כוכב רוק

הקונצ׳רטו הלא נכון

"רגע, עצור! אנחנו מנגנים את הקונצ׳רטו הזה?" כך שאל אותי, עם פנים מודאגות, מול התזמורת הסימפונית של חארבין, הפסנתרן ג׳יה יואן, לאחר ארבע תיבות של נגינה בלבד מתחילת הקטע התזמורתי הפותח את הקונצ׳רטו לפסנתר מס׳ 3 בדו מינור של בטהובן, בחזרה שהתקיימה יום לפני הקונצרט. "כן, זה הקונצ׳רטו שסיכמנו בטלפון וגם במייל, וזה מה שהודעת לתזמורת", כך עניתי לו מול התזמורת. "וואו", הוא נשמע מודאג ומוטרד, "הייתי בטוח שמנגנים את הקונצ׳רטו מס׳ 5 "הקיסר"". בתוך שניות, הוא היה צריך לשנות את כל ההכנה המנטלית ולהתמקד בקונצ׳רטו מס׳ 3, למרות שהתכונן לנגן את מס׳ 5. כמובן שגם מספר 3 היה "באצבעות שלו", כי זה אחד הקונצ׳רטי שסולן כמוהו מבצע כל הזמן, אבל עדיין זה קשה מאד להחליף יצירה ללא הכנה מראש ומיד לנגן אותה עם תזמורת. החזרה עברה "בשלום", הוא ניגן מצוין, עזרתי לו בכך שאת הפרק המסיים לא לקחתי בטמפו מהיר מדי, ואחרי החזרה, כמובן, הוא הלך להתאמן על קונצ׳רטו מספר 3 לקראת הקונצרט שהיה ביום המחרת.

כמובן שבקונצרט הוא ניגן יוצא מהכלל! וכמו תמיד בסין, כשהוא עולה לבמה, כל הקהל מריע כמו בקונצרט רוק. הוא ממש כוכב! סופרסטאר. כך זה היה במפגש שלי עם ג׳יה יואן בסין, לפני שנה בדיוק, וזה כבר היה המפגש השלישי שלנו.

הפעם הראשונה היתה כשנתיים לפני כן, בבראשוב, רומניה, עם הפילהרמונית של בראשוב. הוא נחת לפנות בוקר, לקראת החזרה על הקונצ׳רטו של צ׳ייקובסקי שהתקיימה בבוקר. בפגישה קצרה במלון עברנו על הטמפי, שינויי הטמפי ומקומות חשובים נוספים בקונצ׳רטו. הוא התנצל בפניי שהוא מאד מאד עייף אחרי טיסה ממושכת, מספר ימים ללא שינה, וגם לא ניגן כמה ימים. כעבור כשעה, על הבמה, בחזרה עם התזמורת, זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי אותו מנגן, והוא ניגן מדהים!

ג׳יה יואן הוא פסנתרן פנטסטי, מוסיקאי נהדר, שולט בפסנתר בוירטואוזיות, מפיק צלילים יפהפיים מהפסנתר, ותמיד היה לי תענוג ללוות אותו. נפגשנו בעבר גם בדרום קוריאה, בפסטיבל בבוסאן, שם הוא הופיע ברסיטל סולו וגם שפט בתחרות הקונצ׳רטו שבה ניצחתי על שלב הגמר, עם הפילהרמונית של בוסאן. במשך כל תקופת היכרותנו שמרנו על קשר. ובשבוע הבא הוא מגיע לראשונה לישראל, ויופיע כסולן עם סולני תל אביב בקונצ׳רטו לפסנתר מס׳ 2 של שופן.

אל תחמיצו את הקונצרטים האלה.

במוצ"ש 7.12.19 בשעה 20.30 בחיפה (רפפורט), כרטיסים ב048363804.

ביום א׳ 8.12.19 בשעה 20.30 בתל אביב (שטריקר), כרטיסים ב035466228 או בקישור הזה

הקשר הפיני

יורמה פאנולה, המורה לניצוח מפינלנד

עם פינלנד יש לי קשר מוסיקלי ארוך שנים. לפני 18 שנים הכרתי לראשונה את יורמה פאנולה, המורה האגדי לניצוח. זה היה בקורס ניצוח בהדרכתו באסטוניה. באותו קורס גם הכרתי כמה יצירות של סיבליוס לתזמורת קאמרית, והבאתי את התוים שלהן לארץ (זה היה לפני תקופת imslp). בהמשך נסעתי לכמה קורסים, כולל בפינלנד, בהדרכתו של פאנולה, ואני יכול לומר שהוא אחד המורים המשפיעים ביותר שהיו לי לניצוח. בקורסים איתו גם הכרתי מוסיקאים פינים, תזמורות פיניות ואנשים פינים. ביצעתי באנסמבל במשך השנים יצירות רבות של סיבליוס, למעשה כמעט את כל היצירות שלו שמתאימות להרכב האנסמבל. בשנת 2007, בסיור של האנסמבל לאוסטריה ושוייץ, הופיע איתנו כסולן הפסנתרן הפיני הנרי זיגפרידסון, שביחד עם הכנרת פטריציה קופצ׳ינסקאיה והצ׳לנית סול גבטה ניגן איתנו את הקונצ׳רטו המשולש של בטהובן.

עם הפסנתרן הפיני הנרי זיגפרידסון והצ׳לנית סול גבטה, 2007

ובשנת 2012 האנסמבל הופיע בקונצרט מיצירות סיבליוס במכללת לוינסקי, קונצרט שיזם וערך ד"ר רון ויידברג, שהוא עצמו מומחה סיבליוס.

בבית השגרירה הפינית, עם הפסנתרנית לאורה מיקולה, השגרירה, נספחת התרבות ומוסיקאים ישראליים.

באופן טבעי, במשך השנים גם הייתי בקשר עם השגרירות הפינית בישראל. בשבוע שעבר קיימה השגרירה הפינית בביתה ארוחת ערב במטרה להציג פסנתרנית פינית שביקרה בישראל – לאורה מיקולה. במפגש נכחו, פרט לשגרירה ולפסנתרנית, גם נספחת התרבות הפינית, ומוסיקאים ישראלים בכירים, בהם, כמובן ד"ר רון ויידברג, וכן המלחין עודד זהבי, דן יוהס שמנהל את אנסמבל המאה ה21, ישראל בראון שהוא יו"ר הועד המנהל של סולני תל אביב, החלילנית אסתי רופא (שהיא ידידה ותיקה שלא ראיתי הרבה שנים), ועוד. היה מפגש נעים וטעים, והוא בהחלט עשה חשק לחדש את הקשר האמנותי עם מוסיקאים פינים ועם מלחינים פינים.

עם הפסנתרנית הפינית לאורה מיקולה

פרקטיקה בניצוח עם הסטודנטים באקדמיה

חזרה של תזמורת הקונסרבטוריון של גבעתיים בניצוח תלמיד סדנת הניצוח שלי מהאקדמיה בתל אביב

את שנתי השלישית כחבר בסגל ההוראה של בית הספר למוסיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב (או בשמו הקצר – האקדמיה למוסיקה), התחלתי לפני כחודש. במשך שנת הלימודים הסטודנטים שלי זוכים להתאמן על "כלי הנגינה" שלהם – התזמורת – שבניגוד לסטודנטים לנגינה (שלוקחים איתם את כלי הנגינה בארגז ומוציאים אותו בכל פעם שרוצים להתאמן), אין להם אפשרות להתאמן עליה בבית, מסיבות לוגיסטיות. בניגוד לכלי נגינה, התזמורת לא יכולה להיכנס בארגז, והיא מורכבת מאנשים שמנגנים ואינם זמינים בכל רגע נתון. וכדי ללמוד איך "להפעיל" את התזמורת, איך להשפיע עליה ועל הנגינה שלה, איך לגרום לה להישמע טוב, ואיך לנהל את החזרות איתה, חייבים להתאמן עליה, להכיר אותה, להכיר את הדינמיקה איתה ועם נגניה. בקורס שלי לניצוח באקדמיה למוסיקה הסטודנטים לומדים את כל אלה באופן פרקטי ועל ידי התנסות בעצמם בניצוח. כבר מחודש ספטמבר, עוד לפני שהחלה שנת הלימודים באוניברסיטה, הסטודנטים שלי הגיעו לחזרות של התזמורות השונות שאותן אני מדריך וניצחו עליהן פה ושם בחזרות. במהלך החזרות שהם מנהלים אני מדריך אותם ומכוון אותם, לפעמים מדגים להם אפשרויות שונות לנצח ולהראות לתזמורת באמצעות הידיים איך לנגן קטע מסוים ואיך לשפר אותו, והם מנסים וחווים בעצמם את ההשפעה שיש לתנועות הידיים שלהם על התוצאה. בשבוע הבא יזכו הסטודנטים לנצח לראשונה השנה על אנסמבל סולני תל אביב, בחזרה הכנה לקראת הקונצרטים עם הפסנתרן ג׳יה יואן. הם יכינו את האנסמבל לפני הגעתו של המנצח האורח ארנסט הצל מאוסטריה, שינצח על הקונצרט.

עם גיטרה (חשמלית) וכינור

ערב לא "שגרתי"

קרן ובעז עם האנסמבל. צילם נחום לדר

פתחנו את עונת המנויים ה-19 שלנו בקונצרטים לא "שגרתיים", כששילבנו עם התזמורת הקלאסית שלנו גיטרה חשמלית, והפכנו את הקונצרטים לקלאסיים עם נגיעות של רוק, בלוז, ומוסיקה קלה.

אין זמרת מתאימה מקרן הדר לעבור בקלילות ובאופן חלק מיצירה קלאסית למוסיקה קלה, לזמר עברי ובחזרה, והיא עושה זאת בצורה מושלמת.

צילם יואל לוי

היצירה של בעז בן משה "התפוח המתוק", היא יצירה חזקה, מרגשת, שונה, ויש בה רגעים מצמררים ממש. היא כתובה להרכב לא שגרתי של אחד עשר קשתנים סולנים (כלומר כל נגן מנגן תפקיד עצמאי, ולא כחלק מקבוצה), גיטרה חשמלית וזמרת. השילוב בין כל הכלים האלה מרתק. ותפקיד הגיטרה מעניין במיוחד: לפעמים הגיטרה מכפילה את הזמרת, לפעמים את אחד הקשתנים, לפעמים מלווה את השירה, לפעמים יוצאת בקטע סולני עם כלי הקשת, ולפעמים, כמו בסיום היצירה, מאלתרת בדואט עם הזמרת על רקע של חזרתיות בכלי הקשת ו"לופ" של הגיטרה עצמה בליווי. הפרק השני הוא ג׳אזי-ריתמי, עם שינויי משקל מעניינים, ובסיומו קטע איטי יותר, רוחני מאד, מהורהר, עם מלודיות נהדרות אצל הזמרת. היה תענוג גדול לעבוד על היצירה הזו, לגלות בכל שלבי העבודה פרטים חדשים, שכבות חדשות, לפתור ביחד את הקשיים, ליצור יחד בלאנס וצליל נכון. בקונצרט האחרון, שהיה שלשום בעכו, היצירה ממש הבשילה אצלנו, והגענו לרמת ביצוע גבוהה הן מבחינה טכנית והן מבחינת ההבעה והאמירה.

בעז בן משה בגיטרה החשמלית ביצירתו התפוח המתוק. צילם יואל לוי.

היצירה של בעז בן משה היתה נקודת התפר והמפנה בקונצרט בין החלק של המוסיקה ה"קלאסית" לחלק של המוסיקה ה"קלה". אחרי היצירה הזו ביצענו, ביחד עם קרן הדר, שירים של גרשוין בעיבודים נהדרים של תום בר לזמרת, גיטרה חשמלית ותזמורת. ובהמשך שירים של עידן רייכל ושל ארגוב בעיבודים של רפי קדישזון, נעם שריף ודודי זבה.

שיתוף הפעולה עם קרן הוא חוויה נהדרת ומהנה מאד עבורי. מצד אחד – מקצועית ביותר, יודעת היטב את התפקיד שלה, סולפז׳ וקצב מצוינים, קול נהדר, ושיתוף פעולה מצוין איתי. היא יודעת בדיוק מתי להגיב לניצוח שלי ומתי להוביל אותי. מצד שני – יש בה המון ספונטניות, חיפוש מתמיד, בכל חזרה ובכל קונצרט שרה קצת אחרת, מפתיעה, משעשעת. בשיר "זה לא בשבילי" יש הרבה האטות, רגיעות ועצירות, שמיד אחריהן ללא שום הכנה חזרה לטמפו מהיר עם אופי סוער. בקונצרט האחרון, שהיה ביום שלישי בעכו, היא הצליחה ממש להבהיל אותי ואת התזמורת במעברים המפתיעים האלה.

החלק הראשון של הקונצרט היה לגמרי קלאסי, עם קונצ׳רטו לפסנתר של מוצרט מס׳ 12 עם הפסנתרן תום בורו, ובחלק מהקונצרטים הדיברטימנטו למיתרים ברה מז׳ור של מוצרט, ושיר ערש למיתרים של גרשוין.

תום בורו עם האנסמבל. צילם יואל לוי.

הופענו עם התכנית עד כה בחיפה, בתל אביב ובעכו. ומחר, במוצ"ש, תתקיים ההופעה האחרונה שלנו, בגוש עציון.

אנחנו ממשיכים גם העונה את הסדרות שלנו בעכו ובגוש עציון, שם התחלנו להופיע לפני כשנה. עבור האנסמבל ועבורי יש חשיבות גדולה להופעות בפריפריה ובמקומות מרוחקים מהמרכז. האולם של הקונסרבטוריון העירוני בעכו הוא אולם משובח עם אקוסטיקה מצויינת, וחשוב ביותר שתושבי האזור יזכו לשמוע בו קונצרטים ברמה גבוהה. מנהל הקונסרבטוריון, דני ירון, הצליח לסבסד את הקונצרטים באולם הזה באמצעות תרומה שהשיג, כך שהקהל הרחב יכול לרכוש מנוי לקונצרטים שם במחיר ממש מגוחך (100 ₪ בלבד לשמונה קונצרטים), ובכך ליהנות מקונצרטים ברמה גבוהה ביותר, קונצרטים שעולים באזור המרכז פי 10 בערך. והקהל אכן מילא את האולם לגמרי, הקשיב בתשומת לב ובריכוז רב, והריע לנו ממושכות אחרי כל יצירה (ואפילו אחרי כל פרק). האולם והקהל השפיעו מאד על התוצאה – האקוסטיקה המצויינת סייעה לאנסמבל להישמע מצוין, והאנרגיה של הקהל דרבנה את האנסמבל, את קרן ואותי להיות במיטבנו.

האנסמבל וקרן מול אולם מלא בקהל חם ונלהב בעכו. צילם דני ירון

בכל הקונצרטים הוספנו כהדרן קטע שהיה הפתעה לקהל – השיר גיטרה וכינור של שלום חנוך (הידוע בביצועו של אריק איינשטיין). ביצענו את השיר בהרכב של זמרת בליווי גיטרה וכינור בלבד – קרן, בעז ואני. זה היה מרגש ומלחיץ עבורי, אחרי ערב שלם כמנצח לקחת כינור מאחת הנגניות באנסמבל ולהתחיל לנגן. אבל בעז, שכתב את העיבוד, התחשב בי וכתב תפקיד פשוט למדי לכינור…

עם גיטרה וכינור. צילם יואל לוי

בסיום הקונצרט בתל אביב קיימנו קבלת פנים חגיגית לקהל מנויינו (שגדל מאד בהשוואה לעונה שעברה). זו היתה עבורי הזדמנות לפגוש את הקהל, להודות לו, לנגנים ולסולנים, ולהציג בקצרה את ה"אני מאמין" של האנסמבל ולסיים את הערב עם טעם טוב גם בפה.

צילם יואל לוי

איחוד עם קנון לפתיחת העונה

עוד לפני הקונצרטים למנויים, פתחנו את העונה מיד אחרי סוכות עם קונצרט לילדים ברחובות – "מה זה התנועות האלה". חזרנו אל התכנית הזו ואל הבובה קנון במיוחד, למעלה מ4 שנים אחרי שהופענו איתה בפעם האחרונה. זה היה למעשה איחוד ומפגש מרגש עם הבובנאי דותן אלעד, עם קנון ועם דקלה בניאל שכתבה וביימה את הקונצרט הזה. היה כיף לחזור אל הקונצרט הזה, שכתוב ומבויים כל כך טוב, עם מינונים מצויינים בין דיבורים לנגינה, בין הומור לרצינות, בין מוסיקה לתיאטרון. בחזרה אחת הצלחנו להכין את הקונצרט הזה שוב, ולבצע אותו היטב מול הילדים הנהדרים שהגיעו לבית העם ברחובות. הקונצרט מסתיים עם הפעלת הילדים בשירת "מי ימלל גבורות ישראל" בקנון, ואחר כך מחול החרבות של חצ׳טוריאן כשהקהל עומד על הרגליים ומוחא כפיים. צפו בקטע

הילדים כמובן נהנו מאד מהמופע, ובסיומו ביקשו. להצטלם עם קנון ועם דותן

ג׳יה יואן, הפסנתרן הבינלאומי מסין

התרגשות גדולה עבורנו לארח בתחילת דצמבר את הפסנתרן הסיני הבינלאומי ג׳יה יואן. ג׳יה ואני מכירים ומיודדים כבר מספר שנים. הופענו יחד עם תזמורות ברומניה ובסין, וגם בקוריאה שיתפנו פעולה לפני כשנתיים. ג׳יה הוא כוכב גדול בסין, וזו תהיה הופעתו הראשונה בישראל. הוא יבצע איתנו את הקונצ׳רטו לפסנתר מס׳ 2 של שופן. כדאי מאד לבוא לשמוע!!! הקונצרטים יתקיימו במוצ"ש 7.12.19 בחיפה, וביום א׳ 8.12.19 בתל אביב.

הנה כמה תמונות משיתופי הפעולה הקודמים שלנו.

חוזר להופיע ככנר

השבוע תתקיים ההרצאה השלישית שלי לעונה זו במסגרת "המועדון המוסיקלי" בהיכל התרבות אור עקיבא, ובה אופיע בנגינה בכינור לראשונה מזה זמן רב. ההרצאה תעסוק במוסיקה של דבוז'אק עם דגש על היצירות שחיבר בהיותו ב"עולם החדש" – באמריקה. אני אבצע ביחד עם הפסנתרן רון טרכטמן את הסונטינה של דבוז'אק אופ. 100 בסול מז'ור. זה יקרה ביום רביעי הקרוב, 22.1.2014 בשעה 18:00 בהיכל התרבות אור עקיבא. אני כבר מתאמן חזק, ומצפה לזה מאוד. מי שמעוניין לבוא ונמצא בסביבה מוזמן.

33512_1575561954804_1408232020_1558110_7220484_n

רון טרכטמן ואני בפעם הקודמת שהופענו ביחד עם הסונטינה של דבוז'אק, לפני כ-3 שנים

המועדון המוסיקלי חוזר השבוע

ביום רביעי הקרוב אפתח את העונה השלישית של המועדון המוסיקלי בהיכל התרבות באור עקיבא. במועדון אני מארח מוסיקאים ישראליים לקונצרטים משולבים בשיחה, בהדגמות ובהסברים על המוסיקה. במפגש הראשון יתארחו זמרת הסופרן רויטל רביב והפסנתרן צביקה פוגל לביצוע שירים לקול ופסנתר של שוברט.

Revital

רויטל רביב

האוירה במועדון המוסיקלי בהיכל התרבות באור עקיבא היא יוצאת דופן. הקהל שמגיע (כ-60-70 איש, רובם מנויים) יושב על במת ההיכל ביחד איתי ועם אורחיי, כאשר הוילון סגור, וכך נוצרת אוירה אינטימית של שיחה וקונצרט קאמרי מיוחד. זהו קהל של חובבי מוסיקה אשר רוצים להעמיק את היכרותם והבנתם במוסיקה. הם מגיעים עם המון סקרנות לפגוש מקרוב את המוסיקאים, להאזין למוסיקה בליווי הסברים והדגמות, לשאול שאלות ולחדד את יכולותיהם בהאזנה למוסיקה. שישה מפגשים מתקיימים בכל עונה. בחלקם אני לבדי מדבר על נושא או מלחין מסויים, מקרין קטעי וידאו, מדגים בכינור ומנתח את המוסיקה, ובחלקם אני מארח מוסיקאים שישוחחו איתי על המוסיקה ויבצעו מיני-קונצרט באוירה מיוחדת, העונה גם בהשתתפותי מדי פעם ככנר (במפגש על דבוז'אק אבצע עם הפסנתרן רון טרכטמן את הסונטינה שלו לכינור ופסנתר).

את העונה הזו בחרתי לפתוח עם זמרת הסופרן רויטל רביב, שתהיה גם הסולנית בקונצרט הבא של סולני תל-אביב למנויים בתחילת נובמבר. ביום רביעי הקרוב היא תבצע עם הפסנתרן צביקה פוגל מבחר מהשירים לקול ופסנתר של שוברט, כאשר במפגש נעסוק בניתוח השירים, בקשר בין הטקסט למוסיקה, בתפקיד הפסנתר, ובהיבטים מוסיקליים הקשורים לביצוע. לסיום המפגש הם יבצעו אריה מתוך הסטבט מאטר של פרגולזי, שאותו היא תבצע כאמור עם האנסמבל בניצוח פיליפ פיקט בחודש הבא.