עם גיטרה (חשמלית) וכינור

ערב לא "שגרתי"

קרן ובעז עם האנסמבל. צילם נחום לדר

פתחנו את עונת המנויים ה-19 שלנו בקונצרטים לא "שגרתיים", כששילבנו עם התזמורת הקלאסית שלנו גיטרה חשמלית, והפכנו את הקונצרטים לקלאסיים עם נגיעות של רוק, בלוז, ומוסיקה קלה.

אין זמרת מתאימה מקרן הדר לעבור בקלילות ובאופן חלק מיצירה קלאסית למוסיקה קלה, לזמר עברי ובחזרה, והיא עושה זאת בצורה מושלמת.

צילם יואל לוי

היצירה של בעז בן משה "התפוח המתוק", היא יצירה חזקה, מרגשת, שונה, ויש בה רגעים מצמררים ממש. היא כתובה להרכב לא שגרתי של אחד עשר קשתנים סולנים (כלומר כל נגן מנגן תפקיד עצמאי, ולא כחלק מקבוצה), גיטרה חשמלית וזמרת. השילוב בין כל הכלים האלה מרתק. ותפקיד הגיטרה מעניין במיוחד: לפעמים הגיטרה מכפילה את הזמרת, לפעמים את אחד הקשתנים, לפעמים מלווה את השירה, לפעמים יוצאת בקטע סולני עם כלי הקשת, ולפעמים, כמו בסיום היצירה, מאלתרת בדואט עם הזמרת על רקע של חזרתיות בכלי הקשת ו"לופ" של הגיטרה עצמה בליווי. הפרק השני הוא ג׳אזי-ריתמי, עם שינויי משקל מעניינים, ובסיומו קטע איטי יותר, רוחני מאד, מהורהר, עם מלודיות נהדרות אצל הזמרת. היה תענוג גדול לעבוד על היצירה הזו, לגלות בכל שלבי העבודה פרטים חדשים, שכבות חדשות, לפתור ביחד את הקשיים, ליצור יחד בלאנס וצליל נכון. בקונצרט האחרון, שהיה שלשום בעכו, היצירה ממש הבשילה אצלנו, והגענו לרמת ביצוע גבוהה הן מבחינה טכנית והן מבחינת ההבעה והאמירה.

בעז בן משה בגיטרה החשמלית ביצירתו התפוח המתוק. צילם יואל לוי.

היצירה של בעז בן משה היתה נקודת התפר והמפנה בקונצרט בין החלק של המוסיקה ה"קלאסית" לחלק של המוסיקה ה"קלה". אחרי היצירה הזו ביצענו, ביחד עם קרן הדר, שירים של גרשוין בעיבודים נהדרים של תום בר לזמרת, גיטרה חשמלית ותזמורת. ובהמשך שירים של עידן רייכל ושל ארגוב בעיבודים של רפי קדישזון, נעם שריף ודודי זבה.

שיתוף הפעולה עם קרן הוא חוויה נהדרת ומהנה מאד עבורי. מצד אחד – מקצועית ביותר, יודעת היטב את התפקיד שלה, סולפז׳ וקצב מצוינים, קול נהדר, ושיתוף פעולה מצוין איתי. היא יודעת בדיוק מתי להגיב לניצוח שלי ומתי להוביל אותי. מצד שני – יש בה המון ספונטניות, חיפוש מתמיד, בכל חזרה ובכל קונצרט שרה קצת אחרת, מפתיעה, משעשעת. בשיר "זה לא בשבילי" יש הרבה האטות, רגיעות ועצירות, שמיד אחריהן ללא שום הכנה חזרה לטמפו מהיר עם אופי סוער. בקונצרט האחרון, שהיה ביום שלישי בעכו, היא הצליחה ממש להבהיל אותי ואת התזמורת במעברים המפתיעים האלה.

החלק הראשון של הקונצרט היה לגמרי קלאסי, עם קונצ׳רטו לפסנתר של מוצרט מס׳ 12 עם הפסנתרן תום בורו, ובחלק מהקונצרטים הדיברטימנטו למיתרים ברה מז׳ור של מוצרט, ושיר ערש למיתרים של גרשוין.

תום בורו עם האנסמבל. צילם יואל לוי.

הופענו עם התכנית עד כה בחיפה, בתל אביב ובעכו. ומחר, במוצ"ש, תתקיים ההופעה האחרונה שלנו, בגוש עציון.

אנחנו ממשיכים גם העונה את הסדרות שלנו בעכו ובגוש עציון, שם התחלנו להופיע לפני כשנה. עבור האנסמבל ועבורי יש חשיבות גדולה להופעות בפריפריה ובמקומות מרוחקים מהמרכז. האולם של הקונסרבטוריון העירוני בעכו הוא אולם משובח עם אקוסטיקה מצויינת, וחשוב ביותר שתושבי האזור יזכו לשמוע בו קונצרטים ברמה גבוהה. מנהל הקונסרבטוריון, דני ירון, הצליח לסבסד את הקונצרטים באולם הזה באמצעות תרומה שהשיג, כך שהקהל הרחב יכול לרכוש מנוי לקונצרטים שם במחיר ממש מגוחך (100 ₪ בלבד לשמונה קונצרטים), ובכך ליהנות מקונצרטים ברמה גבוהה ביותר, קונצרטים שעולים באזור המרכז פי 10 בערך. והקהל אכן מילא את האולם לגמרי, הקשיב בתשומת לב ובריכוז רב, והריע לנו ממושכות אחרי כל יצירה (ואפילו אחרי כל פרק). האולם והקהל השפיעו מאד על התוצאה – האקוסטיקה המצויינת סייעה לאנסמבל להישמע מצוין, והאנרגיה של הקהל דרבנה את האנסמבל, את קרן ואותי להיות במיטבנו.

האנסמבל וקרן מול אולם מלא בקהל חם ונלהב בעכו. צילם דני ירון

בכל הקונצרטים הוספנו כהדרן קטע שהיה הפתעה לקהל – השיר גיטרה וכינור של שלום חנוך (הידוע בביצועו של אריק איינשטיין). ביצענו את השיר בהרכב של זמרת בליווי גיטרה וכינור בלבד – קרן, בעז ואני. זה היה מרגש ומלחיץ עבורי, אחרי ערב שלם כמנצח לקחת כינור מאחת הנגניות באנסמבל ולהתחיל לנגן. אבל בעז, שכתב את העיבוד, התחשב בי וכתב תפקיד פשוט למדי לכינור…

עם גיטרה וכינור. צילם יואל לוי

בסיום הקונצרט בתל אביב קיימנו קבלת פנים חגיגית לקהל מנויינו (שגדל מאד בהשוואה לעונה שעברה). זו היתה עבורי הזדמנות לפגוש את הקהל, להודות לו, לנגנים ולסולנים, ולהציג בקצרה את ה"אני מאמין" של האנסמבל ולסיים את הערב עם טעם טוב גם בפה.

צילם יואל לוי

איחוד עם קנון לפתיחת העונה

עוד לפני הקונצרטים למנויים, פתחנו את העונה מיד אחרי סוכות עם קונצרט לילדים ברחובות – "מה זה התנועות האלה". חזרנו אל התכנית הזו ואל הבובה קנון במיוחד, למעלה מ4 שנים אחרי שהופענו איתה בפעם האחרונה. זה היה למעשה איחוד ומפגש מרגש עם הבובנאי דותן אלעד, עם קנון ועם דקלה בניאל שכתבה וביימה את הקונצרט הזה. היה כיף לחזור אל הקונצרט הזה, שכתוב ומבויים כל כך טוב, עם מינונים מצויינים בין דיבורים לנגינה, בין הומור לרצינות, בין מוסיקה לתיאטרון. בחזרה אחת הצלחנו להכין את הקונצרט הזה שוב, ולבצע אותו היטב מול הילדים הנהדרים שהגיעו לבית העם ברחובות. הקונצרט מסתיים עם הפעלת הילדים בשירת "מי ימלל גבורות ישראל" בקנון, ואחר כך מחול החרבות של חצ׳טוריאן כשהקהל עומד על הרגליים ומוחא כפיים. צפו בקטע

הילדים כמובן נהנו מאד מהמופע, ובסיומו ביקשו. להצטלם עם קנון ועם דותן

ג׳יה יואן, הפסנתרן הבינלאומי מסין

התרגשות גדולה עבורנו לארח בתחילת דצמבר את הפסנתרן הסיני הבינלאומי ג׳יה יואן. ג׳יה ואני מכירים ומיודדים כבר מספר שנים. הופענו יחד עם תזמורות ברומניה ובסין, וגם בקוריאה שיתפנו פעולה לפני כשנתיים. ג׳יה הוא כוכב גדול בסין, וזו תהיה הופעתו הראשונה בישראל. הוא יבצע איתנו את הקונצ׳רטו לפסנתר מס׳ 2 של שופן. כדאי מאד לבוא לשמוע!!! הקונצרטים יתקיימו במוצ"ש 7.12.19 בחיפה, וביום א׳ 8.12.19 בתל אביב.

הנה כמה תמונות משיתופי הפעולה הקודמים שלנו.

לזהות את הקשיים

קונצרט מאתגר למבצעים, מהנה לקהל

חמש יצירות חדשות, קשות ושונות זו מזו, בשלושה ימי חזרות בלבד – זה היה הקונצרט שלי בחג המוסיקה הישראלית במוזיאון תל אביב בתחילת השבוע. מגיע שאפו גדול לתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית על ההשקעה והנכונות להכין את היצירות בצורה מיטבית. אני חושב שכשאין אף יצירה מוכרת לנגנים, והיצירות כל כך שונות זו מזו – נדרש בכל חזרה ריכוז הרבה יותר גבוה מאשר, למשל, בחזרה שלמה על סימפוניה של בטהובן. ונגני התזמורת אכן שמרו על הריכוז הנדרש לאורך ימי החזרות. גם עבורי זה היה מאתגר מאד. על כל היצירות ניצחתי בפעם הראשונה, ובכל היצירות הנגנים היו ממש תלויים במנצח, כך שאסור היה לי לטעות… בהכנת תכנית כזאת עם תזמורת, המשימה שלי היא לזהות מהר (ועד כמה שניתן מראש) את הקשיים בכל יצירה ובכל פראזה, ולהתמקד קודם כל בהם במהלך החזרות. בחלקים מסויימים הקשיים הם ריתמיים, ובהם עלי לגרום לנגנים להבין במהירות האפשרית היטב את הקצב כדי שינגנו ביחד, בחלקים אחרים הכניסות רבות ומבלבלות וצריך לתרגל אותן עם התזמורת כמה פעמים, בחלקים מסויימים ישנם פסז׳ים קשים עם צלילים רבים שצריך ללמוד, לפעמים ע"י נגינה איטית יותר, ובחלקים אחרים ישנם שינויי טמפי, האטות, האצות, פרמטות וכו׳, שצריך להסביר לנגנים. האתגר היה גדול במיוחד כי זמן החזרות היה מוגבל. בנוסף, באופן טבעי, גם למלחינים ולסולנים הרבים היו בקשות משלהם, וניסיתי להתחשב בהם מבלי לעכב או לפגוע בהכנה. ובנוסף, הקונצרט עצמו התקיים די הרבה זמן לאחר החזרה האחרונה (יומיים וחצי), כך שהאינפורמציה הרבה משלושת ימי החזרות היתה עלולה להישכח. בחזרה הקצרה שלפני הקונצרט, על הבמה במוזיאון תל אביב, ניסיתי לרכז ולמקד את התזמורת, בעיקר בקטעים שהיה לי נחוץ להזכיר מה קורה בהם או לתרגל אותם שוב.

בסופו של דבר, בקונצרט, ניתן היה להבין עד כמה התכנית המורכבת והמאתגרת הזו היתה טובה ומהנה לקהל. המפתח לכך לדעתי היה בשבירות, בשילובים, בגיוון, ובאורך היצירות. חמש היצירות לא היו ארוכות – 10 עד 15 דקות ליצירה. בכל יצירה היתה התרחשות שונה על הבמה. ביצירה חזיונות של פרטוש היו סולן בחליל (נעם בוכמן שניגן מצוין) ופסנתרן שניגן גם הוא תפקיד סולני (אולג יקרביץ׳). בשירי לורקה של אריה לבנון היה זמר סולן ששר את הטקסטים של לורקה מתורגמים לעברית (עופר כלף). ביצירה סוגיהארה של מאיר מינדל היו בקדמת הבמה שני סולנים בכלים מסורתיים יפניים, שלא רואים לעיתים קרובות על במות הקונצרטים – שאקוהצ׳י (חליל יפני) וכלי הקשה מסורתיים מהמזרח, כפי שניתן לראות בתמונה למעלה. ביצירה סויטה גלילית של משה זורמן, היה אקורדיון בתזמורת, עליו ניגן המלחין בעצמו. ובאקוסיסטמה של נעה הרן, למרות שלא היה סולן, קרו המון דברים בתזמורת בו זמנית, ואני משוכנע שהיה מרתק להאזין ליצירה (למרות שלבצע אותה נדרש המון ריכוז). כל אלה יצרו תכנית מרתקת עם מוסיקה מצויינת של חמישה מלחינים שונים מאד זה מזה.

האולם במוזיאון תל אביב היה מלא כמעט לגמרי, תוצאה של עבודה שיווקית מצויינת ותכנית אטרקטיבית. ומהתגובות ששמעתי וקיבלתי, הקהל מאד נהנה.

מגיעות הרבה תודות וברכות למארגני הפסטיבל הייחודי הזה, ובראשם למנהלו האמנותי עודד זהבי שבנה, הגה, תכנן והוציא לפועל את כל מה שקרה על הבמה בכל ימי הפסטיבל. בנוסף, למפיק הפסטיבל איתן פאר, לאנשי ההנהלה וההפקה בתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, לכל הסולנים והמלחינים ששיתוף הפעולה שלהם איתי היה נהדר (למרות שלא קל לעבוד איתי), ולנגני תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, שהתמסרו להכנת התכנית ועשו את המקסימום למרות הקשיים הרבים.

על התפר שבין הקלאסי למוסיקה הקלה

קרן הדר ואני, בפעם הקודמת שהופענו יחד (אוקטובר 2012), עם אלון ראובן

אחרי שסיימתי עם הפרוייקט המאתגר של חג המוסיקה הישראלית, התפניתי להתכונן לפתיחת העונה עם התזמורת שלי – סולני תל אביב. קונצרט פתיחת העונה שלנו, שיתקיים בתחילת נובמבר, נקרא "משייקספיר עד רייכל", ובו אנחנו מארחים את הזמרת הנפלאה קרן הדר. לפי שם הקונצרט ובחירת הסולנית שלו, ניתן להבין שמדובר בתכנית שמשלבת את עולם המוסיקה הקלאסית עם עולם המוסיקה הקלה. קרן הדר היא זמרת רב גונית ששולטת במקביל בכמה סגנונות, הן כזמרת אופרה קלאסית והן כזמרת של מוסיקה קלה, זמר עברי, מיוזיקלס וכד׳. היצירה שתהווה את הגשר בין העולמות בתכנית הזו היא יצירה חדשה שהאנסמבל הזמין מהמלחין בעז בן משה – "התפוח המתוק", שירי אהבה לטקסטים של שייקספיר, אוסקר ויילד, אמילי דיקנסון, קתרין פיליפס ואחרים. היצירה של בעז כתובה לזמרת, תזמורת כלי קשת (שבה, שלא כמקובל, לכל אחד מהקשתנים תפקיד עצמאי סולני, כלומר לא תהיה קבוצה שלמה של כנרים שתנגן אותו דבר אלא כל כנר ינגן תפקיד אחר), והכלי שמבשר על כך שזו לא יצירה לגמרי "קלאסית" – גיטרה חשמלית. בגיטרה החשמלית ינגן המלחין, בעז בן משה, בעצמו. היצירה מרתקת בעיני, ואני נהנה ללמוד ולהכין אותה. היא תבוצע כולה בעברית. זה יהיה ביצוע בכורה עולמי ליצירה זו. בנוסף, תשיר קרן הדר שניים משיריו המפורסמים של גרשוין – it ain't necessarily soo, ו- summertime, שבו נשלב גם את העיבוד של ג׳ון סיימון. בשני השירים האלה ילוו את קרן הדר נגני כלי הקשת של האנסמבל ביחד עם גיטרה חשמלית, בה ינגן בעז בן משה. את העיבודים כתב עבורנו תום בר. ובנוסף, יהיו בתכנית שני שירים נפלאים של סשה ארגוב – "שמרי נפשך" (שיר משמר) ו"זה לא בשבילי". נסיים את הערב המיוחד הזה עם שני שירים של עידן רייכל בעיבודים של רפי קדישזון – ממעמקים ומחכה.

בקונצרטים בחיפה ובתל אביב, שהם ע"ש אסתר ואליעזר בלשה, יופיע איתנו בחלק הראשון כמיטב המסורת פסנתרן ישראלי, והפעם יהיה זה תום בורו שזכה לאחרונה במקום השני בתחרות פסנתרנים בינלאומית, ולפני כן הופיע איתנו כסולן בפסטיבל בדרום קוריאה. הוא ינגן איתנו את הקונצ׳רטו לפסנתר בלה מז׳ור ק.414 של מוצרט. נפתח את התכנית בשיר ערש לתזמורת כלי קשת של גרשוין. הקונצרטים יתקיימו בחיפה ובתל אביב, ובהמשך גם בעכו ובגוש עציון. כרטיסים לקונצרט בתל אביב (בקונסרבטוריון הישראלי שטריקר) ב10.11.19 בקישור הזה.

בפעם הקודמת שקרן ואני שיתפנו פעולה, ביצענו יחד, בין היתר, את יצירתו של יחזקאל בראון "אור גדול", עם אנסמבל סולני תל אביב והקרנן אלון ראובן. הנה הביצוע ההוא.

שובו של קנון – קונצרט לילדים

קנון ואני, כשרק הכרנו…

מיד לאחר סוכות האנסמבל יפתח את העונה עם קונצרט מרגש ונוסטלגי, הקונצרט לילדים "מה זה התנועות האלה". אל האנסמבל יחזור קנון – הבובה האהובה אותה מפעיל הבובנאי דותן אלעד, וביחד נציג לילדים את כלי התזמורת, ננסה להבין את ההבדל בין מנגינה לליווי, ונראה מה בכלל עושה המנצח כשהוא מנפנף בידיו. מרגש מאד לחזור אל קונצרט ואל תכנית לילדים שפעם היינו מופיעים איתה באופן קבוע. את הסדרה שלנו לילדים "בובה של קונצרט" יזמה, כתבה והפיקה המלחינה דקלה בניאל (שלאחרונה זכתה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים). הופענו עם הסדרה הזו בתל אביב, במודיעין ובאולמות נוספים בארץ. לצערי, כבר מספר שנים הסדרה הזו לא קיימת, אבל לאחרונה קיבלנו הזמנה להופיע עם הקונצרט הזה, הזמנה שאולי תביא בעקבותיה הזמנות נוספות. הקונצרט יתקיים ב29.10 ברחובות, באולם הקטן של היכל התרבות בעיר. מצפה מאד למפגש המחודש עם קנון, עם דותן, עם דקלה, ועם קהל של ילדים חדשים.

קנון, הבובנאי דותן אלעד ואני, בחזרות

זכרונות מקוריאה

כזכור, לפני כחודש חזרנו מסיור קונצרטים בעיר בוסאן בקוריאה, שבו הופענו בארבעה קונצרטים במסגרת פסטיבל בינלאומי. בימים האחרונים קיבלתי את קטעי הוידאו מהקונצרטים, שצולמו והוקלטו באופן מקצועי ע"י צוות קוריאני, הנה כמה קטעים נבחרים מהסימפוניה מס׳ 7 של בטהובן, להנאתכם.

פרק שני

פרק רביעי

 

מאחל לקוראי הבלוג חג סוכות שמח!

 

שלכם,

ברק

 

לאה גולדברג, מאהלר, מוצרט וארגוב

חמש תכניות שונות צפויות לאנסמבל בשבועות הקרובים – בסדרה לילדים, בסדרה למבוגרים, בסדרה "אוצרות הקלאסיקה", בפסטיבל ברוסיה וברחבי הארץ. סקירה קצרה של הארועים הקרובים.

סיפורים חדשים מהבניין המפורסם של "דירה להשכיר"

את ספר הילדים "דירה להשכיר" של לאה גולדברג כולם מכירים. ביום שלישי הקרוב, בקונצרט הראשון העונה בסדרה לילדים "בובה של קונצרט", יספר השחקן עידו מוסרי את הסיפור האמיתי "דירה להשכיר", זה שמעולם לא סופר. למוסיקה נפלאה של דקלה בניאל, וגם של פרוקופייב (מ"פטר והזאב"), מוסורגסקי (מ"תמונות בתערוכה"), רימסקי קורסקוב ("זמזום הדבורה") וסן סנס (מ"קרנבל החיות"), יגלה לנו עידו למי מדיירי הבניין היו מיגרנות, לאיזו דירה נכנסו דבורים, ומיהו החבר המפורסם של החתולה הכושית… הקונצרט יתקיים ביום ג' 14.10 בשעה 17:30 באולם רוזין ברמת אביב, ויבוצע שוב במודיעין באולם עינן ביום ב' 10.11 בשעה 17:30. את הקונצרט תנחה, כרגיל, הבובה קנון (השחקן דותן אלעד)

קנון ונגני האנסמבל

קונצרט באולם הפילהרמונית של סט. פטרסבורג והצ'לו של פבלו קזלס

בעוד כשבועיים האנסמבל ימריא לרוסיה, לקונצרט מיוחד ומרגש שיפתח את פסטיבל Silver Lyre באולם הפילהרמונית של סט. פטרסבורג. אל האנסמבל יצטרף כסולן הצ'לן עמית פלד, שכבר הופיע איתנו בעבר לא פעם. אלא שהפעם ינגן עמית על הצ'לו של פבלו קזלס, צ'לו שחוזר אליו לאחר שעבר תיקון. על הסיפור שהוביל אותו אל הצ'לו של קזלס, מספר עמית פלד במאמר שכתב לאחרונה עבור המגזין "אופוס". לקריאה לחצו כאן. עמית יבצע איתנו ברוסיה את הקונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור של היידן. בנוסף נבצע את הסרנדה למיתרים של אלגר, את יצירתו החדשה של אריה ברדרומא L'estro melodico, וסימפוניה מס' 29 של מוצרט. הקונצרט יתקיים במוצ"ש 1.11 בשעה 20:00 באולם הפילהרמונית של סט. פטרסבורג.

 

עמית פלד

הסימפוניה הרביעית של מאהלר בגרסא קאמרית

עם שובנו מרוסיה נתחיל להתכונן לקונצרט השני בסדרה למנויים, קונצרט שבמרכזו הסימפוניה הרביעית של מאהלר. הסימפוניה תבוצע בגרסא קאמרית שכוללת מיתרים, חליל, אבוב, קלרינט, פסנתר, הרמוניום וכלי הקשה. זו תהיה הפעם הראשונה שהאנסמבל יבצע את היצירה הזו, ובכלל זו תהיה הפעם הראשונה שהאנסמבל יבצע מאהלר. עם האנסמבל תופיע המנצחת האורחת ג'יזל בן דור, והסולנית תהיה זמרת הסופרן אלינור זון. הקונצרטים יתקיימו ב15 ו16 בנובמבר בחיפה ובתל-אביב.

אלינור זון

בעיקר מוצרט – קונצרט ראשון בסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה"

הסדרה החדשה של האנסמבל "אוצרות הקלאסיקה" תביא לקהל יצירות קלאסיות מוכרות ומהנות, בעיקר מהבארוק ומהתקופה הקלאסית. את הסדרה אנחנו פותחים עם קונצרט שכמעט כולו יצירות של מוצרט. הסולנית בקונצרט תהיה זמרת הסופרן הדס פארן-אסיה, והיא תבצע עם האנסמבל את Exsultate, jubilate של מוצרט. בנוסף, נבצע את הדיברטימנטו לאבוב, שתי קרנות ומיתרים של מוצרט ק.251 ואת הסימפוניה מס' 29. הקונצרט הזה יבוצע פעמיים – ב25.11 בשעה 20:30 במרכז שטיינברג בחולון, וב27.11 בשעה 20:30 בקונסרבטוריון שטריקר.

הדס פארן-אסיה

"ממוצרט עד ארגוב" חוזר, עם קרן הדר ומקהלת זמרי קולגיום

התכנית "ממוצרט עד ארגוב" שבה מארח האנסמבל את זמרת הסופרן קרן הדר ואת מקהלת זמרי קולגיום, חוזרת להופעה אחת בסוף נובמבר בשהם. בתכנית, שאיתה כבר הופענו בעונה שעברה מספר פעמים – אריות לסופרן של בליני (מתוך "נורמה") וביזה (מתוך "כרמן"), יצירות ווקאליות ואינסטרומנטליות של מוצרט, יצירות למקהלה א-קפלה של בן-חיים ומנדלסון, שירים לסופרן ומיתרים של סשה ארגוב בעיבודים של רפי קדישזון ודקלה בניאל, וכמה קטעי א-קפלה קלילים.

קרן הדר

 

 

 

פרידה מיחזקאל בראון

כמה זכרונות מפגישותיי עם יחזקאל בראון ז"ל ועם המוסיקה שלו.

כתלמיד צעיר למוסיקה נפגשתי לא פעם עם המוסיקה של יחזקאל בראון – ככנר בתזמורת הסימפונית הצעירה של חיפה בביצוע יצירה שלו למקהלה ותזמורת, כסטודנט באקדמיה למוסיקה בירושלים בקורס של מוסיקה ישראלית, ומאוחר יותר כמנצח תזמורות ומקהלות, וכמדריך של הרכבים קאמריים.

את הסרנדה מס' 2 של יחזקאל בראון ביצעתי עם אנסמבל סולני תל-אביב ביוני 2007 מול אולם מלא, ובנוכחותו של המלחין. היצריה זכתה לתשואות והמלחין עלה לבמה להודות למבצעים. זו היתה הפגישה הראשונה שלי איתו פנים אל פנים. על הבמה, כשברקע מחיאות הכפיים הסוערות של הקהל.
הנה ביצוע הפרק השלישי מאותו קונצרט.

 

למרות שעד אז לא נפגשנו פנים אל פנים, שוחחנו מידי פעם בטלפון, שיחות שהחלו לפעמים איתו ונמשכו עם שולה אשתו, אשר הכירה היטב את כל יצירותיו, מתי בוצעו וע"י מי. השיחות כמובן התמקדו ביצירותיו, מתוך הענין שהבעתי בהן, אך זכיתי כך להכיר את אישיותו הצנועה והאדיבה של יחזקאל, ואת טוב ליבו אשר משתקף גם במוסיקה שלו.

לפני מספר שנים הדרכתי הרכב של קרן יער ופסנתר בביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה (כיום רעות), ובחרתי עבורם יצירה של יחזקאל בראון להרכב זה. רציתי מאד להפגיש את המשתתפות בהרכב עם המלחין, וידעתי שיהיה קשה להביאו לחיפה, ולכן החלטנו לנסוע אליו ולהשמיע לו את היצירה בביתו ברמת אביב. התקשרתי אליו וקבענו מועד לפגישה. עבור שתי התלמידות הצעירות ועבורי זו היתה חוויה יוצאת דופן – פגישה עם המלחין בביתו, נגינת המוסיקה שלו ושיחה איתו על המוסיקה שלו ועל היצירה.

לקראת ערב הגאלה לציון עשור לפעילות האנסמבל בשנת 2011 הוצאנו דיסק אוסף של מיטב ביצועי האנסמבל, ובין היתר שילבנו בדיסק פרק מהסרנדה של יחזקאל בראון.

בתחילת עונת 2012-2013 ביצעתי עם סולני תל-אביב את יצירתו של יחזקאל בראון "אור גדול" לסופרן, קרן יער ומיתרים, עם זמרת הסופרן קרן הדר ונגן קרן היער אלון ראובן. לקראת הביצוע הגענו לביתו לשיחה קצרה ולחזרה על היצירה בליווי פסנתר, הנה קטע מתוכה.

 

הביצוע עצמו זכה להצלחה גדולה, והפעם בסיום הביצוע ירדנו המבצעים מן הבמה אל יחזקאל בראון שישב בשורה הראשונה על-מנת ללחוץ את ידו, לקול תשואות הקהל. הנה הביצוע

 

המבקר עומר שומרוני כתב בביקורת על הקונצרט את הדברים הבאים:

"שיאו הברור של הקונצרט היה עם היצירה "אור גדול" של יחזקאל בראון, לפסוקים מספר ישעיה. בראון, בן 90, כתב כאן יצירה שלוקחת בחשבון קודם כל את המאזין- עניין די נדיר בנוף המוזיקלי כיום. היא יפה מאוד ונגישה אך גם עמוקה, ויש בה רגעים מרגשים ממש. זמרת הסופרן קרן הדר ביצעה את היצירה בצורה נפלאה, בשיתוף פעולה מושלם עם נגן הקרן אלון ראובן. גם האנסמבל והמקהלה עשו ליצירה זו שירות ראוי. הרגע המרגש בו הודה בראון למבצעים, כשהוא נעזר באשתו כדי לעמוד, לא יישכח במהרה."

אח"כ עוד שוחחתי מספר פעמים עם שולה בטלפון, וקיבלתי הקלטה של יצירה נפלאה נוספת של יחזקאל – "קינת דוד" למקהלה ותזמורת, יצירה שאני עדיין מתכנן לבצע בעתיד. עם אנסמבל זמרי קולגיום ביצעתי קטע א-קפלה של יחזקאל בראון – "מגן אבות" לפי הלחן המסורתי, בקונצרט שהתקיים בינואר 2013.

לפני כשנה הוזמנתי להיות נוכח בהקרנת הסרט על יחזקאל בראון ובנוכחותו, סרט שנעשה כחלק מסדרה של סרטים על מלחינים זוכי פרס ישראל. לצערי הרב הקרנת הסרט התנגשה עם קונצרט שהיה לי ולא יכולתי להגיע.

את יחזקאל בראון אזכור כאדם טוב לב, צנוע, שקט, מלחין פורה ויצירתי, שתמיד כיף לבצע את המוסיקה שלו ולהאזין לה. יצירותיו הקוליות תמיד מוציאות את השפה העברית ברורה ויפה. הטקסטים שהוא בוחר נפלאים, וכפי שהוא אומר בסרטון, הם אלה שנותנים לו את רעיונותיו המוסיקליים. יחזקאל בראון, למרות פטירתו שלשום, ממשיך לחיות בזכות המוסיקה שלו, שממלאת את אולמות הקונצרטים ביופיה.

יהי זכרו ברוך

 

 

 

"אקטואלי" בין האזעקות

"…במקביל עולה תמונה עגומה על הפערים הגדלים והולכים בחברה… 'אזעקה בנירים ועין השלושה! אזעקה בנירים ועין השלושה!'" כך נשמע שידור הרדיו בקול המוסיקה השבוע, כאשר אל היצירה "אקטואלי" של המלחינה הישראלית נעמה תמיר – יצירה שבה כותרות עיתונים מקיץ 2012 הולחנו למקהלה, זמרת סופרן ותזמורת – הצטרפו הודעות על אזעקות אקטואליות ביותר מקיץ 2014. האזינו לשידור

היצירה "אקטואלי" בביצוע הבכורה באוקטובר 2012

 

בתכנית "הבמה שלכם" שהגשתי השבוע בקול המוסיקה, השמעתי כמה מהקלטות האנסמבל – מיצירות היידן, זלנקה, בטהובן, שוברט, וכן יצירותיהם של המלחינים הישראלים יבגני לויטס, נעם סיון ונעמה תמיר. את היצירה "אקטואלי" לסופרן, מקהלה ותזמורת הלחינה נעמה תמיר בקיץ 2012, כהפתעה לקונצרט פתיחת העונה של האנסמבל עם מקהלת זמרי קולגיום וקרן הדר. נעמה תמיר לקחה כל מיני כותרות עיתונים מאותו הקיץ והלחינה אותם. הנה כמה דוגמאות של טקסטים מהיצירה: "גל עליות המחירים במשק אינו צריך להפתיע איש", "ממשל אובמה מסרב עד כה לקבוע מהו הקו האדום בתכנית הגרעין האיראנית", "סייל סוף קיץ 2012, 50% הנחה על כל החנות", "התחזית: חם מהרגיל". הביצוע בפתיחת עונת 2012-13 זכה לתגובות נהדרות והיה מאד משעשע למבצעים ולקהל. אבל היצירה מקיץ 2012 קיבלה השבוע מימד אקטואלי ביותר, כאשר בדיוק בזמן השמעתה בתכנית "הבמה שלכם" בקול המוסיקה נכנסו הודעות על אזעקות בנירים ובעין השלושה. וכך, יצירה שהיתה אקטואלית מאוד באוקטובר 2012, זכתה להשמעה ולגרסא אקטואלית גם בקיץ 2014. האזינו לשידור. היצירה של נעמה תמיר הוא לקראת הסוף ומתחיל בדקה 48:10

ושהשקט יחזור אלינו ומהר, ושחיילינו ישובו במהרה ובשלום.

 

רקויאם ופרידה

ארבעה ימים עברו מאז סיום הפרוייקט של הרקויאם של מוצרט. היה פרוייקט מדהים ומרגש. בצד האושר מההישג היפה, מהאולמות המלאים ומתשבחות הקהל והביקורת, ישנם גם עצב וצער מהעובדה שאני נפרד ממקהלת זמרי קולגיום הנהדרת, דווקא עכשיו כשהגענו לאיזשהו שיא בעבודתנו המשותפת. רקויאם ופרידה

צילום: בן לפיד

הקונצרט בכפר-שמריהו ביום שני האחרון היה קונצרט הסיום של הפרוייקט. הוא גם הוקלט וצולם בוידאו, וגם הוא כמו שני קודמיו בוצע מול אולם מלא. לי באופן אישי הביצוע של הרקויאם של מוצרט בקונצרט זה היה יותר נינוח ומשוחרר, ולקחתי אותו יותר לכיוון הלירי והמלנכולי. המקהלה הגיבה אלי נפלא, הסולנים כרגיל היו מצויינים, והאנסמבל צלצל יפה מאוד. בזכות האקוסטיקה הנעימה של האולם הבלאנס בין הסולנים לתזמורת ובין המקהלה לתזמורת היה מוצלח יותר מאשר בערב שלפני כן בקונצרט בשטריקר.

וכך הסתיים לו פרוייקט מיוחד, מרגש ויוצא דופן, שבו לקחו חלק למעלה מ50 משתתפים. זו היתה זכות גדולה עבורי לנצח על יצירת מופת שכזו, עם מבצעים נפלאים כאלה. נהניתי מכל רגע בפרוייקט הזה.

אבל לצד ההנאה, האושר ותחושת האופוריה, ישנה גם תחושה של עצב. דווקא עכשיו, כשהמקהלה נמצאת בשיאה, נשמעת מגובשת ומלוכדת ומגיבה אלי מצוין – אנחנו נפרדים. החלטתי להיפרד מהמקהלה בגלל שהמהלך שניסיתי להוביל – של איחוד בין המקהלה לבין אנסמבל סולני תל-אביב – לא צלח. מבלי להיכנס לפרטים ולסיבות לכישלון המהלך, מה שקרה כתוצאה מכך הוא, שהעומס שנוצר בניהול של כל אחד משני הגופים בנפרד היה גדול מדי עבורי, ולא יכולתי להמשיך. אני מודה שזה צעד שנעשה עם הרבה כאב וצער. אני מרגיש שעברתי עם המקהלה הזו כברת דרך ארוכה ויפה, שבמהלכה התקדמנו מאוד (גם המקהלה וגם אני). במהלך השבוע האחרון, שבו פגשתי את המקהלה כל יום – הרגשתי שכל העבודה שעשינו בשנתיים האחרונות החלה לשאת פרי. הכל התחבר ביחד. הכל נהיה מובן, ברור וטבעי לשני הצדדים. בקונצרט שהיה לנו בכפר-יונה הצלחנו בהכנה מאוד קצרה ומינימלית לבצע רפרטואר א-קפלה לא פשוט, ברמה גבוהה מאוד של אינטונציה, עם צליל יפה ושירתי ועם אמירה מוסיקלית ברורה בכל קטע. בחזרות לרקויאם של מוצרט נוצר בלאנס טוב בין הקולות שבמקהלה, ואחידות בסגנון ובהפקה הקולית של כל חברי המקהלה. והשיא היה בקונצרטים של הרקויאם שבהם המקהלה נשמעה פשוט פנטסטי. היה כיף גדול להוביל את מקהלת זמרי קולגיום בשנתיים האחרונות.

מקהלת זמרי קולגיום. צילום: בן לפיד

למרות שאני נפרד מתפקיד המנהל המוסיקלי של המקהלה, עדיין מתוכננים לנו פרוייקטים משותפים. הקרוב מביניהם יתקיים בסיום העונה הנוכחית (יוני 2014) כאשר המקהלה תחבור לאנסמבל לביצוע שירים של ברהמס ויצירה חדשה של נעם סיוון, עם הזמרות הסולניות אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין. גם התכנית שביצענו בכפר-יונה, ביחד עם קרן הדר ונגנים מהאנסמבל, עוד צפויה לשוב ולרוץ פעמים נוספות. ותהיינה תכניות נוספות שבהן האנסמבל ישלב את המקהלה הנהדרת הזו.

 

מחר זה מתחיל. אזלו הכרטיסים

אחרי שבוע מרגש ועמוס מאד בחזרות תזמורת, מקהלה וסולנים, שבמרכזו יצירת המופת  – הרקויאם של מוצרט – מחר מתחילים הקונצרטים. כל הכרטיסים לשלושת הקונצרטים אזלו מזמן, ההתרגשות בעיצומה. וגם – אחד הקונצרטים הטובים והמרגשים שלי עם המקהלה התקיים השבוע בכפר-יונה, עם הסולנית קרן הדר ונגנים מהאנסמבל.

הסולנים הדס פארן-אסיה, אסף לויטין וגיתאי פישר בחזרה אתמול בערב. צילום: שרון מיכאלי

זכות גדולה עבורי לנצח על הרקויאם של מוצרט. יצירת מופת עמוקה, חזקה ומרגשת, מלאה בפאתוס ומלנכוליות. היתה לי גם הזכות הנדירה לעבוד לעומק עם כל חלקי ההפקה הזו בנפרד. עם מקהלת זמרי קולגיום אני עובד על היצירה בחודשיים האחרונים. עם הזמרים הסולנים (הדס פארן-אסיה, שחר לביא, גיתאי פישר ואסף לויטין) היו לי חזרות פסנתר נפרדות לפני ובמשך הפרוייקט השבוע. והחל מיום שני היו לי כל יום חזרות עם האנסמבל, בהן גם חזרות עם קבוצות קטנות מתוך התזמורת, כמו למשל חזרה שהיתה לי עם הבסונים והקלרינטים (או ליתר דיוק הבסט-הורנס). אתמול בערב, לראשונה, חוברו יחדיו כל חלקי הפאזל, והבוקר בשטריקר התקיימה החזרה הגנרלית מול קהל שרכש כרטיסים במחיר מוזל (וזאת בשל העובדה שלא יכולנו למכור יותר כרטיסים לקונצרטים, משום שהם אזלו).

הצ'לניות שלנו עם נגנית הקונטרבס וזמרות הסופרן אתמול בחזרה. צילום: שרון מיכאלי

במהלך החזרה הגנרלית הקהל חווה גם את תהליך העבודה שלנו, שכלל חזרות על קטעים מסויימים, לפעמים רק של חלק מהתזמורת או המקהלה, ולפעמים בטמפי שונים או בדינמיקות שונות. ביצירות הנוספות בתכנית – יצירתו הנהדרת של שי כהן "וגם ההד נדם" וכן המיסה ברויס של מוצרט – עצרנו וחזרנו לעיתים תכופות על חלקים קצרים או תיבות בודדות על מנת לשפר את הליטוש, הבלאנס, האינטונציה או הנגינה ביחד. אני חושב שזה היה תהליך מעניין גם לקהל וגם עבורנו, וכאמור, החל ממחר ניתן יהיה לשמוע את התוצאה הסופית.

קרן הדר עם נגני האנסמבל וזמרי המקהלה בכפר-יונה. צילום: רוני שיר

ביום רביעי בערב, בתוך כל העומס של החזרות על הרקויאם, היה לנו קונצרט בכפר-יונה עם המקהלה ועם קרן הדר – ממוצרט עד סשה ארגוב, במסגרת ימי התרבות של מפעל הפיס. האולם בכפר-יונה היה מלא לגמרי, והערב היה מהנה מאוד. אני חושב שזה היה אחד הקונצרטים הטובים ביותר של מקהלת זמרי קולגיום איתי. המקהלה נשמעה מגובשת, מלוטשת, מוסיקלית ועם אינטונציה מצויינת. היתה לי הרגשה שעשינו ביחד מוסיקה ברמה מאוד גבוהה. התוספת של קרן הדר הנפלאה ושל נגני האנסמבל נתנה לקונצרט גיוון והוסיפה הרבה לאיכותו ולהנאתו של הקהל.

וכאמור – מחר בצהריים, הקונצרט הראשון שלנו עם הרקויאם של מוצרט, בכנסיה היוונית-אורתודוכסית בחיפה

מוצרט, ארגוב, רקויאם, שי כהן. עומס כבד

העומס של דצמבר הולך וגובר. החזרות לפרוייקט של הרקויאם של מוצרט החלו עם המקהלה לפני מספר שבועות, ותימשכנה מחר בבוקר בחזרת פסנתר על יצירתו של שי כהן "וגם ההד נדם", עם הסולניות הדס פארן ושחר לביא (בתמונה). בשישי – חזרה לקראת הקונצרט עם קרן הדר שיהיה בכפר-יונה ביום ד' בשבוע הבא (ממוצרט עד סשה ארגוב). ומיום שני הבא – כל יום חזרת אנסמבל, ובנוסף גם חזרות פסנתר עם הסולנים, חזרות מקהלה, וחזרות של כולם ביחד. ותוך כדי – יש לי גם ישיבות ופגישות היערכות לעונה הבאה, כי זה הזמן לסגור תכניות ולקדם את העונה הבאה. בין לבין יש כמובן גם חזרות תזמורת בקונסרבטוריון גבעתיים ובביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו (כיום "רעות") בחיפה. החזרה הגנרלית שלנו עם הרקויאם של מוצרט תתקיים ביום שישי הבא, 27.12.2013 בשעות 9:00-13:00 בקונסרבטוריון שטריקר, ותהיה פתוחה לקהל, במכירת כרטיסים. אני מקוה להגיע לשם במצב טוב ובמלוא הריכוז והמרץ, לקראת הקונצרטים שיחלו בשבת הבאה 28.12.2013.

אמשיך לעדכן מהחזרות ומהקונצרטים בימים הקרובים.

ובינתיים – ביקורת מאד יפה על הקונצרט לילדים שלנו מלפני שבועיים התפרסמה באינטרנט. מכיוון שכאן בבלוג עוד לא הספקתי לכתוב על הקונצרט הזה, אתם מוזמנים לקרוא את הביקורת. לקריאה לחצו כאן

ארבעה פרוייקטים שונים בחודש דצמבר

קונצרט נוסף בסדרה לילדים, והפעם – על תפקיד המנצח; קונצרט שלם מיצירותיהם של מלחינים ישראליים בחסות איגוד הקומפוזיטורים; קונצרט עם זמרת הסופרן קרן הדר ומקהלת זמרי קולגיום; ולסיום – הרקויאם של מוצרט; דצמבר עמוס מאד באנסמבל

מהי מנגינה? מהו ליווי? מי מנגן צלילים גבוהים ומי צלילים נמוכים? מה זה פיציקטו? כיצד כלי הנגינה יכולים לשוחח ביניהם? ומה בכלל עושה המנצח, שלא מוציא אף צליל ורק עומד ומנפנף בידיו? את כל אלה קנון ואני ננסה להסביר לילדים בקונצרט השני שלנו בסדרה האיכותית לילדים ולכל המשפחה, שיתקיים במהלך חנוכה, ביום ג' 3.12.2013 בשעה 11:00 בבוקר בקונסרבטוריון שטריקר. בתכנית – קטעים מתוך הסימפוניה מס' 40 של מוצרט, מחול החרבות של חצ'טוריאן, וריאציות פרנק ברידג' של בריטן, ריקודים רומניים של ברטוק ועוד. על הבימוי והניהול האמנותי מופקדת שוב דקלה בניאל, וביחד עם השחקן והבובנאי דותן אלעד אנחנו כבר עובדים קשה על הכנת התכנית.

פרוייקט נוסף שיתקיים מיד לאחר החנוכה וגם בו אני שקוע במשך שעות רבות, הוא פרוייקט מטעם איגוד הקומפוזיטורים. האנסמבל יבצע 4-5 יצירות של מלחינים ישראליים מתוך כ15 פרטיטורות שנשלחו אלי בעילום שם. היצירות מעניינות, חלקן קשות ומאתגרות והבחירה אינה קלה. בקרוב מאוד תתקבל הכרעה ויתפרסמו שמות המלחינים שאת יצירותיהם נבצע, ואז תתחיל העבודה הקשה מאוד של ללמוד את היצירות… הקונצרט יתקיים במרכז עינב בתל אביב ב יום ה' 12.12.2013 בשעה 20:30.

ערמת הפרטיטורות שמתוכן תיבחרנה היצירות לקונצרט איגוד הקומפוזיטורים

בסוף דצמבר יתקיימו שני פרוייקטים במקביל – האחד עם מקהלת זמרי קולגיום, זמרת הסופרן קרן הדר ונגנים מהאנסמבל, ובו יצירות של מוצרט, אריות של ביזה ובליני, קטעי מקהלה א-קפלה ושירים של סשה ארגוב בעיבודים של רפי קדישזון ודקלה בניאל. הקונצרט הזה יתקיים ב25.12.2013 בהיכל התרבות כפר-יונה.

קרן הדר, אריות של ביזה ובליני ושירי סשה ארגוב

ובסיום שנת 2013 – קונצרטים במסגרת הסדרה שלנו למנויים ובמרכזם הרקויאם של מוצרט, עם מקהלת זמרי קולגיום והאנסמבל. הסולנים יהיו הזמרות הדס פארן ושחר לביא והזמרים גיתאי פישר ואסף לויטין. עוד בתכנית – מיסה ברויס של מוצרט ויצירתו של המלחין הישראלי שי כהן "וגם ההד נדם" לטקסטים משירים של לאה גולדברג ורחל המשוררת. היצירה כתובה לשתי זמרות, מקהלה ותזמורת מיתרים. הקונצרטים יתקיימו בחיפה, תל אביב וכפר שמריהו החל מ28.12.2013. החזרות עם המקהלה כבר החלו, ועושה רושם שיהיו קונצרטים נהדרים.

שחר לביא – תופיע איתנו כסולנית ברקויאם של מוצרט

כמו בכל שנה, גם 2013 מסתיימת אצלנו עם חודש דצמבר עמוס, אינטנסיבי ומגוון, ובו קונצרטים שונים עם תכניות שונות לקהלים שונים. אוטוטו מתחילים.

 

הופעת הבכורה שלי כזמר

תכנית מגוונת. קהל עצום שמילא את הבית. הצלחה לאנסמבל גם מבחינה כספית. קרן הדר בשיחה מעניינת עם הקהל ובשירה. המקהלה בקטעי א-קפלה קלאסיים וישראליים. רביעיית הקשתניות מהאנסמבל מלווה את קרן ואת המקהלה. וגם סולן מפתיע בשירה בסיום הערב. הצלחה גדולה בערב הידידים שהתקיים במוצ"ש האחרון בביתה של שולה אריאל. תמונות מהערב שצילמה דקלה בניאל.

קהל רב מאד הגיע במוצ"ש האחרון לביתם של שולה וזאב אריאל ברמת אביב לערב הידידים לפתיחת היונה של האנסמבל. הפעם החלטנו למקד את ערב הידידים בתחום הווקאלי, שהוא בעצם התחום החדש שהאנסמבל מתעסק בו, עם צרוף מקהלת זמרי קולגיום אלינו.

לאחר קבלת הפנים פתחנו בסנקטה מריה של מוצרט – עם המקהלה ורביעיית המיתרים (הדס פבריקנט, יוליה קליין, יעל פטיש והילה אפשטיין)

קרן הדר הצטרפה אלינו לביצוע האריה הנפלאה Casta Diva מתוך נורמה, ואח"כ Habanera מתוך כרמן

המקהלה המשיכה את הערב עם שיר ערש של אלתרמן/ארגוב ועם יצירה בת זמננו נפלאה של מלחין נורבגי בשם אולה יילו.

קרן הדר חזרה אלינו לשיחה איתי ועם הקהל, שבה סיפרה קצת על דרכה האמנותית שעברה בבי"ס למשחק בית צבי, ועל השילוב היוצא דופן עבור זמרות קלאסיות – בין שירה קלאסית לשירה של מוסיקה קלה וישראלית.

לאחר השיחה, שבמהלכה נשאלו גם שאלות מהקהל, הצטרפה הרביעייה אל קרן לביצוע שני שירים ישראליים נפלאים – אליפלט ווידוי, בעיבודים נפלאים לא פחות של רפי קדישזון ודקלה בניאל.

לסיום הערב, ביצענו עם המקהלה את הספיריטואל Ride the Chariot, כאשר חלק מקטע הסולו אני גם שרתי, בהופעת בכורה שלי כזמר… זה כמובן היה משעשע מאד עבור הקהל והשאיר טעם מתוק בסיום הערב.

סיימנו את יריית הפתיחה לעונה, והיום אנחנו מתחילים בחזרות לקונצרט פתיחת העונה, עם המקהלה, זמרים סולנים ורביעיית הפסנתרנים מולטיפיאנו. על החזרות אדווח בפוסט הבא.