2017 בתמונות וצלילים

הרבה אירועים מוסיקליים יפים ומרגשים היו לי בשנת 2017 שהסתיימה לה השבוע. הנה כמה מהם בתמונות ובצלילים.

ארועים משמעותיים עם האנסמבל

שיתפנו פעולה עם איתמר זורמן, כאן בנגינה שמיימית של רפסודיה וינאית של קרייזלר.

 

חזרתי להופיע כסולן בכינור, הנה מוסטונן ואני "מתפרעים" בקונצ'רטו לשני כינורות של באך

 

 

חזרנו לשתף פעולה עם מולטיפיאנו בהובלת תומר לב

 

וזה מה שקרה כשנגני האנסמבל הקדימו להגיע לחזרת הבוקר לפני שהקונסרבטוריון בגבעתיים נפתח

 

ביצענו את אחת מפסגות המוסיקה הקאמרית – חמישיית המיתרים של שוברט בעיבוד שלי לתזמורת מיתרים

 

כמידי שנה, גם ב2017 קיימנו פרוייקט חינוכי שבו סולנים צעירים הופיעו עם האנסמבל בשטריקר

 

באותו פרוייקט חינוכי ביצענו בין היתר את הקונצ'רטו לארבעה כינורות של ויולדי, כשאחת הסולניות היתה שיר אורדו, שלפני 4 שנים הופיעה איתנו כסולנית בשירה.

 

קונצרט בראש העין בו שיתפנו פעולה עם המקהלה הצעירה של מרכז המוסיקה ראש העין בהדרכת קטיה מזו.

 

נסענו לגיאורגיה והופענו באולם המפואר ע"ש קחידזה בטביליסי, במסגרת הפסטיבל Autumn Tbilisi

 

זכינו לקבלת פנים וארוחה חגיגית מפוארת לאחר הקונצרט בטביליסי

 

כמידי עונה, פתחנו את עונת המנויים עם סולנים צעירים נפלאים. הנה ליר וגינסקי בכינור, שביצעה איתנו וריאציות על נושא מקורי של ויניאבסקי

 

אחרי יותר מעשור, איתמר גולן חזר להופיע עם האנסמבל, וזו כנראה תחילתה של ידידות מופלאה…

 

ממש בסיום 2017, קיימנו (בשיתוף עם איתמר גולן) ערב הוקרה לעברי גיטליס . במילה אחת – התרגשות

 

הופעות משמעותיות שלי כמנצח אורח

ניצחתי השנה לראשונה ברומניה, שם שיתפתי פעולה עם הפילהרמונית של בראשוב והפסנתרן הסיני ג'יה יואן

 

וכמו תמיד בנסיעות לחו"ל, החזרות הן בשעות הבוקר ושעות אחה"צ שלי פנויות לטיולים. בבראשוב עליתי לראש ההר ברכבל, וירדתי ברגל. זה הנוף שראיתי מראש ההר

 

באוסטריה ניצחתי על תזמורת Euro Symphony SFK בקלגנפורט

שם התארחתי בטירה שקטה וחלומית. זה הנוף מסביב לטירה.

 

זו השנה השלישית ברציפות שבה ניצחתי על קונצרט הגאלה במאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים, עם זמרי אופרה צעירים. השנה זה היה עם תזמורת אשדוד

 

האריה caro nome מריגולטו מאותו קונצרט גאלה

 

בקוריאה ניצחתי על הפילהרמונית של בוסאן, בקונצרט שהיה גם שלב הגמר בתחרות בינלאומית לסולנים בכל הכלים. אחד השופטים היה, אגב, הפסנתרן הסיני ג'יה יואן שאותו פגשתי לראשונה ברומניה כמה חודשים קודם לכן.

עם הסולנים לאחר הקונצרט

האריה Ritorna vincitor  מתוך אאידה של ורדי מאותו קונצרט

 

עבודה עם צעירים

התחלתי לנצח השנה על תזמורת הקונסרבטוריון בבאר שבע. כאן, עם הסינפונייטה באר שבע ותזמורת הקונסרבטוריון של באר שבע בערב התרמה חגיגי לקונסרבטוריון.

 

וללא קשר לדרך שבה הסתיימה התקופה של 14 השנים שבהן עבדתי בביה"ס לאמנויות ויצ"ו בחיפה, בינואר 2017 התקיים ערב הבכורה של התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי, אותה הקמתי רק לפני שנה. היה מרגש ביותר.

בחודש מאי האחרון, עדיין לפני הבלגאן, בארוע מרגש לכבוד 30 שנה למגמת המוסיקה – תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות חיפה עם בוגרים של בית הספר.

 

עם תזמורת קונסרבטוריון גבעתיים והמקהלה הייצוגית של הקונסרבטוריון בקונצרט סיום השנה בתיאטרון גבעתיים

 

והשנה, התחלתי ללמד ניצוח באקדמיה למוסיקה בתל אביב (ביה"ס ע"ש בוכמן-מהטה). שיעורי הניצוח מתקיימים עם תזמורת. כאן בשיעור עם תלמידי הניצוח, במהלך חזרה עם סולני תל-אביב

 

ועוד דבר שקרה השנה – עדכנתי את סרטון האימג' שלי (שבינתיים הוא כבר שוב לא מעודכן בגלל כל השינויים שקרו השנה). הנה הוא. ותודה לעורך הוידאו הנפלא אלון הראל.

 

זו היתה השנה שלי. שתהיה שנת 2018 נפלאה.

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

מחווה לאגדת הכינור

 

בערב המרגש שהרמנו לכבודו של עברי גיטליס היו הרבה רגעים יוצאי דופן, לצד רגעים מלחיצים (לפחות עבורי), רגעים משעשעים (כמו למשל – בזמן שחיים טאוב בירך את עברי ואמר לו "יאשה חפץ אמר עליך שאתה הכנר הגדול ביותר" אז עברי השיב ממקום מושבו בשורה הראשונה "טוב, לכל אחד מותר לטעות לפעמים" והקהל פרץ בצחוק), רגעים מוסיקליים נפלאים, אבל בעיקר המון אהבה והערכה לאיש שתרם כל כך הרבה לעולם המוסיקה בנגינתו המופלאה במשך עשורים רבים.

רויטל רביב מברכת את עברי

 

האולם בשטריקר היה כצפוי מלא לגמרי. מוסיקאים וחובבי מוסיקה רבים הגיעו לראות את האיש המיוחד הזה, ולשמוע את האמנים הרבים שבאו לחלוק לו כבוד. כל האמנים שהופיעו בערב הזה (בהתנדבות), קשורים לאנסמבל סולני תל-אביב, הופיעו איתו כסולנים או כנגנים קבועים. לחלקם יש קשר אישי קרוב גם לעברי – במיוחד לאיתמר גולן ולעידו בר שי (שנחת בארץ ממש מספר שעות לפני הקונצרט).

עבורי, זה היה ארוע מצמרר ממש. לעמוד על הבמה ולהעניק לעברי בשם האנסמבל והקונסרבטוריון תעודת הוקרה על פועלו ותרומתו רבת השנים, ולקבץ את כל שורת האמנים המכובדת הזו על אותה הבמה לכבודו, זה דבר שכילד שהאזין בהערצה להקלטותיו הרבות, לא דמיינתי שיקרה לי.

הענקת אות הוקרה לעברי גיטליס

 

תודות רבות מגיעות לאנשים רבים שעמלו רבות וסייעו לי מאד בקיום הערב הזה:

קודם כל, משפחתו של עברי שיזמה את הרעיון של הבאתו ארצה. בן דודו של עברי, מולי גלעד, וביתו מיכל גלעד (שלמדה איתי בכיתה בחטיבת הביניים בחיפה), הם אלה שהעלו את הרעיון ופנו אלי איתו. מולי גלעד ואשתו גם היו צמודים לעברי במשך כל שהייתו בארץ, וסייעו רבות (גם כלכלית) להביא אותו ולארח אותו.

מנהל הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר, קוסטין קנליס, הרים את הכפפה כשפניתי אליו עם הרעיון לקיים את הארוע אצלו, נתן בשמחה את האולם, סייע בפרסום, בטיפול בהזמנות הכרטיסים, בצילום, בהקרנת הוידאו, בהכנת התעודה שהוענקה לעברי, בהזמנת ראש העיר, בכיבוד לקהל בהפסקת הקונצרט, בהכנת התכנייה ובכל העניינים ההפקתיים שהיה צורך בסיוע.

ידידי היקר איתמר גולן, שבזכות העבודה המשותפת על הקונצרט בילינו שעות רבות בשיחות ובהתכתבויות, וזכיתי להכיר אותו מקרוב. למדתי על האהבה האמיתית שלו לעברי, על הרגישות שלו, הטעם הטוב שלו בבניית התכנית ובבניית הערב כולו. היה לי תענוג לעבוד איתו, ולחוות את הלהט שלו בעשייה הזו למענו של עברי. איתמר גם הביא חלק מהאמנים (גיא בראונשטיין, בשארה הרוני, עידו בר שי וגילי שוורצמן) וגם ניגן בעצמו בחלק ניכר מהיצירות. הוא גם כתב שיר לעברי אותו הקריא לקראת סיום הערב לקהל.

איתמר מקריא שיר לעברי

 

כל מי שבירך את עברי מהבמה – ראש העיר רון חולדאי, מנהל הקונסרבטוריון קוסטין קנליס, חיים טאוב (לשעבר הכנר הראשי של הפילהרמונית הישראלית), האמנים שהופיעו, וגם אלה ששלחו את ברכתם בכתב או בוידאו – זובין מהטה, מרתה ארחריץ' ודניאל בארנבוים.

 

 

וכמובן – כל אחד ואחד מהאמנים שהופיעו על הבמה ונתנו, כל אחד בתחומו, את כל הלב, וביחד יצרו ערב ברמה אמנותית גבוהה ביותר:

 

עידו בר שי – פסנתר, בשארה הרוני – פסנתר, מיכאל שחם – כינור, נגה שחם – ויולה, גולנרה הכט – חליל, קובי רובינשטיין – כינור, השחקן שמואל עצמון (שגם הנחה את הערב), גיא בראונשטיין – כינור, גילי שוורצמן – חליל, ורויטל רביב – סופרן.

בשארה הרוני מברך את עברי

 

 

קובי רובינשטיין מבצע את ניגון של בלוך

 

בסיום הערב, על פי התכנית, עברי היה אמור לעלות לבמה ולנגן, אך בגלל שהיה כל כך נרגש מכל מה שקרה על הבמה במהלך הערב, הוא לא היה מסוגל לנגן, ורק עלה על מנת לדבר לקהל. לסיום הערב עלו כל האמנים שהופיעו לברך את עברי ולהודות לקהל.

 

כל האמנים בסיום הערב

 

 

הסתיים שבוע באר שבע, מתחיל שבוע עברי גיטליס

אחרי ששבוע שעבר היה עבורי "שבוע האקדמיות", שבו, בנוסף לעבודתי באקדמיה בתל אביב גם נתתי הרצאת אורח באקדמיה בירושלים, השבוע הזה היה עבורי "שבוע באר שבע". שלוש פעמים השבוע נסעתי לבאר שבע לחזרות ולקונצרט עם הסינפונייטה באר שבע, ביחד עם סולנים צעירים מתלמידי הקונסרבטוריון בבאר שבע. השנה התחלתי לנצח על התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון באר שבע, והקונצרט שלי עם הסינפונייטה היה למעשה ערב התרמה עבור הקונסרבטוריון. בסיומו של הקונצרט הצטרפה אל הסינפונייטה התזמורת הצעירה מהקונסרבטוריון לנגינה משותפת של הריקודים הרומניים של ברטוק. זה היה כמובן השיא של הקונצרט. עבור הנגנים הצעירים זו היתה חוויה חינוכית חשובה, ואני משוכנע שזה גם שיפר אותם כתזמורת (אוכל לאשר זאת בחזרה הבאה שתהיה לי איתם בשבוע הקרוב).

 

גם עבור שני הנגנים הצעירים שהופיעו כסולנים בכינור ובצ'לו זו היתה חוויה שהם לא ישכחו – התנסות בנגינה סולו עם תזמורת מקצועית. הם עבדו קשה לקראת ההופעה, ועשו את המקסימום להגיע במיטבם אל רגע השיא הזה, והצליחו בכך ללא ספק.

 

בנוסף, ניצחתי על הסינפונייטה באר שבע בשתי יצירות "רפרטואר" – הסימפוניה השביעית של בטהובן והפתיחה "מערת פינגל" של מנדלסון. למרות זמן החזרות המועט שהיה לי, הדברים הסתדרו די מהר והקונצרט היה בסך הכל מוצלח ומרגש.

 

מי שיזם והוביל את כל הערב הזה הוא האיש שגם הביא אותי לקונסרבטוריון באר שבע, מנהל הקונסרבטוריון יקי ראובן. הוא עצמו אמר במהלך הערב דברים מאד חשובים ונכונים על החשיבות של החינוך המוסיקלי, וההשפעה והתרומה שלו על ההתפתחות של כל תלמיד, גם אם לא יהפוך בסופו של דבר למוסיקאי מקצועי. דברים מלאי חזון והשראה, שכמובן אני לגמרי מסכים איתם.

 

אז החל מהשבוע הבא אמשיך לטפח את התזמורת הצעירה בקונסרבטוריון באר שבע, ואני מאמין שכבר בסוף השנה הזו נצליח להגיע לרמה תזמורתית גבוהה. את הסינפונייטה באר שבע אפגוש שוב בחודש מאי במסגרת קונצרטים שאנצח עליהם בסדרה למנויים.

 

 

והשבוע הקרוב הוא שבוע מרגש במיוחד עבורי, מכיוון שהקונצרט שאיתמר גולן ואני יזמנו רק לפני מספר שבועות – ערב הוקרה לעברי גיטליס – יוצא לפועל. למעשה זה הפך להיות יותר מערב אחד בודד. עברי כבר הגיע לארץ ומחר בערב יתקיים בעכו ערב הוקרה לכבודו, שבו יופיעו גם איתמר גולן, גם בשארה הרוני בפסנתר, וגם שניים מילדיו של חגי שחם – מיכאל ונגה שחם בכינורות (נגה גם בויולה). עוד לפני הקונצרט בערב, עברי ישמע שם נגנים צעירים וידריך אותם בכיתת אמן. ולאחר הקונצרט נלך ביחד עם מנהל הקונסרבטוריון בעכו דני ירון והאמנים לארוחת ערב.

אבל ארוע השיא של השבוע יתקיים ביום שלישי בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה "שטריקר" תל אביב – ערב הוקרה רב משתתפים לכבודו של עברי ובהשתתפותו. כל האמנים בארוע קשורים לאנסמבל ולרובם איזשהו קשר אישי לעברי גיטליס: הפסנתרנים איתמר גולן, בשארה הרוני ועידו בר שי, הכנרים קובי רובינשטיין וגיא בראונשטיין, החלילניות גילי שוורצמן וגולנרה הכט-ברדרומא, זמרת הסופרן רויטל רביב, השחקן שמואל עצמון, ודור העתיד – מיכאל ונגה שחם שיבצעו בכינור וויולה את הפסקליה של הנדל/הלוורסון. גם ראש העיר רון חולדאי צפוי להגיע, וחיים טאוב יבוא לברך את עברי, וכנראה גם כמה אמנים בינלאומיים שברכתם לעברי תוקרן בוידאו במהלך הערב. כל הכרטיסים הוזמנו מראש, יש רשימת המתנה ארוכה, והאולם צפוי להיות מלא לגמרי. התרגשות!

אמשיך כמובן לעדכן במהלך השבוע.

 

בחזרה למקום שבו התחלתי

שני אירועים מרגשים

בשבוע שעבר התקיימו שני אירועים מאד מרגשים עבורי – שיעור ניצוח בהדרכתי באקדמיה בתל אביב עם אנסמבל סולני תל אביב, והרצאה שלי לתלמידי ניצוח וקומפוזיציה באקדמיה בירושלים.

בתחילת השבוע התקיימה במסגרת הקורס שלי באקדמיה למוסיקה בתל אביב חזרה שבה תלמידי הניצוח שלי ניצחו על האנסמבל ביצירות של מוצרט ובריטן. אמנם כבר הדרכתי את התלמידים השנה בחזרות עם התזמורת שלי בגבעתיים, אבל השבוע זו היתה הפעם הראשונה שהם ניצחו על תזמורת מקצועית בהדרכתי. ולא סתם תזמורת מקצועית, אלא תזמורת שמכירה אותי היטב ואני מכיר אותה היטב… זה היה בהחלט מעניין לכולם.

 

 

עבורי זה היה מעניין כי דיברתי איתם על מוסיקה, על ניצוח, על ניהול חזרה, על הקשבה לתוצאה, על טכניקה של הידיים, על בלאנס בתזמורת, על ארטיקולציה, על צבעים וצליל, ולמעשה על כל נושא שאני עצמי עובד עליו ושם לב אליו במהלך עבודתי עם התזמורת ובמהלך הכנת הפרטיטורה. כשרציתי לחדד נקודה מסויימת הראיתי באמצעות הדגמה של ניצוח בצורות שונות איך התוצאה משתנה בכל פעם.

 

 

עבור הנגנים זה היה מעניין מאד כי גם הם ראו איך ניצוח שונה על אותו קטע גורם להם לנגן אחרת. ועבור התלמידים לניצוח זה היה שיעור חשוב ומעניין, שבו הם יכלו לחוש איך הניצוח שלהם משפיע על התוצאה, ואיך הם צריכים מצד אחד לשלוט בתזמורת ומצד שני להיות קשובים כל הזמן לתוצאה ומיד להגיב, להכיר היטב את הפרטיטורה לפרטים, לדעת בדיוק איך הם רוצים שכל משפט יישמע, ולהראות את הכל בביטחון לתזמורת באמצעות הידיים. במהלך החזרה הסבתי את תשומת ליבם לכל מיני ניואנסים מוסיקליים – דיסוננסים, הרמוניות מפתיעות, רגעים שירתיים לעומת רגעים ריקודיים, וגם ניואנסים טכניים כמו מהירויות קשת, קשתות שונות, ארטיקולציות שונות, דינמיקות שונות וכו'. גם מנהל האקדמיה פרופ' תומר לב ביקר בחזרה, צפה והאזין לסטודנטים לניצוח ולעבודתם עם האנסמבל בהדרכתי.

 

הסטודנטים והמנהל בחזרת התזמורת

 

אחרי החזרה נשארתי עם הסטודנטים לשיעור סיכום שבתחילתו, כמה מנגני האנסמבל נתנו להם את הערותיהם. זה לדעתי חשוב ביותר עבור תלמידי הניצוח, מכיוון שהנגנים הם אלה שעליהם המנצחים מנצחים, והם יכולים לומר הכי טוב מה בניצוח עוזר להם ומה מפריע להם לנגן, מה מנסיונם נותן תוצאה טובה יותר לתזמורת ומה נותן תוצאה פחות טובה. לאחר מכן נשארתי לבד עם הסטודנטים לדבר ספציפית יותר על הניצוח שלהם, ולתת להם את הערותיי גם מבחינת טכניקה של ניצוח, גם מבחינת ההיכרות והבנת הפרטיטורה, וגם מבחינת השליטה בתזמורת. זה היה בהחלט יום עבודה מעניין ומהנה עבורי, ואני מצפה למפגשים הבאים, חלקם יהיו שוב עם סולני תל אביב וחלקם עם התזמורות הצעירות שלי בגבעתיים ובבאר שבע.

 

יבגני צירלין ואני

 

בהמשך השבוע נסעתי לאקדמיה למוסיקה בירושלים על מנת לתת הרצאה לסטודנטים לניצוח וקומפוזיציה. זו היתה עבורי הפעם הראשונה שהגעתי למקום שבו התחלתי את לימודי הניצוח שלי ולמעשה את דרכי כמנצח, אבל לא רק לשם ביקור אלא כמרצה אורח. זה היה מאד מרגש. פגשתי שם כמה מהמורים שלי בתקופת לימודיי, שבמשך השנים הפכו לקולגות שלי, וכמובן את המורה שלי לניצוח בתקופת הלימודים שלי שם, יבגני צירלין, שגם ישב והקשיב להרצאתי מתחילתה ועד סופה. דיברתי בהרצאה על נושאים חשובים שלרוב לא נלמדים בשיעורי ניצוח, כמו ניהול חזרות, תכנון חזרות, הכנת הפרטיטורות באופן יעיל וכד'. בנוסף, דיברתי על נושא של קשתות, והדגמתי עם הכינור אפשרויות לקשתות שונות לאותו הקטע. סיפרתי קצת על טעויות שעשיתי בעצמי בכל הנושאים האלה… גם הקרנתי וידאו קצר שלי עם האנסמבל, ובסיום (וגם במהלך) ההרצאה השבתי לשאלותיהם. זה היה בהחלט משמח ומרגש בשבילי, ואני אסיר תודה לראש החוג לקומפוזיציה וניצוח איל אדלר, שהזמין אותי להתארח במקום שבו התחלתי בעצמי.

 

ביקוש עצום לכרטיסים

 

ערב ההוקרה שהאנסמבל מארגן ביחד עם איתמר גולן לעברי גיטליס, ב26.12.2017 בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, זוכה לתהודה, לסיקור תקשורתי ולביקוש עצום לכרטיסים. כבר ביום שבו האנסמבל הוציא ניוזלטר עם הודעה על הקונצרט הוזמנו כל המקומות באולם שנשמרו עבור האנסמבל. בינתיים אמנים רבים נוספים מצטרפים אל אלה שכבר מתוכננים להופיע, ורבים נוספים מבקשים להשתתף ולנגן בארוע עבור עברי גיטליס. הכנר גיא בראונשטיין ואשתו החלילנית גילי שוורצמן יופיעו אף הם בערב הזה וינגנו חמישה קטעים של שוסטקוביץ' לכינור, חליל ופסנתר ביחד עם איתמר גולן. אמנים נוספים שיופיעו – הכנר קובי רובינשטיין, השחקן שמוליק עצמון, החלילנית גולנרה הכט-ברדרומא, זמרת הסופרן רויטל רביב, הפסנתרן בשארה הרוני, הפסנתרן איתמר גולן, ועברי גיטליס בכינור.

 

 

מצדיעים לעברי גיטליס

 

הקונצרטים של האנסמבל עם איתמר גולן היו מוצלחים מאד. קהל רב מילא את האולמות בשני הקונצרטים – בחיפה ובתל אביב. איתמר גולן ואשתו נטסוקו אינווה היו נהדרים בקונצ'רטי לשני פסנתרים של באך ושל מוצרט, והקהל ביקש וקיבל מהם הדרנים בכל קונצרט. בסך הכל יצאתי מאד מרוצה משיתוף הפעולה עם איתמר.

 

לשמחתי הרבה, שיתוף הפעולה הזה יימשך בקרוב מאד. איתמר גולן ישוב ארצה בעוד מספר שבועות לערב מאד מיוחד ויוצא דופן שאנחנו מארגנים ביחד ובשיתוף עם הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה בתל-אביב – ערב הוקרה לכנר האגדי בן ה-95 עברי גיטליס. עברי הוא חבר קרוב של איתמר, ושנינו דיברנו לא מעט על האפשרות להביא אותו ארצה לערב מיוחד שכולו הערכה והוקרה על פועלו ותרומתו לחיי המוסיקה בעולם. גייסנו לארוע מוסיקאים רבים וטובים, שכולם יופיעו בהתנדבות עבור עברי. בני משפחתו של עברי בארץ מסייעים אף הם בארגון והפקת הארוע.

כאמור ערב מיוחד ויוצא דופן זה יתקיים בקרוב מאד, ביום ג' 26.12.2017 בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר. בערב יופיעו, פרט לאיתמר גולן, גם נגנים מובילים מהאנסמבל ובהם הכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין, הפסנתרן בשארה הרוני, החלילנית גולנרה הכט-ברדרומא, השחקן שמואל עצמון, שני נגנים צעירים מצטיינים מהקונסרבטוריון – נגה ומיכאל שחם בכינור וויולה, זמרת הסופרן רויטל רביב, ועברי גיטליס עצמו שינגן עם איתמר גולן כמה קטעים לכינור של קרייזלר. במהלך הערב נעניק לעברי מגן הוקרה כאורח כבוד של אנסמבל סולני תל-אביב ושל הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה. הכניסה לקונצרט תהיה חופשית בהזמנת מקומות מראש.

הנה ידיעה על הקונצרט המיוחד מאתר הבמה

לקריאה לחצו כאן

פרטים נוספים בקרוב!

 

 

 

 

 

חוזרים לקלאסיקה

סימן ההיכר של האנסמבל

 

בשנים 2006-2010 האנסמבל ניגן המון סימפוניות של היידן, וגם לא מעט יצירות של מוצרט, ובעיקר קונצ'רטי שלו לפסנתר. היו לנו עונות שכמעט בכל קונצרט ביצענו סימפוניה של היידן וקונצ'רטו של מוצרט, וזה ממש הפך לסימן ההיכר של האנסמבל. גם הוצאנו דיסק של סימפוניות של היידן, שזכה לשבחי הביקורת, כמו הביקורת הזו של חגי חיטרון מ2009.

 

הפרק השלישי מתוך סימפוניה מס' 74 של היידן מקונצרט שהתקיים ב2009

 

בשנים האחרונות הרפרטואר שלנו התחיל לנוע לכיוונים חדשים. הוספנו יצירות רומנטיות רבות לרפרטואר שלנו, הרבה מהן יצירות מופת קאמריות שעיבדתי לתזמורת מיתרים (רביעייה אופ. 80 של מנדלסון, חמישיית המיתרים של שוברט, הרביעייה "האמריקאית" של דבוז'אק ועוד). גם במוסיקה החדשה הרחבנו את הרפרטואר, ביצענו לא מעט יצירות ישראליות מרכזיות, ארוכות ומשמעותיות ("ישרא וישמע" של חיים פרמונט, "מוות ולידה" של נעם סיון, "יונה" של בעז בן משה הן רק כמה מתוכן). שיתפנו פעולה לא מעט עם מקהלות ועסקנו ברפרטואר ווקאלי (בין היתר ביצענו את הגלוריה של ויולדי, דיקסיט דומינוס של הנדל, הרקויאם של פורה שיבוצע שוב העונה, הרקויאם של מוצרט, מיסות של שוברט ועוד).

במהלך העונה הקרובה נחזור מדי פעם לתכניות קלאסיות "נטו". אחת התכניות האלה תבוצע כבר בסוף נובמבר, ובה נארח את הפסנתרן איתמר גולן ואשתו הפסנתרנית נטסוקו אינווה. הם יבצעו ביחד קונצ'טו לשני פסנתרים של מוצרט בפה מז'ור (אותו כתב מוצרט תחילה לשלושה פסנתרים) וקונצ'רטו לשני פסנתרים בדו מינור של באך. בנוסף, נבצע בקונצרט את הסימפוניה מס' 27 של היידן, שהיא סימפוניה מאד נמרצת, תוססת, ומאפיינת את סגנון "הסער והפרץ". נפתח את הקונצרט ברביעיית מיתרים מוקדמת של שוברט בדו מז'ור, בעיבוד שלי לתזמורת מיתרים. אני מאד אוהב את התכנית הזו ומצפה לה בכליון עיניים. בפעם הקודמת שביצענו את הקונצ'רטו של מוצרט לשני פסנתרים, זה היה בגרסה לשלושה פסנתרים, ביחד עם חברי "מולטיפיאנו". הנה הפרק הראשון מהביצוע ההוא.

 

לי אישית יש אהבה גדולה לרפרטואר הזה, ואני נהנה מאד לשוב וללמוד אותו, ולגלות בו ניואנסים חדשים. לפעמים אלה הרמוניות מפתיעות, לפעמים זה הומור, בעיקר אצל היידן, לפעמים איזשהו קול פנימי יפה. ולמרות שאת רוב היצירות בתכנית כבר ביצעתי יותר מפעם אחת, עדיין זה תהליך למידה מרתק עבורי.

 

 

 

 

קהל של אוהדים

להרגיש חופשיים בנגינה עם תזמורת

 

חזרתי מביקורי בפולין, עליו סיפרתי בפוסט הקודם, וישר נכנסתי לעבודה אינטנסיבית עם סולני תל אביב. בארבעה ימי חזרות היה עלינו להכין תכנית שכללה ליווי של שלושה סולנים צעירים, יצירה חדשה ותובענית של זיו קוז'וקרו, ואת הכריזנטמות של פוצ'יני. במהלך החזרות כבר היתה התרגשות מעצם השתתפותם של הסולנים הצעירים, ומנגינתם המצויינת.

הקדשתי את זמן החזרות עם הסולנים הצעירים גם כדי לתת להם ביטחון, להציע להם הצעות מוסיקליות, ולתאם איתם פרטים טכניים כמו למשל איפה הסולן מוביל ואיפה המנצח. כל אחד משלושת הסולנים קיבל זמן חזרות רב יחסית לזמן שמקובל לתת לסולן, זאת מכיוון שחלק מהמטרה היתה לתת להם את האפשרות לתרגל, להתקדם ולהרגיש חופשיים בנגינה עם תזמורת. נגינתם של השלושה מצויינת, אך נגינה עם תזמורת ועם מנצח דורשת תרגול קצת שונה, שניתן לבצע רק כשיש תזמורת ומנצח.

התוצאה לדעתי היתה מצויינת. גם האנרגיה בשני הקונצרטים היתה שונה מהאנרגיה שיש בקונצרטים רגילים למנויים. היה הרבה יותר קהל של "אוהדים" של הסולנים, היה גם קהל צעיר רב יחסית (במיוחד בחיפה, שם לשמחתי תלמידים ובוגרים רבים של זיו קוז'וקרו ושלי מבית הספר לאמנויות ויצ"ו חיפה ממשיכים להגיע לשמוע את האנסמבל, למרות שגם אנחנו וגם התלמידים הבוגרים כבר לא שם), היו הרבה מוסיקאים בקהל (קולגות של המורים ושל ההורים שבמקרה זה הם מוסיקאים בעצמם), ביניהם חיים טאוב, יוני רכטר, מיכה הרן, נטשה טדסון ועוד. כל זה כמובן השפיע על האנרגיה ועל מחיאות הכפיים בסיום כל יצירה.

שלושת הסולנים היו במיטבם בשני הקונצרטים, הנה כמה תמונות.

 

ליר וגינסקי בת ה-13 בוריאציות על נושא מקורי של ויניאבסקי (גבוה על מיתר סול). צילם טל גליק

 

עדן לורנצן בת ה-17 בקונצ'רטו לפסנתר ברה מינור של באך. צילם טל גליק

 

מוחמד אלשייך בן ה-14 בקונצ'רטו לפסנתר ק.449 של מוצרט. צילם טל גליק

 

מוחמד אלשייך משתחווה לקהל בסיום נגינתו (ולפני ההדרן)

 

שנת לימודים אקדמית ראשונה כמורה

 

שנת הלימודים האקדמית החלה בשבוע שעבר, וגם אני, החל משנה זו, לוקח בה חלק, כמורה לניצוח בקורס המשלב עבודה של הסטודנטים עם תזמורות במסגרת האקדמיה למוסיקה בתל אביב. העבודה עם סטודנטים לניצוח היא מאד מהנה, ואחרי שהתחלתי בינתיים רק בשיעורי ניצוח יחידניים ללא תזמורת, כבר בשבוע הקרוב תהיה לסטודנטים חזרה ראשונה עם תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים, בהדרכתי. זהו קורס יוצא דופן שלא קיים למיטב ידיעתי במוסדות מוסיקליים דומים להשכלה גבוהה. היתרון הגדול שלו הוא שזה קורס מעשי. כפי שעבור הנגן – נגינה סולנית עם תזמורת דורשת תרגול ועבודה כסולן עם תזמורת, כך גם  עבור המנצח – ניצוח על תזמורת דורש תרגול בניצוח על תזמורת (ולא רק על שני פסנתרנים במקרה הטוב). במהלך השנה הסטודנטים ינצחו באופן שוטף על תזמורות שונות, צעירות ומקצועיות, בהדרכתי. אחד הדגשים יהיה ניהול החזרות, מציאת פתרונות מהירים לבעיות טכניות בתזמורת עם התמקדות בעבודה עם קשתנים והכרת כלי הקשת. מצפה לזה מאד.

 

 

מהקונצרט בקוריאה

 

בחודש ספטמבר ניצחתי בקוריאה על התזמורת הפילהרמונית של בוסאן, בקונצרט שהיה שלב הגמר בתחרות בינלאומית של סולנים עם תזמורת. אחת המשתתפות, זמרת הסופרן הקוריאנית OH Ye Eun ביצעה את האריה מתוך אאידה של ורדי – Ritorna vincitor. לאחרונה קיבלתי את הוידאו, הנה הוא. אגב, הזמרת זכתה במקום השני בתחרות.

תהנו!