העולם החדש בחבל הסודטים

כמה חזרות עם התזמורת היו על האופרטה "העטלף"? באיזה אזור בפולין עדיין לא הייתי? ומה היה מיוחד כל כך בביצוע "ממעמקים" של דני עקיבא העונה? וגם – אוטוטו פותחים עונה באנסמבל עם איתמר גולן.

לעבוד מהר וביעילות

סיימתי את שנת תשע"ח באינטנסיביות רבה, עם הפקת האופרטה "העטלף" של שטראוס, בבימוי מלא, עם התזמורת הסימפונית אשדוד ועם זמרים מהמאסטרקלס הבינלאומי לשירה אמנותית בירושלים (מנהלת אמנותית רונה ישראל), בקונצרט שהתקיים במוזיאון תל אביב.

זמן החזרות היה מועט ביותר – הגעתי לשני ימי חזרות בימוי בלבד (עם פסנתר) בירושלים, ביחד עם הבמאי הנהדר אלכסנדר פון הונדנברג (סרביה), ואח"כ 3 חזרות בלבד עם התזמורת באשדוד. כשזה המצב, חייבים לעבוד מאד מהר ומאד ביעילות. לכן, כבר בחזרת התזמורת הראשונה עברתי על כל היצירה, והבהרתי לתזמורת את הדברים החשובים ביותר הנחוצים כדי להצליח לבצע יצירה מהתחלה עד הסוף: מאיפה קופצים לאיפה (כנהוג באופרות, כדי לקצר "חותכים" חלקים מהיצירה והדברים צריכים להיות מסומנים לכל הנגנים באופן ברור), מתי משתנה הטמפו, מתי אני מנצח על 1, על 2, על 3, על 4, ומדי פעם גם הערות מוסיקליות שקשורות לאופי ולסגנון, וקצת קשתות במקומות שמאד קריטיים עבורי. בחזרה השניה עבדתי רק על הפרקים שהיו מסובכים יותר, לפי התרשמותי מהחזרה הראשונה, ותיקנתי את כל המקומות המבלבלים שיש בהם שינויי טמפו או רצ׳יטטיבים. ובחזרה השלישית התחלתי בלי הזמרים כדי לשפר כמה מקומות בתזמורת וללטש את הנגינה התזמורתית, ואחר כך, כשהצטרפו הזמרים, עברנו על כל האופרטה מהתחלה עד הסוף (כולל הבימוי) עם תיקונים איפה שהיה צריך. וכך, הגענו ליום ההופעה כשהתזמורת כבר ידעה מה לעשות, הזמרים היו כבר אחרי הופעה אחת עם פסנתר, וכבר היה ביטחון בביצוע רצוף של היצירה כולה.

לשמחתי, האולם במוזיאון תל אביב היה מלא, התזמורת והזמרים היו במיטבם, והביצוע כולו היה מרשים, מלהיב, הומוריסטי ומהנה. זמרים רבים ממגוון ארצות (ישראל, ארה"ב, סרביה, צרפת, דרום אפריקה, גרמניה, רוסיה ועוד) השתתפו בהפקה, ביניהם סיון קרן בתפקיד רוזלינד, טלי קצף בתפקיד אדל, שי טרי בתפקיד הנסיך אורלופסקי, אדי מופוקנג בתפקיד אייזנשטיין, ברנדן סליגר בתפקיד אלפרד, אויגן מיליווז'סה בתפקיד ד"ר פאלקה, אבירם פרייברג בתפקיד פרנק, ואחרים. הערב כולו, והמאסטרקלס בכלל, היה מוצלח מאד השנה – גם מבחינת איכות הסטודנטים והמורים, גם מבחינת התוצאה האמנותית בקונצרטים, ולא פחות חשוב – מבחינת החשיפה וכמות הקהל. הקונצרטים בוצעו מול אולמות מלאים וזכו לסיקור תקשורתי יפה, נרחב ומפרגן. שימשיך כך!

לגלות עולם חדש

את שנת תשע"ט אני פותח עם קונצרט בפולין, בו אנצח על התזמורת הפילהרמונית של חבל הסודטים (Filharmonia Sudecka), בתכנית שתכלול את הסימפוניה מס׳ 9 של דבוז׳אק "מן העולם החדש", הפתיחה האקדמית של ברהמס, והקונצ׳רטו לחליל של חצ׳טוריאן (שהוא עיבוד של הקונצ׳רטו לכינור של חצ׳טוריאן, אותו עשה החלילן ז׳אן פייר רמפל). את החלילנית הסולנית – אילדיקו יוהס מהונגריה –  הכרתי בשנה שעברה בפסטיבל בבוסאן (דרום קוריאה), שבו גם היא השתתפה ברסיטל לפיקולו. הנסיעה והחזרות יתקיימו בחוה"מ סוכות, והקונצרט יתקיים ב28.9 בעיר ולבז׳יך. כפי שסיפרתי כאן בבלוג לא פעם, לאנסמבל ולי באופן אישי יש קשר מיוחד עם פולין. למרות שהייתי כבר במקומות רבים בפולין, בחבל הסודטים לא יצא לי עדיין להיות, וזו תהיה עבורי הפעם הראשונה שם. וכמובן, זו תהיה גם הפעם הראשונה עבורי עם התזמורת הזו.

רגעים משמעותיים מתשע"ח

שנת תשע"ח שהסתיימה זה עתה הביאה עימה לא מעט ארועים מוסיקליים משמעותיים מאד עבורי. הנה סיכום קצר שלהם:

ערב ההוקרה לעברי גיטליס

אחד הארועים המשמעותיים של האנסמבל ושלי בשנת תשע"ח היה ערב ההוקרה לעברי גיטליס, אותו ארגנתי ביחד עם איתמר גולן ועם הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב. זה היה ערב מרגש שהגיעו אליו הרבה מאד מוסיקאים, חובבי מוסיקה, ואמנים רבים שקשורים לאנסמבל אשר הופיעו בפני הכנר האגדי בן ה-95. עברי עצמו היה נרגש מאד מהארוע כולו, ולמרות שהיה אמור לנגן בעצמו לסיום הערב, הוא לא יכול היה לנגן בגלל ההתרגשות, והסתפק בעליה לבמה ודיבור אל הקהל הרב שמילא את האולם.

עברי גיטליס נושא דברים כשלצידו כל משתתפי הערב לכבודו

ערב ההתרמה לקונסרבטוריון באר שבע

בשנת תשע"ח התחלתי לעבוד כמנצח התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון באר שבע. אחד הארועים החשובים שבו השתתפתי למען הקונסרבטוריון, היה קונצרט עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע וסולנים מתלמידי הקונסרבטוריון. בסיום הערב הצטרפה התזמורת של הקונסרבטוריון אל נגני הסינפונייטה לביצוע משותף של הריקודים הרומניים של ברטוק. זה היה ערב מרגש וחשוב עבור הקונסרבטוריון הזה, שאני מאד מאמין בפוטנציאל העצום שלו ובדרך הפדגוגית המקצועית שאותה מתווה מנהלו יקי ראובן.

"ממעמקים" של דניאל עקיבא

את היצירה "ממעמקים" של דני עקיבא ביצעתי העונה עם האנסמבל, עם תמר ענבר באבוב ועם אנסמבל זמרי מורן (מנהלת אמנותית נעמי פארן). מעבר לעובדה שהיצירה היא מצויינת, ואת דני אני מכיר כבר קרוב ל-30 שנה, ומעריך אותו מאד כאדם, כמוסיקאי וכפדגוג, הביצוע הספציפי של היצירה "ממעמקים" העונה, ובמיוחד זה בחיפה, היה מרגש במיוחד. מכיוון שבקיץ שעבר דני עזב את מגמת המוסיקה המפוארת שבנה בביה"ס לאמנויות ויצ"ו חיפה (וביחד איתו גם חיים פרמונט, זיו קוז'וקרו, ברי מוסקוביץ' ואני) לאחר מהלך בריוני שיזמה עיריית חיפה, וזאת מבלי שקיבל את הכבוד הראוי לו על המפעל המדהים שבנה במו ידיו – החלטתי לנצל את ביצוע יצירתו ולהפתיע אותו. לקונצרט הגיעו רבים מבוגרי מגמת המוסיקה לדורותיה, הריעו לדני, ובסיום הערב קיימנו ארוע לכבודו, ארוע שבו הענקנו לו תעודת הוקרה, הקרנו סרטון עליו וחגגנו ביחד איתו. זה היה מרגש מאד. הנה ביצוע היצירה וכמה תמונות מארוע ההפתעה שהתקיים לאחר הקונצרט.

רייצ׳ל ברטון פיין

כבוד גדול היה לנו לארח את הכנרת הבינלאומית רייצ'ל ברטון פיין כסולנית לסיום העונה של האנסמבל. רייצ'ל היא נגנית וירטואוזית, מבריקה, יצירתית ואנרגטית, שהביאה לאנסמבל הרבה מהרוח וסגנון הנגינה שלה. הקונצרטים איתה היו סוחפים, ולאחריהם הקהל "עט" עליה לקבל חתימות, להצטלם ולרכוש את הדיסקים שלה. הנה ביצוע הפרק האחרון של "הקיץ" של ויולדי מהקונצרט איתה ביוני האחרון בשטריקר.

הגאלה בקשת אילון

לסיום קורס הקיץ הבינלאומי "קשת אילון" התארחנו בקונצרטי הגאלה שהתקיימו במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, וערב קודם לכן בקיבוץ אילון, ליוינו כמה מהסולנים המצטיינים משתתפי הקורס (שניים מהם יופיעו איתנו השנה כסולנים גם בעונת הקונצרטים הרגילה שלנו – הכנר מיכאל שחם והכנרת ליאה ז'ו), ולסיום ביצענו ביחד עם כל משתתפי הקורס את היצירה "ישראל 70" של אריה ברדרומא, המבוססת על שירים ישראליים מ-70 שנות המדינה. מיכאל שחם בן ה-15 ניגן איתנו את מנגינת הנושא מ"רשימת שינדלר" של ג'ון ויליאמס. הנה הביצוע שלו:

פותחים עונה עם איתמר גולן ומיכאל שחם

בקונצרט פתיחת העונה של האנסמבל יתארח הפסנתרן הבינלאומי איתמר גולן, שביחד עם הכנר הצעיר מיכאל שחם, יבצע איתנו את הקונצ'רטו לכינור ופסנתר של מנדלסון. עוד בתכנית – סינפוניה מס' 10 של מנדלסון ושלישיית הפסנתר אופ. 99 של שוברט עם איתמר גולן, מיכאל שחם וטליה ארדל בצ'לו. הקונצרטים יתקיימו בחיפה ב-6 באוקטובר, בתל אביב ב-7 באוקטובר, ובעכו ב-9 באוקטובר. זה הזמן לרכוש כרטיסים לעונת הקונצרטים הקרובה של סולני תל אביב. לכרטיסים לקונצרט הפתיחה בתל אביב לחצו כאן 

איתמר גולן. בקרוב אצלנו

 

ברכה חמה לכל קוראי הבלוג לשנה טובה, מלאה בעשייה, יצירה, בריאות והצלחה.
ממני, ברק טל

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

לזכרם

"עוד תזהיב החיטה
עוד יטחן הטוחן
עוד ילוש האופה
ואין מי שיברך
על הלחם"

יעקב ברזילי.

המילים המצמררות האלה נכתבו על-ידי המשורר יעקב ברזילי, לזכרם של 1600 היהודים אשר נשרפו חיים בידי שכניהם הפולנים בעיירה ידוובנה (Yedvabne) בקיץ 1941. השיר הזה, ביחד עם ארבעה נוספים, הולחנו על-ידי יבגני לויטס למחזור השירים "עד מתי", לסופרן ותזמורת מיתרים. בקונצרטים הקרובים של האנסמבל נבצע את מחזור השירים הזה עם זמרת הסופרן קלייר מקנאג'י.

יעקב ברזילי הוא משורר ניצול שואה יליד הונגריה, שמרבית שיריו עוסקים בשואה. ביצעתי בעבר שתיים מיצירותיו המולחנות – "ספינת אהבה" של יוסף ברדנשוילי (עם זמרת הסופרן אירית שטרק) ו"תמונות מאוספו הפרטי של אלהים" של אהרון חרל"פ (עם זמרת הסופרן סיון רותם). על מחזור השירים "עד מתי", שאותו נבצע בעוד פחות משבועיים, כותב המלחין יבגני לויטס: קריאה בספריו של יעקב ברזילי הממה אותי בשל יופייה של שירתו הכואבת, המוקדשת לשואה. רבים משיריו של ברזילי הולחנו בעבר על-ידי מלחינים אחרים, ואני רציתי ליצור דבר מה חדש ושונה. גיליתי שיר קצר, כל כולו בית בן ארבע שורות, ונדהמתי מן הבהירות שבה ניתן להביע דבר כה חזק בכמה מלים בודדות. חוויה זו עוררה בי השראה להלחין מחזור המבוסס על חמישה שירים קצרים. אני מוצא את שירתו של ברזילי מלאת משמעות עמוקה, ומקווה כי המוזיקה תצליח להעביר אל המאזינים את הרגש העוצמתי הגלום בה."

barzilai

המשורר יעקב ברזילי

 

בערב יום השואה לפני 7 שנים (15.4.2007), ביצעתי עם האנסמבל קונצרט במוזיאון תל-אביב מיצירותיהם של מלחינים שנספו בטרזנשטט. אחת היצירות הטובות ביותר מבין אלה שנכתבו בטרזנשטט היא הפרטיטה לתזמורת מיתרים של גדעון קליין, שנכתבה תחילה כשלישיית מיתרים ב1944. היצירה תוזמרה מאוחר יותר לתזמורת מיתרים, ואותה ביצענו לסיום אותו קונצרט במוזיאון תל אביב. הנה ביצוע הפרק הראשון של אנסמבל סולני תל-אביב מאותו קונצרט.

גדעון קליין נרצח בטרזנשטט בגיל 26 בלבד, וניתן לשמוע ממה שהוא הספיק להלחין איזה כישרון מוסיקלי גדול הוא היה.

תשע"ב בתמונות ובסיפורים

כמה שעות הספקנו לישון לפני הקונצרט בחג המוסיקה הישראלית? איפה החלה מסורת הטאקי באנסמבל? מי היה האורח "הסודי" בערב הגאלה הבלתי נשכח? כמה פעמים שרנו יחדיו על הבמה את השיר "יורה יקר השקה נא…"? על מה זעמה אחת המנויות שלנו בערב האופראי? רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה, סיכום השנה החולפת של האנסמבל בתמונות ובסיפורים

ספטמבר 2011: איפה בדיוק החלה מסורת הטאקי באנסמבל? נכון, זה קרה בנסיעה הקצרה לסלוניקי במוצאי ראש השנה שעבר. כך בילינו את שעות ההמתנה הרבות בשדה התעופה. כאן לימדנו את יוליה את חוקי המשחק. אוקטובר 2011: כ-4 שעות שינה בלבד הפרידו בין שובנו מסלוניקי לפנות בוקר לבין החזרה והקונצרט במסגרת חג המוסיקה הישראלית (יש כאלה שישנו קצת יותר, אבל זה הממוצע). לא נתוני פתיחה אידאליים לקונצרט בשידור חי. ומילא אם זו היתה תכנית "קייטנה", אבל איתן שטיינברג, גורי אגמון, דניאל עקיבא ונעם סיון בערב אחד? קצת מוגזם… תמר ענבר היתה הסולנית באבוב ב"ממעמקים" של דניאל עקיבא. בסופו של דבר עברנו את זה בשלום!!אוקטובר 2011: כהכנה ל"מהפכה הווקאלית" שלנו, גם את העונה הקודמת פתחנו בקונצרט ווקאלי עם מקהלה. אז שרו איתנו חברי אנסמבל זמרי מורן, העונה זו תהיה מקהלת זמרי קולגיום, איתה התחלתי לעבוד לאחרונה. נובמבר 2011:  13 פעמים??? באיזשהו שלב היה נדמה שעברנו לגור במוזיאון תל-אביב… 13 פעמים שרנו ביחד את השיר "יורה יקר, השקה נא, הרווה שדות וניר" (שיר הילדים שלפיו מוצרט כתב את פרק הסיום מהקונצ'רטו מס' 27 שלו), 13 פעמים שמענו את המשפט "כל-כך פשוט… כל-כך יפה… כל-כך מושלם". סדרת הקונצרטים עם אסתרית בלצן דצמבר 2011: פרוקופייב או רון ויידברג? הקונצרט השני למנויים, עם גיל וסיון כסולנים. במהלך החזרות לקונצרט קיבלנו מכתב שבו נאמר שאסור לנו להציג ולבצע את הקונצ'רטו לשני פסנתרים כיצירה של פרוקופייב. המלחין רון ויידברג, שכתב את היצירה על-פי הקונצ'רטו לשני פסנתרים של פרוקופייב, מיהר להבהיר שזוהי יצירה שלו, וכך התאפשר ביצועה. גם הקונצרט הזה שודר בשידור חי ברדיו דצמבר 2011: האנסמבל מנגן ללא מנצח מיצירות באך באולם "צוותא". איזו אחידות בהרמת הקשתות!!! התכנית הזו חזרה עוד מספר פעמים במהלך העונה – בכפר-שמריהו, בזכרון יעקב ובטבריה.דצמבר 2011: האורח "הסודי" שהצטרף ליוני רכטר בסיום ערב הגאלה – שלומי שבן. "כולם אומרים ששוב היא כאן", לסיום הערב הבלתי נשכח. אפשר לומר שאת מסורת ה"הפתעות" של האנסמבל התחלנו כבר בערב הזה.

פברואר 2012: עוד קונצרט לא שגרתי המרמז על הצפוי בעונה הקרובה – הערב האופראי של מוצרט, שבו שברנו את חוקי הקונצרט המקובלים בימינו. פירקנו את הסימפוניה ה40 לארבעה פרקים שבוצעו במהלך הערב, בין הפרקים אלי גורנשטיין הקריא ממכתבי מוצרט ובוצעו אריות שונות. לסיום אלי גורנשטיין בעצמו שר עם יקי ראובן במנדולינה את "Deh vieni alla finestra". לצד התגובות המשבחות קיבלנו גם טלפון זועם ממנויה שטענה ש"לא עושים דברים כאלה…" אני מניח שבעונה הקרובה, אם היא תחליט לבוא, היא מאוד תסבול בקונצרטים שלנו…

מרץ 2012: תשובה מוחצת לקהל שחושש משינויים – הפסנתרן והמנצח דוד גריילסאמר שהתארח אצלנו כסולן וכמנצח בקונצרט סוחף ומלא אנרגיה. אצל דוד, המנהל המוסיקלי של התזמורת הקאמרית של ז'נבה, אין שיקולים של "מה יגיד הקהל". הוא הולך עם מה שהוא מרגיש ורוצה לבצע. אם הוא הצליח לשנות את מתכונת הקונצרטים בז'נבה ולהביא לשם קהל חדש, למה שאנחנו לא נעשה זאת בארץ?

מאי 2012: קונצרט סיום העונה עם המנצח האורח אנטונלו מנקורדה. גם כאן התכנית היתה לא שגרתית – כל היצירות נכתבו במאה ה-20. אפילו ההדרן של הסולן חגי שחם נכתב בשלהי המאה ה-20 – פרלוד לכינור סולו של מנחם צור. הקהל שרד את הקונצרט בגבורה ויצא הפעם ללא פגע.

יוני 2012: חזרה בבוקר וקונצרט בערב (שוב בשידור חי ברדיו). קונצרט מיצירות מרק לברי. את היצירה שביצענו לראשונה בערב הזה, לקחנו איתנו כעבור חודשיים לקונצרט בשוייץ (בתמונה הבאה)

אוגוסט 2012: האנסמבל בהרים בשוייץ לקונצרט במסגרת פסטיבל Les Sommets du Classique. הצלחה גדולה לסיום העונה, עם הזמנה לשוב בקיץ הבא.

לקראת השנה החדשה, אני רוצה לאחל לקהל המסור והנאמן של סולני תל-אביב, לחובבי המוסיקה, למוסיקאים ולכל קוראי הבלוג הזה – שתהיה שנה טובה, מתוקה, מוצלחת, שנת בריאות, שנת אהבה, שנת שלום, שנה של הרבה מוסיקה טובה!!!

שלכם, ברק טל

 

 

על אלי גורנשטיין, התזמורת מברלין ויוני רכטר

מחר אני מתחיל סדרה של פרוייקטים שונים ומגוונים: שבוע מרוכז של חזרות וקונצרטים עם תזמורת נוער משותפת גבעתיים-ברלין, קונצרטים עם יוני רכטר והתזמורת הקאמרית הישראלית, ערב אופראי עם האנסמבל, סולנים מהאופרה הישראלית ואלי גורנשטיין

אחרי ההתאוששות מערב הגאלה המרגש, אני לאט לאט חוזר לשגרת החיים. אבל השגרה הזו מורכבת מפרוייקטים שונים שכל אחד מהם הוא מיוחד, מרגש ולא שגרתי.

מחר מתחיל שבוע מאוד מיוחד שבו התזמורת הצעירה שלי מקונסרבטוריון גבעתיים תארח את התזמורת מביה"ס למוסיקה ע"ש לאו קסטנברג מברלין. זהו המפגש הרביעי בין שתי התזמורות – עד עכשיו התזמורת מגבעתיים ביקרה פעמיים בברלין, והתזמורת מברלין ביקרה כאן פעם אחת. במהלך הימים הקרובים נבלה ביחד בחזרות מרוכזות בבית דניאל בזכרון יעקב, ובתחילת השבוע הבא נקיים שני קונצרטים משותפים, ברמת אפעל ובתיאטרון גבעתיים. מעבר לחוויה של עשייה מוסיקלית משותפת, יש כאן גם צד חברתי מאוד מרגש – התקשורת בין שתי הקבוצות של בני הנוער הולכת ומשתפרת במהלך ימי העבודה המשותפים, הקרח לאט לאט נשבר, נוצרות חברויות והיכרויות חדשות ובסופו של השבוע תמיד קשה לילדים להיפרד מחבריהם מהקבוצה השנייה.

הקונצרט המשותף של שתי התזמורות בשנה שעברה בברלין

הפרוייקט הבא שלי, מיד עם סיום השבוע עם הגרמנים, הוא הופעה עם יוני רכטר והתזמורת הקאמרית הישראלית. עם יוני רכטר הופעתי ממש לא מזמן בערב הגאלה של סולני תל-אביב, אבל אז הוא הגיע כאורח לשלושה שירים. כאן זה מופע מסוג אחר לגמרי. זה יהיה קונצרט שבו לצד פרקים מיצירות קלאסיות כמו הסימפוניה הפסטורלית של בטהובן והסימפוניה האיטלקית של מנדלסון – יוני רכטר ינגן בפסנתר פרק מקונצ'רטו של באך, וגם יצירה לפסנתר ותזמורת שהוא כתב, וכמובן יהיו כמה עיבודים תזמורתיים לשיריו המוכרים כמו שבת בבוקר, מה עושות האיילות ובלעדייך. זה יהיה מופע שבו נקפוץ מבאך ליוני רכטר ובחזרה, סגנונות יתערבבו אחד בשני ויצירות חדשות יתמזגו עם יצירות קלאסיות בנות מאות שנים. הזמרת יעל צבי, שהתארחה אצלנו בערב הגאלה, תתארח גם במופע הזה ותשיר מחרוזת מתוך סיפור הפרברים של לאונרד ברנשטיין. המופע יתקיים במוזיאון תל-אביב ב11.2, ובמודיעין ב15.2

יוני רכטר ואני עם סולני תל-אביב לפני שלושה שבועות.

ומיד אחרי הפרוייקט עם יוני רכטר, פרוייקט נוסף של סולני תל-אביב – ערב אופראי של מוצרט. בערב הזה נארח את זמרי האופרה הישראלית אלה וסילביצקי, נעמה גולדמן ועודד רייך, אשר יופיעו באריות ודואטים מתוך האופרות "דון ג'ובאני", נישואי פיגארו", "כך עושות כולן" ועוד. אלי גורנשטיין יקריא ממכתביו של מוצרט ואף ישיר אריה אחת כסולן. ננגן את הסימפוניה ה40 של מוצרט באופן לא שגרתי – ארבעת פרקי היצירה יהיו פזורים לאורך הערב, כפי שמוצרט נהג לעשות בקונצרטים שלו בוינה. ערב מאוד מיוחד עבורי שיתקיים פעמיים – בחיפה ב25.2 ובתל אביב ב26.2

שוברים שיאים באנסמבל

15 יצירות שונות, חמישה קונצרטים בחמישה אולמות שונים, ארבע חזרות, שלוש תכניות שונות, שתי הרצאות, סדרת קונצרטים חדשה, מקהלה, סולנים, ביקורות מפרגנות בעיתונים ועוד. זה היה ההספק שלנו בשבוע האחרון.

עכשיו אפשר לקבוע בוודאות – בשבוע האחרון שברנו כמה שיאים באנסמבל. אף פעם לא היתה לנו כל-כך הרבה פעילות בשבוע אחד. לסיכום השבוע הזה הנה סקירה קצרה של האירועים: במוצ"ש האחרון היה לנו קונצרט פתיחת העונה בחיפה, עם אנסמבל זמרי מורן וסולנים, עליו כתבתי כאן. עם אותו קונצרט הופענו שוב למחרת בתל-אביב באולם עינב. לפני כל אחד מהקונצרטים היתה לנו הרצאה מקדימה בהשתתפות האנסמבל והמקהלה. זו היתה פתיחת עונה מאוד מרגשת, שכללה גם קטע לזכרו של מתן גבעול ז"ל (פרק שני מהסרנדה של אלגר), מיסות נפלאות של שוברט והיידן, עיבוד שלי לחמישיית מיתרים של מוצרט, ויצירתו הנהדרת של נעם סיוון "ביתן הבדידות" למקהלה ותזמורת, עפ"י טקסטים של דני כהן ז"ל.

הקונצרטים זכו לתגובות מצויינות של הקהל והביקורת: " ברכות לסולני תל-אביב המצויינים על ערב שהיתה בו עשיית מוסיקה מלב אל לב… הביצוע היה מצוין" אורה בינור, מעריב; "צליל רך ועוטף… כדאי מאוד לשמוע" חגי חיטרון, הארץ. בראשון בערב, לאחר הקונצרט בתל-אביב, יצאנו לחגוג במסעדה איטלקית.

למחרת, ביום שני בבוקר, התחלנו חזרות לקראת הקונצרט הראשון בסדרה החדשה שלנו בכפר-שמריהו. התכנית כללה את סויטת הולברג של גריג, הסימפוניה הפשוטה של בריטן, דיברטימנטו ברה של מוצרט והעיבוד שלי לחמישיית המיתרים של מוצרט.

למרות העייפות החזרות הלכו טוב והיו יעילות, וביום רביעי בבוקר כבר התחלנו בחזרות על תכנית שלישית – התכנית עם אסתרית בלצן. במרכז תכנית זו הקונצ'רטו לפסנתר מס' 23 בלה מז'ור של מוצרט, וכן פרקים וקטעים מ7 יצירות נוספות של מוצרט – קונצ'רטי לפסנתר מס' 1, מס' 9, מס' 20, מס' 21, מס' 25 ומס' 27 וכן הסימפוניה הקונצרטנטית שלו לכינור וויולה, עם הסולנים הנפלאים קובי רובינשטיין בכינור וגיא בן ציוני בויולה. החזרה ברביעי בבוקר היתה ארוכה וההספק היה מצוין. סיימנו את החזרה, התפזרנו, ובערב נסענו לכפר-שמריהו לקונצרט שלקראתו עבדנו ביומיים שלפני כן.

האנסמבל הגיע לכפר-שמריהו חולה – לא פחות מחמישה נגנים (מתוך 15) היו חולים באותו ערב. לאחר חזרת בלאנס באולם, פתחנו את הסדרה החדשה שלנו בכפר-שמריהו מול קהל של כ150 איש. הקונצרט היה טוב, האנסמבל היה מאוד מרוכז למרות המצב הבריאותי. ליוויתי את הקונצרט  בדברי הסבר בסגנון קליל ובלתי פורמלי – על המוסיקה, עלי ועל האנסמבל. הבחנתי שזה תורם ועוזר לקהל להנות מהקונצרט, ואז פניתי אליהם בבקשה להביא לקונצרט הבא עוד חברים על מנת שהאולם יהיה מלא לגמרי. את התוצאות של זה נראה בקונצרט הבא.

למחרת הקונצרט בכפר-שמריהו, ביום חמישי בבוקר, היתה לנו חזרה שניה ואחרונה עם אסתרית בלצן. מיד עם סיומה יצאנו להפסקה של שעתיים שאחריה נסיעה לכפר-סבא לקונצרט ראשון בסדרה של 13 קונצרטים, שהתקיים בהיכל התרבות כפר-סבא. מכיוון שזה היה הקונצרט הראשון והיו מעט חזרות נדרשנו לריכוז גבוה במיוחד. הקונצרט היה מאוד יפה ומרגש, וההנחיה של אסתרית מדהימה בעיני. היא ממחישה את המוסיקה הנפלאה של מוצרט באמצעות סיפור חייו, משפחתו, מסעותיו והופעותיו. למחרת, יום שישי (אתמול)  ב9 בבוקר התייצבנו שוב, הפעם במוזיאון תל-אביב, לקונצרט נוסף עם אסתרית. לאחר חזרת בלאנס שכללה גם בדיקת מיקרופונים, תאורה, מסך וכד', עלינו להופיע מול אולם מלא במוזיאון תל-אביב.

הקונצרט היה הרבה יותר טוב מאשר בערב שלפני, האנסמבל צלצל מצוין, הסולנים היו נהדרים והאקוסטיקה הנהדרת והאולם המלא במוזיאון עזרו לאנרגיות של האנסמבל.

עכשיו שבת בבוקר, ויש לי קצת זמן לכתוב וגם להירגע מהשבוע הקשה. הקונצרטים עם אסתרית ימשיכו גם מחר ובמהלך כל חודש נובמבר, אבל אחרי שעברנו כבר שני קונצרטים בהצלחה, הלחץ ירד.