שנה טובה מאנסמבל סולני תל-אביב

לסיום שנת תשע"ד, הנה כמה קטעי וידאו נבחרים מקונצרטים של האנסמבל בשנה החולפת.

סולני תל-אביב בחזרה בשטריקר. צילם: סטנלי ווטרמן

ארבעה פסנתרים על במה אחת – מולטיפיאנו עם סולני תל-אביב בקונצ'רטו לארבעה פסנתרים של באך, אוקטובר 2013

סטבט מאטר של פרגולזי עם אלון הררי ורויטל רביב בניצוח פיליפ פיקט. נובמבר 2013

סדרת הקונצרטים החדשה לילדים שזכתה להצלחה בעונתה הראשונה – קליפ מתוך הקונצרט "מה זה התנועות האלה?" מדצמבר 2013

הרקויאם של מוצרט – עם מקהלת זמרי קולגיום וסולנים. דצמבר 2013

קלייר מגנאג'י בקטע "הפתעה" משעשע מתוך האופרה פלאטה של ראמו. מאי 2014

היצירה המרגשת שחתמה את העונה – קטע מתוך "מוות ולידה" של נעם סיון עם הזמרות אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין, ועם מקהלת זמרי קולגיום. יוני 2014

שנה טובה ומתוקה, מאנסמבל סולני תל-אביב.

לקראת עונת 2014-2015 (5) – החרדות של הנוער בישראל

מפגש בין כנר קלאסי לכנר כלייזמר; מפגש בין זמרת סופרן לזמר קונטרה טנור; מפגש עם המציאות הישראלית דרך עיניהם של ילדים; ומפגש בין פרקי סויטה בארוקית להרמוניות ומקצבים של המאה ה-20. על היצירות הישראליות שנבצע בעונה הקרובה.

חיים פרמונט. "ישרא וישמע" לטקסטים של מיריק שניר, על החרדות וההוויה של הנוער בישראל

 

גם העונה תהיינה יצירות ישראליות כמעט בכל התכניות בסדרה המרכזית שלנו למנויים. יצירות ווקאליות, יצירות אינסטרומנטליות, עם סולנים, בלי סולנים, קצרות, ארוכות.

את העונה שעברה סיימנו עם יצירה ישראלית מרכזית באורך 45 דקות – "מוות ולידה" של נעם סיון למקהלה, שתי זמרות, פסנתר ותזמורת. היצירה זכתה להצלחה גדולה, ולמרות שזה עלול היה "להפחיד" את הקהל השמרן (בכל זאת, מדובר במוסיקה בת זמננו) – הקהל מילא את האולם, האזין ליצירה במלואה והגיב בהתלהבות רבה.

גם העונה תהיה לנו יצירה ישראלית אחת גדולה – "ישרא וישמע" של חיים פרמונט למקהלת ילדים, מקהלה מעורבת ותזמורת קאמרית, לטקסטים של מיריק שניר. התכנים ביצירה זו הם רציניים ולעיתים קשים – ומבטאים את התחושות, החרדות וההוויה של רבים מילדי ונוער ישראל בימים אלה, אך ללא פוליטיקה. את היצירה נבצע עם מקהלת הילדים מורן ועם אנסמבל זמרי מורן, ויהיו בביצועה קטעי משחק ובימוי. יצירה זו תבוצע בקונצרט שכותרתו "תמונות ילדות" ובנוסף לה נבצע פרקים מתוזמרים מתוך "תמונות ילדות" של שומאן.

עוד יצירה ישראלית שיש בה שילוב מעניין היא יצירתו של מנחם ויזנברג – סויטה קונצרטנטית לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת. זו יצירה שמשלבת היטב את העולם הקלאסי עם עולם הכלייזמר, ובמרכזה שני כנרים סולנים – הכנר הקלאסי יהיה זוהר לרנר, וכנר הכלייזמר יהיה דניאל הופמן. היצירה תבוצע בחודש ינואר 2015.

בדצמבר הקרוב נבצע מחזור שירים של בעז בן משה לטקסטים של ג'יימס ג'ויס. היצירה נכתבה במקור לקול ופסנתר ולאחרונה היא תוזמרה כמחזור של חמישה שירים לסופרן, קונטרה טנור, תזמורת מיתרים ואבוב. הסולנים ביצירה זו יהיו רויטל רביב ואלון הררי, ובאותה התכנית הם יבצעו את ה"גלוריה" של ויולדי.

ונפתח את העונה בעוד קצת פחות משבועיים עם יצירתו החדשה של אריה ברדרומא L'estro Melodico, סויטה בסגנון עתיק לתזמורת מיתרים. היצירה נכתבה לאנסמבל עבור ביצוע בקונצרט בסט.פטרסבורג במסגרת פסטיבל שבו נופיע בנובמבר הקרוב. היצירה מורכבת מפרקים של סויטה בארוקית – אדג'יו ופוגה, גבוט, מנואט, אריה וכו', ויש בה אלמנטים רומנטיים ושימוש בשינויי משקל והרמוניה, זאת כמובן בשונה מהסויטות הבארוקיות. הבכורה של היצירה, כאמור, בעוד קצת פחות משבועיים.

ובפוסט הבא, לקראת קונצרט הפתיחה של האנסמבל – שוברט ובטהובן: האם הם נפגשו אי פעם? וכיצד נראה המפגש? ומה אירע בו? שווה לחכות

אולי יש מוות שאין בו אלימות, מוות שדומה לפרח

רק לפני מספר שבועות ביצענו באנסמבל יצירה נדירה שמסמלת שיתוף פעולה יהודי-ערבי יוצא דופן על במה אחת, וזכינו לשבחים ולתשואות פה אחד מהקהל ומהמבקרים. אני תוהה כיצד היצירה הזו – "מוות ולידה" של נעם סיון – היתה מתקבלת על-ידי הקהל לו היתה מבוצעת בימים מתוחים אלה. האם הקהל היה מתנתק לחלוטין מרוחות המלחמה ומצליח להתמסר למוסיקה הנפלאה שנוצרה על-ידי זמרת ערביה וזמרת יהודייה, עם מקהלה ששרה בעברית ובערבית לסרוגין, וביחד עם התזמורת – בהרמוניה ובשיתוף פעולה נפלאים? אני אישית עדיין מוקסם מהיצירה הנהדרת הזו, ומאמין בכוחה של המוסיקה להתגבר על הקונפליקטים והמתחים שנמצאים סביבנו. לצערי הרב, השקט המיוחל עדיין מבושש לבוא ולא נראה באופק… הנה קטע קצר מהביצוע של "מוות ולידה" שהיה בכפר-שמריהו.

את הביצוע המלא ניתן לראות בקישור הזה:

ביום שני הקרוב אשמיע בקול המוסיקה כמה מהקלטות האנסמבל, במסגרת התכנית "הבמה שלכם". בין היתר אשמיע קטע מרגש מהיצירה "מוות ולידה", על טקסט של זלדה. קטע שמתאים לקרוא ולהרהר בו בימים אלה:

כל הלילה בכיתי
ריבונו של עולם
אולי יש מוות שאין בו אלימות
מוות שדומה לפרח.
כל הלילה הפלתי תחנוני
אפילו אני עפר
תהיה בי מנוחה
להביט אל גבהי שמים
עוד ועוד ועוד
להיפרד מיופיים,

כל הלילה חשבתי
בריות רבות גרות
בחזי הכואב
וסיפורים שונים,
צריך להדליק נר
ולהביט עליהם
בטרם אישן המוות.

בנוסף, אשמיע קטע מקונצרט שהיה במוזיאון תל-אביב ובו ניגנתי בכינור ביחד עם כמה מנגני האנסמבל, וכן מגוון של הקלטות האנסמבל עם סולנים בינלאומיים שהופיעו איתו לאורך השנים. התכנית "הבמה שלכם", ביום שני הקרוב, 14.7.2014 בשעה 15:00 בקול המוסיקה.

שיהיה לכולנו סוף שבוע שקט ורגוע.

מסר חשוב לקהל

הקונצרטים של פרוייקט סיום העונה הסתיימו, אך המוסיקה הנפלאה של "מוות ולידה", הטקסטים המרגשים והחוויות מהחזרות ומהקונצרטים – כל אלה עדיין מהדהדים אצלי בראש ימים ולילות.

אינאס מסאלחה עם האנסמבל ועם מקהלת זמרי קולגיום ביצירה "מוות ולידה" של נעם סיון.

 

זה היה פרוייקט סיום עונה יוצא דופן ובלתי רגיל. היצירה המרכזית בתכנית – "מוות ולידה" של נעם סיון – זכתה להצלחה גדולה ולהתלהבות בקרב הקהל והמבקרים. היה בזה מסר חשוב מאד לקהל הקונצרטים ה"שמרן" – בתכנית שכללה יצירות של ברהמס ויצירה ישראלית, דווקא היצירה הישראלית היא זו שהשאירה את החותם העמוק ואת הרושם החזק על כל הנוכחים. לדעתי, זו הדרך למשוך יותר ויותר קהל לתכניות קונצרטים שאינן שמרניות, שיש בהן יצירות מקוריות ורפרטואר מעניין שאינו יושב על משבצת ה"מיינסטרים". פשוט לבצע את היצירות האלה. נכון, שילבנו בתכנית גם ברהמס, אחרת כנראה שלא היה מגיע קהל. אבל הקהל שהגיע יצא עם רושם חזק מאוד מהיצירה של נעם סיון, ולדעתי מקונצרט לקונצרט הוא פחות ייבהל ופחות יחשוש מיצירות ישראליות מקוריות, ומרפרטואר שלא מבוצע בד"כ באולמות הקונצרטים.

היצירה "מוות ולידה" עדיין מהדהדת אצלי בראש. טקסטים כמו "ואני איני יודעת אותה שמחה. רק מן הצד היא מנת חלקי…" או "ולמראו אינלאם טחבל ביהי אלקאבה…" שפירושו – "האיש – אם לא יהרה בתוכו הדכאון, ויתיישב בגופו הייאוש, ולא תחבק אותו האהבה בעריסת החלומות, חייו ישארו כדף לבן בספר הקיום". הלחנים, ההרמוניות, התזמורים של היצירה – הכל עדיין יושב בראש שלי ומתנגן.

יצירות חדשות רבות מנוגנות פעם אחת בלבד, או בכמה קונצרטים רצופים, ואח"כ נעלמות. הנגנים, המלחינים והקהל מודעים לכך ומקבלים זאת כעובדה מוגמרת. לאחר ביצוע היצירה "מוות ולידה" של נעם סיון – כל המבצעים, וגם אנשים רבים בקהל אמרו שזו יצירה שחייבת לזכות לביצועים נוספים בארץ ובעולם, ושהקהל צריך לשמוע אותה ולהכיר אותה. הנושאים האוניברסליים, השירה בעברית ובערבית, העצמה הרגשית שיש ביצירה, השילוב של 25 טקסטים שונים, השילוב של זמרות, מקהלה ותזמורת – כל אלה ביחד, מן הראוי שיישמעו שוב על-ידי עוד קהלים, ולא ייגוועו כפי שקורה למרבית היצירות החדשות. האם זה יקרה? זאת המשימה שלנו, המבצעים (אינאס מסאלחה, עינת ארונשטיין ואני) והמלחין (נעם סיון). לשמחתנו, בזכות השידור באינטרנט יש לנו צילום וידאו מקצועי של היצירה, וכתוביות תרגום באנגלית של הטקסט כולו. עם החומר הזה ננסה לעניין עוד אנשים ונקוה להביא את היצירה הזו לקהל גדול ככל האפשר. גם כמבצעים אנחנו מרגישים שהיצירה עוד לא מיצתה את עצמה ומבחינתנו המסע רק החל.

היערכות לקראת שידור הקונצרט בכפר-שמריהו באתר האינטרנט יו-סופיה.

 

בפוסט הבא – לקראת קונצרט סיום השנה של תזמורת התיכון לאמנויות בחיפה והאיחוד הצפוי עם תזמורת קונסרבטוריון גבעתיים.

 

לידה מרגשת

היצירה "מוות ולידה" של נעם סיון נולדה אתמול וזכתה להצלחה אדירה ולקונצנזוס בקרב הקהל, שעמד על רגליו והריע ממושכות. התגובות הנלהבות לא פוסקות. הערב הקונצרט השני, באולם וייל בכפר-שמריהו, ובשידור חי בוידאו באינטרנט.

אינאס מסאלחה עם האנסמבל ועם מקהלת זמרי קולגיום, אתמול בשטריקר

 

"כדאי לבוא לקונצרט של אנסמבל "סולני תל אביב" עם מקהלת "זמרי קולגיום" ועם הזמרות אינס מסאלחה ועינת ארונשטיין – כולם בניצוחו של ברק טל – שיהיה הערב (16.6) באולם וייל בכפר שמריהו. כדאי לא בשביל החלק הבטוח לכאורה של התוכנית, ובו שניים מפירותיו של יוהנס ברהמס, אלא בשביל הקנטטה הארוכה "מוות ולידה", מאת המלחין הישראלי נעם סיון…" כך כתב הבוקר חגי חיטרון ב"הארץ" בעקבות הקונצרט.

תגובות נוספות שהגיעו אלינו:

"היה ערב מרגש. תודה לכל המשתתפים, למנצח, למקהלה, לתזמורת, לסולניות, ובעיקר לנועם סיוון, המלחין הקשוב למציאות חיינו, על הדרך האצילית בה נתן למציאות זו ביטוי…"

It was a truly remarkable musical event. Such a marvelous and rich fresh contemporary piece you and everybody were great. I truly enjoyed every grasping moment.

It was great !! Very touching text,amazing singing and unforgetable concert !! I flied with both of you and the music i were standing inside of me and singing with my feelings.

למי שלא יוכל להגיע הערב לכפר-שמריהו – ניתן לצפות בקונצרט בשידור חי בחינם באתר

www.u-sophia.com

לידה של יצירה

אין ספק שתהליך הלמידה והעבודה על היצירה "מוות ולידה" של נעם סיון הוא תהליך עמוס וקשה, אך יחד עם זאת זה תהליך מרתק, מעניין ומספק. לאחר שבוע אינטנסיבי מאוד, שכלל חזרות על היצירה בכל הרכב אפשרי ושעות של למידה אינדיבידואלית – מחר תתבצע הלידה. ביצוע ראשון של יצירה יוצאת דופן ומדהימה בעוצמתה וביופייה – הבכורה.

אינאס מסאלחה עם האנסמבל, השבוע בחזרות. צילמה: שרון מיכאלי.

 

"חייו של האדם לא מתחילים ברחם, ובאותה מידה הם לא מסתיימים בקבר"

"עת למות ועת ללדת – שתי תחנות במסע ארוך מן הלא נודע אל הלא נודע"

הטקסטים האלה מסכמים את המסע המוסיקלי שמתחולל במהלך היצירה יוצאת הדופן הזו, ולאחריה מושר הטקסט התנכ"י "ויהי אור" בעברית ובערבית. השבוע עבדנו על היצירה עם האנסמבל ועם שתי הסולניות – אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין, ואליהן הצטרפה מקהלת זמרי קולגיום.

נעם סיון ואינאס מסאלחה. צילמה: שרון מיכאלי.

 

מחר בבוקר תתקיים החזרה הגנרלית, שתהיה פתוחה לקהל, בשטריקר, בשעות 9:30-13:30, ובערב – הקונצרט הראשון. כל הכרטיסים לקונצרט אזלו!!! ביום שני בערב יתקיים קונצרט נוסף, בכפר-שמריהו, בו ניתן יהיה לצפות בשידור חי ובחינם באתר האינטרנט www.u-sophia.com

 

 

 

 

קונצרט עם יוני רכטר ומפגש אינטרנטי בנושא "מוות ולידה"

יום עמוס ומרתק יהיה מחר, כשאנחנו כבר בעיצומה של העבודה האינטנסיבית על יצירתו של נעם סיון "מוות ולידה". בסיומו, בשעה 22:00, יתקיים מפגש אינטרנטי לקראת שידור הקונצרט, ובו יתארחו המלחין נעם סיון, הסולניות אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין, ואורחים נוספים שקשורים לכתיבת ולביצוע היצירה המיוחדת הזו. לפני כן, בשעה 20:00 בתיאטרון גבעתיים – קונצרט סיום השנה של תזמורות הקונסרבטוריון, עם יוני רכטר.

באתר הזה ניתן יהיה לצפות מחר (ואף להשתתף) ברב-שיח אינטרנטי לקראת ביצוע היצירה של נעם סיון "מוות ולידה" ע"י אנסמבל סולני תל-אביב, מקהלת זמרי קולגיום והסולניות אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין. הביצוע עצמו ישודר בשידור חי באינטרנט באותו האתר ביום שני הבא 16.6.2014, בשעה 20:30, מאולם וייל בכפר-שמריהו. היום הצטרפה אלינו לחזרות זמרת הסופרן עינת ארונשטיין, שאת רוב הטקסטים ביצירה היא שרה בעברית. אחד הטקסטים הנפלאים שהולחן ע"י נעם סיון הוא של המשוררת זלדה – השיר "כל הלילה בכיתי":

כל הלילה בכיתי, כל הלילה בכיתי,

ריבונו של עולם:

אולי יש מוות שאין בו אלימות,

מוות שדומה לפרח.

 

כל הלילה הפלתי תחנוני, כל הלילה הפלתי תחנוני,

אפילו אני עפר

תהיה בי מנוחה

להביט אל גבהי שמים

עוד ועוד ועוד,

להפרד מיפיים.

 

הקטע הזה הוא אחד המרגשים ביצירה, ומולחן בצורה נפלאה. השירה של עינת נוגעת ללב ואספרסיבית מאוד. מחר נמשיך את החזרות עם נעם והסולניות, ובערב, כאמור, ניפגש לשיחה אינטרנטית בנושא היצירה, לקראת שידור הקונצרט באינטרנט בשבוע הבא. כולם מוזמנים להיכנס ללינק שלמעלה ולהצטרף אלינו לשיחה.

 

 

ובין לבין – מחר בערב יתקיים קונצרט סיום השנה של תזמורות הקונסרבטוריון של גבעתיים, בתיאטרון גבעתיים, ובו נארח את המלחין, הזמר, המעבד והפסנתרן יוני רכטר. לפני החג הגיע יוני רכטר לחזרה בקונסרבטוריון לקראת הקונצרט, ובה עברנו איתו ביחד על השירים שהוא יבצע איתנו. החויה היתה כמובן מרגשת לכולנו, והילדים היו נלהבים מאוד מהמאורע.

יצאנו לדרך

המלחין והפסנתרן נעם סיון הגיע לארץ, לחזרות לקראת הקונצרטים של יצירתו "מוות ולידה", אותה נבצע באנסמבל ביחד עם מקהלת זמרי קולגיום, הסולניות עינת ארונשטיין ואינאס מסאלחה, ונעם עצמו בפסנתר. היום היה יום אינטנסיבי מאד, שכלל חזרת מקהלה איתי, כשנעם ניגן בפסנתר ואינאס הדריכה את המקהלה בענייני דיקציה בערבית. אח"כ המשכנו נעם, אינאס ואני לחזרה על קטעי הסולו ביצירה, ובמיוחד על השיר של מחמוד דרוויש "לא מכיר את האיש הזר".

נעם סיון, אינאס מסאלחה ואני, במפגש המשותף הראשון שלנו בהכנות ליצירה "מוות ולידה".

היצירה "מוות ולידה" היא יצירה מדהימה, אך קשה מאד לכולנו. העבודה היא בחלקים חלקים, לאט לאט, בניסיון לפענח כל חלק מבחינת התוכן, המשמעות, ההגייה, הסולפז', הקצב והכוונה המוסיקלית. עבורי זו עבודה מרתקת, ולמרות כמות החומר העצומה שעלי ללמוד, אני נהנה מכל רגע. הטקסטים מרגשים מאד ומולחנים בצורה שמביעה היטב את הכוונה. הנה השיר "לא מכיר את האיש הזר" של מחמוד דרוויש, אותו שרה אינאס בערבית בחלק הראשון של היצירה. התרגום לעברית נעשה על-ידי אינאס.

אני לא מכיר את האיש הזר, ולא את סיפור חייו…
ראיתי לווייה, הלכתי אחרי הארון
כמו האחרים, מרכין ראשי בכבוד.

לא מצתאתי סיבה לשאול: מיהו האיש הזר?
איפה הוא חי, איך נפטר,
כי סיבות המוות הן רבות,
וביניהן כאב החיים.

שאלתי את עצמי: האם הוא רואה אותנו,
או לא רואה כלום ומצטער על שהגיע לסוף הדרך?
ידעתי שהוא לא יפתח את הארון המכוסה בלבנדר
לברכנו לשלום ולהודות לנו ולספר לנו את האמת
(מהי האמת?)

אולי הוא כמונו בשעות אלו
מקפל את צילו.
אבל הוא האיש היחיד שלא בכה הבוקר הזה
ולא ראה את המוות חג מעליו, כמו נשר
החיים הם בני-הדודים של המתים
והמתים ישנים בשקט, בשקט, בשקט.

מיהו האיש הזר ומה שמו?
אולי הוא סופר, או פועל, או פליט, או גנב
או רוצח… אין הבדל.
כולם שווים בפני המוות.
הם לא מדברים
ואולי, לא חולמים.

לוויית האיש הזר היתה יכולה להיות שלי
אך התערבות אלוהית דחתה זאת
מסיבות רבות, וביניהן:
טעות גדולה בשיר.

 

השבוע ימשיכו החזרות כאשר הסולנית השנייה, עינת ארונשטיין, תצטרף. בשבוע הבא נעבוד ביחד ארבעתנו, בהמשך יחלו חזרות התזמורת והמקהלה, ולקראת הקונצרטים נחבר את כולם ביחד. בהחלט תהליך למידה מוסיקלי מרתק , מאתגר ומאוד מהנה.

ויהי אור

שתי המילים שבכותרת, הלקוחות מספר בראשית, חותמות את היצירה עצומת המימדים "מוות ולידה" של נעם סיון. החיבור בין הטקסטים השונים ביצירה, מתקופות שונות ובשפות שונות (עברית וערבית) – טבעי מאוד. המוסיקה חזקה, מעבירה היטב את המסר של הטקסטים. השילוב של שתי זמרות, שתי שפות, 25 מקורות שונים של טקסטים, מקהלה, תזמורת ופסנתר – מרתק וחסר תקדים. ההכנות מתקדמות.

היצירה "מוות ולידה" היא עצומה במימדיה, והלמידה שלה ארוכה, קשה ותובענית, אך מאוד מספקת. בשבוע הקרוב נתחיל את החזרות עם הסולניות ביחד עם המלחין (והפסנתרן) נעם סיון. היצירה הזו היא הפרוייקט הגדול ביותר שהיה לאנסמבל, וגם לי באופן אישי, בעונת הקונצרטים הזו. זהו תהליך למידה מרתק, שכולל את למידת הטקסטים והתעמקות במשמעותם, למידת הטקסטים בערבית – הן מבחינת התרגום והן מבחינת הדיקציה. בנוסף לכל אלה יש כמובן את ההכנה של הפרטיטורה לניצוח. יש בפרטיטורה מגוון רחב של חומרים מוסיקליים – קטעי מקהלה, קטעי תזמורת, קטעי ליווי רצ'יטטיביים לזמרות, קטעים ריתמיים עם שינויי משקל תכופים, קטעים כוראליים, קטעים פוליפוניים, ועוד.

הנה דבריו של נעם סיון על יצירתו:

היצירה "מוות ולידה" נפתחת בשאלה ששאל אותי בני מאור כשהיה בן ארבע: "אבא, כשמישהו מת, באותו זמן, האם מישהו, במקום אחר, נולד?" השאלה הזו היא נקודת פתיחה למסע מוזיקלי בזמן, בשילוב למעלה מעשרים מקורות ספרותיים שונים – המשתרעים בין שירים שלמים לשורות בודדות – העוסקים בנושאים של בריאה, לידה, הריון, עקרות, מוות, לוויה ותפילה. תיאורי החוויות בגוף ראשון על-ידי שתי הדמויות הראשיות שלובים לכדי יצירת רצף דרמטי, כאשר המקהלה, הפסנתר והתזמורת מוצאים קווי דמיון לאורך הדרך. היצירה מסתימת במלים "ויהי אור" המושרות בשתי השפות. באמצעות ההקבלה בין מוות ולידה, היצירה מעבירה מסר הבוחן שתי תחנות במסע החיים הכלל עולמי מן הלא נודע אל הלא נודע, שהוא מרכזי להווייה של כלל האנושות.

מבנה היצירה והמקורות הספרותיים שלה:

שאלת פתיחה: מאור סיון (בגיל 4), רחל אימנו (ספר בראשית)

חלק ראשון – לוויה ועקרות: מחמוד דרוויש (השיר "לא מכיר את האיש הזר"), פאני נוידא (תפילת עקרות מתוך "מנהג נשים" בעריכת עליזה לביא), רחל המשוררת (השיר "עקרה").

חלק שני – מוות: גאולה וקנין (ספר שירה "הילת בראשית"), אבו-תמאם (מאה תשיעית לספירה), ספר הזוהר, מחמוד דרוויש (פואמה "ציור קיר"), זלדה המשוררת (השיר "כל הלילה בכיתי"), מדרש: פרקי דרבי אליעזר, א. ב. יהושע (מונולוג הסבתא מתוך "המאהב"), חדית' (ההלכה המוסלמית), אינאס מסאלחה (טקסט שנכתב במיוחד), תפילת ראש-השנה.

חלק שלישי – לידה: מיה הרטמן (טקסט שנכתב במיוחד), אביו של עב'דל רחמן (ברכת אב לבנו), פאטימה אמין (חווית העובר ברחם), נאוה סמל (שירי הריון ולידה), ח'ליל ג'ובראן (מתוך "כנפיים שבורות"), חאטן אבן אל-מועלא (ימי-הביניים).

מפגש הנשים – שיר ערש ללא מלים

קודה – ויהי אור (בראשית פרק א')

בשבוע הקרוב אמשיך לדווח על ההכנות.

 

חיבור מרגש ויוצא דופן

הטקסטים בעברית ובערבית של היצירה העוצמתית "מוות ולידה" שאותה הלחין נעם סיון, ואותה נבצע בקונצרט סיום העונה בעוד מספר שבועות, מעסיקים אותי שעות רבות בשבועות האחרונים. וגם – הכנות ודריכות לפרוייקט יוני רכטר בקונסרבטוריון גבעתיים, וקטע השיגעון של לה פולי מהקונצרט האחרון של האנסמבל.

מעולם לא התעמקתי בטקסטים בערבית ובדיקציה בערבית. עכשיו, לשם הכנת היצירה "מוות ולידה" אני נעזר הרבה בהקלטות ובדוברי ערבית ללימוד החומר הזה. אתמול היתה לי חזרה עם מקהלת זמרי קולגיום (תמיד משמח ומרגש לחזור למקהלה שניהלתי עד לא מזמן), ובה הדרכתי אותם בביצוע היצירה כולל הטקסטים בערבית. לאט לאט החלקים של היצירה מתחברים אחד לשני. המוסיקה מדהימה. חזקה. מרגשת. יש עוד המון עבודה, גם לי, גם לסולניות, גם למקהלה וכמובן לתזמורת שעדיין לא החלה בחזרות, אבל ההרגשה היא שאנחנו עובדים על משהו גדול וחזק. לדעתי, מעולם לא נכתבה יצירה בעברית וערבית שאיננה עוסקת בעניינים פוליטיים אלא בנושאים אוניברסליים כמו מוות ולידה. החיבור בין המקהלה לביני ולאנסמבל, וכמובן לאינאס מסאלחה שהיא חברה טובה שלי, ולעינת ארונשטיין הנפלאה, וביחד עם נעם סיון שאני מאד אוהב את המוסיקה שלו – זה חיבור מרגש ויוצא דופן. בפוסטים הבאים אביא חלק מהטקסטים הנפלאים של היצירה,  ואמשיך לדווח על ההכנות. הקונצרטים יתקיימו ב15.6 ו16.6.

ובמקביל לפרוייקט המרגש הזה, פרוייקט מרגש לא פחות מתקיים בקונסרבטוריון גבעתיים החוגג 60 שנה להיווסדו – קונצרט בתיאטרון גבעתיים עם יוני רכטר. בקונצרט יקחו חלק כל גופי הביצוע של הקונסרבטוריון – שתי תזמורות כלי קשת, שתי תזמורות כלי נשיפה, שתי מקהלות, ביג בנד והרכבים נוספים. אתמול היתה לי חזרה עם תזמורת הקונסרבטוריון על כמה משיריו של יוני רכטר שנבצע איתו, והערב תהיה חגיגה גדולה כאשר כל גופי הביצוע יתאספו בקונסרבטוריון לחזרה משותפת עם יוני רכטר על "שיר נבואי קוסמי" שיסיים את הקונצרט. במהלך השבוע הבא יוני יגיע לחזרות של כל אחד מהגופים – אצלנו בתזמורת הוא יבקר ביום שלישי לחזרה על "עד מחר" ועל "זה כל מה שיש". ישנה כמובן ציפייה ודריכות אצל כל הנגנים הצעירים, וגם אצלנו המנצחים שישתפו איתו פעולה. הקונצרט יתקיים בתיאטרון גבעתיים ב9.6.

ולסיום – הנה קטע ההפתעה מהקונצרט האחרון של האנסמבל, שאותו ביצענו עם הזמרת קלייר מגנאג'י: אריית השיגעון של לה פולי מהאופרה "פלאטה" של ראמו. כפי שניתן לראות – זה היה מאוד משעשע. קטע משעשע במיוחד נחתך מהוידאו הזה, והוא קרה ממש לפני תחילת הביצוע – כאשר קלייר סימנה לי לפנות לה את הפודיום ובעדינות דחפה אותי החוצה ועלתה על הפודיום במקומי. בזמן ששיחקתי "נפילה" מהפודיום, נפלתי באמת… על המיקרופון. לא יודע אם הקהל חשב שזה חלק מההצגה או לא, אבל את האנסמבל זה שעשע מאוד…