נגני האנסמבל בשידור חי היום

בשידור חי במסגרת הסדרה "ממעמקים" יופיעו היום בשעה 17:00 שלושה מנגני האנסמבל – אורי ויסנר לוי בכינור, טליה ארדל בצ'לו והגר שחל בחליל. השידור יתקיים במרתף של מגדל הנביאים בחיפה. כל אחד מהשלושה ינגן יצירה לכלי סולו של באך וכן יצירה ישראלית לכלי סולו. ביחד הם ינגנו שלישייה של היידן. בין הקטעים יתקיימו ראיונות בנושאים הקשורים לאנסמבל וליצירות המנוגנות. האזנה נעימה

545306_10150988594174697_1206090721_n

אורי ויסנר לוי – ינגן את השאקון של באך ופרלוד של מנחם צור

התכנית המלאה:

 באך: מתוך סויטה מס' 3 לצ'לו סולו

מנחם צור: פרלוד לכינור סולו

באך: מתוך פרטיטה לחליל סולו בלה מינור

אולג בוגוד: "ערוצים" לצ'לו סולו

ינעם ליף: "יזכור" לחליל סולו

באך: שאקון מתוך פרטיטה מס' 2 לכינור סולו

היידן: דיברטימנטו בסול מז'ור לחליל, כינור וצ'לו

 

למה צריך להשבית מחר את המדינה?

עדכונים מחזרות התזמורת החדשה ויצ"ו ("רעות") חיפה, וכתבה לקראת קונצרט הבכורה שלנו ביום שני הבא באולם קריגר בעיר. וגם, שאלה-תהייה (וביקורת) לקראת הבחירות מחר: האם הכרחי שבשנת 2013 יום בחירות יהיה יום מבוזבז שעולה למשק הון תועפות ושרבים מאזרחי המדינה יתרוצצו בו שעות רבות בנסיעות (על חשבון המדינה), וזאת רק על מנת לבצע פעולה שצריכה לקחת מקסימום 10 דקות?

zikukim

ההזמנה לקונצרט הבכורה של התזמורת החדשה, שיתקיים ביום שני הבא באולם קריגר בחיפה

ההכנות לקונצרט הבכורה של התזמורת החדשה ויצ"ו ("רעות") חיפה, שיתקיים בשבוע הבא – בעיצומן. היום עבדתי בביה"ס במשך ארבע שעות עם קבוצות כלים שונות מהתזמורת (חלילים, חצוצרות, כלי קשת). לאחר מכן התאספו כל נגני התזמורת וזמרי מקהלת ביה"ס לחזרה על שירה הנפלא של נעמי שמר "לשיר זה כמו להיות ירדן". העבודה מאוד אינטנסיבית, אבל שיתוף הפעולה לו אני זוכה מצד הנגנים הצעירים – נפלא. תלמידי כיתה י"ב הגיעו הבוקר במיוחד לחזרות השונות, למרות שהיתה להם אחה"צ בחינת בגרות באזרחות.

בכתבה שהתפרסמה היום באתר "Zepo" נכתב על התזמורת החדשה ועל קונצרט הבכורה. הנה חלק מהכתבה:

"לאחר כעשור חזר המנצח ברק טל לחיפה עיר הולדתו. טל, השייך לצוות מורי המגמה למוסיקה מאז 2003, הקים השנה תזמורת קאמרית המורכבת מתלמידי החטיבה העליונה של "רעות לאמנויות".

בתזמורת החדשה מנגנים 25 נגנים צעירים מוכשרים בכלי קשת, כלי נשיפה, כלי הקשה ופסנתר. טל עצמו הינו בוגר המגמה למוסיקה, עוד כשהחטיבה העליונה בביה"ס לאמנויות הייתה שייכת לרשת ויצ"ו.

טל הופיע עם אנסמבל סולני תל-אביב על בימות מרכזיות בעולם, שיתף פעולה עם סולנים בינלאומיים, ניצח על תזמורות רבות בארץ ובעולם והופיע בפסטיבלים מרכזיים באירופה ובשידורי רדיו וטלוויזיה.בנוסף, טל כיהן כמנצח אורח ראשי של התזמורת הפילהרמונית הצעירה, כמנצח הבית של התזמורת הסימפונית חיפה וכמנהל מוסיקלי של התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה. טל משמש כמנהל המוסיקלי של מקהלת זמרי קולגיום משנת 2012.

תזמורת החטיבה העליונה של "רעות לאמנויות" תקיים את קונצרט הבכורה שלה ביום שני, ה – 28.1.13 בשעה 19:30 במרכז קריגר לאמנויות הבמה. הכניסה חופשית. בתכנית מבחר פרקים מתוך הסוויטה "זיקוקי דינור" של הנדל, ו"ערבית מוסיקלית" של בריטן. בנוסף, תבצע מקהלת ביה"ס, המונה מעל ארבעים זמרות וזמרים, בניצוחו של אמיר ברנהרד (מנצח מקהלות ומורה בסגל מגמת המוסיקה של "רעות לאמנויות"), מיצירות מוצרט, ורדי ויחזקאל בראון. לסיום הקונצרט יבצעו התזמורת והמקהלה במשותף משירי נעמי שמר."

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן

ולקראת הבחירות הכלליות שיתקיימו מחר, שאלה שמטרידה אותי כבר לא מעט זמן. מדוע צריך להשבית מחר את המשק? למה אלפי אנשים צריכים לנסוע יום שלם מעיר לעיר רק בשביל להצביע? למה לבזבז יום עבודה, מיליוני שקלים וזמן יקר של כל כך הרבה אנשים? הרי בשביל כל טיפול רפואי קטן אני יכול להגיע עם הכרטיס המגנטי שלי לכל סניף בארץ של קופ"ח בה אני חבר, ויזהו אותי שם במחשב בעזרת מספר תעודת הזהות שלי. למה אי אפשר לעשות סידור דומה בבחירות? שכל אזרח במדינה יוכל לבוא להצביע במקום שנוח לו, ושקרוב לביתו או לעבודתו. זה יקח מקסימום 10 דקות. יש היום מחשבים, ובעזרתם אפשר לפקח על כך שכל אדם יצביע רק פעם אחת. אנחנו בשנת 2013… כל כך הרבה אנשים שגרים בשכירות רשומים בכתובת שנמצאת רחוק מאוד ממקום מגוריהם ונאלצים לבזבז יום שלם. אני באופן אישי מצביע ממש קרוב לביתי, אבל רציתי מאוד לעבוד מחר, לקיים חזרות, פגישות ועניינים שונים שקשורים בעבודה, ואני לא יכול. ביה"ס סגור. הקונסרבטוריון סגור. יום שבתון. אני מקוה לפחות שהממשלה שתקום תהיה מספיק יציבה וחזקה, כדי שלא יהיה לנו עוד יום מבוזבז כזה בתוך שנה וחצי-שנתיים.

שיהיה לכולנו חופש (כפוי) נעים, וצאו להצביע.

 

 

 

 

פתיחה מרשימה בחיפה

אולם מלא. אוירה חגיגית. אנסמבל במיטבו. מקהלה מצויינת. הפתעה משעשעת. קרן הדר אחת ויחידה. אי אפשר היה לבקש יותר מערב הפתיחה שלנו בחיפה

קרן הדר אתמול בחיפה. צילם: נחום לדר

מחיאות הכפיים של הקהל החיפאי שמילא אתמול את אולם רפפורט, היו סוערות, חזקות וארוכות. הקהל נתן לנו, למקהלה, לקרן הדר ולאלון ראובן הרבה חום ואהבה. היה מרגש לפתוח את העונה בצורה כזאת. לאנסמבל מגיע שאפו על עבודה נפלאה בתנאים קשים מאוד (חזרות ערב-לילה ארוכות, זמן עבודה מועט יחסית על הסימפוניה המורכבת של מנדלסון, נסיעות מייגעות בפקקים גם לחזרה ביום רביעי בכפר-שמריהו וגם אתמול לחיפה). למקהלת זמרי קולגיום מגיע שאפו על ההכנה בזמן קצר מאוד של התכנית כולה, ובמיוחד של ההפתעה – אותה יצירה שלא פורסמה בתכנית (ושעדיין לא נגלה מהי ומי כתב אותה, כי יש עוד קונצרטים בתל-אביב ובכפר-שמריהו) ושהחזרה הראשונה עליה היתה רק לפני עשרה ימים. הסולן שלנו בקרן יער, אלון ראובן, ניגן בצורה שמיימית את יצירתו של יחזקאל בראון "אור גדול". ומעל כולם – קרן הדר בשירה נפלאה, מוסיקלית, רגישה, תיאטרלית כשצריך, ומאוד מרגשת. תענוג גדול. הסרטונים, הטקסטים שהוקרנו וההפתעה המשעשעת רק הוסיפו לערב הנפלא הזה. ביום ראשון אנחנו בתל-אביב באודיטוריום החדש של קונסרבטוריון שטריקר (אין יותר כרטיסים), וביום שני באולם וייל בכפר-שמריהו, לשם עדיין ניתן לרכוש כרטיסים.

מתחילים הערב, עם הרבה חידושים

image

הערב אנחנו פותחים את עונת הקונצרטים שלנו. סיימנו ארבעה ימי חזרות אינטנסיביים מאוד, שכללו גם עבודה על בלאנס, תאום בין המקהלה לתזמורת ובין הסולנים לתזמורת, וכמובן עבודה על גיבוש וליטוש האנסמבל. הרבה משתתפים בתכנית הערב, שבמהלכה גם יוקרנו סרטים על המשתתפים וכל הטקסטים של היצירות עם תרגומם לעברית. ותהיה, כמובטח, גם הפתעה. כל אלה בארבעה קונצרטים שהראשון מביניהם הערב בחיפה באודיטוריום רפפורט. הבוקר פורסמה בידיעות אחרונות כתבה על האנסמבל – בתמונה למעלה.

אחרי 20 שנה – מפגש חוזר עם המנצח מיכאלאנג'לו

בשביל בחור נוסטלגי כמוני – פגישה עם מנצח אהוב 20 שנה אחרי שניצח עלי בפילהרמונית הצעירה, היא ארוע מרגש ויוצא דופן. המנצח אומברטו בנדיטי מיכאלאנג'לו (אחיינו של הפסנתרן המפורסם) נמצא כעת בארץ לסדרת קונצרטים עם תזמורת חיפה. אתמול נסעתי לחיפה לפגוש אותו, 20 שנה אחרי פגישתנו הקודמת

יוני 1992 – אומברטו מיכאלאנג'לו ואני

בשנת 1992, כשהצטרפתי ככנר לתזמורת הפילהרמונית הצעירה, התזמורת הזו היתה בפריחה. פעמיים בשבוע התקבצו בבית ההארחה של התזמורת הפילהרמונית טובי הנגנים הצעירים מכל רחבי הארץ, לחזרות עם מנצחים כמו זובין מהטה, קורט מזור, ורבים אחרים. בכל שנה התזמורת היתה נוסעת לסיור קונצרטים יוקרתי באירופה שכלל הופעות באולמות מרכזיים עם סולנים ומנצחים בינלאומיים. זו היתה חוויה בלתי נשכחת עבור כל נגן צעיר בראשית דרכו המוסיקלית. אני זוכר היטב את החזרות, הקונצרטים, המנצחים, הסולנים וההווי החברתי. הסיור של יוני 1992, שהיה הראשון שלי בתזמורת, זכור לי היטב, הרבה בזכות המנצח האיטלקי רב ההשראה אומברטו בנדיטי מיכאלאנג'לו.  אני זוכר את החזרות איתו, את התכנית מיצירות בטהובן עליה הוא ניצח (קוריאולן, קונצ'רטו לפסנתר מס' 3 עם כריסטיאן צימרמן וסימפוניה מס' 7) ואת הכיף הגדול שהיה לנו איתו. הוא היה דמות נערצת על כולנו, גם מקצועית וגם חברתית. במהלך הסיור הוא היה כל כך חם וחברותי וכך אפשר היה להתידד איתו בקלות. לאחר הסיור שמרתי איתו קצת על קשר (בעיקר גלויות, כי עוד לא היה אימייל ופייסבוק) ולאט לאט הקשר ניתק באופן טבעי.

לגמרי במקרה גיליתי שהשבוע אומברטו נמצא בארץ לקונצרטים עם תזמורת חיפה. זה שימח וריגש אותי, אז החלטתי לנסוע לחיפה לצפות בחזרה שלו ולדבר איתו. הצטרפה אלי ידידה ותיקה שגם אותה לא ראיתי המון זמן, וגם היא היתה באותו סיור – הצ'לנית רחלי גלאי, שניגנה איתי אז בפילהרמונית הצעירה, ואחרי שנים רבות באמריקה חזרה לאחרונה ארצה. כשבאנו שנינו בהפסקה אל אומברטו הוא זכר אותנו היטב (אפילו בשמות), וזכר פרטים מדהימים מאותו סיור. זה היה כל-כך מרגש. סיפרתי לו שאני מנצח, הוא כבר ידע על כך. אחרי החזרה הלכנו ארבעתנו (אומברטו ואשתו מוניקה, רחלי ואני) לבית קפה נחמד בחיפה והמשכנו לדבר ולספר חוויות, כל אחד על מה שהוא עבר ב20 השנה שחלפו.

כעבור 20 שנה – אומברטו ואני, עם רחלי גלאי, אתמול בחיפה

מפגשים מהסוג הזה גורמים לי להתרגש ולהיזכר בימים היפים ובחוויות הרבות שעברתי במהלך החינוך המוסיקלי שקיבלתי בצעירותי.

לפני שנפרדנו החלטנו שהפעם נשמור על קשר, וכבר אתמול התכתבנו קצת באימייל…

ערב פתיחה מרגש בחיפה

היצירה לזכרו של מתן גבעול בפתיחה, חמישיית המיתרים של מוצרט בעיבוד התזמורתי, היצירה הנפלאה של נעם סיוון והמוסיקה הנהדרת במיסה של שוברט – כל אלה בתוספת הרצאה מקדימה וקהל נלהב נתנו לנו ערב פתיחה יפה ומרגש בחיפה, שהמשכו הערב בתל-אביב.

לפעמים דווקא היצירות הפחות קשות ומאתגרות הן אלו שמלהיבות את הקהל. לפעמים דווקא ביצירות שההכנה בהן היתה מועטה, קורים דברים ספונטניים מרגשים. כך זה בקונצרטים חיים, וזה מה שיפה בביצוע החי שקורה באותו הרגע.

על היצירה לזכרו של מתן גבעול שנוגנה בפתיחת הערב עברנו רק פעם אחת בחזרות, אבל ההתרגשות מהמעמד, והמעורבות והריכוז של הנגנים בזמן הנגינה יצרו ביצוע מאוד מרגש עם הרבה רגעים נפלאים. במיסה של שוברט אין קשיים מיוחדים ומקומות שדורשים המון עבודה של ליטוש, אבל הביצוע שלה עם אנסמבל זמרי מורן היה מאוד מהנה ומלהיב וגרם לתשואות רמות מצד הקהל. בסך-הכל היה ערב מרגש מאוד. התרגשתי לבצע את היצירה לזכר מתן גבעול, ונהניתי מאוד לבצע את המיסה של שוברט בסיום. הערב בתל-אביב, אני בטוח שיהיה עוד יותר מרגש ומלהיב.

מצפה לקונצרט הערב במרכז עינב. הרצאה ב19:30, קונצרט ב20:30

סלוניקי, חג המוסיקה, חג שמח

האנסמבל ואני מאחלים לכל קוראי הבלוג שנה טובה, מתוקה, מאושרת, מלאה בדבש ובמוסיקה נפלאה.

בחג הזה אנחנו עסוקים מאוד בפעילותנו המוסיקלית. במשך השבוע עבדנו קשה על התכנית של חג המוסיקה הישראלית, והלילה נצא לסלוניקי, שם נופיע במוצ"ש הקרוב 1.10.2011 במסגרת פסטיבל Demetria עם תכנית שונה לחלוטין. החזרות לקונצרט הזה תתקיימנה שם. ביום שני, מיד עם שובנו, נקיים חזרה אחה"צ על התכנית הישראלית ואז ניסע לחיפה, שם נופיע בערב בקונצרט בשידור חי בקול המוסיקה. עבודה קשה.

אז שתהיה שנה נפלאה וחג שמח