חשמל באולם

חוויה חד פעמית

החוויה בפרוייקט עם אנדראס שול היתה בלתי נשכחת. כולנו נהנינו מאד מכל התהליך: גם מהתכנית היפה והמגוונת, גם מהעבודה המשותפת עם אנדראס, מהשירה הנפלאה שלו, מהאוירה בחזרות, וגם מהעבודה באנסמבל שהיתה מאד מעמיקה, וברמות הגבוהות ביותר. בכל החלק הראשון של התכנית, שהיה בארוקי לגמרי, האנסמבל נשמע מאד מגובש ומלוטש. הנגנים ניגנו עם קשתות בארוק, והצליל היה פריך, עם ארטיקולציה ואופי ריקודי בפרקים המהירים. הנגינה היתה מאד "בארוקית", כאשר עיקר ההבעה הושגה באמצעות יד ימין (ארטיקולציה, מהירות קשת) ולא באמצעות יד שמאל (ויברטו). בקונצ'רטו גרוסו של הנדל, הסולנים היו קובי רובינשטיין וצ'זרה זנפיני בכינורות וגיא אילון בצ'לו.

בשתי האריות של הנדל ובקנטטה של ויולדי "חדלו, מעתה חדלו", היה תענוג ללוות את אנדראס. ההרגשה היתה שאנחנו יוצרים ביחד איתו סצנה דרמטית, והוא בקולו הצלול מביע את המוסיקה בצורה מושלמת. החלק השני של הקונצרט כלל יצירה אינסטרומנטלית שאני מאד אוהב, ונראה שגם הנגנים והקהל אהבו – מיניאטורות למיתרים של צינצדזה (מלחין גיאורגי). ביצענו שלוש מתוך המיניאטורות הרבות שהוא כתב. הן כתובות היטב לכלי קשת, המוסיקה מצויינת, ומאד אפקטיבית.

הקונצרט הסתיים בשירי עם בריטיים עם אנדראס, ואחריהם – קטע ההפתעה, שבו הפעם אנדראס שר בעברית את "שיר ערש" של אלתרמן/ארגוב בעיבודו של תום בר. בקטע הזה הצטרפה אל אנדראס בשירה שיר אורדו, שהצטרפה העונה לאנסמבל ככנרת. צפו בקטע ההפתעה.

הקונצרט בחיפה התקיים מול אולם כמעט מלא לגמרי. היה לנו הכבוד לארח בקונצרט את עינת קליש רותם, שאמנם זו לא היתה הפעם הראשונה שלה בקונצרט של האנסמבל, אך זו היתה הפעם הראשונה שלה כראש העיר החדשה של חיפה. בירכתי אותה מהבמה ואיחלתי לה הצלחה, ובסיום הקונצרט היא באה לברך את הנגנים ואת אנדראס.

לקונצרט בתל אביב כל הכרטיסים נמכרו מראש, ולכן ביום הקונצרט גם הגלריה שמאחורי הבמה נפתחה למכירה, וגם שם כל הכרטיסים נמכרו. כשהקונצרט החל ועליתי לבמה עם אנדראס – הרגשנו שהיה חשמל באולם. אנשים יושבים על המדרגות וממלאים כל פינה באולם, מחיאות כפיים סוערות ואפילו שריקות כמו במופע רוק. זה היה מאד מרגש, והלואי וימשיך כך גם בקונצרטים הבאים.

התגובות שקיבלנו משני הקונצרטים היו חמות מאד, הנה כמה מהן:

"חוויה חד פעמית!!! היתה חוויה מיוחדת! כל הקונצרט ובמיוחד אנדריאס שול היו מהממים! כמה נהדר, כמה צלול, כמה אנושי!"

"פיסגה!"

"אנסמבל מעולה. כשמו כן הוא – כל אחד מהנגנים הוא באיכות של סולן… כל קונצרט הוא חגיגה."

"מזמן לא נהניתי ברמה כמו שנהניתי אתמול, מזמן לא! התכנית היתה מדהימה: שאיפשרה להראות לא רק את הסולן אלא גם את התזמורת ואת המנצח! התזמורת נשמעה מצוין!"

 

עם הפנים לסין

עד כה, החוויות שלי עם סין לא היו מוצלחות במיוחד… קונצרטים שנקבעו לי שם בעבר בוטלו, התקשורת עם הסינים היתה לי תמיד קשה ובעייתית, ולא הצלחתי להגיע עדיין להופיע שם. אך בשבוע הבא, לראשונה, אם שום דבר לא ישתנה, אני אמור לנצח על תזמורת בסין – התזמורת הסימפונית של חארבין. הסולן שיופיע איתי שם יהיה הפסנתרן הסיני הנפלא ג'י יואן, שהופיע איתי כבר בעבר עם הפילהרמונית של בראשוב (רומניה), בקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי, ונפגשתי איתו שוב לפני שנה בקוריאה בקונצרט שלי שם עם הפילהרמונית של בוסאן.

ג'י יואן ואני בבראשוב, רומניה

הפעם אנחנו חוזרים לשתף פעולה בקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של בטהובן. עוד בתכנית, הפתיחה "אגמונט" של בטהובן, והסימפוניה מס' 2 של ברהמס.

אז הפעם, זה כנראה קורה באמת, ואני מקוה להמשיך לספר חוויות משם.

 

ליאה ז'ו מזמינה

בינואר הקרוב אנחנו מארחים את הכנרת המדהימה בת בה-11 ליאה ז'ו. הנה הזמנה אישית ממנה.

 

 

התחלנו

התקופה העמוסה והמרגשת החלה. ממה התרגשתי בחזרה הראשונה שהיתה לנו הבוקר בהרכב המלא? למה החזרה הזו הזכירה לי את השנים הראשונות של האנסמבל? ומה גילינו – הקונסול של ארגנטינה ואני – בראיון שלי לקבלת הויזה לארגנטינה? על החוויות מתחילת העבודה לקראת סיור הקונצרטים של האנסמבל ולקראת קונצרטי פתיחת העונה שלנו

 

 

הכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין כסולן ומוביל בחזרה על עונות השנה של ויולדי, אותן הם יבצעו באחד מהקונצרטים בסאו פאולו

אחרי שלושה ימי חזרות עם מיתרים בלבד שבהן שילבנו בין הרפרטואר של פולין (מיתרים בלבד) לבין הרפרטואר של הסיור בדרום אמריקה, ובאמצע גם ראיונות אישיים עם הקונסול של ארגנטינה – היום לראשונה נפגשנו בהרכב המלא של האנסמבל (29 נגנים) לחזרה לקראת הסיור לדרום אמריקה. שמחתי לפגוש את כל הנגנים הבוקר לחזרה הראשונה של האנסמבל בהרכבו המלא. אחד מהם לא ראיתי כבר שנים (הקרנן זהר שיינדורף שרק חזר לארץ אחרי הרבה שנים באמריקה), את האחרים אני פוגש לעיתים רחוקות, כי לא שילבתי יותר מדי נשפנים באנסמבל לאחרונה. היה משהו מאד משמח במפגש הזה, שהזכיר לי את המפגשים של תחילת פרוייקטים בשנים הראשונות של האנסמבל. גם בזכות הכמות הגדולה של הצעירים שיש אצלנו, שחלקם ניגנו אצלי בתזמורות הצעירות עליהן אני מנצח בגבעתיים ובחיפה (כולל נגנית שרק לפני חודשיים סיימה את התיכון בחיפה שם ניגנה אצלי בתזמורת), וגם בזכות הרפרטואר שהוא רפרטואר סימפוני לגמרי שהרבה זמן לא ביצענו באנסמבל (בטהובן סימפוניה מס' 1, פרוקופייב הסימפוניה הקלאסית ומוצרט סימפוניית "יופיטר") – כל אלה גרמו לי להגיע לחזרה מאד נרגש וממוקד. החזרה היתה טובה, והרבה דברים השתפרו מהר במהלכה. היה ריכוז ומתח של עבודה אבל גם אוירה טובה ונינוחה.

הסימפוניה הראשונה של בטהובן בביצוע של האנסמבל מלפני 12 שנים

בשבוע שעבר היינו במקביל לחזרות האנסמבל גם בשגרירות ארגנטינה בקבוצות של כמה נגנים בכל יום. התהליך הזה נראה לנו בהתחלה מפחיד בגלל הטפסים והשאלונים והדרישות הרבות שלהם, כולל הדרישה להגיע לשם פיזית לראיון אישי עם הקונסול. אבל לשמחתנו, הם התחשבו בנו מאד, ניסו לזרז את הכל, והכי חשוב – הם היו נחמדים. הקונסול עצמו היה ממש נחמד, ובראיון שלי איתו ברגע ששנינו הבנו שיש לנו בנות באותו הגיל (שבעה חודשים ושמונה חודשים), הראיון לקבלת הויזה הפך לשיחה על הקטנטנות שלנו כשכל אחד מראה לשני תמונות.  מחר בבוקר קבוצה נוספת של נגנים תגיע לשגרירות ארגנטינה ואחר כך תצטרף אלינו להמשך החזרות. בכל בוקר השבוע נמשיך לעבוד – גם בהרכב מלא, גם בהרכב הקשתנים, גם בסקציות, ועל כל אחת מהתכניות שיש לנו, כולל התכנית לקונצרטי פתיחת העונה שלנו במוצ"ש הקרוב וביום ראשון בחיפה ובתל אביב. היום גם נפגשתי לחזרה עם אחד הסולנים בקונצרטים האלה – הפסנתרן הצעיר ליאור ליפשיץ, ונראה שיהיה קונצרט נהדר איתו ועם שני הסולנים הצעירים הנוספים. הנה הפרטים על הקונצרטים האלה

חוזרים לעבוד, חוזר לכתוב

לאחר הפסקה של כחצי שנה אני חוזר לכתוב בבלוג, וזה מרגש אותי. ויותר מכך, מרגשת אותי   העובדה שמחר אני מתחיל תקופה  אינטנסיבית וממושכת של חזרות וקונצרטים עם האנסמבל, ושיאה בקונצרטים באולמות הגדולים והמפוארים ביותר בדרום אמריקה, עם אחד מגדולי הצ'לנים בדורנו, מישה מאסקי, כסולן

---

הטיימינג שבחרתי לחזור לכתוב בבלוג אינו מקרי. האנסמבל עומד להתחיל עונה חדשה, ויותר מכך – חודש מלא בחוויות, וביניהן קונצרטים בארץ עם סולנים צעירים, קונצרטים בפולין עם סולנית צעירה, והשיא – סיור קונצרטים בדרום אמריקה עם הצ'לן מישה מאסקי. כל זה יקרה החל ממחר, וזו הזדמנות מצויינת עבורי לחזור לכתוב ולשתף את החוויות של האנסמבל ושלי בתקופה המרגשת הזו.

הצ'לן מישה מאסקי – ינגן איתנו בדרום אמריקה

אז מחר כאמור אנחנו מתחילים בחזרות, תחילה כמה ימים עם קשתנים בלבד, בתכנית שתכלול את הסרנדה למיתרים של אלגר, מוסיקת לילה זעירה של מוצרט, אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי, כל נדרי של ברוך (עם הצ'לנית בת ה14 דניאל אקטע כסולנית בקונצרטים בארץ ובפולין ואחר כך מישה מאסקי בדרום אמריקה), ועוד כמה יצירות למיתרים. בהמשך יצטרפו אלינו  גם נגני כלי הנשיפה והטימפני לחזרות לקראת דרום אמריקה, כשבמרכז התכנית הסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב והסימפוניה הראשונה של בטהובן.

הסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב בביצוע מלפני 11 שנים

 בנוסף, נכין את סימפוניית יופיטר של מוצרט ולא פחות מארבע יצירות לצ'לו ותזמורת שננגן עם מאסקי – קונצ'רטו לצ'לו של היידן בדו מז'ור, וריאציות רוקוקו של צ'ייקובסקי, כל נדרי של ברוך ונוקטורן של צ'ייקובסקי. יש המון חומר ללמוד, וזמן העבודה אינו רב. בנוסף, נצטרך בין לבין להגיע לשגרירויות של חלק מהמדינות שבהן נופיע על מנת להסדיר את קבלת ויזות העבודה לנגנים, וגם זה תהליך לא פשוט.  ואם לא די בכך – יש לנו גם את קונצרטי פתיחת העונה בארץ, ממש לפני נסיעתנו. בקונצרטים האלה, שיתקיימו ב3 ו4 בספטמבר בחיפה ובתל אביב, נציין עשור לפטירתה של הפסנתרנית והמחנכת אסתר בלשה ז"ל, וניתן את הבמה לשני פסנתרנים צעירים זוכי תחרויות – ליאור ליפשיץ בן ה-12, תלמידו של דרור זמל בקונסרבטוריון שטריקר, ואמיר רון בן ה-15 שלומד אצל שרה טל בקונסרבטוריון גבעתיים. שניהם ינגנו קונצ'רטי לפסנתר של מוצרט – מס' 12 בלה מז'ור ומספר 9 במי במול מז'ור. סולנית נוספת שתופיע איתנו בקונצרטים אלה (וגם תיסע איתנו לפולין) היא כאמור הצ'לנית דניאל אקטע בת ה-14, שתנגן איתנו את כל נדרי של ברוך. בנוסף ננגן את הסרנדדה למיתרים של אלגר ואת אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי.

הצ'לנית הצעירה דניאל אקטע. תנגן איתנו בארץ ובפולין.

מחכה לנו הרבה מאד עבודה, המון יצירות ללמוד, הרבה קונצרטים וכמעט חודש שלם לבלות ביחד בארץ ובחו"ל (הנסיעה תחל בפולין, ומשם לפרו, צ'ילה, ברזיל וארגנטינה). אני בטוח שתהיינה לנו חוויות רבות מהתקופה הזו ואני מצפה לה מאד. אמשיך לעדכן "מהשטח" במהלך החזרות והקונצרטים.

יוצאים לדרך

 

חוויה לכל החיים

בשנים האחרונות האנסמבל פעיל מאד בעבודה חינוכית ומשתף פעולה עם תלמידי מוסיקה מצטיינים מהקונסרבטוריונים וממרכזי המוסיקה ברחבי הארץ. העונה אנחנו משתפים פעולה עם הקונסרבטוריונים של עפולה ובאר-שבע, וכן עם מרכז שטיינברג למוסיקה בחולון. כבר ביום שלישי הקרוב ניתן יהיה לשמוע בתיאטרון חולון תלמידה מצטיינת של מרכז שטיינברג מופיעה כסולנית עם האנסמבל, כחלק משיתוף הפעולה הזה. חינוכי ומרגש.

תזמורת הקונסרבטוריון של גבעתיים ביחד עם סולני תל-אביב, פברואר 2011.

 

מתן במה לסולנים צעירים מצטיינים היתה מאז ומעולם חלק בלתי נפרד מדרכו של האנסמבל. בפרוייקטים חינוכיים במסגרות שונות, נגנים צעירים מצטיינים מקונסרבטוריונים ברחבי הארץ זוכים מידי פעם להופיע בקונצרטים עם האנסמבל. לפעמים אנחנו מקיימים קונצרטים בעיר שבה נמצא הקונסרבטוריון או מרכז המוסיקה, ובקונצרט הזה אנחנו משתפים סולנים מצטיינים מתלמידי הקונסרבטוריון המקומי. לפעמים אנחנו משתפים סולן צעיר כקטע הפתעה בקונצרט שלנו למנויים (כפי שהיה עם הכנרת הצעירה מאשה מרשון ועם הפסנתרן הצעיר אריאל לני).

מאשה מרשון בת ה11 עם סולני תל-אביב ב"הרהורים" של מסנה

 

ולפעמים שיתוף הפעולה עם הקונסרבטוריון הוא רחב יותר וכולל גם נגינה משותפת של תזמורת הקונסרבטוריון עם סולני תל-אביב והדרכה בחזרות תזמורת הקונסרבטוריון, אשר ניתנת על-ידי נגנים מובילים של האנסמבל. פרוייקט מסוג זה יחל בדצמבר עם קונסרבטוריון באר-שבע, ושיאו יהיה בקונצרט של האנסמבל בבאר-שבע ב21.1.2015, שבו ישבו נגני תזמורת הקונסרבטוריון לצד נגני האנסמבל וינגנו ביחד. לפני מספר שנים עשינו פרוייקט דומה עם התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים, כשביצענו במשותף, בקונצרט למנויים של האנסמבל, את הסימפוניה במי מינור (מס' 44 – סימפוניית "האבל") של היידן. הנה הביצוע המשותף.

 

העונה אנחנו מקיימים סדרת קונצרטים למנויים בתיאטרון חולון (סדרת "אוצרות הקלאסיקה"), ובמסגרתה אנחנו משתפים פעולה עם מרכז שטיינברג למוסיקה בחולון. בפתיחת הקונצרט שלנו ביום שלישי הקרוב בתיאטרון חולון תופיע חלילנית צעירה, תלמידה מצטיינת ממרכז שטיינברג, כסולנית עם האנסמבל, בפרק מקונצ'רטו לחליל של שטאמיץ. אח"כ יתקיים הקונצרט בתכנית "בעיקר מוצרט" עם הסולנית, זמרת הסופרן הדס פארן. שיתופי פעולה מסוג זה תמיד מרגשים אותי, כי יש להם ערך מוסף גם עבורנו וכמובן שעבור הנגנים הצעירים. נגינת סולו בגיל צעיר עם תזמורת מקצועית, היא חוויה שכל אחד זוכר היטב ולוקח איתו לכל חייו, בין אם הוא הופך בסופו של דבר לנגן מקצועי ובין אם לא.

חגיגה של רפרטואר מוכר

בשבוע הבא אנחנו משיקים את הסדרה החדשה למנויים "אוצרות הקלאסיקה" – קונצרטים עם מיטב הרפרטואר הקלאסי המוכר והאהוב. בתכנית הראשונה – בעיקר מוצרט, עם זמרת הסופרן הדס פארן.

 

הסדרה "אוצרות הקלאסיקה" מיועדת לקהל מגוון ורחב, החל ממאזינים הפוקדים את אולם הקונצרטים בפעם הראשונה ועד לחובבי מוסיקה ותיקים. הקונצרטים בסדרה מעט קצרים יותר והרפרטואר מתמקד בתקופות הבארוק והקלאסיקה. היצירות נפלאות ואינן קשות להאזנה. זו תהיה חגיגה של רפרטואר מוכר ממיטב היצירות של גדולי המלחינים הקלאסיים והבארוקיים.

בשבוע הבא נפתח את הסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה" בתכנית שבמרכזה יצירות של מוצרט. שלוש יצירות של מוצרט בתכנית – הדיברטימנטו לאבוב, שתי קרנות ומיתרים ק.251, המוטט הנפלא "אקזולטטה יובילטה" לסופרן ותזמורת, וסימפוניה מס' 29, אותה ביצענו לפני מספר שבועות בסנט פטרסבורג. בנוסף, ננגן שתי מלודיות אלגיות של גריג וריקודים רומניים של ברטוק.

הסולנית בקונצרט תהיה זמרת הסופרן הדס פארן, שכבר הופיעה איתנו בעבר כמה וכמה פעמים, בין היתר ברקויאם של מוצרט בעונה שעברה.

הדס פארן עם האנסמבל בעונה שעברה בפרק ה"רקורדרה" מהרקויאם של מוצרט.

הקונצרט יתקיים פעמיים – בתיאטרון חולון (בשלישי 25.11.2014) ובקונסרבטוריון שטריקר בתל-אביב (בחמישי 27.11.2014). יהיה כיף, מוזמנים לבוא לשמוע.

 

אולם מדהים, ולעומתו – חזרה בחדר אמבטיה

סנט פטרסבורג – היום השני

את היום התחלנו בחזרה באולם הפילהרמונית של סנט פטרסבורג. אולם יפהפה עם אקוסטיקה מדהימה!

בגלל הזמן הקצר שהיה לנו, ניגנו בחלקים קטנים ומיד התחלנו לעבוד. הסימפוניה מס. 29 של מוצרט לאט לאט התחילה להתחבר, למרות שלא את הכל הספקנו ללטש. חלק מהעבודה השארתי למובילים לחזרת הסקציות וחלק נלטש עוד מחר בבוקר. סיימנו את חזרת הבוקר בקונצ'רטו לצ'לו של היידן, ללא הסולן עמית פלד, שנחת רק אחר הצהריים… לאחר הפסקת הצהריים התזמורת התפצלה לסקציות, ואריק (המנכ"ל) ואני הלכנו למסיבת העיתונאים של פתיחת הפסטיבל.

שקופית הקונצרט של האנסמבל במסיבת העיתונאים.

במהלך מסיבת העיתונאים הוצגו משתתפי הפסטיבל, ביניהם הקלרניטן האיטלקי ברונו די ג'ירולמו, שאף ניגן כמה פראזות בקלרינט.

אריק אמר כמה משפטים (ברוסית) על ביקור האנסמבל ואני הוספתי על דבריו (באנגלית). במסיבת העיתונאים השתתפה גם הקונסולית הישראלית בסנט פטרסבורג, ויולטה דיצ'נקו, שסיפרה קצת על החלק הישראלי בפסטיבל (אנחנו…).

הישראלים של הפסטיבל – הקונסולית ואנחנו.

חזרת אחר הצהריים של האנסמבל היתה, לצערנו, לא באולם הקונצרטים, אלא בחדר עם אקוסטיקה של אמבטיה. הכל מהדהד נורא, הכל חזק, לא שומעים כלום… ניסינו לעשות את המקסימום בתנאים האלה  ולעבור לפחות על שתי היצירות הנוספות, בתקוה שמחר בבוקר, כשנהיה שוב באולם, נוכל לשמוע טוב יותר ולשפר מה שצריך.
לאחר החזרה הלכתי לבקר את עמית פלד, הסולן שלנו, שהגיע בינתיים לעיר ולמלון. שמחתי מאד לפגוש אותו, אבל זה היה קצר מאד כי הוא בדיוק התאמן (על הצ'לו של פבלו קזלס), ורצה לסיים מהר וללכת לישון.
בערב זכינו להזמנה נדיבה מצד חבר הועד המנהל שלנו רוני אברמסון, שהתלווה אלינו לנסיעה ביחד עם אשתו. הוא הזמין את כל האנסמבל לארוחת ערב במסעדה מצויינת, במהלכה גם עשינו קבלת שבת וקידוש.

שולחן "הילדים" של האנסמבל – איתן, אוהד, ניר, שולמית וזוהר.

רוני אברמסון עושה קידוש לשבת.

מחר בבוקר החזרה הגנרלית, עם הסולן עמית פלד, ובה נעבור על כל התכנית, ובערב הקונצרט הגדול לפתיחת הפסטיבל.

ימי התאוששות

איזו סקציה היתה הכי צעירה באנסמבל? מה היתה המחווה של האנסמבל לנגנית שהגיעה באחור? מי ריגש את הקהל בקטע ההפתעה? מתי חזרתי הביתה אחרי הקונצרטים? סיכום פרוייקט פתיחת העונה של האנסמבל

סיום הקונצרט בשטריקר, נגני האבוב של האנסמבל מוצגים ומקבלים את התשואות מהקהל.

פרוייקט פתיחת העונה של האנסמבל היה יוצא דופן ומיוחד מאוד. שיתוף הפעולה עם הפסנתרן אלון גולדשטיין היה יוצא מהכלל, מאד טבעי ועם הרבה אנרגיה וספונטניות. בכל קונצרט הביצוע של הקונצ'רטו לפסנתר של בטהובן היה יותר ספונטני, משוחרר ומהנה. הרכב הנגנים באנסמבל כלל כמה נגנים צעירים חדשים שהשתלבו היטב עם הנגנים הותיקים יותר. הסקציה הצעירה ביותר היתה סקציית הקרנות שכללה שתי נגניות צעירות מצויינות (בנות 18 ו19 בלבד) – לשתיהן זו היתה הפעם הראשונה באנסמבל, והן עשו זאת מצויין. הסטנדרטים של האנסמבל היו, כרגיל, גבוהים, והיה צריך לשמור עליהם בכל יום מחדש. עבדנו הרבה על אינטונציה ועל נגינת אנסמבל, בכל החזרות, וגם בחזרות הסקציה ובחזרות הבלאנס שלפני הקונצרטים. בחזרת הבלאנס שלפני הקונצרט האחרון הגדילה לעשות קבוצת הכינור הראשון שנשארה אחרי סיום החזרה ללטש עוד כמה מקומות, ובקונצרט הם נשמעו נהדר.

האוירה בחזרות האנסמבל היתה מצויינת. הצלחנו ליצור תלכיד יפה של נגנים גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אנושית. בהקשר האנושי – אחת היוזמות היפות של נגני האנסמבל היתה כאשר נגנית שלנו הגיעה באחור לאוטובוס שהסיע אותנו לקונצרט בגוש עציון, ומכיוון שפספסה את ההסעה נאלצה לקחת מונית על-מנת להגיע בזמן לקונצרט. המונית כמובן עלתה לה הרבה מאד כסף (יותר מהשכר של אותו קונצרט), ובמחווה יפה ומרגשת כמה נגניות מהאנסמבל אספו כסף מכולם (ללא ידיעתה של אותה נגנית), על מנת להשתתף איתה בהוצאות. זה היה מאד יפה, וכמובן ריגש ושימח את הנגנית שאיחרה. הסיפור הקטן הזה מראה עד כמה האנסמבל הוא מיוחד לא רק מבחינה מקצועית אלא גם מבחינת הרגישות והחברות המיוחדת שיש בין הנגנים.

מחווה נוספת שעשינו היתה בקטע ההפתעה בקונצרט – שבו אפשרתי לנגן האבוב שלנו ניר גבריאלי לנגן קטע סולו עם האנסמבל לזכר סבתו אסתר בלשה, שעל-שמה היו הקונצרטים. זה היה קטע נוגע ללב שניר ניגן עם הרבה הבעה, והוא ריגש מאד את משפחתה של אסתר שישבה בקהל ואת כל המאזינים.

יצירתו של אריה ברדרומא שפתחה את הקונצרט – סויטה בסגנון עתיק – זכתה להצלחה ולביצוע מלוטש מאד. הקהל קיבל אותה יפה והודה למלחין במחיאות כפיים סוערות. את היצירה הזמנתי מאריה עבור קונצרט שננגן בעוד כחודש וחצי בסט. פטרסבורג ברוסיה, באולם הפילהרמונית, בפתיחת פסטיבל Silver Lyre.

הקונצרט האחרון בסדרה היה בכפר-שמריהו ושודר בשידור חי באינטרנט. הוא זכה לכמה מאות צפיות, ובקרוב ניתן יהיה לצפות בו שוב כאשר הוא יעלה לארכיון האתר. זה היה מאד מרגש להופיע גם בפני הקהל שיושב באולם ובאותו הזמן גם בפני הקהל שיושב בבית בכל מקום בעולם וצופה בנו ומאזין לנו. העונה, כאמור, ניתן יהיה לצפות בכל הקונצרטים שלנו בשידור חי באינטרנט, ואני מקוה שמקונצרט לקונצרט תגדל כמות הקהל שלנו ברחבי העולם.

עבורי, תקופה של פרוייקט של האנסמבל היא תקופה מאד אינטנסיבית. אני חייב לשמור על ריכוז גבוה בכל הקונצרטים בשעות הערב, כאשר שגרת חיי ביום לא משתנה – יש לי שתי תזמורות צעירות שאיתן אני עובד במקביל – בביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו (כיום "רעות") חיפה, ובקונסרבטוריון גבעתיים. בנוסף, בגלל הנסיעות הרחוקות אני חוזר הביתה אחרי קונצרטים בשעות מאוחרות מאד, אחרי חצות, ולכן אחרי פרוייקט כמו זה שהסתיים, שכלל ארבעה קונצרטים יום אחרי יום – אני זקוק לכמה ימי התאוששות. זו גם הסיבה שאני כותב רק ארבעה ימים לאחר תום הפרוייקט.

תזמורת מקצועית עם נגנים צעירים

לקראת נסיעתנו לפסטיבל בינלאומי בגרמניה, ביום שני הקרוב אופיע עם התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה בקונצרט חגיגי ומיוחד.

על התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו, חיפה, כתבתי כאן כמה פעמים בעבר. זו תזמורת שהוקמה רק בשנה שעברה, ובחודש הבא היא כבר תופיע בפסטיבל בינלאומי בגרמניה. השנה התזמורת גדולה ומאוזנת יותר מבחינת הכלים ורמת הנגנים בהשוואה לשנה שעברה, והעבודה איתה מהנה מאוד. התזמורת עובדת השנה יומיים בשבוע (בניגוד ליום אחד בלבד בשנה שעברה), והתכנית שאותה אנחנו מכינים מתחילת השנה קשה ותובענית, ומתאימה לתזמורת מקצועית לכל דבר. היא כוללת את ולס "הקיסר" של שטראוס, סימפוניה למיתרים של ויולדי, סימפוניה מס' 102 של היידן במלואה, ריקוד הונגרי של ברהמס, אריות של מוצרט וביזה ועוד. למרות שהנגנים בתזמורת הם בגילאי 15-18, רמת העבודה איתם, הדרישות שלי מהם והתוצאה המוסיקלית הם כמו בתזמורת מקצועית. ומבחינתי, אין שום הבדל. הם רק צעירים יותר.

במשך השנה אנחנו מקיימים פרט לחזרות התזמורת המלאות גם חזרות סקציה שבהן אני עובד עם כל קבוצה לחוד. העבודה היסודית הזו וזמן החזרות הרב מאפשרים לי להביא את התזמורת לרמה גבוהה מאוד, וביום שני הקרוב נקיים את הקונצרט הראשון שלנו השנה, לקראת הנסיעה לגרמניה.  הקונצרט ביום שני הקרוב, 17.2.2014, יתקיים בשעה 19:00 באולם של ביה"ס "רעות" חיפה.

בנסיעה לגרמניה בחודש הבא, תצטרף אל התזמורת הזו גם התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים, שאיתה אני עובד כבר למעלה מעשר שנים. עם שתי התזמורות אני עובד במקביל על אותן היצירות, ובשבועות הקרובים נקיים חזרות משותפות בחיפה ובגבעתיים, לקראת יציאתנו המשותפת כתזמורת של יותר מ40 נגנים. חוויה מיוחדת מאוד עבורי ועבור הנגנים הצעירים.  

שוברים את הפורמט הקלאסי

בקונצרט הקרוב של האנסמבל אנחנו מחזירים את "ההפתעה", ועומדים לעשות משהו שאולי בעיני חלק מהקהל "אסור לעשות" בקונצרט.

ההפתעה הראשונה שהאנסמבל ביצע בקונצרט – "אקטואלי" של נעמה תמיר

בעונה שעברה הבאנו לקהל בחלק מהקונצרטים הפתעות. ביצענו יצירות שלא פורסמו מראש, בהן יצירות ישראליות חדשות שנכתבו במיוחד לקונצרט, הצגנו לקהל סולנים צעירים, והכנסנו משהו מרענן לפורמט המקובע והמרובע של הקונצרט הקלאסי (פתיחה, קונצ'רטו, סימפוניה…). הקהל הצעיר אהב והתלהב, בקרב הקהל המבוגר והשמרן יותר התגובות היו חלוקות. היו כאלה שעצם הנגינה של משהו שלא פורסם מראש הרגיז אותם, היו כאלה שטענו שהם לא אוהבים שמפתיעים אותם, והיו גם כאלה שטענו ש"אסור לעשות דברים כאלה". ומצד שני, רבים מבאי הקונצרטים שלנו נהנו מיצירות חדשות מצויינות, שאולי אם הם היו יודעים מראש שעומדים לבצע אותן זה היה מרתיע אותם מלהגיע לקונצרט, כי מה אטרקטיבי לקהל בקונצרט שיש בו שתי יצירות ישראליות?

למשל, בקונצרט פתיחת העונה שעברה, קונצרט שכבר היתה בו יצירה אחת ישראלית שפורסמה – של יחזקאל בראון – הוספנו כהפתעה יצירה חדשה של המלחינה הצעירה נעמה תמיר למקהלה, תזמורת וזמרת סולנית (קרן הדר). הטקסט של היצירה, ששמה "אקטואלי", מורכב מכל מיני כותרות של עיתונים מאותם שבועות. היצירה ההומוריסטית זכתה לתגובות נלהבות ולביקורות משבחות. הנה הביצוע

 

בקונצרט סיום העונה הבאנו יצירה חדשה של אביה קופלמן – "לא אמרתי דבר", לסופרן ותזמורת. זוהי יצירה נוגעת ללב על הטקסט המוכר של מרטין נימולר. הנה הביצוע עם הסולנית אינאס מסאלחה.

 

והיו גם הפתעות שבהן הצגנו יצירות מודרניות נוספות או סולנים צעירים, כמו הכנרת בת ה11 מאשה מרשון או הפסנתרן הצעיר אריאל לני.

אבל אם עד כה ההפתעה תמיד נכנסה באיזשהו שלב בין היצירות, בקונצרט הקרוב של האנסמבל ההפתעה תיכנס ממש באמצע אחת היצירות. אנחנו עומדים להוסיף קטע מוסיקלי מתחום אחר, שאינו קלאסי. הקטע הזה יתווסף באמצע היצירה ולאחריו היצירה תמשיך כפי שהיא. זה אולי נשמע לחלק מחובבי המוסיקה הקלאסית כמו "חילול הקודש", "דבר שלא ייעשה", או ביטויים נוספים ששמעתי כבר בעבר מהקהל. בעיניי זוהי דווקא הסתכלות על המוסיקה שנכתבה לפני 100, 200 או 300 שנה מנקודת מבט של ימינו.

בקונצרט האחרון של האנסמבל, הפסנתרן דוד גריילסאמר אילתר את הקדנצות בקונצ'רטו לפסנתר מספר 17 של מוצרט. הוא הכניס במהלכן כל מיני ציטוטים מיצירות ומסגנונות מוסיקליים שנכתבו הרבה אחרי מוצרט (כמו ג'אז למשל). ברור שאלה סגנונות מוסיקליים שמוצרט לא הכיר או שמע כי הם עוד לא נולדו בתקופתו. אבל אנחנו בימינו מכירים הרבה יותר ממה שהכיר מוצרט, וההיסטוריה המוסיקלית עברה כברת דרך במהלך 222 השנים שעברו מאז מותו של מוצרט. הקטעים האלה שדוד גריילסאמר אילתר היו מדהימים והתחברו בצורה מאוד טבעית ליצירה של מוצרט. זה היה ביצוע של מוצרט מנקודת מבט של המאה ה21. וממש היום ראיתי ביוטיוב קטע מוסיקלי מדהים שביצע דוד גריילסאמר לפני כחודש עם התזמורת הקאמרית של ז'נבה, ובו, מתוך הפרלוד ל"מלכת הפיות" של פרסל (יצירה שנכתבה לפני יותר מ300 שנה) הם עוברים לקטע ג'ז עם הפסנתרן ירון הרמן, ממשיכים לסגנונות מוסיקליים שונים שכוללים אילתורים של חלק מהנגנים, וחוזרים אל פרסל. קטע מדהים ומאוד עדכני ועכשווי.

 

אז נכון שבארץ (בניגוד לארצות רבות באירופה) הדברים האלה עדיין לא מקובלים באולמות הקונצרטים והפורמט המיושן והשמרני של הקונצרט הקלאסי עדיין שולט, אבל אנחנו באנסמבל סולני תל-אביב מנסים קצת לצאת מהמסגרת ולקשור את המוסיקה הישנה עם החדש והעכשווי, להתאים את הפורמט הישן לימינו.

וכאמור, הקהל הצעיר אוהב את הדברים האלה, ובהדרגה גם חלק מהקהל המבוגר יותר. אז צפו למשהו דומה בקונצרט הקרוב של סולני תל-אביב, בחודש מרץ. יהיה מדהים.

האנסמבל ודוד גריילסאמר – מתחילים מחר

בפעם הקודמת שדוד גריילסאמר חבר לאנסמבל סולני תל-אביב כסולן ומנצח – התוצאה היתה נפלאה והביקורות שיבחו. מחר אנחנו מתחילים פרוייקט שכולו יהיה בניצוח של דוד גריילסאמר, ובשיאו הוא גם ינגן את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 17 של מוצרט.

דוד גריילסאמר עם סולני תל-אביב במרץ 2012

למחרת הקונצרט של האנסמבל עם דוד גריילסאמר לפני כשנתיים כתב נעם בן זאב את הדברים הבאים:

סער ופרץ – והבעה מעודנת

תוכנית יפה חיבר ברק טל, המנצח והמנהל המוזיקלי של אנסמבל סולני תל אביב,לקונצרט הזה: הוא עשה ״זום אין״ למחצית המאה ה 18 – ובדק מה הלחינו שם; ולא צריך לחפש הרבה בתקופה הזאת כדי לגלות בה אוצרות. מוצרט מוקדם, קרל פיליפ עמנואל באך בשיאו, היידן מוקדם אף הוא (הסימפוניה מס׳ 27). כל אלה סוערים, מתרוננים; וקפ״ע באך והיידן אפילו משתוללים ממש כיאות לסגנון ״הסער והפרץ״ הרומנטי האופנתי והאופייני לשנים האלה ביצירתם. בהתאם, אנסמבל סולני תל אביב לא התאפק גם הוא, והשיל הגנות ועכבות, בלי פחד, כדי לעשות צדק עם המוזיקה.
במיוחד סער האנסמבל ביצירות הראשונות בערב: הסימפוניה השלישית של קפ״ע באך, בנו השני של יוהן סבסטיאן, שנוגנה בלי מנצח בהובלת הכנר הראשי מתן דגן; והקונצ׳רטו מס׳ 9 של מוצרט: היצירה המרכזית בערב, אליה נשאו כולם עיניים ואחריה סערו ופרצו גם הם במחיאות כפיים – בגלל הסולן־מנצח שלה, דוד גריילסאמר. הוא לא איכזב: תענוג לשמוע את גריילסאמר, כי הוא אותנטי, ומחשבתו תמיד ייחודית ומלאת דמיון, והניצוח שלו מעודן בהבעתו ומדוייק. גריילסאמר מביא זווית חדשה למוצרט, וזאת בלי מניירות ובלי כרכורי אגו והתפארות במוזיקליות הכובשת שלו, אלא מתוך צניעות. כאן הוא התקרב מדי להפניית עורף לסגנון, אבל לא חצה את הגבול והזכיר לקהל שוב למה כדאי לצאת לשמוע מוזיקה.
סוף הקונצרט הציג עוד סולן נהדר, נגן הקרן אלון ראובן, ביצירה כפויית טובה במקצת של המלחין הגרמני כריסטוף פרסטר אותה הוא ניגן במוזיקליות רבה; ואת המנצח ברק טל, שהגיש היידן סוחף לסיום.

מחר יחלו החזרות עם דוד גריילסאמר לקראת שני קונצרטים שלו עם האנסמבל, בהם הוא יבצע את הסימפוניה מס' 29 של מוצרט, מבחר קטעי אופרה של ראמו, יצירה חדשה לתזמורת של המלחין הישראלי נמרוד סהר, ואת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 17 בסול מז'ור של מוצרט. הקונצרטים במוצ"ש הקרוב וביום ראשון, בחיפה ובתל-אביב. שיהיה בהצלחה.