שתי המילים שבכותרת, הלקוחות מספר בראשית, חותמות את היצירה עצומת המימדים "מוות ולידה" של נעם סיון. החיבור בין הטקסטים השונים ביצירה, מתקופות שונות ובשפות שונות (עברית וערבית) – טבעי מאוד. המוסיקה חזקה, מעבירה היטב את המסר של הטקסטים. השילוב של שתי זמרות, שתי שפות, 25 מקורות שונים של טקסטים, מקהלה, תזמורת ופסנתר – מרתק וחסר תקדים. ההכנות מתקדמות.
היצירה "מוות ולידה" היא עצומה במימדיה, והלמידה שלה ארוכה, קשה ותובענית, אך מאוד מספקת. בשבוע הקרוב נתחיל את החזרות עם הסולניות ביחד עם המלחין (והפסנתרן) נעם סיון. היצירה הזו היא הפרוייקט הגדול ביותר שהיה לאנסמבל, וגם לי באופן אישי, בעונת הקונצרטים הזו. זהו תהליך למידה מרתק, שכולל את למידת הטקסטים והתעמקות במשמעותם, למידת הטקסטים בערבית – הן מבחינת התרגום והן מבחינת הדיקציה. בנוסף לכל אלה יש כמובן את ההכנה של הפרטיטורה לניצוח. יש בפרטיטורה מגוון רחב של חומרים מוסיקליים – קטעי מקהלה, קטעי תזמורת, קטעי ליווי רצ'יטטיביים לזמרות, קטעים ריתמיים עם שינויי משקל תכופים, קטעים כוראליים, קטעים פוליפוניים, ועוד.
הנה דבריו של נעם סיון על יצירתו:
היצירה "מוות ולידה" נפתחת בשאלה ששאל אותי בני מאור כשהיה בן ארבע: "אבא, כשמישהו מת, באותו זמן, האם מישהו, במקום אחר, נולד?" השאלה הזו היא נקודת פתיחה למסע מוזיקלי בזמן, בשילוב למעלה מעשרים מקורות ספרותיים שונים – המשתרעים בין שירים שלמים לשורות בודדות – העוסקים בנושאים של בריאה, לידה, הריון, עקרות, מוות, לוויה ותפילה. תיאורי החוויות בגוף ראשון על-ידי שתי הדמויות הראשיות שלובים לכדי יצירת רצף דרמטי, כאשר המקהלה, הפסנתר והתזמורת מוצאים קווי דמיון לאורך הדרך. היצירה מסתימת במלים "ויהי אור" המושרות בשתי השפות. באמצעות ההקבלה בין מוות ולידה, היצירה מעבירה מסר הבוחן שתי תחנות במסע החיים הכלל עולמי מן הלא נודע אל הלא נודע, שהוא מרכזי להווייה של כלל האנושות.
מבנה היצירה והמקורות הספרותיים שלה:
שאלת פתיחה: מאור סיון (בגיל 4), רחל אימנו (ספר בראשית)
חלק ראשון – לוויה ועקרות: מחמוד דרוויש (השיר "לא מכיר את האיש הזר"), פאני נוידא (תפילת עקרות מתוך "מנהג נשים" בעריכת עליזה לביא), רחל המשוררת (השיר "עקרה").
חלק שני – מוות: גאולה וקנין (ספר שירה "הילת בראשית"), אבו-תמאם (מאה תשיעית לספירה), ספר הזוהר, מחמוד דרוויש (פואמה "ציור קיר"), זלדה המשוררת (השיר "כל הלילה בכיתי"), מדרש: פרקי דרבי אליעזר, א. ב. יהושע (מונולוג הסבתא מתוך "המאהב"), חדית' (ההלכה המוסלמית), אינאס מסאלחה (טקסט שנכתב במיוחד), תפילת ראש-השנה.
חלק שלישי – לידה: מיה הרטמן (טקסט שנכתב במיוחד), אביו של עב'דל רחמן (ברכת אב לבנו), פאטימה אמין (חווית העובר ברחם), נאוה סמל (שירי הריון ולידה), ח'ליל ג'ובראן (מתוך "כנפיים שבורות"), חאטן אבן אל-מועלא (ימי-הביניים).
מפגש הנשים – שיר ערש ללא מלים
קודה – ויהי אור (בראשית פרק א')
בשבוע הקרוב אמשיך לדווח על ההכנות.
סולני תל-אביב 