לקראת אתגר רציני

מחר בערב נבצע קונצרט שלם מיצירות של מלחינים ישראליים, בתמיכת איגוד הקומפוזיטורים. האתגר גדול, היצירות תובעניות, ואנחנו דרוכים. שלוש חזרות כבר מאחורינו, מחר בבוקר חזרה גנרלית במרכז עינב, ובערב הקונצרט.

20131210_114354

טלי גולדברג, שמובילה את האנסמבל בפרוייקט הזה, מכוונת את האנסמבל בחזרה הבוקר.

 

זה פרוייקט מאד מאתגר ומעניין עבורנו. דווקא בגלל שכל היצירות חדשות לכולנו, וזמן החזרות מאוד מוגבל (ארבע חזרות בסה"כ לכל התכנית), החזרות מתנהלות באינטנסיביות ובריכוז גבוה. ארבע היצירות שונות מאד אחת מהשנייה, כולן טובות, ולכל אחת יש את הקשיים שלה. ביצירה של אלון נחושתן "נוף קדומים" יש הרבה קשיים ריתמיים והרבה בעיות אינטונציה (קטעים רבים כתובים באוניסונו), ביצירתו של קרל ווליאנסקי "קול קורא במדבר" לחליל ומיתרים (עם הסולנית הנפלאה שלנו רותי רון) יש הרבה מקומות שכל נגן מנגן תפקיד שונה, או שכל סקציה מנגנת חומר מוסיקלי שונה, וצריך ליצור בלאנס נכון ותאום בין כולם. ביצירה של הגר קדימה "שלום" הרבה פעמים לכל קבוצה כתובה דינמיקה שונה, וצריך ליצור בלאנס נכון. ובסימפוניה הקאמרית של יורי ברנר יש חמישה פרקים, ובהם כל סוגי הקשיים – פרק אחד ריתמי, בפרק אחר יש הרבה פסז'ים קשים, בפרק אחר צריך למצוא את האוירה, הצליל והבלאנס הנכונים וכו'. על כל אלה ניסינו לעבוד, כמיטב יכולתנו, בשלוש החזרות שהיו עד כה. לשמחתי, הנגנים מצויינים, ההתקדמות מהירה, ושיתוף הפעולה, כמו תמיד, יוצא מהכלל. מחר יש לנו חזרה אחרונה בבוקר, וקונצרט בערב. הקונצרט בשעה 20:30 במרכז עינב, והכניסה לקהל הרחב חופשית.

שיהיה לנו בהצלחה

 

קלאסיקה של המאה ה20

אחת מיצירות המופת של המאה ה20 לתזמורת מיתרים היא הדיברטימנטו של ברטוק. הפעם האחרונה שביצענו אותו היתה בנובמבר 2005. בעונה הקרובה, בקונצרט למנויים מס' 6, נבצע אותו שוב. הנה הפרק הראשון מהביצוע ב2005

Bartok

בלה ברטוק (1881-1945)

הרפרטואר הטבעי של האנסמבל הוא מוסיקה מהמאה ה18 ומוסיקה מהמאה ה20 ועד ימינו. המאה ה19 היא קצת יותר בעייתית עבורנו, כי מרבית היצירות שנכתבו במאה זו מיועדות לתזמורת גדולה בהרבה מהאנסמבל. במאה ה20 לעומת זאת ניתן למצוא כמה יצירות מופת למיתרים – המטמורפוזות של שטראוס, ליל הוד של שנברג (שאמנם נכתבה ב1899 אבל שנברג נחשב למלחין של המאה ה20) וכמובן – הדיברטימנטו למיתרים של ברטוק. אלו הן ממש קלאסיקות של הרםרטואר למיתרים מהמאה ה-20, וכמובן שכבר ביצענו באנסמבל את שלושתן. בעונה הקרובה נשוב ונבצע את הדיברטימנטו של ברטוק, בקונצרטים שיתקיימו בחודש מאי בחיפה, תל-אביב וכפר-שמריהו.

זו הזדמנות להיזכר בביצוע הקודם שלנו, מנובמבר 2005. הקונצרט התקיים בקונסרבטוריון שטריקר, ובביקורת של נעם בן זאב ב"הארץ" נכתב על הביצוע: "…נגינה עוצרת נשימה של "דיוורטימטו" למיתרים מאת ברטוק – ביצוע יחיד במינו ליצירה הזאת, כנראה הדיוורטימנטו הטראגי היחיד שנכתב אי-פעם, שבביצוע ברק טל והתזמורת הביא להתרגשות רבה." הנה הפרק הראשון מאותו קונצרט. את תפקידי הסולו מנגנים גלעד הילדסהיים וטלי גולדברג בכינורות, יואל גרינברג בויולה, יוני גוטליבוביץ' בצ'לו וערן בורוביץ' בקונטרבס.

 

 

השביתה הסתיימה, הנגנים מחו"ל מגיעים מחר

בזכות סיום השביתה בנתב"ג יוכלו נגני האנסמבל המתגוררים בחו"ל להגיע לארץ כמתוכנן, מחר, ולהשתתף בחזרות שיחלו ביום ד'.

יומיים של חרדות עברו עלי בעקבות השביתה בנתב"ג. בימים שלפני כל פרוייקט של האנסמבל נוחתים בארץ כמה נגנים המתגוררים בחו"ל, שבאים לכאן במיוחד, על-מנת לנגן באנסמבל. נגנים אלה שומרים באמצעות האנסמבל על קשר עם הארץ בזמן שהותם בחו"ל, וחלקם אף חוזרים לארץ בסופו של דבר. לקראת קונצרט הגאלה אמורים להגיע מחר ארבעה נגנים משמעותיים מאוד לאנסמבל – האבובנית הראשונה שלנו תמר ענבר, מובילת כינור שני טלי גולדברג, ושני הקלרניתנים שלנו עידו אזרד ומיכל לבקוביץ'. ביום ד' מתחילות החזרות. השביתה בנתב"ג העמידה בסכנה את הגעתם ואילצה אותי לחשוב על פתרונות יצירתיים במקרה שהם לא יגיעו. גם הסולן שלנו, עמית פלד, מגיע לקונצרט הזה מחו"ל (מארצות הברית), כך שאי הגעתם היתה עלולה ליצור בעיה רצינית מאוד. הדבר היחיד שהצלחתי לעשות לאור המצב, היה לקוות לטוב.

BER_0202

טלי גולדברג, מובילת כינור שני. מגיעה אלינו מאמסטרדם.

ובאמת, בסופו של דבר, תקוותיי נענו, השביתה הסתיימה, וכולם אמורים להגיע.

הנה סרטון שהוקרן בערב הגאלה הקודם, על הישראלים של האנסמבל המתגוררים בחו"ל.

 

הצצה לחזרת האנסמבל עם אנטיה וייטהאס

מחר מתחילים הקונצרטים של האנסמבל עם אנטיה וייטהאס. השבוע התקיימו החזרות בהובלתה ובהדרכתה, ומחר בערב אזכה לשמוע את האנסמבל מהקהל, באולם רפפורט בחיפה. הצצה אל החזרה הראשונה שהתקיימה השבוע ביום שלישי, בסרטון הוידאו שבתוך הפוסט

הקונצרטים של האנסמבל עם אנטיה וייטהאס –

מוצ"ש 9.2.2013 בשעה 20:30, אולם רפפורט בחיפה

יום א' 10.2.2013 בשעה 20:30, אודיטוריום שטריקר בתל-אביב

563205_463194440403067_855657570_n

סיום איכותי לעונה מוצלחת

המלחין צבי אבני נענה בחיוב לבקשתי להחליף ברגע האחרון את המלחין ינעם ליף כאורח של ערב הידידים אצל רפאלה חרל"פ בהרצליה. השיר "יש לי סימפטיה" של שלמה גרוניך (פרומו לקונצרט הגאלה של העונה הבאה) בעיבודו של יונתן קרן זכה לביצוע מלהיב של נגני האנסמבל. ואת עונת הקונצרטים סיימנו בביצוע איכותי ומגובש ליצירתו של מרק לברי "על נהרות בבל", בשידור חי ברדיו ואל מול אולם מלא במרכז עינב. סיכום הימים האחרונים של עונת 2011-2012

שיחה עם המלחין צבי אבני

 

 

בערבי הידידים האחרונים שלנו התחלנו לשלב שיחות עם מוסיקאים בכירים בסצנה המוסיקלית בארץ. הפורמט הזה זוכה להצלחה, ולכן גם בערב הידידים האחרון, שהתקיים במוצ"ש אצל רפאלה חרל"פ בהרצליה פיתוח, המשכנו במסורת זו. הפעם ארחנו את המלחין צבי אבני, חתן פרס ישראל. השיחה איתו היתה מעניינת, משעשעת ומרתקת, והיא כללה ניסיון להסביר לקהל מדוע המוסיקה המכונה "מודרנית" היא מוסיקה טובה שהוא יוכל להנות ממנה אם הוא יבוא בגישה הנכונה להאזנה, הערות על כמה מיצירותיו, כמה משפטים על ספרו האוטוביוגרפי החדש, וכמה אנקדוטות מצחיקות על פאול בן חיים וברכה צפירה (מתוך הספר). ערב הידידים זכה להצלחה גם בזכות הנגינה הנפלאה של ארבעה מחברי האנסמבל – טלי גולדברג וקורדליה הגמן בכינורות, יעל פטיש בויולה ויוני גוטליבוביץ' בצ'לו.  הם ניגנו ברגישות רבה שלושה פרקים מרביעיית "הציד" של מוצרט, פרק מתוך מחזור קטעי רביעייה של דבוז'אק, ושני שירים לסיום, שאחד מהם – יש לי סימפטיה – קשור קשר ישיר לתכנית העונה הבאה בה נארח את שלמה גרוניך לערב הגאלה. כ100 איש הגיעו לערב הידידים והתגובות היו נפלאות.

הרביעייה בפעולה

 

למחרת, ביום ראשון, התקיים ערב יוצא דופן לכבודו של המלחין מרק לברי. את החלק שלנו בערב הזה – יצירה של 12 דק' לתזמורת כלי קשת בשם "על נהרות בבל" – הכנו בחזרה אחת בלבד באותו הבוקר. החזרה היתה אינטנסיבית מאוד, תוך עבודה על הרבה פרטים. היינו צריכים ללמוד את היצירה ולהכין אותה ברמה הכי גבוהה (לשידור ברדיו) תוך כמה שעות. הריכוז בחזרה היה גבוה, וההתקדמות מהירה. הערב עצמו היה חגיגי מאוד, ונכחו בו הרבה מאוד מלחינים, מנצחים, נגנים ואנשי מוסיקה. אולם עינב היה מלא לגמרי, והארוע היה מכובד ויפה. עבורנו זה בהחלט היה סיום עונה מוצלח, שהשאיר את הנגנים ואותי עם טעם טוב.

 

החל משבוע הבא אכתוב סדרה של פוסטים שיעסקו בעונת הקונצרטים הבאה שלנו, תוך הצגת התכניות והאמנים האורחים. כדאי לעקוב.

 

ערב ידידים עם המלחין ינעם ליף ונגני האנסמבל

בעקבות ההצלחה של ערבי הידידים האחרונים, אנחנו מסיימים את העונה עם ערב ידידים נוסף, שיתקיים במוצ"ש הקרוב 16.6.2012 בהרצליה פיתוח. האורח הפעם יהיה המלחין פרופ' ינעם ליף

ינעם ליף

 

בערב הידידים האחרון לעונה זו, שיתקיים במוצ"ש הקרוב 16.6.2012 בהרצליה פיתוח, תנגן רביעיית מיתרים מנגני האנסמבל (קורדליה הגמן וטלי גולדברג בכינורות, יעל פטיש בויולה ויוני גוטליבוביץ' בצ'לו) רביעיות של מוצרט ודבוז'אק וכן עיבודים לשירי שלמה גרוניך. אורח הערב יהיה המלחין ינעם ליף. הוא ישוחח על נושא המוסיקה המכונה "בת זמננו", מדוע היא מפחידה את הקהל וכיצד ניתן להתגבר על הפחד הזה, על יצירתו "שלושה מדריגלים סתוויים" לצ'לו ותזמורת שתבוצע בעונה הבאה ע"י האנסמבל והצ'לן יוני גוטליבוביץ' (עם השמעת קטע מתוכה), וקצת על נושא החינוך המוסיקלי. ינעם ליף היה מורה שלי בתיכון לאמנויות ויצ"ו בחיפה ובאקדמיה למוסיקה בירושלים, והיתה לו השפעה גדולה על עיצוב אישיותי המוסיקלית ועל תפיסתי את החינוך המוסיקלי. בשנים האחרונות לימדנו ביחד בביה"ס לאמנויות ויצ"ו בחיפה, ובסיום השנה הזאת, עם מינויו לראש האקדמיה למוסיקה בירושלים, הוא ייאלץ, לדאבוננו, לעזוב את ביה"ס התיכון על-מנת להתמקד בעבודתו באקדמיה.

יוני גוטליבוביץ'

 

 

ערב הידידים יתקיים כאמור במוצ"ש הקרוב 16.6.2012 בשעה 20:30 בביתה של רפאלה חרל"פ בהרצליה פיתוח, רחוב הקדמה 59. להזמנת כרטיסים ניתן להתקשר לטלפון 054-4940317

היום יום הולדת לסולני תל-אביב

קצת קשה להאמין, אבל כבר עברו 10 שנים מקונצרט הבכורה של האנסמבל ב8.5.2001 במרכז עינב בתל-אביב. זכרונות מימי בראשית של האנסמבל

אנסמבל סולני תל-אביב בחזרה הראשונה שלו מאז ומעולם. יושבים משמאל לימין: רחל רינגלשטיין, ז'ניה אפשטיין, סשה גוסב, תמי ווטרמן, שולי ווטרמן, גיא פיגר, מרינה כץ. יושבים בשורה שנייה משמאל לימין: נתי דרייבלט, משה אהרונוב,  ברק טל. עומדים משמאל לימין: יוליה פריידן, זוהר לרנר, אלכס אלוף, גרישה אס, סרגיי אוסטרובסקי, תמר ענבר, אביעד גרשוני, יאיר לנטנר, ניר קומפורטי, גליה חי, הילה אפשטיין.

הרבה שינויים עברו על האנסמבל מאז ההתחלה המחתרתית והמטאורית במאי 2001. היינו צעירים מאוד, כפי שניתן לראות בתמונה, כולם מתחת גיל 30. לאף אחד עוד לא היו ילדים פרט להילה אפשטיין שהיה לה תינוק בן חצי שנה – איתמר (אגב – היום זה גם יום הולדתה של הילה ואנחנו שולחים לה מזל טוב ומלא נשיקות). את החזרות קיימנו בקונסרבטוריון נוה שרת ובסוף-שבוע מרוכז בכפר-הנשיא. לא היתה מפיקה, לא מנהלת, ולא כסף. את הקונטרבס הייתי מסיע לחזרות במכונית שלי, ואחרי החזרות הייתי רץ לתלות פליירים ופוסטרים של הקונצרט. היתה בחזרות תחושה של משהו צעיר ורענן, היה שיתוף פעולה מיוחד בין הנגנים לביני בזמן החזרות. האנסמבל היה מעין "סחבקיה" עם נגנים מצויינים. לא היתה ממש הקפדה על זמני חזרות, כל מי שהיה לו רעיון מוסיקלי הציע אותו בזמן החזרה והיינו מנסים ומקבלים החלטות ביחד. הנגנים המובילים היו חברי רביעיית אביב – סרגיי אוסטרובסקי, ז'ניה אפשטיין ושולי ווטרמן – שהובילו במסירות והחזיקו סקציות מגובשות ומבריקות. הביקורות על קונצרטי הבכורה היו נלהבות – נעם בן זאב כתב ש"התזמורת החדשה הציעה משהו שכמעט אין למצוא – את התחושה שיש משמעות לאירוע הזה ששמו קונצרט… שמוסיקה היא אמנות: אפשר לעשות אותה באהבה ובהתלהבות, בלי ציניות ובדחנות, מתוך רצינות וחוסר פשרה מקצועי… תענוג היה לשמוע את הצליל הבהיר והמדויק של הנגנים האלה…" אחרי אותו קונצרט בכורה הלכנו כולנו ביחד לאכול ב"אל גאוצ'ו", טרפנו קצת וחזרנו הביתה בהרגשה שיצרנו משהו מיוחד שלא היה כמותו.

אז מי נשאר באנסמבל עד היום מההרכב המקורי של מאי 2001? תמר ענבר באבוב, הילה אפשטיין בצ'לו, שולי ווטרמן בויולה, ניר קומפורטי בקונטרבס. יוליה פריידין בכינור ויאיר לנטנר בויולה ניגנו לא מעט שנים באנסמבל עד שנסעו לגרמניה ואז באופן טבעי החלו להגיע בתדירות נמוכה יותר. הם גם התחתנו ונולד להם ילד. לאחרונה הם לא ניגנו באנסמבל בכלל, אבל דוקא לפרוייקט הקרוב, עם אנדראס שול, הם מגיעים שניהם אחרי תקופה ארוכה שלא ראינו אותם. סגירת מעגל.

בינתיים התחלפו לא מעט נגנים, ולנגנים הותיקים נולדו ילדים בשנים האחרונות – איתמר, הילד של הילה כבר בן 10 וחצי ויש לה עוד אחד, לטלי גולדברג יש ילדה, לשולי ווטרמן יש ילדה, לניר קומפורטי ויעל פטיש נולד בן, לנעם שוס יש שני ילדים, לאלון ראובן נולדו תאומים (בנוסף לילדה גדולה), ליוני גוטליבוביץ' יש בת, לאנדראה האלם יש בן. הספקים יפים, ועוד היד נטויה. אפשר כבר להקים אנסמבל ג'וניור.

אז ביום החגיגי הזה של האנסמבל, אני רק יכול לייחל להמשך צמיחה, התקדמות והתפתחות גם בצד המקצועי, וגם בצד השיווקי-כלכלי-ניהולי-יחצני. אמן!!!