קצת קשה לסכם במילים פרוייקט כמו זה שהיה לנו עם ליאה ז׳ו. חווינו יחד כל כך הרבה חוויות, רגעים מרגשים, מצחיקים, מלחיצים. יצרנו הרבה מוסיקה בפני קהלים גדולים, מגוונים ונלהבים, ובעיקר נהנינו מנגינתה המדהימה ואישיותה הכובשת של ליאה ז׳ו בת ה-12.
ילדה מעולם אחר
היו רגעים ששכחתי שעומדת לצידי סולנית שהיא ילדה בת 12. פרט למראה החיצוני שלה, משום בחינה ליאה ז׳ו היא לא ילדה. האישיות שלה בוגרת, ההבנה המוסיקלית שלה היא כמו של אמנית בשלה, היכולת הכנרית שלה פנומנלית, יש לה הבעה מוסיקלית, אמירה אישית, יכולת ריכוז בלתי רגילה, חוש הומור, ואהבה אמיתית לעשייה מוסיקלית. קל מאד ללוות אותה, הכל מאד ברור וטבעי בנגינה שלה, וגם כיף לעשות איתה מוסיקה. היא ניגנה איתנו מצד אחד יצירות וירטואוזיות כמו הפנטזיה על נושאים מכרמן של וקסמן והרונדו קפריצ׳יוזו של סן סנס, ומצד שני יצירות ליריות כמו הסרנדה המלנכולית של צ׳ייקובסקי ומנגינת הנושא מרשימת שינדלר, וגם קונצ׳רטו תובעני וגדול של מוצרט – מספר 5. ובכל אלה היא הרשימה מאד בכל צליל ובכל פראזה שניגנה.
ליאה ז׳ו עם האנסמבל בגוש עציון
במהלך הקונצרטים איפשרנו לקהל גם לשאול אותה שאלות, ובכל קונצרט אכן היו כמה שאלות, לרוב אותן שאלות – מאיזה גיל היא מנגנת וכמה שעות ביום היא מתאמנת. גם התשובות שלה היו מאד בוגרות ומעניינות, ובמיוחד היא הפתיעה בתשובתה לשאלה השנייה (שעות האימון) – כשהיא אמרה שהיא מתאמנת לפי מטרות ולא לפי שעות. כשהיא משיגה את המטרה היא מסיימת להתאמן, גם אם זה לוקח 10 דק' או 30 דק' בלבד. אבל המקסימום שלה – 3 שעות! ממש שונה ממה שניתן לדמיין אצל "ילד הפלא" הטיפוסי, שהוריו לוחצים עליו להתאמן 5 שעות כל יום ודוחפים אותו להופיע כמה שיותר על מנת שיביא להם כבוד. כאן מדובר בילדה שמנגנת מתוך אהבה אמיתית ולהט אמיתי למוסיקה, אוהבת את הכינור ואת המוסיקה, אבל אוהבת גם את החיים ומתעניינת גם בהרבה דברים אחרים.
ליאה ז׳ו מודה לקהל הרב שמילא את אולם הקונסרבטוריון בת"א
הקונצרטים שלנו איתה עוררו הרבה התעניינות גם בתקשורת, והיו הרבה כתבות וראיונות לקראתם גם בעיתונות וגם ברדיו ובטלביזיה.
ראיון בעכו למגזין הערוץ המקומי עכו-נט
ראיון עם קובי מידן למגזין "סוכן תרבות"
הנה התכנית "סוכן תרבות" עם קובי מידן שבה הכתבה עם ליאה ז׳ו ועם האנסמבל, החל מדקה 16:06
סדרת גיבוש
כשמנגנים יחד במשך שבועיים ונפגשים כמעט כל יום, באולם החזרות, בנסיעה משותפת באוטובוס או על הבמה – זה משפר, מגבש ומחזק את התזמורת, גם מבחינה מקצועית, ולא פחות חשוב – מבחינה חברתית.
כך היה בפרוייקט הזה. צברנו הרבה חוויות יחד, עברנו תהליך והתקדמות יפה עם כל אחת מהיצירות בתכנית, והתגבשנו הן כקבוצה והן כאנסמבל. היצירה של אדיר לוי "מוזיקה על ים ואדמה", שאותה ביצענו בבכורה עולמית, עברה תהליך ממש מדהים, והתקדמה מביצוע לביצוע. השיא היה בקונצרט בתל אביב, שם הביצוע של היצירה הגיע לרמה גבוהה ביותר. בכלל, היצירה הזו זכתה לתגובות נלהבות מאד מהקהל, וגם לאנסמבל זו היתה חוויה מיוחדת לעבוד עליה ולנגן אותה.
נגני האנסמבל עם המלחין אדיר לוי ברגע מחוייך במיוחד
שלג, פינג פונג ומרק חם
הקונצרט שלנו עם ליאה ז׳ו בגוש עציון היה בסכנת ביטול בגלל השלג הכבד שהיה צפוי לרדת ביום הקונצרט. למזלנו, עיקר השלג ירד בלילה שלפני ועד הקונצרט הוא נמס, וביום הקונצרט הכניסה לגוש עציון כבר היתה פתוחה וניתן היה לקיים את הקונצרט כמתוכנן. כשהאוטובוס הוריד אותנו בפתח האולם באלון שבות היו עדיין שרידי שלג על הכביש, וזה כמובן גרם להתרגשות אצלנו. בכל זאת, לא כל יום רואים (שרידי) שלג…
כשנכנסנו לפואייה של האולם ההתרגשות גברה – בכל שטח הפואייה היו שולחנות פינג פונג, כדורים ומטקות. כמובן שכל הנגנים, וגם הסולנית ליאה ז׳ו ואני, מיד התחלנו לשחק, וזה שחרר את כולנו.
ואם זה לא הספיק, אחרי כל אלה עוד קיבלנו מרק חם וטעים מהמארחת שלנו ומנהלת סדרת הקונצרטים סימה גל. זו היתה ללא ספק קבלת פנים מושלמת, שגרמה לכולנו להתחיל את חזרת הבלאנס עם הרבה אנרגיה וחיוך.
החלפת יצירה בהתראה קצרה
חוויה דרמטית ובלתי צפויה היתה לנו לפני הקונצרט בחיפה, שהיה הרביעי מתוך הסדרה של ששת הקונצרטים. מסיבות שאינן תלויות בנו, נאלצנו ברגע האחרון לשנות את אחת היצירות – הפנטזיה של וקסמן על נושאים מתוך האופרה כרמן לכינור ותזמורת. זאת לאחר שכבר הקדשנו ליצירה חלק מזמן החזרות ואף התחלנו להופיע איתה. וכך הגענו למצב, שעל הבמה בחזרת הבלאנס הקצרה שלפני הקונצרט בחיפה עשינו עם ליאה ז׳ו חזרה ראשונה (ואחרונה) על הרונדו קפריצ׳יוזו של סן סנס, ב-30 דקות בלבד. כמובן שגם ליאה ז׳ו ניגנה בעבר את היצירה ואפילו הופיעה ביחד איתנו בקיץ האחרון עם יצירה זו בגאלה של קשת אילון. אבל עדיין, להתכונן בהתראה קצרה שכזו, וללמוד שוב את היצירה יחד, ומיד להופיע איתה מול קהל, זו משימה לא פשוטה, לא לסולנית ולא לתזמורת ולי. את הביצוע בחיפה אפשר לומר ש"הצלחנו לעבור בשלום", ולמחרת בתל אביב זה היה כבר ביצוע מבריק וסוחף של ליאה, עם ליווי מוקפד ומדוייק של התזמורת. זה היה בהחלט מאורע יוצא דופן ומאד לא צפוי, אבל החלפת יצירות ברגע האחרון זה כמובן חלק מהמקצוע, והפעם כולנו חווינו את זה על בשרנו.
הנה ביצוע הרונדו קפריצ׳יוזו מהקונצרט שהתקיים בתל אביב
תגובות נלהבות ושבחים בלתי פוסקים
עכשיו, כשסדרת הקונצרטים הסתיימה, ואחרי שנפרדנו מליאה ז׳ו ומאמה שהיו איתנו יחד במשך כמעט שבועיים, אפשר להסתכל בהנאה על התגובות הנפלאות לקונצרטים. הנה כמה תגובות שפורסמו ברשתות החברתיות:
מדהים, מדהים! הנאה צרופה!
היה מהמם. תודה רבה רבה.
Thank you for an amazing evening
Superb! Bravo! Leia is getting to be better and better, warms my heart
תענוג לבוא לקונצרט בו יש מעין רב שיח עם הקהל בנינוחות ושלווה.
!הדור הצעיר מתחבר למוסיקה בקלות רבה יותר, כשזו מוגשת לו בגובה העיניים
הומור קליל בין הקטעים כמו משב רוח קל
מעבר למוסיקה המצוינת, אני נהנית מהפירגון של חברי האנסמבל לחברים האחרים ולאורחים.
אז זו גם ההזדמנות שלי להודות מכאן לקהל הרב שמילא את האולמות בכל ששת הקונצרטים, תמך, פרגן ונתן לנו אנרגיות להיות במיטבנו.
פרידה ומסיבה מאולתרת לסיום
מכיוון שזה היה באמת פרוייקט מיוחד ויוצא דופן שבו התזמורת, הסולנית ואמה, המלחין אדיר לוי, המפיקה שלנו ואני בילינו יחד במשך שבועיים, ואחריו כל אחד התפזר לדרכו, החלטנו לעשות ארוע קטן לסיום. בהפסקת הקונצרט האחרון, שהתקיים באשקלון, התכנסנו כולנו לצילום משותף, מילות תודה, ברכות, עוגה וחיבוקים. וכך הסתיים לו פרוייקט בלתי נשכח, שהיה אחד מהשיאים שלנו העונה.
סולני תל-אביב 