מחווה לאגדת הכינור

 

בערב המרגש שהרמנו לכבודו של עברי גיטליס היו הרבה רגעים יוצאי דופן, לצד רגעים מלחיצים (לפחות עבורי), רגעים משעשעים (כמו למשל – בזמן שחיים טאוב בירך את עברי ואמר לו "יאשה חפץ אמר עליך שאתה הכנר הגדול ביותר" אז עברי השיב ממקום מושבו בשורה הראשונה "טוב, לכל אחד מותר לטעות לפעמים" והקהל פרץ בצחוק), רגעים מוסיקליים נפלאים, אבל בעיקר המון אהבה והערכה לאיש שתרם כל כך הרבה לעולם המוסיקה בנגינתו המופלאה במשך עשורים רבים.

רויטל רביב מברכת את עברי

 

האולם בשטריקר היה כצפוי מלא לגמרי. מוסיקאים וחובבי מוסיקה רבים הגיעו לראות את האיש המיוחד הזה, ולשמוע את האמנים הרבים שבאו לחלוק לו כבוד. כל האמנים שהופיעו בערב הזה (בהתנדבות), קשורים לאנסמבל סולני תל-אביב, הופיעו איתו כסולנים או כנגנים קבועים. לחלקם יש קשר אישי קרוב גם לעברי – במיוחד לאיתמר גולן ולעידו בר שי (שנחת בארץ ממש מספר שעות לפני הקונצרט).

עבורי, זה היה ארוע מצמרר ממש. לעמוד על הבמה ולהעניק לעברי בשם האנסמבל והקונסרבטוריון תעודת הוקרה על פועלו ותרומתו רבת השנים, ולקבץ את כל שורת האמנים המכובדת הזו על אותה הבמה לכבודו, זה דבר שכילד שהאזין בהערצה להקלטותיו הרבות, לא דמיינתי שיקרה לי.

הענקת אות הוקרה לעברי גיטליס

 

תודות רבות מגיעות לאנשים רבים שעמלו רבות וסייעו לי מאד בקיום הערב הזה:

קודם כל, משפחתו של עברי שיזמה את הרעיון של הבאתו ארצה. בן דודו של עברי, מולי גלעד, וביתו מיכל גלעד (שלמדה איתי בכיתה בחטיבת הביניים בחיפה), הם אלה שהעלו את הרעיון ופנו אלי איתו. מולי גלעד ואשתו גם היו צמודים לעברי במשך כל שהייתו בארץ, וסייעו רבות (גם כלכלית) להביא אותו ולארח אותו.

מנהל הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר, קוסטין קנליס, הרים את הכפפה כשפניתי אליו עם הרעיון לקיים את הארוע אצלו, נתן בשמחה את האולם, סייע בפרסום, בטיפול בהזמנות הכרטיסים, בצילום, בהקרנת הוידאו, בהכנת התעודה שהוענקה לעברי, בהזמנת ראש העיר, בכיבוד לקהל בהפסקת הקונצרט, בהכנת התכנייה ובכל העניינים ההפקתיים שהיה צורך בסיוע.

ידידי היקר איתמר גולן, שבזכות העבודה המשותפת על הקונצרט בילינו שעות רבות בשיחות ובהתכתבויות, וזכיתי להכיר אותו מקרוב. למדתי על האהבה האמיתית שלו לעברי, על הרגישות שלו, הטעם הטוב שלו בבניית התכנית ובבניית הערב כולו. היה לי תענוג לעבוד איתו, ולחוות את הלהט שלו בעשייה הזו למענו של עברי. איתמר גם הביא חלק מהאמנים (גיא בראונשטיין, בשארה הרוני, עידו בר שי וגילי שוורצמן) וגם ניגן בעצמו בחלק ניכר מהיצירות. הוא גם כתב שיר לעברי אותו הקריא לקראת סיום הערב לקהל.

איתמר מקריא שיר לעברי

 

כל מי שבירך את עברי מהבמה – ראש העיר רון חולדאי, מנהל הקונסרבטוריון קוסטין קנליס, חיים טאוב (לשעבר הכנר הראשי של הפילהרמונית הישראלית), האמנים שהופיעו, וגם אלה ששלחו את ברכתם בכתב או בוידאו – זובין מהטה, מרתה ארחריץ' ודניאל בארנבוים.

 

 

וכמובן – כל אחד ואחד מהאמנים שהופיעו על הבמה ונתנו, כל אחד בתחומו, את כל הלב, וביחד יצרו ערב ברמה אמנותית גבוהה ביותר:

 

עידו בר שי – פסנתר, בשארה הרוני – פסנתר, מיכאל שחם – כינור, נגה שחם – ויולה, גולנרה הכט – חליל, קובי רובינשטיין – כינור, השחקן שמואל עצמון (שגם הנחה את הערב), גיא בראונשטיין – כינור, גילי שוורצמן – חליל, ורויטל רביב – סופרן.

בשארה הרוני מברך את עברי

 

 

קובי רובינשטיין מבצע את ניגון של בלוך

 

בסיום הערב, על פי התכנית, עברי היה אמור לעלות לבמה ולנגן, אך בגלל שהיה כל כך נרגש מכל מה שקרה על הבמה במהלך הערב, הוא לא היה מסוגל לנגן, ורק עלה על מנת לדבר לקהל. לסיום הערב עלו כל האמנים שהופיעו לברך את עברי ולהודות לקהל.

 

כל האמנים בסיום הערב