למרות כל קשיי התקופה, ולאחר שנאלצנו לדחות פעם אחת את הקונצרט "גלוריה" בשל הידוק הסגר, בסופו של דבר הפרוייקט יצא לפועל והיה מרגש במיוחד.
ראשית, עצם העובדה שקיבלנו את האישור המיוחד ממשרד התרבות לקיים חזרות והקלטות גם בימי הסגר, כבר נתנה לנו הרבה אנרגיה והרגשה שאנחנו עושים משהו יוצא דופן לתקופה הזו.
שנית, הדחייה של הפרוייקט מהחודש שעבר בגלל הידוק הסגר, אחרי כל ההכנות, ההתרגשות והאכזבה שבדחייה – כל אלה הוסיפו להתרגשות. הרגשה שעבדנו קשה מאד בשביל להתחיל את החזרות!
שלישית, התכנית עצמה היתה כל כך נפלאה, עם מוסיקה יפהפיה של שוברט וויולדי, לצד עיבודים נהדרים לשירים שהפכו עם השנים לנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.
ומעבר לכל אלה, העבודה עם המקהלה הנהדרת – אנסמבל זמרי מורן בניהולה האמנותי של נעמי פארן ובניצוחו של תום קרני, ועם האנסמבל – שלמרות שנפגש רק אחת לחודש וחצי-חודשיים בתקופה זו, הוא שומר על רמה מאד גבוהה גם מבחינת הנגינה, גם מבחינת הסגנון הייחודי, גם מבחינת הקשב והמשמעת המצויינת, וגם מבחינת האוירה הנהדרת בחזרות. היה באמת כיף לעבוד עם שני הגופים הנהדרים האלה יחד.
העבודה בחזרות היתה מאד אינטנסיבית. הכנו את התכנית בשלושה ימי חזרות בלבד. כפי שקורה בחזרות של תזמורת ומקהלה יחד, הייתי צריך להחליט כל הזמן מתי להתמקד יותר בעבודה עם התזמורת, מתי להתמקד יותר בעבודה עם המקהלה, ומתי להתמקד בתאום ובבלאנס בין שני הגופים.
הבעיה המרכזית שנוצרה עבורי, בגלל שהיינו צריכים "להרחיק" את זמרי המקהלה לאולם, היתה: לנצח על הרכב גדול שחלקו נמצא מולי, התזמורת, וחלקו מאחורי, המקהלה. הייתי צריך לנצח למעשה על תכנית שלמה ב360 מעלות, לתכנן היטב מתי להסתובב אל המקהלה ומתי אל התזמורת, מתי לעמוד בפרופיל לשני הגופים, מתי לסמן משהו להרכב שמאחורי מבלי להסתובב, באיזו יד לנצח בכל פעם כך שמרבית המשתתפים יראו ויבינו. וכשאני מסתובב, מאיזה צד כדאי להסתובב – בהתאם לקול במקהלה שאליו אני פונה או הקבוצה בתזמורת שממנה אני פונה. אם בניצוח "רגיל" מול תזמורת או מקהלה שכולה נמצאת מולי, אין לי שום צורך להסתובב או להזיז את הרגליים בכלל, כאן הייתי צריך ממש לתכנן מראש כל סיבוב כך שיהיה ברור ונוח לזמרים ולנגנים. ממש כוריאוגרפיה.
בסופו של דבר הכנו את התכנית היטב, הסולנים היו מצויינים (כולם חברי המקהלה), וכך גם המקהלה והתזמורת.
צילמנו את הקונצרט ביום שישי בצהריים כמו שידור חי, ושידרנו אותו בשידור בכורה במוצ"ש. להנחיית הקונצרט הזמנתי את חיותה דביר, המנחה המיתולוגית של קונצרטים בארץ במשך עשרות שנים – הן בסדרת "אתנחתא", הן בפסטיבלים של קול המוסיקה בגליל העליון, והן בקונצרטים רבים של תזמורות ברחבי הארץ. חיותה אמנם כבר בפנסיה, אך העברית הרהוטה והצלולה שלה, והקול האהוב והמוכר שלה בהנחיית קונצרטים נתנו ערך מוסף לשידור.
אז למרות שגם הפעם הופענו ללא קהל וללא מחיאות כפיים – עדיין הקונצרט היה מאד מרגש עבורנו. והפעם נרשמו לצפייה בשידור הקונצרט כ-3000 איש, מספר שיא עד כה בקונצרטים המשודרים שלנו.
השידור כולו היה איכותי מאד, בזכות הקלטת אודיו מצויינת של ירון אלדמע, וצילום ועריכת וידאו יוצאת מהכלל של דרור הלר. את התמונות הנפלאות מהקונצרט צילם, כתמיד, יואל לוי.
הסולנים במיסה של שוברט היו – רינתיה נסים – סופרן, עמרי אייזנבוד – טנור, ואלכסנדר רוזביצב – בס, וכן – מאיה סייג – סופרן, ומיכאל קרסניצקי – בס.
בגלוריה של ויולדי הסולניות היו – מאיה סייג, רינתיה נסים ונועם אבידן – סופרן, ומאיה הלר – אלט.
וגם היו קטעי סולו בגלוריה של ויולדי לשלושה נגנים מהאנסמבל – קובי רובינשטיין, הכנר הראשי שלנו, גיא אילון בצ'לו, ויבגני ליסוגורסקי בצ'מבלו.
את השירים הנפלאים שביצענו – רכבת לילה לקהיר, עטור מצחך ומזמור לילה – עיבדו למקהלה מתן סרי, תמי קליינהאוס וגלעד כהן. את העיבודים התזמורתיים ערך תום בר.
התגובות על השידור נלהבות מאד והן ממשיכות לזרום ולהגיע אלינו, בפייסבוק, ביוטיוב, באתר האנסמבל ובהודעות אישיות שנשלחות אלי. הנה כמה מהתגובות שקיבלתי:
"איזה תענוג צרוף היה הקונצרט. ברכות לחיותה הצעירה תמיד לברק הכי חיוני בעולם ולכל מי שעשה במלאכה. המיסה של שוברט היתה פשוט מדהימה. איזה יופי".
"הנאה צרופה. שכחתי כבר איזו חוויה זו להאזין למוסיקה שמיימית מעין זו".
"איזה ערב תרבותי נפלא היה לנו אתמול.
תודה על השיתוף".
"הנאה צרופה, ערב יפהפה! מתגעגעים לשבת ולהקשיב באולם הקונסרבטוריון… תודה רבה לכם!"
"היה קונצרט מקסים. תודה".
ניתן עדיין לצפות בקונצרט, ללא תשלום, בהרשמה מראש ע"י לחיצה על הקישור הזה
הקונצרט הבא שלנו יהיה בתחילת מרץ, וזה יהיה הקונצרט השנתי ע"ש לאה ויצחק לוין, שבו נארח סולנים צעירים מצטיינים מתלמידי הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה ת"א, וכן תלמידי סדנת הניצוח שלי מהאקדמיה למוסיקה בתל אביב. פרטים נוספים בהמשך.
סולני תל-אביב 