חוויות מסנטיאגו וסאו פאולו

צ'ילה: מלון יוקרה, חזרה פתוחה עם מישה מאיסקי מול אולם מלא, וקונצרט מוצלח

אחד הארועים המרכזיים והמוצלחים בסנטיאגו היה החזרה הפתוחה לקהל בבוקר של הקונצרט. קהל רב מילא את האולם הנהדר הזה והמתין לנו. החזרה נפתחה בראיון עם מישה מאסקי בהנחיית אחד המארגנים של הארוע. לאחר מכן עברנו על חלקים מתוך הקונצ'רטו של היידן, הנוקטורן של צ'ייקובסקי, כל נדרי של ברוך, ובהמשך, ללא מאסקי, על הסימפוניה הראשונה של בטהובן. הקהל, לשמחתנו, נשאר להאזין לחזרה גם לאחר שמישה מאיסקי סיים את חלקו בה.

received_10210407418203836

הארוח בסנטיאגו היה מדהים. התארחנו במלון מפואר – גרנד הייאט – בתנאים מצויינים. בין החזרה של הבוקר לקונצרט הערב הלכתי לטייל קצת באזור המלון, וראיתי כמה העיר סנטיאגו יפה. לצערי לא היה לי זמן ליותר מאשר הליכה בפארק הקרוב למלון, אבל יכולתי לראות בנסיעות שלנו את ההרים שמסביב, את הנופים הפסטורליים והשטחים הירוקים הרבים בעיר. הקונצרט בסנטיאגו היה נהדר, ואחריו פגשנו את השגריר הישראלי בקבלת הפנים של אחרי הקונצרט.

fb_img_1473866318130

סאו פאולו – יום קשה שהחל ב6 בבוקר והסתיים בקונצרט מעולה

יצאנו מסנטיאגו למחרת מוקדם בבוקר (כשעדיין היה חושך בחוץ), כי הטיסה לסאו פאולו היתה כבר ב9 בבוקר. זה היה יום ארוך וקשה. מרגע הגעתנו למלון בסאו פאולו ועד יציאתנו לקונצרט היו רק כשלוש שעות, זמן בהחלט קצר למנוחה והתארגנות אחרי טיסה והתרוצצות מהבוקר. הגענו לאולם ועלינו לבמה. מה שראינו היה מדהים. אולם מפואר, יפהפה, אסתטי, גדול (1500 מקומות) ומרשים מאד.

20160913_183930

כשהתחלנו לנגן התברר לנו גם איזו אקוסטיקה מדהימה יש בו. בחזרה שלפני הקונצרט התמקדנו בווריאציות רוקוקו של צ'ייקובסקי, שעמדנו לבצע לראשונה בסיור בשלמותן (כהדרן בקונצרטים הקודמים ביצענו רק את שתי הווריאציות האחרונות). החזרה היתה טובה וכולם היו דרוכים, בגלל הקושי בליווי של יצירה זו. אחר כך חזרתי על כמה מקומות מבטהובן ופרוקופייב, ושם הרגשתי קצת עייפות – גם אצלי וגם בתזמורת. בחדר ההלבשה לפני העלייה לבמה ניסיתי למקד את עצמי לקראת הביצוע של בטהובן, כי ידעתי שהרבה מהצלחתו תלויה בי. החלטתי קצת להפתיע את התזמורת בכמה מקומות כדי להוסיף לדריכות ולהתרגשות, וזה עבד. הביצוע של בטהובן היה מעולה. היתה הרבה ספונטניות, התלהבות, אנרגיה, והפתעות… גם פרוקופייב היה מצוין,  מאד זורם, תוסס, מבריק ומלהיב.

20160914_211100-1

אבל שיאו של הקונצרט היה ללא ספק ווריאציות רוקוקו של צ'ייקובסקי עם מישה מאיסקי. הוא ניגן מדהים. מלא הבעה, שירתיות, צבעים. כל רגע היה מיוחד ויוצא דופן. התזמורת היתה דרוכה והגיבה מצוין. ממש כמו מוסיקה קאמרית, עם מנצח.

20160913_231126-1

הקהל יצא מגדרו ודרש הדרנים, וכמובן שהוא גם קיבל. לאחר הדרן אחד עם התזמורת, מאיסקי ניגן כהדרן נוסף את הפרלוד מהסויטה השנייה של באך.

20160913_231806-1

בסיום הקונצרט פגשנו את הקונסול הישראלי דורי גורן ואשתו, ואחר כך נשארנו מישה ואני לסשן חתימות לקהל. היה תור ארוך. אנשים רבים חיכו בסבלנות כדי לקבל חתימות ותמונות. מישה מאיסקי היה נחמד ואדיב לכולם, הצטלם עם כל מי שביקש ואף כתב הקדשות אישיות למבקשים. אני אישית קצת פחות מתורגל בדברים האלה, אז ניסיתי פשוט לעשות מה שמישה עשה…

20160913_233418

אתמול היה היום השני שלנו בסאו פאולו, ובו, בנוסף לקונצרט בערב שהיה נהדר, השתתפנו (קובי הכנר הראשי שלנו, מישה מאיסקי ואני) גם בשתי ארוחות בחברת המארחים – ארוחת צהריים במסעדה יפנית עם הקונסול דורי גורן ואשתו (דורי סייע לנו מאד והרבה בזכותו קיבלנו סיוע ממשרד החוץ), וארוחת לילה, אחרי הקונצרט, עם מנהלת "מוצרטאום" – הארגון שמפיק את הקונצרטים באולם סאו פאולו, ועם האמרגן שארגן לנו את כל הסיור.

20160915_021111

הערב קונצרט שלישי בסאו פאולו, בהרכב של מיתרים בלבד, וללא מישה מאיסקי, ובו ננגן בין היתר את מוסיקת לילה זעירה של מוצרט ושתיים מתוך ארבע העונות של ויולדי, עם הכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין. ולאחריו, כמובן – קבלת פנים.

אמשיך לעדכן.

מודעות פרסומת

התחלנו

התקופה העמוסה והמרגשת החלה. ממה התרגשתי בחזרה הראשונה שהיתה לנו הבוקר בהרכב המלא? למה החזרה הזו הזכירה לי את השנים הראשונות של האנסמבל? ומה גילינו – הקונסול של ארגנטינה ואני – בראיון שלי לקבלת הויזה לארגנטינה? על החוויות מתחילת העבודה לקראת סיור הקונצרטים של האנסמבל ולקראת קונצרטי פתיחת העונה שלנו

 

 

20160826_134107

הכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין כסולן ומוביל בחזרה על עונות השנה של ויולדי, אותן הם יבצעו באחד מהקונצרטים בסאו פאולו

אחרי שלושה ימי חזרות עם מיתרים בלבד שבהן שילבנו בין הרפרטואר של פולין (מיתרים בלבד) לבין הרפרטואר של הסיור בדרום אמריקה, ובאמצע גם ראיונות אישיים עם הקונסול של ארגנטינה – היום לראשונה נפגשנו בהרכב המלא של האנסמבל (29 נגנים) לחזרה לקראת הסיור לדרום אמריקה. שמחתי לפגוש את כל הנגנים הבוקר לחזרה הראשונה של האנסמבל בהרכבו המלא. אחד מהם לא ראיתי כבר שנים (הקרנן זהר שיינדורף שרק חזר לארץ אחרי הרבה שנים באמריקה), את האחרים אני פוגש לעיתים רחוקות, כי לא שילבתי יותר מדי נשפנים באנסמבל לאחרונה. היה משהו מאד משמח במפגש הזה, שהזכיר לי את המפגשים של תחילת פרוייקטים בשנים הראשונות של האנסמבל. גם בזכות הכמות הגדולה של הצעירים שיש אצלנו, שחלקם ניגנו אצלי בתזמורות הצעירות עליהן אני מנצח בגבעתיים ובחיפה (כולל נגנית שרק לפני חודשיים סיימה את התיכון בחיפה שם ניגנה אצלי בתזמורת), וגם בזכות הרפרטואר שהוא רפרטואר סימפוני לגמרי שהרבה זמן לא ביצענו באנסמבל (בטהובן סימפוניה מס' 1, פרוקופייב הסימפוניה הקלאסית ומוצרט סימפוניית "יופיטר") – כל אלה גרמו לי להגיע לחזרה מאד נרגש וממוקד. החזרה היתה טובה, והרבה דברים השתפרו מהר במהלכה. היה ריכוז ומתח של עבודה אבל גם אוירה טובה ונינוחה.

הסימפוניה הראשונה של בטהובן בביצוע של האנסמבל מלפני 12 שנים

בשבוע שעבר היינו במקביל לחזרות האנסמבל גם בשגרירות ארגנטינה בקבוצות של כמה נגנים בכל יום. התהליך הזה נראה לנו בהתחלה מפחיד בגלל הטפסים והשאלונים והדרישות הרבות שלהם, כולל הדרישה להגיע לשם פיזית לראיון אישי עם הקונסול. אבל לשמחתנו, הם התחשבו בנו מאד, ניסו לזרז את הכל, והכי חשוב – הם היו נחמדים. הקונסול עצמו היה ממש נחמד, ובראיון שלי איתו ברגע ששנינו הבנו שיש לנו בנות באותו הגיל (שבעה חודשים ושמונה חודשים), הראיון לקבלת הויזה הפך לשיחה על הקטנטנות שלנו כשכל אחד מראה לשני תמונות.  מחר בבוקר קבוצה נוספת של נגנים תגיע לשגרירות ארגנטינה ואחר כך תצטרף אלינו להמשך החזרות. בכל בוקר השבוע נמשיך לעבוד – גם בהרכב מלא, גם בהרכב הקשתנים, גם בסקציות, ועל כל אחת מהתכניות שיש לנו, כולל התכנית לקונצרטי פתיחת העונה שלנו במוצ"ש הקרוב וביום ראשון בחיפה ובתל אביב. היום גם נפגשתי לחזרה עם אחד הסולנים בקונצרטים האלה – הפסנתרן הצעיר ליאור ליפשיץ, ונראה שיהיה קונצרט נהדר איתו ועם שני הסולנים הצעירים הנוספים. הנה הפרטים על הקונצרטים האלה

14063901_622188054628816_6111822259089412859_n