הקונצרטים הסתיימו, הלילה נוסעים

הקונצרטים בסדרת המנויים של האנסמבל הסתיימו. הקהל הרב שהגיע כלל גם הרבה צעירים והרבה מוסיקאים, וזה חשוב מאוד לאנסמבל. הצ'לן גבריאל ליפקינד הרשים מאוד וניגן את הקונצ'רטו של שומאן בכל ערב בצורה אחרת, וזה הכריח אותי ואת האנסמבל להיות כל הזמן מרוכזים.

IMG_4852

הצ'לן גבריאל ליפקינד בסיום הקונצ'רטו של שומאן. ביצוע שונה בכל ערב.

 

היצירה של איל אדלר בוצעה היטב ע"י הפסנתרן עמית דולברג וע"י האנסמבל, וגם התקבלה היטב ע"י הקהל, בין היתר בזכות  ההסברים וההדגמות שקדמו לביצועה.

1422423_10203637617050838_1681058389_n

הפסנתרן עמית דולברג ביצירה "מרחבים" של איל אדלר.

 

IMG_4830

המלחין איל אדלר לוחש משהו להדס בחזרה שלפני הקונצרט בשטריקר. הוא לא שמע על המשפט "בלי סודות בחברה"

 

Ayal 1

ועל הבמה בכפר שמריהו, איל אדלר בכמה דברי הסבר לקהל לפני ביצוע יצירתו. ההסברים עזרו מאוד לקהל.

 

האנסמבל ניגן את הסימפוניה מס' 26 של היידן ואת הסימפוניה הפשוטה של בריטן ברמה גבוהה מאוד. וההפתעה הגדולה של הערב – אלון אולארצ'יק עם "בואי נגיד שאני שלך" באמצע הבריטן. העיבוד לשיר היה מצוין והתחבר היטב לפרק הפיציקטו בסימפוניה הפשוטה של בריטן.

 

20140323_230044

אלון אולארצ'יק עם עמית דולברג ואיתי בסיום הקונצרט בשטריקר

 

סך הכל היתה הצלחה גדולה מאוד, ותגובות נפלאות מהקהל, למרות שגם קיבלנו תגובה אחת זועמת ממנוי ש"לא אוהב שמפתיעים אותו". והיתה גם ביקורת שהתפרסמה בעיתון הארץ והשאירה אותי עם פה פעור… עדיין לא נמצא האדם שהצליח לתרגם לי את הביקורת הזו, ומי שיצליח במשימה יזכה בכרטיס לקונצרט הבא של האנסמבל.

לקריאה לחצו כאן

הלילה אני נוסע עם שתי התזמורות הצעירות שלי – חיפה וגבעתיים – לפסטיבל תזמורות בגרמניה. ההתרגשות גדולה. מצפים לזה מאוד.

WP_20140318_011

התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים. הלילה נוסעים לגרמניה.

 

 

מודעות פרסומת

מי נותן סימן?

בבוקר – חזרה גנרלית עם הסולנים גבריאל ליפקינד, עמית דולברג, תלמידים שהצטרפו אל האנסמבל, והאמן האורח (ההפתעה). בערב – קונצרט בירושלים עם הרבה ספונטניות ורגעים משעשעים, כשמעל כולם התעלה אחד מרגעי ההדגמות ללא ניצוח, רגע שבו אף אחד מנגני האנסמבל לא נתן סימן להתחיל לנגן… וכך הסתיים לו יום אינטנסיבי במיוחד, כשהאנסמבל כולו שמח ומשועשע. והחל ממחר, הקונצרטים בסדרה למנויים.

1909338_256771501170475_2127765196_o

האנסמבל בחזרה הגנרלית אתמול, עם הסולן עמית דולברג

 

בפרוייקט הזה קורים הרבה דברים לא צפויים. את רובם אנחנו מכינים כהפתעות, ובעצם רק עבור הקהל הם לא יהיו צפויים. אבל אתמול בקונצרט בירושלים קרו גם כמה דברים שהנגנים לא צפו, וזה יצר כמה רגעים משעשעים במיוחד. כשעליתי לנצח על הסימפוניה הפשוטה של בריטן האנסמבל היה במצב רוח טוב והנגנים הרבו לחייך (יותר מהרגיל). מה גרם לכך? על כך בהמשך.

אבל נתחיל מחזרת הבוקר, שהיתה החזרה הגנרלית לתכנית שאותה אנחנו מנגנים החל ממחר בסדרה למנויים. החזרה החלה עם עבודה מעוררת השראה על הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הסולן הנפלא גבריאל ליפקינד. באמת עבודה, נגינה ושיתוף פעולה נפלאים שלו ושל האנסמבל, שיוצרים ביצוע מאוד מיוחד, כזה שלא שומעים בד"כ בקונצרטים. כדאי מאוד לבוא לשמוע אותו. אח"כ ביצענו את היצירה של איל אדלר עם הסולן עמית דולברג, יצירה נהדרת שהלכה והתגבשה במהלך השבוע עד לביצוע הראשון שהיה כבר אתמול בערב, ועוד שלושה ביצועים לפנינו החל ממחר. בהמשך החזרה עברנו על הסימפוניה של היידן וקצת על הסימפוניה הפשוטה של בריטן, ולקראת סיום החזרה הגיע האמן האורח שביצע איתנו את קטע ההפתעה. לקטע הזה הצטרפו גם שניים מתלמידיי בביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה. היה כיף לכולנו לבצע את הקטע הזה, שמתחבר בצורה מאד טבעית וחלקה אל הסימפוניה הפשוטה של בריטן. זו אכן תהיה הפתעה גדולה לקהל, משהו שלא קורה בד"כ בקונצרטים קלאסיים "שמרניים". אבל נחזור אל ההפתעה שהיתה לנגנים אתמול בקונצרט בערב בירושלים.

ובכן, הקונצרט באולם וייז שליד האקדמיה בירושלים היה מלווה בדברי הסבר של ד"ר עמית ויינר, אשר הכין לאנסמבל רשימה של הדגמות לנגן לפני הביצוע של כל אחת מהיצירות. בחזרת הבלאנס עברתי על מרבית ההדגמות עם האנסמבל, אבל ממש בסמוך לפתיחת הקונצרט עמית אמר לי שאולי עדיף שבהדגמות רק התזמורת תהיה על הבמה והוא יזמין אותי אחרי ההדגמות לנצח רק על הביצוע המלא של היצירה. הסכמתי ברצון, וביקשתי שיודיעו להדס (הכנרת הראשית) שאת ההדגמות היא תוביל ללא ניצוח. עד כאן הכל בסדר. לפני הסימפוניה של היידן ההדגמות עברו בשלום, וכך גם לפני הסימפוניה מס' 29 של מוצרט (שאותה ביצענו רק אתמול ולא נבצע בקונצרטים למנויים ממחר). לפני יצירתו של איל אדלר "מרחבים" לפסנתר ותזמורת, עליתי עם האנסמבל לבמה בשביל לנצח בכל זאת על ההדגמות (כי שם הניצוח הכרחי), וגם זה עבר בשלום. אבל לפני הסימפוניה הפשוטה של בריטן האנסמבל ישב על הבמה וכשהגיע הרגע להדגים כולם הסתכלו על הדס וחיכו שהיא תיתן סימן. אלא מה? הקטע שאותו הם התבקשו להדגים מתחיל ללא כינור ראשון, כך שלא היא זו שאמורה היתה לתת את הסימן. אז מי כן אמור לתת את הסימן? הדס סימנה לראשי הסקציות האחרים שלא היא אמורה לתת סימן, וכנראה (לפי מה שסיפרו לי, לא הייתי שם) שבמשך זמן די ממושך של שתיקה כל אחד חיכה שהשני יתן סימן להתחיל, עד שבסופו של דבר שולי (מובילת הויולות) תפסה פיקוד, נתנה סימן והאנסמבל החל לנגן את כל 11 התיבות של ההדגמה, ומאותו רגע הנגנים לא הפסיקו לצחוק. הביצוע של הסימפוניה הפשוטה של בריטן היה, לפיכך, מאוד משוחרר, אנרגטי ושמח.

וכך, אחרי חמישה ימי חזרות וקונצרט אחד בסדרה של האקדמיה בירושלים, מחר בערב, מוצ"ש 22.3.2014 אנחנו מתחילים את סדרת הקונצרטים למנויים מס' 5 שלנו לעונה זו, באודיטוריום רפפורט בחיפה. יהיה שמח, מיוחד, ובעיקר – מלא בהפתעות!!!

 

חוויות והפתעות

אחרי החזרה עם הסולן גבריאל ליפקינד ניתן לומר בוודאות: בקונצרטים הקרובים תהיינה הפתעות בכל אחת מהיצירות. הנגינה ביחד עם גבריאל ליפקינד היא חוויה מוסיקלית יוצאת דופן לכולנו, עשייה מוסיקלית משותפת ועמוקה שיש בה הרבה חיפוש והנאה. לא כדאי להחמיץ.

1941612_256497801197845_830085519_o

הצ'לן גבריאל ליפקינד עם האנסמבל בחזרה הבוקר בשטריקר. צילמה רוני שיר

 

חוויה יוצאת דופן לנגן עם הצ'לן גבריאל ליפקינד. ללא ספק, זהו אמן מיוחד, מעמיק, מחפש, חושב, יצירתי, שהיכולות הצ'לניות שלו פנטסטיות. ביצענו איתו בחזרה היום את כל הקונצ'רטו של שומאן ואח"כ התחלנו לעבוד ביחד, והיתה ממש הרגשה שאנחנו יוצרים ביחד. עבודה טובה, נעימה, עם הרבה רעיונות יצירתיים והנאה לכולנו. יהיה כיף גדול להופיע איתו.

וכך יצא, מבלי שהתכוונתי, שבכל יצירה בתכנית תהיה הפתעה. בין אם ההפתעה היא במוסיקה עצמה, או בביצוע שהוא לא שגרתי, או בכלי נגינה שיתווסף אל התזמורת שלנו (שאינו כלי קשת ולא כלי נשיפה), ואם באמן אורח שיצטרף באמצע אחת היצירות אל האנסמבל ויבצע שיר – לא יהיה משעמם לרגע.

והיום התפרסמה המלצה בעיתון הארץ על הקונצרטים שלנו, אותה כתב חגי חיטרון:

הארץ המלצה חיטרון

ממתינים לכם בקונצרטים. מהרו לרכוש כרטיסים.

מוצ"ש 20:30 חיפה רפפורט
יום א' 20:30 ת"א שטריקר
יום ב' 20:30 כפר-שמריהו אולם וייל

 

הפתעה נעימה

קורה לי לפעמים, שאחרי קונצרטים טובים אני מקשיב להקלטה ומתאכזב. הרבה קטעים שבקונצרט הרגשתי בהם כל-כך טוב נשמעים בהקלטה לא ממש ביחד, לא הכי נקי, וההתלהבות שהרגשתי בקונצרט לא עוברת בהקלטה. המקרה ההפוך הוא הפחות נפוץ – קונצרט שלא הרגשתי בו הכי טוב וההקלטה מפתיעה לטובה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עמית פלד ואני. שיתוף פעולה מרגש בקונצרט הגאלה

לפני שבועיים "הכתרתי" כאן בבלוג את קונצרט הגאלה שלנו כאחד הפחות טובים של האנסמבל העונה. הרגשתי בקונצרט שהאנסמבל לא צלצל טוב. באקוסטיקה היבשה של אולם נגה אפשר היה לשמוע כל טעות או אי דיוק והרגשתי שבגלל כמות היצירות האדירה והסגנונות הרבים והשונים שהיו לאנסמבל לנגן בערב אחד – הריכוז ירד ולא היינו ברמה הרגילה שלנו. לפני כמה ימים קיבלתי את הקלטת הוידאו והאודיו של הקונצ'רטו של שומאן מהגאלה, עם עמית פלד (הקלטה: יוסי ברמן, צילום ועריכת וידאו: אלון הראל). בקונצרט עצמו, על הבמה, הרגשתי איזשהו פספוס עם הקונצ'רטו. זו היתה היצירה הארוכה ביותר בתכנית (22 דק'), ועל אף שהיא יצירה נפלאה היא היתה כבדה יחסית לתכנית שהיו בה להיטי אופרה ושירים עם שלמה גרוניך. הנגינה הנפלאה של עמית, כך חשתי, הלכה לאיבוד באולם נגה, ושיתוף הפעולה בין שנינו (שהוא תמיד מרגש כשלעצמו בגלל החברות רבת השנים שלנו והחלק שלו בהקמת האנסמבל) התפספס בגלל הקונטקסט של הקונצרט. והנה עכשיו, כשאני צופה בוידאו של הקונצ'רטו של שומאן אני ממש נהנה ומתרגש. האנסמבל נשמע טוב, עמית מנגן נפלא, והכימיה בינינו מצויינת. יש הרגשה של עשייה מוסיקלית טובה ושיתוף פעולה מוסיקלי איכותי ומרגש. הוידאו עלה ליוטיוב ותוך יומיים הוא הגיע כבר לכמעט 300 צפיות, והתגובות נלהבות (חלק מהן מופיעות כתגובות לוידאו ביוטיוב). בהחלט הפתעה נעימה. כן ירבו הפתעות כאלה. הנה הביצוע של הקונצ'רטו מערב הגאלה, ואחריו עוד שני קטעים מהקונצרט – האריוזו של צ'ייקובסקי עם זמרת הסופרן הנפלאה אלה וסילביצקי, והשיר "נואיבה" עם שלמה גרוניך. תהנו

 

 

נגעה בשמיים

אלה הרגעים שבשבילם אנחנו עוסקים במוסיקה. ההתלהבות של כולנו מהנגינה של נטליה גוטמן בחזרות היא כלום לעומת מה שהתרחש בקונצרט על הבמה בזמן אמת. נגינתה היתה שמיימית, אלוהית, וגרמה לתזמורת להיות במיטבה. חוויה שלא חווים בכל קונצרט.

דווקא אחרי שהיא התלוננה על כאבים בגב, על עייפות ועל זמן המתנה ממושך (הקונצ'רטו של שוסטקוביץ' היה בסיום הקונצרט ולא בסיום חלק ראשון, כמקובל), עלתה נטליה גוטמן לבמה ויצרה משהו שהוא הרבה מעבר לנגינה טובה, יפה, וירטואוזית, מלהיבה. היא היתה בריכוז מלא, ויצרה מכל צליל התגלות, לפעמים באופן ספונטני. נגינתה בפרק האיטי היתה אלוהית. היא הביאה את האישיות, הנשמה, הכריזמה והיכולות הוירטואוזיות שלה לבמה, והוסיפה על זה איזושהי נגיעה שמיימית.

2013-05-04 23.41.26-1

עם נטליה גוטמן אחרי הקונצרט אתמול.

 

למרות שהקונצ'רטו של שוסטקוביץ' קשה מאוד לתזמורת, מבלבל מאוד מבחינה ריתמית, דורש ריכוז גבוה, וקשה מאוד שלא לעשות בו טעויות – אתמול בקונצרט, כנראה בזכות הנגינה המדהימה של נטליה גוטמן, התזמורת ניגנה את הקונצ'רטו בצורה מדוייקת מאוד, עם ריכוז שיא של כולם, והיתה במיטבה. קשה מאוד ללוות את נטליה גוטמן באופן כללי, כי נגינתה מאוד אינדיבידואלית וספונטנית. צריך לעקוב אחרי כל צליל וכל פעמה בנגינתה ולהיות מאוד ערניים. אתמול הצלחנו בכל אלה, והחוויה שנוצרה על הבמה בשטריקר היתה יוצאת דופן ובלתי נשכחת. נטליה גוטמן הוסיפה כהדרן פרק של באך לצ'לו סולו, והשאירה קהל ותזמורת נלהבים ומאושרים.

אני לא יודע מה מצב הכרטיסים להערב ולמחר, אבל למי שיכול להגיע הערב לכפר-שמריהו או מחר לחיפה – כדאי מאוד. לא כל יום רואים ושומעים דבר כזה.

פבלו קזלס, עמית פלד ואני

את הרעיון להקים אנסמבל קיבלתי ממנו לפני 14 שנה, אי שם בשבילים של קיבוץ יזרעאל. אנחנו מכירים כבר קרוב ל20 שנה, במהלכן ניגנו ביחד ברביעיית "ארד". הוא עושה קריירה בינלאומית כצ'לן סולן וכפרופסור באוניברסיטת פיבודי באמריקה. כיום הוא מנגן על הצ'לו שהיה שייך לצ'לן האגדי פבלו קזלס. אחד ממסמרי ערב הגאלה – הצ'לן עמית פלד.

7381621070_58fe430469

עמית פלד

 

בביקורים של עמית פלד בארץ אני נפגש איתו לרוב בקיבוץ בו הוא גדל – יזרעאל. בשבילי קיבוץ יזרעאל קיימנו הרבה שיחות ארוכות אל תוך הלילה. באחת מהשיחות האלה, אי שם בשנת 99, הוא זרק לי רעיון – להקים אנסמבל. הרעיון המקורי היה למעשה לחבר את כל הנגנים הצעירים המצטיינים בני גילנו, שעם רובם שנינו ניגנו מוסיקה קאמרית, לתזמורת קאמרית קטנה, ולקיים קונצרט בשידור חי במרכז למוסיקה ירושלים במסגרת הסדרה "צעירים במרכז". זה נשמע לי אז די פשוט, וכרעיון זה ממש הדליק אותי. החלטתי להתחיל לעבוד על זה, ולדבר עם חבריי המוסיקאים. במהלך העבודה התחלתי לחשוב – בעצם, רק קונצרט אחד בירושלים? למה לא לקיים גם קונצרט בתל-אביב? ובהמשך המחשבה התפתחה עוד שלב – את כל המאמצים אני אעשה בשביל פרוייקט חד פעמי ואז הנגנים יתפזרו ובזה זה יסתיים? וכך הגענו לרעיון הסופי – להקים את אנסמבל סולני תל-אביב, רעיון שבסופו של דבר התממש. עמית היה הסולן בקונצרטי הבכורה של האנסמבל במרכז למוסיקה בירושלים ובמרכז עינב בתל-אביב, וכך בעצם הוקם האנסמבל שאני כל-כך מאושר ממנו וגאה בו. עמית ואני מכירים כבר 20 שנה, מתקופת שירותנו הצבאי בתזמורת חיל החינוך. ניגנו ביחד תקופה מסויימת ברביעיית "ארד" (עם הכנר זוהר לרנר והויולן גיא בן-ציוני).

רביעיית ארד שחור לבן

רביעיית ארד 1997

 

ועד היום, בביקורים שלו בארץ, אנחנו ממשיכים להיפגש בקיבוץ יזרעאל ולדבר ממושכות אל תוך הלילה. היו עוד הרבה רעיונות ומחשבות שנזרקו לאויר בשיחות שלנו במשך כל השנים האלה, אבל עד היום לא היה עוד רעיון שהתממש בצורה כל-כך טובה כמו הרעיון שלו להקים את האנסמבל.

עמית הוא כיום צ'לן בינלאומי שמופיע עם תזמורות, ברסיטלים ובפסטיבלים למוסיקה קאמרית בכל העולם, וכמו כן מכהן כפרופסור לצ'לו באוניברסיטת פיבודי שבבולטימור, ארה"ב. לאחרונה זכה עמית בכבוד הנדיר לקבל לרשותו את הצ'לו שעליו ניגן הצ'לו פבלו קזלס. על כך הוא מספר בקטע הוידאו שלהלן

בערב הגאלה הקרוב, ב28.4.2013, הוא יופיע איתנו כסולן בקונצ'רטו של שומאן. מצפה לזה בהתרגשות

על ספינת האהבה והקונצ'רטו לצ'לו של אלגר

בקונצרט הסינפונייטה הישראלית באר שבע התרשמתי במיוחד מיצירתו הנפלאה של יוסף ברדנשוילי "ספינת האהבה" ומשירתה הנהדרת והצלולה של זמרת הסופרן עינת ארונשטיין, שהיתה הסולנית ביצירה זו. בקונצרט של התזמורת הסימפונית ראשון לציון שמעתי לראשונה בביצוע חי את נגינתה היפה והשירתית של הצ'לנית הבריטית נטלי קליין. חוויות מביקור בשני קונצרטים השבוע.

שמעתי השבוע את הסינפונייטה הישראלית באר שבע מנגנת בניצוח שאנדור גיודי מהונגריה את סימפוניית השעון של היידן ואת הקונצ'רטו לכינור של ברהמס עם הסולן איליה קונובלוב. נהניתי מאוד מהעבודה של המנצח עם התזמורת בשתי יצירות אלה, אבל במיוחד נהניתי בערב הזה מיצירתו של יוסף ברדנשוילי "ספינת האהבה" לסופרן ותזמורת מיתרים, עפ"י טקסטים של יעקב ברזילי. ביצעתי את היצירה הזו עם סולני תל אביב לפני כחמש שנים ונהניתי ממנה מאוד כבר אז, אבל רק השבוע, כמאזין מהקהל, הצלחתי לשמוע עד כמה היא מרגשת וכתובה היטב. הביצוע היה נהדר, הרבה בזכות שירתה הצלולה והמרגשת של הסולנית עינת ארונשטיין. מעבר לקול היפה והצלול, ולאינטונציה המצויינת שלה, עינת גם מרגישה, משחקת ומביעה כל מילה בטקסט. בזכות הדיקציה המצויינת שלה ניתן להאזין לשירתה כמו לסיפור או מחזה, ולהבין כל מילה מבלי להיעזר בטקסט הכתוב בתכניה. זה די נדיר בשירה אופראית, ומעטות הזמרות שיש להן את היכולת להעביר את הטקסט בצורה כזו בהירה. פעם אחת בלבד בעבר שיתפתי פעולה עם עינת ארונשטיין, וזה היה לפני כחמש שנים כאשר ניצחתי על אותה הסינפונייטה באר שבע, במיסה של שוברט בסול מז'ור. אשמח מאוד לשתף איתה פעולה שוב, ביחד עם סולני תל-אביב.

IMG_7700_C

עינת ארונשטיין

עוד שמעתי השבוע את התזמורת הסימפונית ראשון לציון עם הצ'לנית הבריטית נטלי קליין, שניגנה את הקונצ'רטו של אלגר. עם נטלי נפגשתי בעבר פעם אחת בלבד, בעת ביקור שלה בארץ לפני מספר שנים, אך מעולם לא שמעתי אותה בקונצרט חי (רק בהקלטות). ההופעה שלה השבוע עם תזמורת ראשון לציון היתה נפלאה. נגינתה של נטלי וירטואוזית וקלילה מצד אחד, שירתית ורגישה מצד שני. היא ממש מדברת כל צליל, ומביעה בצורה לגמרי טבעית את המוסיקה. תענוג גדול להאזין לנגינתה. היא זכתה לתגובות נלהבות וחמות מהקהל, והוסיפה כהדרן את שיר הציפורים של פבלו קזלס.

Natalie and Barak

לאחר הקונצרט ביליתי עם נטלי ובן זוגה במסעדה מצויינת בשדרות רוטשילד בתל אביב. בעונה הבאה נטלי קליין תופיע עם האנסמבל בקונצ'רטו לצ'לו של היידן. מצפה בכליון עיניים לשיתוף הפעולה הראשון בינינו.

בפוסט הבא: על ההכנות הקדחתניות של כולנו לקראת אחד הפרוייקטים הקשים ביותר בתולדות האנסמבל, שבו נבצע את יצירתו התובענית מאוד של אלבן ברג – סויטה לירית לתזמורת מיתרים. הפרוייקט יחל בעוד כשבועיים, וכולם כבר באטרף של עבודה.

חג פורים שמח לכל קוראי הבלוג.