לקראת עונת 2012-2013 (3) – המהפכה הווקאלית

יצירות ווקאליות עם מקהלה וזמרים. מיסות, מוטטים וקנטטות. היידן, מוצרט, מנדלסון. הרקויאם המצמרר של פורה. קטעי אופרה עם זמרים ומקהלה. המהפכה הווקאלית שלנו מתחילה.

הקונצרט הווקאלי שלנו שפתח את עונת 2011-2012. העונה, התחום הווקאלי יזכה לייצוג נרחב יותר.

עולם המוסיקה הקולית הוא עולם שגיליתי רק בזמן האחרון, והוא נפלא. לאחרונה התמניתי לתפקיד המנהל המוסיקלי של מקהלת זמרי קולגיום, במקום אבנר איתי שפרש, וזו אחת הסיבות לכך שהתחלתי להתעמק ברפרטואר מקהלתי. אני מתחיל להבין כמה עוצמה ורגש יש בקול האנושי. אני לומד רפרטואר ווקאלי נרחב, והעונה אני מתכוון לשלב הרבה מהרפרטואר הזה בתכניות של האנסמבל. אל האנסמבל תצטרף המקהלה החדשה שלי – זמרי קולגיום, ואלינו יצטרפו סולנים וסולניות נפלאים, שאת שמותיהם אנחנו עדיין שומרים בסוד, כדי שיהיו קצת הפתעות.

הרקויאם הנפלא של פורה יסיים את עונת הקונצרטים הקרובה שלנו. האזינו לביצוע המרגש הזה של פרק הPIE JESU מהרקויאם, אותו שרה ברגישות יוצאת דופן זמרת הסופרן צ'צ'יליה ברתולי. פשוט לבכות!!!

בפתיחת העונה נבצע את יצירתו של מוצרט Sancta Maria, אותה תוכלו לשמוע כאן.

 

עוד נבצע את הקנטטה של מנדלסון Wer nur den lieben Gott last walten, מיסה בסול מז'ור של היידן, יצירה לקול, קרן יער ותזמורת מיתרים של יחזקאל בראון, ואת יצירתו של מוצרט Tantum ergo לסופרן, מקהלה ותזמורת.

בערב הגאלה שלנו שיתקיים באפריל, נארח את זמרת הסופרן אלה וסילביצקי (ששרה איתנו לאחרונה בערב האופראי), זמרים מהסטודיו של האופרה הישראלית, ואת מקהלת זמרי קולגיום, וביחד נבצע קטעי אופרה מוכרים.

הרבה מוסיקה ווקאלית נפלאה, עם זמרים ועם מקהלה, מצפה לנו העונה.

את סקירת העונה הקרובה אמשיך בפוסט הבא, שיתפרסם ביום שני הקרוב, ובו אספר על הסולנים שנארח העונה – הקלרניטן חן הלוי, הכנרת אנטיה וייטהאס, נגן הבסון סרג'יו אזוליני – ועל התכניות אותן הם יבצעו.

מצדיעים למלחין מרק לברי

בראשון הקרוב, 17.6.2012, נופיע במרכז עינב בתל-אביב, ובשידור חי בקול המוסיקה, עם יצירתו של מרק לברי "על נהרות בבל" לתזמורת מיתרים. הערב יוקדש כולו למלחין מרק לברי וישתתפו בו גם זמרים, מקהלה ונגנים רבים

מרק לברי

 

למוסיקה של מרק לברי נחשפתי לראשונה בגיל 12 כשניגנתי בתזמורת הנוער של חיפה את הפואמה הסימפונית הנפלאה שלו "עמק". מאוד אהבתי לנגן את היצירה. בהמשך, כמנצח הבית של התזמורת הסימפונית חיפה, הכרתי את בתו, הנבלאית אפרת לברי, שניגנה בתזמורת ובהמשך גם ניהלה אותה. בשנים האחרונות הקדישה אפרת זמן רב לתיעוד, הנצחה, הוצאה לאור של תוים והקמת אתר של מרק לברי. לערב ההצדעה למרק לברי, שיתקיים ביום ראשון הקרוב במרכז עינב, היא הזמינה כמה גופי ביצוע מוכרים בארץ, ובהם גם אנחנו. הארוע זוכה לחשיפה גדולה וליחסי ציבור, וישודר בשידור חי בקול המוסיקה. האולם צפוי להיות מלא. לכתבה מאתר "הבמה" על הארוע לחצו כאן. כתבות נוספות בנושא יועלו בהמשך.

ניצוח מקהלה – תחום עיסוק חדש ומרתק עבורי

החל מהעונה הבאה אהיה המנהל המוסיקלי של זמרי קולגיום, המקהלה הקאמרית אותה הקים וניהל ב14 השנים האחרונות אבנר איתי. התחלתי למעשה את עבודתי עם המקהלה לפני כחודשיים, ולפני כשבוע היה לי קונצרט בכורה א-קפלה איתם. רשמים ראשונים מההתנסות החדשה.

אנסמבל זמרי מורן ואני באוקטובר 2011. תחום חדש עבורי

כיף גדול לנצח על מקהלה. זה אמנם כרוך בעבודת הכנה קשה מאוד, הכוללת למידה לא רק של תוים, אלא גם של טקסטים. וכשמדובר בטקסטים שונים בשפות שונות, זה הופך את זה לעבודת הכנה ממש מייגעת. את טבילת האש כמנצח מקהלות עברתי בחודשיים האחרונים כאשר הכנתי את מקהלת קולגיום לקונצרט ראשון איתי, קונצרט א-קפלה. אמנם כבר ניצחתי בעבר על מקהלות, אבל זה תמיד היה ביחד עם האנסמבל או עם תזמורת אחרת, ואת עבודת ההכנה עשתה בד"כ המנצחת הקבועה של אותה מקהלה. אני עשיתי לרוב חזרה אחת בלבד עם המקהלה לבד, ואח"כ חזרות ביחד עם התזמורת.

הפעם זה סיפור שונה. מקהלה שהיא שלי, וההכנה לקונצרט מא' עד ת' היא באחריותי המלאה. היה לי קונצרט ראשון עם זמרי קולגיום לפני כשבוע, והיו לרשותי חודשיים של חזרות בתדירות של פעם בשבוע. מכיוון שאינני זמר, וגם היכרותי עם השפה הגרמנית (בה היו רוב הטקסטים) אינה טובה, תנאי הפתיחה לא היו לטובתי. איך אדגים למקהלה מה אני רוצה מהם אם אני לא שר מי יודע מה, וגם לא שולט היטב בטקסטים? החלטתי שלא להיאבק בחסרונות, ולהביא לחזרות את היתרונות שלי. החלטתי שאדגים את בקשותיי מהמקהלה בנגינה בכינור. בכך הצלחתי מצד אחד לחסוך מעצמי את המבוכה שבשירה מול קבוצה של זמרים מיומנים ומנוסים, ומצד שני להבהיר בדרך הטובה ביותר שלי מה אני רוצה מבחינה מוסיקלית, ע"י נגינה בכלי שאני שולט היטב. עבורי זה היה מאוד מהנה, וגם עבור הזמרים זה היה מרענן.

האוירה במקהלת קולגיום היתה מאוד טובה וחיובית. אין תסכול, אין ציניות, אין עייפות ואין שחיקה – יש עשייה מוסיקלית נטו, ובהמון אהבה ורצון טוב. גיליתי המון אכפתיות מצד הזמרים לגבי התוצאה, והמון מעורבות בצד הארגוני ובצד החברתי. כאשר אולם החזרות הקבוע לא היה פנוי, קיימנו את החזרות בביתה של אחת הזמרות. בכל חזרה אחד הזמרים הביא כיבוד להפסקה. מאוד נעים לעבוד בצורה כזאת.

לקראת העונה הבאה, שבה אני מתחיל רשמית את תפקידי כמנהל מוסיקלי, יש מספר נושאים שבהם הייתי רוצה שהדברים יתנהלו אחרת, לטובת השגת תוצאה מקסימלית. לאחר הקונצרט, שהיה מאוד מוצלח, קיימתי מפגש-שיחה גלוי עם זמרי המקהלה, ובו העליתי את הנקודות החשובות לי ושמעתי את עצותיהם בנושאים האלה. זה היה מפגש מאוד פורה ומפרה, וזה נתן לי הרבה מוטיבציה לקראת ההכנות לעונה הבאה. בשני פרוייקטים של האנסמבל בעונה הבאה אני אשלב את זמרי קולגיום, אחד מהם מיצירות מוצרט, היידן ומנדלסון (בפתיחת העונה), והשני עם הרקויאם של פורה (בסיום העונה).

יש למה לצפות!!!