כינור שנשמע כמו גיטרה חשמלית

קורלי עם אנרגיה של מוסיקת רוק

 

20151111_205006

 

פורמט אחר של קונצרט קלאסי, שילובים חדשניים בין מוסיקה קלאסית למוסיקת ג'אז, טנגו, רוק ומוסיקה קלה, קונצרטים בראש אחר, בראש צעיר ופתוח – זה הרעיון העומד מאחורי הסדרה החדשה של סולני תל-אביב "קצת אחרת", קונצרטים קלאסיים בראש אחר. גם האולם שבו מתקיימים הקונצרטים, מרכז עינב לתרבות, איננו האולם הרגיל שבו אנחנו מקיימים את הקונצרטים שלנו בסדרה הקלאסית למנויים. זהו אולם שמזוהה עם מוסיקה מסוגים שונים, ומתקיימות בו הופעות מוסיקליות מגוונות ממוסיקה קלאסית ועד מוסיקה קלה. השבוע פתחנו את סדרת הקונצרטים החדשה הזו, ובקונצרט הפתיחה ארחנו את הכנר והמנצח האסטוני אנדרס מוסטונן, שהוביל והלהיב את האנסמבל ואת הקהל בתכנית לא שגרתית שכללה מוסיקה מהבארוק ועד רוק. הקונצרט כולו היה עם אנרגיה של מופע רוק, החל מהקונצ'רטו לכינור של באך, דרך ה"מילונגה למלאך" של פיאצולה, לה פוליה של קורלי (שבאחת הוריאציות הקונטרבס החל לנגן בפיציקטו את קו הבס ואיתו כל הנגנים ניגנו בסגנון ג'אז, כשאנדרס מוסטונן בכינור מאלתר מעליהם בגבהים של הכינור, שנשמע  כמו גיטרה חשמלית בלהקת רוק), יצירה של קנצ'לי שבה הקולות המשונים שהנגנים השמיעו בזמן נגינתה גרמו לצחוק בקהל, ויצירות מוכרות של סקוט ג'ופלין ולד זפלין. הקהל היה מעורב ומרותק לכל אורך הערב, והגיב בהתלהבות לכל יצירה. המופע כולו נוגן ברצף וללא הפסקה, כ-70 דקות נגינה. כהדרן בוצעה יצירה נוספת של פיאצולה – קפה 1930. לפי הקונצרט הראשון, נראה שהסדרה החדשה מצליחה יפה – האולם היה מלא, ורבים מבין הנוכחים לא שמעו לפני כן את האנסמבל, כלומר הסדרה מצליחה להביא גם קהל חדש, כפי שרצינו. מקוה מאד שכך זה יימשך. בקונצרט הבא בסדרה, בינואר, תתארח המנצחת הישראלית ממוצא אורוגוואיי ג'יזל בן דור, בתכנית שכותרתה מאירופה הקלאסית לבואנוס איירס. בתכנית זו אני אופיע כסולן בכינור ביחד עם מנכ"ל האנסמבל, אריה ברדרומא בויולה, בקונצ'רטו כפול של פיאצולה שעובד ע"י ברדרומא לכינור וויולה.

 

מפגש מיוחד בסדרה באור עקיבא

 

מקהלת מורן

 

השבוע יתקיים המפגש השני שלי בסדרת ההרצאות והמפגשים המוסיקליים בהיכל התרבות אור עקיבא. במפגש הזה אני אארח לראשונה 40 משתתפים – מקהלת מורן הייצוגית עם המנהלת המוסיקלית שלהם נעמי פארן. כנראה שבגלל כמות המשתתפים הגדולה, וגם כמות הקהל הגדולה הצפויה להגיע (שכוללת גם זמרים ממקהלות ילדים אחרות מהאזור) הפעם הקהל לא ישב על הבמה אלא באולם. במהלך המפגש תופיע המקהלה בניצוחה של נעמי פארן ברפרטואר מגוון החל מויולדי ועד לעידן רייכל. שני קטעים יבוצעו בניצוחי – מתוך יצירתו הנפלאה של חיים פרמונט "ישרא וישמע". כמובן שהמפגש ילווה בשיחה עם נעמי פארן ובהדגמות מתוך הקטעים שיבוצעו והסברים, והקהל יוזמן גם לשאול שאלות. ביום רביעי הקרוב, 18.11, בשעה 18:30 בהיכל התרבות אור עקיבא.

 

הלב והנשמה ניצחו את הכסף

 

12241035_927274077358572_7710052178230198389_o

צילום: ענר גרא

 

כך נכתב השבוע בעיתון הארץ (אריה ליבנת) למחרת משחק הדרבי הרמת גני במסגרת הליגה הלאומית בכדורסל: "רבע שעה לפחות אחרי המשחק, המשיכו שחקני הפועל לחגוג עם האוהדים במקום לרדת לחדר ההלבשה. עירוני היא עדיין הקבוצה המתוקצבת יותר של העירייה, אבל הפועל היא הדבר ברמת גן". ועוד מדבריו: "למרות שלעירוני היה רוב ביציעים, קולם של האדומים נשמע הרבה יותר. במשך שעתיים ורבע לא הפסיקה חבורה של 200 אוהדים לשיר שירים כמו 'ברמת גן יש רק הפועל, מה זה מה זה עירוני?'". חשוב לציין שהסיבה היחידה שבגללה לעירוני היה רוב ביציעים היא שההנהלה שלה הקצתה רק 200 כרטיסים לאוהדי הפועל, משום שלא רצתה שבמשחק דרבי שהיא מארחת ומשודר ישירות בטלביזיה יהיה יותר קהל אדום. אז איך הם מילאו את האולם בשאר המקומות? הרי זו קבוצה "שרגילה לשחק לעיני חברות של שחקנים ובני משפחה", על-פי אותה כתבה בהארץ. ובכן התשובה היא, כפי שנכתב בכתבה: "'חברים יקרים וסגולים. כל אחד, אבל כל אחד, מגיע ביום ג' הקרוב לאולם זיסמן יחד עם אבא, אמא, אח ואחות, חבר, חברה וגם עם השכנה! יחד, אבל רק ביחד, נצבע את זיסמן אולמנו הביתי בסגול. רמת גן סגולה מאז ולעולם', כתב מנכ"ל עירוני רמת גן, ליאור וילהלם, בדף הפייסבוק שלו לקראת הדרבי הראשון נגד הפועל מאז 1987." וכל הקהל הסגול נכנס למשחק בחינם! העיקר למלא את האולם. אוהדי הפועל, לעומתם, נדרשו לשלם 50 ש"ח לכרטיס. אף פעם לא ראיתי בארץ אפליה כזו במחירי הכרטיסים בין אוהדי (או ליתר דיוק "מקורבי") המארחת לאוהדי האורחת. רק פעם אחת חויתי דבר דומה, כשהייתי ברוסיה במקרה בתקופה שבמהלכה התקיים משחק כדורגל בין ישראל לרוסיה, שאליו כמובן הלכתי. הקהל הרוסי שילם סכום שהיה שווה בערך 15 ש"ח, בעוד שהקהל הישראלי שילם כ-80 ש"ח לכרטיס. פי 5! אבל זה היה ברוסיה. אצל עירוני רמת גן זה אפילו לא היה מחירים שונים – זה היה חינם לעומת מחיר גבוה יחסית לליגה לאומית. אז אם אין לעירוני רמת גן הכנסות ממכירת כרטיסים, על מה מתבסס התקציב שלה? עירוני רמת גן לא צריכה לדאוג, היא מקבלת מעיריית רמת גן כמיליון ומאתיים אלף ש"ח בשנה. והפועל, ששייכת לאותה העיר ומשחקת באותה הליגה? הפועל מקבלת מהעירייה רק כ-200 אלף ש"ח בשנה. איך זה ייתכן? כנראה שעיריית רמת גן לא ממש מעודדת קבוצות אוהדים. הפועל רמת גן כדורסל היא קבוצה שהוקמה לפני ארבע שנים על-ידי אוהדי קבוצת הכדורגל של הפועל רמת גן. אותם האוהדים רצו להחזיר לחיים את הקבוצה שהיתה פעם אימפריה בכדורסל הישראלי והתפרקה לפני כמעט 30 שנה. בעבודה קשה מאד ובמסירות אין קץ הם עבדו בהתנדבות, גייסו כספים, הביאו שחקנים ששיחקו בהתנדבות בליגה ב', הביאו את האוהדים של הקבוצה לנסוע ולעודד בכל מגרש בליגה ב', אח"כ בליגה א' ובליגה הארצית. העונה הקבוצה כבר משחקת בליגה הלאומית, וזקוקה לתקציבים גבוהים יותר. כמובן שהאוהדים נותנים את חלקם ברכישת מנוי, רכישת מוצרי הקבוצה,  תשלום דמי חבר לעמותה וכו', ומגיעים לכל משחק לעודד. אבל התקציב גדול יותר ונדרשת גם תמיכה עירונית משמעותית יותר, וזו, כאמור, לא מגיעה. אז עם נתוני הפתיחה האלה, השבוע כאמור התקיים משחק הדרבי של רמת גן, לראשונה מאז 1987. הקבוצה המארחת, עירוני, קישטה את אולמה בבלונים סגולים, הביאה כמה מתופפים שיעשו הרבה רעש, הביאה את כל ילדי מחלקות הילדים והנוער של הקבוצה לאולם, והשמיעה ברמקול רעש של קהל בפול ווליום אחרי כל סל של הקבוצה. העיקר שתיווצר מראית עין של אוירה ביתית (שהיתה מאד מאד מלאכותית). ואצל הפועל, כיאה לקבוצת אוהדים, 200 האורדונים שהיו באולם עודדו ללא הפסקה, והשחקנים החזירו להם במשחק הקרבה, לחימה, השתטחות לכל  כדור, הגנת לחץ, והמון לב ונשמה. בסיום המשחק, חגגו האוהדים האמיתיים, אלו של קבוצת האוהדים, את הניצחון של הפועל על עירוני 72:69. הלב והנשמה ניצחו את הכסף.

 

12240838_927275067358473_1663763827535665302_o

צילום: ענר גרא

 

חוזר אל אהבת ילדותי

בתכנית "אינטרמצו עם אריק" ששודרה בטלביזיה החינוכית לא מזמן, התארחתי ודיברתי על עבודתי עם סולני תל-אביב, על הקונספציה האמנותית של האנסמבל, על שיתוף הפעולה המיוחד שהיה לנו עם שלמה גרוניך, על עבודתי עם מקהלת זמרי קולגיום, על העבודה החינוכית שאני עושה בחיפה ובגבעתיים, וגם על הנגינה בכינור, שאיתו התחלתי את דרכי האמנותית. במהלך התכנית ניגנתי בכינור באולפן ביחד עם נעם סיון קטע אילתור המבוסס על יצירתו "מוות ולידה", וגם הוקרן קטע שניגנתי בגיל 16 עם התזמורת הסימפונית הצעירה של  חיפה, מתוך הסימפוניה הספרדית של לאלו. הנה הקישור לתכנית, מוזמנים לצפות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ

רצח! ניצח! לשון הרע צח!

המילים שבכותרת מופיעות בסיום הפרק "שני גויים" מיצירתו המרגשת של חיים פרמונט "ישרא וישמע". את המילים כתבה המשוררת מיריק שניר. השבוע, ביום רביעי, 4 בנובמבר 2015, בדיוק 20 שנה לאחר רצח יצחק רבין, נופיע עם היצירה הזו בקונצרט מיוחד באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב. זו יצירה שמבטאת את המציאות הישראלית בעיניהם של ילדים, את חששותיהם ממלחמות, ואת תקוותם לשלום. הפרק "שני גויים" מסתיים במילים – "הר בהר לא יפגוש, אנוש באנוש יפגוש, טורא בטורא לא פגע, אנש באנש פגע, טורא בטורא, פולסא דנורא! רצח! ניצח! לשון הרע צח!". זהו פרק דרמטי וקשה, שלעיתים השירה בו הופכת לדיבור, לזעקות ואף לצעקות. לכלי ההקשה תפקיד מרכזי מאד בפרק הזה. לעיתים הצלילים שלהם נשמעים כמו מכות, חבטות, ואפילו יריות. יש ביצירה עוד מספר פרקים עם אופי דומה ועם טקסטים קשים מעין זה. לעומתם ישנם גם פרקים המבטאים את התקווה והכמיהה לשלום, כמו למשל הפרק "ישרא וישמע", שבו מובא ציטוט מהטקסט המדהים מספר ישעיהו "ולא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה. וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות. וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ…".

היצירה "ישרא וישמע" זוכה להצלחה בזכות המוסיקה הנפלאה של חיים פרמונט, בזכות הטקסטים המרגשים של מיריק שניר, והרבה בזכות המסירות של כל המבצעים – אנסמבל זמרי מורן, מקהלת מורן (מנהלת אמנותית נעמי פארן), סולני תל-אביב ואני. הביצוע הקרוב יהיה כבר השישי במספר, ואנחנו משוכנעים שזה לא יהיה הביצוע האחרון של יצירה חשובה זו.

שלשום התקיימה חזרה של כל המבצעים לקראת הקונצרט, שבה ניסינו לעבור על היצירה כולה, להיזכר במוסיקה, ללטש את המקומות הדורשים ליטוש ולחזור על מקומות שלא היו ברורים. בסך הכל הספקנו מה שרצינו, ולפני הקונצרט ביום רביעי ניפגש לחזרה קצרה אחרונה על במת האודיטוריום בקונסרבטוריון הישראלי תל-אביב.

 

20151030_105026 (1) סולני תל אביב, מקהלת מורן ואני בחזרה בבית יצחק

 

 תזמורת גבעתיים – חוזרים לעבוד ביחד

אחרי למעלה מארבעה חדשים של הפסקה, חזרתי בשבוע שעבר לעבוד עם תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים. זו תזמורת שהחלה כתזמורת כלי קשת ובהדרגה הופכת בשנים האחרונות לתזמורת סימפונית עם נגני כלי נשיפה, והרפרטואר בהתאם. השנה אנחנו מנגנים את הסימפוניה מס' 1 של בטהובן, הפתיחה "חליל הקסם" של מוצרט, וריקודים סלבוניים של דבוז'אק. גם השנה פרוייקט השיא של התזמורת יהיה קונצרט משותף עם התזמורת של ביה"ס לאמנויות בחיפה, שגם איתה אני עובד על אותו הרפרטואר. התזמורת המשותפת – שנקראת "תזמורת ארץ הקודש" – תופיע בשני קונצרטים, שיתקיימו בסוף מרץ ובתחילת אפריל, בגבעתיים ובחיפה. החזרה הראשונה עם התזמורת בגבעתיים היתה טובה מאד, ומעבר לשמחה ולהתרגשות שבמפגש החוזר עם הנגנים לאחר פרק זמן ממושך כל כך, גם הורגשה התקדמות של התזמורת כתזמורת בקצב העבודה והלמידה, וכן התקדמות ברמה האישית של כל נגן, וזה בהחלט משמח. יש למה לצפות.

 

DSC_0038-web

תזמורת ארץ הקודש בשנה שעברה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בוקר איכותי, מרגש ומצחיק לסיום העונה

מי קרעה אותנו מצחוק בחזרות? עם מי אלתרתי קטעי משחק לא מתוכננים? ולמה ביצענו קונצרטים לילדים מול קהל של מבוגרים? על סיום העונה האיכותי, המרגש והמצחיק של אנסמבל סולני תל-אביב.

IMG_20140702_130122

איילת רובינסון – הפילה את האנסמבל מצחוק

 

עונת הקונצרטים של האנסמבל הסתיימה אתמול דווקא בקונצרט בוקר – קונצרט שכלל את כל שלוש התכניות לילדים שאיתן הופענו במהלך העונה. זה היה קונצרט חשיפה למפיקים וקניינים, שמטרתו לייצר לנו הרבה הופעות לילדים לעונה הבאה. לכאורה, סיום עונה צנוע. לא קונצרט ערב, לא קונצרט למנויים, לא בשידור חי, עם מספר לא גדול של נגנים, ועם קהל שאיננו קהל היעד האמיתי (רוב הקהל היה מבוגרים, שאמורים להחליט אם לקנות את הקונצרטים האלה עבור הילדים). בפועל, זה היה סיום עונה איכותי, מרגש, עם הרבה הנאה, מוסיקה איכותית, נגנים מצויינים, שחקנים נפלאים, וטעם של עוד.

10433754_10152102296682237_3392571068575612814_n

"דודה מלודי" (איילת רובינסון) ואני

 

החזרות התנהלו באוירה טובה ומהנה, עם הרכב נגנים שהוא שילוב של אנשים נהדרים ונגנים מצויינים. אליהם הצטרפה השחקנית המדהימה איילת רובינסון שהפילה את כולנו מצחוק במהלך החזרות, וכמובן השחקן דותן אלעד עם הבובה קנון. מצב הרוח של כולנו במהלך החזרות היה טוב במיוחד, וההתקדמות היתה מהירה מאוד. בסיום החזרה השנייה (והאחרונה) הרגשנו שהגענו לרמה גבוהה יותר מאשר בפעם הקודמת שביצענו כל אחת מהתכניות. במיוחד הדבר ניכר בתכנית "יער הגעגועים", שהיא תכנית קשה מאד, ובמרכזה יצירתה של דקלה בניאל (שהיא גם המנהלת האמנותית והבמאית של הסדרה כולה) עפ"י הסיפור של ציפי שחרור יער הגעגועים. זו יצירה קשה שדורשת הרבה ריכוז, הקשבה, דיוק, הבעה, ויכולת טכנית גבוהה של כל נגן. בנוסף על כל אלה, המוסיקה צריכה להסתנכרן עם הטקסטים והמשחק (בכיכובם של איילת רובינסון ודותן אלעד). היצירה כתובה מצוין והיא מאד מרגשת, ובמהלך החזרות הרגשתי את הצמרמורת מהמוסיקה של דקלה ומהביצוע של האנסמבל שהלך והשתפר כל הזמן. למרות שבהופעה זה לא היה מושלם, העבודה הרבה והטובה שעשינו הורגשה היטב והתוצאה היתה מצויינת.

10301507_10152102296887237_5416234319003520977_n

איילת ואני ברגע של ריכוז לפני העלייה לבמה

 

פרט לתכנית הזו היתה התכנית "מה זה התנועות האלה" שהיא תכנית יותר מוסיקלית-פדגוגית ובה אני גם מפגין את כישורי המשחק שלי. היה לי מאד כיף להגיש את התכנית הזו ולאלתר במהלך ההופעה עם קנון בכל מיני קטעי משחק לא מתוכננים ומצחיקים שנוצרו…

20140702_124016

"והילד הזה הוא אני", עם מקהלת מורן ונעמי פארן

 

תכנית נוספת שהוצגה היתה "הילד הזה הוא אני", בהשתתפות מקהלת הילדים מורן בניצוח נעמי פארן, ובה בוצעו כמה משיריו המולחנים של יהודה אטלס מתוך ספרו "הילד הזה הוא אני". זו תכנית שרצה כבר די הרבה, והורגש בה הביטחון והניסיון של כל המשתתפים בביצועה.

20140702_130355

מקהלת מורן עם קנון ועם נגני האנסמבל, בניצוח נעמי פארן

 

התגובות שקיבלנו מצויינות, ועכשיו מטרתנו היא להגיע עם שלוש התכניות האלה לכל מקום, לכל בית ספר ולכל קהל צעיר שזה עשוי לעניין אותו. אז הנגנים התפזרו, העונה הסתיימה, ועכשיו חופשת הקיץ מתחילה, ואיתה גם ההכנות הרבות לעונת הקונצרטים הבאה.

בוקר מדהים עם קנון, יודה, מקהלת מורן והאנסמבל

כיף לראות קהל צעיר, תוסס, רועש, אקטיבי ונלהב באולם קונצרטים. כיף לנצח על מקהלה של ילדים צעירים ומוכשרים. הקונצרט לילדים בשבת בבוקר עם יהודה אטלס, מקהלת מורן, נגני האנסמבל וקנון – היה הצלחה גדולה, ובעיקר הנאה לכולנו.

IMG-20140517-WA0003

מקהלת מורן, יהודה אטלס וקנון על הבמה ביחד איתי.

 

ילדים צעירים רבים הגיעו בשבת בבוקר עם הוריהם לקונצרט לילדים "הילד הזה הוא אני". האנרגיות שהיו בפואייה של הקונסרבטוריון, עוד לפני תחילת הקונצרט, אינן שכיחות באולמות הקונצרטים, בודאי שלא בקונצרטים למבוגרים בערב. הנוכחות של ילדים בקהל הופכת את הקונצרט למשהו מאוד מאוד אקטיבי, בזכות ההתרגשות וההתלהבות שלהם מהמאורע.

20140517_110006

הדס, ליאה והילה מאחורי הקלעים.

 

במקרה של הקונצרט הזה, היתה גם נוכחות של ילדים על הבמה – מקהלת מורן הצעירה. החיבור הזה בין הילדים על הבמה לילדים בקהל, ביחד עם נגני האנסמבל והבובה קנון, ובתוספת הנוכחות של יהודה אטלס – יצרו מאורע ממש יוצא דופן.

IMG-20140517-WA0002

יודה וקנון משוחחים על הבמה.

 

המוסיקה לשירים של יהודה אטלס, אותה כתבו המלחינים איל באט, דקלה בניאל ואבנר קנר, פשוט נפלאה. היה כיף גדול לעבוד עם המקהלה הנהדרת הזו. הנגנים של האנסמבל – הדס ועינת פבריקנט, ליאה רייחלין, יעל פטיש, הילה אפשטיין וחגי זהבי – נשמעו מצוין ביחד גם בשירים וגם ביצירות שהם ניגנו לבד (צ'ייקובסקי, ליסט, אלגר ושוברט). הקונצרט הזה היה הצלחה גדולה וכיף גדול לכולנו, והוא ימשיך לרוץ בחודש הקרוב ויחזור שוב בעונה הבאה.

IMG-20140517-WA0001

אני קורא את "אני מוכן" של יהודה אטלס.

 

ובינתיים – אנחנו בהכנות קדחתניות לפרוייקט הגדול ביותר שהיה לאנסמבל עד כה – "מוות ולידה". הקונצרטים שיתקיימו באמצע חודש יוני יסיימו את עונת הקונצרטים למנויים, ובמרכזם היצירה החדשה והגרנדיוזית של נעם סיון – "מוות ולידה", בעברית ובערבית לשתי זמרות סולניות (אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין), מקהלה מעורבת (מקהלת זמרי קולגיום), פסנתר (נעם סיון) ותזמורת כלי קשת. על היצירה יוצאת הדופן הזו וההכנות הרבות לביצועה – בפוסטים הבאים.

 

 

חשיפה ראשונה, על קצה המזלג, של עונת הקונצרטים הבאה

הפעילות של אנסמבל סולני תל-אביב גדלה ומתרחבת בצורה משמעותית!! בשבועות הקרובים נפרסם את תכנית הקונצרטים המלאה של עונת 2014-15, אבל כבר עכשיו אפשר לגלות ולספר מהם ה"היילייטס".

brill1

הקלרניתנית שירלי בריל, אחת הסולניות של האנסמבל בעונה הבאה.

 

בעונה הבאה נופיע כבר בשלוש סדרות קונצרטים שונות – סדרת המנויים הקלאסית הגדולה, הסדרה לילדים, שזכתה העונה להצלחה גדולה, וסדרה חדשה – אוצרות הקלאסיקה. עם כל אחת מהסדרות נופיע בשלושה אולמות מרכזיים. הסדרה הקלאסית המרכזית תמשיך, כפי שהיה עד כה – בחיפה, תל-אביב וכפר-שמריהו. הסדרה לילדים תמשיך בתל-אביב, ותנדוד גם למודיעין ולהרצליה. וסדרת אוצרות הקלאסיקה תופיע בתל-אביב, בחולון ובהרצליה.

Zohar Lerner

הכנר זוהר לרנר, יופיע כסולן עם האנסמבל.

 

ומה בתכנית? הסדרה הקלאסית תציג שילוב של חדש עם ישן, קלאסי עם המאה ה20, בארוק עם עכשווי, ווקאלי עם אינסטרומנטלי, ותביא יצירות שעדיין לא בוצעו באנסמבל או לא בוצעו כלל, לצד יצירות מופת מוכרות. בין היצירות המוכרות יותר – הסימפוניה החמישית של שוברט, הסרנדה למיתרים של דבוז'אק, הגלוריה של ויולדי וסימפוניה מס' 33 של מוצרט. לעומתן, נביא כמה יצירות חדשות וכיוונים חדשים לרפרטואר – יצירתו של מנחם ויזנברג "סויטה קונצרטנטית" לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת, תביא שילוב של העולם הקלאסי עם עולם המוסיקה היהודית והכלייזמר. יצירתו של חיים פרמונט "ישרא וישמע" לטקסטים של מיריק שניר, תשלב בין מקהלת ילדים למקהלה מעורבת, בין מוסיקה למשחק, בין העולם המוסיקלי הקלאסי למציאות הישראלית העכשווית, ותביא לאולם הקונצרטים חוויה יוצאת דופן רב חושית ורב תחומית. בנוסף, נביא כמה סגנונות חדשים לרפרטואר שלנו. הסימפוניה הרביעית של מאהלר בגרסא לתזמורת קאמרית תהיה היצירה הגדולה הפוסט-רומנטית הראשונה שהאנסמבל יבצע בקונצרט. אם עד כה התמקדנו ביצירות מהמאה ה18 ויצירות עכשוויות, בעונה הבאה נבצע גם יצירות מסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20. בנוסף לסימפוניה של מאהלר, נבצע לראשונה גם יצירה אימפרסיוניסטית – הפרלוד לאחה"צ של הפאון של דביסי, בעיבוד של שנברג לתזמורת קאמרית.

408693_124024517764650_1991821983_n

מקהלת זמרי קולגיום. שיתוף הפעולה יימשך גם בעונה הבאה.

 

בין האורחים שלנו בעונה הבאה יהיו הפסנתרן אלון גולדשטיין, הקלרניתנית שירלי בריל, הכנר זוהר לרנר, זמרות הסופרן רויטל רביב ואלינור זון, מקהלת מורן הצעירה, אנסמבל זמרי מורן, ומקהלת זמרי קולגיום.

elinor

זמרת הסופרן אלינור זון, תופיע איתנו כסולנית בעונה הבאה.

 

בסדרת הקונצרטים החדשה – אוצרות הקלאסיקה, נבצע כמה מה"להיטים" הקלאסיים הגדולים – מוסיקת לילה זעירה של מוצרט, ארבע העונות של ויולדי, אקזולטטה יובילטה של מוצרט, אריות של הנדל ופרסל, קונצ'רטו לכינור ואבוב של באך שבו, לראשונה, אני אהיה הסולן בכינור עם האנסמבל, ועוד.

ובסדרה לילדים (בניהולה האמנותי של דקלה בניאל) – הבובה קאנון תמשיך להנחות, להשתתף, לשאול, לשיר ולרקוד עם האנסמבל ואיתי. ביחד עם קאנון נגלה את הסיפור האמיתי "דירה להשכיר", אשר מעולם לא סופר, נברר מה הקשר בין ביט לשרביט, ונבקר בממלכה של מלכת הלילה. בסדרה זו נשמיע יצירות מוכרות לריקודים של שטראוס (הדנובה הכחולה) וצ'ייקובסקי (מפצח האגוזים), קטעי אריות ודואטים מאופרות של מוצרט, דוניצטי וורדי, וכן מיצירותיהם של רימסקי קורסקוב, פרוקופייב, דקלה בניאל, ועוד.

קנון מארח – הסדרה לילדים

הבובה המדהימה קנון; השחקנית אלינור אהרון בן אבי; סופר הילדים יהודה אטלס; מקהלת מורן הצעירה; מוסיקה של מוצרט, פרוקופייב, ראוול וחצ'טוריאן; ניהול אמנותי ובימוי של המלחינה דקלה בניאל; קבלו את הסדרה החדשה לילדים של אנסמבל סולני תל-אביב – פוסט ראשון לקראת העונה החדשה

Ensemble_014_f (Custom)

לאחר 12 שנות פעילות של האנסמבל, שבמהלכן היתה לנו בכל עונה סדרת קונצרטים אחת מרכזית למנויים – סדרת קונצרטי הערב למבוגרים – העונה אנחנו פותחים לראשונה גם סדרת קונצרטים איכותית לילדים. האנסמבל עסק הרבה מאוד בפעילות חינוכית במשך השנים. פעילות זו כללה בין היתר גם קונצרטים בבתי ספר וקונצרטים חינוכיים שקדמו להם מפגשי הכנה של נגני האנסמבל ושלי. אבל סדרת קונצרטים לילדים משלנו עדיין לא היתה לנו, והעונה אנחנו מקיימים לראשונה סדרה כזו. זו תהיה סדרה איכותית שתשים דגש על תכנים חינוכיים גם מוסיקליים וגם חוץ מוסיקליים. כל הקונצרטים יתקיימו בימי חופש בשעות הבוקר בקונסרבטוריון שטריקר. בכל הקונצרטים תככב הבובה קנון – בובה חדשה שנוצרה במיוחד עבור הקונצרטים האלה, ואותה יפעיל הבובנאי דותן אלעד. הבובה הזו תארח אמנים מתחומים שונים (בהם השחקנית אלינור אהרון בן אבי, מקהלת מורן הצעירה וסופר הילדים יהודה אטלס), תשאל שאלות ותברר עם אורחיה נושאים שונים הקשורים לעולמם של הילדים ולמוסיקה.

AKP_6274_f (Custom)

קנון עם נגני האנסמבל

הקונצרט הראשון, שיתקיים כבר בחופשת סוכות הקרובה, ב26.9.2013 בשעה 11 בבוקר – נקרא "יער הגעגועים – סיפורים מוסיקליים". בקונצרט הזה תופיע איתנו השחקנית אלינור אהרון בן אבי, והוא ילווה באיורים ובקטעי וידאו.

AKP_6169_(Custom)

יער הגעגועים – קנון עם השחקנית אלינור אהרון בן אבי

לסיפורים ולמשלים שיוצגו וינוגנו בקונצרט מכנה משותף מרכזי, והוא המסר החשוב (במיוחד בימינו ובעידן "כוכב נולד" ו"האח הגדול") שפרסום ותהילה אינם הדברים החשובים ביותר בחיים. אהבה, לעומת זאת, בין אם זו אהבת אדם או אהבה למוסיקה או אהבת הסביבה, היא ערך חשוב בהרבה. באמצעות המוסיקה הנפלאה של ראוול, פרוקופייב ודקלה בניאל, לטקסטים של ציפי שחרור (יער הגעגועים), איזופוס (השועל והכרם) ולה פונטן (האיל ובבואתו) ננסה להעביר לקהל את המסר הזה.

בהמשך העונה נקיים שני קונצרטים נוספים בסדרה. קונצרט אחד יתמקד בניצוח ובתפקידו של המנצח. בקונצרט הזה קנון ינסה לגלות ביחד איתי את עולם הניצוח, ההלחנה והצלילים. נבצע בו בין היתר את הסימפוניה ה40 של מוצרט ואת מחול החרבות של חצ'טוריאן.

AKP_6297_f (Custom)

מה זה התנועות האלה בכלל? קנון יברר איתי מה בעצם עושה המנצח

ובקונצרט המסיים של העונה – נארח את סופר הילדים יהודה אטלס ביחד עם מקהלת מורן הצעירה, לשירים מתוך "הילד הזה הוא אני" ויצירות נוספות.

את הסדרה כולה הגתה, יזמה והוציאה לפועל המלחינה והמנהלת האמנותית דקלה בניאל. עכשיו נותר לנו רק לבצע אותה, ולכל מי שיש ילדים בגילאי 5-10 – לרוץ לקנות מנויים. להתראות בסוכות