חידושים והפתעות – סיכום העונה חלק ג'

מסך שעליו הוקרנו הטקסטים של היצירות עם תרגומים לעברית; סרטונים קצרים על היצירות והמבצעים; הפתעה בכל קונצרט – ילדי פלא, יצירות חדשות, מלחינים ישאליים; דברי הסבר מהבמה; החידושים שהכנסנו העונה לקונצרטים שלנו בהחלט שינו את המתכונת השמרנית של הקונצרט הקלאסי. איך קיבל את זה הקהל? ועם מה מכל אלה נמשיך גם בעונה הבאה?

IMG-20130310-WA0001

השינוי המשמעותי המרכזי שהכנסנו העונה – המסך ובו שמות היצירות והפרקים, וכן הטקסטים של היצירות הווקאליות עם תרגומים לעברית – הפך את חויית הקונצרט לנוחה מאוד לקהל. פעמים רבות בעבר נתקלתי בקהל שיושב בקונצרט ומאזין ליצירה בגרמנית, איטלקית או לטינית, והוא לא מבין מה שרים הזמרים ועל מה בכלל היצירה. גם כאשר הטקסטים מופיעים בתכניה זה אף פעם לא נוח לקהל לעקוב – האולם די חשוך, הטקסט קטן, לפעמים יש חזרות על טקסטים שאינם מופיעים בתכניה בפעם השניה, הקריאה בתכניה מונעת מהקהל להתבונן במתרחש על הבמה, ישנם פרקים שמנוגנים ברצף והקהל לא תמיד שם לב לכך ואינו מוצא את הטקסט המושר, הדפדוף בתכניה מרעיש. גם לא כולם קונים תכניה ולפעמים ישנו מצב שחלק מהקהל מסתכל על הבמה אבל לא מבין, וחלק אחר עוקב בתכניה ומבין אבל לא מסתכל על הבמה. המסך עם הטקסטים שדרג בצורה משמעותית את חויית ההאזנה לקונצרט והתגובות של הקהל היו בהתאם. תגובות נלהבות הן מצד הקהל והן מצד המבקרים. עומר שומרוני כתב לאחר קונצרט פתיחת העונה: "…באנסמבל סולני ת"א לקחו זאת צעד קדימה והקרינו גם את הטקסטים המושרים, צילומים מחזרות וכדומה. הקרנת הטקסטים ושמות הפרקים מייתרת כמעט לגמרי את הצורך לדפדף בתכנייה בזמן הנגינה, וזהו יתרון גדול כי כך נמנע רעש הדיפדוף המעצבן שנשמע בדרך כלל באמצע הביצוע."

להקרנה של קטעי וידאו בין היצירות היו שני יתרונות משמעותיים: הראשון, זה היה ניצול מקסימלי של "זמן מת" שבו מסדרים את הבמה בין היצירות, והוא שמר על המתח של הקונצרט. השני, הוא הוסיף לקהל איזשהו רקע על היצירה שתבוצע, או על הסולן, או על המלחין, תוך כדי צילומים מהחזרות וראיונות קצרים עם נגנים/זמרים/מלחין/סולן. הנה למשל הסרטון על הסויטה הלירית של אלבן ברג, אותו הקרנו לפני ביצוע היצירה.

 

החיסרון המרכזי בסרטונים הוא ההוצאה הכספית הנדרשת עבור הצילום והעריכה שלהם. לכן, בתכניות האחרונות של העונה, במקום סרטונים שולבו דברי הסבר שלי או של הסולן. בתכנית של מרץ חן הלוי הסביר על ה"בסט קלרינט" שעליו הוא ניגן את הקונצ'רטו של מוצרט – מהו הכלי ובמה הוא שונה מהקלרינט המודרני. בתכנית של מאי אני דיברתי על הרביעייה מס' 8 של שוסטקוביץ' – מאילו יצירות של עצמו הכניס שוסטקוביץ' ציטוטים ליצירה, וכן מה ההבדלים בין ביצוע היצירה ברביעייה ובתזמורת מיתרים. בתכנית האחרונה העונה דיברתי על הסרנדה של ברהמס והתזמור המיוחד שלה (ושל התכנית כולה) – ללא כינורות, כאשר הויולה היא הכלי המוביל בכלי המיתר. התגובות על דברי ההסבר היו מצויינות, הקהל ציין שההסברים מאוד סייעו להאזנה ותרמו להבנה ולהנאה מהמוסיקה. לכן, בעונה הבאה דברי ההסבר מהבמה ימלאו את מקומם של הסרטונים במרבית הקונצרטים, כאשר המסבירים יהיו לפעמים הסולנים, לפעמים המנצח או המלחין ביצירה ישראלית, ולפעמים נגנים מהאנסמבל שיציגו לקהל את נקודת מבטם האישית על יצירה מסויימת.

והחידוש המרענן שהיה לנו העונה – ההפתעה. בכל קונצרט הוספנו לתכנית יצירה או סולן שאת שמותיהם לא פרסמנו מראש. ע"י כך הצגנו לקהל שני סולנים צעירים ומוכשרים מאוד – הכנרת מאשה מרשון בת ה11, והפסנתרן אריאל לני בן ה14, וכן שתי יצירות ישראליות חדשות מצויינות של מלחינות צעירות – "אקטואלי" של נעמה תמיר ו"לא אמרתי דבר" של אביה קופלמן. הנה הביצוע של הכנרת הצעירה מאשה מרשון להרהורים של מסנה מתוך "תאיס".

 

לשמחתי הרבה, התגובות על שתי היצירות הישראליות החדשות שהכנסנו כהפתעה היו נלהבות ביותר, ולמעשה בזכות ההפתעה הבאנו לעולם שתי יצירות ישראליות שאולי היו מרתיעות את הקהל אם היו מפורסמות מראש (במיוחד לאור העובדה שאחת מהן, "אקטואלי", בוצעה בקונצרט שבו היתה יצירה ישראלית נוספת – אור גדול של יחזקאל בראון). הסולנים הצעירים, באופן טבעי, כבשו את לב הקהל, וזכו לחשיפה שלא היו יכולים לזכות בה כסולנים מרכזיים ששמם מפורסם מראש (בגלל גילם הצעיר ואלמוניותם בשלב הזה של חייהם). בעונה הבאה נמשיך להכניס הפתעות בחלק מהקונצרטים, כאשר הכוונה שלי היא להרחיב את תחומי ההפתעה לסגנונות שונים ולז'אנרים שונים, שאולי לא היו יכולים למצוא את מקומם בקונצרט תזמורתי קלאסי "שמרני". מעבר לכך, כמובן שלא אוכל לפרט…

בפוסט הבא – הסיכום שלי לגבי היצירות והקונצרטים שביצענו העונה: אילו קונצרטים היו הכי טובים, אילו יצירות היו לנו הכי קשות, מה הקהל הכי אהב לשמוע, מה אנחנו הכי אהבנו לנגן, איזה קונצרט היה הכי גרוע, ועוד. שווה לחכות

מודעות פרסומת

שילוב מנצח

הקונצרטים לסיום העונה היו מדהימים וגרמו לקהל שלנו לרוץ ולחדש מנוי לעונה הבאה. השילוב עם מקהלת זמרי קולגיום מוכיח את עצמו – הקהל ממלא את האולמות ורמת הקונצרט עולה. התגובות הנלהבות לא פוסקות.

קשה לחשוב על סיום עונה יותר מוצלח מזה שהיה לנו. את האולם בכפר-שמריהו לא הצלחנו אף פעם למלא לגמרי כמו במוצ"ש האחרון, אפילו כשהופענו שם עם נטליה גוטמן. אבל בקונצרט בכפר-שמריהו שבו ארחנו את מקהלת זמרי קולגיום לביצוע הרקויאם של פורה לא היה מקום אחד פנוי והיו אנשים שחזרו הביתה מבלי שזכו להיכנס לאולם. חידוש המנויים בעקבות הקונצרטים הוא בקצב מטורף, והקהל לא מפסיק לשבח.

7458_653495601332121_2134903278_n

אינאס מסאלחה, עודד רייך ומקהלת זמרי קולגיום. צילם: אילן לוין

זה היה קונצרט מרגש מאוד. ניגנו בו חומר של מלחינים שאנחנו לא מרבים לנגן – ברהמס ופורה. אלה מלחינים שמרבית יצירותיהם התזמורתיות אינן מתאימות לאנסמבל בגלל גודלו. למעשה הסרנדה השניה של ברהמס היא אולי אחת היצירות הבודדות שלו שניתן לנגן באנסמבל. ואיזה כיף לנגן ברהמס. זאת היתה חוויה אדירה לכולנו במשך כל שבוע החזרות ובקונצרטים. המוסיקה הרומנטית הנפלאה שלו, התזמור העשיר, המלודיות האספרסיביות – כל אלה גרמו לנו הנאה גדולה. ועם הנשפנים הנפלאים שלנו זה היה פשוט תענוג.

270168_653468044668210_364328621_n

האנסמבל מבצע את הסרנדה של ברהמס

לפני ביצוע הרקויאם של פורה הבאנו לקהל את ההפתעה, שהפכה בדיעבד לאחת היצירות המרגשות והחזקות בתכנית – יצירה חדשה של אביה קופלמן הישראלית. שם היצירה "לא אמרתי דבר" לסופרן ותזמורת קאמרית (ללא כינורות כמו בכל התכנית), עפ"י טקסט מוכר של מרטין נימולר. זו יצירה חזקה ומרגשת מאוד. זמרת הסופרן אינאס מסאלחה, שלמדה אותה תוך מספר ימים, ביצעה אותה מדהים, והקהל יצא מגדרו. החלק של ההפתעה בקונצרט, שהוא אחד החידושים המרעננים שהיו לנו העונה, הוכיח את עצמו. גם כאן, כמו בקונצרט לפתיחת העונה, ביצענו בו יצירה ישראלית חדשה (שייתכן שאם היינו מפרסמים אותה מראש היא היתה מרתיעה חלק מהקהל) שזכתה לתגובות נלהבות ביותר. אולי באמצעות ההפתעות האלה, הקהל פחות יירתע מיצירות ישראליות חדשות וממוסיקה בת זמננו, ויתחיל להנות ולאהוב אותן. ללא ספק, היצירה הזו שירתה את המטרה של קירוב הקהל השמרן למוסיקה ישראלית חדשה, ובודאי תעודד גם קהל חדש עם ראש פתוח להגיע לקונצרטים שלנו. אגב, שמחתי מאוד שהיו הרבה צעירים בקהל, והלואי שמגמה זו תימשך.

181275_653483141333367_1835996648_n

אינאס מסאלחה עם האנסמבל בביצוע יצירתה של אביה קופלמן. צילם: אילן לוין

הביצוע של הרקויאם של פורה היה מאוד מיוחד ומרגש עבורי. להיות על הבמה ביחד עם שני האנסמבלים שלי – מקהלת זמרי קולגיום והאנסמבל – ולבצע מוסיקה נפלאה כל-כך, זו חוויה יוצאת דופן. המקהלה נשמעה ממש מעולה, עם צליל יפה ומגובש ואינטונציה מצויינת. הם היו איתי כל הזמן (זמרים רבים שרו כמעט בעל-פה את הכל) וממש ניתן היה להוביל אותם ולעשות איתם מוסיקה. הזמרים הסולנים אינאס מסאלחה ועודד רייך היו נפלאים כתמיד, וגם צריך לציין את הכנרת קורדליה הגמן, הנבלאית אולגה מויטלס ונגנית העוגב זהר שפי, שתרמו רבות להצלחת הביצוע בנגינתם היפה.

223139_10151519469694652_1421512702_n

האנסמבל עם המקהלה ועם עודד רייך ברקויאם של פורה בקונצרט בכפר-שמריהו

ההתקדמות של המקהלה השנה ובמיוחד בחודשיים האחרונים – ממש מרשימה. זה הרבה בזכות העבודה הנהדרת של המדריכה הקולית שלנו קטיה מזו – בגיבוש הצליל, בבלאנס ובהפקה הקולית. כיף לנצח על המקהלה הזו ולעשות איתה מוסיקה. השילוב עם האנסמבל עובד פשוט נהדר. בשנה הבאה שיתוף הפעולה בין שני הגופים יתהדק ויהיו לנו יותר קונצרטים משותפים. אני מניח שבקרוב ניתן יהיה גם להודיע משהו דרמטי ומהפכני על שיתוף הפעולה בין שני הגופים, אבל כל דבר בעתו.

960163_653495377998810_759017238_n

עודד רייך עם המקהלה והאנסמבל. צילם: אילן לוין

מקצת מהתגובות הנלהבות שאנחנו מקבלים אביא בפוסט הבא.

ימים של הנאה

שבוע החזרות עבר מהר. ההנאה מהמוסיקה הנפלאה של התכנית הזו לא פסקה לרגע. שיתוף הפעולה עם המקהלה והסולנים מאוד מוצלח. ומחר מתחילים הקונצרטים. שמחה גדולה

391401_504887382900439_1206030969_n

חזרה על הרקויאם של פורה, כפי שזה נראה מהאולם

זו באמת תכנית יוצאת דופן, ולא רק בגלל ההרכב המיוחד שבה – תזמורת ללא כינורות. המוסיקה פשוט נפלאה. כל-כך כיף לנצח על הסרנדה השניה של ברהמס. ברקויאם שך פורה – כל פרק הוא פנינה. והקונצ'רטו הברנדנבורגי השישי של באך – מוסיקה בארוקית גאונית.  גם ההפתעה שאנחנו מכינים – יצירה חדשה של מלחינה ישראלית צעירה, שאותה מבצעת איתנו אינאס מסאלחה – היא יצירה יפה ומרגשת.

485423_416521218455519_626527977_n

חזרה על הרקויאם של פורה, כפי שזה נראה מהמקום בו מנגנת הכנרת שלנו קורדליה הגמן את שני פרקי הכינור ביצירה.

האוירה בחזרות היתה מצויינת, והעבודה היתה מאוד יעילה וטובה. ההרגשה היא שהולך להיות כיף גדול בקונצרטים והנאה גדולה לקהל. לקונצרט ביום ראשון אזלו הכרטיסים, כך שניתן להגיע רק לקונצרט מחר בכפר-שמריהו.

מה קורה כשהכנר הראשי הוא ויולן? השבוע נגלה

תכנית שלמה ללא כינורות; שלוש יצירות מופת; יצירה רביעית – הפתעה; זמרת הסופרן אינאס מסאלחה והבריטון עודד רייך; מקהלת זמרי קולגיום; צ'מבלו, עוגב, נבל, כינור סולו, מיתרים וכלי נשיפה; קונצרט סיום עונה שעוד לא היה לנו כמוהו. השבוע זה מתחיל

ביום שני הקרוב בבוקר יצא לדרך פרוייקט סיום העונה של האנסמבל. המשותף לכל היצירות שננגן בפרוייקט – אין בהן כינורות. הקונצ'רטו הברנדנבורגי השישי של באך כתוב לשתי ויולות עם שלושה צ'לים וקונטרבס, הסרנדה השניה של ברהמס כתובה למיתרים נמוכים עם כלי נשיפה מעץ, והרקויאם של פורה (בגרסה הקאמרית) – למקהלה ושני זמרים סולנים, מיתרים נמוכים, בסונים, קרנות, עוגב, נבל וכינור סולו בודד בשני פרקים.

כך יצא ש"הכנר הראשי" בפרוייקט יהיה ויולן – איתמר רינגל. הוא ינגן ביחד עם עמית לנדאו את תפקיד הסולו בקונצ'רטו הברנדנבורגי השישי של באך (שיבוצע בהרכב של שבעה נגנים וללא מנצח), ויוביל את האנסמבל מהמקום שבו בד"כ יושב הכנר הראשי – בסרנדה של ברהמס וברקויאם של פורה.

יצירה נוספת שתבוצע היא ה"הפתעה" – יצירה חדשה שנכתבה לאחרונה , לזמרת סופרן עם תזמורת בהרכב יוצא הדופן הזה. את תפקיד הסולו תשיר אינאס מסאלחה.

577198_352211888167990_100001375465857_896271_340079707_n

אינאס מסאלחה ואני בערב ידידים של האנסמבל שהתקיים בשנה שעברה

ההכנות לפרוייקט למעשה החלו כבר לפני חודשים, כאשר התחלתי חזרות עם המקהלה על הרקויאם. גם הסולנים בקונצ'רטו הברנדנבורגי כבר נפגשו לחזרות, ומחר אני אפגש עם אינאס לחזרה על היצירות שהיא תשיר. החזרה האחרונה של המקהלה (לפני חזרות התזמורת) התקיימה אתמול והיתה מצויינת, ונראה שיהיה קונצרט יפה, חגיגי ומרגש. בינתיים אני נהנה מכל רגע של למידת היצירות הנפלאות האלה.

375154_502579689797875_1721659665_n