השד לא כל-כך נורא – סיכום העונה חלק ב'

בשורה התחתונה – ניתן לומר שהרפרטואר החדשני של האנסמבל הצליח לעבור את מחסום הקהל והצליח למשוך גם קהל צעיר וחדש לקונצרטים שלנו. אולי הוא הרתיע חלק מהקהל השמרן, אבל אם לשפוט על-פי קצב מכירת המנויים לעונה הבאה (שבה נבצע 6 יצירות ישראליות מהן 5 בבכורה עולמית, ועוד לא מעט יצירות מהמאה ה20), ניתן לומר שהחדשנות בסך הכל אינה מרתיעה את הקהל, ואפילו מצליחה מדי פעם לגרום לו הנאה. הקהל קונה מנויים ובקצב משביע רצון

חמש יצירות ישראליות שולבו העונה בקונצרטים שלנו. שתיים מהן שולבו כ"הפתעה" וזכו להצלחה ולתגובות נלהבות – "אקטואלי" של נעמה תמיר בפתיחת העונה, ו"לא אמרתי דבר" של אביה קופלמן בסיום העונה. בנוסף, יצירתו של יחזקאל בראון "אור גדול" שבוצעה בקונצרט פתיחת העונה עם הסולנים קרן הדר ואלון ראובן, זכתה לביקורות חיוביות ול"קונצנזוס" חיובי מצד הקהל. זוהי יצירה יפהפיה, קלאסית מאד, מתוזמרת היטב, ומעבירה בצורה נהדרת את הטקסטים הנפלאים מספר ישעיהו. הנה הביצוע שלה מהקונצרט שהתקיים בקונסרבטוריון שטריקר.

 

היצירה הכי מעוררת מחלוקת היתה יצירתו של עמית גילוץ "בזמן שרקדנו" לחליל ותזמורת ממותכנת, שבה הקשתנים משתמשים במקלות כביסה, במפרטים ובעפרונות לנגינה, מכוונים את הכלים בצורה לא שגרתית, וגם הקהל משתתף בביצוע על-ידי הקראה של טקסטים שונים מתוך הספר "דוקטרינת ההלם".

IMG_6776

תזמורת "ממותכנת" ביצירה של גילוץ

היצירה הזו היתה שוק לקהל, וזכתה לתגובות קיצוניות לכאן ולכאן – קיבלנו מצד אחד תגובות נזעמות (כולל קריאות בוז בסיום הביצוע בכפר-שמריהו) ומצד שני תגובות נלהבות הן על היצירה עצמה והן על האומץ לבצע אותה. בתגובה מרגשת במיוחד שקיבלנו מאחת הנוכחות בקונצרט נכתב "ברצוני להביע הערכה עמוקה למלחין ולחלילן רואי אמוץ ובעיקר למנצח והמנהל האמנותי ברק טל- שהינו המנהל האמנותי האמיץ ביותר שהיכרתי ובעל תבונה מיוחדת ואחריות מיוחדת לגורל המוסיקה ולגורלינו בכלל… אין דרך טובה יותר להביע את מה שקורה בעולמנו ובחיי כל פרט בחברתנו, מאשר באמצעות המחשת "שבירת הכלים" פשוטו כמשמעו ממש מול עינינו ואזנינו. החריקות והנקישות ונסיונות הנפל של המוני אנשים להשמיע קול והקול החנוק של כלי הנגינה כל זה ממחיש את חוסר היכולת ליצור הרמוניה וזו מטפורה כל כך חזקה וגאונית לומר שאין היום אפשרות לשמוע צליל אמיתי כי כל הקולות מעוותים חנוקים או שבורים והאמת – חבויה בשבירה עצמה… עלי לשוב ולהודות לכם על אומץ לבכם, על אחיזתכם באמת, ועל נסיון ויכולת לזעזע אולי במעט את שאננות מבקרי אולמות הקונצרטים. כל הכבוד לכם." הנה סרטון קצר על היצירה, שבו ניתן לראות ולשמוע קצת על מה מדובר. הביצוע המלא יעלה ליוטיוב בקרוב.

 

יצירה ישראלית נוספת היתה "שלושה מדריגלים סתוויים" לצ'לו ומיתרים של ינעם ליף, עם הסולן יונתן גוטליבוביץ'. זו יצירה מאד יפה, שהיה מרתק לעבוד עליה ולגלות אותה במהלך העבודה. גם היא התקבלה בצורה יפה על-ידי הקהל. שיתוף הפעולה עם יונתן ועם נמי ליף (שהיה מורה שלי בתיכון ובאקדמיה) היה נפלא.

IMG_9184

יונתן גוטליבוביץ', הסולן ב"שלושה מדריגלים סתוויים" של ינעם ליף

יצירות "מודרניות" נוספות שניגנו היו: הסויטה הלירית של אלבן ברג, יצירה מאתגרת מאד מבחינה טכנית, שדרשה הרבה הכנה אינדיבידואלית.  היה מאד מספק להכין יצירה כל-כך קשה ולהביא אותה לביצוע טוב; שתי היצירות של שוסטקוביץ' שביצענו בתכנית במאי – רביעיית המיתרים מס' 8 והקונצ'רטו לצ'לו עם הסולנית נטליה גוטמן – שתי יצירות נפלאות, מרגשות ומהנות שזכו תגובות נלהבות ביותר; נושא ווריאציות – ארבעה טמפרמנטים לפסנתר ותזמורת מיתרים של הינדמית, עם הסולנית עינב ירדן. יצירה רומנטית לירית נהדרת, מאתגרת מאד הן לסולנית והן לתזמורת, שהושקע בהכנתה זמן רב, וגם היא התקבלה באהדה ע"י הקהל; וריקוד אחד מתוך חמישה ריקודים יווניים של סקלקוטס, יצירה קלילה שמזכירה את הריקודים הרומניים של ברטוק (אבל בסגנון יווני) והובאה כהפתעה באחד הקונצרטים. את היצירה בשלמותה נבצע בעונת הקונצרטים הקרובה.

ביצוע הפרק הראשון (הנושא) מתוך "ארבעה הטמפרמנטים" של הינדמית לפסנתר ותזמורת מיתרים. סולנית: עינב ירדן

 

אז אחרי עונה שהיו בה הרבה מאוד חידושים ברפרטואר, כולל שלוש יצירות ישראליות חדשות, שעברו בהצלחה את הקהל והביקורת, בעונה הבאה אנחנו לוקחים את החדשנות עוד צעד אחד קדימה ומביאים לקהל כבר שש יצירות ישראליות בסגנונות שונים (עודד זהבי, שי כהן, נמרוד סהר, איל אדלר, יבגני לויטס ונעם סיון), מהן חמש חדשות, לצד יצירות מהמאה ה-20 של בריטן, ברטוק וסקלקוטס.

בפוסט הבא – על ההפתעות והחידושים הויזואליים שהבאנו העונה – איך זה התקבל, מה מזה יימשך גם בעונה הבאה ואילו עוד חידושים צפויים.

מודעות פרסומת

לקראת חודש מטורף

לא פחות מ18 יצירות שונות, תשעה קונצרטים ב7 ערים שונות מעפולה עד ערד, תשעה סולנים, פרוייקט חינוכי, תחרות בינלאומית לקלרינטים, קונצרטים למנויים, יצירה בהשתתפות הקהל, קונצרט מיצירות סיבליוס, סולנים צעירים עם האנסמבל, יצירה ישראלית חדשה, כמה וכמה הפתעות, ומה לא… כל זה ב21 ימים בחודש דצמבר – מה7.12 עד ה27.12. נשימה עמוקה, בקרוב מתחיל דצמבר המטורף

אחרי תקופת הרגיעה וההתאוששות מפרוייקט פתיחת העונה שלנו, אנחנו כבר נערכים במרץ לפרוייקטים הבאים, והם מגיעים ממש אוטוטו. כבר בשבוע הבא יצאו כמה מנגני האנסמבל ביחד איתי לבית ספר תיכון בערד, למפגשי הכנה, כחלק מפרוייקט חינוכי ייחודי שבסיומו קונצרט של האנסמבל בערד מול קהל של תלמידי תיכון. הפרוייקט הזה דומה מאוד באופיו לפרוייקט מוצלח שהתקיים במזרע לפני מספר שנים, ועליו כתבתי בעבר כאן

בהמשך השבוע נקיים חזרות לקראת קונצרט מיוחד מיצירות המלחין הפיני יאן סיבליוס, אשר יתקיים במכללת לוינסקי ב9.12.2012. בקונצרט נארח את הפסנתרן הפיני פולקה גרסבק, שינגן איתנו עיבוד של חמישיית הפסנתר של סיבליוס לפסנתר ותזמורת מיתרים. עוד נבצע בתכנית את הרומנסה למיתרים, הסויטה הכפרית, שלישיית הפסנתר (עם הדס פבריקנט בכינור והילה אפשטיין בצ'לו) ואנדנטה פסטיבו של סיבליוס.

המלחין יאן סיבליוס

הפעילות שלנו בשבוע של חנוכה תימשך בהשתתפות בתחרות קלרינטים בינלאומית שתתקיים בתל-אביב, באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי שטריקר. האנסמבל ילווה את הקלרניטנים שיעלו לשלב הגמר, בנגינת הקונצ'רטו לקלרינט של מוצרט והקונצ'רטינו לקלרינט של ובר. שלב הגמר של התחרות יתקיים ביום ה' 13.12.2012 בשעות 15:00-18:00 באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי שטריקר.

בשבוע שאחרי חנוכה נתחיל בחזרות אינטנסיביות לקראת הקונצרטים שלנו למנויים וקונצרטים נוספים. בקונצרטים אלו נבצע את יצירתו של צ'ייקובסקי "מזכרת מפירנצה", את ה"אנדנטה קנטבילה" של צ'ייקובסקי בעיבוד לתזמורת מיתרים, ארבעה טמפרמנטים לפסנתר ומיתרים של הינדמית, עם הסולנית עינב ירדן, ויצירה חדשה של עמית גילוץ – "בזמן שרקדנו" לחליל ותזמורת ממותקנת, עם הסולן רואי אמוץ. בביצוע יצירה זו של גילוץ הקהל ישתתף בהקראת טקסטים שונים (חזרה קצרה עם הקהל תתקיים ממש לפני תחילת הביצוע…) ויהיו גם אפקטים בימתיים שונים. במהלך הקונצרטים נקרין גם הפעם תמונות, סרטונים וטקסטים על גבי מסך. אחד הסרטונים שיוקרן הפעם יהיה על הפסנתרנית והמחנכת הדגולה אסתר בלשה ז"ל, שהקונצרטים האלה מוקדשים כמידי שנה לזכרה. וכמובן, גם הפעם תהיה לנו הפתעה בכל אחד מהקונצרטים למנויים. הקונצרטים למנויים יתקיימו ב22.12.2012 באודיטוריום רפפורט בחיפה, ב23.12.2012 באודיטוריום שטריקר בתל-אביב, וב24.12.2012 באולם וייל בכפר-שמריהו.

עינב ירדן

בנוסף, נופיע במספר קונצרטים ברחבי הארץ, כאשר בכל קונצרט ננגן את שתי היצירות של צ'ייקובסקי ("מזכרת מפירנצה"ו"אנדנטה קנטבילה") ויצירות נוספות שונות: ב20.12.2012 בהיכל התרבות בעפולה ננגן פרט לצ'ייקובסקי יצירות עם סולנים צעירים (חמישה במספר) מתלמידי הקונסרבטוריון בעפולה. ב25.12.2012 בזכרון יעקב יהיו אלה יצירות של גריג שישלימו את התכנית – סויטת הולברג ושתי מלודיות אלגיות. ב26.12.2012 באולם וייז שבאקדמיה בירושלים יופיעו איתנו סולנים מסגל ההוראה של האקדמיה – הכנר אלכסנדר פבלובסקי (הכנר הראשון של הרביעייה הירושלמית) בקונצ'רטו לכינור של באך, והחלילן נעם בוכמן בקונצ'רטו לחליל של ק.פ.ע. באך. וב27.12.2012 נסיים את החודש המשוגע הזה בקונצרט בוקר לתלמידי תיכון בערד, אותו פרוייקט חינוכי שלקראתו יתקיימו מפגשי ההכנה בשבוע הבא, ובו נבצע רק את "מזכרת מפירנצה" של צ'ייקובסקי.

המון עבודה, המון יצירות, המון קונצרטים, המון חזרות, המון סולנים. יהיה מעניין. אמשיך לעדכן אונליין כשהטירוף יתחיל בשבוע הבא.