השד לא כל-כך נורא – סיכום העונה חלק ב'

בשורה התחתונה – ניתן לומר שהרפרטואר החדשני של האנסמבל הצליח לעבור את מחסום הקהל והצליח למשוך גם קהל צעיר וחדש לקונצרטים שלנו. אולי הוא הרתיע חלק מהקהל השמרן, אבל אם לשפוט על-פי קצב מכירת המנויים לעונה הבאה (שבה נבצע 6 יצירות ישראליות מהן 5 בבכורה עולמית, ועוד לא מעט יצירות מהמאה ה20), ניתן לומר שהחדשנות בסך הכל אינה מרתיעה את הקהל, ואפילו מצליחה מדי פעם לגרום לו הנאה. הקהל קונה מנויים ובקצב משביע רצון

חמש יצירות ישראליות שולבו העונה בקונצרטים שלנו. שתיים מהן שולבו כ"הפתעה" וזכו להצלחה ולתגובות נלהבות – "אקטואלי" של נעמה תמיר בפתיחת העונה, ו"לא אמרתי דבר" של אביה קופלמן בסיום העונה. בנוסף, יצירתו של יחזקאל בראון "אור גדול" שבוצעה בקונצרט פתיחת העונה עם הסולנים קרן הדר ואלון ראובן, זכתה לביקורות חיוביות ול"קונצנזוס" חיובי מצד הקהל. זוהי יצירה יפהפיה, קלאסית מאד, מתוזמרת היטב, ומעבירה בצורה נהדרת את הטקסטים הנפלאים מספר ישעיהו. הנה הביצוע שלה מהקונצרט שהתקיים בקונסרבטוריון שטריקר.

 

היצירה הכי מעוררת מחלוקת היתה יצירתו של עמית גילוץ "בזמן שרקדנו" לחליל ותזמורת ממותכנת, שבה הקשתנים משתמשים במקלות כביסה, במפרטים ובעפרונות לנגינה, מכוונים את הכלים בצורה לא שגרתית, וגם הקהל משתתף בביצוע על-ידי הקראה של טקסטים שונים מתוך הספר "דוקטרינת ההלם".

IMG_6776

תזמורת "ממותכנת" ביצירה של גילוץ

היצירה הזו היתה שוק לקהל, וזכתה לתגובות קיצוניות לכאן ולכאן – קיבלנו מצד אחד תגובות נזעמות (כולל קריאות בוז בסיום הביצוע בכפר-שמריהו) ומצד שני תגובות נלהבות הן על היצירה עצמה והן על האומץ לבצע אותה. בתגובה מרגשת במיוחד שקיבלנו מאחת הנוכחות בקונצרט נכתב "ברצוני להביע הערכה עמוקה למלחין ולחלילן רואי אמוץ ובעיקר למנצח והמנהל האמנותי ברק טל- שהינו המנהל האמנותי האמיץ ביותר שהיכרתי ובעל תבונה מיוחדת ואחריות מיוחדת לגורל המוסיקה ולגורלינו בכלל… אין דרך טובה יותר להביע את מה שקורה בעולמנו ובחיי כל פרט בחברתנו, מאשר באמצעות המחשת "שבירת הכלים" פשוטו כמשמעו ממש מול עינינו ואזנינו. החריקות והנקישות ונסיונות הנפל של המוני אנשים להשמיע קול והקול החנוק של כלי הנגינה כל זה ממחיש את חוסר היכולת ליצור הרמוניה וזו מטפורה כל כך חזקה וגאונית לומר שאין היום אפשרות לשמוע צליל אמיתי כי כל הקולות מעוותים חנוקים או שבורים והאמת – חבויה בשבירה עצמה… עלי לשוב ולהודות לכם על אומץ לבכם, על אחיזתכם באמת, ועל נסיון ויכולת לזעזע אולי במעט את שאננות מבקרי אולמות הקונצרטים. כל הכבוד לכם." הנה סרטון קצר על היצירה, שבו ניתן לראות ולשמוע קצת על מה מדובר. הביצוע המלא יעלה ליוטיוב בקרוב.

 

יצירה ישראלית נוספת היתה "שלושה מדריגלים סתוויים" לצ'לו ומיתרים של ינעם ליף, עם הסולן יונתן גוטליבוביץ'. זו יצירה מאד יפה, שהיה מרתק לעבוד עליה ולגלות אותה במהלך העבודה. גם היא התקבלה בצורה יפה על-ידי הקהל. שיתוף הפעולה עם יונתן ועם נמי ליף (שהיה מורה שלי בתיכון ובאקדמיה) היה נפלא.

IMG_9184

יונתן גוטליבוביץ', הסולן ב"שלושה מדריגלים סתוויים" של ינעם ליף

יצירות "מודרניות" נוספות שניגנו היו: הסויטה הלירית של אלבן ברג, יצירה מאתגרת מאד מבחינה טכנית, שדרשה הרבה הכנה אינדיבידואלית.  היה מאד מספק להכין יצירה כל-כך קשה ולהביא אותה לביצוע טוב; שתי היצירות של שוסטקוביץ' שביצענו בתכנית במאי – רביעיית המיתרים מס' 8 והקונצ'רטו לצ'לו עם הסולנית נטליה גוטמן – שתי יצירות נפלאות, מרגשות ומהנות שזכו תגובות נלהבות ביותר; נושא ווריאציות – ארבעה טמפרמנטים לפסנתר ותזמורת מיתרים של הינדמית, עם הסולנית עינב ירדן. יצירה רומנטית לירית נהדרת, מאתגרת מאד הן לסולנית והן לתזמורת, שהושקע בהכנתה זמן רב, וגם היא התקבלה באהדה ע"י הקהל; וריקוד אחד מתוך חמישה ריקודים יווניים של סקלקוטס, יצירה קלילה שמזכירה את הריקודים הרומניים של ברטוק (אבל בסגנון יווני) והובאה כהפתעה באחד הקונצרטים. את היצירה בשלמותה נבצע בעונת הקונצרטים הקרובה.

ביצוע הפרק הראשון (הנושא) מתוך "ארבעה הטמפרמנטים" של הינדמית לפסנתר ותזמורת מיתרים. סולנית: עינב ירדן

 

אז אחרי עונה שהיו בה הרבה מאוד חידושים ברפרטואר, כולל שלוש יצירות ישראליות חדשות, שעברו בהצלחה את הקהל והביקורת, בעונה הבאה אנחנו לוקחים את החדשנות עוד צעד אחד קדימה ומביאים לקהל כבר שש יצירות ישראליות בסגנונות שונים (עודד זהבי, שי כהן, נמרוד סהר, איל אדלר, יבגני לויטס ונעם סיון), מהן חמש חדשות, לצד יצירות מהמאה ה-20 של בריטן, ברטוק וסקלקוטס.

בפוסט הבא – על ההפתעות והחידושים הויזואליים שהבאנו העונה – איך זה התקבל, מה מזה יימשך גם בעונה הבאה ואילו עוד חידושים צפויים.

מודעות פרסומת

מה עשיתי אצל טריני וסוזנה?

סרטון קצר מהחזרה הראשונה על יצירתו של עמית גילוץ, עם מקלות הכביסה, הפינצטות והעפרונות; על הקונצרט הראשון שלנו, אתמול בעפולה, שכלל גם מתן במה לסולנים מקומיים צעירים שהרשימו וריגשו את הקהל; ומחר מתחילים הקונצרטים למנויים, קצת על ימי החזרות האחרונים; וגם: מה עשיתי בשבוע שעבר בתכנית "טריני וסוזנה" בערוץ 10?

שלושת ימי החזרות האחרונים שלנו (שלישי, רביעי וחמישי) היו, בשלוש מילים, מרוץ נגד הזמן. זו ללא ספק אחת התכניות הקשות ביותר שניגנו, כי יש בה שתי יצירות קשות ביותר שכל אחת מהן נמשכת כחצי שעה. היצירה "מזכרת מפרנצה" של צ'ייקובסקי כוללת פסז'ים מהירים לכל אחת משבע הסקציות המשתתפות (שתי סקציות כינור, שתי סקציות ויולה, שתי סקציות צ'לו וסקציית קונטרבס) וכן צלילים גבוהים מאוד בכל סקציה, זאת בנוסף לקשיים של בלאנס (המרקם מאוד עמוס וצריך לשמוע את החומר החשוב בתוך העומס הזה), אינטונציה בין הקבוצות (לפעמים שלוש קבוצות שונות מנגנות אותו דבר בשלוש אוקטבות שונות) וקשיים של קצב ואנסמבל (מקומות רבים דורשים האצה או האטה שצריכים להיעשות ביחד וזה לא פשוט). היצירה "ארבעה טמפרמנטים" לפסנתר ותזמורת של הינדמית כתובה בשפה טונאלית קצת שונה, וגם בה פסז'ים מהירים שדורשים מיומנות גבוהה הן ברמה האישית והן בכל קבוצה כקבוצה. עם כל אלה היינו צריכים להתמודד בזמן עבודה לא רב, שחלקו הוקדש לחזרות קבוצתיות וחלקו לעבודה תזמורתית. בסיום החזרה הגנרלית שהתקיימה אתמול, החלטנו להאריך את חזרת הבלאנס לפני הקונצרט מחר בחיפה, על מנת לאפשר לנו לעשות את ההליטושים האחרונים הנדרשים.

בנוסף ליצירות הנ"ל יש גם את יצירתו של עמית גילוץ "בזמן שרקדנו" לחליל ותזמורת ממותקנת. זו יצירה שבה הנגנים נדרשים לנגן באופן שונה לגמרי מהמקובל, ולשים חפצים שונים על כלי הנגינה שלהם – כגון מקלות כביסה ופינצטות. הנה סרטון מתוך החזרה הראשונה על היצירה, שהתקיימה ביום שני השבוע.

כבר אתמול התקיים הקונצרט הראשון שלנו, בהיכל התרבות עפולה, אבל התכנית בו היתה שונה מזו שתנוגן בימים הקרובים. בחלקו הראשון של הקונצרט הופיעו איתנו סולנים צעירים מצטיינים שלומדים בקונסרבטוריון עפולה. עבור העיר, עבור הקונסרבטוריון, עבור המורים, ובמיוחד עבור אותם תלמידים ומשפחותיהם זה היה יום חג. האנסמבל הגיע אליהם לעיר וקיים קונצרט שהסולנים שבו היו נערים בגילאי 12-17. שני כנרים צעירים (אחד מהם בן 12 בלבד) עמדו על הבמה נרגשים וניגנו בביטחון רב את הקונצ'רטו לשני כינורות של באך. אחריהם עלו לבמה שני קלרניתנים צעירים שניגנו קטע קונצרטנטי של מנדלסון, ולבסוף ניגן חצוצרן צעיר שני פרקים מהקונצ'רטו לחצוצרה של היידן. כולם ניגנו היטב, וזכו למחיאות כפיים סוערות. לאחר ההפסקה ניגנו את "מזכרת מפירנצה" של צ'ייקובסקי. הביצוע היה יפה מאוד בשביל פעם ראשונה (ובאולם מאוד לא מחמיא), והיו בו רגעים נפלאים הן של התזמורת והן של הסולנים מתוכה (קובי רובינשטיין ונעם שוס בכינורות, עמית לנדאו ודניאל תנחלסון בויולות, הילה אפשטיין ושירה מני בצ'לו). יחד עם זאת, אני משוכנע שמקונצרט לקונצרט הביצוע ישתפר וכולנו נרגיש יותר חופשיים ובטוחים.

2012-12-20 21.50.43

האנסמבל בהיכל התרבות עפולה אתמול

לא רבים מבין מכריי, בני משפחתי וחבריי צופים בתכנית "טריני וסוזנה" בערוץ 10. למרות שהיא משודרת בפריים טיים, אני מודה שעד שהם פנו אלי גם אני לא הכרתי את התכנית. ובשבוע שעבר שודרה תכנית שבה התארחתי לכמה דקות. לא, לא הלבישו אותי, לא ניסו לפתור לי בעיות במראה החיצוני והפנימי (כהגדרתן) ולא גרמו לי לבכות מול המצלמות. הביאו אותי כ"איש מקצוע" מתחום המוסיקה, במטרה לסייע לאישה שכתוצאה מסיבות שונות עזבה את הויולה ואת המוסיקה בגיל צעיר ולא ניגנה כבר שלושים שנה. המטרה שלי היתה לעזור לה לחזור לנגן ולחזור אל אהבתה הישנה. הנה הקטע…

יומיים מלאי חוויות וארועים מרתקים

כל כך הרבה ארועים מרתקים ולא שגרתיים עברנו בשני ימי החזרות הראשונים לקראת הקונצרטים הקרובים למנויים – מהמוסיקה הנפלאה של צ'ייקובסקי, דרך הסיפוק הגדול במתן במה לסולנים צעירים מעפולה, ועד למקלות הכביסה והפינצטות שהנגנים שמו על כלי הנגינה שלהם לצורך ביצוע היצירה יוצאת הדופן של עמית גילוץ. סיכום קצר של המון ארועים

שקיות "הפתעה" חולקו לנגנים בתחילת החזרה על יצירתו של עמית גילוץ "בזמן שרקדנו" – ובהן מפרטים, מקלות כביסה, פינצטות ועפרונות לא מחודדים. כל אלה על מנת "לנגן" באמצעותם את היצירה המאוד לא שגרתית שלו, אותה נבצע עם הסולן רואי אמוץ. החזרה התמקדה בעיקר ב"איך" לנגן כל אפקט שכתוב בתוים, אך לקראת סופה ניגנו קצת ואפשר היה לשמוע התחלה של מוסיקה בתוך כל זה. תהליך מרתק צפוי לנו, שבסיומו הקונצרטים וחשיפת היצירה לראשונה לקהל.

חמישה נערים נרגשים מעפולה, מלווים בצוות מהקונסרבטוריון המקומי, הגיעו הבוקר לחזרה של האנסמבל בגבעתיים על מנת לנגן כסולנים עם האנסמבל. ביניהם היו שני כנרים צעירים ומוכשרים שניגנו את הקונצ'רטו לשני כינורות של באך, חצוצרן שביצע את הקונצ'רטו לחצוצרה של היידן, ושני קלרניטנים שביצעו קטע קונצרטנטי של מנדלסון. האנסמבל העניק להם בחזרה את התמיכה והעידוד המתבקשים בסיטואציה מסוג זה, ואנו מצפים לקונצרט המסיים של הפרוייקט הזה, ביום חמישי הקרוב בהיכל התרבות בעפולה.

IMG_6666

חצוצרן צעיר ומוכשר מעפולה עם האנסמבל

 

והמוסיקה הנפלאה של צ'ייקובסקי, מוסיקה שבד"כ האנסמבל לא מבצע בשל המגבלות של גודלו – איזה תענוג. "מזכרת מפירנצה", במקור לשישיית מיתרים, ו"אנדנטה קנטבילה", במקור לרביעיית מיתרים, הן שתיים מיצירות המופת הרבות שלו. לצד היופי יש במוסיקה הזו גם הרבה מאוד קשיים ואתגרים – ליצור שקיפות בבלאנס בין הקולות ובאינטונציה הלא פשוטה. העבודה מהנה מאוד והאנסמבל מתקדם מאוד מהר.

IMG_6644

וזה עוד לפני שהתחלנו לעבוד עם הסולנית עינב ירדן על יצירתו של הינדמית ארבעה טמפרמנטים, ולהכין את ההפתעה שלא נגלה מה היא תהיה. צפויים לנו עוד שלושה ימי עבודה עמוסים ומרתקים. אמשיך לדווח בקרוב.

לקראת חודש מטורף

לא פחות מ18 יצירות שונות, תשעה קונצרטים ב7 ערים שונות מעפולה עד ערד, תשעה סולנים, פרוייקט חינוכי, תחרות בינלאומית לקלרינטים, קונצרטים למנויים, יצירה בהשתתפות הקהל, קונצרט מיצירות סיבליוס, סולנים צעירים עם האנסמבל, יצירה ישראלית חדשה, כמה וכמה הפתעות, ומה לא… כל זה ב21 ימים בחודש דצמבר – מה7.12 עד ה27.12. נשימה עמוקה, בקרוב מתחיל דצמבר המטורף

אחרי תקופת הרגיעה וההתאוששות מפרוייקט פתיחת העונה שלנו, אנחנו כבר נערכים במרץ לפרוייקטים הבאים, והם מגיעים ממש אוטוטו. כבר בשבוע הבא יצאו כמה מנגני האנסמבל ביחד איתי לבית ספר תיכון בערד, למפגשי הכנה, כחלק מפרוייקט חינוכי ייחודי שבסיומו קונצרט של האנסמבל בערד מול קהל של תלמידי תיכון. הפרוייקט הזה דומה מאוד באופיו לפרוייקט מוצלח שהתקיים במזרע לפני מספר שנים, ועליו כתבתי בעבר כאן

בהמשך השבוע נקיים חזרות לקראת קונצרט מיוחד מיצירות המלחין הפיני יאן סיבליוס, אשר יתקיים במכללת לוינסקי ב9.12.2012. בקונצרט נארח את הפסנתרן הפיני פולקה גרסבק, שינגן איתנו עיבוד של חמישיית הפסנתר של סיבליוס לפסנתר ותזמורת מיתרים. עוד נבצע בתכנית את הרומנסה למיתרים, הסויטה הכפרית, שלישיית הפסנתר (עם הדס פבריקנט בכינור והילה אפשטיין בצ'לו) ואנדנטה פסטיבו של סיבליוס.

המלחין יאן סיבליוס

הפעילות שלנו בשבוע של חנוכה תימשך בהשתתפות בתחרות קלרינטים בינלאומית שתתקיים בתל-אביב, באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי שטריקר. האנסמבל ילווה את הקלרניטנים שיעלו לשלב הגמר, בנגינת הקונצ'רטו לקלרינט של מוצרט והקונצ'רטינו לקלרינט של ובר. שלב הגמר של התחרות יתקיים ביום ה' 13.12.2012 בשעות 15:00-18:00 באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי שטריקר.

בשבוע שאחרי חנוכה נתחיל בחזרות אינטנסיביות לקראת הקונצרטים שלנו למנויים וקונצרטים נוספים. בקונצרטים אלו נבצע את יצירתו של צ'ייקובסקי "מזכרת מפירנצה", את ה"אנדנטה קנטבילה" של צ'ייקובסקי בעיבוד לתזמורת מיתרים, ארבעה טמפרמנטים לפסנתר ומיתרים של הינדמית, עם הסולנית עינב ירדן, ויצירה חדשה של עמית גילוץ – "בזמן שרקדנו" לחליל ותזמורת ממותקנת, עם הסולן רואי אמוץ. בביצוע יצירה זו של גילוץ הקהל ישתתף בהקראת טקסטים שונים (חזרה קצרה עם הקהל תתקיים ממש לפני תחילת הביצוע…) ויהיו גם אפקטים בימתיים שונים. במהלך הקונצרטים נקרין גם הפעם תמונות, סרטונים וטקסטים על גבי מסך. אחד הסרטונים שיוקרן הפעם יהיה על הפסנתרנית והמחנכת הדגולה אסתר בלשה ז"ל, שהקונצרטים האלה מוקדשים כמידי שנה לזכרה. וכמובן, גם הפעם תהיה לנו הפתעה בכל אחד מהקונצרטים למנויים. הקונצרטים למנויים יתקיימו ב22.12.2012 באודיטוריום רפפורט בחיפה, ב23.12.2012 באודיטוריום שטריקר בתל-אביב, וב24.12.2012 באולם וייל בכפר-שמריהו.

עינב ירדן

בנוסף, נופיע במספר קונצרטים ברחבי הארץ, כאשר בכל קונצרט ננגן את שתי היצירות של צ'ייקובסקי ("מזכרת מפירנצה"ו"אנדנטה קנטבילה") ויצירות נוספות שונות: ב20.12.2012 בהיכל התרבות בעפולה ננגן פרט לצ'ייקובסקי יצירות עם סולנים צעירים (חמישה במספר) מתלמידי הקונסרבטוריון בעפולה. ב25.12.2012 בזכרון יעקב יהיו אלה יצירות של גריג שישלימו את התכנית – סויטת הולברג ושתי מלודיות אלגיות. ב26.12.2012 באולם וייז שבאקדמיה בירושלים יופיעו איתנו סולנים מסגל ההוראה של האקדמיה – הכנר אלכסנדר פבלובסקי (הכנר הראשון של הרביעייה הירושלמית) בקונצ'רטו לכינור של באך, והחלילן נעם בוכמן בקונצ'רטו לחליל של ק.פ.ע. באך. וב27.12.2012 נסיים את החודש המשוגע הזה בקונצרט בוקר לתלמידי תיכון בערד, אותו פרוייקט חינוכי שלקראתו יתקיימו מפגשי ההכנה בשבוע הבא, ובו נבצע רק את "מזכרת מפירנצה" של צ'ייקובסקי.

המון עבודה, המון יצירות, המון קונצרטים, המון חזרות, המון סולנים. יהיה מעניין. אמשיך לעדכן אונליין כשהטירוף יתחיל בשבוע הבא.

לקראת עונת 2012-13 (6) – המשולש מנצח-סולן-מלחין

האם התוים שכתב המלחין על הנייר הם המוסיקה, או שהמבצעים – המנצח, הנגנים והסולן – הופכים אותם למוסיקה? האם לאחר השלמת כתיבת היצירה מותר למי מהמבצעים להציע שינויים כלשהם – בטמפו, באופי, בבלאנס? מי קובע כיצד לבצע יצירה שיש בה סולן – המנצח או הסולן? העונה יהיו לנו שלושה מלחינים ישראלים שונים משלושה דורות שונים, שאת יצירותיהם יבצעו עם האנסמבל ארבעה סולנים ישראלים. בפוסט הזה אספר על התהליך המיוחד הזה של למידת יצירה חדשה ביחד עם המלחין ותוך שיתוף פעולה עם הסולן.

קרן הדר – "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול" של יחזקאל בראון

תהליך העשייה המוסיקלית, שקורה בחזרות, הוא אולי החלק המרתק ביותר בפרוייקט מוסיקלי. חבל שדווקא אותו הקהל מפסיד. הקהל מגיע לשמוע רק את המוצר המוגמר, הקונצרט. איך הגיעו הנגנים, המנצח והסולנים להחלטה לבצע משפט מוסיקלי בטמפו מסויים, באופי מסויים או בבלאנס מסויים? האם זו היתה החלטה שרירותית של המנצח או של הסולן, או שנעשו נסיונות שונים בדרכים שונות לפני שהוחלט על דרך ביצוע מסויימת? האם בדיאלוג שבין הסולן למנצח היו רגעים של אי הסכמה – כלומר שאחד מהם הציע דרך ביצוע אחת בעוד שהשני העדיף דרך אחרת? ואיך התקבלה לבסוף ההכרעה? ומה קורה בעבודה על יצירה חדשה של מלחין ישראלי – איך מתפתח כאן הדיאלוג המוסיקלי בין המנצח למלחין? הקהל בד"כ אינו מודע לכל אלה, אלא מסתפק בהאזנה לאותו מוצר מוגמר, אבל אני משוכנע שאם היתה ניתנת לו ההזדמנות לחוות חלק מהתהליך, להאזין למשפט מוסיקלי שמנוגן בכמה דרכים שונות כשהמבצעים מתלבטים איזו דרך משכנעת יותר, לעקוב אחר התקשורת שבין המנצח לסולן, לחוות את התהליך של למידת קטע מוסיקלי קשה או לא מובן – הוא היה יכול ליהנות הרבה יותר מהקונצרט. תהליך העבודה המשותפת עם מלחינים שונים ועם סולנים שונים, הוא תהליך מוסיקלי מרתק שיש בו הפריה הדדית, החלפת דעות מוסיקליות, התנסויות רבות ונסיונות רבים, וחיפוש אחר דרך הביצוע הטובה והמשכנעת ביותר. בתהליך הזה נוצרת התקשורת בין המנצח לסולן ולמלחין. זהו החלק שבו למעשה כולם לומדים, מתנסים, מחפשים, מקשיבים ובסופו של דבר מחליטים.

העונה הקהל שלנו יזכה לחוות גם את התהליך המרתק הזה. בכל תכנית תהיה לנו חזרה אחת פתוחה לקהל, שתתקיים באודיטוריום החדש של קונסרבטוריון שטריקר, ובה הקהל יוכל לעקוב מקרוב אחרי תהליך העשייה המוסיקלית. בנוסף, סרטוני וידאו של החזרות של האנסמבל מכל אחת מהתכניות יופצו ברשת, וקטעים נבחרים קצרים יוקרנו גם בקונצרטים עצמם, ממש לפני ביצוע היצירה.

העונה יהיו לנו שלושה מלחינים ישראלים שונים משלושה דורות שונים, שאת יצירותיהם יבצעו עם האנסמבל ארבעה סולנים ישראלים. את יצירתו של המלחין יחזקאל בראון "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול" (עפ"י טקסטים מספר ישעיהו) לקול, קרן יער ותזמורת מיתרים, יבצעו זמרת הסופרן קרן הדר, נגן הקרן אלון ראובן ונגני האנסמבל. המלחין יחזקאל בראון חגג השנה את יום הולדתו ה90, וזו תהיה מחווה מיוחדת של האנסמבל למלחין, לכבוד חגיגה זו. המלחין הצעיר עמית גילוץ כותב עבורנו יצירה חדשה – קונצ'רטו לחליל ותזמורת מיתרים. את היצירה יבצע עימנו החלילן רואי אמוץ. זוהי יצירה שניה שעמית גילוץ כותב לאנסמבל. את יצירתו הקודמת "חושך לבן" ביצענו ב2005.

החלק השני של "חושך לבן" של עמית גילוץ משנת 2005

המלחין ינעם ליף מונה לאחרונה לתפקיד הנכבד של ראש האקדמיה למוסיקה בירושלים. את יצירתו "שלושה מדריגלים סתוויים" לצ'לו ולתזמורת מיתרים שמעתי בארץ לפני מספר שנים בביצוע של תזמורת גרמנית. התרשמתי מאוד מעוצמתה של היצירה והחלטתי לבצעה גם באנסמבל. הסולן שלנו בביצוע היצירה הזו יהיה הצ'לן יוני גוטליבוביץ'.

יוני גוטליבוביץ' – שלושה מדריגלים סתוויים של ינעם ליף

בפוסט הבא, שיתפרסם ביום שלישי הקרוב – אספר על השינויים שחלו באנסמבל מיום הקמתו ב2001 ועד היום. שווה לחכות