10 שנים לקונצרט באולם הקרנגי

הפגישה עם סיימון ראטל; השניצל הוינאי שכולנו הזמנו בלילה בוינה; הפסל של טוסקניני; אילו חולצות תפרו לנגני האנסמבל במיוחד לקונצרט הזה? ומה בחרתי לאכול לפני הקונצרט המרגש בחיי? זכרונות מקרנגי הול.

Britten

ב9 בנובמבר 2003, רק שנתיים וחצי לאחר קונצרט הבכורה של אנסמבל סולני תל-אביב, כבר מצאנו את עצמנו על במת הקונצרטים באולם הקרנגי בניו יורק. זה היה קונצרט הגאלה השנתי של קרן התרבות אמריקה-ישראל, ומי שהביא אותנו לשם היה מנכ"ל הקרן דאז, גדעון פז.

הטיסה לניו יורק היתה עם עצירת לילה בוינה, כאשר מיד לאחר שהגענו למלון הלכנו כולנו למסעדה הכי קרובה והזמנו כולנו את אותה המנה – שניצל וינאי… למחרת המשכנו לניו יורק, שם פגשנו את הנגנים שהגיעו מאירופה (היו לא מעט כאלה).

ההתרגשות שלי באופן אישי היתה גדולה. זו היתה הפעם הראשונה בחיי שבה הגעתי לקרנגי הול, וזה היה על מנת לנצח על קונצרט!!! רק באותו השבוע הופיעו על אותה הבמה כמה מגדולי עולם – יום אחרי הקונצרט שלנו הופיעה על אותה במה התזמורת הפילהרמונית של ברלין עם סיימון ראטל (ובאחד הימים כשיצאתי מהמעלית במלון, סיימון ראטל עמד בדיוק מולי ונכנס למעלית… לקח לי כמה שניות לעכל את זה ובינתיים הדלת של המעלית נסגרה). ערב לפנינו הופיע לאנג לאנג ברסיטל.

בלילה שלפני הקונצרט לא הצלחתי לישון. הגעתי לארוע השיא בחיי עד אז. חשבתי על היצירות, על המוסיקה, על הבמה, ניסיתי לדמיין את הרגע שאני אעלה לבמה. היה קשה מאוד לישון ככה…

חדר המנצחים של האולם, שבו היו כל גדולי המנצחים בהיסטוריה, עם פסל של טוסקניני ופסנתר כנף – רק לשבת שם על הכורסא עשה לי פרפרים…

rehearsal 1

את החזרה הגנרלית שקיימנו על הבמה בבוקר הקונצרט אני זוכר היטב. האקוסטיקה המדהימה, הקדושה של המקום, ההתרגשות של כולנו. לאחר החזרה הגנרלית הצטלמנו כל נגני האנסמבל ביחד עם גדעון פז וורה שטרן (שניהלה את הקרן באמריקה) ליד הפוסטר של הקונצרט מחוץ לאולם.

Carnegie

מכיוון שהקונצרט היה אחר-הצהריים (זה היה יום ראשון, וכפי שמקובל בארה"ב קונצרטים בימי ראשון הם לרוב אחה"צ), לא היה לי הרבה זמן לנוח בין החזרה לקונצרט. אני כן זוכר שבגלל קוצר הזמן הלכתי לאכול במקדונלד'ס. חשבתי לעצמי – עוד כמה שעות אני על הבמה של קרנגי הול ואני אוכל במקדונלד'ס??? האמת, אני זוכר היטב שהאוכל היה די מגעיל (וזה היה בתקופה שעוד הייתי אוכל מידי פעם במקדונלד'ס ונהנה מהאוכל).

האולם היה מלא לגמרי. רוב הקהל היה יהודים אמריקאים, חלק גדול מהם תורמים של הקרן. היו גם לא מעט מוסיקאים ישראלים שחיו באמריקה. הגברים באנסמבל לבשו חולצות אדומות שנתפרו עבורם במיוחד עוד בארץ, ולדעתי זה היה הקונצרט היחיד שבו הם הופיעו איתן…

123

פתחנו את הקונצרט עם הסימפוניה הפשוטה של בריטן, ואחריה קונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור של היידן, עם הסולנית קרולינה זינגר. לאחר ההפסקה ביצענו יצירה חדשה של המלחין הישראלי ליאור נבוק, לתזמורת מיתרים ושתי מרימבות, עם חברי פרקדו תומר יריב ועדי מורג.

rehearsal

סיימנו את הקונצרט עם הסימפוניה מס' 29 של מוצרט.

האנסמבל היה במיטבו בקונצרט, ולי זו היתה באמת חויה יוצאת דופן. לאחר הקונצרט היתה קבלת פנים חגיגית.

reception

הטיסה שלנו חזרה לארץ היתה רק יומיים לאחר מכן, כך שנשאר לנו עוד זמן לטייל ולראות את העיר. ניצלתי את אחד הימים על-מנת לנסוע ביחד עם גיא בן-ציוני ודניאל ברד לניוארק לפגוש את חברנו הצ'לן עמית פלד, שהיה בדרך לטיסה משם.

אמנם עברו 10 שנים מאז אותו קונצרט בלתי נשכח, אבל אין לי ספק שגם האנסמבל וגם אני באופן אישי נמצאים היום במקום הרבה הרבה יותר טוב. האנסמבל היה אז בעיקר גוף רענן ונלהב, עם הרבה פוטנציאל, נגנים צעירים ומוכשרים, ומנצח שמוציא מהם בעיקר את ההתלהבות. כיום יש לאנסמבל כיוון ברור, אינטרפרטציה וקונספציה מוסיקלית ברורים, הרכב נגנים שהם גם ברמה גבוהה וגם יש להם סגנון נגינה דומה שמתאים לאנסמבל. יש היום באנסמבל גיבוש, ליטוש ועומק מוסיקלי שעד כמה שאני יכול להשוות, הם לא היו קיימים אז. אבל אין ספק שאותו קונצרט היה הגשמה של חלום עבורי, משהו שאני יכול להיזכר בו בחיוך גדול ובסיפוק.

כמה מחברי האנסמבל המובילים כיום היו איתנו באותו קונצרט – בכינור הדס פבריקנט וטלי גולדברג, בויולה שולי ווטרמן, בצ'לו יוני גוטליבוביץ' והילה אפשטיין, וכמובן האבובנית הנפלאה שלנו תמר ענבר.

נעים להיזכר.

מודעות פרסומת

כפר-שמריהו, סדרת מנויים חדשה

מוצרט, באך, שוברט ומוסיקה עממית לכינור – ארבעה נושאים, ארבעה קונצרטים. במרבית שנות פעילותו היו לאנסמבל שתי סדרות קונצרטים למנויים – אחת בתל-אביב (שנדדה משטריקר למוזיאון תל-אביב וחזרה לשטריקר) ואחת בחיפה. החל מהעונה הקרובה תהיה לנו סדרת מנויים שלישית – באודיטוריום וייל בכפר-שמריהו. פוסט רביעי בסדרה על העונה הקרובה

 

16.10.2003 – הפעם הראשונה שהאנסמבל הופיע באודיטוריום וייל בכפר-שמריהו. החל מהעונה הקרובה – סדרת קונצרטים למנויים

 

אחד הדברים המשמעותיים שיקרו העונה הוא הגדלת הפעילות וכמות הקונצרטים של האנסמבל. למעלה מ-40 קונצרטים צפויים לנו בעונה הקרובה (לעומת פחות מ-20 בעונה שעברה), 13 מהם במסגרת סדרות קונצרטים למנויים של האנסמבל. אז בנוסף לסדרות המנויים הקבועות של האנסמבל – בחיפה ובתל-אביב – אנחנו פותחים השנה סדרת מנויים חדשה, באודיטוריום וייל בכפר-שמריהו.

פתיחת סדרת קונצרטים עצמאית למנויים היא הרפתקאה כלכלית שבצידה סיכון לא קטן – האנסמבל צריך לשלם את הוצאות הקונצרטים הגבוהות בכל מקרה (שכר הנגנים, הסולנים, אולם החזרות, ההסעות וכו'), כאשר גובה ההכנסות אינו ידוע והוא תלוי במכירת המנויים והכרטיסים. בשביל שהסדרה תצליח יש למכור הרבה מנויים, ולשם כך דרושה עבודת שיווק ופרסום. היתרון שלנו בכפר-שמריהו, הוא שב8 השנים האחרונות הופענו שם לא מעט, כך שהקהל המקומי כבר קצת מכיר אותנו, ויש לנו איזשהו בסיס התחלתי של קהל. אני עדיין זוכר היטב את ההופעה הראשונה שלנו באודיטוריום וייל בכפר-שמריהו באוקטובר 2003 (בתמונה למעלה) ערב נסיעתנו לניו-יורק לקונצרט בקרנגי הול. זה היה קונצרט ההרצה שלנו ובו ניגנו את אותה התכנית של ניו-יורק: בריטן סימפוניה פשוטה, היידן קונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור עם צבי פלסר, יצירה חדשה של ליאור נבוק עם צמד "פרקדו" כסולנים, וסימפוניה מס' 29 של מוצרט. זה היה ערב מרגש מאוד, שבעקבותיו הנסיעה המרגשת לקונצרט בקרנגי הול. בהמשך האנסמבל הופיע בכפר-שמריהו כמה וכמה פעמים, בין היתר עם הויולנית טבאה צימרמן בדצמבר 2006.

טבאה צימרמן מובילה סקציית ויולות גדולה ומפוארת באנסמבל.

 

בעונה הקרובה, כאמור, נפתח בסדרה למנויים משלנו. הקונצרטים בסדרה בכפר-שמריהו אינם זהים בדיוק לקונצרטים בתל-אביב ובחיפה, וזאת משום שהעלויות של קונצרטים אלה גבוהות מאוד ואנחנו רוצים להקטין קצת את הסיכון הכספי. בד"כ הם יתקיימו יום או יומיים אחרי הקונצרט בתל-אביב, שבמהלכם נקיים חזרות על היצירות שאינן בתל-אביב. כל קונצרט בסדרה יהיה סביב מלחין או נושא מסוים: בפתיחת העונה – מוצרט, בקונצרט השני – באך, בקונצרט השלישי – שוברט, ובקונצרט הסיום – מוסיקה עממית לכינור, עם הסולן חגי שחם.

 

בקונצרט הפתיחה של הסדרה, ב2.11.2011, ננגן בעיקר מיצירות מוצרט – הדיברטימנטו למיתרים ברה מז'ור ק.136 וחמישיית המיתרים בדו מינור ק.406, אותה עיבדתי לתזמורת מיתרים. בנוסף, ננגן את סויטת הולברג של גריג ואת הסימפוניה הפשוטה של בריטן (אותה סימפוניה פשוטה שביצענו בהופעתנו הראשונה בכפר-שמריהו באוקטובר 2003).

הנה הפרק הראשון מהסימפוניה הפשוטה של בריטן, בביצוע של האנסמבל מיולי 2005

סדרה חדשה בכפר-שמריהו. אם אתם מכירים מישהו מהאזור, ספרו לו על הסדרה הזו