עולים צפונה

המלון בכפר-בלום היה הבית הראשון של האנסמבל. שם קיימנו את החזרות שלנו בתחילת דרכנו, וכך יצרנו את מה שהפך להיות "סופי שבוע מוסיקליים" במלון כפר-בלום. בשבת הקרובה נופיע שם שוב בקונצרט בוקר של מוסיקה רומנטית. ויהיה גם סולן בן 13. פסטורליה בצלילים

kfar blum

מלון פסטורל בכפר-בלום מוכר כמלון של תרבות ושל מוסיקה קלאסית, הרבה בזכות פסטיבל המוסיקה הקאמרית שמתקיים בכל קיץ בקיבוץ ובמהלכו מתארחים האמנים (והקהל) שם. אבל לא רק. המלון מקיים במהלך השנה סופי שבוע מוסיקליים, המשלבים קונצרטים, הרצאות, טיולים ואוכל טוב.

הפורמט הזה נוצר כאשר לפני קרוב ל13 שנים, כשהקמתי את האנסמבל ולא היה לנו מקום לקיים חזרות, פניתי למנהל המלון דובי בנארי (שאותו הכרתי עוד מהימים שהופעתי ככנר בפסטיבל כפר-בלום). הצעתי לו עסקה – תן לנגנים שלי להתארח במלון בסופ"ש ולקיים שם חזרות, ובתמורה ניתן קונצרט לאורחי המלון. מכיוון שהאנסמבל עוד לא היה מוכר, דובי קצת היסס, אך לבסוף נענה להצעה. באותו סופשבוע הוא מילא את המלון והיה לנו קהל גדול בקונצרט וגם בחזרות שאותן פתחנו לקהל אורחי המלון. ומיד סיכמנו על סופ"ש במתכונת דומה בהמשך השנה. גם בסופ"ש השני המלון היה מלא. בהמשך זה הפך לסדרה של סופי שבוע מוסיקליים, ועם השנים זה התפתח והשתכלל (כמו המלון שגדל, התרחב והשתדרג) גם לכיוונים אחרים ושילובים של פעילויות נוספות לקהל, מעבר לקונצרטים.

במשך השנים האנסמבל הופיע במסגרת סופי השבוע האלה פעמים רבות, אך בשנתיים האחרונות לא יצא לנו להגיע לשם. בשבת הקרובה נעלה שוב לכפר-בלום לקונצרט שחרית בבית העם בכפר-בלום, לאורחי המלון ולקהל הרחב מאזור הצפון. התכנית תכלול מטעמים רומנטיים מובהקים – ולס מהסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי, סויטת הולברג של גריג, אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי ועוד. הסולן בתכנית יהיה ילד מוכשר בן 13 מעפולה ששמו סלומון מרקמן, וזאת במסגרת פעילותנו לקידום אמנים צעירים מצטיינים מהפריפריה. סלומון מרקמן ניגן איתנו לפני כשנה בקונצרט שבו התארחנו בקונסרבטוריון בעפולה, וכך גיליתי אותו. הוא ינגן עם האנסמבל מבוא וטרנטלה של סרסטה, וסרנדה מלנכולית של צ'ייקובסקי. חוץ מזה ננגן גם שתי מלודיות אלגיות של גריג, ריקודים רומניים של ברטוק, סרבנד מהסימפוניה הפשוטה של בריטן, ועוד הפתעות כמו תמיד.

הנה האנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי בביצוע שלנו מקונצרט שהתקיים בקונסרבטוריון שטריקר בתל-אביב. בשבת בבוקר ניתן יהיה לשמוע אותו בכפר-בלום.

מודעות פרסומת

ערב עם הרבה השראה, וגם רגעים משעשעים והזויים

חזרת בוקר (גנרלית) בלי הכנרת הראשית והויולנית המובילה; יום שלם בסמינר לוינסקי כולל אימון קליעות באולם הספורט; הפסקה לא צפויה במהלך הקונצרט בגלל שהנגנים הופתעו לגלות שערבבו להם את כל התוים; אדם חצוף שנכנס לאולם במהלך נגינת ההדרן של הסולן והקים את המנצח ממושבו; שר הביטחון (אהוד ברק) שישב בקהל ולא מחא כף אחרי אף יצירה; ולמרות הכל – אחד הקונצרטים המהנים, המלהיבים ומעוררי ההשראה שלנו. על היום המוזר שעברנו, שבסיומו הקונצרט מיצירות סיבליוס (וגריג)

2012-12-09 21.09.24

לא תמיד יש הסבר לדברים האלה – תכנית שהכנו בשתי חזרות בלבד, קונצרט באולם יבש מבחינה אקוסטית, חזרת בוקר גנרלית ללא הכנרת הראשית שלנו (הדס פבריקנט) שהגיעה לקונצרט בערב חולה – כל תנאי הפתיחה האלה היו אמורים להוביל לקונצרט רע מאוד. אבל למרות כל אלה היה קונצרט עם המון השראה, שמחה, התלהבות ורגעים מיוחדים.

התחלנו את היום ללא שתי נגניות מובילות שלנו – הכנרת הראשית הדס פבריקנט שהיתה חולה, והויולנית הראשית שולי ווטרמן שביתה היתה חולה. וכך קיימנו חזרת בוקר ללא שתי הנגניות שמנגנות את קטע הסולו המפורסם בפרק המסיים של סויטת הולברג של גריג. למרות שהיו רק שלושה נגני כינור ראשון (יוליה קליין הובילה במקום הדס ועשתה את זה מצוין) החזרה היתה יעילה מאוד, ובה ליטשנו הרבה מקומות בעייתיים ועברנו על כל התכנית. הנגנים התפזרו לאחר החזרה, אבל אני נשארתי בלוינסקי על מנת לקיים פגישות ואודיציה לנגן שמעוניין להצטרף לשורותינו. אחרי שסיימתי את כל אלה ואת ארוחת הצהריים בקפטריה של לוינסקי, היו לי כמה שעות עד חזרת הבלאנס, ובהן תכננתי ללמוד ולנוח. אלא שלפעמים יש בחיים פיתויים חיצוניים שמשנים לנו את התכניות. בדרך מהקפיטריה לאודיטוריום עברתי באולם הספורט של לוינסקי, שיש בו מגרש כדורסל. להפתעתי (ולשמחתי) ראיתי שעל הרצפה של האולם היה מונח כדור. החלטתי להיכנס, לזרוק לסל כמה דקות וללכת ללמוד כפי שתכננתי. אלא שאחרי כמה דקות לא ממש יכולתי להפסיק, כי כל כך נהניתי לזרוק לסל. המשכתי לזרוק עוד ועוד, זרקתי מקרוב, מרחוק, מהעונשין, מהשלוש, רצתי (עם נעלי הקונצרטים) לקחת את הכדור אחרי כל זריקה על מנת לזרוק שוב ושוב. רק אחרי 45 דק', כשהתעייפתי (בגיל 14 זה היה קורה אחרי מינימום 3 שעות, אבל הגיל…) יצאתי מהאולם והלכתי לאודיטוריום. למדתי מעט מאוד כי כבר לא נשאר הרבה זמן (למעשה, רק עברתי על היצירות של הערב ולא על התכנית לתחרות הקלרינטים כפי שתכננתי), ואז הלכתי לישון על אחד המושבים שבאולם האודיטוריום. התעוררתי כשהגיעו לאולם עובדי הבמה ואחריהם חלק מהנגנים שלנו, לקראת חזרת הבלאנס.

אחרי חזרת הבלאנס, הקפה וההתארגנות, התחיל הקונצרט. לאחר הפתיחה באנדנטה פסטיבו של סיבליוס, שנשמע כמו המנון יותר מאשר כמו יצירה קונצרטית רצינית, המשכנו לסויטה הכפרית של סיבליוס. הביצוע היה מאוד מלוטש, והרגשתי שיש ריכוז טוב ואנרגיה טובה של הנגנים. לאחר הסויטה, התזמורת ואני ירדנו מהבמה על מנת לפנות אותה לביצוע שלישיית הפסנתר של סיבליוס. את השלישייה ניגנו הדס פבריקנט בכינור, הילה אפשטיין בצ'לו והפסנתרן האורח פולקה גרסבק. הביצוע היה נהדר, מאוד מוסיקלי ואספרסיבי. הדס אמנם ניגנה כשהיא חולה, אבל היא עשתה את זה כמו גדולה. היה ממש כיף להאזין לה ולהילה, שביחד עם הפסנתרן האורח נתנו ביצוע כל כך מהנה.

2012-12-09 20.08.47

הדס והילה עם הפסנתרן פולקה גרסבק בשלישיית הפסנתר של סיבליוס

 

אחרי ביצוע השלישייה היינו אמורים לבצע את חמישיית הפסנתר של סיבליוס בעיבוד לפסנתר ותזמורת מיתרים, ואז קרה הארוע המשעשע הראשון של הערב. עוד לפני ביצוע השלישייה הקהל כבר המתין זמן רב – לסידור הבמה ולהעלאת הפסנתר. אחרי ביצוע השלישייה הוא המתין שוב לסידור הבמה מחדש, להזזת הפסנתר ולעלייתה של התזמורת לבמה. אבל אחרי שכל אלה כבר הסתיימו, וחשבתי שכבר אפשר לעלות לבמה, הבחנתי שנגנים רבים אינם יושבים במקומותיהם אלא נמצאים מאחורי המסך שעל הבמה. לאט לאט ובמשך זמן ממושך הצטרפו נגנים בודדים אל חבריהם שעל הבמה, בעוד הקהל ממתין בשקט ובסבלנות. מה הסתבר? כשעובדי הבמה סידרו את הבמה לפני ביצוע השלישייה, הם הזיזו את עמודי התוים של התזמורת כדי לפנות את הבמה. אבל בנוסף, הם גם הורידו את כל התוים מהעמודים ושמו אותם מעורבבים בערימה אחת מאחורי הבמה. כשהנגנים חזרו לבמה להמשך הקונצרט, הם גילו שהם צריכים להתחיל לחפש את התוים, כל אחד את התפקיד שלו, בתוך הערמה. למעשה, תוים של חמש יצירות שונות בתוך ערמה… וכך, לאט לאט חזרו הנגנים לבמה מאושרים שהם הצליחו למצוא את התוים ומשועשעים מהמאורע ההזוי.

לאחר ביצוע הגרסה התזמורתית של חמישיית הפסנתר, לחש לי הפסנתרן האורח פולקה גרסבק שהוא רוצה לנגן הדרן. מכיוון שאין שם מאחורי הבמה חדר או מקום לשבת, העלייה והירידה מהבמה הם אל ומהקהל. וכך ירדתי מהבמה ומצאתי מקום פנוי לשבת בו בקהל ולהאזין לנגינת יצירתו של סיבליוס "פינלנדיה" בגרסתה לפסנתר, שהיא בעיני הרבה פחות מוצלחת מהגרסה התזמורתית. ואז קרה הארוע המשעשע (או ההזוי) השני. בזמן ביצוע ההדרן נשמע קול של דלת נפתחת ואח"כ נטרקת. באופן טבעי הסתובבתי לכיוון של דלת הכניסה לאולם וראיתי אדם שנכנס לאולם באמצע הנגינה. אותו אדם לא הסתפק בכך שהוא הפריע למהלך הקונצרט בפתיחת וטריקת הדלת, אלא המשיך להתהלך באולם, מתעלם מהעובדה שהוא נמצא באולם קונצרטים בשעת נגינה, ולמרות שהיו באולם כיסאות ריקים שהיה יכול להתיישב בהם בשקט על מנת שלא להפריע עוד יותר, הוא ניגש דווקא אלי ואמר לי שזה המקום שלו. למרות שהייתי קצת המום, הגבתי מהר על מנת שלא לעורר מהומה, קמתי בזריזות והתיישבתי על המדרגות. אותו אדם התיישב במקומי והנגינה של הפסנתרן נמשכה. כמובן שנגני האנסמבל הבחינו בכך, מכיוון שהם לא ניגנו בהדרן אלא רק ישבו על הבמה והאזינו. וכך, במהלך ההדרן, ראיתי מהאולם כמה מנגני האנסמבל שיושבים על הבמה ומתקשים לעצור את התקפות הצחוק שמאיימות לפרוץ מתוכם לנוכח המאורע ההזוי שהתרחש מול עיניהם.

בשורה השניה בקהל ישב שר הביטחון אהוד ברק עם רעייתו. כמובן שנגני האנסמבל הבחינו בו ובאופן טבעי הסתכלו על תגובותיו לאחר כל יצירה. מהדיווחים שקיבלתי מהם, הוא לא מחא כפיים לאחר אף יצירה… אולי זה לא היה לרמתו או לכבודו, אולי הוא היה שקוע במחשבות על קאמבק לזירה הפוליטית, בכל מקרה הוא לא הראה איזושהי התלהבות מהחוויה שעבר, במידה ועבר חוויה כלשהי. אנחנו מצידנו, דווקא ניגנו את שתי היצירות האחרונות של הערב – הרומנסה של סיבליוס וסויטת הוברג של גריג – עם המון התלהבות ואנרגיה. הביצוע של סויטת הולברג היה מאוד מיוחד, ולמרות שכבר ביצענו את היצירה עשרות פעמים – היו בביצוע של אתמול רעננות וספונטניות יוצאי דופן. הרבה ניואנסים מוסיקליים יצאו מאוד יפה, היתה הרבה השראה לנגנים ולי, והרגשנו טוב ביחד על הבמה. באריה הנפלאה של היצירה (פרק רביעי) הרגשתי שהנגנים ביחד איתי בכל פרט הכי קטן, ושהם ממש יוצרים ביחד איתי צבעים מיוחדים ועושר דינמי. פרק הסיום זכה לביצוע נפלא ואנרגטי של קטעי הסולו של הדס ושולי, ובכך חתם קונצרט מאוד מיוחד, שגרם לכולנו אושר. הקהל ברובו היה מאוד איכותי וכלל לא מעט מוסיקאים וסטודנטים למוסיקה, והתגובות הנלהבות שקיבלנו באופן אישי מהרבה מהמאזינים חיממו את הלב.

וכעת, למשימה הבאה – תחרות הקלרינטים הבינלאומית. מחרתיים בבוקר אנחנו מצטרפים אל שלב הגמר של התחרות שמתקיימת בקונסרבטוריון שטריקר. אמשיך לדווח בימים הקרובים.

 

יצאנו לדרך

חודש דצמבר התחיל ואיתו הפעילות הרבה והאינטנסיבית של האנסמבל. אמנם עד כה היו לנו רק נסיעה למפגשי הכנה עם תלמידי תיכון בערד, וחזרה אחת (מתוך שתיים) לקראת הקונצרט מיצירות סיבליוס שיתקיים מחר בערב בת"א, אבל ניתן כבר לחוש כמה אינטנסיבי החודש הזה עומד להיות.

ביום ד' האחרון בשעה 5 בבוקר אספה אותי מונית מביתי בחיפה לנסיעה ארוכה לבי"ס תיכון בערד. מטרת הנסיעה: להכין את תלמידי התיכון שבפניהם נופיע ב27.12 בהיכל התרבות בעיר, לקראת הקונצרט. מפגשים עם תלמידי תיכון הם תמיד אתגר שיש בצידו סיפוק גדול. עבור חלק מהם זהו מפגש ראשון עם מוסיקה קלאסית, עפ כלי נגינה קלאסיים, עם מוסיקאים מקצועיים. המסגרת האינטימית של מפגש עם 20-30 תלמידים בכיתה נותנת לבני הנוער אפשרות להכיר מקרוב ממש את "סודות" המוסיקה, מה היא מביעה ומספרת, באילו אמצעים משתמש המלחין (במקרה שלנו צ'ייקובסקי) כדי להעביר אותה, מהם כלי הנגינה שבתזמורת וכיצד מנגנים עליהם, מה תפקידו של המנצח, ושאלות רבות שבני נוער אלה מעולם לא נתקלו בהן.

חוץ ממני הגיעו לביה"ס בערד עוד כמה מנגני האנסמבל – זהר אלון, חן רוזן ואופיר שנר בכינורות וטליה ארדל בצ'לו. במשך שני בקרים (רביעי וחמישי) עברנו כיתה כיתה וכיסינו את כל 18 הכיתות (י' עד י"ב) שיגיעו לקונצרט שלנו. עבודה קשה ומתישה, אבל חשובה ומספקת מאוד. בסה"כ מרבית התלמידים היו קשובים ומתעניינים, וזכו במפגשים יוצאי דופן שעוררו את סקרנותם לקראת הקונצרט שיתקיים בסוף החודש. הפרוייקט מתקיים במסגרת הפעילות של סל תרבות. עבורנו זה היה מאוד מהנה ואנו מצפים בכליון עיניים להגיע אליהם בהרכב המלא ולהופיע בפניהם בסוף החודש.

image (2)

זהר מדגים על כינורו במפגש עם תלמידי תיכון בערד

ואתמול היתה לנו חזרה ראשונה לקראת קונצרט מיוחד שבו ננגן מחר בערב במכללת לוינסקי בתל-אביב מיצירות יאן סיבליוס, שהיום מציינים בדיוק 55 שנים למותו (שלשום היה יום העצמאות ה95 של פינלנד, עוד סיבה לקיום הקונצרט). האורח שלנו בקונצרט הוא הפסנתרן הפיני פולקה גראסבק, ובין היתר נבצע בקונצרט עיבוד של חמישיית הפסנתר של סיבליוס לפסנתר ותזמורת, וכן סויטה כפרית ורומנסה למיתרים. נסיים את הקונצרט בביצוע של יצירה מוכרת של מלחין סקנדינבי אחר – אדוורד גריג – סויטת הולברג.

מחר יהיה לנו יום עמוס – בבוקר חזרה ובערב קונצרט (בשעה 19:30 בסמינר לוינסקי בת"א), ובהמשך השבוע – תחרות הקלרניתנים הבינלאומית.

כפר-שמריהו, סדרת מנויים חדשה

מוצרט, באך, שוברט ומוסיקה עממית לכינור – ארבעה נושאים, ארבעה קונצרטים. במרבית שנות פעילותו היו לאנסמבל שתי סדרות קונצרטים למנויים – אחת בתל-אביב (שנדדה משטריקר למוזיאון תל-אביב וחזרה לשטריקר) ואחת בחיפה. החל מהעונה הקרובה תהיה לנו סדרת מנויים שלישית – באודיטוריום וייל בכפר-שמריהו. פוסט רביעי בסדרה על העונה הקרובה

 

16.10.2003 – הפעם הראשונה שהאנסמבל הופיע באודיטוריום וייל בכפר-שמריהו. החל מהעונה הקרובה – סדרת קונצרטים למנויים

 

אחד הדברים המשמעותיים שיקרו העונה הוא הגדלת הפעילות וכמות הקונצרטים של האנסמבל. למעלה מ-40 קונצרטים צפויים לנו בעונה הקרובה (לעומת פחות מ-20 בעונה שעברה), 13 מהם במסגרת סדרות קונצרטים למנויים של האנסמבל. אז בנוסף לסדרות המנויים הקבועות של האנסמבל – בחיפה ובתל-אביב – אנחנו פותחים השנה סדרת מנויים חדשה, באודיטוריום וייל בכפר-שמריהו.

פתיחת סדרת קונצרטים עצמאית למנויים היא הרפתקאה כלכלית שבצידה סיכון לא קטן – האנסמבל צריך לשלם את הוצאות הקונצרטים הגבוהות בכל מקרה (שכר הנגנים, הסולנים, אולם החזרות, ההסעות וכו'), כאשר גובה ההכנסות אינו ידוע והוא תלוי במכירת המנויים והכרטיסים. בשביל שהסדרה תצליח יש למכור הרבה מנויים, ולשם כך דרושה עבודת שיווק ופרסום. היתרון שלנו בכפר-שמריהו, הוא שב8 השנים האחרונות הופענו שם לא מעט, כך שהקהל המקומי כבר קצת מכיר אותנו, ויש לנו איזשהו בסיס התחלתי של קהל. אני עדיין זוכר היטב את ההופעה הראשונה שלנו באודיטוריום וייל בכפר-שמריהו באוקטובר 2003 (בתמונה למעלה) ערב נסיעתנו לניו-יורק לקונצרט בקרנגי הול. זה היה קונצרט ההרצה שלנו ובו ניגנו את אותה התכנית של ניו-יורק: בריטן סימפוניה פשוטה, היידן קונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור עם צבי פלסר, יצירה חדשה של ליאור נבוק עם צמד "פרקדו" כסולנים, וסימפוניה מס' 29 של מוצרט. זה היה ערב מרגש מאוד, שבעקבותיו הנסיעה המרגשת לקונצרט בקרנגי הול. בהמשך האנסמבל הופיע בכפר-שמריהו כמה וכמה פעמים, בין היתר עם הויולנית טבאה צימרמן בדצמבר 2006.

טבאה צימרמן מובילה סקציית ויולות גדולה ומפוארת באנסמבל.

 

בעונה הקרובה, כאמור, נפתח בסדרה למנויים משלנו. הקונצרטים בסדרה בכפר-שמריהו אינם זהים בדיוק לקונצרטים בתל-אביב ובחיפה, וזאת משום שהעלויות של קונצרטים אלה גבוהות מאוד ואנחנו רוצים להקטין קצת את הסיכון הכספי. בד"כ הם יתקיימו יום או יומיים אחרי הקונצרט בתל-אביב, שבמהלכם נקיים חזרות על היצירות שאינן בתל-אביב. כל קונצרט בסדרה יהיה סביב מלחין או נושא מסוים: בפתיחת העונה – מוצרט, בקונצרט השני – באך, בקונצרט השלישי – שוברט, ובקונצרט הסיום – מוסיקה עממית לכינור, עם הסולן חגי שחם.

 

בקונצרט הפתיחה של הסדרה, ב2.11.2011, ננגן בעיקר מיצירות מוצרט – הדיברטימנטו למיתרים ברה מז'ור ק.136 וחמישיית המיתרים בדו מינור ק.406, אותה עיבדתי לתזמורת מיתרים. בנוסף, ננגן את סויטת הולברג של גריג ואת הסימפוניה הפשוטה של בריטן (אותה סימפוניה פשוטה שביצענו בהופעתנו הראשונה בכפר-שמריהו באוקטובר 2003).

הנה הפרק הראשון מהסימפוניה הפשוטה של בריטן, בביצוע של האנסמבל מיולי 2005

סדרה חדשה בכפר-שמריהו. אם אתם מכירים מישהו מהאזור, ספרו לו על הסדרה הזו

 

 

 

 

סלוניקי, אנחנו מגיעים

עונת העשור החגיגית והאינטנסיבית של האנסמבל תיפתח דוקא בקונצרט ביוון במסגרת פסטיבל Demetria Festival & Megaron בסלוניקי. זו תהיה נסיעת בזק ליומיים וחצי בלבד. טיסה ולינה, למחרת חזרות בבוקר וקונצרט בערב, ולמחרת טיסה חזרה לארץ. כל זה יקרה באמצע החזרות לקונצרט שלנו במסגרת חג המוסיקה הישראלית, כך שמיד למחרת שובנו מסלוניקי נקיים עוד חזרה בבוקר וקונצרט בערב, בחיפה, עם התכנית הישראלית. פוסט ראשון בסדרה על העונה הקרובה של אנסמבל סולני תל-אביב

אולם הקונצרטים בסלוניקי בו נופיע ב1.10.11

פתיחת העונה שלנו צפויה להיות עמוסה במיוחד, עם שתי תכניות שונות מעורבבות זו בזו, קונצרט בסלוניקי ומיד אח"כ קונצרט בחיפה. האנסמבל יבצע בקונצרט בסלוניקי יצירות לכלי קשת, שאת כולן, פרט לאחת מאת מלחין יווני, כבר ביצענו לא מעט. הסולן יהיה הפסנתרן היווני Theodor Tzovanakis, שיבצע איתנו את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 14 ק.449 במי במול מז'ור מאת מוצרט. עוד בתכנית – דיברטימנטו למיתרים ברה מז'ור ק. 136 של מוצרט (ביצוע של הפרק הראשון שלו בוידאו כאן בהמשך), ריקודים רומניים של ברטוק, אלגיה למיתרים של ברדנשוילי, סויטת הולברג של גריג, וכאמור – יצירה מאת המלחין היווני  Nikos Skalkottas – ריקודים יווניים. הנגנים ייפגשו ישר בסלוניקי, מרביתם יגיעו מהארץ אך חלקם ממקומות אחרים באירופה (בזל, ברלין). למחרת בבוקר נגיע לאולם הקונצרטים, ובו נקיים חזרות אינטנסיביות, כולל חזרה עם הסולן היווני שאותו נפגוש שם בפעם הראשונה. בערב נעלה לבמה לנגן בפעם הראשונה בקונצרט בסלוניקי.

למחרת כאמור נחזור לארץ ונחזור לפרוייקט של חג המוסיקה הישראלית, עליו אכתוב בפוסט הבא.

הדיברטימנטו של מוצרט ק.136 בביצוע של האנסמבל משנת 2005