תשע"ב בתמונות ובסיפורים

כמה שעות הספקנו לישון לפני הקונצרט בחג המוסיקה הישראלית? איפה החלה מסורת הטאקי באנסמבל? מי היה האורח "הסודי" בערב הגאלה הבלתי נשכח? כמה פעמים שרנו יחדיו על הבמה את השיר "יורה יקר השקה נא…"? על מה זעמה אחת המנויות שלנו בערב האופראי? רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה, סיכום השנה החולפת של האנסמבל בתמונות ובסיפורים

ספטמבר 2011: איפה בדיוק החלה מסורת הטאקי באנסמבל? נכון, זה קרה בנסיעה הקצרה לסלוניקי במוצאי ראש השנה שעבר. כך בילינו את שעות ההמתנה הרבות בשדה התעופה. כאן לימדנו את יוליה את חוקי המשחק. אוקטובר 2011: כ-4 שעות שינה בלבד הפרידו בין שובנו מסלוניקי לפנות בוקר לבין החזרה והקונצרט במסגרת חג המוסיקה הישראלית (יש כאלה שישנו קצת יותר, אבל זה הממוצע). לא נתוני פתיחה אידאליים לקונצרט בשידור חי. ומילא אם זו היתה תכנית "קייטנה", אבל איתן שטיינברג, גורי אגמון, דניאל עקיבא ונעם סיון בערב אחד? קצת מוגזם… תמר ענבר היתה הסולנית באבוב ב"ממעמקים" של דניאל עקיבא. בסופו של דבר עברנו את זה בשלום!!אוקטובר 2011: כהכנה ל"מהפכה הווקאלית" שלנו, גם את העונה הקודמת פתחנו בקונצרט ווקאלי עם מקהלה. אז שרו איתנו חברי אנסמבל זמרי מורן, העונה זו תהיה מקהלת זמרי קולגיום, איתה התחלתי לעבוד לאחרונה. נובמבר 2011:  13 פעמים??? באיזשהו שלב היה נדמה שעברנו לגור במוזיאון תל-אביב… 13 פעמים שרנו ביחד את השיר "יורה יקר, השקה נא, הרווה שדות וניר" (שיר הילדים שלפיו מוצרט כתב את פרק הסיום מהקונצ'רטו מס' 27 שלו), 13 פעמים שמענו את המשפט "כל-כך פשוט… כל-כך יפה… כל-כך מושלם". סדרת הקונצרטים עם אסתרית בלצן דצמבר 2011: פרוקופייב או רון ויידברג? הקונצרט השני למנויים, עם גיל וסיון כסולנים. במהלך החזרות לקונצרט קיבלנו מכתב שבו נאמר שאסור לנו להציג ולבצע את הקונצ'רטו לשני פסנתרים כיצירה של פרוקופייב. המלחין רון ויידברג, שכתב את היצירה על-פי הקונצ'רטו לשני פסנתרים של פרוקופייב, מיהר להבהיר שזוהי יצירה שלו, וכך התאפשר ביצועה. גם הקונצרט הזה שודר בשידור חי ברדיו דצמבר 2011: האנסמבל מנגן ללא מנצח מיצירות באך באולם "צוותא". איזו אחידות בהרמת הקשתות!!! התכנית הזו חזרה עוד מספר פעמים במהלך העונה – בכפר-שמריהו, בזכרון יעקב ובטבריה.דצמבר 2011: האורח "הסודי" שהצטרף ליוני רכטר בסיום ערב הגאלה – שלומי שבן. "כולם אומרים ששוב היא כאן", לסיום הערב הבלתי נשכח. אפשר לומר שאת מסורת ה"הפתעות" של האנסמבל התחלנו כבר בערב הזה.

פברואר 2012: עוד קונצרט לא שגרתי המרמז על הצפוי בעונה הקרובה – הערב האופראי של מוצרט, שבו שברנו את חוקי הקונצרט המקובלים בימינו. פירקנו את הסימפוניה ה40 לארבעה פרקים שבוצעו במהלך הערב, בין הפרקים אלי גורנשטיין הקריא ממכתבי מוצרט ובוצעו אריות שונות. לסיום אלי גורנשטיין בעצמו שר עם יקי ראובן במנדולינה את "Deh vieni alla finestra". לצד התגובות המשבחות קיבלנו גם טלפון זועם ממנויה שטענה ש"לא עושים דברים כאלה…" אני מניח שבעונה הקרובה, אם היא תחליט לבוא, היא מאוד תסבול בקונצרטים שלנו…

מרץ 2012: תשובה מוחצת לקהל שחושש משינויים – הפסנתרן והמנצח דוד גריילסאמר שהתארח אצלנו כסולן וכמנצח בקונצרט סוחף ומלא אנרגיה. אצל דוד, המנהל המוסיקלי של התזמורת הקאמרית של ז'נבה, אין שיקולים של "מה יגיד הקהל". הוא הולך עם מה שהוא מרגיש ורוצה לבצע. אם הוא הצליח לשנות את מתכונת הקונצרטים בז'נבה ולהביא לשם קהל חדש, למה שאנחנו לא נעשה זאת בארץ?

מאי 2012: קונצרט סיום העונה עם המנצח האורח אנטונלו מנקורדה. גם כאן התכנית היתה לא שגרתית – כל היצירות נכתבו במאה ה-20. אפילו ההדרן של הסולן חגי שחם נכתב בשלהי המאה ה-20 – פרלוד לכינור סולו של מנחם צור. הקהל שרד את הקונצרט בגבורה ויצא הפעם ללא פגע.

יוני 2012: חזרה בבוקר וקונצרט בערב (שוב בשידור חי ברדיו). קונצרט מיצירות מרק לברי. את היצירה שביצענו לראשונה בערב הזה, לקחנו איתנו כעבור חודשיים לקונצרט בשוייץ (בתמונה הבאה)

אוגוסט 2012: האנסמבל בהרים בשוייץ לקונצרט במסגרת פסטיבל Les Sommets du Classique. הצלחה גדולה לסיום העונה, עם הזמנה לשוב בקיץ הבא.

לקראת השנה החדשה, אני רוצה לאחל לקהל המסור והנאמן של סולני תל-אביב, לחובבי המוסיקה, למוסיקאים ולכל קוראי הבלוג הזה – שתהיה שנה טובה, מתוקה, מוצלחת, שנת בריאות, שנת אהבה, שנת שלום, שנה של הרבה מוסיקה טובה!!!

שלכם, ברק טל

 

 

מודעות פרסומת

פרוייקט מנויים קשה מאחורינו, הגאלה בפתח. ובאך ביניהם

קונצרט בשידור חי ברדיו, יצירה קשה לביצוע של רון ויידברג שאורכה כ40 דק', הסרנדה התובענית של צ'ייקובסקי, ושלושה קונצרטים ברציפות. ולמרות כל הקשיים – היה פרוייקט מוצלח ביותר, והתגובות מחממות את הלב.

הנה דברים שנכתבו על-ידי ד"ר שחר לאודון בדה-מרקר

"אנסמבל סולני תל אביב, המציין החודש עשור להקמתו, מפיח צלילים של רוח צעירה, חיה ותוססת באולמות הקונצרטים. האנסמבל, שכבר הופיע בבימות מרכזיות בעולם, מורכב רובו ככולו מנגנים צעירים ומוכשרים, בגילאי ה-20 וה-30 לחייהם ותחת שרביטו של המנצח ומנהל התזמורת, ברק טל, הם מרעננים את ז'אנר המוזיקה הקלאסית.

אנסמבל סולני תל אביב                             צילום: שחר לאודון ©

 

רוח הנעורים לא שמורה לנגני האנסמבל בלבד. כך למשל, בקונצרט שנערך בתחילת החודש במרכז הבמה בגני תקווה, אירח האנסמבל סולנים צעירים מוכשרים נוספים: דניאל אסקרוב, אור פוסטי והרן מלצר, שביצעו בווירטואוזיות מרשימה, יצירות מאת מנדלסון, צ'ייקובסקי, פגניני ורוסיני.

הרן מלצר מנגן פגניני על מיתר אחד בלבד        צילום: שחר לאודון ©

בקונצרט נוסף, שנערך אף הוא החודש, הפעם במרכז ענב בתל אביב, ליווה האנסמבל את דואו הפסנתרנים, סיוון סילבר וגיל גרבורג. הקונצרט, ביצע בהצגת בכורה עולמית את יצירתו של המלחין, רון וידברג (Ron Veidberg), את הקונצ'רטו הבלתי-גמור של פרוקופייב. יצירה זו היא פרי השיתוף של זוג הפסנתרים עם וידברג, אליו הביאו את יצירתו של פרוקופייב, יצירה קטועה שוידברג לקח כפרויקט אישי להשלימה. ו-וידברג שזר את טביעות אצבעותיו במיומנות ביצירה זו, כך שניתן להבחין היכן עובר הגבול בין פרוקופייב, מלחין המוכר דרך יצירותיו, "פטר והזאב", "לויטנט קיג'ה" (שזכה לעיבוד של סטינג) ו"רומיאו ויוליה", לבין קולו של וידברג, אולם לעתים ההבדל מיטשטש והקולות מתערבלים. כפי שוידברג אומר על היצירה: "גם כשאני כותב מוסיקה עצמאית, רוחו של פרוקופייב מרחפת מעליה. על כן אני מציע להאזין ליצירה כאילו היא חוברה כולה בידי מלחין אחד (ולא משנה מי משנינו)."

התזמורת, הפסנתרנים ו-וידברג      צילום: שחר לאודון ©

זוג הפסנתרנים ביצע את היצירה היפה והמורכבת, אך מעט כבדה עבור פתיחה של קונצרט, וסיים בהדרן בצורה מושלמת ומרהיבה לא פחות. הקונצרט נמשך עם סיבליוס הקצרצר והרומנסה הרומנטית של צ'ייקובסקי, שתיהן בוצעו בחינניות ובטון נכון. הקונצרטים נערכים, אגב, לכבודה של המוזיקאת והפסנתרנית, אסתר בלשה ז"ל.

רוח צעירה נושבת בהיכלי הקונצרטים    צילום: שחר לאודון ©

ב-29 לחודש, ייערך קונצרט מיוחד. האנסמבל יציין עשור להקמתו בקונצרט חגיגי בתיאטרון גשר עם יוני רכטר וסולנים מובילים ששיתפו איתו פעולה לאורך השנים, כסרגיי אוסטרובסקי, גיא בן ציוני, צביקה פלסר, מתן פורת, חן הלוי. בתוכנית יצירות מאת מוצרט, כמו הסימפוניה ה-40 וה-25 הידועות, וובר ובטהובן ושירים של יוני רכטר בעיבודים תזמורתיים. מומלץ."

בינתיים, מחר מתחיל פרוייקט אחר, שלשמחתי הרבה אני לא משתתף בו, כי אחרת לא הייתי יכול להכין את הגאלה. בפרוייקט הזה האנסמבל ינגן בהובלתו של הכנר הראשי שלנו מתן דגן, וללא מנצח – קונצ'רטי שונים של באך עם סולנים מתוך האנסמבל, וכן סויטה למיתרים של טלמן וקונצ'רטו למיתרים של ויולדי. הקונצרט יתקיים בשבת הקרובה בצוותא תל-אביב ואח"כ בתחילת ינואר בכפר-שמריהו ובטבריה. הסולנים יהיו מתן דגן, הדס פבריקנט וטלי גולדברג בכינורות, ותמר ענבר באבוב.

בזמן שהאנסמבל עסוק בהכנות לקונצרט באך, אני עסוק בהכנות לגאלה ב29.12, ואלה הכנות אינסופיות: תכנייה גדולה ומהודרת לקונצרט, מארז תקליטורים עם מיטב ההקלטות של האנסמבל בעשר שנותיו, סרטונים על האנסמבל שיוקרנו בין היצירות בקונצרט, שתי תזמורות ילדים מחיפה ואחת מגבעתיים שמצטרפות לאנסמבל (ועם כל אחת מהן אני עושה חזרות בנפרד), ענייני הפקה, מוזמנים, כרטיסים, שיווק ועוד מיליון דברים שצריך להספיק בזמן הקצר שנותר עד הקונצרט.

עדכונים נוספים ממפרוייקט באך ומההכנות לגאלה – בימים הקרובים.