לקראת שיאים חדשים

עונת הפעילות של כל הגופים המוסיקליים שאיתם אני עובד החלה ברגל ימין. בתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים – שדרוג משמעותי במתכונת הפעילות: עבודה ממוקדת על רפרטואר בארוקי בהדרכת נעם שוס במקביל לעבודה על הרפרטואר התזמורתי איתי, וגם – תוספת של נגנים בכלי נשיפה וקונטרבס. בתזמורת של ביה"ס לאמנויות בחיפה – שיפור ניכר באיזון בין הכלים לעומת השנה שעברה, כאשר הצטרפו די הרבה כנרים. ובמקהלת זמרי קולגיום – פתיחת שנה אינטנסיבית ותוספת של זמרים צעירים חדשים. בשלושת הגופים צפויה עונה עם הרבה שיאים.

BD4_0116

התזמורת והמקהלה של ביה"ס לאמנויות בחיפה

הרפרטואר שעליו התחלתי לעבוד עם התזמורות בקונסרבטוריון גבעתיים ובביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה (לשעבר ויצ"ו, כיום רעות) זהה – סימפוניה מס' 102 של היידן, ולס "הקיסר" של שטראוס, ויצירות נוספות. זה לא במקרה. השנה שתי התזמורות תתאחדנה לנגינה משותפת בכמה מסגרות שונות, כולל על במות מכובדות ביותר. על כך אפרט בקרוב. בינתיים אפשר לומר שבשתי התזמורות שנת הלימודים התחילה ברגל ימין. לתזמורת בביה"ס בחיפה הצטרפו השנה כנרים רבים, וכך נוצר איזון הגיוני בין קבוצות הכלים בתזמורת. שדרוג משמעותי נוסף הוא שהתזמורת מתחילה לעבוד השנה פעמיים בשבוע, לעומת פעם אחת בלבד בשנה שעברה. כך ניתן יהיה להתקדם יותר מהר, לתכנן את החזרות בצורה יותר יעילה (לפצל חלק מהחזרות לסקציות, לחלק את הרפרטואר בין שתי החזרות השבועיות וכו'). בקונסרבטוריון גבעתיים, התזמורת משתדרגת בכמה מישורים: ראשית, מצטרפים אלינו כלי נשיפה – בחליל, בסון ובהמשך כנראה גם באבוב (!!!), זאת בנוסף לנגנית קונטרבס שהצטרפה אלינו. שנית, התזמורת זוכה השנה לעבודה ממוקדת על רפרטואר בארוקי בהדרכת נעם שוס, שהיא כנרת בארוק שמנגנת בין היתר באנסמבל סולני תל-אביב. העבודה עם נעם נעשית במקביל לעבודה איתי, כאשר חלק מהחזרות מפוצלות לשני חלקים. כך למעשה זוכים הנגנים הצעירים בעבודה מקצועית סגנונית בתחום שלרוב אינו זוכה לתשומת הלב הראויה לו. הרבה מאד נגני כלי קשת צעירים בכלל לא יודעים מהי קשת בארוק ומה ההבדלים בין נגינה של יצירות בארוקיות לנגינה של רפרטואר רומנטי. ושלישית, השנה הקונסרבטוריון בגבעתיים מציין 60 שנה, ולכבוד השנה החגיגית הזו, התזמורת, כמו גם גופי הביצוע האחרים בקונסרבטוריון, תחבור אל יוני רכטר לנגינה של כמה משיריו. בפעם הקודמת שהנגנים מקונסרבטוריון גבעתיים ניגנו עם יוני רכטר זה היה ביחד עם אנסמבל סולני תל-אביב בקונצרט הגאלה הקודם. השנה תזמורת הקונסרבטוריון תופיע עם יוני רכטר ללא הובלתם של נגנים מקצועיים ותצטרך להתמודד לבד עם הקשיים הריתמיים והטכניים הרבים הקיימים במוסיקה שלו. הנה הפעם הקודמת שהנגנים מקונסרבטוריון גבעתיים חברו אל יוני רכטר, בערב הגאלה הקודם של האנסמבל.

במקהלת זמרי קולגיום, שיתוף הפעולה עם אנסמבל סולני תל-אביב מתהדק, לקראת האפשרות להתאחד לגוף אחד גדול. העונה החלה באינטנסיביות, כאשר למקהלה צפויים קונצרטים שונים עם תכניות שונות כבר בשבועות הקרובים. במסגרת הקונצרטים לפתיחת עונת המנויים של סולני תל-אביב, המקהלה תבצע את המיסה מס' 4 בדו מז'ור של שוברט, את יצירתו החדשה של עודד זהבי "אשרי הזורעים ולא יקצורו" (יצירה שכתובה להרכב לא שגרתי של מקהלה, תזמורת ורביעיית פסנתרנים), וגם קטע קצר כהפתעה. במסגרת ערב ידידים בשיתוף עם נגנים מהאנסמבל ועם זמרת הסופרן קרן הדר, המקהלה תבצע מיצירות מוצרט, אריות מתוך "כרמן" ו"נורמה", וכן קטעי א-קפלה כולל שיר מדהים של סשה ארגוב.

MVI_4228

המקהלה עם קרן הדר ואנסמבל סולני תל-אביב בשנה שעברה

במסגרת פסטיבל "פנטזיה כוראלית" בירושלים המקהלה תופיע עם שירי א-קפלה של מנדלסון ושל בן-חיים, בנוסף למיסה של שוברט וליצירתו של עודד זהבי עם אנסמבל סולני תל-אביב. גם במקהלה אנחנו מרעננים את השורות, כאשר הצטרפו אלינו כמה זמרים צעירים מצויינים, שאת חלקם ניתן יהיה לשמוע בקטעי הסולו במיסה של שוברט.

הרבה פעילות, הרבה ארועים, הרבה שיאים. יש למה לצפות.

תזמורת חדשה בחיפה, ועשור של עבודה עם תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים

לפני מספר שבועות סיימתי שנה עשירית עם תזמורת כלי הקשת בקונסרבטוריון גבעתיים. בשנה האחרונה, הקמתי גם תזמורת חדשה בבי"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה. סיכום השנה של התזמורות הצעירות שלי

280120133876

פרט לאנסמבל, היו לי העונה שתי תזמורות צעירות שאיתן עבדתי באופן קבוע – התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים, איתה סיימתי עכשיו שנה עשירית, והתזמורת החדשה של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות"-ויצ"ו חיפה, שאותה רק הקמתי בתחילת השנה ואיתה סיימנו שנה ראשונה מוצלחת.

התזמורת בגבעתיים היא של קשתנים בלבד, וניתן לבצע איתה רפרטואר מקורי לתזמורת כלי קשת. במשך השנים ביצעתי איתם פרקים מהסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי ושל אלגר, סימפוניות של היידן (בתוספת של שני אבובים ושתי קרנות), מוצרט וסליירי, ויצירות ישראליות, כולל "תפילה" למיתרים של צבי אבני. בפברואר 2011 התזמורת הזו ביצעה במשותף עם סולני תל-אביב את הסימפוניה מס' 44 של היידן – הנה הביצוע.

בתזמורת בביה"ס ויצ"ו מנגנים קשתנים, נשפנים, נגני כלי הקשה ופסנתר, כאשר הבלאנס בין הכלים הוא מאוד מוזר ולא מקובל – שישה קשתנים, שמונה חלילים, שלושה קלרינטים, בלי אבובים ובסונים, עם כלי הקשה ופסנתר. למעשה התזמורת מורכבת מהנגנים שלומדים במגמת המוסיקה וההרכב הכלי משתנה משנה לשנה. כך נוצר מצב שכל יצירה שבחרתי היא בעצם עיבוד: הייתי צריך להעביר את תפקידי האבוב לחליל, חצוצרה לקלרינט, בסון לצ'לו, קרנות לפסנתר וכו', כך שייוצר משהו הגיוני שלא חסרים בו קולות ושיש איזשהו איזון בין הקולות. בכלל – הבחירה של רפרטואר בעבודה עם תזמורות צעירות היא תמיד משימה קשה. יש את הענין של רמת הקושי שצריכה להתאים לרמת הנגנים בתזמורת. ורמת הנגנים בתזמורת משתנה משנה לשנה – בכל שנה נגנים בוגרים עוזבים ונגנים צעירים חדשים שרמתם לא ידועה מגיעים, וקשה לדעת איזו יצירה תתאים. יצירה קשה מדי עלולה לייאש את הנגנים ולהוציא את ההנאה מהנגינה. יצירה פשוטה מדי עלולה להיות לא מספיק מאתגרת. ביצירות רבות לתפקידים שונים ישנה דרגת קושי שונה, כך שלנגנים מסויימים התפקיד קשה מדי ולאחרים הוא פשוט מדי.

BD4_0119

התזמורת והמקהלה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה בקונצרט אמצע השנה באולם קריגר בחיפה

על-מנת לפתור את הבעיה הזו, אני תמיד מעדיף יצירות קצת יותר פשוטות להתחלה, איתן אני מנסה ליצור "אתגרים תזמורתיים", גם כשהתפקידים פשוטים. אני לוקח כמה מקומות שבהם כולם מנגנים, ועובד עליהם בכל מיני צורות – מנצח בטמפים שונים, דינמיקות שונות, ארטיקולציות שונות. לפעמים אני מחליף בין התפקידים או מבקש מכל התזמורת לנגן באוניסונו את התפקיד של כינור שני למשל, על-מנת שכולם יכירו גם את התפקידים האחרים ביצירה. דרך העבודה עם התזמורות על הרפרטואר אני גם מנסה לפתח את השמיעה של הנגנים, ע"י עבודה קפדנית על אינטונציה ופיתוח שמיעה. כשלומדים לשמוע אקורד בצורה נכונה מהבס אל הסופרן ומהטון היסודי אל הקוינטה והטרצה של האקורד, הבסיס של השמיעה המוסיקלית משתפר, ורמת הנגינה התזמורתית עולה. על-מנת לעורר את הריכוז של הנגנים בזמן החזרה אני הרבה פעמים מבקש מהם להעיר במקומי הערה מוסיקלית אחרי נגינה של קטע מסויים – מה לדעתם צריך לשפר בנגינה – וע"י כך גם מקנה להם הרגלי הקשבה, התבטאות ויכולת עבודה ללא תלות ב"מדריך" שיגיד להם כל הזמן מה לעשות. הדבר המרכזי שאני מוצא בעייתי בתזמורות צעירות הוא הנושא הריתמי. נגנים צעירים מתרכזים בראש וראשונה בלנגן את הצלילים הנכונים ולא לטעות בהם, הרבה פעמים מבלי לשים לב לקצב, לשמירה על טמפו ולנגינה ביחד עם הקולות האחרים. לכן, אחד הדברים החשובים ביותר בשבילי בעבודה תזמורתית הוא עבודה ריתמית. זה כולל תרגילים ריתמיים על סולמות ועל פסז'ים מתוך הרפרטואר, ניצוח בטמפי משתנים של אותו קטע, עבודה על נגינת מנגינה עם ליווי ריתמי של אחד הנגנים או קבוצה (שמיניות או חלקי שש עשרה), נגינה של קטע מסויים תוך הדגשת הצליל הראשון בכל פעמה, וכד'. הרבה יותר חשוב לי שהתזמורת תהיה מסוגלת לנגן ביחד וברצף מהתחלה עד הסוף באופן יציב מבחינה ריתמית, גם אם לא כל נגן מנגן באופן מושלם את כל הצלילים, מאשר שכל נגן ינגן באופן מושלם את כל הצלילים אבל בקצב משלו (דבר שכמובן עלול ליצור בלגן רציני).

בתזמורת של גבעתיים היו לנו העונה די הרבה פרוייקטים. בתחילת העונה הכנו תכנית שכללה שני פרקים מסימפוניה מס' 27 של מוצרט, פרק סימפוניה בדו מז'ור של ויולדי ואנדנטה פסטיבו של סיבליוס. עם התכנית הזו הופענו בקונצרט בגבעתיים וגם בכנס תזמורות בכפר-סבא. בהמשך הכנו "קונצרט סולנים", ובו ליוינו את שלושת הזוכים בתחרות הקונצ'רטו שהתקיימה בקונסרבטוריון – בפרק מקונצ'רטו לחלילית של ויולדי עם בר צימרמן, פרק מקונצ'רטו לפסנתר של באך עם תום בורו ופרק מקונצ'רטו לכינור של ויולדי עם ליר וגינסקי. הקונצרט התקיים באולם טארג שבאקדמיה בתל-אביב, והיה ארוע מאד מרגש. כעבור שבוע הצטרפו נגני התזמורת אל נגני אנסמבל סולני תל-אביב בערב הגאלה החגיגי של האנסמבל, וביחד עם שלמה גרוניך ושיר אורדו (בשירה וכינור) ביצענו את השיר הנפלא של גרוניך ומתי כספי "ציור". הנה הביצוע מערב הגאלה.

בקונצרט חגיגי של הקונסרבטוריון בתיאטרון גבעתיים הצטרפו נגני התזמורת אל המקהלה ותזמורת כלי הנשיפה של הקונסרבטוריון לביצוע משותף של מספר שירים, ובשבועות הספורים שנשארו עד לסיום שנת-הלימודים חזרנו לעבוד לבד על רפרטואר לכלי קשת – שתי מלודיות אלגיות של גריג וריקודים רומניים של ברטוק – אותו ביצענו באולם הקונסרבטוריון בארוע סיום השנה בנוכחות ההורים. בהחלט הספק יפה של התזמורת לשנה אחת.

לתזמורת החדשה של ביה"ס לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה היו העונה שני פרוייקטים – קונצרט חגיגי באמצע השנה באולם קריגר בחיפה (מול אולם מלא) בו ביצענו את "זיקוקי דינור" של הנדל ואת "ערבית מוסיקלית" של בריטן לפי רוסיני, וקונצרט לסיום השנה בחצר ביה"ס ביום האחרון ללימודים, ובו ביצענו פרקים מתוך סויטה תזמורתית מס' 3 של באך, "ערבית מוסיקלית" של בריטן וסויטה תזמורתית "כרמן" של ביזה, וכן ריקוד הונגרי מס' 1 של ברהמס.

200620135594

העבודה עם שתי התזמורות היא עבודה מאד מהנה ומאתגרת עבורי. זו עבודה מוסיקלית נטו, שבמהלכה אני ממש בונה ויוצר במו ידי את המוסיקה, עם נגנים צעירים שנותנים את המקסימום שלהם בכל חזרה וקונצרט. כל שנה מתחילה עם הרבה סימני שאלה – מה רמתם של הנגנים המצטרפים? עד כמה יחסרו הנגנים שעזבו? האם אפשר יהיה ליצור מכל הנערים והנערות האלה ביחד תזמורת טובה ומגובשת? מה זה ידרוש ממני? אבל בסיום השנה תמיד אני מגיע לתחושת סיפוק בעקבות העשייה המוסיקלית החינוכית וההישגים היפים אליהם מגיעות התזמורות הצעירות.

שיעור ניצוח מאלף עם ריקרדו מוטי. מומלץ

הוידאו הבא הוא קטע קצר מתוך חזרה של ריקרדו מוטי על סימפוניה של שוברט. בדרכו האלגנטית, השנונה והכובשת, הוא משכנע את התזמורת שאת השינוי ההרמוני מדו מז'ור ללה במול מז'ור – הם עושים ולא הוא. חוץ מלשנות פרצוף הוא לא יכול לעשות כלום… מרתק, שנון, מאלף. למי שלא מכיר (וגם למי שכן) – שווה צפייה

ריקרדו מוטי. שיעור ניצוח מאלף

עוד על הקונצרט האחרון, וחג שמח לקוראי הבלוג

התגובות החמות בעקבות הקונצרט האחרון ממשיכות להגיע במייל ובטלפון. אנחנו כבר מתכננים את הביקור הבא של דוד אצלנו. בינתיים התפרסמה עוד ביקורת על הקונצרט איתו. בתוך הפוסט.

הקונצרט שלנו עם דוד גריילסאמר בתחילת השבוע לא הותיר את הקהל אדיש. ההתלהבות עצומה והתגובות מחממות את הלב. הנה ביקורת של אלי ליאון שהתפרסמה השבוע באינטרנט.

בקונצרט למנויים מס'4 של אנסמבל סולני תא בשם "הקלאסיקה המוקדמת"שמענו ארבע יצירות מגוונות מהרפרטואר הקלאסי המוקדם של המאה ה18 ויוסף היידן יליד 1861.
 
היה זה קונצרט מגוון מאוד שבו הושמעו יצירות נמרצות,עליזות בעלות קצב ומהירות.מוסיקה יפה שנוגנה על ידי התזמורת בצליל מצויין מלא וחם מאוד.
הקונצרט התחיל בסימפוניה מס'3  מתוך 19 שכתב  ק.פ.ע. באך בנו השני של יוהן סבסטיאן.הוא הכניס למוסיקה שלו סגנונות חדשים לאותה תקופה וסימפוניה זו מלאה רגשות, התרחשויות ורעיונות שלא נשמעו לפניו.היא מסתיימת בפרק עליז בעל אופי ריקודי.ביצוע הסימפוניה שנוגנה ללא מנצח היה מצויין ככל הקונצרט.
 
בהמשך שמענו את הקונצ'רטו מס'9 ק271 מאת מוצרט כשהסולן והמנצח היה דוד גריילסאמר .
הוא מנצח נמרץ שניצח בצורה אקספרסיבית ביותר ויכולת לנחש ול"שמוע" את המוסיקה רק מתוך הסתכלות על תנועות הידיים.כל זאת למרות שהיה גם הסולן  בנגינה נהדרת עם הדגשים בולטים בפרקים השונים.נגינתו היתה יפה .
מאוד התרשמתי מנגינתו הרומנטית ביחוד בפרק האנדנטינו .
 
לאחר ההפסקה שמענו את הקונצ'רטו מס1 לקרו יער מאת כריסטוף פרסטר קומפוזיטור גרמני שנולד ב1693 והיה מלחין מוערך ביותר בתקופתו.כעת יצירותיו מנוגנות לעתים רחוקות ביותר אולי מהסיבה שלא רבים מהם נשמרו.
סולן בקונצ'רטו היה אלון ראובן.נגינתו היתה מעולה.הוא הוציא צלילים נקיים ביותר מהכלי הפרובלמטי מאוד בנגינה.
מאוד מענין היה לשמוע את הקונצ'רטו מאחר ולא נכתבו הרבה כאלו לקרן יער.
 
הקונצרט הסתיים בנגינת הסימפוניה מס'27 מאת יוסף הידן.
ברק טל שהכין את התזמורת הכנה מדוקדקת ניצח על ביצוע מעולה של הסימפוניה כאשר כל הקונצרט התנהל בקצב נעורים,עליזות ומהירות.
 
לראות או לא לראות:כרגיל באנסמבל תכנית יפה,ביצוע מעולה,גיוון רב.
בפוסט הבא: על ההתנסות החדשה שלי כמנהל המוסיקלי של זמרי קולגיום ועל קונצרט הבכורה שהיה לי איתם לפני שבוע.
חג שמח לכולם!

קטעי וידאו של האנסמבל מערב הגאלה

הדיוידי מקונצרט הגאלה שלנו שהתקיים בסוף דצמבר כבר ערוך ומוכן. שני קטעים ראשונים מתוכו – פרק ראשון של הסימפוניה מס' 40 ופרק ראשון של הסימפוניה מס' 25, שניהם של מוצרט – בפוסט הזה. תהנו

קונצרט הגאלה המרגש שהתקיים ב29.12.11 צולם בארבע מצלמות וידאו, כאשר כל עבודת הצילום והעריכה נעשתה ע"י הראל הפקות.

הנה הפרק הראשון מהסימפוניה מס' 40 של מוצרט

והפרק שפתח את הערב – הפרק הראשון מהסימפוניה מס' 25 של מוצרט

היצירתיות והדמיון שהמוסיקה מוציאה ממני

אני אוהב לחפור, לחקור ולהעמיק, לגלות דברים חדשים בכל יצירה שאני לומד, מבצע או מאזין. מושך אותי לחפש תפקידים מעניינים ואנרגטיים בקולות הפנימיים, הרמוניות מיוחדות, צלילים והדגשות שמשנים את האופי של המוסיקה, מבנים מוסיקליים וכד'.

אחת הסיבות לכך שאני נמשך כל-כך למוסיקה היא שאין סוף ליצירתיות ולדמיון שהיא מוציאה ממני. בכל יצירה שאני נתקל אני אוהב לחפור, לחקור ולהעמיק, לגלות דברים חדשים, לחפש תפקידים מעניינים ואנרגטיים בקולות הפנימיים, הרמוניות מיוחדות, צלילים והדגשות שמשנים את האופי של המוסיקה, מבנים מוסיקליים מעניינים וכד'. זה יכול לקרות בזמן למידה של הפרטיטורה, כאשר זה רק אני והפרטיטורה (לפעמים בסיוע של שירה שלי או נגינה בפסנתר). זה יכול לקרות בזמן חזרות, כאשר אני עושה נסיונות שונים עם התזמורת, מתעכב על אקורדים מסויימים, מנסה לשנות ארטיקולציה באחד הקולות וכד' (זה תמיד מעניין גם לתזמורת לשמוע דברים חדשים ולגלות את המוסיקה מחדש תוך כדי החזרות, אבל לשם כך צריך הרבה זמן חזרות ופתיחות – דברים שיש לנו בשפע בסולני תל-אביב). וזה יכול לקרות בזמן האזנה שלי לביצוע של יצירה שאני מכיר היטב. אני אוהב לגלות דברים חדשים ומעניינים בביצוע של יצירה שאני מכיר.  זה מוכיח לי כל פעם מחדש עד כמה ההיכרות עם יצירה מוסיקלית יכולה להיות אינסופית. הביצוע כאן בהמשך של הסימפוניה השלישית של בטהובן, ה"ארויקה", הוא דוגמא מצויינת לכך. פאבו יארוי מנצח על התזמורת הקאמרית של ברמן ומגלה מחדש את הסימפוניה הנפלאה הזו. הטמפו המהיר, האנרגיה, הזרימה המוסיקלית, ההדגשות המפתיעות, הניואנסים המיוחדים – כל אלה יוצרים חויה יוצאת דופן בהאזנה. ביום שני ה18.7 בשעה 21:30 אני הולך לשוחח בשידור חי על הנושאים האלה ולהשמיע בין היתר את הביצוע הזה, במסגרת של מפגש-שיחה אינטרנטי בינלאומי בהנחיית דן שורר, בו ניתן לצפות ולהשתתף, באתר u-sophia. פרטים מדוייקים על המפגש ולינק לאתר – בפוסטים הבאים. הנה הביצוע הנפלא של הארויקה עם התזמורת הקאמרית של ברמן והמנצח פאבו יארוי. מה דעתכם על הביצוע?