מנגנים ביחד עם דור העתיד

מזה מספר שנים שאני מקדיש, לצד עבודתי עם סולני תל-אביב, זמן רב לעבודה עם מוסיקאים צעירים. ומה יותר מרגש עבורי מלשלב את סולני תל-אביב עם מוסיקאים צעירים בנגינה משותפת? סולני תל-אביב והתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים בביצוע משותף מרגש, מלהיב וסוחף, של הסימפוניה מס' 44 של היידן, בסרטון שלפניכם.

על הפרוייקט המרגש הזה כתבתי כאן כבר בזמן החזרות בפברואר 2011. כעת אני מצרף את הוידאו הזה שבו גם תמונות וקטעי וידאו מהחזרות, להנאתכם.

מודעות פרסומת

קונצרטים בברלין, רפרטואר מהנה, חזרות קלילות עם צחוקים

אלו הן בקשותיהם ומשאלותיהם של נגני התזמורת הצעירה של קונסרבטוריון גבעתיים, כפי שהתבטאו בשיחה הגלויה והפתוחה בינם לביני בחזרה לסיום השנה.

תזמורת הקונסרבטוריון של גבעתיים, עליה כתבתי כאן לא פעם, היא תזמורת יוצאת דופן ברמתה ובמסירות של נגניה. הייתי איתם השנה בברלין בסיור נפלא עם קונצרט מאתגר, חיברתי אותם עם סולני תל-אביב בקונצרט המרגש עם סרג'יו אזוליני (בקרוב יעלה סרטון המסכם את הפרוייקט המרגש הזה, עם הקלטה מהקונצרט המשותף), והשקעתי בהם רבות, מתוך אמונה בחשיבות הגדולה של עבודה חינוכית מוסיקלית ברמה הגבוהה ביותר. שנת הלימודים הסתיימה, הן בבתי הספר והן בקונסרבטוריונים. בשיחה לסיכום השנה עם הנגנים הנפלאים של התזמורת הזאת, שאלתי אותם מספר שאלות: איזה קונצרט לדעתם היה הכי טוב, איזה פרוייקט היה הכי טוב מבחינת התהליך והחזרות, מאיזה פרוייקט הם הכי נהנו, על איזו יצירה הם הכי אהבו לעבוד, שאלות בנושא הכיוון האישי של כל אחד מהם והעיסוק שלו במוסיקה, בנושא משמעת אישית ותזמורתית וחשיבותה בהצלחה, ועוד מספר שאלות. השיחה היתה פתוחה, גלויה ומעניינת.

מתשובותיהם של הנגנים עולה כי הפרוייקט המהנה ביותר עבורם היה בברלין, בעיקר בגלל עצם הנסיעה לחו"ל ביחד והחויה החברתית. מבחינת הנגנים האלה – אפשר לנגן כל השנה בברלין!!! הם נהנו בחזרות בעיקר אם הרפרטואר היה יפה והיתה נגינה רציפה ללא עצירות רבות. יחד עם זאת, הם נהנו מאוד מהאתגר שהיה ביצירה קשה כמו זו של צבי אבני (תפילה למיתרים) שניגנו בתחילת השנה. היה להם סיפוק גדול מהעובדה שהם הצליחו להכין ולבצע היטב יצירה כל-כך קשה. הם נהנו כשהחזרות היו קלילות ועם הרבה צחוקים. שוחחתי איתם קצת על משמעת תזמורתית ועל החשיבות של מתח וענין בכל חזרה, ועל הנזק שחזרות עם נוכחות דלילה וללא מתח יכול לעשות. שוחחתי איתם קצת על הנושא של משמעת אישית בנגינה ובאימון, עם טיפים מנסיוני האישי. ביקורו של שחר ליבנה (אחיו של יניב, שגם התלווה אלינו השנה לברלין) בחזרה, הוסיף הרבה צחוקים בלתי נשלטים של כולם. הסרטון הבא מביא את עיקרי הדברים בשיחה לסיום השנה עם התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים. אני מאחל לנגנים הנהדרים האלה קיץ נעים, ושתהיה לנו שנה נפלאה כזאת גם בשנה הבאה. 

והנה קטע קטן בנגינת התזמורת, הפתיחה התזמורתית של הקונצ'רטו לשני חלילים של צ'ימרוזה מקונצרט סיום השנה בתיאטרון גבעתיים

האנסמבל בפריפריה – פרוייקט חינוכי מרגש בקרית גת

העבודה החינוכית של האנסמבל עולה מדרגה ומגיעה גם לפריפריה. לאחר הפרוייקט המרגש שבו אימצנו את התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים, האנסמבל החל בפרוייקט חינוכי חדש, בשיתוף עם המרכז למוסיקה ירושלים – הדרכת הרכבים קאמריים בקרית גת. רביעיית מיתרים צעירה שבה מנגנים תלמידי בית-ספר יסודי בקרית גת, שבו המרכז למוסיקה מלמד נגינה, עובדת תחת פיקוח צמוד והדרכה של נגני האנסמבל ושלי. 

מרגש לראות בכל שבוע מחדש עד כמה הילדים הנפלאים מקרית גת רוצים ללמוד, להתקדם ולהבין מוסיקה, ועד כמה השיעורים בהדרכת נגני האנסמבל, אשר מגיעים אליהם לביה"ס, עובדים איתם, מדריכים אותם ומנגנים איתם – נותנים להם סיפוק והנאה. בשיעורים אלה מתגלה לילדים מקרית גת עולם ומלואו – נגינה ביחד ברביעייה, הקשבה, ניקיון, קצב, סגנון, חלוקת קשת, אחידות וגיבוש בנגינה קבוצתית, הפקת צליל, בלאנס בין הכלים, ועוד אספקטים רבים בנגינת מוסיקה קאמרית. אלה ילדים שאין להם סביבה מוסיקלית פעילה כפי שיש באזור המרכז. אין בקרית גת קונסרבטוריון, אין שם קונצרטים וכיתות אמן, אין תחרויות, ומספר המורים והתלמידים לנגינה אינו גדול. עבור הילדים האלה, השיעור השבועי בנגינה ברביעייה בהדרכת נגני האנסמבל הוא לוקסוס ממדרגה ראשונה.

גם עבור נגני האנסמבל ועבורי, הפעילות הזאת היא מרגשת מאוד. זוהי עבודת קודש, ואנו מבצעים אותה באהבה, בהנאה ובמסירות. יש משהו מאוד מספק בעבודה הזאת, מכיוון שכמעט כל דבר שאנחנו מלמדים אותם הוא חדש לגמרי עבורם. באחד השיעורים הוצאתי להם מטרונום וביקשתי שינגנו איתו, וגיליתי שזו היתה הפעם הראשונה שהם ראו מטרונום!!! הידע והנסיון של נגני האנסמבל ושלי במוסיקה קאמרית ובהוראה הוא מכרה זהב עבור ילדים אלה. רמת הנגינה שלהם היא עדיין די בסיסית, וקצב ההתקדמות אינו מהיר. גם העובדה שהם אינם נפגשים לעבוד מחוץ לשיעור השבועי בהדרכת המורה, אינה תורמת להתקדמות. אבל למרות נתוני הפתיחה האלה – זהו פרוייקט חינוכי יוצא דופן חשוב מאין כמוהו, ואם הוא יימשך ויתרחב לעוד הרכבים ולתזמורת – גם ההתקדמות והתוצאות יגיעו. עד כה נסעו לקרית גת חמישה מנגני האנסמבל, וכמו כן, אני נוסע לשם אחת לשבועיים-שלושה, להדריך את הרביעייה בעצמי.

פוסט נוסף בנושא העבודה החינוכית של האנסמבל, בשיתוף המרכז למוסיקה ירושלים, יתפרסם במהלך השבוע הבא.