אושר שקשה להסביר במילים

ליהנות ביחד מהדיסוננסים

 

קשה להסביר במילים את האושר וההתרגשות שבנגינה משותפת עם מישהי שיש איתה כימיה טבעית. כשהנגינה זורמת באופן טבעי ולא צריך כמעט לדבר. כשחושבים אותו דבר ומרגישים אותו דבר לגבי פראזה מסויימת. כשנהנים מאותם הדברים במוסיקה (למשל – מדיסוננסים, או מקישוטים שלא כתובים בתוים). התרגשות כזו היתה לי לפני כשבועיים כשביצעתי עם האבובנית תמר ענבר את הקונצ'רטו לכינור ואבוב של באך עם סולני תל אביב. זה היה מדהים מהרגע הראשון. נהנינו מכל רגע ביחד, בחזרות ועל הבמה. וכשבנוסף לכל אלה אנחנו גם חברים (שלמרבה הצער מתראים רק פעם בשנה בגלל הריחוק הגיאוגרפי), ונהנים לבלות ביחד, זה בכלל אושר גדול.

 

כל הגורמים האלה יחד הפכו את הביצוע של הקונצ'רטו של באך לאירוע מאד מיוחד עבורי. לנגן סולו בכינור זה לא דבר שאני עושה באופן יומיומי, וכמובן שיש לחץ מעצם המעמד כסולן, ועבורי בכלל מעצם הנגינה בכינור. הנגינה ביחד עם תמר השכיחה ממני את כל אלה, וגרמה לי להיות מאד משוחרר וליהנות.

 

הפתעה ופרידה

 

דני עקיבא, מעבר להיותו מלחין מצוין, שרק לאחרונה זכה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים, הוא גם מחנך ופדגוג מהשורה הראשונה. לפני כ15 שנה הצטרפתי לצוות המורים במגמת המוסיקה המפוארת בתיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה, אותה דני הקים, ואשר היתה קיימת 31 שנה (1986-2017). בקיץ האחרון, מגמת המוסיקה למעשה הוחרבה, כאשר כל מוריה הבכירים פוטרו, ואיתם דני עקיבא – האיש שעמד בראשה והיה חתום על כל הישגיה יוצאי הדופן.

 

את יצירתו של דני עקיבא "ממעמקים קראתיך" למקהלה, אבוב ותזמורת, תכננתי לבצע עם סולני תל אביב, תמר ענבר ואנסמבל זמרי מורן, הרבה לפני שהחל כל מהלך הפיטורים בקיץ שעבר. אבל בעקבות מה שקרה, ובעיקר בגלל שדני לא זכה להיפרד מתלמידיו, מבוגריו ומכל מעריציו כראוי, החלטתי לנצל את ביצוע היצירה בקונצרט בחיפה לפני כשבועיים, ולהפתיע את דני. קראתי לבוגרי מגמת המוסיקה להגיע לקונצרט, להריע לדני, ולקיים לאחר הקונצרט קבלת פנים לכבודו. וכך היה. כ-50 מבוגרי מגמת המוסיקה, בנוסף לתלמידים ולכל צוות המורים שעזב (או הועזב) בקיץ שעבר, הגיעו לקונצרט, הריעו לדני, ובסיום הקונצרט ערכנו לכבודו ארוע מרגש, שבו הענקנו לו תעודת הוקרה, נתנו לו ולשאר המורים מתנות, והקרנו סרטון שהבוגרים הכינו. הוא היה מאד נרגש מהארוע כולו, וכמובן מביצוע יצירתו. עבור הבוגרים זו גם היתה "פגישת מחזור", שהוסיפה עוד מימד של התרגשות.

 

מגיאורגיה באהבה

 

 

בימים אלה אני מנצח על תכנית מאד מיוחדת, מהנה ולא שגרתית עם הסינפונייטה באר שבע ולהקת הזמרים "קולן". התכנית נקראת "מגיאורגיה באהבה", ובה יצירות קלאסיות גיאורגיות, קטעים מאופרות של מלחינים גיאורגיים, ושירים גיאורגיים מוכרים בעיבודים תזמורתיים. כיף גדול לנצח על יצירות אלה, ובכלל לחזור לנצח על הסינפונייטה אחרי כמה חודשים שלא נפגשנו. החזרות זורמות יפה, עוברות מהר, המוסיקה נהדרת, הזמרים מצויינים, הקטעים קצרים וקלילים ברובם, וכולנו נהנים מאד.

לא היה פשוט לבנות ולהרים את התכנית הזו. נעזרתי לשם כך בכמה מוסיקאים מהארץ (יוסף ברדנשוילי ואריה ברדרומא) ומגיאורגיה (המנצח רבאז ג'וואחישוילי), שסייעו לי בכך שנתנו רעיונות ליצירות, השיגו ואף שלחו לי תוים למה שהיה צורך, וכתבו עיבודים למה שהיה צורך. אחרי כל אלה, עדיין היו לא מעט טעויות או חוסר התאמה בין תפקידים לפרטיטורה, וזה דרש ממני עוד שעות עבודה רבות של תיקונים, אבל בסופו של דבר נראה שהספקנו ללמוד את החומר, והקונצרטים יהיו נהדרים. במוצ"ש הקרוב, וכן בימים שני ושלישי, במשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע.

 

אנדראס שול חוזר

לאחרונה פרסמנו את תכנית עונת הקונצרטים הבאה של האנסמבל. ניתן למצוא בין האורחים שלנו כמה שמות גדולים, ובראשם זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, שישוב אלינו בפעם הרביעית! בנוסף לאנדראס, תגיע אלינו לראשונה הכנרת המדהימה בת ה-11 ליה ז'ו, שבקיץ האחרון גם הקהל הישראלי זכה להכיר אותה כשהופיעה בקשת אילון. עוד סולנים שיופיעו איתנו – דואו הפסנתרנים גיל גרבורג וסיון סילבר, איתמר זורמן, איתמר גולן, הכנר בן ה-15 מיכאל שחם, נגן המנדולינה יקי ראובן, והכנר קובי רובינשטיין. מכירת המנויים החלה. הנה התכנית המלאה.

 

מודעות פרסומת

יצירה מרגשת

שיתוף פעולה מוסיקלי

השנה, כפי שסיפרתי כאן בעבר, התחלתי לנצח על התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון באר שבע. בדומה לתזמורת הייצוגית בקונסרבטוריון גבעתיים שאיתה אני עובד כבר 14 שנה, גם בתזמורת בבאר שבע יש נגנים צעירים טובים, מסורים, ממושמעים, נלהבים, שכיף לעבוד איתם. הרמה של התזמורת כל הזמן עולה, וניתן לשמוע התקדמות מחזרה לחזרה. לפני כשבוע הפגשתי בין שתי התזמורות – גבעתיים ובאר שבע. היה לנו יום מרוכז בבאר שבע, שכלל סיור בעיר העתיקה (לגבעתיימים בלבד), מפגש של שתי התזמורות בקונסרבטוריון באר שבע, חזרה משותפת איתי על הפרק הראשון של סויטת סנט פול של הולסט, סדנת ניצוח לנגנים הצעירים (שניצחו על התזמורת המשותפת בהדרכתי), ולסיום – קונצרט להורים ולאורחים. בקונצרט כל תזמורת ניגנה בנפרד את הרפרטואר עליו עבדה איתי במשך השנה, ובסיומו שתי התזמורות ניגנו יחד את הפרק הראשון של הולסט (לאחר חזרה משותפת אחת בלבד ועוד חזרה אחת בלבד עם כל תזמורת בנפרד). הארוע כולו היה מרשים, מרגש, ומהנה מאד לנגנים הצעירים. יש עוצמה בחיבור של שתי תזמורות, גם בגלל הכמות והווליום, וגם בגלל שניתן להשיג הרבה יותר ניואנסים מוסיקליים, צבעים ודינמיקות. כמובן שכל הנגנים והקהל הרגישו את זה.

הארוע כולו התאפשר בזכותם של מנהלי שני הקונסרבטוריונים – דפני בן עוזר ויקי ראובן. זה היה מפגש ראשון, מוצלח מאד, ואנחנו מקוים שיהיה לו המשך.

חזרה משותפת

טיול בבאר שבע

קונצרט משותף

מן המצר קראתי יה

יצירה מאד מרגשת שאני לומד בימים אלה היא יצירתו של דניאל עקיבא "ממעמקים קראתיך" למקהלה, אבוב אובליגטו ותזמורת מיתרים. ביצעתי כבר את היצירה לפני למעלה משש שנים, אבל עכשיו, לקראת ביצועה בסוף אפריל, כשאני לומד אותה שוב – אני נהנה עוד יותר, מבין את המוסיקה יותר לעומק, ומצפה בכליון עיניים לקונצרטים.

יש ביצירה טקסטים נהדרים מספר תהלים, חלקם מופיעים בהגדה של פסח, אותה נקרא הערב בליל הסדר. הנה כמה מהם:

הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.
יְהוָה לִי, לֹא אִירָא; מַה-יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם.
יְהוָה לִי, בְּעֹזְרָי; וַאֲנִי, אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי.
טוֹב, לַחֲסוֹת בַּיהוָה– מִבְּטֹחַ, בָּאָדָם.
טוֹב, לַחֲסוֹת בַּיהוָה– מִבְּטֹחַ, בִּנְדִיבִים.
כָּל-גּוֹיִם סְבָבוּנִי; בְּשֵׁם יְהוָה, כִּי אֲמִילַם.

עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ; וַיְהִי-לִי, לִישׁוּעָה.
קוֹל, רִנָּה וִישׁוּעָה–בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים; יְמִין יְהוָה, עֹשָׂה חָיִל.
יְמִין יְהוָה, רוֹמֵמָה; יְמִין יְהוָה, עֹשָׂה חָיִל.

למעשה כל הטקסט של פרקים קי"ז וקי"ח מספר תהילים מופיע ביצירה.

אתמול בחזרה הראשונה שלי עם המקהלה (ללא התזמורת והאבוב), עברתי על כל היצירה. ההתקדמות היתה מהירה, וההרגשה שלי שיהיה ביצוע מצוין.

בביצוע ישתתפו אנסמבל סולני תל אביב, אנסמבל זמרי מורן (מנהלת אמנותית נעמי פארן, מנצח גיא פלץ) ותמר ענבר באבוב. פרטים נוספים בקרוב.

דני עקיבא

סיטואציות מהחיים

העבודה עם הסטודנטים לניצוח במסגרת סדנת הניצוח שלי באקדמיה למוסיקה בתל אביב (בוכמן-מהטה) חושפת אותם לסיטואציות שונות שהם לא חווים ביומיום כסטודנטים לניצוח – סיטואציות של חזרות שונות מסוגים שונים, עם תזמורות שונות. כך למשל, היתה חזרה עם התזמורת של קונסרבטוריון באר שבע, שבה הם פגשו את התזמורת אחרי קונצרט, ולפני קונצרט נוסף עם אותה התכנית. היה צורך ללטש ולתקן בחזרה הזו מספר מקומות ספציפיים שלא עבדו היטב בקונצרט – בלאנס, אנסמבל, אינטונציה, ארטיקולציה וכו'. הכנתי להם מראש רשימה של מקומות עם הוראות על מה לעבוד, והם היו צריכים לעבוד על כל קטע מספר דקות ולהביא אותו לשלמות, ללא ביצוע רציף של היצירות בשלמותן. בחזרה אחרת, עם התזמורת בקונסרבטוריון גבעתיים – היה צורך לקרוא עם התזמורת יצירה בפעם הראשונה, ובזמן קצר להביא אותה למצב של ביצוע ראשוני, כלומר להראות לנגנים את הדברים החשובים ולהבהיר להם את המוסיקה באמצעות הניצוח. בחזרה שהיתה לסטודנטים לאחרונה עם סולני תל אביב, הם היו צריכים להכין תכנית שלמה, לפני חזרה גנרלית וקונצרט. בחזרה הזו היה עליהם לעבור על כל התכנית, לעבוד ולתקן מיידית את הדברים הבסיסיים על מנת שיאפשרו ביצוע – שינויי טמפו, מקומות חופשיים יותר מבחינת טמפו, פסז'ים קשים וכד'. אחד האתגרים שלהם בחזרה זו היה ליווי סולנית בחליל, סולנית שאותה הם פגשו ישר בחזרה, ללא הכנה מוקדמת. בקטעי ליווי צריך להכיר היטב את תפקיד הסולו, ולהגיב מיד לכל שינוי טמפו או חופש שהסולן לוקח. זה דורש ריכוז גבוה, ויכולת להראות לתזמורת בדיוק מתי לנגן לפי נגינת הסולן.

כיף גדול להדריך ולהנחות את הסטודנטים לניצוח בעבודה מעשית בסיטואציות "מהחיים" – עבודה עם תזמורת. גם נגני התזמורות נהנים מזה ולומדים מזה הרבה. לפעמים, כך אני מגלה, חזרה שבה אני מדריך סטודנטים לניצוח יכולה להיות לא פחות יעילה מחזרה רגילה שעליה אני מנצח בעצמי. הנגנים מאד מרוכזים, הם לומדים את המוסיקה מזוית אחרת מאשר בדרך כלל, ובסופו של דבר מגיעים אחרי חזרה כזו לתוצאה מצויינת.

הנה כמה תמונות מחזרות במסגרת סדנת הניצוח שלי שהתקיימו לאחרונה.

רועי בוכבינדר עם תזמורת הקונסרבטוריון בבאר שבע

אבי טלר עם תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים

יעל פלוטניארז עם סולני תל אביב

מיכל אורן עם תזמורת קונסרבטוריון גבעתיים

עומר שטיינהרט עם סולני תל אביב והסולנית גולנרה הכט בחליל

ללכת בדרכה של הפילהרמונית

ברכות חמות מגיעות לתזמורת הפילהרמונית הישראלית על המינוי של להב שני למנהלה המוסיקלי הבא, אחרי פרישתו של זובין מהטה. חשיבותו של המינוי הזה, מעבר לעובדה שלהב הוא מנצח יוצא מהכלל, מוסיקאי נהדר, כריזמטי וסוחף, היא בכך שהתזמורת הפילהרמונית – תזמורת הדגל שלנו – מראה שהיא אינה חוששת למנות לתפקיד הנכבד הזה מנצח ישראלי. בשנים האחרונות רוב התזמורות בישראל מינו מנהלים מוסיקליים שאינם ישראליים, ונוצר מצב לא ייאמן שבתקופה מסויימת לכל התזמורות הסימפוניות בישראל היו מנהלים מוסיקליים שאינם ישראלים, וגם למרבית התזמורות הקאמריות. אולי בעקבות מינויו של להב שני לתזמורת הפילהרמונית, גם התזמורות האחרות תלכנה בדרכה של הפילהרמונית ותבחרנה בשנים הקרובות מנצחים ישראלים לעמוד בראשן. הסינפונייטה באר שבע כבר עשתה זאת, ומינתה את ניר קברטי למנהלה המוסיקלי הבא, ועל כך מגיעות לה (ולניר) ברכות.

ובחזרה ללהב שני. ההישג של להב הוא מדהים, מכיוון שמעבר לעובדה שהוא מנצח נהדר שמוזמן לנצח כיום על התזמורות הגדולות בעולם והקונצרטים בניצוחו סוחפים ומלהיבים, כבר בגילו הצעיר הוא נבחר להיות מנהל מוסיקלי של שתי תזמורות גדולות – הפילהרמונית של רוטרדם והפילהרמונית הישראלית. ניהול מוסיקלי של תזמורת זה מקצוע שונה מניצוח. יש בו הרבה מאד תפקידים מעבר לניצוח, כשבראש ובראשונה המנהל המוסיקלי נושא באחריות לרמתה של התזמורת, לרמת הנגנים בה, לרפרטואר, למנצחים ולסולנים שמופיעים עימה, ולמעשה כל קונצרט וכל חזרה, גם אם אינם בניצוחו, הם באחריותו של המנהל המוסיקלי של התזמורת. ובימינו, המנהל המוסיקלי גם אחראי על תחומים רבים נוספים שאינם מוסיקליים בכלל, כמו יכולות לגייס כספים ותורמים, למשוך קהל, ליצור קשרים וסיורים לתזמורת, ליזום שיתופי פעולה, לדאוג ליחסי ציבור ועוד. אני מאחל ללהב הרבה הצלחה בתפקידו החדש ומקוה שהוא יצעיד את הפילהרמונית הישראלית לשיאים חדשים.

להב ניגן בעבר תקופה קצרה באנסמבל סולני תל אביב, על קונטרבס. לצערי הרב אין לי אף וידאו של האנסמבל שבו רואים אותו, אלא בעיקר הקלטות אודיו של האנסמבל שבהן הוא מנגן. זכור לי במיוחד פרוייקט שבו הוא השתתף, בזמן שירותו הצבאי. על מנת לאפשר את השתתפופתו הוא היה זקוק למכתב ממני עבור הצבא, כדי שיוכל להשתחרר מפעילותו הצבאית ולנגן עם האנסמבל. המכתב עדיין שמור אצלי במחשב. לשמחתי הרבה המכתב עזר, ולהב שוחרר מפעילותו הצבאית באותם ימי החזרות של האנסמבל. להב מינף את כל הנסיון והידע שרכש, הן בפסנתר, הן בקונטרבס, והן בלימודיו באקדמיות בארץ ובגרמניה – לתחום שבו הוא ללא ספק פורח ומשגשג, סוחף ומלהיב את התזמורות הגדולות בעולם.

הנה הראיון החגיגי של אריה ורדי עם להב בתכניתו "אינטרמצו עם אריק", לרגל המינוי.

הרבה הצלחה ללהב!

חג שמח לכל קוראי הבלוג!

2017 בתמונות וצלילים

הרבה אירועים מוסיקליים יפים ומרגשים היו לי בשנת 2017 שהסתיימה לה השבוע. הנה כמה מהם בתמונות ובצלילים.

ארועים משמעותיים עם האנסמבל

שיתפנו פעולה עם איתמר זורמן, כאן בנגינה שמיימית של רפסודיה וינאית של קרייזלר.

 

חזרתי להופיע כסולן בכינור, הנה מוסטונן ואני "מתפרעים" בקונצ'רטו לשני כינורות של באך

 

 

חזרנו לשתף פעולה עם מולטיפיאנו בהובלת תומר לב

 

וזה מה שקרה כשנגני האנסמבל הקדימו להגיע לחזרת הבוקר לפני שהקונסרבטוריון בגבעתיים נפתח

 

ביצענו את אחת מפסגות המוסיקה הקאמרית – חמישיית המיתרים של שוברט בעיבוד שלי לתזמורת מיתרים

 

כמידי שנה, גם ב2017 קיימנו פרוייקט חינוכי שבו סולנים צעירים הופיעו עם האנסמבל בשטריקר

 

באותו פרוייקט חינוכי ביצענו בין היתר את הקונצ'רטו לארבעה כינורות של ויולדי, כשאחת הסולניות היתה שיר אורדו, שלפני 4 שנים הופיעה איתנו כסולנית בשירה.

 

קונצרט בראש העין בו שיתפנו פעולה עם המקהלה הצעירה של מרכז המוסיקה ראש העין בהדרכת קטיה מזו.

 

נסענו לגיאורגיה והופענו באולם המפואר ע"ש קחידזה בטביליסי, במסגרת הפסטיבל Autumn Tbilisi

 

זכינו לקבלת פנים וארוחה חגיגית מפוארת לאחר הקונצרט בטביליסי

 

כמידי עונה, פתחנו את עונת המנויים עם סולנים צעירים נפלאים. הנה ליר וגינסקי בכינור, שביצעה איתנו וריאציות על נושא מקורי של ויניאבסקי

 

אחרי יותר מעשור, איתמר גולן חזר להופיע עם האנסמבל, וזו כנראה תחילתה של ידידות מופלאה…

 

ממש בסיום 2017, קיימנו (בשיתוף עם איתמר גולן) ערב הוקרה לעברי גיטליס . במילה אחת – התרגשות

 

הופעות משמעותיות שלי כמנצח אורח

ניצחתי השנה לראשונה ברומניה, שם שיתפתי פעולה עם הפילהרמונית של בראשוב והפסנתרן הסיני ג'יה יואן

 

וכמו תמיד בנסיעות לחו"ל, החזרות הן בשעות הבוקר ושעות אחה"צ שלי פנויות לטיולים. בבראשוב עליתי לראש ההר ברכבל, וירדתי ברגל. זה הנוף שראיתי מראש ההר

 

באוסטריה ניצחתי על תזמורת Euro Symphony SFK בקלגנפורט

שם התארחתי בטירה שקטה וחלומית. זה הנוף מסביב לטירה.

 

זו השנה השלישית ברציפות שבה ניצחתי על קונצרט הגאלה במאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים, עם זמרי אופרה צעירים. השנה זה היה עם תזמורת אשדוד

 

האריה caro nome מריגולטו מאותו קונצרט גאלה

 

בקוריאה ניצחתי על הפילהרמונית של בוסאן, בקונצרט שהיה גם שלב הגמר בתחרות בינלאומית לסולנים בכל הכלים. אחד השופטים היה, אגב, הפסנתרן הסיני ג'יה יואן שאותו פגשתי לראשונה ברומניה כמה חודשים קודם לכן.

עם הסולנים לאחר הקונצרט

האריה Ritorna vincitor  מתוך אאידה של ורדי מאותו קונצרט

 

עבודה עם צעירים

התחלתי לנצח השנה על תזמורת הקונסרבטוריון בבאר שבע. כאן, עם הסינפונייטה באר שבע ותזמורת הקונסרבטוריון של באר שבע בערב התרמה חגיגי לקונסרבטוריון.

 

וללא קשר לדרך שבה הסתיימה התקופה של 14 השנים שבהן עבדתי בביה"ס לאמנויות ויצ"ו בחיפה, בינואר 2017 התקיים ערב הבכורה של התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי, אותה הקמתי רק לפני שנה. היה מרגש ביותר.

בחודש מאי האחרון, עדיין לפני הבלגאן, בארוע מרגש לכבוד 30 שנה למגמת המוסיקה – תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות חיפה עם בוגרים של בית הספר.

 

עם תזמורת קונסרבטוריון גבעתיים והמקהלה הייצוגית של הקונסרבטוריון בקונצרט סיום השנה בתיאטרון גבעתיים

 

והשנה, התחלתי ללמד ניצוח באקדמיה למוסיקה בתל אביב (ביה"ס ע"ש בוכמן-מהטה). שיעורי הניצוח מתקיימים עם תזמורת. כאן בשיעור עם תלמידי הניצוח, במהלך חזרה עם סולני תל-אביב

 

ועוד דבר שקרה השנה – עדכנתי את סרטון האימג' שלי (שבינתיים הוא כבר שוב לא מעודכן בגלל כל השינויים שקרו השנה). הנה הוא. ותודה לעורך הוידאו הנפלא אלון הראל.

 

זו היתה השנה שלי. שתהיה שנת 2018 נפלאה.

 

 

 

 

 

מחווה לאגדת הכינור

 

בערב המרגש שהרמנו לכבודו של עברי גיטליס היו הרבה רגעים יוצאי דופן, לצד רגעים מלחיצים (לפחות עבורי), רגעים משעשעים (כמו למשל – בזמן שחיים טאוב בירך את עברי ואמר לו "יאשה חפץ אמר עליך שאתה הכנר הגדול ביותר" אז עברי השיב ממקום מושבו בשורה הראשונה "טוב, לכל אחד מותר לטעות לפעמים" והקהל פרץ בצחוק), רגעים מוסיקליים נפלאים, אבל בעיקר המון אהבה והערכה לאיש שתרם כל כך הרבה לעולם המוסיקה בנגינתו המופלאה במשך עשורים רבים.

רויטל רביב מברכת את עברי

 

האולם בשטריקר היה כצפוי מלא לגמרי. מוסיקאים וחובבי מוסיקה רבים הגיעו לראות את האיש המיוחד הזה, ולשמוע את האמנים הרבים שבאו לחלוק לו כבוד. כל האמנים שהופיעו בערב הזה (בהתנדבות), קשורים לאנסמבל סולני תל-אביב, הופיעו איתו כסולנים או כנגנים קבועים. לחלקם יש קשר אישי קרוב גם לעברי – במיוחד לאיתמר גולן ולעידו בר שי (שנחת בארץ ממש מספר שעות לפני הקונצרט).

עבורי, זה היה ארוע מצמרר ממש. לעמוד על הבמה ולהעניק לעברי בשם האנסמבל והקונסרבטוריון תעודת הוקרה על פועלו ותרומתו רבת השנים, ולקבץ את כל שורת האמנים המכובדת הזו על אותה הבמה לכבודו, זה דבר שכילד שהאזין בהערצה להקלטותיו הרבות, לא דמיינתי שיקרה לי.

הענקת אות הוקרה לעברי גיטליס

 

תודות רבות מגיעות לאנשים רבים שעמלו רבות וסייעו לי מאד בקיום הערב הזה:

קודם כל, משפחתו של עברי שיזמה את הרעיון של הבאתו ארצה. בן דודו של עברי, מולי גלעד, וביתו מיכל גלעד (שלמדה איתי בכיתה בחטיבת הביניים בחיפה), הם אלה שהעלו את הרעיון ופנו אלי איתו. מולי גלעד ואשתו גם היו צמודים לעברי במשך כל שהייתו בארץ, וסייעו רבות (גם כלכלית) להביא אותו ולארח אותו.

מנהל הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר, קוסטין קנליס, הרים את הכפפה כשפניתי אליו עם הרעיון לקיים את הארוע אצלו, נתן בשמחה את האולם, סייע בפרסום, בטיפול בהזמנות הכרטיסים, בצילום, בהקרנת הוידאו, בהכנת התעודה שהוענקה לעברי, בהזמנת ראש העיר, בכיבוד לקהל בהפסקת הקונצרט, בהכנת התכנייה ובכל העניינים ההפקתיים שהיה צורך בסיוע.

ידידי היקר איתמר גולן, שבזכות העבודה המשותפת על הקונצרט בילינו שעות רבות בשיחות ובהתכתבויות, וזכיתי להכיר אותו מקרוב. למדתי על האהבה האמיתית שלו לעברי, על הרגישות שלו, הטעם הטוב שלו בבניית התכנית ובבניית הערב כולו. היה לי תענוג לעבוד איתו, ולחוות את הלהט שלו בעשייה הזו למענו של עברי. איתמר גם הביא חלק מהאמנים (גיא בראונשטיין, בשארה הרוני, עידו בר שי וגילי שוורצמן) וגם ניגן בעצמו בחלק ניכר מהיצירות. הוא גם כתב שיר לעברי אותו הקריא לקראת סיום הערב לקהל.

איתמר מקריא שיר לעברי

 

כל מי שבירך את עברי מהבמה – ראש העיר רון חולדאי, מנהל הקונסרבטוריון קוסטין קנליס, חיים טאוב (לשעבר הכנר הראשי של הפילהרמונית הישראלית), האמנים שהופיעו, וגם אלה ששלחו את ברכתם בכתב או בוידאו – זובין מהטה, מרתה ארחריץ' ודניאל בארנבוים.

 

 

וכמובן – כל אחד ואחד מהאמנים שהופיעו על הבמה ונתנו, כל אחד בתחומו, את כל הלב, וביחד יצרו ערב ברמה אמנותית גבוהה ביותר:

 

עידו בר שי – פסנתר, בשארה הרוני – פסנתר, מיכאל שחם – כינור, נגה שחם – ויולה, גולנרה הכט – חליל, קובי רובינשטיין – כינור, השחקן שמואל עצמון (שגם הנחה את הערב), גיא בראונשטיין – כינור, גילי שוורצמן – חליל, ורויטל רביב – סופרן.

בשארה הרוני מברך את עברי

 

 

קובי רובינשטיין מבצע את ניגון של בלוך

 

בסיום הערב, על פי התכנית, עברי היה אמור לעלות לבמה ולנגן, אך בגלל שהיה כל כך נרגש מכל מה שקרה על הבמה במהלך הערב, הוא לא היה מסוגל לנגן, ורק עלה על מנת לדבר לקהל. לסיום הערב עלו כל האמנים שהופיעו לברך את עברי ולהודות לקהל.

 

כל האמנים בסיום הערב

 

 

הסתיים שבוע באר שבע, מתחיל שבוע עברי גיטליס

אחרי ששבוע שעבר היה עבורי "שבוע האקדמיות", שבו, בנוסף לעבודתי באקדמיה בתל אביב גם נתתי הרצאת אורח באקדמיה בירושלים, השבוע הזה היה עבורי "שבוע באר שבע". שלוש פעמים השבוע נסעתי לבאר שבע לחזרות ולקונצרט עם הסינפונייטה באר שבע, ביחד עם סולנים צעירים מתלמידי הקונסרבטוריון בבאר שבע. השנה התחלתי לנצח על התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון באר שבע, והקונצרט שלי עם הסינפונייטה היה למעשה ערב התרמה עבור הקונסרבטוריון. בסיומו של הקונצרט הצטרפה אל הסינפונייטה התזמורת הצעירה מהקונסרבטוריון לנגינה משותפת של הריקודים הרומניים של ברטוק. זה היה כמובן השיא של הקונצרט. עבור הנגנים הצעירים זו היתה חוויה חינוכית חשובה, ואני משוכנע שזה גם שיפר אותם כתזמורת (אוכל לאשר זאת בחזרה הבאה שתהיה לי איתם בשבוע הקרוב).

 

גם עבור שני הנגנים הצעירים שהופיעו כסולנים בכינור ובצ'לו זו היתה חוויה שהם לא ישכחו – התנסות בנגינה סולו עם תזמורת מקצועית. הם עבדו קשה לקראת ההופעה, ועשו את המקסימום להגיע במיטבם אל רגע השיא הזה, והצליחו בכך ללא ספק.

 

בנוסף, ניצחתי על הסינפונייטה באר שבע בשתי יצירות "רפרטואר" – הסימפוניה השביעית של בטהובן והפתיחה "מערת פינגל" של מנדלסון. למרות זמן החזרות המועט שהיה לי, הדברים הסתדרו די מהר והקונצרט היה בסך הכל מוצלח ומרגש.

 

מי שיזם והוביל את כל הערב הזה הוא האיש שגם הביא אותי לקונסרבטוריון באר שבע, מנהל הקונסרבטוריון יקי ראובן. הוא עצמו אמר במהלך הערב דברים מאד חשובים ונכונים על החשיבות של החינוך המוסיקלי, וההשפעה והתרומה שלו על ההתפתחות של כל תלמיד, גם אם לא יהפוך בסופו של דבר למוסיקאי מקצועי. דברים מלאי חזון והשראה, שכמובן אני לגמרי מסכים איתם.

 

אז החל מהשבוע הבא אמשיך לטפח את התזמורת הצעירה בקונסרבטוריון באר שבע, ואני מאמין שכבר בסוף השנה הזו נצליח להגיע לרמה תזמורתית גבוהה. את הסינפונייטה באר שבע אפגוש שוב בחודש מאי במסגרת קונצרטים שאנצח עליהם בסדרה למנויים.

 

 

והשבוע הקרוב הוא שבוע מרגש במיוחד עבורי, מכיוון שהקונצרט שאיתמר גולן ואני יזמנו רק לפני מספר שבועות – ערב הוקרה לעברי גיטליס – יוצא לפועל. למעשה זה הפך להיות יותר מערב אחד בודד. עברי כבר הגיע לארץ ומחר בערב יתקיים בעכו ערב הוקרה לכבודו, שבו יופיעו גם איתמר גולן, גם בשארה הרוני בפסנתר, וגם שניים מילדיו של חגי שחם – מיכאל ונגה שחם בכינורות (נגה גם בויולה). עוד לפני הקונצרט בערב, עברי ישמע שם נגנים צעירים וידריך אותם בכיתת אמן. ולאחר הקונצרט נלך ביחד עם מנהל הקונסרבטוריון בעכו דני ירון והאמנים לארוחת ערב.

אבל ארוע השיא של השבוע יתקיים ביום שלישי בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה "שטריקר" תל אביב – ערב הוקרה רב משתתפים לכבודו של עברי ובהשתתפותו. כל האמנים בארוע קשורים לאנסמבל ולרובם איזשהו קשר אישי לעברי גיטליס: הפסנתרנים איתמר גולן, בשארה הרוני ועידו בר שי, הכנרים קובי רובינשטיין וגיא בראונשטיין, החלילניות גילי שוורצמן וגולנרה הכט-ברדרומא, זמרת הסופרן רויטל רביב, השחקן שמואל עצמון, ודור העתיד – מיכאל ונגה שחם שיבצעו בכינור וויולה את הפסקליה של הנדל/הלוורסון. גם ראש העיר רון חולדאי צפוי להגיע, וחיים טאוב יבוא לברך את עברי, וכנראה גם כמה אמנים בינלאומיים שברכתם לעברי תוקרן בוידאו במהלך הערב. כל הכרטיסים הוזמנו מראש, יש רשימת המתנה ארוכה, והאולם צפוי להיות מלא לגמרי. התרגשות!

אמשיך כמובן לעדכן במהלך השבוע.

 

בחזרה למקום שבו התחלתי

שני אירועים מרגשים

בשבוע שעבר התקיימו שני אירועים מאד מרגשים עבורי – שיעור ניצוח בהדרכתי באקדמיה בתל אביב עם אנסמבל סולני תל אביב, והרצאה שלי לתלמידי ניצוח וקומפוזיציה באקדמיה בירושלים.

בתחילת השבוע התקיימה במסגרת הקורס שלי באקדמיה למוסיקה בתל אביב חזרה שבה תלמידי הניצוח שלי ניצחו על האנסמבל ביצירות של מוצרט ובריטן. אמנם כבר הדרכתי את התלמידים השנה בחזרות עם התזמורת שלי בגבעתיים, אבל השבוע זו היתה הפעם הראשונה שהם ניצחו על תזמורת מקצועית בהדרכתי. ולא סתם תזמורת מקצועית, אלא תזמורת שמכירה אותי היטב ואני מכיר אותה היטב… זה היה בהחלט מעניין לכולם.

 

 

עבורי זה היה מעניין כי דיברתי איתם על מוסיקה, על ניצוח, על ניהול חזרה, על הקשבה לתוצאה, על טכניקה של הידיים, על בלאנס בתזמורת, על ארטיקולציה, על צבעים וצליל, ולמעשה על כל נושא שאני עצמי עובד עליו ושם לב אליו במהלך עבודתי עם התזמורת ובמהלך הכנת הפרטיטורה. כשרציתי לחדד נקודה מסויימת הראיתי באמצעות הדגמה של ניצוח בצורות שונות איך התוצאה משתנה בכל פעם.

 

 

עבור הנגנים זה היה מעניין מאד כי גם הם ראו איך ניצוח שונה על אותו קטע גורם להם לנגן אחרת. ועבור התלמידים לניצוח זה היה שיעור חשוב ומעניין, שבו הם יכלו לחוש איך הניצוח שלהם משפיע על התוצאה, ואיך הם צריכים מצד אחד לשלוט בתזמורת ומצד שני להיות קשובים כל הזמן לתוצאה ומיד להגיב, להכיר היטב את הפרטיטורה לפרטים, לדעת בדיוק איך הם רוצים שכל משפט יישמע, ולהראות את הכל בביטחון לתזמורת באמצעות הידיים. במהלך החזרה הסבתי את תשומת ליבם לכל מיני ניואנסים מוסיקליים – דיסוננסים, הרמוניות מפתיעות, רגעים שירתיים לעומת רגעים ריקודיים, וגם ניואנסים טכניים כמו מהירויות קשת, קשתות שונות, ארטיקולציות שונות, דינמיקות שונות וכו'. גם מנהל האקדמיה פרופ' תומר לב ביקר בחזרה, צפה והאזין לסטודנטים לניצוח ולעבודתם עם האנסמבל בהדרכתי.

 

הסטודנטים והמנהל בחזרת התזמורת

 

אחרי החזרה נשארתי עם הסטודנטים לשיעור סיכום שבתחילתו, כמה מנגני האנסמבל נתנו להם את הערותיהם. זה לדעתי חשוב ביותר עבור תלמידי הניצוח, מכיוון שהנגנים הם אלה שעליהם המנצחים מנצחים, והם יכולים לומר הכי טוב מה בניצוח עוזר להם ומה מפריע להם לנגן, מה מנסיונם נותן תוצאה טובה יותר לתזמורת ומה נותן תוצאה פחות טובה. לאחר מכן נשארתי לבד עם הסטודנטים לדבר ספציפית יותר על הניצוח שלהם, ולתת להם את הערותיי גם מבחינת טכניקה של ניצוח, גם מבחינת ההיכרות והבנת הפרטיטורה, וגם מבחינת השליטה בתזמורת. זה היה בהחלט יום עבודה מעניין ומהנה עבורי, ואני מצפה למפגשים הבאים, חלקם יהיו שוב עם סולני תל אביב וחלקם עם התזמורות הצעירות שלי בגבעתיים ובבאר שבע.

 

יבגני צירלין ואני

 

בהמשך השבוע נסעתי לאקדמיה למוסיקה בירושלים על מנת לתת הרצאה לסטודנטים לניצוח וקומפוזיציה. זו היתה עבורי הפעם הראשונה שהגעתי למקום שבו התחלתי את לימודי הניצוח שלי ולמעשה את דרכי כמנצח, אבל לא רק לשם ביקור אלא כמרצה אורח. זה היה מאד מרגש. פגשתי שם כמה מהמורים שלי בתקופת לימודיי, שבמשך השנים הפכו לקולגות שלי, וכמובן את המורה שלי לניצוח בתקופת הלימודים שלי שם, יבגני צירלין, שגם ישב והקשיב להרצאתי מתחילתה ועד סופה. דיברתי בהרצאה על נושאים חשובים שלרוב לא נלמדים בשיעורי ניצוח, כמו ניהול חזרות, תכנון חזרות, הכנת הפרטיטורות באופן יעיל וכד'. בנוסף, דיברתי על נושא של קשתות, והדגמתי עם הכינור אפשרויות לקשתות שונות לאותו הקטע. סיפרתי קצת על טעויות שעשיתי בעצמי בכל הנושאים האלה… גם הקרנתי וידאו קצר שלי עם האנסמבל, ובסיום (וגם במהלך) ההרצאה השבתי לשאלותיהם. זה היה בהחלט משמח ומרגש בשבילי, ואני אסיר תודה לראש החוג לקומפוזיציה וניצוח איל אדלר, שהזמין אותי להתארח במקום שבו התחלתי בעצמי.

 

ביקוש עצום לכרטיסים

 

ערב ההוקרה שהאנסמבל מארגן ביחד עם איתמר גולן לעברי גיטליס, ב26.12.2017 בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, זוכה לתהודה, לסיקור תקשורתי ולביקוש עצום לכרטיסים. כבר ביום שבו האנסמבל הוציא ניוזלטר עם הודעה על הקונצרט הוזמנו כל המקומות באולם שנשמרו עבור האנסמבל. בינתיים אמנים רבים נוספים מצטרפים אל אלה שכבר מתוכננים להופיע, ורבים נוספים מבקשים להשתתף ולנגן בארוע עבור עברי גיטליס. הכנר גיא בראונשטיין ואשתו החלילנית גילי שוורצמן יופיעו אף הם בערב הזה וינגנו חמישה קטעים של שוסטקוביץ' לכינור, חליל ופסנתר ביחד עם איתמר גולן. אמנים נוספים שיופיעו – הכנר קובי רובינשטיין, השחקן שמוליק עצמון, החלילנית גולנרה הכט-ברדרומא, זמרת הסופרן רויטל רביב, הפסנתרן בשארה הרוני, הפסנתרן איתמר גולן, ועברי גיטליס בכינור.

 

 

מצדיעים לעברי גיטליס

 

הקונצרטים של האנסמבל עם איתמר גולן היו מוצלחים מאד. קהל רב מילא את האולמות בשני הקונצרטים – בחיפה ובתל אביב. איתמר גולן ואשתו נטסוקו אינווה היו נהדרים בקונצ'רטי לשני פסנתרים של באך ושל מוצרט, והקהל ביקש וקיבל מהם הדרנים בכל קונצרט. בסך הכל יצאתי מאד מרוצה משיתוף הפעולה עם איתמר.

 

לשמחתי הרבה, שיתוף הפעולה הזה יימשך בקרוב מאד. איתמר גולן ישוב ארצה בעוד מספר שבועות לערב מאד מיוחד ויוצא דופן שאנחנו מארגנים ביחד ובשיתוף עם הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה בתל-אביב – ערב הוקרה לכנר האגדי בן ה-95 עברי גיטליס. עברי הוא חבר קרוב של איתמר, ושנינו דיברנו לא מעט על האפשרות להביא אותו ארצה לערב מיוחד שכולו הערכה והוקרה על פועלו ותרומתו לחיי המוסיקה בעולם. גייסנו לארוע מוסיקאים רבים וטובים, שכולם יופיעו בהתנדבות עבור עברי. בני משפחתו של עברי בארץ מסייעים אף הם בארגון והפקת הארוע.

כאמור ערב מיוחד ויוצא דופן זה יתקיים בקרוב מאד, ביום ג' 26.12.2017 בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר. בערב יופיעו, פרט לאיתמר גולן, גם נגנים מובילים מהאנסמבל ובהם הכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין, הפסנתרן בשארה הרוני, החלילנית גולנרה הכט-ברדרומא, השחקן שמואל עצמון, שני נגנים צעירים מצטיינים מהקונסרבטוריון – נגה ומיכאל שחם בכינור וויולה, זמרת הסופרן רויטל רביב, ועברי גיטליס עצמו שינגן עם איתמר גולן כמה קטעים לכינור של קרייזלר. במהלך הערב נעניק לעברי מגן הוקרה כאורח כבוד של אנסמבל סולני תל-אביב ושל הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה. הכניסה לקונצרט תהיה חופשית בהזמנת מקומות מראש.

הנה ידיעה על הקונצרט המיוחד מאתר הבמה

לקריאה לחצו כאן

פרטים נוספים בקרוב!