חוייה ב360 מעלות

למרות כל קשיי התקופה, ולאחר שנאלצנו לדחות פעם אחת את הקונצרט "גלוריה" בשל הידוק הסגר, בסופו של דבר הפרוייקט יצא לפועל והיה מרגש במיוחד. 

ראשית, עצם העובדה שקיבלנו את האישור המיוחד ממשרד התרבות לקיים חזרות והקלטות גם בימי הסגר, כבר נתנה לנו הרבה אנרגיה והרגשה שאנחנו עושים משהו יוצא דופן לתקופה הזו.

שנית, הדחייה של הפרוייקט מהחודש שעבר בגלל הידוק הסגר, אחרי כל ההכנות, ההתרגשות והאכזבה שבדחייה – כל אלה הוסיפו להתרגשות. הרגשה שעבדנו קשה מאד בשביל להתחיל את החזרות!

שלישית, התכנית עצמה היתה כל כך נפלאה, עם מוסיקה יפהפיה של שוברט וויולדי, לצד עיבודים נהדרים לשירים שהפכו עם השנים לנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.

ומעבר לכל אלה, העבודה עם המקהלה הנהדרת – אנסמבל זמרי מורן בניהולה האמנותי של נעמי פארן ובניצוחו של תום קרני, ועם האנסמבל – שלמרות שנפגש רק אחת לחודש וחצי-חודשיים בתקופה זו, הוא שומר על רמה מאד גבוהה גם מבחינת הנגינה, גם מבחינת הסגנון הייחודי, גם מבחינת הקשב והמשמעת המצויינת, וגם מבחינת האוירה הנהדרת בחזרות. היה באמת כיף לעבוד עם שני הגופים הנהדרים האלה יחד.

העבודה בחזרות היתה מאד אינטנסיבית. הכנו את התכנית בשלושה ימי חזרות בלבד. כפי שקורה בחזרות של תזמורת ומקהלה יחד, הייתי צריך להחליט כל הזמן מתי להתמקד יותר בעבודה עם התזמורת, מתי להתמקד יותר בעבודה עם המקהלה, ומתי להתמקד בתאום ובבלאנס בין שני הגופים. 

הבעיה המרכזית שנוצרה עבורי, בגלל שהיינו צריכים "להרחיק" את זמרי המקהלה לאולם, היתה: לנצח על הרכב גדול שחלקו נמצא מולי, התזמורת, וחלקו מאחורי, המקהלה. הייתי צריך לנצח למעשה על תכנית שלמה ב360 מעלות, לתכנן היטב מתי להסתובב אל המקהלה ומתי אל התזמורת, מתי לעמוד בפרופיל לשני הגופים, מתי לסמן משהו להרכב שמאחורי מבלי להסתובב, באיזו יד לנצח בכל פעם כך שמרבית המשתתפים יראו ויבינו. וכשאני מסתובב, מאיזה צד כדאי להסתובב – בהתאם לקול במקהלה שאליו אני פונה או הקבוצה בתזמורת שממנה אני פונה. אם בניצוח "רגיל" מול תזמורת או מקהלה שכולה נמצאת מולי, אין לי שום צורך להסתובב או להזיז את הרגליים בכלל, כאן הייתי צריך ממש לתכנן מראש כל סיבוב כך שיהיה ברור ונוח לזמרים ולנגנים. ממש כוריאוגרפיה. 

בסופו של דבר הכנו את התכנית היטב, הסולנים היו מצויינים (כולם חברי המקהלה), וכך גם המקהלה והתזמורת.

צילמנו את הקונצרט ביום שישי בצהריים כמו שידור חי, ושידרנו אותו בשידור בכורה במוצ"ש. להנחיית הקונצרט הזמנתי את חיותה דביר, המנחה המיתולוגית של קונצרטים בארץ במשך עשרות שנים – הן בסדרת "אתנחתא", הן בפסטיבלים של קול המוסיקה בגליל העליון, והן בקונצרטים רבים של תזמורות ברחבי הארץ. חיותה אמנם כבר בפנסיה, אך העברית הרהוטה והצלולה שלה, והקול האהוב והמוכר שלה בהנחיית קונצרטים נתנו ערך מוסף לשידור.

אז למרות שגם הפעם הופענו ללא קהל וללא מחיאות כפיים – עדיין הקונצרט  היה מאד מרגש עבורנו. והפעם נרשמו לצפייה בשידור הקונצרט כ-3000 איש, מספר שיא עד כה בקונצרטים המשודרים שלנו.

השידור כולו היה איכותי מאד, בזכות הקלטת אודיו מצויינת של ירון אלדמע, וצילום ועריכת וידאו יוצאת מהכלל של דרור הלר. את התמונות הנפלאות מהקונצרט צילם, כתמיד, יואל לוי.

הסולנים במיסה של שוברט היו – רינתיה נסים – סופרן, עמרי אייזנבוד – טנור, ואלכסנדר רוזביצב – בס, וכן – מאיה סייג – סופרן, ומיכאל קרסניצקי – בס.

בגלוריה של ויולדי הסולניות היו – מאיה סייג, רינתיה נסים ונועם אבידן – סופרן, ומאיה הלר – אלט.

וגם היו קטעי סולו בגלוריה של ויולדי לשלושה נגנים מהאנסמבל – קובי רובינשטיין, הכנר הראשי שלנו, גיא אילון בצ'לו, ויבגני ליסוגורסקי בצ'מבלו. 

את השירים הנפלאים שביצענו – רכבת לילה לקהיר, עטור מצחך ומזמור לילה – עיבדו למקהלה מתן סרי, תמי קליינהאוס וגלעד כהן. את העיבודים התזמורתיים ערך תום בר.

התגובות על השידור נלהבות מאד והן ממשיכות לזרום ולהגיע אלינו, בפייסבוק, ביוטיוב, באתר האנסמבל ובהודעות אישיות שנשלחות אלי. הנה כמה מהתגובות שקיבלתי:

"איזה תענוג צרוף היה הקונצרט. ברכות לחיותה הצעירה תמיד לברק הכי חיוני בעולם ולכל מי שעשה במלאכה. המיסה של שוברט היתה פשוט מדהימה. איזה יופי".

"הנאה צרופה. שכחתי כבר איזו חוויה זו להאזין למוסיקה שמיימית מעין זו".

"איזה ערב תרבותי נפלא היה לנו אתמול.
תודה על השיתוף". 

"הנאה צרופה, ערב יפהפה! מתגעגעים לשבת ולהקשיב באולם הקונסרבטוריון… תודה רבה לכם!"

"היה קונצרט מקסים. תודה".

ניתן עדיין לצפות בקונצרט, ללא תשלום, בהרשמה מראש ע"י לחיצה על הקישור הזה

הקונצרט הבא שלנו יהיה בתחילת מרץ, וזה יהיה הקונצרט השנתי ע"ש לאה ויצחק לוין, שבו נארח סולנים צעירים מצטיינים מתלמידי הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה ת"א, וכן תלמידי סדנת הניצוח שלי מהאקדמיה למוסיקה בתל אביב. פרטים נוספים בהמשך.

עבודה בשלוש חזיתות

הסתיים יום מטורף שבו עבדתי על התכנית לקונצרטי הפתיחה של האנסמבל בשלוש חזיתות: ב10:00 בבוקר – חזרה עם האנסמבל ללא מקהלה, ללא הפסנתרנים הסולנים וללא הזמרים הסולנים. אחה"צ – חזרה עם ארבעת הפסנתרנים הסולנים חברי מולטיפיאנו – על שלוש היצירות שבהן הם משתתפים (קונצ'רטי לשלושה וארבעה פסנתרים של מוצרט ובאך ויצירתו של עודד זהבי "אשרי הזורעים"). ובערב – חזרה עם המקהלה והזמרים הסולנים על היצירות שבהן הם משתתפים ("אשרי הזורעים" של עודד זהבי, בנוכחות המלחין, ומיסה בדו מז'ור של שוברט). מחר הזמרים הסולנים מצטרפים לחזרת האנסמבל, ובימים חמישי ושישי כולם יחברו יחד לחזרות המסכמות שתתקיימנה בקונסרבטוריון שטריקר ותהיינה פתוחות לקהל. שני הקונצרטים לפתיחת העונה – במוצ"ש בחיפה ובראשון בשטריקר – מלאים לגמרי, ונותרו כרטיסים בודדים (אם בכלל) לשניהם. אמשיך לעדכן מהחזרות.

183072_10151581573429618_1390190640_n

סולני תל-אביב. פותחים את העונה במוצ"ש

 

 

 

 

 

המהפכה הווקאלית – סיכום העונה חלק א'

הקונצרטים הווקאליים זכו להצלחה מיוחדת העונה. האולמות היו מלאים, התגובות היו נלהבות והמבקרים שיבחו. השילוב עם מקהלת זמרי קולגיום עבד מצוין. המהפכה הווקאלית – פוסט ראשון מתוך סדרת פוסטים לסיכום העונה

.facebook_-104645913

מקהלת זמרי קולגיום עם האנסמבל בערב הגאלה. צילם: רפי דלויה

 

העונה החולפת היתה העונה הראשונה שלי כמנהל המוסיקלי של מקהלת זמרי קולגיום.  קיבלתי את המקהלה מידיו של אבנר איתי, מייסדה ומנהלה המוסיקלי במשך 14 שנה, עם פרישתו מתפקיד זה. במהלך העונה שילבתי את המקהלה בחלק מתכניות הקונצרטים של האנסמבל, ולשמחתי הרבה – השילוב עבד מצויין מכל בחינה. הקונצרטים הווקאליים עם המקהלה היו אטרקטיביים מאוד לקהל והאולמות בהם היו מלאים. העובדה שעבדתי עם כל אחד מהגופים בנפרד ובאופן יסודי, איפשרה לי ליצור קונספציה מוסיקלית וסטנדרטים אחידים לשניהם, כך שכאשר חיברתי אותם ביחד, ההתקדמות היתה מאוד מהירה.

הנה סרטון קצר על המקהלה, שהוקרן בתחילת העונה

MVI_4230

 

בקונצרט פתיחת העונה ביצענו ביחד שתי יצירות קצרות של מוצרט, מיסה של היידן, קנטטה של מנדלסון וכ"הפתעה" – יצירה חדשה נפלאה של נעמה תמיר: "אקטואלי" (על ההפתעות השונות שהכנסנו העונה לתכניות הקונצרטים שלנו, באחד הפוסטים הבאים שיעסקו בסיכום העונה).

הנה ביצוע יצירתו של מוצרט "סנקטה מריה"

והנה יצירת ה"הפתעה" – "אקטואלי" של נעמה תמיר

התגובות לקונצרט פתיחת העונה היו נלהבות והביקורות שיבחו ובירכו על השילוב. התחושות שלי היו מאוד טובות לגבי השילוב עם המקהלה, והרגשתי שאני צריך להמשיך מצד אחד לעבוד בנפרד עם כל אחד מהגופים ומצד שני לנסות להדק ביניהם את הקשר ככל האפשר. בהמשך העונה, בערב הגאלה החגיגי שלנו, צירפתי את המקהלה לחלק מקטעי האופרה בקונצרט. החלק של המקהלה אמנם לא היה גדול, אך הוא הוסיף לחגיגיות ולגרנדיוזיות של הערב.

וממש לפני שבועיים, בקונצרטים לסיום העונה, שוב תכנית ווקאלית בשיתוף המקהלה, ושוב אולמות מלאים עד אפס מקום. הפעם הצטרפה אלינו המקהלה לביצוע הרקויאם של פורה. הקונצרטים היו מרגשים מאוד, והביצוע של הרקויאם זכה לתשבחות, לתגובות נלהבות של המבקרים ושל הקהל, ולחידוש מנויים לעונה הבאה בקצב מטורף. הנה קטע מתוך ביקורת שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" על הרקויאם של פורה:

"בסופו של יום,אזכור מהקונצרט הזה את הביצוע לרקוויאם של פורה. ביצוע מרוכז, טעון אבל לא רגשני מדי, ובעיקר מסתורי. התזמורת שילבה שפע של גוונים כהים עם צלילות, והמקהלה היתה עדינה ומדוייקת, ונוגעת מבחינה רגשית. אל אלה הצטרפו הסולנים: הבריטון עודד רייך בקול יפה ושירה מעודנת, והסופרן אינאס מסאלחה שקולה הרשים למרות נטייה להגזמה אופראית. באמת, ביצוע מושקע ומוצלח, והוא לבדו מצדיק את ההליכה לקונצרט."

בתגובה מרגשת מאוד שקיבלתי מאחת המנויות שלנו, שהקונצרט הזה שכנע אותה לחדש את המנוי בעונה הבאה, נכתב:

"פורה אהוב עלי מאד ועשית פלאות עם המקהלה הזאת השנה. הם היו מעודנים ומדויקים אפילו לאוזניי הביקורתיות מאד כלפי מקהלות עקב נסיוני.
אשמח להמשיך לבוא ללמוד להנות ולתמוך בכם. אתם ראויים לשבחים רבים מאד. תודה מקרב לב."

אז אחרי עונה שהיו בה קונצרטים ווקאליים מוצלחים מאוד עם מקהלת זמרי קולגיום, בעונה הבאה תהיה לנו מהפכה ווקאלית של ממש. יהיו לנו הרבה תכניות ווקאליות עם המקהלה או עם זמרות וזמרים סולנים, ונבצע יצירות ווקאליות נפלאות ובהן מיסה מס' 4 של שוברט, הסטבט מאטר של פרגולזי, סלבה רגינה של שוברט והרקויאם של מוצרט. ובקרוב כנראה שנוכל להודיע על צעד מהפכני, תקדימי ודרמטי בשיתוף הפעולה של אנסמבל סולני תל-אביב עם מקהלת זמרי קולגיום. עדכונים נוספים בהמשך.

בפוסט הבא לסיכום עונת הקונצרטים – על הרפרטואר ה"חדש" ששילבנו העונה בתכניותינו: מה ביצענו ואיך זה התקבל על-ידי הקהל. כדאי לחכות

 

על ספינת האהבה והקונצ'רטו לצ'לו של אלגר

בקונצרט הסינפונייטה הישראלית באר שבע התרשמתי במיוחד מיצירתו הנפלאה של יוסף ברדנשוילי "ספינת האהבה" ומשירתה הנהדרת והצלולה של זמרת הסופרן עינת ארונשטיין, שהיתה הסולנית ביצירה זו. בקונצרט של התזמורת הסימפונית ראשון לציון שמעתי לראשונה בביצוע חי את נגינתה היפה והשירתית של הצ'לנית הבריטית נטלי קליין. חוויות מביקור בשני קונצרטים השבוע.

שמעתי השבוע את הסינפונייטה הישראלית באר שבע מנגנת בניצוח שאנדור גיודי מהונגריה את סימפוניית השעון של היידן ואת הקונצ'רטו לכינור של ברהמס עם הסולן איליה קונובלוב. נהניתי מאוד מהעבודה של המנצח עם התזמורת בשתי יצירות אלה, אבל במיוחד נהניתי בערב הזה מיצירתו של יוסף ברדנשוילי "ספינת האהבה" לסופרן ותזמורת מיתרים, עפ"י טקסטים של יעקב ברזילי. ביצעתי את היצירה הזו עם סולני תל אביב לפני כחמש שנים ונהניתי ממנה מאוד כבר אז, אבל רק השבוע, כמאזין מהקהל, הצלחתי לשמוע עד כמה היא מרגשת וכתובה היטב. הביצוע היה נהדר, הרבה בזכות שירתה הצלולה והמרגשת של הסולנית עינת ארונשטיין. מעבר לקול היפה והצלול, ולאינטונציה המצויינת שלה, עינת גם מרגישה, משחקת ומביעה כל מילה בטקסט. בזכות הדיקציה המצויינת שלה ניתן להאזין לשירתה כמו לסיפור או מחזה, ולהבין כל מילה מבלי להיעזר בטקסט הכתוב בתכניה. זה די נדיר בשירה אופראית, ומעטות הזמרות שיש להן את היכולת להעביר את הטקסט בצורה כזו בהירה. פעם אחת בלבד בעבר שיתפתי פעולה עם עינת ארונשטיין, וזה היה לפני כחמש שנים כאשר ניצחתי על אותה הסינפונייטה באר שבע, במיסה של שוברט בסול מז'ור. אשמח מאוד לשתף איתה פעולה שוב, ביחד עם סולני תל-אביב.

IMG_7700_C

עינת ארונשטיין

עוד שמעתי השבוע את התזמורת הסימפונית ראשון לציון עם הצ'לנית הבריטית נטלי קליין, שניגנה את הקונצ'רטו של אלגר. עם נטלי נפגשתי בעבר פעם אחת בלבד, בעת ביקור שלה בארץ לפני מספר שנים, אך מעולם לא שמעתי אותה בקונצרט חי (רק בהקלטות). ההופעה שלה השבוע עם תזמורת ראשון לציון היתה נפלאה. נגינתה של נטלי וירטואוזית וקלילה מצד אחד, שירתית ורגישה מצד שני. היא ממש מדברת כל צליל, ומביעה בצורה לגמרי טבעית את המוסיקה. תענוג גדול להאזין לנגינתה. היא זכתה לתגובות נלהבות וחמות מהקהל, והוסיפה כהדרן את שיר הציפורים של פבלו קזלס.

Natalie and Barak

לאחר הקונצרט ביליתי עם נטלי ובן זוגה במסעדה מצויינת בשדרות רוטשילד בתל אביב. בעונה הבאה נטלי קליין תופיע עם האנסמבל בקונצ'רטו לצ'לו של היידן. מצפה בכליון עיניים לשיתוף הפעולה הראשון בינינו.

בפוסט הבא: על ההכנות הקדחתניות של כולנו לקראת אחד הפרוייקטים הקשים ביותר בתולדות האנסמבל, שבו נבצע את יצירתו התובענית מאוד של אלבן ברג – סויטה לירית לתזמורת מיתרים. הפרוייקט יחל בעוד כשבועיים, וכולם כבר באטרף של עבודה.

חג פורים שמח לכל קוראי הבלוג.

התרגשות גדולה – במוצ"ש זה מתחיל. אל תחמיצו

המוסיקה נפלאה. הסולנים נהדרים. המקהלה מצויינת. האוירה טובה. בסוף השבוע הזה זה מתחיל – פתיחת עונת הקונצרטים למנויים

לפי האינטנסיביות שהיתה לנו בשבועות האחרונים אני מרגיש שאנחנו כבר באמצע העונה. אבל למעשה עדיין לא התחלנו את הדבר האמיתי – עונת הקונצרטים למנויים. אוטוטו זה מתחיל, ומרגע שזה מתחיל יש לנו רצף של חזרות וקונצרטים שצפוי להירגע רק בינואר.

בינתיים אנחנו עובדים במרץ כל יום ומאוד נהנים. כיף גדול לבצע מיסות כל-כך יפות כמו זו של שוברט. המוסיקה פשוט מקסימה. מרגשת. רומנטית. תענוג לעבוד עם אנשים טובים ומסורים כמו נגני האנסמבל וזמרי מורן. במוצ"ש הקונצרט הראשון בחיפה, ולמחרת, ביום ראשון בתל-אביב. בתכנית מיסות של היידן ושוברט, חמישיית מיתרים בדו מינור של מוצרט בעיבוד שלי לתזמורת מיתרים, ויצירתו  של נעם סיוון "ביתן הבדידות".

ומיד אח"כ אנחנו נכנסים לעומס עבודה מטורף – קונצרט אחרי קונצרט, תכנית אחרי תכנית בעומס שצפוי להרגע רק בתחילת ינואר. בינתיים, הנה כמה תמונות מהחזרה שהיתה לנו היום עם המקהלה – אנסמבל זמרי מורן.