חוויות מפולין

מנדלסון על כוס יין

 

 

בין שירי רוקנרול ופופ שהושמעו בווליום חזק בבר אינטימי שנקרא "וינו מניפסט" (חגיגת יין) בעיר העתיקה בלובלין, המוסיקה לפתע הפסיקה ואדם מוכר מאד מהפוליטיקה בפולין הכריז בפני הנוכחים: "עכשיו נשמע משהו אחר", ונתן לי את רשות הדיבור. הצגתי את עצמי לקהל ואמרתי שעכשיו נשמע את הפרק האחרון מהסימפוניה האיטלקית של מנדלסון בביצוע סולני תל אביב. המוסיקה הושמעה בווליום חזק, בזמן שהנוכחים אוחזים בידיהם כוסות יין, שמפניה וגם וודקה. הקהל הקשיב בדריכות, ונהנה מהמוסיקה המאד יוצאת דופן עבור המקום. חלק אף באו לצפות במסך המחשב (המוסיקה הושמעה מסרטון יוטיוב של האנסמבל). בסיום זכיתי לתשואות והשתחויתי בפני הקהל. מעולם לא קרה לי בעבר דבר דומה, וזה היה בהחלט מרגש. האיש שעשה את המחווה הנהדרת הזו עבורי היה יאנוש פאליקוט, עד לא מזמן ראש האופוזיציה בפרלמנט הפולני, אדם שהפך בשנה האחרונה להיות חבר אמיתי וקרוב של אנסמבל סולני תל אביב. בשנה שעברה הוא אירח בביתו את כל האנסמבל לאחר הקונצרט שלנו בלובלין, ובמהלך השנה שמרנו על קשר ואף נפגשנו בארץ. בימים שביליתי בלובלין (יחד עם יו"ר הועד המנהל של האנסמבל ישראל בראון ואשתו, וכן מנכ"ל האנסמבל אריה ברדרומא), הוא אירח אותנו כמה פעמים בביתו, הכיר לנו אנשים בעלי השפעה וקשרים ונתן לנו הרגשה של בית חם בפולין.

22489703_1501197589973915_7294348583560752198_n

יאנוש פאליקוט ואני בביתו

 

 

הארוע עצמו היה מפגש של חברים של יאנוש, שאחד מהם הוא הבעלים של הבר והוא הזמין את כולם על חשבונו. כל הנוכחים שם היו אנשי תרבות שמורגלים בהאזנה למוסיקה קלאסית, כך שעבורם זה לא היה משהו זר, אך בקונטקסט של הערב זה היה בהחלט יוצא דופן.

 

20171012_112430

הגשר שבין העיר העתיקה לחדשה בלובלין

 

 

 

בחזרה לקיר הזיכרון

22491886_1501197663307241_16428753395647253_n

אחרי פגישה עם ידידינו יאנוש רוסלן ראש עיריית בילגוריי וסגנו ארתור בארה, נסענו לקיר הזיכרון ליהודי בילגוריי, הקיר שבטקס החנוכה שלו לפני שנה הופענו מול משפחותיהם של הניצולים ושל הנספים. היה מרגש לחזור לשם. גם בגלל המקום, וגם בגלל הטקס המרגש שבו השתתפנו במקום המיוחד הזה.

22528081_1501197619973912_3011398752993483994_n

עם ראש עיריית בילגוריי וסגנו

 

 

מדהים שכשעוברים ברחוב כך סתם במקרה ורואים את הקיר, אם לא יודעים את הסיפור של העיר הזו  והמקום הזה – זה לא נראה כמו משהו מיוחד או יוצא דופן. רחוב שקט בתוך עיר קטנה ושקטה…

אבל המקום הזה, שנמצא בסמוך לבית הקברות היהודי, הוא קיר זיכרון ליהודים שנספו בעיירה הזו, שבתחילת המלחמה גרו בה 5500 יהודים מתוך 7000 תושבי העיירה. העיירה הזו, שבה גר יצחק בשביס זינגר ועוד כמה דמויות מוכרות, נשרפה כליל ומרבית היהודים בה נספו. זה בהחלט היה ביקור מרגש ומצמרר.

 

20171015_131319

מודעות פרסומת

כאן סולני תל אביב בבילגוריי, פולין

סיכום חוויות הימים האחרונים באנסמבל

IMG_20160903_205536

דניאל אקטע עם סולני תל אביב בשטריקר

הקונצרטים בארץ הסתיימו ועברו בהצלחה. שלושת הסולנים הצעירים היו נהדרים והלהיבו מאד את הקהל. לשמחתי הגדולה, האנרגיות בקונצרטים האלה, ובמיוחד בחיפה – היו אנרגיות שאנחנו לא רגילים אליהן בקונצרטים אחרים, גם כאלה עם סולנים מקצועיים מנוסים ובעלי שם. הקהל הרב היה בחלקו הגדול קהל צעיר. הנגינה של הסולנים הצעירים היתה כל כך יפה, יצירתית, מוסיקלית, מרגשת ומלאת הבעה והתלהבות. הם העבירו את כל אלה מהבמה אל האולם, ותגובת הקהל היתה בהתאם. כל אחד מהסולנים זכה למחיאות כפיים סוערות ורמות, וחזר לבמה מספר פעמים להשתחוות. אחד המנויים שלנו בחיפה כל כך נהנה שהוא ביקש חתימות מכל אחד מהסולנים ואף נסע למחרת במיוחד לתל אביב (במונית, בגלל שלא היו רכבות ביום הזה) כדי לשמוע שוב את הקונצרט. דניאל אקטע בת ה14 ניגנה עם הרבה ביטחון ובגרות את "כל נדרי" של ברוך, והוסיפה כהדרן את הפרק האחרון מהקונצ'רטו לצ'לו של היידן. ליאור ליפשיץ בן ה12 ניגן עם הרבה דמיון ויצירתיות את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 12 של מוצרט, ויצר הרבה מתח והפתעות בקדנצות, כך שהן נשמעו ממש כאילו המציא אותן במקום. ואמיר רון בן ה15 ניגן את הקונצ'רטו הארוך והתובעני במי במול מז'ור מס' 9 של מוצרט, עם הרבה חינניות, ריקודיות, וירטואוזיות וצליל גדול. האנסמבל, בהרכב קשתנים קטן, נשמע מאד מגובש ומלוכד (אחרי עשרה ימי עבודה אינטנסיביים), גם בסרנדה של אלגר ובאנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי.

IMG-20160905-WA0001הפסנתרן הצעיר אמיר רון עם האנסמבל

יש לנו הרכב איכותי שהצליח להשתלט די מהר על המון חומר, ואני שמח שהסיפתח היה כזה, גם מבחינת רמת הנגינה וגם מבחינת ההצלחה וכמות הקהל (ובמיוחד הקהל הצעיר). אחרי הקונצרט בתל אביב חזרתי הביתה מאוחר ומיד התחלתי להכין את הדברים לנסיעה של האנסמבל לפולין ולדרום אמריקה. הייתי צריך לבדוק קודם כל שכל התוים והפרטיטורות בתיק, לסיים עם כל המיילים שהייתי חייב לסיים לפני הנסיעה (שחלק מהם קשורים לפרוייקטים הבאים אחרי הסיור), לדאוג להדפיס את כל המסמכים החשובים לנסיעה, לארוז מזוודה, וכו'. וכך, אחרי לילה של שלוש שעות שינה בלבד התארגנתי בבוקר לסיים את כל מה שצריך, ובעצב גדול נפרדתי מאשתי ומהתינוקת (זו הנסיעה הגדולה הראשונה שלי מאז לידתה). למרות העצב שבפרידה, כמובן שיש אצלי גם התרגשות גדולה מהסיור שאליו אנחנו נוסעים, ומהקונצרטים באולמות המפוארים והגדולים בדרום אמריקה שבהם נופיע. אנחנו מתחילים עם פולין, וכבר מחר ננגן שם בטקס זיכרון ליהודי בילגוריי, ואחר כך נשתתף בקבלת פנים ובערב ננגן בקונצרט מלא, שאחריו ארוחה במסעדה. הטיסה שלנו עברה מהר וללא תקלות. לשמחתי הרבה, את הדיילת הראשית בטיסה הכרתי משנים רבות של שכנות וידידות כשגרתי בגבעתיים, וכך היתה לי גם חברה וגם קצת "פרוטקציה" שאותה ניצלתי כדי לשמח נגנית צ'לו שלנו שבדיוק היום חל יום הולדתה.

20160905_202043

הפתעתי את הנגנית והבאתי אותה לביקור בתא הטייס, ביקור שהיה מאד מעניין ומלהיב (לשנינו). הגענו לוורשה בערב ומשם לקחו אותנו באוטובוס לנסיעה ארוכה לבילגוריי, שם נופיע מחר. בדרך עצרנו לאכול במסעדה שהיו בה הרבה בשרים.

FB_IMG_1473127252166

חלק מהנגנים שלנו השתלטו באופן מרשים על מנה ענקית שכללה הרבה סוגי בשרים. ב1 בלילה. סוג של הכנה לקראת ארגנטינה… בכלל, היה נראה שהשעה המאוחרת לא הפריעה לנגני האנסמבל וכולם היו במצב רוח טוב. הגענו למלון בבילגוריי אחרי 3 בלילה, ומכאן אני כותב. מחר כאמור נופיע כאן אחר הצהריים בטקס הזיכרון ובערב בקונצרט מלא. הסולנית שלנו תהיה הצ'לנית דניאל אקטע. אמשיך לעדכן בימים הקרובים

ההבדל בין מנצח לאלוהים

אחד עשר קונצרטים, שבעה עשר ימים, שש ארצות, תשע ערים, 29 נגנים ולא פחות מ23 יצירות. כל אלה החל מהערב. ההתרגשות הולכת וגדלה. וגם – התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי יצאה לדרך עם הרבה התלהבות

 

לזכר יהודי בילגוריי

 

אחרי תשעה ימי חזרות אינטנסיביות – סיור הקונצרטים שלנו יוצא לדרך. בימים האחרונים עבדנו קשה, למדנו הרבה יצירות, חזרנו, ליטשנו, הרצנו, שוב ליטשנו, התפצלנו לסקציות, ושוב ניגנו בתזמורת מלאה. במוצ"ש הקרוב אנחנו יוצאים לדרך. זה יתחיל דווקא כאן, בארץ. קונצרטי פתיחת העונה של האנסמבל (זו כבר העונה ה16!!!) ע"ש אסתר בלשה יוקדשו הפעם לשלושה סולנים צעירים: הצ'לנית הנהדרת דניאל אקטע (בת 14), והפסנתרנים ליאור ליפשיץ (בן 12) ואמיר רון (בן 15). זו תמיד חוויה ללוות סולנים צעירים ומוכשרים בראשית דרכם האמנותית, ולחשוף אותם לקהל הרחב. אני משוכנע שהקהל שיגיע לקונצרטים שלנו בחיפה ובתל אביב יהנה מאד מנגינתם הנהדרת והמוסיקלית של השלושה. הקונצרטים איתם יתקיימו במוצ"ש 3.9 בחיפה – אודיטוריום רפפורט, וביום ראשון 4.9 בתל אביב – הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה.

כתבה בג'רוזלם פוסט שהתפרסמה על הקונצרט ועל העונה כולה

Jerusalem post

למחרת, ביום שני 5.9 נצא עם קבוצת הקשתנים מהאנסמבל ועם הצ'לנית דניאל אקטע לפולין, לסיור מרגש שבו, בנוסף לשני קונצרטים באולמות קונצרטים "רגילים" (בבילגוריי  ובלובלין), נופיע גם בטקס הסרת הלוט מקיר הזיכרון לזכר יהודי בילגוריי שנספו בשואה. בטקס, שיהיה בהשתתפות ראש העיר בילגוריי ואישים בכירים מהארץ ומפולין, תנגן איתנו דניאל אקטע את "כל נדרי" של ברוך, והכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין ינגן את מנגינת הנושא מהסרט "רשימת שינדלר". מההתרשמות שלי עד כה – הפולנים מאד נרגשים מהגעתנו להשתתף בטקס ולהופיע בקונצרטים, ומפרסמים זאת בעיתונות וברשתות החברתיות. גם הארוח הצפוי לנו וההזמנות הרבות לארוחות ולקבלות פנים חגיגיות במשך ארבעת ימי הביקור שלנו  שם, מעידים על התרגשותם מהביקור שלנו. הסיור יסתיים ביום חופשי בוורשה, ללא קונצרט.

דניאל אקטע בחזרה עם האנסמבל השבוע

14141520_1101957719897906_2636806215715409377_n

מפולין אנחנו טסים לפריז ושם צפויים לפגוש את נגני כלי הנשיפה והטימפני שלנו, שיגיעו מהארץ באותו יום. מפריז נטוס כולנו ביחד ללימה, פרו. שם יחל הסיור שיכלול ארבע ארצות בדרום אמריקה, ובו הסולן יהיה הצ'לן מישה מאסקי. כמובן שאמשיך לדווח ולעדכן על הכל גם משם, אך בינתיים יש לנו את הקונצרט הראשון –  הערב בחיפה.

סקציית ויולות גדולה ומרשימה

 

 

14224735_10153673636617237_5344159440684422978_n

ובתוך כל העומס של חזרות האנסמבל יום יום בתל אביב, ביום חמישי התחלתי גם את שנת הלימודים עם תזמורת צעירה חדשה ישנה – התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי, בביה"ס התיכון לאמנויות רעות (לשעבר ויצ"ו).  ישנה – כי התזמורת בביה"ס לאמנויות בעיר כבר קיימת ארבע שנים ובכל שנה מתחילה בחזרות בספטמבר. חדשה – כי לראשונה השנה התזמורת הזו פתוחה לכלל המוסיקאים הצעירים בחיפה ובצפון, והפכה מתזמורת שהיא רק של בית הספר לתזמורת צעירה אזורית, כפי שהיתה בעבר התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה, שעליה ניצח במשך עשרות שנים אליעזר החתי ובה גם אני לקחתי חלק מספר שנים בילדותי. לפני כחודשיים אליעזר הלך לעולמו בגיל 87. הוא היה איש יקר שנתן לכל כך הרבה ילדים ובני נוער אהבה למוסיקה וטיפח אותם במסירות ובמלוא המרץ. היה זה אך טבעי לקרוא לתזמורת הסימפונית החדשה על שמו, וכמובן שבני משפחתו התרגשו מהמחווה הזו. החזרה הראשונה שהתקיימה כאמור ביום חמישי, היתה מאד מרגשת. כמות גדולה של מוסיקאים צעירים, כולל נגנים שהגיעו מטבעון ומנהריה ואינם תלמידי בית הספר, נגני כלי נשיפה מצויינים, סקציית ויולות מפוארת (ארבעה ויולנים,  שזה בהחלט מרשים), והרבה התלהבות ושמחה בנגינה. כבר מהקריאה הראשונה של הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט ובהמשך החזרה הפתיחה "הספר מסביליה" של רוסיני, אפשר היה לחוש בכך. האוירה היתה טובה, הנגנים היו קשובים, מרוכזים, נלהבים. ולכבוד פתיחת השנה בתזמורת החדשה – כמה מהנגנים הבוגרים יותר הכינו עוגה ועליה הטקסט המשעשע על ההבדל בין מנצח לאלוהים, כמו הבדיחות על קראיאן. מחכה לפגוש את הנגנים שוב לאחר שאחזור מהסיור

14203383_10153673637002237_2912823748036190135_n

הכינור שחזר – סרט חובה

הכנר ברוניסלב הוברמן, שכילד פלא מנגן בביצוע הבכורה את הקונצ'רטו לכינור של ברהמס בנוכחות המלחין,  הופך לימים לאחד המוסיקאים בעלי ההשפעה בעולם ועם עליית הנאצים לשלטון מעלה לארץ את טובי הנגנים היהודים מאירופה על-מנת להצילם ולהקים בארץ את הפילהרמונית הישראלית; כינור הסטראדיווריוס של הוברמן נגנב בזמן קונצרט שלו לגיוס תרומות בקרנגי הול ורק כעבור יותר מ40 שנה נמצא ונרכש ע"י הכנר ג'ושוע בל; זיגמונט רולט, יליד העיר צ'נסטוחובה, עירו של הוברמן, שורד את השואה ולימים הופך לאיש עסקים אמריקאי שפועל להחייאת התרבות היהודית בפולין; ג'ושוע בל חוזר עם הכינור של הוברמן לבצע עם הפילהרמונית של צ'נסטוחובה את אותו הקונצ'רטו לכינור של ברהמס, באולם הקונצרטים שהוקם על חורבות בית הכנסת שנשרף ע"י הנאצים. סרטו המדהים, המרגש עד דמעות והמצמרר של חיים הכט, שמספר את סיפור הקמתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית ואת סיפורו של ברוניסלב הוברמן, סיפורה של יהדות פולין שנכחדה וגם סיפורו האישי של חיים הכט עצמו, שאמו היתה בת צ'נסטוחובה. למי שלא ראה – פשוט חובה!!!

לצפייה בסרט לחצו כאן

Huberman

ברוניסלב הוברמן

Joshua Bell

ג'ושוע בל

IPO

התזמורת הפילהרמונית הישראלית