רעיון די משוגע

מפגש חברים מרגש

הצ'לן עמית פלד ואני בחזרות עם האנסמבל ב2013

כשההקמתי את האנסמבל, בכל פרוייקט השתתפו לא מעט נגנים שהיו מגיעים ארצה במיוחד מאירופה בשביל לנגן באנסמבל. זה תמיד ריגש אותי – כל פרוייקט הפך ל"מפגש חברים מרגש". כיום, מרבית נגני האנסמבל גרים בארץ, ורק בודדים מגיעים מאירופה לנגן באנסמבל באופן קבוע. לעומת זאת, כשהאנסמבל נוסע להופיע בחו"ל, ובמיוחד באירופה – תמיד ישנה קבוצה גדולה יותר של נגנים שגרים באירופה, אשר מצטרפים לאנסמבל לנסיעה. וכך נוצר מצב שמה שהיה פעם "מפגש מרגש בכל פרוייקט בארץ", שלכבודו התאספו נגנים שגרים באירופה, הפך להיות "מפגש מרגש בכל פרוייקט בחו"ל", שלכבודו מתקבצים הנגנים מרחבי אירופה. כך יהיה מחרתיים, ביום שני, כשהאנסמבל יופיע בקלגנפורט באוסטריה במסגרת סדרת קונצרטים בקונצרטהאוס של קלגנפורט. הערב תצא מהארץ לוינה קבוצה אחת של נגנים, מחר בבוקר יצטרפו אליה נגנים שיגיעו מלייפציג, ברלין, באזל ותל אביב, ויחד ניסע כולנו לקלגנפורט, שם נפגוש נגנים נוספים שיגיעו מפראג, מילאנו ומקלגנפורט עצמה (כמו האבובן הראשון שלנו ניר גבריאלי, שכיום מכהן כאבובן ראשון בתזמורת האופרה בקלגנפורט).

שלשום קיימנו בארץ חזרת הכנה, בהרכב חסר וללא הסולן. למדנו את התכנית, עברנו על היצירות, והבאנו אותן למצב שעם התוספת של המצטרפים מאירופה, בזמן מאד קצר ניתן יהיה להגיע מוכנים לקונצרט.

עם האנסמבל יופיע כסולן הצ'לן עמית פלד, שינגן את וריאציות רוקוקו של צ'ייקובסקי ואת "קדיש" של מרק קופיטמן. עוד ננגן את האדג'יו למיתרים של ברבר ואת הסימפוניה מס' 29 של מוצרט.

עמית פלד, מעבר להיותו חבר קרוב שלי כבר למעלה מ-20 שנה, הוא גם אחד מהאנשים הבודדים שתמכו בי וסייעו לי בהקמת האנסמבל ב-2001. הוא האמין שיש לזה סיכוי להצליח, ונתן לי הרבה כוח לעשות את זה וללכת על הפרוייקט הזה, פרוייקט שבמציאות הישראלית של 2001, כשתזמורות והרכבים מוסיקליים רבים התפרקו, נקלעו למשברים כלכליים, ופשטו רגל, היה נראה כרעיון די משוגע.

 

הקפצה בתזמון מושלם

למוסיקאי שגר בארץ, נסיעה להופיע באירופה היא עניין הרבה יותר מורכב מאשר למוסיקאי שגר באירופה. בתוך אירופה, נסיעה בין ארצות, בין אם ברכבת ובין אם בטיסה, היא נוחה ומהירה, ולפעמים נסיעה למדינה שכנה יכולה לקחת רק שעתיים-שלוש ברכב או ברכבת. מהארץ, לעומת זאת כל נסיעה לאירופה מחייבת טיסה, לפעמים עם קונקשן ארוך, והרבה התארגנות. לכן, כשקיבלתי הזמנה לפני כשבועיים להופיע בקונצרט בסלובקיה עם הסינפונייטה הסלובקית, במקום מנצח יפני שביטל את הגעתו, הייתי מאושר שזה יצא בדיוק בסמוך למועד הקונצרט של האנסמבל באוסטריה. כך, למעשה, קיום הקונצרט התאפשר עבורי, ללא התארגנות מיוחדת וללא השקעה של זמן, אנרגיה וכסף. נסיעה מוינה לז'ילינה שבסלובקיה אורכת כשלוש שעות בלבד. לכן, בבוקר המחרת של הקונצרט שלנו בקלגנפורט נציג של הסינפונייטה הסלובקית יאסוף אותי מוינה ויסיע אותי לסלובקיה. עוד באותו אחה"צ אקיים את החזרה הראשונה שלי שם (היא היתה אמורה להתקיים בבוקר אך נדחתה לאחה"צ כדי שאספיק להגיע), וכעבור יומיים אופיע שם בקונצרט. בקונצרט בסלובקיה אבצע את הפתיחה קוריאולן של בטהובן, קונצ'רטו לצ'לו של היידן, עם צ'לן יפני, וסימפוניה מס' 4 "האיטלקית" של מנדלסון.

 

ביקור חוזר בקוריאה, והפעם עם האנסמבל

לפני כשנתיים ניצחתי על הפילהרמונית של בוסאן (דרום קוריאה) במסגרת פסטיבל שהתקיים בעיר. בקיץ הקרוב אסע לשם שוב, אך הפעם הנסיעה לשם תהיה עם האנסמבל כולו, ובהרכב גדול. האנסמבל הוזמן להיות תזמורת הבית של הפסטיבל, ויופיע בארבעה קונצרטים עם ארבע תכניות שונות. משמח אותי מאד, גם שהוזמנתי לשם שוב, ובמיוחד שתהיה לי האפשרות להביא לשם את האנסמבל ולחשוף אותו לקהל הקוריאני החם והאוהד. הנה ביצוע הפרק הראשון מהקונצ'רטו לקלרינט של ובר, מההופעה שלי שם עם הפילהרמונית של בוסאן ב-2017, עם קלרניטן צעיר מאורוגוואי.

 

 

הסולן שיופיע

מודעות פרסומת

ממריאים

במהלך יום חמישי נגני האנסמבל יגיעו לסט. פטרסבורג מאוסטריה, גרמניה, צ'כיה וישראל, והסולן עמית פלד שיגיע מארה"ב יצטרף אף הוא. אחרי יום התארגנות וביקור בקהילה היהודית – יהיו לנו יומיים אינטנסיביים של חזרות ובסיומם הקונצרט באולם הפילהרמונית בסט. פטרסבורג, במוצ"ש 1.11.2014

800px-Saint_Petersburg_Philharmonia_(the_Grand_Hall)

אולם הפילהרמונית בסט. פטרסבורג. אנחנו בדרך לשם

אמנם זוהי נסיעה קצרה, לקונצרט אחד בלבד, אבל קונצרט מרגש והיסטורי: אנסמבל סולני תל-אביב ברוסיה! נגני האנסמבל "יתקבצו" בסט. פטרסבורג מרחבי אירופה במהלך יום חמישי. הקבוצה המרכזית תצא מהארץ כבר מחר בלילה, ובמהלך יום חמישי יצטרפו אלינו הנגנים המתגוררים באוסטריה, גרמניה וצ'כיה. הצ'לן עמית פלד, יגיע מארה"ב ביום חמישי ומיום שישי בבוקר אנחנו מתחילים לעבוד. מוצרט – סימפוניה מס' 29, היידן – קונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור, אלגר – סרנדה למיתרים, אריה ברדרומא – "L'estro melodico" לתזמורת מיתרים (יצירה שנכתבה במיוחד עבור הקונצרט הזה ובוצעה על-ידינו בארץ לפני מספר שבועות), והדרנים כמובן. יום שישי יהיה יום אינטנסיבי של חזרות, ולמחרת בבוקר חזרה גנרלית באולם הפילהרמונית. במוצ"ש 1.11.2014 בשעה 20:00 נפתח את פסטיבל Silver Lyre בסט. פטרסבורג בקונצרט שיתקיים באולם הפילהרמונית.

בנוסף, צפויים לנו במהלך ימי שהותנו בסט. פטרסבורג – סיור בקהילה היהודית ובבית הכנסת הגדול, מסיבת עיתונאים, קבלות פנים ומעט זמן חופשי להסתובב בעיר. במהלך יום ראשון יתפזרו נגני האנסמבל חזרה לארצות מגוריהם, אנחנו ננחת בארץ ביום ראשון בלילה.

ההכנות שלנו בעיצומן. אני עוסק בהכנת הפרטיטורות, וגם בליטוש הרוסית שלי, הנגנים מכינים את כל המסמכים וענייני הבירוקרטיה הקשורים בכניסה לרוסיה, ומחר בלילה נצא לדרך.

אמשיך לדווח משם.

כוכבים צעירים

ואלס "הקיסר" במסיבת הריקודים; משחק ג'אנגל ספיד בזמן השיט בנהר; נגינה משותפת של כל 130 המשתתפים ביחד אחרי חזרה אחת בלבד; תנאי ארוח מושלמים; אקוסטיקה מדהימה; קונצרט מעולה שבסיומו הקהל עמד והריע לתזמורת שלנו. על הנסיעה הבלתי נשכחת לגרמניה שהסתיימה אתמול.

20140402_145042

כתבה בעיתון גרמני שהתפרסמה לקראת פתיחת הפסטיבל.

 

נסיעה מוצלחת, מרגשת ומלאה בחוויות מקצועיות וחברתיות הסתיימה אתמול בבוקר. התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים, שקיבלה את השם תזמורת ארץ הקודש (או הולילנד באנגלית, אבל זה היה לפני הכרעת הדין במשפטו של אולמרט), כיכבה בפסטיבל התזמורות הצעירות בארנסבורג בגרמניה.

20140331_151246

המשלחת הישראלית במלואה, כולל צוות המלוים.

 

נדמה שהכל בנסיעה הזו היה פשוט מושלם. תנאי הארוח היו נהדרים אצל כל הנגנים, המארחים היו חמים, לבביים ונדיבים, קשרים חברתיים רבים נוצרו בין הנגנים מהתזמורת הישראלית לתזמורות האחרות ולמארחיהם, וגם בתוך התזמורת – בין הנגנים מחיפה לאלה מגבעתיים. באולם הקונצרטים היתה אקוסטיקה מדהימה. הקהל החם קיבל באהדה גדולה את התזמורת שלנו והריע לה דקות ארוכות כשכולו על הרגליים!!!

Weihnachten 2013 und Jan. bis März 2914 037

סיום הקונצרט שלנו, שלווה בתשואות רמות כשהקהל עומד דקות ממושכות. מרגש.

 

בפעילויות הרבות מחוץ לחזרות ולקונצרטים היו המון חוויות בלתי נשכחות, שהגדולה שבהן, לדעתי – היתה המסיבה לכל משתתפי הפסטיבל, שבה כמובן שהישראלים (וביניהם גם אני) נתנו את הטון, הביאו לדי.ג'יי שירים (כולל ואלס "הקיסר" של שטראוס), רקדו על השולחנות, וסחפו את כל יתר המשתתפים לחגיגה. היו לנו טיולים להמבורג שכללו שיט בנהר, טיול בפארק ובילוי בקניון, והיו גם חזרות אינטנסיביות איתי, שבמהלכן התזמורת המשותפת חיפה גבעתיים (שנפגשה בסך הכל פעמיים בארץ לפני הנסיעה) התגבשה גם מבחינה מקצועית.

680500_10201026134010116_817945465_o

טיול שגרתי של הנגנים ושלי בפארק בהמבורג

 

העובדה שהקונצרט שלנו היה הקונצרט המסיים של הפסטיבל יצרה איזשהו מתח אצל כולנו שהלך ונבנה לקראת השיא. בבוקר של אותו קונצרט סיום היה גם קונצרט משותף שבו כל ארבע התזמורות (כ130 נגנים) ניגנו ביחד שני קטעים של מוסיקה לסרטים – "משימה בלתי אפשרית" ו"שודדי הקאריביים". זו היתה חוויה מרגשת בפני עצמה. באותו קונצרט כל תזמורת גם הופיעה בנפרד בחלק מהתכנית שלה, ולנו זו היתה למעשה ההופעה הראשונה בפסטיבל.

20140329_104248

חזרה לקראת הקונצרט המשותף, כשאת התזמורת הענקית מובילה הכנרת הראשית של התזמורת שלנו.

 

הרבה שעות של נסיעות עברנו יחד – פעמיים מארנסבורג להמבורג ובחזרה, ומברלין לארנסבורג ובחזרה (כשהנסיעה חזרה התארכה מאוד בגלל פקק שגרם לנו כמעט לאחר לטיסה), ובמהלכן זכיתי להכיר מקרוב את הנגנים הנפלאים שלנו, דבר שלא קורה בימי שגרה כשאני מגיע רק לחזרות.

1977302_813558142007670_337842097_n

במהלך שיט בנהר בהמבורג – אני משתתף במשחק שנקרא ג'אנגל ספיד, שעדיין לא הצלחתי לנצח בו, כי הנגנים הצעירים היו פשוט יותר זריזים ויותר אגרסיביים ממני

 

אני אישית התארחתי אצל המנהל הקודם של הפסטיבל ואשתו, בתנאים של מלך – קומה נפרדת משלי, ארוחות באיכות של מסעדת שף, שיחות מעניינות רבות עם הזוג המארח ובעיקר יחס חם ואדיב. בערב האחרון, לאחר הקונצרט שלנו, הם קיימו אצלם בבית מפגש עם נציגי המשלחת שלנו ושל הנהלת הפסטיבל, והיה מאוד מעניין ומוצלח.

Konzert KO Haifa 30.03.2014 010

שיחה עם המנצח של התזמורת הגרמנית בערב הסיום.

 

הקונצרט שלנו בערב הסיום היה מעולה. הוא כלל סינפוניה למיתרים של ויולדי, אריה של מוצרט (בביצוע של זמרת הסופרן שלנו נעמי שלו שהיא גם כנרת בתזמורת), סימפוניה מס' 102 של היידן (בביצוע מלא בהפתעות, כפי שאני אוהב), ריקוד הונגרי של ברהמס, עיבוד לתזמורת מיתרים של שיר "הרעות" של ארגוב, פרקים מסויטת "כרמן" של ביזה, וואלס הקיסר של שטראוס. כהדרן ניגנו את הקטע המפורסם של סקוט ג'ופלין The Entertainer. התזמורת שלנו היתה מאוד מרוכזת, ויחד עם זאת ניגנה בצורה משוחררת ועם הרבה ספונטניות. היה כיף גדול לנצח על התזמורת הנפלאה הזו, שהיא איחוד של שתי תזמורות שעובדות במשך השנה לגמרי בנפרד זו מזו. נהניתי לעשות איתם מוסיקה והרגשתי שהם מגיבים לי היטב וכל הזמן לגמרי איתי.

 

חמישה ימים אינטנסיביים

הפרוייקט האינטנסיבי של האנסמבל עם דוד גריילסאמר הסתיים ביום ראשון. האנסמבל עבד קשה, התוצאה היתה מצויינת.

20140125_210037

רק חמישה ימים נמשך הפרוייקט של האנסמבל עם דוד גריילסאמר – שלוש חזרות ארוכות ושני קונצרטים. אבל אלה היו ימים אינטנסיביים ותובעניים מאוד לאנסמבל. התוצאה בקונצרטים היתה אנסמבל מאוד מגובש, עם ארטיקולציה חדה, צליל פריך ונגינה מאוד מוקפדת. היו בנגינה של האנסמבל בניצוחו של דוד המון ניואנסים – של ארטיקולציה, דינמיקה, אופי ותחושה, וכל אלה יצאו היטב לאורך כל הקונצרט.

20140126_214202

נהניתי מאוד מקטעי האופרה של ראמו שניוו חידוש מרענן על בימות הקונצרטים – זו מוסיקה שלא מנגנים אותה בארץ כמעט בכלל, והיא מוסיקה נפלאה ונוגנה נפלא. גם יצירתו של נמרוד סהר "ארבעה זמנים" היתה חידוש עבור קהל המאזינים. היו במוסיקה הזו צלילים ומצלולים שקהל הקונצרטים אינו מורגל בהם, כמו מיקרוטונים או מולטיפוניקס (אקורדים של יותר מצליל אחד המופקים ע"י כלי הנשיפה). האנסמבל עבד קשה מאוד על מנת ללמוד את היצירה הזו, אך בסופו של דבר הביצוע היה מאוד מרשים והמוסיקה התקבלה יפה ע"י הקהל (ללא שריקות בוז כפי שחווינו בשנה שעברה עם יצירתו של עמית גילוץ).

20140125_224014

השיא של הקונצרט מכל הבחינות היה הקונצ'רטו לפסנתר מס' 17 של מוצרט, שאותו דוד ניגן פשוט נפלא. הוא אלתר את כל הקדנצות והכניס בהן ציטוטים מראמו ועד גרשוין, הנגינה שלו היתה חופשית ומלאת דמיון, והאנסמבל הגיב בהתאם ונשמע מאוד משוחרר, מלא חיים ומוסיקלי.

הקהל הגיב בתשואות רמות, וזכה להדרן לסיום הקונצרט.

20140126_223226

לאחר הקונצרט בתל-אביב המשכנו, כמיטב המסורת, לבית קפה בקרבת מקום לחגוג את סיום הפרוייקט ולהיפרד מדוד.

1548073_10201407339974901_72122851_o

יום לפני הקונצרט הראשון, כפרומו לקונצרטים, שודר בערוץ 2 הראיון איתי בתכנית "יצירה מקומית". הנה הקטע במלואו.

 

בפוסט הבא – על התזמורת המאוחדת חיפה-גבעתיים שאיתה אני יוצא לפסטיבל בגרמניה בחודש מרץ.

חוויה שכמוה לא היתה לי בעבר

חזרה אחת קצרה על יצירה שאף פעם לא ביצענו; מוסיקה נפלאה; אקוסטיקה נהדרת, במיוחד למקהלה; קונצרט שנבנה בקרשנדו ממקהלה א-קפלה, דרך מקהלה עם תזמורת ועד למקהלה עם תזמורת וסולנים. חוויות מהקונצרט אתמול בירושלים במסגרת פסטיבל פנטזיה קולית.

זאת היתה הפעם הראשונה שהגעתי לחזרה לפני קונצרט על יצירה חדשה שהנגנים מעולם לא ניגנו ואני אף פעם לא ניצחתי עליה לפני כן. בהחלט חוויה מעניינת ומאתגרת. את יצירתו של עודד זהבי "אשרי הזורעים ולא יקצורו" בגרסא למקהלה ותזמורת בלבד, ללא פסנתרים, ביצענו אתמול בפעם הראשונה, מבלי שהיו לנו חזרות עליה (פרט לאותה חזרה קצרה לפני הקונצרט). אמנם ישנם ביצירה כמה קטעים שזהים לגרסא הראשונה, זו שביצענו לפני שלושה שבועות עם פסנתרים. אבל בגלל היעדרם של הפסנתרים בגרסא הזו, התפקיד התזמורתי הוא גדול ומשמעותי יותר, וגם לא קל מבחינה טכנית. כהכנה לאתגר הגדול ביקשתי מכל הנגנים להגיע מוכנים באופן מקסימלי עם התפקידים. בנוסף, אני עצמי למדתי היטב את הפרטיטורה, ועברתי עם המלחין עודד זהבי על כל תיבה, לבדוק שאין טעויות ולעשות תיקונים ושינויים במידת הצורך. כתבתי בתפקידים את כל הקשתות לכולם, על מנת שלא לבזבז על זה זמן שאין לנו, והגעתי דרוך וממוקד לחזרה. בשעה 18:00 התיישבו נגני האנסמבל על הבמה באולם ימק"א בירושלים לנגינה ראשונה של היצירה בגרסתה החדשה. תחילה עבדתי רק עם האנסמבל, כאשר באותו הזמן המקהלה עבדה עם המדריכה הקולית קטיה מזו בחדר ההלבשה שמתחת לבמה. עברתי על הדברים במהירות, חזרנו על מקומות שהיו זקוקים לכך, וניסיתי לחדד גם את ענייני הבלאנס והכוונות המוסיקליות, על מנת שלא להגיע למצב של ביצוע שהוא רק "הישרדות" (כלומר ביצוע שמטרתו רק להצליח לנגן את הצלילים הנכונים), אלא שהמסר והאופי המוסיקלי יצאו בצורה הטובה ביותר בביצוע. אחרי כ30 דק' של חזרה עם האנסמבל לבד קראתי למקהלה להצטרף אלינו, וביצענו את היצירה ביחד. מכיוון שתפקיד המקהלה בגרסא זו זהה לגמרי לתפקידה בגרסא הראשונה, המקהלה יכלה לשיר בביטחון ובחופשיות, ויכולתי להתרשם גם מהאקוסטיקה המצויינת של אולם ימק"א, במיוחד למקהלה. זה היה הבדל משמעותי בצליל של המקהלה לעומת האולמות שבהם הופענו לפני כן (רפפורט בחיפה ושטריקר בת"א), והרגשנו שזה צריך להיות האולם הקבוע של המקהלה! פשוט תענוג. הכל מצלצל. לאחר שסיימנו את החזרה על יצירתו של עודד זהבי, חזרנו קצת על המיסה של שוברט, ובזמן הקצר שנשאר לפני הקונצרט עברתי עם המקהלה על קטעי הא-קפלה של בן חיים ומנדלסון, שאיתם פתחנו את הקונצרט. גם כאן זו היתה חזרה חשובה מאוד, למרות הזמן הקצר, מכיוון שגם ביצירות אלה זמן ההכנה של המקהלה היה גבולי והיינו זקוקים לכל דקה. וכך, אחרי חזרה של שעה ו45 דק' שנמשכה ממש כמעט עד לתחילת הקונצרט, עליתי לבמה לקונצרט מאתגר במיוחד, חוויה שכמוה לא היתה לי בעבר.

החלק הראשון של הקונצרט היה כאמור א-קפלה. המקהלה חשופה לגמרי, ללא תזמורת מלווה, ללא פסנתר, ללא סולנים. רק המקהלה ואני. מכיוון שלקהל לא היו הטקסטים בתכניה וגם לא שמות הפרקים והשירים, הצגתי את הקטעים מהבמה (אתמול בקונצרט הבנתי כמה משמעותי המסך שעליו אנחנו מקרינים בקונצרטים שלנו למנויים את שמות היצירות, שמות הפרקים, הטקסטים והתרגומים, וכמה הוא מסייע לקהל לעקוב ולהבין מה הוא שומע, במיוחד כשהטקסטים הם בשפות זרות כמו גרמנית ולדינו). נהניתי מאוד לנצח על המקהלה, ובסך הכל גם בשירים של בן חיים וגם בשירים של מנדלסון היו רגעים מוסיקליים מאד יפים. הרגשתי שהמקהלה הולכת איתי ויכולתי לעשות מוסיקה כרצוני, גם דברים ספונטניים שלא תוכננו בחזרות. גם האקוסטיקה המצויינת והמוסיקה הנפלאה של מנדלסון ושל בן חיים סייעו לחוויה הכוללת של חלקו הראשון של הקונצרט.

1425752_10201879696186858_1717893416_n

המקהלה א-קפלה . צילמה רוני שיר

 

תכנית הקונצרט נבנתה בקרשנדו, ובחלקו השני הצטרפו אל המקהלה נגני האנסמבל ליצירתו של עודד זהבי ואח"כ גם ארבעת הזמרים הסולנים – שרה אבן חיים, מירב אלדן, יובל גולן ונועם מור – למיסה של שוברט.

לפני ביצוע היצירה של עודד זהבי הקראתי לקהל את הטקסט של אברהם בן יצחק שאותו הלחין עודד. הביצוע היה יפה מאד, והייתי גאה באנסמבל ובעצמי על כך שעמדנו באתגר הגדול של הכנת היצירה בזמן קצר כל כך. אני חושב שהגרסא הזאת מצויינת. היא מאוד אספרסיבית. העובדה שהמיתרים לבדם משתתפים ביצירה עם המקהלה, ללא התפקיד היותר נקשני ריתמי של הפסנתרים, לוקחת את היצירה לכיוון מאד שירתי, לפעמים "בכייני", קצת מהורהר (הוראות המלחין בהתחלה היא thoughtful), ועם סיום מרגש.

1012486_10201879712547267_1908049558_n

ביצוע יצירתו של עודד זהבי. צילמה רוני שיר

לסיום הקונצרט הצטרפו, כאמור, אל האנסמבל והמקהלה ארבעת הסולנים שלנו. המיסה של שוברט בוצעה בחופשיות שאופיינית ליצירה שכולם מכירים היטב. בניגוד לקשתנים ביצירתו של עודד זהבי ולמקהלה בחלקו הראשון של הקונצרט, במיסה של שוברט כל המשתתפים היו משוחררים לגמרי, הכירו את היצירה היטב, ויכלו ליהנות גם מהמוסיקה וגם מהצליל הנהדר בסיוע האקוסטיקה הנפלאה של אולם ימק"א. ארבעת הסולנים היו מעולים, וגם אצלם ניכר שהיו משוחררים מאוד. הם צלצלו נפלא. היה לי כיף גדול.

1385768_10201879695506841_9520094_n

המקהלה, האנסמבל והסולניפ במיסה של שוברט. צילמה רוני שיר

כך למעשה הגיע לסיומו פרוייקט פתיחת העונה שלנו, שהחל לפני קרוב לחודש, ומחרתיים כבר מתחיל הפרוייקט השני בסדרת הקונצרטים שלנו למנויים, בניצוחו של פיליפ פיקט הבריטי שאמור לנחות מחר בלילה. על החזרות לפרוייקט הזה אדווח בפוסט הבא.

 

 

 

 

 

פותחים את פסטיבל פנטזיה קולית

מחר בשעה 20:00 באולם ימק"א בירושלים נפתח את הפסטיבל הווקאלי "פנטזיה קולית" בירושלים, בקונצרט של האנסמבל ושל מקהלת זמרי קולגיום.

מחר בערב ייפגשו נגני האנסמבל שלא התראו כמעט שלושה שבועות, לחזרה של שעה וחצי ואחריה קונצרט ביחד עם מקהלת זמרי קולגיום. היצירות שנבצע במשותף הן "אשרי הזורעים ולא יקצורו" למקהלה ותזמורת מאת עודד זהבי (זוהי גרסה שונה מזו שביצענו לפני שלושה שבועות – ללא פסנתרים), ומיסה מס' 4 של שוברט עם אותם הסולנים שהופיעו איתנו בקונצרטים למנויים – שרה אבן חיים, מירב אלדן, יובל גולן ונועם מור.

בחלק הראשון של הקונצרט המקהלה תבצע חומר נפלא למקהלה א-קפלה – שישה שירי לדינו של בן חיים, ומבחר שירים של מנדלסון למקהלה א-קפלה.

הנה ביצוע הפרק השני מהמיסה של שוברט, פרק הגלוריה, מהקונצרט שהיה בשטריקר ב13.10

וזהו אחד מהפרסומים הרבים בעיתונות הארצית והמקומית אודות הפסטיבל

39246094_2976_181013070154_9

הפרסום של הקונצרט באתר הפסטיבל

צפוי לנו אתגר גדול מאוד מחר – להצליח בחזרה של שעה וחצי להתגבש מחדש ולהיזכר ברפרטואר שביצענו לפני לא מעט זמן, ללמוד כמה חלקים חדשים לגמרי ביצירתו של עודד זהבי, לעבוד קצת וללטש את החלקים הדורשים ליטוש גם בחומר התזמורתי וגם בחומר המקהלתי, ולהגיע רעננים ומוכנים לקונצרט למרות החזרה האינטנסיבית שצפויה לנו לפניו. יהיה מעניין.