תזמורת חדשה בחיפה, ועשור של עבודה עם תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים

לפני מספר שבועות סיימתי שנה עשירית עם תזמורת כלי הקשת בקונסרבטוריון גבעתיים. בשנה האחרונה, הקמתי גם תזמורת חדשה בבי"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה. סיכום השנה של התזמורות הצעירות שלי

280120133876

פרט לאנסמבל, היו לי העונה שתי תזמורות צעירות שאיתן עבדתי באופן קבוע – התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים, איתה סיימתי עכשיו שנה עשירית, והתזמורת החדשה של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות"-ויצ"ו חיפה, שאותה רק הקמתי בתחילת השנה ואיתה סיימנו שנה ראשונה מוצלחת.

התזמורת בגבעתיים היא של קשתנים בלבד, וניתן לבצע איתה רפרטואר מקורי לתזמורת כלי קשת. במשך השנים ביצעתי איתם פרקים מהסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי ושל אלגר, סימפוניות של היידן (בתוספת של שני אבובים ושתי קרנות), מוצרט וסליירי, ויצירות ישראליות, כולל "תפילה" למיתרים של צבי אבני. בפברואר 2011 התזמורת הזו ביצעה במשותף עם סולני תל-אביב את הסימפוניה מס' 44 של היידן – הנה הביצוע.

בתזמורת בביה"ס ויצ"ו מנגנים קשתנים, נשפנים, נגני כלי הקשה ופסנתר, כאשר הבלאנס בין הכלים הוא מאוד מוזר ולא מקובל – שישה קשתנים, שמונה חלילים, שלושה קלרינטים, בלי אבובים ובסונים, עם כלי הקשה ופסנתר. למעשה התזמורת מורכבת מהנגנים שלומדים במגמת המוסיקה וההרכב הכלי משתנה משנה לשנה. כך נוצר מצב שכל יצירה שבחרתי היא בעצם עיבוד: הייתי צריך להעביר את תפקידי האבוב לחליל, חצוצרה לקלרינט, בסון לצ'לו, קרנות לפסנתר וכו', כך שייוצר משהו הגיוני שלא חסרים בו קולות ושיש איזשהו איזון בין הקולות. בכלל – הבחירה של רפרטואר בעבודה עם תזמורות צעירות היא תמיד משימה קשה. יש את הענין של רמת הקושי שצריכה להתאים לרמת הנגנים בתזמורת. ורמת הנגנים בתזמורת משתנה משנה לשנה – בכל שנה נגנים בוגרים עוזבים ונגנים צעירים חדשים שרמתם לא ידועה מגיעים, וקשה לדעת איזו יצירה תתאים. יצירה קשה מדי עלולה לייאש את הנגנים ולהוציא את ההנאה מהנגינה. יצירה פשוטה מדי עלולה להיות לא מספיק מאתגרת. ביצירות רבות לתפקידים שונים ישנה דרגת קושי שונה, כך שלנגנים מסויימים התפקיד קשה מדי ולאחרים הוא פשוט מדי.

BD4_0119

התזמורת והמקהלה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה בקונצרט אמצע השנה באולם קריגר בחיפה

על-מנת לפתור את הבעיה הזו, אני תמיד מעדיף יצירות קצת יותר פשוטות להתחלה, איתן אני מנסה ליצור "אתגרים תזמורתיים", גם כשהתפקידים פשוטים. אני לוקח כמה מקומות שבהם כולם מנגנים, ועובד עליהם בכל מיני צורות – מנצח בטמפים שונים, דינמיקות שונות, ארטיקולציות שונות. לפעמים אני מחליף בין התפקידים או מבקש מכל התזמורת לנגן באוניסונו את התפקיד של כינור שני למשל, על-מנת שכולם יכירו גם את התפקידים האחרים ביצירה. דרך העבודה עם התזמורות על הרפרטואר אני גם מנסה לפתח את השמיעה של הנגנים, ע"י עבודה קפדנית על אינטונציה ופיתוח שמיעה. כשלומדים לשמוע אקורד בצורה נכונה מהבס אל הסופרן ומהטון היסודי אל הקוינטה והטרצה של האקורד, הבסיס של השמיעה המוסיקלית משתפר, ורמת הנגינה התזמורתית עולה. על-מנת לעורר את הריכוז של הנגנים בזמן החזרה אני הרבה פעמים מבקש מהם להעיר במקומי הערה מוסיקלית אחרי נגינה של קטע מסויים – מה לדעתם צריך לשפר בנגינה – וע"י כך גם מקנה להם הרגלי הקשבה, התבטאות ויכולת עבודה ללא תלות ב"מדריך" שיגיד להם כל הזמן מה לעשות. הדבר המרכזי שאני מוצא בעייתי בתזמורות צעירות הוא הנושא הריתמי. נגנים צעירים מתרכזים בראש וראשונה בלנגן את הצלילים הנכונים ולא לטעות בהם, הרבה פעמים מבלי לשים לב לקצב, לשמירה על טמפו ולנגינה ביחד עם הקולות האחרים. לכן, אחד הדברים החשובים ביותר בשבילי בעבודה תזמורתית הוא עבודה ריתמית. זה כולל תרגילים ריתמיים על סולמות ועל פסז'ים מתוך הרפרטואר, ניצוח בטמפי משתנים של אותו קטע, עבודה על נגינת מנגינה עם ליווי ריתמי של אחד הנגנים או קבוצה (שמיניות או חלקי שש עשרה), נגינה של קטע מסויים תוך הדגשת הצליל הראשון בכל פעמה, וכד'. הרבה יותר חשוב לי שהתזמורת תהיה מסוגלת לנגן ביחד וברצף מהתחלה עד הסוף באופן יציב מבחינה ריתמית, גם אם לא כל נגן מנגן באופן מושלם את כל הצלילים, מאשר שכל נגן ינגן באופן מושלם את כל הצלילים אבל בקצב משלו (דבר שכמובן עלול ליצור בלגן רציני).

בתזמורת של גבעתיים היו לנו העונה די הרבה פרוייקטים. בתחילת העונה הכנו תכנית שכללה שני פרקים מסימפוניה מס' 27 של מוצרט, פרק סימפוניה בדו מז'ור של ויולדי ואנדנטה פסטיבו של סיבליוס. עם התכנית הזו הופענו בקונצרט בגבעתיים וגם בכנס תזמורות בכפר-סבא. בהמשך הכנו "קונצרט סולנים", ובו ליוינו את שלושת הזוכים בתחרות הקונצ'רטו שהתקיימה בקונסרבטוריון – בפרק מקונצ'רטו לחלילית של ויולדי עם בר צימרמן, פרק מקונצ'רטו לפסנתר של באך עם תום בורו ופרק מקונצ'רטו לכינור של ויולדי עם ליר וגינסקי. הקונצרט התקיים באולם טארג שבאקדמיה בתל-אביב, והיה ארוע מאד מרגש. כעבור שבוע הצטרפו נגני התזמורת אל נגני אנסמבל סולני תל-אביב בערב הגאלה החגיגי של האנסמבל, וביחד עם שלמה גרוניך ושיר אורדו (בשירה וכינור) ביצענו את השיר הנפלא של גרוניך ומתי כספי "ציור". הנה הביצוע מערב הגאלה.

בקונצרט חגיגי של הקונסרבטוריון בתיאטרון גבעתיים הצטרפו נגני התזמורת אל המקהלה ותזמורת כלי הנשיפה של הקונסרבטוריון לביצוע משותף של מספר שירים, ובשבועות הספורים שנשארו עד לסיום שנת-הלימודים חזרנו לעבוד לבד על רפרטואר לכלי קשת – שתי מלודיות אלגיות של גריג וריקודים רומניים של ברטוק – אותו ביצענו באולם הקונסרבטוריון בארוע סיום השנה בנוכחות ההורים. בהחלט הספק יפה של התזמורת לשנה אחת.

לתזמורת החדשה של ביה"ס לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה היו העונה שני פרוייקטים – קונצרט חגיגי באמצע השנה באולם קריגר בחיפה (מול אולם מלא) בו ביצענו את "זיקוקי דינור" של הנדל ואת "ערבית מוסיקלית" של בריטן לפי רוסיני, וקונצרט לסיום השנה בחצר ביה"ס ביום האחרון ללימודים, ובו ביצענו פרקים מתוך סויטה תזמורתית מס' 3 של באך, "ערבית מוסיקלית" של בריטן וסויטה תזמורתית "כרמן" של ביזה, וכן ריקוד הונגרי מס' 1 של ברהמס.

200620135594

העבודה עם שתי התזמורות היא עבודה מאד מהנה ומאתגרת עבורי. זו עבודה מוסיקלית נטו, שבמהלכה אני ממש בונה ויוצר במו ידי את המוסיקה, עם נגנים צעירים שנותנים את המקסימום שלהם בכל חזרה וקונצרט. כל שנה מתחילה עם הרבה סימני שאלה – מה רמתם של הנגנים המצטרפים? עד כמה יחסרו הנגנים שעזבו? האם אפשר יהיה ליצור מכל הנערים והנערות האלה ביחד תזמורת טובה ומגובשת? מה זה ידרוש ממני? אבל בסיום השנה תמיד אני מגיע לתחושת סיפוק בעקבות העשייה המוסיקלית החינוכית וההישגים היפים אליהם מגיעות התזמורות הצעירות.

למה צריך להשבית מחר את המדינה?

עדכונים מחזרות התזמורת החדשה ויצ"ו ("רעות") חיפה, וכתבה לקראת קונצרט הבכורה שלנו ביום שני הבא באולם קריגר בעיר. וגם, שאלה-תהייה (וביקורת) לקראת הבחירות מחר: האם הכרחי שבשנת 2013 יום בחירות יהיה יום מבוזבז שעולה למשק הון תועפות ושרבים מאזרחי המדינה יתרוצצו בו שעות רבות בנסיעות (על חשבון המדינה), וזאת רק על מנת לבצע פעולה שצריכה לקחת מקסימום 10 דקות?

zikukim

ההזמנה לקונצרט הבכורה של התזמורת החדשה, שיתקיים ביום שני הבא באולם קריגר בחיפה

ההכנות לקונצרט הבכורה של התזמורת החדשה ויצ"ו ("רעות") חיפה, שיתקיים בשבוע הבא – בעיצומן. היום עבדתי בביה"ס במשך ארבע שעות עם קבוצות כלים שונות מהתזמורת (חלילים, חצוצרות, כלי קשת). לאחר מכן התאספו כל נגני התזמורת וזמרי מקהלת ביה"ס לחזרה על שירה הנפלא של נעמי שמר "לשיר זה כמו להיות ירדן". העבודה מאוד אינטנסיבית, אבל שיתוף הפעולה לו אני זוכה מצד הנגנים הצעירים – נפלא. תלמידי כיתה י"ב הגיעו הבוקר במיוחד לחזרות השונות, למרות שהיתה להם אחה"צ בחינת בגרות באזרחות.

בכתבה שהתפרסמה היום באתר "Zepo" נכתב על התזמורת החדשה ועל קונצרט הבכורה. הנה חלק מהכתבה:

"לאחר כעשור חזר המנצח ברק טל לחיפה עיר הולדתו. טל, השייך לצוות מורי המגמה למוסיקה מאז 2003, הקים השנה תזמורת קאמרית המורכבת מתלמידי החטיבה העליונה של "רעות לאמנויות".

בתזמורת החדשה מנגנים 25 נגנים צעירים מוכשרים בכלי קשת, כלי נשיפה, כלי הקשה ופסנתר. טל עצמו הינו בוגר המגמה למוסיקה, עוד כשהחטיבה העליונה בביה"ס לאמנויות הייתה שייכת לרשת ויצ"ו.

טל הופיע עם אנסמבל סולני תל-אביב על בימות מרכזיות בעולם, שיתף פעולה עם סולנים בינלאומיים, ניצח על תזמורות רבות בארץ ובעולם והופיע בפסטיבלים מרכזיים באירופה ובשידורי רדיו וטלוויזיה.בנוסף, טל כיהן כמנצח אורח ראשי של התזמורת הפילהרמונית הצעירה, כמנצח הבית של התזמורת הסימפונית חיפה וכמנהל מוסיקלי של התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה. טל משמש כמנהל המוסיקלי של מקהלת זמרי קולגיום משנת 2012.

תזמורת החטיבה העליונה של "רעות לאמנויות" תקיים את קונצרט הבכורה שלה ביום שני, ה – 28.1.13 בשעה 19:30 במרכז קריגר לאמנויות הבמה. הכניסה חופשית. בתכנית מבחר פרקים מתוך הסוויטה "זיקוקי דינור" של הנדל, ו"ערבית מוסיקלית" של בריטן. בנוסף, תבצע מקהלת ביה"ס, המונה מעל ארבעים זמרות וזמרים, בניצוחו של אמיר ברנהרד (מנצח מקהלות ומורה בסגל מגמת המוסיקה של "רעות לאמנויות"), מיצירות מוצרט, ורדי ויחזקאל בראון. לסיום הקונצרט יבצעו התזמורת והמקהלה במשותף משירי נעמי שמר."

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן

ולקראת הבחירות הכלליות שיתקיימו מחר, שאלה שמטרידה אותי כבר לא מעט זמן. מדוע צריך להשבית מחר את המשק? למה אלפי אנשים צריכים לנסוע יום שלם מעיר לעיר רק בשביל להצביע? למה לבזבז יום עבודה, מיליוני שקלים וזמן יקר של כל כך הרבה אנשים? הרי בשביל כל טיפול רפואי קטן אני יכול להגיע עם הכרטיס המגנטי שלי לכל סניף בארץ של קופ"ח בה אני חבר, ויזהו אותי שם במחשב בעזרת מספר תעודת הזהות שלי. למה אי אפשר לעשות סידור דומה בבחירות? שכל אזרח במדינה יוכל לבוא להצביע במקום שנוח לו, ושקרוב לביתו או לעבודתו. זה יקח מקסימום 10 דקות. יש היום מחשבים, ובעזרתם אפשר לפקח על כך שכל אדם יצביע רק פעם אחת. אנחנו בשנת 2013… כל כך הרבה אנשים שגרים בשכירות רשומים בכתובת שנמצאת רחוק מאוד ממקום מגוריהם ונאלצים לבזבז יום שלם. אני באופן אישי מצביע ממש קרוב לביתי, אבל רציתי מאוד לעבוד מחר, לקיים חזרות, פגישות ועניינים שונים שקשורים בעבודה, ואני לא יכול. ביה"ס סגור. הקונסרבטוריון סגור. יום שבתון. אני מקוה לפחות שהממשלה שתקום תהיה מספיק יציבה וחזקה, כדי שלא יהיה לנו עוד יום מבוזבז כזה בתוך שנה וחצי-שנתיים.

שיהיה לכולנו חופש (כפוי) נעים, וצאו להצביע.

 

 

 

 

התלהבות, ראש פתוח, זמן עבודה רב. על עולם התזמורות הצעירות

בעוד עשרה ימים יתקיים בחיפה קונצרט הבכורה של תזמורת חדשה שהוקמה רק לפני מספר חודשים – תזמורת התיכון לאמנויות ויצ"ו (כיום "רעות") חיפה. קצת מהחוויות של עבודה עם תזמורת צעירה חדשה.

543987_10151349310186306_137483354_n

התזמורת בחזרה לקראת קונצרט הבכורה. צילמה: היידי ליפמן יוסף

במשך כל שנותיי כמנצח של תזמורות מקצועיות שילבתי במקביל עבודה עם תזמורות צעירות. היתרונות שאני מוצא בעבודה עם תזמורות צעירות הם רבים. ראשית, יש הרבה זמן עבודה. בתזמורות צעירות לא קיים מצב של תכנית בשתי חזרות, כפי שקורה לא פעם בעולם המקצועי. על כל יצירה עובדים היטב, לומדים ביסודיות כל פרט, מלטשים כל משפט מוסיקלי, וכך ניתן להגיע לרמת ביצוע גבוהה. שנית, הנגנים בתזמורות צעירות מגיעים מתוך רצון לנגן, רצון ללמוד, רצון לעשות מוסיקה. הם אינם שחוקים ויש בהם הרבה להט לעשייה מוסיקלית טובה. כתוצאה מכך ישנה תמיד אנרגיה חיובית בחזרות, האוירה טובה ושיתוף הפעולה לו אני זוכה מהנגנים הוא מקסימלי. שלישית, הנגנים מגיעים לכל יצירה עם ראש פתוח ורצון ללמוד ולהכיר את המוסיקה. הם אינם מקובעים על אסכולה מסויימת של נגינה או סגנון מוסיקלי, ואין להם דרך נגינה מסויימת ובלתי ניתנת לשינוי. כך אני יכול ממש לעצב כל משפט מוסיקלי עד הפרטים הכי קטנים, ולקבל בדיוק את מה שאני רוצה מבחינה מוסיקלית. בנוסף לכל אלה, עבור הנגנים הצעירים כל קונצרט הוא מאורע גדול וחשוב, וההתייחסות אליו היא כאל ארוע יוצא דופן וחגיגי, בניגוד לנגנים מקצועיים שמנגנים הרבה קונצרטים, ועבורם הקונצרטים הם ענין שבשגרה.

9457_10151349306976306_163557732_n

צילמה: היידי ליפמן יוסף

ברשימת התזמורות הצעירות עליהן ניצחתי בעבר ניתן למצוא את התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה (מרכז יובל), התזמורת הפילהרמונית הצעירה, תזמורות מתא"ן (הקאמריות והסימפונית),  תזמורת בני הקיבוצים, וכמובן תזמורת כלי הקשת של קונסרבטוריון גבעתיים, שעליה אני מנצח עד היום. לפני מספר חודשים חזרתי לחיפה עיר הולדתי, ושם הקמתי תזמורת צעירה חדשה, שכל נגניה הם תלמידי תיכון בביה"ס לאמנויות ויצ"ו (כיום "רעות") חיפה.

530581_10151349310416306_936417237_n

צילמה: היידי ליפמן יוסף

בתזמורת כ25 נגנים בכלי קשת, כלי נשיפה, כלי הקשה ופסנתר, בני 15-18, והיא עובדת החל מחודש ספטמבר האחרון. החזרות מתקיימות אחת לשבוע בבית הספר, למשך כשעתיים וחצי. בעוד עשרה ימים אנחנו מגיעים אל קונצרט הבכורה שלנו, שיתקיים באולם קריגר בחיפה. לקראת הקונצרט אנחנו נכנסים לקצב עבודה מואץ, שכולל שעות רבות של חזרות סקציות, בהן אני עובד עם כל קבוצה בתזמורת לחוד, עבודה אינטנסיבית בחזרות התזמורת המלאות, וגם חזרות משותפות עם המקהלה של ביה"ס התיכון, שגם היא תופיע בקונצרט ואיתה נבצע במשותף קטע יפהפה לסיום הקונצרט. פרטים נוספים על תכנית הקונצרט ועדכונים מחזרות התזמורת לקראתו – בפוסטים הבאים.

150095_10151349310606306_546529811_n

צילמה: היידי ליפמן יוסף