'לן גבריאל ליפקינד הרשים מאוד וניגן את הקונצ'רטו של שומאן בכל ערב בצורה אחרת, וזה הכריח אותי ואת האנסמבל להיות כל הזמן מרוכזים.

הצ'לן גבריאל ליפקינד בסיום הקונצ'רטו של שומאן. ביצוע שונה בכל ערב.

 

היצירה של איל אדלר בוצעה היטב ע"י הפסנתרן עמית דולברג וע"י האנסמבל, וגם התקבלה היטב ע"י הקהל, בין היתר בזכות  ההסברים וההדגמות שקדמו לביצועה.

הפסנתרן עמית דולברג ביצירה "מרחבים" של איל אדלר.

 

המלחין איל אדלר לוחש משהו להדס בחזרה שלפני הקונצרט בשטריקר. הוא לא שמע על המשפט "בלי סודות בחברה"

 

ועל הבמה בכפר שמריהו, איל אדלר בכמה דברי הסבר לקהל לפני ביצוע יצירתו. ההסברים עזרו מאוד לקהל.

 

האנסמבל ניגן את הסימפוניה מס' 26 של היידן ואת הסימפוניה הפשוטה של בריטן ברמה גבוהה מאוד. וההפתעה הגדולה של הערב – אלון אולארצ'יק עם "בואי נגיד שאני שלך" באמצע הבריטן. העיבוד לשיר היה מצוין והתחבר היטב לפרק הפיציקטו בסימפוניה הפשוטה של בריטן.

 

אלון אולארצ'יק עם עמית דולברג ואיתי בסיום הקונצרט בשטריקר

 

סך הכל היתה הצלחה גדולה מאוד, ותגובות נפלאות מהקהל, למרות שגם קיבלנו תגובה אחת זועמת ממנוי ש"לא אוהב שמפתיעים אותו". והיתה גם ביקורת שהתפרסמה בעיתון הארץ והשאירה אותי עם פה פעור… עדיין לא נמצא האדם שהצליח לתרגם לי את הביקורת הזו, ומי שיצליח במשימה יזכה בכרטיס לקונצרט הבא של האנסמבל.

לקריאה לחצו כאן

הלילה אני נוסע עם שתי התזמורות הצעירות שלי – חיפה וגבעתיים – לפסטיבל תזמורות בגרמניה. ההתרגשות גדולה. מצפים לזה מאוד.

התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים. הלילה נוסעים לגרמניה.

 

 

חוויות והפתעות

אחרי החזרה עם הסולן גבריאל ליפקינד ניתן לומר בוודאות: בקונצרטים הקרובים תהיינה הפתעות בכל אחת מהיצירות. הנגינה ביחד עם גבריאל ליפקינד היא חוויה מוסיקלית יוצאת דופן לכולנו, עשייה מוסיקלית משותפת ועמוקה שיש בה הרבה חיפוש והנאה. לא כדאי להחמיץ.

הצ'לן גבריאל ליפקינד עם האנסמבל בחזרה הבוקר בשטריקר. צילמה רוני שיר

 

חוויה יוצאת דופן לנגן עם הצ'לן גבריאל ליפקינד. ללא ספק, זהו אמן מיוחד, מעמיק, מחפש, חושב, יצירתי, שהיכולות הצ'לניות שלו פנטסטיות. ביצענו איתו בחזרה היום את כל הקונצ'רטו של שומאן ואח"כ התחלנו לעבוד ביחד, והיתה ממש הרגשה שאנחנו יוצרים ביחד. עבודה טובה, נעימה, עם הרבה רעיונות יצירתיים והנאה לכולנו. יהיה כיף גדול להופיע איתו.

וכך יצא, מבלי שהתכוונתי, שבכל יצירה בתכנית תהיה הפתעה. בין אם ההפתעה היא במוסיקה עצמה, או בביצוע שהוא לא שגרתי, או בכלי נגינה שיתווסף אל התזמורת שלנו (שאינו כלי קשת ולא כלי נשיפה), ואם באמן אורח שיצטרף באמצע אחת היצירות אל האנסמבל ויבצע שיר – לא יהיה משעמם לרגע.

והיום התפרסמה המלצה בעיתון הארץ על הקונצרטים שלנו, אותה כתב חגי חיטרון:

ממתינים לכם בקונצרטים. מהרו לרכוש כרטיסים.

מוצ"ש 20:30 חיפה רפפורט
יום א' 20:30 ת"א שטריקר
יום ב' 20:30 כפר-שמריהו אולם וייל

 

רקויאם ופרידה

ארבעה ימים עברו מאז סיום הפרוייקט של הרקויאם של מוצרט. היה פרוייקט מדהים ומרגש. בצד האושר מההישג היפה, מהאולמות המלאים ומתשבחות הקהל והביקורת, ישנם גם עצב וצער מהעובדה שאני נפרד ממקהלת זמרי קולגיום הנהדרת, דווקא עכשיו כשהגענו לאיזשהו שיא בעבודתנו המשותפת. רקויאם ופרידה

צילום: בן לפיד

הקונצרט בכפר-שמריהו ביום שני האחרון היה קונצרט הסיום של הפרוייקט. הוא גם הוקלט וצולם בוידאו, וגם הוא כמו שני קודמיו בוצע מול אולם מלא. לי באופן אישי הביצוע של הרקויאם של מוצרט בקונצרט זה היה יותר נינוח ומשוחרר, ולקחתי אותו יותר לכיוון הלירי והמלנכולי. המקהלה הגיבה אלי נפלא, הסולנים כרגיל היו מצויינים, והאנסמבל צלצל יפה מאוד. בזכות האקוסטיקה הנעימה של האולם הבלאנס בין הסולנים לתזמורת ובין המקהלה לתזמורת היה מוצלח יותר מאשר בערב שלפני כן בקונצרט בשטריקר.

וכך הסתיים לו פרוייקט מיוחד, מרגש ויוצא דופן, שבו לקחו חלק למעלה מ50 משתתפים. זו היתה זכות גדולה עבורי לנצח על יצירת מופת שכזו, עם מבצעים נפלאים כאלה. נהניתי מכל רגע בפרוייקט הזה.

אבל לצד ההנאה, האושר ותחושת האופוריה, ישנה גם תחושה של עצב. דווקא עכשיו, כשהמקהלה נמצאת בשיאה, נשמעת מגובשת ומלוכדת ומגיבה אלי מצוין – אנחנו נפרדים. החלטתי להיפרד מהמקהלה בגלל שהמהלך שניסיתי להוביל – של איחוד בין המקהלה לבין אנסמבל סולני תל-אביב – לא צלח. מבלי להיכנס לפרטים ולסיבות לכישלון המהלך, מה שקרה כתוצאה מכך הוא, שהעומס שנוצר בניהול של כל אחד משני הגופים בנפרד היה גדול מדי עבורי, ולא יכולתי להמשיך. אני מודה שזה צעד שנעשה עם הרבה כאב וצער. אני מרגיש שעברתי עם המקהלה הזו כברת דרך ארוכה ויפה, שבמהלכה התקדמנו מאוד (גם המקהלה וגם אני). במהלך השבוע האחרון, שבו פגשתי את המקהלה כל יום – הרגשתי שכל העבודה שעשינו בשנתיים האחרונות החלה לשאת פרי. הכל התחבר ביחד. הכל נהיה מובן, ברור וטבעי לשני הצדדים. בקונצרט שהיה לנו בכפר-יונה הצלחנו בהכנה מאוד קצרה ומינימלית לבצע רפרטואר א-קפלה לא פשוט, ברמה גבוהה מאוד של אינטונציה, עם צליל יפה ושירתי ועם אמירה מוסיקלית ברורה בכל קטע. בחזרות לרקויאם של מוצרט נוצר בלאנס טוב בין הקולות שבמקהלה, ואחידות בסגנון ובהפקה הקולית של כל חברי המקהלה. והשיא היה בקונצרטים של הרקויאם שבהם המקהלה נשמעה פשוט פנטסטי. היה כיף גדול להוביל את מקהלת זמרי קולגיום בשנתיים האחרונות.

מקהלת זמרי קולגיום. צילום: בן לפיד

למרות שאני נפרד מתפקיד המנהל המוסיקלי של המקהלה, עדיין מתוכננים לנו פרוייקטים משותפים. הקרוב מביניהם יתקיים בסיום העונה הנוכחית (יוני 2014) כאשר המקהלה תחבור לאנסמבל לביצוע שירים של ברהמס ויצירה חדשה של נעם סיוון, עם הזמרות הסולניות אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין. גם התכנית שביצענו בכפר-יונה, ביחד עם קרן הדר ונגנים מהאנסמבל, עוד צפויה לשוב ולרוץ פעמים נוספות. ותהיינה תכניות נוספות שבהן האנסמבל ישלב את המקהלה הנהדרת הזו.

 

הערב הרקויאם בפעם האחרונה

אחרי שני קונצרטים מרגשים ומוצלחים מול אולמות מלאים בחיפה (הכנסיה היוונית-אורתודוכסית) ובת"א (קונסרבטוריון שטריקר), הערב יהיה הביצוע האחרון שלנו לרקויאם של מוצרט. סולני תל-אביב, מקהלת זמרי קולגיום, והסולנים – הדס פארן, שחר לביא, גיתאי פישר ואסף לויטין.

לבצע את הרקויאם של מוצרט זו חוויה בלתי רגילה. לנצח על תזמורת נהדרת ומקהלה נפלאה (ששתיהן שלי), ועם ארבעה סולנים פנטסטיים, זה לוקסוס שלא כל אחד זוכה בו. לנצח על הרקויאם של מוצרט עם כל אלה בכנסיה עם אקוסטיקה טובה, כפי שהיה שלשום בחיפה, זה חלום. ואכן, אנחנו נמצאים בתוך חלום, שהערב יסתיים עם הביצוע האחרון שלנו לרקויאם של מוצרט, באולם וייל בכפר-שמריהו. הרגשה של התעלות מלווה את הקונצרטים האלה. אני מרגיש שכל אחד נותן מעצמו את המקסימום למען המוסיקה הנשגבת הזו. בכל קונצרט המוסיקה נשמעת נפלא מחדש. אני מאוד גאה במקהלת זמרי קולגיום שנשמעת פשוט מעולה. עברנו ביחד כברת דרך בשנתיים שלי איתם, ובשבוע האחרון איכשהו המון דברים מתחברים ומתגבשים ביחד, והכל זורם באופן טבעי ונכון איתם. באמת תענוג גדול! איזה כיף שהערב יש עוד קונצרט. כמה חבל שהוא יהיה האחרון…

 

 

ארבעה פרוייקטים שונים בחודש דצמבר

קונצרט נוסף בסדרה לילדים, והפעם – על תפקיד המנצח; קונצרט שלם מיצירותיהם של מלחינים ישראליים בחסות איגוד הקומפוזיטורים; קונצרט עם זמרת הסופרן קרן הדר ומקהלת זמרי קולגיום; ולסיום – הרקויאם של מוצרט; דצמבר עמוס מאד באנסמבל

מהי מנגינה? מהו ליווי? מי מנגן צלילים גבוהים ומי צלילים נמוכים? מה זה פיציקטו? כיצד כלי הנגינה יכולים לשוחח ביניהם? ומה בכלל עושה המנצח, שלא מוציא אף צליל ורק עומד ומנפנף בידיו? את כל אלה קנון ואני ננסה להסביר לילדים בקונצרט השני שלנו בסדרה האיכותית לילדים ולכל המשפחה, שיתקיים במהלך חנוכה, ביום ג' 3.12.2013 בשעה 11:00 בבוקר בקונסרבטוריון שטריקר. בתכנית – קטעים מתוך הסימפוניה מס' 40 של מוצרט, מחול החרבות של חצ'טוריאן, וריאציות פרנק ברידג' של בריטן, ריקודים רומניים של ברטוק ועוד. על הבימוי והניהול האמנותי מופקדת שוב דקלה בניאל, וביחד עם השחקן והבובנאי דותן אלעד אנחנו כבר עובדים קשה על הכנת התכנית.

פרוייקט נוסף שיתקיים מיד לאחר החנוכה וגם בו אני שקוע במשך שעות רבות, הוא פרוייקט מטעם איגוד הקומפוזיטורים. האנסמבל יבצע 4-5 יצירות של מלחינים ישראליים מתוך כ15 פרטיטורות שנשלחו אלי בעילום שם. היצירות מעניינות, חלקן קשות ומאתגרות והבחירה אינה קלה. בקרוב מאוד תתקבל הכרעה ויתפרסמו שמות המלחינים שאת יצירותיהם נבצע, ואז תתחיל העבודה הקשה מאוד של ללמוד את היצירות… הקונצרט יתקיים במרכז עינב בתל אביב ב יום ה' 12.12.2013 בשעה 20:30.

ערמת הפרטיטורות שמתוכן תיבחרנה היצירות לקונצרט איגוד הקומפוזיטורים

בסוף דצמבר יתקיימו שני פרוייקטים במקביל – האחד עם מקהלת זמרי קולגיום, זמרת הסופרן קרן הדר ונגנים מהאנסמבל, ובו יצירות של מוצרט, אריות של ביזה ובליני, קטעי מקהלה א-קפלה ושירים של סשה ארגוב בעיבודים של רפי קדישזון ודקלה בניאל. הקונצרט הזה יתקיים ב25.12.2013 בהיכל התרבות כפר-יונה.

קרן הדר, אריות של ביזה ובליני ושירי סשה ארגוב

ובסיום שנת 2013 – קונצרטים במסגרת הסדרה שלנו למנויים ובמרכזם הרקויאם של מוצרט, עם מקהלת זמרי קולגיום והאנסמבל. הסולנים יהיו הזמרות הדס פארן ושחר לביא והזמרים גיתאי פישר ואסף לויטין. עוד בתכנית – מיסה ברויס של מוצרט ויצירתו של המלחין הישראלי שי כהן "וגם ההד נדם" לטקסטים משירים של לאה גולדברג ורחל המשוררת. היצירה כתובה לשתי זמרות, מקהלה ותזמורת מיתרים. הקונצרטים יתקיימו בחיפה, תל אביב וכפר שמריהו החל מ28.12.2013. החזרות עם המקהלה כבר החלו, ועושה רושם שיהיו קונצרטים נהדרים.

שחר לביא – תופיע איתנו כסולנית ברקויאם של מוצרט

כמו בכל שנה, גם 2013 מסתיימת אצלנו עם חודש דצמבר עמוס, אינטנסיבי ומגוון, ובו קונצרטים שונים עם תכניות שונות לקהלים שונים. אוטוטו מתחילים.