לקראת עונת 2012-13 (4) -סולנים עם ערך מוסף

בזכות ההיכרות רבת השנים ובזכות הקשרים המיוחדים שקשרנו, אנחנו זוכים לארח אצלנו מוסיקאים ברמה עולמית, שחוץ מנגינתם הנהדרת הם גם מביאים לאנסמבל את הנסיון שלהם, מדריכים אותו, מקדמים אותו ומטביעים אצלו את חותמם. והם גם נהנים ושמחים לבוא אלינו (חצי בהתנדבות).

אנטיה וייטהאס. תשוב אלינו לנגינת יצירות של בטהובן, היידן ובריטן.

 

בתזמורות רבות בעולם מקובל שסולנים אורחים מגיעים לחזרה אחת עם התזמורת יום לפני הקונצרט הראשון, ובבוקר הקונצרט הם באים שוב כדי להריץ את היצירה בחזרה הגנרלית. זה במקרה הטוב. במקרים אחרים הם מגיעים ישר לחזרה הגנרלית, מנגנים פעם אחת, ומתראים שוב על הבמה בקונצרט. לאחר סדרת הקונצרטים עם התזמורת הם ממריאים לעבר התזמורת הבאה שלהם, על-מנת לחזור על אותו תהליך של חזרה אחת וסדרת קונצרטים (תהליך שנמשך לא יותר מארבעה ימים).

המצב הזה, שקורה במרבית התזמורות, לא ממש מאפשר לסולנים לתקשר עם התזמורת, וכמובן שלא להשפיע עליה. יש מנצח שמנהל את החזרות, והוא זה שנותן את הטון.  הסולן רק בא לנגן והולך. בגלל מיעוט החזרות איתו, גם אין לסולן זמן לנגן ביחד עם התזמורת ולהכיר אותה דרך המוסיקה. אין לו זמן להביא את הגישה שלו ליצירה או למוסיקה בכלל.

לשמחתי, מרבית הסולנים שלנו באנסמבל הם לא מהסוג הזה. אחת המטרות שלי בהבאת סולנים בינלאומיים לאנסמבל, היא לקדם את האנסמבל באמצעות הידע, ההבנה והניסיון שלהם. סולנים רבים באים אלינו כאורחים ל7-10 ימים, שבמהלכם הם גם מובילים את האנסמבל ומדריכים אותו, ולא רק מנגנים סולו. טבאה צימרמן הדריכה את האנסמבל, הובילה את סקציית הויולות שלנו וגם ניגנה סולו בשתי יצירות – בדצמבר 2005 ובדצמבר 2006.

טבאה צימרמן מובילה את סקציית הויולות של האנסמבל

 

קתי דברצני ממש לימדה את האנסמבל נגינה בארוקית על כלים אותנתיים עם מיתרי גיד, במשך חמישה ימי חזרות, וגם ניגנה סולו בשתי יצירות. אותו הדבר עם הכנר טרייה טונסן, הכנרת אנטייה וייטהאס, וכמובן – נגן הבסון סרג'יו אזוליני, שכל מפגש איתו הוא שיעור מאלף לאנסמבל. אני משתדל להביא לאנסמבל סולנים שיש להם, מעבר לרמת נגינה גבוהה, גם יכולת, זמן ורצון להוביל ולהדריך את האנסמבל במשך מספר ימי חזרות. עבורם זוהי חויה שונה מהחויה הרגילה של לבוא, לנגן וללכת. הם אוהבים לבוא אלינו גם מהסיבה שהם מרגישים שהם עושים מוסיקה ביחד. ועבור האנסמבל זוהי חויה מיוחדת של היכרות עם מוסיקאים נפלאים, ובניית שיתופי פעולה מוסיקליים אמיתיים איתם.

בעונה הקרובה יהיו לנו שלושה סולנים בינלאומיים מהסוג הזה, שלושתם אורחים ותיקים וקבועים שלנו. סרג'יו אזוליני יוביל את האנסמבל ביצירות של באך וסטרוינסקיֿ: סינפוניה מקנטטה וקונצ'רטו לבסון של באך, "אלוני דמברטון" והסויטה "פולצ'ינלה" של סטרוינסקי. אנטיה וייטהאס תתארח אצלנו לתכנית שלמה ללא ניצוח, בה היא תוביל את האנסמבל ברביעיית המיתרים אופ. 95 של בטהובן שתנוגן בתזמורת מיתרים, תנגן קונצ'רטו לכינור של היידן, ותשוב להוביל את האנסמבל בוריאציות "פרנק ברידג'" של בריטן. וחן הלוי, שניגן איתנו בעבר לא מעט יצירות מודרניות, יבצע איתנו בעונה הקרובה דוקא את הקונצ'רטו לקלרינט של מוצרט. בכל אחד מהמפגשים האלה צפויה לאסמבל חוויה של עשייה מוסיקלית מרתקת, למידה, אתגר, ונגינה של קונצרטים יוצאי דופן.

חן הלוי. יבצע את הקונצ'רטו לקלרינט של מוצרט

 

הקשרים יוצאי הדופן שהאנסמבל קשר עם המוסיקאים הנפלאים האלה מובילים לתוצאות מאוד מרגשות עבורנו ועבור הקהל.

בפוסט הבא שלי, ביום שישי הקרוב, אספר על היצירות הישראליות ועל הסולנים הישראלים שיופיעו איתנו העונה.

 

 

מודעות פרסומת

לקראת עונת 2012-2013 (1) – חוזרים הביתה

סדרת פוסטים לקראת העונה הקרובה של סולני תל-אביב. חלק א' – חוזרים הביתה לשטריקר. ביקור מרגש בבית החדש-ישן שלנו.

אודיטוריום שטריקר החדש. חוזרים הביתה.

זה היה האולם שחשף אותנו לראשונה אל הקהל הרחב. זה היה אולם הבית שלנו במשך מספר שנים, ובו ביצענו כמה מהקונצרטים המרגשים ביותר שלנו. הקירבה אל הקהל שמקיף אותנו מכל עבר וגם מלמעלה במרפסת יצרה אוירה מחשמלת שלא קיימת באף אולם. תוסיפו לזה את כמויות הקהל האינסופיות שנדחסו שם (הרבה מעבר לקיבולת של האולם), את הסולנים הבינלאומיים שהופיעו איתנו שם (טבאה צימרמן, סרג'יו אזוליני, מקסים ונגרוב) ואת הרעננות וההתלהבות שהיו באנסמבל מאז ומעולם – ותקבלו חוויות בלתי נשכחות שאנחנו מתגעגעים אליהן כבר כמה שנים.

הסימפוניה הראשונה של בטהובן. קונצרט שלנו בשטריקר בשנת 2004.

בשנת 2009 הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה עבר למשכן זמני בגלל שיפוץ הבנין, והקונצרטים עברו לאולם עינב. את החוויות שלנו משטריקר לא הצלחנו לשחזר בעינב, מהסיבה הפשוטה שאין שם את אותם התנאים – לא מבחינת האקוסטיקה ולא מבחינת האנרגיה שהמקום יוצר. גם לקהל לא היה שם קל, בגלל הכסאות שאינם נוחים לישיבה ובגלל החניה שמחירה גבוה בצורה לא הגיונית. מנויים עזבו אותנו בשנים האחרונות מהסיבה של אי הנוחות להאזין לקונצרטים בעינב. למרות שהיו לנו כמה קונצרטים מצויינים בעינב, ציפינו בכליון עיניים לרגע השיבה הביתה לשטריקר.

למרות שכבר דובר רבות על כך שבעונה הקרובה אנחנו חוזרים לשטריקר, החשש היה שיהיה עיכוב נוסף והבנין לא יהיה מוכן בזמן, וניאלץ להמשיך לנגן בעינב. לשמחתנו הרבה, הבנין החדש מוכן וכבר נפתח. לפני מספר ימים קפצתי לביקור בביתנו החדש-ישן. זה היה מרגש מאוד. המקום חדש, משופץ ויפה. הכל נראה מאוד אסתטי. הכיסאות באודיטוריום יפים ונוחים. ויחד עם זאת, מבנה האודיטוריום, כשהקהל יושב ממש "על המבצעים"  ומקיף אותם מכל הכיוונים – נשאר אותו הדבר, כך שיש סיכוי לשחזר את האוירה המחשמלת והמיוחדת של המקום. האקוסטיקה, מהמעט שהתרשמתי בהאזנה לכיתות אמן לזמרים, טובה מאוד. זאת הולכת להיות חוויה גדולה עבורנו לשוב ולנגן באולם הנפלא הזה.

ביום ראשון הקרוב נצלם את סרטון הפרומו לעונת הקונצרטים הקרובה 2012-2013, כאשר חלק מהצילומים יתקיימו בקונסרבטוריון שטריקר המחודש. הסרטון יופץ ברשת בעוד מספר שבועות.

בפוסט הבא (ביום שני הקרוב) – על הקונספט הויזואלי החדשני שיאפיין העונה את הקונצרטים שלנו.

תל-אביב-ברלין פרק חדש

בזכות הקשר המיוחד של האנסמבל עם מוסיקאים מברלין – סולנים, מנצחים ונגנים באנסמבלים מובילים – אנחנו זוכים לביקורים של אמנים מהשורה הראשונה, ומתעדכנים בנעשה בבירה האירופית מבחינת הסטנדרטים וסגנונות הנגינה. בתכנית הקרובה שלנו נארח את המנצח אנטונלו מנקורדה, שכיום מכהן כמנהל המוסיקלי של התזמורת הקאמרית פוטסדאם

אנטונלו מנקורדה

על הקשר של האנסמבל עם ברלין כתבתי כאן לא מעט. אחרי שיצרנו קשר עם סרג'יו אזוליני (ב2005), שלימים מונה ליועץ האמנותי של האנסמבל, וארחנו את המנצח קרל היינץ סטפנס מברלין, כעת אנחנו עומדים לארח אצלנו את המנצח אנטונלו מנקורדה. אנטונלו הוא כיום המנהל האמנותי של התזמורת הקאמרית פוטסדאם – אותה התזמורת שממנה הבאנו אלינו את סרג'יו, אותה התזמורת שנגנים רבים וטובים שלנו ניגנו ומנגנים בה, כולל הכנר הראשי שלנו מתן דגן. הרבה בזכות הקשר המיוחד שלנו עם ברלין, האנסמבל שומר על הסטנדרטים האירופאיים שלו ועל סגנון הנגינה המיוחד, שמקובל כיום בתרבות המוסיקלית האירופית.

את הקשר עם אנטונלו יצרתי בתיווכו של מתן דגן, ונפגשתי איתו בברלין לפני כשנה וחצי. התחלנו לדבר על מוסיקה, על כינור ועל ניצוח (שנינו כנרים לשעבר), ולאט לאט התחלנו לתכנן את הפרוייקט שבו האנסמבל יארח אותו. הכימיה בינינו היתה טובה מאוד, והפגישה היתה מפרה ויעילה. מאז אותה הפגישה תאריכי הקונצרטים שקבענו השתנו וגם התכנית השתנתה קצת, אבל למרות הכל הפרוייקט יוצא אוטוטו לדרך.

במשך שנות קיומו, האנסמבל הזמין לא מעט מנצחים ונגנים מובילים אורחים. מקסים ונגרוב ניצח וניגן סולו עם האנסמבל בשנת 2004, בהמשך הויולנית טבאה צימרמן הובילה פרוייקטים עם האנסמבל (2005 ו2006), הכנר הנורבגי טרייה טונסן ב2008 ו2011, הכנרת אנטייה וייטהאס (2009) שתשוב אלינו גם בעונה הבאה,  כנרת הבארוק קתי דברצני (2006), המנצח מנדי רודן ז"ל ב2006 , הפסנתרן והמנצח דוד גריילסאמר ב2012, סרג'יו אזוליני כמובן, ועוד. כל פרוייקט מהסוג הזה עם מנצח אורח או נגן מוביל שמדריך את האנסמבל, מביא כיוון חשיבה חדש, השראה, אינטרפרטציה אישית, הרגלי נגינה ועבודה משלו – גורם לאנסמבל להיות מאוד ממוקד ומרוכז ומעלה את הרמה שלו. אמנים אורחים בינלאומיים ברמה הגבוהה ביותר יוצרים עניין, רעננות והתלהבות אצל הנגנים.

אנטונלו מנקורדה ינצח אצלנו על המטמורפוזות של שטראוס, יצירות לכינור של בלוך והובאי עם הסולן חגי שחם, וריקודים רומניים של ברטוק. כולנו מצפים לבואו. בפוסטים הבאים אני אעדכן מהחזרות איתו.

קונצרטים בברלין, רפרטואר מהנה, חזרות קלילות עם צחוקים

אלו הן בקשותיהם ומשאלותיהם של נגני התזמורת הצעירה של קונסרבטוריון גבעתיים, כפי שהתבטאו בשיחה הגלויה והפתוחה בינם לביני בחזרה לסיום השנה.

תזמורת הקונסרבטוריון של גבעתיים, עליה כתבתי כאן לא פעם, היא תזמורת יוצאת דופן ברמתה ובמסירות של נגניה. הייתי איתם השנה בברלין בסיור נפלא עם קונצרט מאתגר, חיברתי אותם עם סולני תל-אביב בקונצרט המרגש עם סרג'יו אזוליני (בקרוב יעלה סרטון המסכם את הפרוייקט המרגש הזה, עם הקלטה מהקונצרט המשותף), והשקעתי בהם רבות, מתוך אמונה בחשיבות הגדולה של עבודה חינוכית מוסיקלית ברמה הגבוהה ביותר. שנת הלימודים הסתיימה, הן בבתי הספר והן בקונסרבטוריונים. בשיחה לסיכום השנה עם הנגנים הנפלאים של התזמורת הזאת, שאלתי אותם מספר שאלות: איזה קונצרט לדעתם היה הכי טוב, איזה פרוייקט היה הכי טוב מבחינת התהליך והחזרות, מאיזה פרוייקט הם הכי נהנו, על איזו יצירה הם הכי אהבו לעבוד, שאלות בנושא הכיוון האישי של כל אחד מהם והעיסוק שלו במוסיקה, בנושא משמעת אישית ותזמורתית וחשיבותה בהצלחה, ועוד מספר שאלות. השיחה היתה פתוחה, גלויה ומעניינת.

מתשובותיהם של הנגנים עולה כי הפרוייקט המהנה ביותר עבורם היה בברלין, בעיקר בגלל עצם הנסיעה לחו"ל ביחד והחויה החברתית. מבחינת הנגנים האלה – אפשר לנגן כל השנה בברלין!!! הם נהנו בחזרות בעיקר אם הרפרטואר היה יפה והיתה נגינה רציפה ללא עצירות רבות. יחד עם זאת, הם נהנו מאוד מהאתגר שהיה ביצירה קשה כמו זו של צבי אבני (תפילה למיתרים) שניגנו בתחילת השנה. היה להם סיפוק גדול מהעובדה שהם הצליחו להכין ולבצע היטב יצירה כל-כך קשה. הם נהנו כשהחזרות היו קלילות ועם הרבה צחוקים. שוחחתי איתם קצת על משמעת תזמורתית ועל החשיבות של מתח וענין בכל חזרה, ועל הנזק שחזרות עם נוכחות דלילה וללא מתח יכול לעשות. שוחחתי איתם קצת על הנושא של משמעת אישית בנגינה ובאימון, עם טיפים מנסיוני האישי. ביקורו של שחר ליבנה (אחיו של יניב, שגם התלווה אלינו השנה לברלין) בחזרה, הוסיף הרבה צחוקים בלתי נשלטים של כולם. הסרטון הבא מביא את עיקרי הדברים בשיחה לסיום השנה עם התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים. אני מאחל לנגנים הנהדרים האלה קיץ נעים, ושתהיה לנו שנה נפלאה כזאת גם בשנה הבאה. 

והנה קטע קטן בנגינת התזמורת, הפתיחה התזמורתית של הקונצ'רטו לשני חלילים של צ'ימרוזה מקונצרט סיום השנה בתיאטרון גבעתיים

קונצרט פתיחה מרגש בחיפה

הקונצרט הראשון בסדרה, אמש בחיפה, היה מרגש, מלהיב וסוחף. ההצטרפות של הילדים לסימפוניה של היידן הוסיפה עוד מימד לקונצרט המיוחד הזה

הערב התחיל דווקא באוירה לא טובה. חזרת הבלאנס היתה קצרה מדי, לסרג'יו לא היה מספיק זמן לעבוד על באך, סיימנו את החזרה אחרי הזמן ומיד היינו צריכים לעלות לבמה שוב להרצאה. עלינו בתחושה של לחץ ועם הרגשה לא הכי טובה. דווקא ההרצאה עשתה את השינוי. היא היוותה את המעבר מהחזרה הלחוצה אל הקונצרט המבריק והסוחף, והכניסה את האנסמבל אל תוך האוירה של עשייה מוסיקלית. היתה דריכות של הנגנים, וההדגמות מתוך סימפוניות של היידן, ארבע העונות של ויולדי ו"אורפאוס ואאורידיצ'ה" של גלוק, היו טובות ונוגנו היטב. החלק של סרג'יו בהרצאה היה מצוין. ראשית, כי אשתו איי איקדה עלתה לבמה עם התינוקת על הגב ומיד סחטה תשומת לב מכל הקהל. שנית, ההסברים של סרג'יו והדרך שבה הוא תיקשר עם הקהל ועם הנגנים תוך כדי ההדגמות היו מאוד חופשיים וזרמו מצוין. לאחר הרצאה כזאת האנסמבל עלה לבמה לקונצרט בהרגשה מצויינת. הפתיחה עם בוקריני, כשהאנסמבל מנגן בעמידה, היתה וירטואוזית ונתנה סיפתח מצוין לקונצרט. העיבוד של סרג'יו לקונצ'רטו של באך לשלושה צ'מבלי עבד מצוין בשלושה בסונים וזכה לתשואות רמות שבעקבותיהן הם ניגנו שוב את הפרק הראשון – בביצוע הרבה יותר משוחרר וזורם.

לאחר ההפסקה האנסמבל המשיך בשתי סינפוניות לקנטטות של באך – עיבודים לקונצ'רטי הברנדנבורגיים מס' 1 ו-3. הנגינה של כולם היתה מצויינת. ראויים לציון מיוחד הנשפנים של האנסמבל – הקרננים הנפלאים אלון ראובן ושחר זיו והאבובנים תמר ענבר, ניר גבריאלי ומירב קדישבסקי שניגנה גם קרן אנגלית. לאחר הקונצ'רטים הברנדנבורגיים היה סידור במה שאחריו עליתי לבמה לדבר על הפרוייקט החינוכי ועל אימוץ התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים, ואז הזמנתי את הנגנים הצעירים לעלות לבמה.

ההתרגשות היתה גדולה, וכבר מהצלילים הראשונים של הסימפוניה מס' 44 של היידן בנגינה המשותפת של שתי התזמורות הרגשתי צמרמורת. זה היה מרגש. הילדים היו מרוכזים מאוד (למרות השעה המאוחרת) וניגנו מצוין. האנסמבל המשותף נשמע מאוד מגובש ומבריק. לבקשת הקהל, ניגנו כהדרן שוב את הפרק האחרון מהסימפוניה של היידן. זה היה ערב נהדר ואנחנו מצפים לקונצרט הערב בתל-אביב.

סרג'יו אזוליני – הערב מתחילים הקונצרטים

אחרי שבוע אינטנסיבי של חזרות עם סרג'יו אזוליני, שכללו גם שירה, חיקויים ודימויים, ורעיונות חדשים שצצו כל יום וכל שעה – אנחנו מגיעים לקונצרטים. הערב בחיפה, מחר בתל-אביב ומחרתיים ברעננה. לא כדאי להחמיץ את התופעה הזאת. והיתה גם תינוקת על הגב של האמא המנגנת בסון

סרג'יו אזוליני, איגור אס ואיי איקדה  – הסולנים בקונצ'רטו לשלושה בסונים של באך בעיבוד אזוליני. על הגב של איי – אאורורה אזוליני בת ה9 חודשים.

———————————————————————————————-

זה היה שבוע עמוס בחויות, אינטנסיבי מאוד ותובעני. התכנית קשה – שלוש יצירות של באך ושתי סימפוניות (היידן ובוקריני). הקונצ'רטו לשלושה בסונים של באך הוא למעשה עיבוד שסרג'יו עשה לקונצ'רטו לשלושה צ'מבלי של באך, והערב יהיה ביצוע הבכורה שלו. כמובן שהעיבוד עבר שינויים במהלך החזרות, ולאחר החזרה הראשונה סרג'יו עשה שינויים בתפקידי התזמורת והסולנים. החזרות התנהלו באוירה טובה ועם הרבה דימויים והדגמות של סרג'יו. הוא אוהב להדגים איך "להרוס את המוסיקה" ואח"כ איך להחיות את המוסיקה. הוא מתמקד לפעמים בתפקיד אחד או במשפט אחד ודרכו הוא מראה את הכוונה המוסיקלית שלו לפרק שלם. בכל פעם שמשהו מצליח, ושומעים הבדל גדול בביצוע – הוא מאוד נרגש מזה, וזה מדביק את כל הנגנים. לפעמים הוא מציע באופן ספונטני איזשהו רעיון, ואחרי שמנסים אותו כל היצירה נשמעת אחרת. החויה של החזרות איתו היא למידה והשראה מתמדת. תענוג וכיף גדול.

בנוסף, יש לנו את הילדים של קונסרבטוריון גבעתיים שמצטרפים אלינו לביצוע הסימפוניה מס. 44 של היידן. שיתוף הפעולה עם הילדים הוא נפלא. הם מנגנים את הסימפוניה מצוין, הם ממושמעים ורציניים, והם מוסיפים מימד חינוכי מרגש מאוד לתכנית הזו, שמסתיימת עם תזמורת גדולה, כמעט סימפונית.

הקונצרטים יתקיימו הערב בחיפה, מחר בתל-אביב וביום שני במרכז המוסיקה ברעננה.

           סרג'יו עם הויולות, הצ'לים, הקונטרבס והצ'מבלו. ברקע – איי ואאורורה התינוקת

תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים, עם נגנים מובילים מהאנסמבל