העולם החדש בחבל הסודטים

כמה חזרות עם התזמורת היו על האופרטה "העטלף"? באיזה אזור בפולין עדיין לא הייתי? ומה היה מיוחד כל כך בביצוע "ממעמקים" של דני עקיבא העונה? וגם – אוטוטו פותחים עונה באנסמבל עם איתמר גולן.

לעבוד מהר וביעילות

סיימתי את שנת תשע"ח באינטנסיביות רבה, עם הפקת האופרטה "העטלף" של שטראוס, בבימוי מלא, עם התזמורת הסימפונית אשדוד ועם זמרים מהמאסטרקלס הבינלאומי לשירה אמנותית בירושלים (מנהלת אמנותית רונה ישראל), בקונצרט שהתקיים במוזיאון תל אביב.

זמן החזרות היה מועט ביותר – הגעתי לשני ימי חזרות בימוי בלבד (עם פסנתר) בירושלים, ביחד עם הבמאי הנהדר אלכסנדר פון הונדנברג (סרביה), ואח"כ 3 חזרות בלבד עם התזמורת באשדוד. כשזה המצב, חייבים לעבוד מאד מהר ומאד ביעילות. לכן, כבר בחזרת התזמורת הראשונה עברתי על כל היצירה, והבהרתי לתזמורת את הדברים החשובים ביותר הנחוצים כדי להצליח לבצע יצירה מהתחלה עד הסוף: מאיפה קופצים לאיפה (כנהוג באופרות, כדי לקצר "חותכים" חלקים מהיצירה והדברים צריכים להיות מסומנים לכל הנגנים באופן ברור), מתי משתנה הטמפו, מתי אני מנצח על 1, על 2, על 3, על 4, ומדי פעם גם הערות מוסיקליות שקשורות לאופי ולסגנון, וקצת קשתות במקומות שמאד קריטיים עבורי. בחזרה השניה עבדתי רק על הפרקים שהיו מסובכים יותר, לפי התרשמותי מהחזרה הראשונה, ותיקנתי את כל המקומות המבלבלים שיש בהם שינויי טמפו או רצ׳יטטיבים. ובחזרה השלישית התחלתי בלי הזמרים כדי לשפר כמה מקומות בתזמורת וללטש את הנגינה התזמורתית, ואחר כך, כשהצטרפו הזמרים, עברנו על כל האופרטה מהתחלה עד הסוף (כולל הבימוי) עם תיקונים איפה שהיה צריך. וכך, הגענו ליום ההופעה כשהתזמורת כבר ידעה מה לעשות, הזמרים היו כבר אחרי הופעה אחת עם פסנתר, וכבר היה ביטחון בביצוע רצוף של היצירה כולה.

לשמחתי, האולם במוזיאון תל אביב היה מלא, התזמורת והזמרים היו במיטבם, והביצוע כולו היה מרשים, מלהיב, הומוריסטי ומהנה. זמרים רבים ממגוון ארצות (ישראל, ארה"ב, סרביה, צרפת, דרום אפריקה, גרמניה, רוסיה ועוד) השתתפו בהפקה, ביניהם סיון קרן בתפקיד רוזלינד, טלי קצף בתפקיד אדל, שי טרי בתפקיד הנסיך אורלופסקי, אדי מופוקנג בתפקיד אייזנשטיין, ברנדן סליגר בתפקיד אלפרד, אויגן מיליווז'סה בתפקיד ד"ר פאלקה, אבירם פרייברג בתפקיד פרנק, ואחרים. הערב כולו, והמאסטרקלס בכלל, היה מוצלח מאד השנה – גם מבחינת איכות הסטודנטים והמורים, גם מבחינת התוצאה האמנותית בקונצרטים, ולא פחות חשוב – מבחינת החשיפה וכמות הקהל. הקונצרטים בוצעו מול אולמות מלאים וזכו לסיקור תקשורתי יפה, נרחב ומפרגן. שימשיך כך!

לגלות עולם חדש

את שנת תשע"ט אני פותח עם קונצרט בפולין, בו אנצח על התזמורת הפילהרמונית של חבל הסודטים (Filharmonia Sudecka), בתכנית שתכלול את הסימפוניה מס׳ 9 של דבוז׳אק "מן העולם החדש", הפתיחה האקדמית של ברהמס, והקונצ׳רטו לחליל של חצ׳טוריאן (שהוא עיבוד של הקונצ׳רטו לכינור של חצ׳טוריאן, אותו עשה החלילן ז׳אן פייר רמפל). את החלילנית הסולנית – אילדיקו יוהס מהונגריה –  הכרתי בשנה שעברה בפסטיבל בבוסאן (דרום קוריאה), שבו גם היא השתתפה ברסיטל לפיקולו. הנסיעה והחזרות יתקיימו בחוה"מ סוכות, והקונצרט יתקיים ב28.9 בעיר ולבז׳יך. כפי שסיפרתי כאן בבלוג לא פעם, לאנסמבל ולי באופן אישי יש קשר מיוחד עם פולין. למרות שהייתי כבר במקומות רבים בפולין, בחבל הסודטים לא יצא לי עדיין להיות, וזו תהיה עבורי הפעם הראשונה שם. וכמובן, זו תהיה גם הפעם הראשונה עבורי עם התזמורת הזו.

רגעים משמעותיים מתשע"ח

שנת תשע"ח שהסתיימה זה עתה הביאה עימה לא מעט ארועים מוסיקליים משמעותיים מאד עבורי. הנה סיכום קצר שלהם:

ערב ההוקרה לעברי גיטליס

אחד הארועים המשמעותיים של האנסמבל ושלי בשנת תשע"ח היה ערב ההוקרה לעברי גיטליס, אותו ארגנתי ביחד עם איתמר גולן ועם הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב. זה היה ערב מרגש שהגיעו אליו הרבה מאד מוסיקאים, חובבי מוסיקה, ואמנים רבים שקשורים לאנסמבל אשר הופיעו בפני הכנר האגדי בן ה-95. עברי עצמו היה נרגש מאד מהארוע כולו, ולמרות שהיה אמור לנגן בעצמו לסיום הערב, הוא לא יכול היה לנגן בגלל ההתרגשות, והסתפק בעליה לבמה ודיבור אל הקהל הרב שמילא את האולם.

עברי גיטליס נושא דברים כשלצידו כל משתתפי הערב לכבודו

ערב ההתרמה לקונסרבטוריון באר שבע

בשנת תשע"ח התחלתי לעבוד כמנצח התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון באר שבע. אחד הארועים החשובים שבו השתתפתי למען הקונסרבטוריון, היה קונצרט עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע וסולנים מתלמידי הקונסרבטוריון. בסיום הערב הצטרפה התזמורת של הקונסרבטוריון אל נגני הסינפונייטה לביצוע משותף של הריקודים הרומניים של ברטוק. זה היה ערב מרגש וחשוב עבור הקונסרבטוריון הזה, שאני מאד מאמין בפוטנציאל העצום שלו ובדרך הפדגוגית המקצועית שאותה מתווה מנהלו יקי ראובן.

"ממעמקים" של דניאל עקיבא

את היצירה "ממעמקים" של דני עקיבא ביצעתי העונה עם האנסמבל, עם תמר ענבר באבוב ועם אנסמבל זמרי מורן (מנהלת אמנותית נעמי פארן). מעבר לעובדה שהיצירה היא מצויינת, ואת דני אני מכיר כבר קרוב ל-30 שנה, ומעריך אותו מאד כאדם, כמוסיקאי וכפדגוג, הביצוע הספציפי של היצירה "ממעמקים" העונה, ובמיוחד זה בחיפה, היה מרגש במיוחד. מכיוון שבקיץ שעבר דני עזב את מגמת המוסיקה המפוארת שבנה בביה"ס לאמנויות ויצ"ו חיפה (וביחד איתו גם חיים פרמונט, זיו קוז'וקרו, ברי מוסקוביץ' ואני) לאחר מהלך בריוני שיזמה עיריית חיפה, וזאת מבלי שקיבל את הכבוד הראוי לו על המפעל המדהים שבנה במו ידיו – החלטתי לנצל את ביצוע יצירתו ולהפתיע אותו. לקונצרט הגיעו רבים מבוגרי מגמת המוסיקה לדורותיה, הריעו לדני, ובסיום הערב קיימנו ארוע לכבודו, ארוע שבו הענקנו לו תעודת הוקרה, הקרנו סרטון עליו וחגגנו ביחד איתו. זה היה מרגש מאד. הנה ביצוע היצירה וכמה תמונות מארוע ההפתעה שהתקיים לאחר הקונצרט.

רייצ׳ל ברטון פיין

כבוד גדול היה לנו לארח את הכנרת הבינלאומית רייצ'ל ברטון פיין כסולנית לסיום העונה של האנסמבל. רייצ'ל היא נגנית וירטואוזית, מבריקה, יצירתית ואנרגטית, שהביאה לאנסמבל הרבה מהרוח וסגנון הנגינה שלה. הקונצרטים איתה היו סוחפים, ולאחריהם הקהל "עט" עליה לקבל חתימות, להצטלם ולרכוש את הדיסקים שלה. הנה ביצוע הפרק האחרון של "הקיץ" של ויולדי מהקונצרט איתה ביוני האחרון בשטריקר.

הגאלה בקשת אילון

לסיום קורס הקיץ הבינלאומי "קשת אילון" התארחנו בקונצרטי הגאלה שהתקיימו במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, וערב קודם לכן בקיבוץ אילון, ליוינו כמה מהסולנים המצטיינים משתתפי הקורס (שניים מהם יופיעו איתנו השנה כסולנים גם בעונת הקונצרטים הרגילה שלנו – הכנר מיכאל שחם והכנרת ליאה ז'ו), ולסיום ביצענו ביחד עם כל משתתפי הקורס את היצירה "ישראל 70" של אריה ברדרומא, המבוססת על שירים ישראליים מ-70 שנות המדינה. מיכאל שחם בן ה-15 ניגן איתנו את מנגינת הנושא מ"רשימת שינדלר" של ג'ון ויליאמס. הנה הביצוע שלו:

פותחים עונה עם איתמר גולן ומיכאל שחם

בקונצרט פתיחת העונה של האנסמבל יתארח הפסנתרן הבינלאומי איתמר גולן, שביחד עם הכנר הצעיר מיכאל שחם, יבצע איתנו את הקונצ'רטו לכינור ופסנתר של מנדלסון. עוד בתכנית – סינפוניה מס' 10 של מנדלסון ושלישיית הפסנתר אופ. 99 של שוברט עם איתמר גולן, מיכאל שחם וטליה ארדל בצ'לו. הקונצרטים יתקיימו בחיפה ב-6 באוקטובר, בתל אביב ב-7 באוקטובר, ובעכו ב-9 באוקטובר. זה הזמן לרכוש כרטיסים לעונת הקונצרטים הקרובה של סולני תל אביב. לכרטיסים לקונצרט הפתיחה בתל אביב לחצו כאן 

איתמר גולן. בקרוב אצלנו

 

ברכה חמה לכל קוראי הבלוג לשנה טובה, מלאה בעשייה, יצירה, בריאות והצלחה.
ממני, ברק טל

 

 

 

 

 

 

רמה בינלאומית גבוהה ביותר

חוויה בצפון הארץ

בשבועיים האחרונים נסעתי כמה וכמה פעמים לקיבוץ אילון שבצפון המדינה, להשתתפות בקורס הקיץ "קשת אילון" שהתקיים זו השנה ה-28. בכל אחת מהפעמים נסעתי למטרה אחרת – הנסיעה הראשונה היתה על-מנת לבחון מועמדים מבין משתתפי הקורס לנגינת סולו עם סולני תל אביב בקונצרטי הגאלה, הנסיעה השנייה היתה על-מנת לקיים חזרות אינדיבידואליות עם הסולנים הנבחרים, וכן עם אנסמבל קשת אילון על יצירתו של אריה ברדרומא "ישראל 70", בפעם השלישית הגעתי לאילון על מנת לנצח על אנסמבל קשת אילון בקונצרט שבו ביצענו את "ישראל 70" של אריה ברדרומא. בפעם הרביעית הגעתי ביחד עם אנסמבל סולני תל אביב כולו לקיבוץ אילון, ושם קיימנו חזרה עם הסולנים, ואח"כ בתזמורת משותפת עם כל משתתפי הקורס על היצירה "ישראל 70". לאחר החזרה הוזמן האנסמבל להצטרף לארוחת ערב חגיגית (ואיכותית) לסיום הקורס, ולאחר מכן לנגן בערב הגאלה שהתקיים בקיבוץ אילון לסיום הקורס. למחרת כמובן הופענו שוב בערב הגאלה החגיגי, שהתקיים במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב וחתם את הקורס. כל החוויה באילון היתה נהדרת – הארוח, התנאים, הארגון המופתי ומעל הכל הרמה הגבוהה של המורים והמשתתפים. בנוסף לכל אלה גם ניצלתי את הביקורים באילון כדי ליהנות מהמקום השקט והקסום הזה, וטיילתי שם קצת עם משפחתי.

פגישה מקרית עם ליאה ז'ו בת ה-11 ואחיה, במהלך טיול עם משפחתי בקיבוץ.

 

הסולנים שנבחרו להופיע איתנו היו הצ'לן יסמאל גררו בומבוט מקובה, הכנרת קנון מיאשיטה מיפן, הכנרת הבריטית-סינית בת ה-11 ליאה ז'ו (שגם תופיע איתנו בעונת הקונצרטים הקרובה כסולנית), הכנר הישראלי בן ה-15 מיכאל שחם (שגם הוא יופיע איתנו העונה כסולן), והכנרת אלינה קורואדובה מרוסיה. לכל אחד מהסולנים היה סגנון שונה, והחוויה בעבודה עם כולם היתה מעניינת מאד גם לאנסמבל וגם לי.

מיכאל שחם עם סולני תל אביב בערב הגאלה. צילמה שרית עוזיאלי

 

ליאה ז'ו עם סולני תל אביב בערב הגאלה. צילמה: שרית עוזיאלי.

 

הנגינה המשותפת בתזמורת הגדולה לסיום היתה חוויה יוצאת דופן. המאסה הגדולה של הנגנים המוכשרים יצרה מצד אחד צליל עצום ומלא, ואפקט מרשים ומרגש, ומצד שני הציבה לי אתגר גדול – להחזיק את הכל ביחד ובתאום. היצירה של אריה ברדרומא, למרות שהיא מבוססת על שירים ישראליים מוכרים, לא היתה קלה לביצוע ודרשה לא מעט עבודה. בסופו של דבר, אחרי חזרות עם כל גוף בנפרד, ועם שני הגופים ביחד, כשהגענו לקונצרט הגאלה בתל אביב הכל התחבר לביצוע שלם ומרשים.

אנסמבל קשת אילון ביחד עם סולני תל אביב ביצירה "ישראל 70" של אריה ברדרומא. צילמה: שרית עוזיאלי.

 

הקורס כולו הוא מפעל יוצא דופן ברמה בינלאומית גבוהה ביותר – הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ארגונית. כל התנאים (חדרים, אולם, ציוד), צוות ההפקה והניהול, וכמובן צוות המורים המעולה, וכמובן הסטודנטים שמגיעים לשם – הם ברמות הגבוהות ביותר. על כך אחראים שני אנשים שעומדים מאחוריו ומניעים אותו במשך כל ימות השנה כבר 28 שנה – גלעד שיבא ויצחק רשקובסקי.

 

צפו בקונצרט הגאלה ששודר בשידור חי ביוטיוב. החלק של סולני תל אביב מתחיל ב1:39:00

 

הקשר הפולני

לאנסמבל סולני תל אביב יש ידידים קרובים בפולין, שנמצאים איתנו בקשר קבוע ותומכים בנו ובפעילותנו. הקשר איתם התחזק בסיור שהיה לנו בפולין בספטמבר 2016, שבו הופענו בטקס חנוכת קיר הזיכרון ליהודי בילגוריי שנספו במלחה"ע השנייה, וכן בקונצרטים בבילגוריי ובלובלין.

"כל נדרי" של ברוך בטקס חנוכת קיר הזיכרון בבילגוריי, סולני תל אביב עם דניאל אקטע, ספטמבר 2016

 

בחודש אוקטובר האחרון נסעתי ללובלין ביחד עם יו"ר הועד המנהל של האנסמבל ישראל בראון ושם זכינו לאירוח חם מצידו של יאנוש פאליקוט, לשעבר יו"ר האופוזיציה והמועמד לנשיאות פולין, שהפגיש אותנו עם אנשים בעלי השפעה וממון בפולין. לאחרונה הגיע יאנוש פאליקוט עם אשתו וכמה מעוזריו לביקור בארץ, וזכה לסיורים ולפגישות מעניינות שאותם ארגן לו ישראל בראון שלנו. הצטרפתי אליהם לנסיעה לצפון, ולאחר שנפגשנו בגנים הבהאיים בחיפה המשכנו לעכו העתיקה שם אכלנו במסעדת הדגים המיתולוגית אורי בורי.

 

ישראל המשיך איתו בסיורים ופגישות גם בימים הבאים, ולאחר מכן הגיע לארץ סגן ראש עיריית בילגוריי (גם הוא מידידינו) והתארח אף הוא אצל ישראל. ובחודש ספטמבר הקרוב אני יוצא לשבוע לפולין, שם אנצח על תזמורת Filharmonia Sudecka בתכנית נפלאה, שכוללת את הפתיחה האקדמית של ברהמס, הקונצ'רטו לחליל של חצ'טוריאן (עם חלילנית שפגשתי לפני שנה בפסטיבל בקוריאה) וסימפוניה מס' 9 (מן העולם החדש) של דבוז'אק. על תכניות ושיתופי פעולה נוספים שלנו עם פולין אדווח בהמשך.

 

חגיגה וינאית

את חודש אוגוסט (או מה שנותר ממנו) אני מקדיש ליוהן שטראוס. בתחילת ספטמבר אנצח על הפקה אופראית מלאה של "העטלף" של שטראוס, חגיגה וינאית נטו, שתתקיים במסגרת המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים בניהולה האמנותי של רונה ישראל-קולת. הקונצרט יתקיים ביום ב' 3.9.2018 במוזיאון תל-אביב, עם תזמורת אשדוד וזמרים מצויינים מהארץ ומחו"ל (בין הישראלים תככבנה סיון קרן, שי טרי וטלי קצף). הקורס עצמו, ובמהלכו כל החזרות להפקה, יחל ב19 באוגוסט.

 

 

אנדראס שול, ליאה ז'ו, וכוכבים נוספים חוזרים אלינו

על המפגש עם ליאה ז'ו ועם מיכאל שחם כבר סיפרתי בפוסט הזה, ושניהם יחזרו אלינו בקרוב מאד. אבל חוץ מהם ישובו אלינו העונה כמה סולנים בינלאומיים נוספים: זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, שבפעם האחרונה שהוא התארח אצלנו הפתענו את הקהל בקטע משותף עם עידן רייכל, ומעניין מה יהיה הפעם… הנה הקטע עם עידן רייכל

בנוסף, ישובו אלינו הכנר איתמר זורמן, דואו הפסנתרנים סיון סילבר וגיל גרבורג בקונצ'רטו של ברהמס, נגן המנדולינה יקי ראובן והכנר קובי רובינשטיין, והפסנתרן איתמר גולן. התכניות נהדרות. זה הזמן לרכוש מנוי לסולני תל אביב. הקונצרטים יתקיימו בחיפה, בתל אביב, ולראשונה נקיים סדרת קונצרטים גם בעכו. הנה התכנית המלאה. לרכישת כרטיסים לקונצרטים בתל אביב לחצו כאן

סיומה של תקופה

סיום העונה של אנסמבל סולני תל אביב היה מרגש ומלהיב, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה פדגוגית. עם זאת, האנסמבל הגיע לסיומה של תקופה ונמצא בפתחה של תקופה חדשה (או חדשה-ישנה).
גם בתקופת הקיץ האנסמבל יעבוד, ויופיע בקונצרטי הגאלה של "קשת אילון", גם בקיבוץ אילון וגם במשכן האופרה בתל אביב.
והאופרטה הנפלאה "העטלף" של שטראוס – פרוייקט שאנצח עליו במסגרת המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים.

 

 

סיום גרנדיוזי עם כנרת וירטואוזית

הקונצרטים שחתמו את עונת המנויים של האנסמבל היו מלהיבים ומרגשים, בזכות התכנית המגוונת ובעיקר בזכות הכנרת הסולנית הפנומנלית רייצ'ל ברטון פיין. רייצ'ל היא כנרת מהרמות הגבוהות ביותר בעולם – שילוב של נגינה מבריקה, ארטיקולציה נהדרת, אינטונציה מושלמת, וירטואוזיות בלי גבולות, ויכולת הבעה בכל סגנון מוסיקלי – מיצירות בארוקיות שאותן היא ניגנה עם קשת בארוק (קונצ'רטי של ויולדי ולוקטלי), דרך מוסיקה רומנטית (סרסטה נעימות צועניות, פגניני לה קמפנלה), ועד עיבודים מודרניים ויצירות שלה עצמה (עיבוד לליברטנגו של פיאצולה בכינור סולו, ווריאציות על "יומולדת שמח" לכינור סולו). החזרות איתה היו חוויה נפלאה והתנהלו באוירה נהדרת וחיובית. האנסמבל היה במיטבו ובריכוז מלא בכל יצירה ויצירה שביצענו איתה. התגובות היו נלהבות, והקהל "עט" עליה בהתלהבות בסיום כל קונצרט, רכש דיסקים שלה, ביקש חתימות והצטלם איתה. היתה לנו בקונצרט גם יצירה נהדרת של המלחינה הישראלית הצעירה ניצן ורדי – "נעורים" לתזמורת כלי קשת, שזכתה גם היא לתגובות נלהבות. וגם, כחלק מפרוייקט חינוכי של האנסמבל, צירפתי בקונצרט בחיפה אל נגני האנסמבל את נגני התזמורת הצעירה מקונסרבטוריון טירת הכרמל (מחוזקים בנגנים צעירים מתזמורות אחרות שבהדרכתי), לביצוע משותף של יצירה של ויולדי. זה היה מרגש מאד, גם לילדים, גם לנגני האנסמבל וגם לקהל.

 

לילה מלא כשרון

בסוף חודש יוני, במסגרת ארועי "לילה לבן" בתל אביב, קיימנו קונצרט בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל-אביב, קונצרט שבו כיכבו הכשרונות הצעירים של הקונסרבטוריון. שלוש נגניות צעירות הופיעו עם האנסמבל כסולניות – יסמין חלפון בכינור, הדר זיידל בכינור ואורית שחר בפסנתר, ובהמשך הערב הצטרפו אל האנסמבל נגני התזמורת הייצוגית של הקונסרבטוריון הישראלי תל אביב ומנצחם שלמה טינטפולבר, וביחד ביצעו שתי התזמורות את הריקודים הרומניים של ברטוק ואת פרק הסיום מהסימפוניה הפשוטה של בריטן. הערב כולו התאפיין בהרבה התלהבות, רעננות, קהל צעיר ונגנים צעירים על הבמה, וביצועים ברמה גבוהה. שלוש הסולניות קיבלו גם מלגות הצטיינות ע"ש לאה ויצחק לוין.

 

סיומה של תקופה, והתחלה חדשה-ישנה

בסיום העונה ה17 שלו, האנסמבל הגיע לסיומה של תקופה, ומתחיל תקופה חדשה שבה כמה שינויים במבנה הניהולי, וגם בתפיסה המקצועית אמנותית. האנסמבל חוזר למעשה לעבוד במתכונת הישנה שבה עבד ברוב שנותיו – עם צוות ניהולי מצומצם, בשיטה של "פרוייקטים", שיטה שבה כל נגן משתתף בפרוייקטים שהוא בוחר, ואלו מביניהם שבוחרים להשתתף בכל תכניות הקונצרטים למנויים זוכים למעמד של "חבר אנסמבל". את תפקיד הניהול האדמיניסטרטיבי לקחתי על עצמי (כפי שהיה בשנים הראשונות של האנסמבל משנת 2001 שבה הקמתי אותו ועד 2004), בסיוע עוזרת ניהול והפקה שעובדת לצידי. הקונצרטים של האנסמבל בתל אביב נכנסים, כפי שהיה בראשית הדרך, לחוברת הקונצרטים של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב, שגם מבצע עבורנו את מכירת הכרטיסים בפועל. מבחינה מקצועית, כמה נגני מפתח שניגנו באנסמבל בשנותיו הראשונות יחזרו לנגן אצלנו, לצד נגנים צעירים שהצטרפו לאנסמבל בשנים האחרונות, ואת כולם יוביל הכנר הראשי של האנסמבל בשלוש השנים האחרונות קובי רובינשטיין.

כל השינויים האלה נועדו לאפשר השקעה גדולה יותר בתוצאה האמנותית, על חשבון חיסכון בהוצאות האדמיניסטרטיביות והשיווקיות, ובכך להביא את האנסמבל לרמה האמנותית הגבוהה ביותר. אני מאמין שלמרות שהשינויים האלה יגרמו לי באופן אישי לעבוד הרבה יותר קשה (גם בענייני אדמיניסטרציה, הפקה ושיווק ולא רק בעניינים מוסיקליים), הם יביאו את התוצאות האמנותיות שלהן אני מייחל.

עונת קונצרטים עשירה וגדושת סולנים בינלאומיים מצפה לנו, יגיעו אלינו כמה מ"כוכבי" עולם המוסיקה הקלאסית כמו זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, ילדת הפלא הכנרת ליה ז'ו, הפסנתרן איתמר גולן ואחרים.  אני קורא לכל קהל חובבי המוסיקה לנצל את ימי המכירה המוקדמת של המנויים עד 31.7.2018, ולרכוש מנוי לאנסמבל סולני תל אביב. מבטיח לכם שתהנו מאד. הנה התכנית השנתית שלנו.

 

"העטלף" במוזיאון תל אביב

על קונצרטי הגאלה של המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים אני מנצח באופן קבוע בכל שנה, מיומו הראשון של המאסטרקלס ב2015. המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים מושך אליו מדי שנה זמרים צעירים מהטובים ביותר בארץ ובעולם, חלקם כבר החלו בקריירה מקצועית ומופיעים בבתי אופרה בכל העולם. המנהלת האמנותית של המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים היא רונה ישראל-קולת, והתומך והתורם המשמעותי ביותר של המאסטרקלס הוא ניצול השואה יוסף ז'מבוקי. צוות מקצועי מהרמה העולמית הגבוהה ביותר עובד במשך כשבועיים באינטנסיביות עם הזמרים האלה, ובסיומם מתקיימים קונצרטים נהדרים לקהל הרחב. עד כה, בכל שנה, קונצרט הגאלה התזמורתי של המאסטרקלס היה ערב של קטעי אופרה שונים. השנה, לראשונה, תעלה הפקה אופראית שלמה בבימוי מלא עם תזמורת, של האופרה "העטלף" של שטראוס. זמרים מצויינים ישתתפו בהפקה הזו, ביחד עם התזמורת הסימפונית אשדוד, והקונצרט המרכזי יתקיים במוזיאון תל אביב ב3 בספטמבר.

המוסיקה נפלאה, הזמרים מצויינים, בואו לשמוע. הנה תכנית הקונצרטים המלאה של המאסטרקלס השנה.

 

"ישראל 70" במשכן האופרה

קונצרט גאלה של מאסטרקלס נוסף שבו אופיע יהיה הגאלה של "קשת אילון" – הקורס הבינלאומי לקשתנים מצטיינים. הפעם זה יהיה עם אנסמבל סולני תל-אביב, ובמשכן האמנויות בתל אביב. עוד לפני כן אסע צפונה לקיבוץ אילון מספר פעמים: פעם אחת כדי לשמוע את המועמדים ולהחליט מי מהם יהיה סולן עם האנסמבל בערב הגאלה. בפעם השניה, לאחר שייבחרו הסולנים, אסע לקיבוץ הצפוני לחזרת הכנה עם הסולנים בלבד, וכן עם "אנסמבל קשת אילון", שיצטרף אל אנסמבל סולני תל אביב לנגינה משותפת של יצירה חדשה של אריה ברדרומא – "ישראל 70" המבוססת על שירים ישראליים מוכרים מ70 שנותיה של המדינה. לאחר מכן אעלה צפונה עם אנסמבל סולני תל אביב כולו, לחזרה עם הסולנים ועם אנסמבל קשת אילון. באותו ערב יתקיים קונצרט הגאלה בקיבוץ אילון, כהכנה לערב הגאלה בתל אביב. והשיא של הפרוייקט יהיה, כאמור, ערב הגאלה של קשת אילון במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, ובו יופיעו עם האנסמבל הסולנים המצטיינים ממשתתפי הקורס, ולסיום נבצע את יצירתו של אריה ברדרומא "ישראל 70".

תזכורת לפעם האחרונה שהאנסמבל ביקר בקיבוץ אילון

 

גן עדן לחובבי הספורט

ימי ההכרעה של המונדיאל – שמספק לנו משחקי כדורגל גדולים, הרבה דרמות, מהפכים והפתעות – הם גם ימי ההכרעה של טורניר הטניס וימבלדון, שגם שם מתקיימים משחקים נהדרים. חובבי הספורט, ובמיוחד אלה שאוהבים לצפות בכדורגל ובטניס (כמוני למשל), נמצאים בדילמה קשה – במה לצפות. צרות של עשירים. אז נותרו שני משחקים בכל טורניר – במונדיאל המשחק על המקום השלישי בין אנגליה לבלגיה (שלמרות שאין לו שום משמעות הוא צפוי להיות מרתק), והגמר בין קרואטיה לצרפת. ובוימבלדון הגמרים של הנשים (סרינה לראשונה כאמא וקרבר) והגברים (אנדרסן מול ג'וקוביץ' או נדאל). גן עדן.

סרינה. תזכה שוב, לראשונה כאמא?

 

שלם הגדול מסך חלקיו

ושוב חזרה ההתרגשות, חזרו הזכרונות, ובעיקר – חזר הצליל הגדול והמגובש שהתזמורת הגדולה המשותפת הגיעה אליו כבר בנסיעה לגרמניה. על המפגש המרגש והאיחוד של תזמורת "ארץ הקודש" השבוע בחיפה.

הנגנים מחיפה ומגבעתיים בכיוון כלים לפני העליה לבמה.

 

באמצע חזרת הבלאנס של תזמורת התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה על הבמה, מפלס ההתרגשות בקרב כל הנגנים עלה והרקיע שחקים. אל האולם נכנסו נגני התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים – החצי השני של תזמורת "ארץ הקודש". הפסקתי את החזרה ואפשרתי לנגנים הצעירים משתי התזמורות לפגוש אלו את אלו, כמעט שלושה חודשים לאחר שחזרנו מגרמניה. זה היה מפגש משמח ומרגש, עם הרבה חיבוקים, התלהבות, צחוקים. האושר היה גדול. גם עבורי – למרות שאני אישית פוגש את כל אחת מהקבוצות באופן קבוע, המפגש עם הנגנים משתי התזמורות היה מאוד מרגש, כי זה מיד החזיר אותי לנסיעה לגרמניה.

לאחר ההפסקה הספונטנית המשכתי את החזרה עם התזמורת החיפאית לבד, ובהמשך צירפתי את התזמורת מגבעתיים לחזרה משותפת של חצי שעה על שתיים מהיצירות שביצענו בגרמניה – סימפוניה מס' 102 של היידן (פרק ראשון), וולס הקיסר של שטראוס. ושוב חזרה ההתרגשות, חזרו הזכרונות, ובעיקר – חזר הצליל הגדול והמגובש שהתזמורת הגדולה המשותפת הגיעה אליו כבר בנסיעה לגרמניה.

מובן מאליו שהרגע המרגש ביותר בקונצרט היה הרגע שבו הצטרפו הנגנים של גבעתיים אל התזמורת מחיפה לנגינת שני הקטעים. מה שמדהים הוא שהביצוע של שני הקטעים האלה בקונצרט, ובמיוחד של ולס הקיסר, היה יותר טוב מהביצוע בגרמניה. הרמה המקצועית היתה מאוד גבוהה, הצליל היה מגובש, ובעיקר זה היה ביצוע מלא בהתלהבות ובשמחה. ההתלהבות נבעה גם מעצם ההתרגשות שבמפגש התזמורות שהתקיים שעתיים לפני כן, אבל גם בזכות החיבור הזה שיוצר תזמורת גדולה עם צליל ואיכות שאף אחת מהתזמורות לא מגיעה אליו לבדה. זה היה באמת ביצוע שמח ומרגש.

המפגש עצמו הסתיים מיד עם סיום הקונצרט, והפרידה של הנגנים אלה מאלה היתה די חפוזה, משום שהנגנים מגבעתיים היו צריכים למהר ולחזור ברכבת. וכך, המפגש המאוד מרגש הזה השאיר אצל כולנו טעם של עוד, ותחושה שמלווה את כל המשתתפים בו שהפרוייקט של תזמורת "ארץ הקודש" חייב להימשך. אני אישית מרגיש שנוצר כאן חיבור יוצא דופן בין שתי תזמורות שמשלימות זו את זו ויוצרות שלם הגדול מסך חלקיו.

עוד על הקונצרט המרגש שהתקיים השבוע בחיפה – בפוסט הבא.

תזמורת "ארץ הקודש" – האיחוד

אחרי חוויות משותפות רבות שעברנו לפני כשלושה חודשים בגרמניה, תזמורת "ארץ הקודש" מתאחדת. נגני התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים יגיעו לחיפה וייפגשו לראשונה מאז אותה נסיעה עם נגני התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות חיפה לנגינה בקונצרט סיום השנה. ביום שני הקרוב זה קורה.

שתי התזמורות, זו של חיפה וזו של גבעתיים, נפגשו והתאחדו לתזמורת גדולה לפני כשלושה חודשים לשם הנסיעה לגרמניה שהיתה בסוף מרץ. במהלך הנסיעה היו לנו הרבה חוויות משותפות ורגעי אושר.

עם חזרתנו ארצה כל תזמורת חזרה לעבוד איתי בנפרד. ביום שני הקרוב יהיה האיחוד – שתי התזמורות תיפגשנה על הבמה באולם חטיבת הביניים "רעות" בחיפה לנגינה משותפת של מספר קטעים מהתכנית של גרמניה – ולס הקיסר של שטראוס, פרק ראשון מסימפוניה מס' 102 של היידן, ו"הבדרן" של סקוט ג'ופלין.

זה יהיה ערב חגיגי של תזמורת ביה"ס התיכון של חיפה, ובו תינתן הזדמנות לכמה נגנים מצטיינים המסיימים י"ב להופיע עם התזמורת כסולנים. גילי פיינטוך בחליל תבצע פרק ראשון מקונצ'רטו לחליל ברה מז'ור של מוצרט. טוהר גיל בפסנתר יבצע פרק ראשון מקונצ'רטו מס' 3 של בטהובן. והסופרנית שלנו נעמי שלו (שהיא גם כנרת בתזמורת) תשיר אריות של מוצרט וביזה. בנוסף, התזמורת תנגן שתי מיניאטורות לתזמורת שנכתבו על-ידי תלמידי קומפוזיציה ממגמת המוסיקה בביה"ס – עמרי שיין וערן שרצקי. עוד בתכנית, קטע ה"בכחנלה" התזמורתי המפורסם מהאופרה שמשון ודלילה של סן-סנס.

אתמול הופיעה התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה בטקס סיום השנה מול אולם מלא בתלמידי ומורי ביה"ס, וכך ניתנה לנו הזדמנות להריץ חלק מהחומר לקראת הקונצרט ביום שני.

 

 

צילמה: היידי ליפמן

כוכבים צעירים

ואלס "הקיסר" במסיבת הריקודים; משחק ג'אנגל ספיד בזמן השיט בנהר; נגינה משותפת של כל 130 המשתתפים ביחד אחרי חזרה אחת בלבד; תנאי ארוח מושלמים; אקוסטיקה מדהימה; קונצרט מעולה שבסיומו הקהל עמד והריע לתזמורת שלנו. על הנסיעה הבלתי נשכחת לגרמניה שהסתיימה אתמול.

כתבה בעיתון גרמני שהתפרסמה לקראת פתיחת הפסטיבל.

 

נסיעה מוצלחת, מרגשת ומלאה בחוויות מקצועיות וחברתיות הסתיימה אתמול בבוקר. התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים, שקיבלה את השם תזמורת ארץ הקודש (או הולילנד באנגלית, אבל זה היה לפני הכרעת הדין במשפטו של אולמרט), כיכבה בפסטיבל התזמורות הצעירות בארנסבורג בגרמניה.

המשלחת הישראלית במלואה, כולל צוות המלוים.

 

נדמה שהכל בנסיעה הזו היה פשוט מושלם. תנאי הארוח היו נהדרים אצל כל הנגנים, המארחים היו חמים, לבביים ונדיבים, קשרים חברתיים רבים נוצרו בין הנגנים מהתזמורת הישראלית לתזמורות האחרות ולמארחיהם, וגם בתוך התזמורת – בין הנגנים מחיפה לאלה מגבעתיים. באולם הקונצרטים היתה אקוסטיקה מדהימה. הקהל החם קיבל באהדה גדולה את התזמורת שלנו והריע לה דקות ארוכות כשכולו על הרגליים!!!

סיום הקונצרט שלנו, שלווה בתשואות רמות כשהקהל עומד דקות ממושכות. מרגש.

 

בפעילויות הרבות מחוץ לחזרות ולקונצרטים היו המון חוויות בלתי נשכחות, שהגדולה שבהן, לדעתי – היתה המסיבה לכל משתתפי הפסטיבל, שבה כמובן שהישראלים (וביניהם גם אני) נתנו את הטון, הביאו לדי.ג'יי שירים (כולל ואלס "הקיסר" של שטראוס), רקדו על השולחנות, וסחפו את כל יתר המשתתפים לחגיגה. היו לנו טיולים להמבורג שכללו שיט בנהר, טיול בפארק ובילוי בקניון, והיו גם חזרות אינטנסיביות איתי, שבמהלכן התזמורת המשותפת חיפה גבעתיים (שנפגשה בסך הכל פעמיים בארץ לפני הנסיעה) התגבשה גם מבחינה מקצועית.

טיול שגרתי של הנגנים ושלי בפארק בהמבורג

 

העובדה שהקונצרט שלנו היה הקונצרט המסיים של הפסטיבל יצרה איזשהו מתח אצל כולנו שהלך ונבנה לקראת השיא. בבוקר של אותו קונצרט סיום היה גם קונצרט משותף שבו כל ארבע התזמורות (כ130 נגנים) ניגנו ביחד שני קטעים של מוסיקה לסרטים – "משימה בלתי אפשרית" ו"שודדי הקאריביים". זו היתה חוויה מרגשת בפני עצמה. באותו קונצרט כל תזמורת גם הופיעה בנפרד בחלק מהתכנית שלה, ולנו זו היתה למעשה ההופעה הראשונה בפסטיבל.

חזרה לקראת הקונצרט המשותף, כשאת התזמורת הענקית מובילה הכנרת הראשית של התזמורת שלנו.

 

הרבה שעות של נסיעות עברנו יחד – פעמיים מארנסבורג להמבורג ובחזרה, ומברלין לארנסבורג ובחזרה (כשהנסיעה חזרה התארכה מאוד בגלל פקק שגרם לנו כמעט לאחר לטיסה), ובמהלכן זכיתי להכיר מקרוב את הנגנים הנפלאים שלנו, דבר שלא קורה בימי שגרה כשאני מגיע רק לחזרות.

במהלך שיט בנהר בהמבורג – אני משתתף במשחק שנקרא ג'אנגל ספיד, שעדיין לא הצלחתי לנצח בו, כי הנגנים הצעירים היו פשוט יותר זריזים ויותר אגרסיביים ממני

 

אני אישית התארחתי אצל המנהל הקודם של הפסטיבל ואשתו, בתנאים של מלך – קומה נפרדת משלי, ארוחות באיכות של מסעדת שף, שיחות מעניינות רבות עם הזוג המארח ובעיקר יחס חם ואדיב. בערב האחרון, לאחר הקונצרט שלנו, הם קיימו אצלם בבית מפגש עם נציגי המשלחת שלנו ושל הנהלת הפסטיבל, והיה מאוד מעניין ומוצלח.

שיחה עם המנצח של התזמורת הגרמנית בערב הסיום.

 

הקונצרט שלנו בערב הסיום היה מעולה. הוא כלל סינפוניה למיתרים של ויולדי, אריה של מוצרט (בביצוע של זמרת הסופרן שלנו נעמי שלו שהיא גם כנרת בתזמורת), סימפוניה מס' 102 של היידן (בביצוע מלא בהפתעות, כפי שאני אוהב), ריקוד הונגרי של ברהמס, עיבוד לתזמורת מיתרים של שיר "הרעות" של ארגוב, פרקים מסויטת "כרמן" של ביזה, וואלס הקיסר של שטראוס. כהדרן ניגנו את הקטע המפורסם של סקוט ג'ופלין The Entertainer. התזמורת שלנו היתה מאוד מרוכזת, ויחד עם זאת ניגנה בצורה משוחררת ועם הרבה ספונטניות. היה כיף גדול לנצח על התזמורת הנפלאה הזו, שהיא איחוד של שתי תזמורות שעובדות במשך השנה לגמרי בנפרד זו מזו. נהניתי לעשות איתם מוסיקה והרגשתי שהם מגיבים לי היטב וכל הזמן לגמרי איתי.

 

חגיגה מוסיקלית בבית הספר

40 נגנים, 3 שעות חזרה, פעילות חברתית משותפת והרבה שמחה. החזרה המשותפת הראשונה של תזמורות חיפה וגבעתיים הצעירות התקיימה אתמול בחיפה. זו היתה חגיגה גדולה לכולם, ואנחנו כבר מחכים למפגש בשבוע הבא, לקראת הנסיעה לגרמניה בסוף החודש.

חגיגה גדולה היתה אתמל אחה"צ בבית הספר התיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו, חיפה. זו היתה החזרה הראשונה של התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים, לקראת נסיעתנו לפסטיבל תזמורות בינלאומי בגרמניה בסוף החודש. הכמות הגדולה של הנגנים, ביחד עם המפגש המשותף של נגנים משתי תזמורות שונות אלו עם אלו, יצרו התרגשות גדולה.

במשך שלוש שעות עבדנו על היצירות שכל אחת מהתזמורות הכינה איתי לחוד מתחילת השנה – ולס "הקיסר" של שטראוס וסימפוניה מס' 102 של היידן. החיבור עבד בסך הכל טוב מאוד. העובדה שכל אחת מהתזמורות הגיעה לחזרה מוכנה, ועם אותה קונספציה מוסיקלית (מידי פעם גילינו קצת הבדלים בין שתי התזמורות בעיקר בפרטים קטנים או בקשתות שונות שביקשתי לגבי מקומות ספציפיים, והייתי צריך להחליט באחת משתי האפשרויות), גרמו לכך שמאוד מהר התזמורת נשמעה מגובשת. כיף גדול לכל הנגנים הצעירים, וכמובן שבשבילי.

מעבר לצד המקצועי בשיתוף הפעולה הזה, היה גם הצד החברתי במפגש המשותף. נגנים צעירים, פחות או יותר בני אותם גילאים (בתזמורת הקונסרבטוריון מגבעתיים ישנם גם נגנים צעירים יותר אבל סה"כ הרוב באותו טווח גילאים של 13-17), נפגשו בפעם הראשונה לקראת פעילות מוסיקלית משותפת ששיאה יהיה בנסיעה של חמישה ימים לחו"ל ביחד. בהפסקה של החזרה ארגנו כמה מתלמידי ביה"ס בחיפה פעילות חברתית משותפת לכולם, וזה יצר איזשהו חיבור והיכרות ראשונה שתימשך במפגשים הבאים וכמובן בשהייה המשותפת בחו"ל.

אני חושב שלכל המשתתפים בחזרה אתמול זה היה ארוע מרגש, וכולנו מצפים כבר לחזרה המשותפת הבאה שתתקיים ביום שלישי הקרוב, הפעם בגבעתיים. חגיגה אמיתית.

חג פורים שמח!

וינה בחיפה, הערב

אחרי עבודה אינטנסיבית על יצירות תובעניות עם אתגרים רבים, תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו חיפה, תופיע הערב בקונצרט חגיגי לקראת נסיעתה לפסטיבל בינלאומי בגרמניה. התכנית היא וינאית ברובה, ובמרכזה – סימפוניה מס' 102 של היידן. ובנוסף – ולס "הקיסר" של שטראוס, ריקוד הונגרי של ברהמס, קטע של סקוט ג'ופלין, והפתעה. הערב ב19:00 באולם בי"ס "רעות", רח' צה"ל 41 חיפה.

 

 

תזמורת מקצועית עם נגנים צעירים

לקראת נסיעתנו לפסטיבל בינלאומי בגרמניה, ביום שני הקרוב אופיע עם התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה בקונצרט חגיגי ומיוחד.

על התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו, חיפה, כתבתי כאן כמה פעמים בעבר. זו תזמורת שהוקמה רק בשנה שעברה, ובחודש הבא היא כבר תופיע בפסטיבל בינלאומי בגרמניה. השנה התזמורת גדולה ומאוזנת יותר מבחינת הכלים ורמת הנגנים בהשוואה לשנה שעברה, והעבודה איתה מהנה מאוד. התזמורת עובדת השנה יומיים בשבוע (בניגוד ליום אחד בלבד בשנה שעברה), והתכנית שאותה אנחנו מכינים מתחילת השנה קשה ותובענית, ומתאימה לתזמורת מקצועית לכל דבר. היא כוללת את ולס "הקיסר" של שטראוס, סימפוניה למיתרים של ויולדי, סימפוניה מס' 102 של היידן במלואה, ריקוד הונגרי של ברהמס, אריות של מוצרט וביזה ועוד. למרות שהנגנים בתזמורת הם בגילאי 15-18, רמת העבודה איתם, הדרישות שלי מהם והתוצאה המוסיקלית הם כמו בתזמורת מקצועית. ומבחינתי, אין שום הבדל. הם רק צעירים יותר.

במשך השנה אנחנו מקיימים פרט לחזרות התזמורת המלאות גם חזרות סקציה שבהן אני עובד עם כל קבוצה לחוד. העבודה היסודית הזו וזמן החזרות הרב מאפשרים לי להביא את התזמורת לרמה גבוהה מאוד, וביום שני הקרוב נקיים את הקונצרט הראשון שלנו השנה, לקראת הנסיעה לגרמניה.  הקונצרט ביום שני הקרוב, 17.2.2014, יתקיים בשעה 19:00 באולם של ביה"ס "רעות" חיפה.

בנסיעה לגרמניה בחודש הבא, תצטרף אל התזמורת הזו גם התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים, שאיתה אני עובד כבר למעלה מעשר שנים. עם שתי התזמורות אני עובד במקביל על אותן היצירות, ובשבועות הקרובים נקיים חזרות משותפות בחיפה ובגבעתיים, לקראת יציאתנו המשותפת כתזמורת של יותר מ40 נגנים. חוויה מיוחדת מאוד עבורי ועבור הנגנים הצעירים.  

לקראת שיאים חדשים

עונת הפעילות של כל הגופים המוסיקליים שאיתם אני עובד החלה ברגל ימין. בתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים – שדרוג משמעותי במתכונת הפעילות: עבודה ממוקדת על רפרטואר בארוקי בהדרכת נעם שוס במקביל לעבודה על הרפרטואר התזמורתי איתי, וגם – תוספת של נגנים בכלי נשיפה וקונטרבס. בתזמורת של ביה"ס לאמנויות בחיפה – שיפור ניכר באיזון בין הכלים לעומת השנה שעברה, כאשר הצטרפו די הרבה כנרים. ובמקהלת זמרי קולגיום – פתיחת שנה אינטנסיבית ותוספת של זמרים צעירים חדשים. בשלושת הגופים צפויה עונה עם הרבה שיאים.

התזמורת והמקהלה של ביה"ס לאמנויות בחיפה

הרפרטואר שעליו התחלתי לעבוד עם התזמורות בקונסרבטוריון גבעתיים ובביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה (לשעבר ויצ"ו, כיום רעות) זהה – סימפוניה מס' 102 של היידן, ולס "הקיסר" של שטראוס, ויצירות נוספות. זה לא במקרה. השנה שתי התזמורות תתאחדנה לנגינה משותפת בכמה מסגרות שונות, כולל על במות מכובדות ביותר. על כך אפרט בקרוב. בינתיים אפשר לומר שבשתי התזמורות שנת הלימודים התחילה ברגל ימין. לתזמורת בביה"ס בחיפה הצטרפו השנה כנרים רבים, וכך נוצר איזון הגיוני בין קבוצות הכלים בתזמורת. שדרוג משמעותי נוסף הוא שהתזמורת מתחילה לעבוד השנה פעמיים בשבוע, לעומת פעם אחת בלבד בשנה שעברה. כך ניתן יהיה להתקדם יותר מהר, לתכנן את החזרות בצורה יותר יעילה (לפצל חלק מהחזרות לסקציות, לחלק את הרפרטואר בין שתי החזרות השבועיות וכו'). בקונסרבטוריון גבעתיים, התזמורת משתדרגת בכמה מישורים: ראשית, מצטרפים אלינו כלי נשיפה – בחליל, בסון ובהמשך כנראה גם באבוב (!!!), זאת בנוסף לנגנית קונטרבס שהצטרפה אלינו. שנית, התזמורת זוכה השנה לעבודה ממוקדת על רפרטואר בארוקי בהדרכת נעם שוס, שהיא כנרת בארוק שמנגנת בין היתר באנסמבל סולני תל-אביב. העבודה עם נעם נעשית במקביל לעבודה איתי, כאשר חלק מהחזרות מפוצלות לשני חלקים. כך למעשה זוכים הנגנים הצעירים בעבודה מקצועית סגנונית בתחום שלרוב אינו זוכה לתשומת הלב הראויה לו. הרבה מאד נגני כלי קשת צעירים בכלל לא יודעים מהי קשת בארוק ומה ההבדלים בין נגינה של יצירות בארוקיות לנגינה של רפרטואר רומנטי. ושלישית, השנה הקונסרבטוריון בגבעתיים מציין 60 שנה, ולכבוד השנה החגיגית הזו, התזמורת, כמו גם גופי הביצוע האחרים בקונסרבטוריון, תחבור אל יוני רכטר לנגינה של כמה משיריו. בפעם הקודמת שהנגנים מקונסרבטוריון גבעתיים ניגנו עם יוני רכטר זה היה ביחד עם אנסמבל סולני תל-אביב בקונצרט הגאלה הקודם. השנה תזמורת הקונסרבטוריון תופיע עם יוני רכטר ללא הובלתם של נגנים מקצועיים ותצטרך להתמודד לבד עם הקשיים הריתמיים והטכניים הרבים הקיימים במוסיקה שלו. הנה הפעם הקודמת שהנגנים מקונסרבטוריון גבעתיים חברו אל יוני רכטר, בערב הגאלה הקודם של האנסמבל.

במקהלת זמרי קולגיום, שיתוף הפעולה עם אנסמבל סולני תל-אביב מתהדק, לקראת האפשרות להתאחד לגוף אחד גדול. העונה החלה באינטנסיביות, כאשר למקהלה צפויים קונצרטים שונים עם תכניות שונות כבר בשבועות הקרובים. במסגרת הקונצרטים לפתיחת עונת המנויים של סולני תל-אביב, המקהלה תבצע את המיסה מס' 4 בדו מז'ור של שוברט, את יצירתו החדשה של עודד זהבי "אשרי הזורעים ולא יקצורו" (יצירה שכתובה להרכב לא שגרתי של מקהלה, תזמורת ורביעיית פסנתרנים), וגם קטע קצר כהפתעה. במסגרת ערב ידידים בשיתוף עם נגנים מהאנסמבל ועם זמרת הסופרן קרן הדר, המקהלה תבצע מיצירות מוצרט, אריות מתוך "כרמן" ו"נורמה", וכן קטעי א-קפלה כולל שיר מדהים של סשה ארגוב.

המקהלה עם קרן הדר ואנסמבל סולני תל-אביב בשנה שעברה

במסגרת פסטיבל "פנטזיה כוראלית" בירושלים המקהלה תופיע עם שירי א-קפלה של מנדלסון ושל בן-חיים, בנוסף למיסה של שוברט וליצירתו של עודד זהבי עם אנסמבל סולני תל-אביב. גם במקהלה אנחנו מרעננים את השורות, כאשר הצטרפו אלינו כמה זמרים צעירים מצויינים, שאת חלקם ניתן יהיה לשמוע בקטעי הסולו במיסה של שוברט.

הרבה פעילות, הרבה ארועים, הרבה שיאים. יש למה לצפות.