לא לבד על הבמה

חוזר להופיע ככנר

ב-20 השנים האחרונות הנגינה בכינור לא ממש היתה עיסוק מרכזי אצלי. אמנם היו לי מידי פעם קונצרטים ככנר, אבל ככל שעיסוקיי כמנצח התרבו, כך הורדתי מעצמי את העומס של נגינה בכינור. בשנים האחרונות מצאתי את הדרך שלי לשמר אחת לכמה זמן את הנגינה בכינור. בהתחלה זה דרש ממני אומץ, אבל אחרי שצלחתי את הפעם הראשונה, אני עושה את זה כבר עם יותר ויותר ביטחון. אחת לשנה-שנתיים  אני מופיע כסולן בכינור עם אנסמבל סולני תל אביב. הדרך שמצאתי שהכי מתאימה לי לעשות את זה, בתוך לוח הזמנים העמוס שלי, היא לנגן קונצ׳רטי כפולים ובעיקר בארוקיים. כפולים, מכיוון שיש משהו מרגיע מאד בשבילי כשנגן סולן נוסף מופיע איתי ביחד. אני לא לבד על הבמה כסולן, לא כל העיניים נשואות רק אלי, ולא כל הנטל על הכתפיים שלי. בארוקיים, מכיוון שבניגוד לקונצ׳רטי הוירטואוזיים של המאה ה19 או הקונצ׳רטי הקלאסיים השקופים והעדינים של מוצרט, הקונצ׳רטי הכפולים של באך ושל ויולדי הם פשוטים יותר מבחינה טכנית, וניתן ללמוד אותם יחסית מהר ובקלות (מה גם שאת מרביתם ניגנתי בצעירותי). בשנים האחרונות ניגנתי עם האנסמבל את הקונצ׳רטו לכינור ולמנדולינה של ויולדי עם יקי ראובן, את הקונצ׳רטו לשני כינורות של באך עם אנדרס מוסטונן, ואת הקונצ׳רטו לכינור ואבוב של באך עם תמר ענבר. בשבוע הבא אנגן שוב כסולן עם האנסמבל, ושוב יחד עם מוסטונן, קונצ׳רטו לשני כינורות בלה מינור של ויולדי, וגם קונצ׳רטו גרוסו לשני כינורות וצ׳לו של ויולדי. אני נרגש מאד לשוב להופיע ככנר, וכבר מתאמן במרץ ובהתלהבות לקראת המאורע.

הפעם הראשונה שהופעתי ככנר סולן עם סולני תל אביב היתה בדצמבר 2015, אז ניגנתי את הקונצ׳רטו לכינור ומנדולינה של ויולדי, יחד עם יקי ראובן במנדולינה. הנה הפרק הראשון מאותו הביצוע.

והפעם הקודמת ששיתפתי פעולה עם מוסטונן היתה בקונצ׳רטו לשני כינורות של באך, בפברואר 2017. הנה קטע מהפרק הראשון.

לכבוד המורה האגדית לכינור

לרמת הנגינה שלי בכינור, רמה שמאפשרת לי כיום להופיע מדי פעם כסולן עם האנסמבל, הגעתי הרבה בזכות מורתי לכינור בשנים 1994-2000, אירנה סבטלובה. אירנה היא ללא ספק אחת מהמורות הגדולות בעולם לכינור. התמזל מזלנו שהיא הגיעה לישראל ב1991, ולימדה כאן באקדמיה למוסיקה בתל אביב במשך שנים רבות, תחילה כאסיסטנטית של פרופ׳ יאיר קלס, ובהמשך כמורה עצמאית. השינוי וההשפעה שלה על רמת הכנרים בארץ הורגשו מיד, ולמעשה מורגשים היטב עד היום. כנרים ראשיים של תזמורות מובילות בארץ ובחו"ל, כנרים ברביעיות מיתרים מובילות, כנרים סולנים ופרופסורים מובילים לכינור בקונסרבטוריונים ובאקדמיות למוסיקה עברו במשך שנות לימודיהם המרכזיות אצל אירנה סבטלובה. רשימה חלקית של כנרים ראשיים בתזמורות שונות בארץ ובחו"ל מבין תלמידיה של אירנה, כוללת את סרגיי אוסטרובסקי, מתן דגן, זוהר לרנר, גריגורי אס, הדר רימון, דניאל קובליאנסקי, גיא פיגר. מבין נגני רביעיות המיתרים וההרכבים הקאמריים הישראליים המובילים ב-20 השנים האחרונות, רבים הם תלמידיה, כמו הדס פבריקנט, סרגיי אוסטרובסקי, יבגניה אפשטיין, רחל רינגלשטיין, גיא פיגר, משה אהרונוב, אייל קלס וסבטלנה סימנובסקי. מעבר לתוצאות המדהימות שהיא הוציאה מתלמידיה, כולנו מעריכים, אוהבים ומעריצים אותה בזכות ההשפעה האדירה שהיתה לה על כל אחד ואחת מאיתנו. מעבר להתמסרות הטוטאלית שלה לכל תלמיד, לכל שיעור, לכל פראזה מוסיקלית ולכל צליל, יש לה אישיות כריזמטית, יכולת פדגוגית ונפש אמנותית, שהופכים אותה לאישיות נדירה, אמנית נדירה, מוסיקאית נדירה, פדגוגית נדירה. ואת כל העבודה המדהימה שלה היא עשתה ללא שפת דיבור – בשנים הראשונות היא דיברה רק ברוסית, ובהדרגה שילבה קצת אנגלית מעורבבת עם מילים בודדות בעברית. המצב לא השתנה הרבה ב-30 השנים שחלפו מאז… היא עדיין לא יודעת עברית, ולאנגלית שלה משתרבבות כל הזמן מילים ברוסית ובעברית (למרות שהיא לא יודעת עברית), מה שיוצר שפה ייחודית רק לה. אבל כשהיא מדגימה, מנגנת, שרה, מחקה את התלמיד הנבוך שעומד מולה – הכל תמיד ברור גם בלי שפה. עד היום, אחת לכמה זמן, לקראת הופעות שלי בכינור אני לוקח איתה שיעור או שניים, ותמיד יוצא עם המון אינפורמציה והשראה.

אירה סבטלובה (במרכז) והפסנתרנית הקבועה של הכיתה שלה (שגם ליוותה אותי בכל האודיציות, הקונצרטים והתחרויות) יוליה גורביץ׳, יחד איתי בערב לכבוד יום הולדתה ה75 של אירנה.

לאות הערכתנו הרבה ואהבתנו אליה, ובזכות יוזמה מבורכת של סרגיי אוסטרובסקי, נפגשנו כמה מתלמידיה לשעבר לחגוג לה את יום הולדתה ה-75 במסעדה בתל אביב. זו היתה הפתעה מאד מרגשת עבורה. היא חשבה שהיא נפגשת רק עם סרגיי, ופתאום הגיעו עוד תלמידים שלה, ורבים נוספים שלא יכלו להגיע היו שותפים למתנה שנקנתה לה – אייפד. במהלך הערב היו הרבה רגעים משעשעים, נוסטלגיים, מרגשים, סיפורים וזכרונות שהעלינו, חיקויים, וכמובן הרבה רגעים של השראה, כשאירנה דיברה על מוסיקה ועל נגינה. היה ערב מדהים, שבו יכולנו להביע מעט מהערכתנו העצומה אל אירנה.

התלמידים עושים כבוד למורה הנערצת לכינור

לזכר סוזן לואיס-אוזר ז"ל

לפני כשבוע הלכה לעולמה אשה יקרה, טובה, אהובה וצעירה, אחרי מאבק במחלת הסרטן – סוזן לואיס אוזר. סוזן היתה מרכזת הלימודים בביה"ס למוסיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. הכרתי אותה לפני כ-15 שנה, כתלמיד של מנדי רודן ז"ל במסגרת לימודיי ביה"ס למוסיקה בוכמן-מהטה. בהמשך, דרכינו נפגשו כשבתה יובל אוזר הצטרפה לתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים בניצוחי. ב-2012 הכרתי גם את אביה אלכס לואיס כשהאנסמבל הופיע בימי הקלרינט, בגמר תחרות הקלרינט על שם רות לואיס ז"ל, אשתו של אלכס ואמה של סוזן. ובשנתיים האחרונות, מאז שהתחלתי ללמד בביה"ס למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה, שוב פגשתי באופן קבוע את סוזן.

החיוביות שלה, החיוך שלה, האופטימיות שלה והנכונות שלה לעזור ולהיענות לכל בקשה – היו תכונות שכל הסובבים אותה הבחינו בהן. תמיד היתה משיבה בטון דיבור רגוע ומרגיע, מטפלת בכל בקשה, מתייחסת לכל אדם בכבוד ובאופן שווה, בין אם הוא סטודנט שנה א׳ ובין אם פרופסור בכיר. היתה לי זכות גדולה להכיר אותה ואת משפחתה המקסימה. לכתה מאיתנו בטרם עת היא אסון גדול, ואת חסרונה קשה יהיה למלא. כמו רבים מחברי הסגל ומהסטודנטים, גם אני אהבתי אותה מאד. יהי זכרה ברוך.

סולנים כחול לבן

הפסנתרן אלון גולדשטיין, הקלרניתנית שירלי בריל, הכנר זוהר לרנר, זמרות הסופרן רויטל רביב, אלינור זון והדס פארן, האבובנית תמר ענבר, וגם הכנר… ברק טל. על הסולנים שיופיעו העונה עם האנסמבל, כולם ישראלים.

אחרי שהופיע כסולן עם כל התזמורות בארץ ועם תזמורות רבות ברחבי העולם, הפסנתרן אלון גולדשין יופיע לראשונה עם סולני תל-אביב בקונצרט פתיחת העונה, ויבצע את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של בטהובן.

אלון גולדשטיין.

 

הקלרניתנית הבינלאומית שירלי בריל תופיע אף היא לראשונה כסולנית עם סולני תל-אביב ותבצע את הקונצ'רטו לקלרנית של קופלנד, בקונצרט סיום העונה.

שירלי בריל.

 

זמרת הסופרן אלינור זון, שחיה ופועלת בארה"ב ובגרמניה, תופיע עם האנסמבל כסולנית בסימפוניה הרביעית של מאהלר בנובמבר הקרוב.

אלינור זון.

 

עוד בתחום הווקאלי ישובו אלינו רויטל רביב (סופרן) ואלון הררי (קונטרה טנור), לביצוע הגלוריה של ויולדי עם האנסמבל ועם מקהלת זמרי קולגיום, ובאותו קונצרט יבצעו גם מחזור שירים של בעז בן משה לטקסטים של ג'יימס ג'ויס. גם זמרת הסופרן הדס פארן תשוב אלינו העונה לאחר שביצעה איתנו את הרקויאם של מוצרט בעונה שעברה, והפעם היא תשיר את "אקזולטטה, יובילטה" של מוצרט.

רויטל רביב ואלון הררי עם האנסמבל בביצוע הסטבט מאטר של פרגולזי בעונה הקודמת

 

בכינור יהיו לנו כמה סולנים העונה: הכנר זוהר לרנר, שאף הוא עושה חיל באירופה ומכהן ככנר ראשי של התזמורת הקאמרית היילברון בגרמניה, יופיע עם האנסמבל כסולן בסויטה קונצרטנטית של מנחם ויזנברג לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת. איתו ינגן כנר הכלייזמר דניאל הופמן.

זוהר לרנר.

 

שתיים מתוך עונות השנה של ויולדי תבוצענה ע"י נגניות האנסמבל הדס פבריקנט וקורדליה הגמן. ולראשונה מאז הקמתי את האנסמבל, גם אני אתפוס העונה את תפקיד הסולן בכינור כשאבצע יחד עם האבובנית תמר ענבר את הקונצ'רטו לכינור ואבוב של באך. קונצ'רטו אחר לכינור של באך, בלה מינור, יבוצע במנדולינה ע"י יעקב (יקי) ראובן, שניגן איתנו בעבר קונצ'רטו למנדולינה של ויולדי וזכה להצלחה גדולה.

אחרי 13 שנה כמנצח, אופיע לראשונה עם האנסמבל ככנר סולן.

 

העונה נחדש את הקשר שלנו עם אנסמבל זמרי מורן ומקהלת מורן הצעירה, בהדרכתה של נעמי פארן. הם יחברו אלינו לביצוע היצירה החזקה של חיים פרמונט "ישרא וישמע" למקהלת ילדים, מקהלה מעורבת ותזמורת, עפ"י טקסטים של מיריק שניר.

 

בפוסט הבא – על הסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה" ועל הסדרה לילדים ולכל המשפחה שממשיכה ומתרחבת

 

 

 

חשיפה ראשונה, על קצה המזלג, של עונת הקונצרטים הבאה

הפעילות של אנסמבל סולני תל-אביב גדלה ומתרחבת בצורה משמעותית!! בשבועות הקרובים נפרסם את תכנית הקונצרטים המלאה של עונת 2014-15, אבל כבר עכשיו אפשר לגלות ולספר מהם ה"היילייטס".

הקלרניתנית שירלי בריל, אחת הסולניות של האנסמבל בעונה הבאה.

 

בעונה הבאה נופיע כבר בשלוש סדרות קונצרטים שונות – סדרת המנויים הקלאסית הגדולה, הסדרה לילדים, שזכתה העונה להצלחה גדולה, וסדרה חדשה – אוצרות הקלאסיקה. עם כל אחת מהסדרות נופיע בשלושה אולמות מרכזיים. הסדרה הקלאסית המרכזית תמשיך, כפי שהיה עד כה – בחיפה, תל-אביב וכפר-שמריהו. הסדרה לילדים תמשיך בתל-אביב, ותנדוד גם למודיעין ולהרצליה. וסדרת אוצרות הקלאסיקה תופיע בתל-אביב, בחולון ובהרצליה.

הכנר זוהר לרנר, יופיע כסולן עם האנסמבל.

 

ומה בתכנית? הסדרה הקלאסית תציג שילוב של חדש עם ישן, קלאסי עם המאה ה20, בארוק עם עכשווי, ווקאלי עם אינסטרומנטלי, ותביא יצירות שעדיין לא בוצעו באנסמבל או לא בוצעו כלל, לצד יצירות מופת מוכרות. בין היצירות המוכרות יותר – הסימפוניה החמישית של שוברט, הסרנדה למיתרים של דבוז'אק, הגלוריה של ויולדי וסימפוניה מס' 33 של מוצרט. לעומתן, נביא כמה יצירות חדשות וכיוונים חדשים לרפרטואר – יצירתו של מנחם ויזנברג "סויטה קונצרטנטית" לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת, תביא שילוב של העולם הקלאסי עם עולם המוסיקה היהודית והכלייזמר. יצירתו של חיים פרמונט "ישרא וישמע" לטקסטים של מיריק שניר, תשלב בין מקהלת ילדים למקהלה מעורבת, בין מוסיקה למשחק, בין העולם המוסיקלי הקלאסי למציאות הישראלית העכשווית, ותביא לאולם הקונצרטים חוויה יוצאת דופן רב חושית ורב תחומית. בנוסף, נביא כמה סגנונות חדשים לרפרטואר שלנו. הסימפוניה הרביעית של מאהלר בגרסא לתזמורת קאמרית תהיה היצירה הגדולה הפוסט-רומנטית הראשונה שהאנסמבל יבצע בקונצרט. אם עד כה התמקדנו ביצירות מהמאה ה18 ויצירות עכשוויות, בעונה הבאה נבצע גם יצירות מסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20. בנוסף לסימפוניה של מאהלר, נבצע לראשונה גם יצירה אימפרסיוניסטית – הפרלוד לאחה"צ של הפאון של דביסי, בעיבוד של שנברג לתזמורת קאמרית.

מקהלת זמרי קולגיום. שיתוף הפעולה יימשך גם בעונה הבאה.

 

בין האורחים שלנו בעונה הבאה יהיו הפסנתרן אלון גולדשטיין, הקלרניתנית שירלי בריל, הכנר זוהר לרנר, זמרות הסופרן רויטל רביב ואלינור זון, מקהלת מורן הצעירה, אנסמבל זמרי מורן, ומקהלת זמרי קולגיום.

זמרת הסופרן אלינור זון, תופיע איתנו כסולנית בעונה הבאה.

 

בסדרת הקונצרטים החדשה – אוצרות הקלאסיקה, נבצע כמה מה"להיטים" הקלאסיים הגדולים – מוסיקת לילה זעירה של מוצרט, ארבע העונות של ויולדי, אקזולטטה יובילטה של מוצרט, אריות של הנדל ופרסל, קונצ'רטו לכינור ואבוב של באך שבו, לראשונה, אני אהיה הסולן בכינור עם האנסמבל, ועוד.

ובסדרה לילדים (בניהולה האמנותי של דקלה בניאל) – הבובה קאנון תמשיך להנחות, להשתתף, לשאול, לשיר ולרקוד עם האנסמבל ואיתי. ביחד עם קאנון נגלה את הסיפור האמיתי "דירה להשכיר", אשר מעולם לא סופר, נברר מה הקשר בין ביט לשרביט, ונבקר בממלכה של מלכת הלילה. בסדרה זו נשמיע יצירות מוכרות לריקודים של שטראוס (הדנובה הכחולה) וצ'ייקובסקי (מפצח האגוזים), קטעי אריות ודואטים מאופרות של מוצרט, דוניצטי וורדי, וכן מיצירותיהם של רימסקי קורסקוב, פרוקופייב, דקלה בניאל, ועוד.

רמת ריכוז מקסימלית

פבלו קזלס, עמית פלד ואני

את הרעיון להקים אנסמבל קיבלתי ממנו לפני 14 שנה, אי שם בשבילים של קיבוץ יזרעאל. אנחנו מכירים כבר קרוב ל20 שנה, במהלכן ניגנו ביחד ברביעיית "ארד". הוא עושה קריירה בינלאומית כצ'לן סולן וכפרופסור באוניברסיטת פיבודי באמריקה. כיום הוא מנגן על הצ'לו שהיה שייך לצ'לן האגדי פבלו קזלס. אחד ממסמרי ערב הגאלה – הצ'לן עמית פלד.

עמית פלד

 

בביקורים של עמית פלד בארץ אני נפגש איתו לרוב בקיבוץ בו הוא גדל – יזרעאל. בשבילי קיבוץ יזרעאל קיימנו הרבה שיחות ארוכות אל תוך הלילה. באחת מהשיחות האלה, אי שם בשנת 99, הוא זרק לי רעיון – להקים אנסמבל. הרעיון המקורי היה למעשה לחבר את כל הנגנים הצעירים המצטיינים בני גילנו, שעם רובם שנינו ניגנו מוסיקה קאמרית, לתזמורת קאמרית קטנה, ולקיים קונצרט בשידור חי במרכז למוסיקה ירושלים במסגרת הסדרה "צעירים במרכז". זה נשמע לי אז די פשוט, וכרעיון זה ממש הדליק אותי. החלטתי להתחיל לעבוד על זה, ולדבר עם חבריי המוסיקאים. במהלך העבודה התחלתי לחשוב – בעצם, רק קונצרט אחד בירושלים? למה לא לקיים גם קונצרט בתל-אביב? ובהמשך המחשבה התפתחה עוד שלב – את כל המאמצים אני אעשה בשביל פרוייקט חד פעמי ואז הנגנים יתפזרו ובזה זה יסתיים? וכך הגענו לרעיון הסופי – להקים את אנסמבל סולני תל-אביב, רעיון שבסופו של דבר התממש. עמית היה הסולן בקונצרטי הבכורה של האנסמבל במרכז למוסיקה בירושלים ובמרכז עינב בתל-אביב, וכך בעצם הוקם האנסמבל שאני כל-כך מאושר ממנו וגאה בו. עמית ואני מכירים כבר 20 שנה, מתקופת שירותנו הצבאי בתזמורת חיל החינוך. ניגנו ביחד תקופה מסויימת ברביעיית "ארד" (עם הכנר זוהר לרנר והויולן גיא בן-ציוני).

רביעיית ארד 1997

 

ועד היום, בביקורים שלו בארץ, אנחנו ממשיכים להיפגש בקיבוץ יזרעאל ולדבר ממושכות אל תוך הלילה. היו עוד הרבה רעיונות ומחשבות שנזרקו לאויר בשיחות שלנו במשך כל השנים האלה, אבל עד היום לא היה עוד רעיון שהתממש בצורה כל-כך טובה כמו הרעיון שלו להקים את האנסמבל.

עמית הוא כיום צ'לן בינלאומי שמופיע עם תזמורות, ברסיטלים ובפסטיבלים למוסיקה קאמרית בכל העולם, וכמו כן מכהן כפרופסור לצ'לו באוניברסיטת פיבודי שבבולטימור, ארה"ב. לאחרונה זכה עמית בכבוד הנדיר לקבל לרשותו את הצ'לו שעליו ניגן הצ'לו פבלו קזלס. על כך הוא מספר בקטע הוידאו שלהלן

בערב הגאלה הקרוב, ב28.4.2013, הוא יופיע איתנו כסולן בקונצ'רטו של שומאן. מצפה לזה בהתרגשות

שלומי שבן ויוני רכטר – שני ענקים על במה אחת

זכיתי לראות הערב, באולם נוגה ביפו, מופע נדיר של שני מוסיקאים גדולים. שניהם פסנתרנים, שניהם מלחינים, שניהם זמרים, לשניהם הכשרה פסנתרנית קלאסית (דבר שניכר היטב בקטעי הנגינה הסולניים שלהם), שניהם שנונים, ויש ביניהם חיבור טבעי וכימיה מוסיקלית יוצאת דופן. שלומי שבן ויוני רכטר ביחד על במה אחת. חוויה חד-פעמית

שלומי שבן ויוני רכטר קשורים לאנסמבל סולני תל-אביב כל אחד בדרך אחרת, והיה לי הכבוד לעבוד עם כל אחד מהם במהלך 10 שנות קיומו של האנסמבל. שלומי הוא בן גילם של רבים מנגני האנסמבל, וכבוגר המסגרות המוסיקליות החינוכיות הקלאסיות שעובר מוסיקאי צעיר בישראל (המרכז למוסיקה ירושלים, קרן התרבות אמריקה-ישראל, התיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין וכו') הכיר את מרבית נגני האנסמבל כבר מגיל צעיר. כשהקליט את אלבומו הראשון לפני יותר מ10 שנים הוא אסף לצורך ההקלטה מספר נגנים שחלקם ניגן באנסמבל שהוקם כעבור שנה (זוהר לרנר, גיא בן-ציוני, יוליה קליין, יוליה פריידין, וגם אני – בכינור). כשהקליט ב2006 את אלבומו השני – "עיר" – זה כבר היה באופן רשמי עם אנסמבל סולני תל-אביב. השירים "מותק את אצלי בראש", "האזרח האחד", "הומור", "פעם שירים" ו"מסיבת חוף" הוקלטו עם האנסמבל, בעיבודים נפלאים של יוני סילבר ובהפקה מוסיקלית של אסף תלמודי. ימי העבודה המשותפים עם הצוות הזה זכורים לי היטב עד היום בזכות המקצועיות וחוסר הפשרה האמנותית של כל אחד מהם. יום ההקלטות היה אחד הימים המאתגרים, הטובים, המעניינים והפוריים שהיו לאנסמבל, והתוצאה הנפלאה מתועדת באלבום הנהדר "עיר".

עם יוני רכטר היתה לאנסמבל ולי הזכות להופיע ביחד בפסטיבל ארתור רובינשטיין באילת בשנת 2004. הוא הופיע איתנו כסולן בפסנתר ביצירה קלאסית פרי עטו – פנטזיה לפסנתר ותזמורת. בלי שירים. פסנתרן סולן. היצירה היתה כתובה היטב לאנסמבל (היא נכתבה לתזמורת סימפונית במקור ועובדה ע"י ניב קאופמן לתזמורת קאמרית), עם רגעים מאתגרים ומעניינים מבחינה ריתמית. העבודה עם יוני היתה נעימה וזרמה היטב, והתוצאה היתה מצויינת. בימים אלה אני מגבש עם יוני רכטר תכנית לקונצרט-מופע עם התזמורת הקאמרית הישראלית, אשר יעלה בפברואר 2012. אנחנו נפגשים אחת לכמה זמן, בוחרים שירים, מעיינים בפרטיטורות של שירים שעובדו לתזמורת, ומנסים ליצור ביחד מופע מעניין שישלב יצירות קלאסיות עם הלהיטים של יוני רכטר.

זו היתה חוויה בלתי נשכחת לראות ולשמוע את שני האמנים הנפלאים האלה ביחד על הבמה הערב בנוגה. אחד משיאי הערב היה שיר שהוא חיבור של שני שירים – "כולם אומרים" של שלומי ו"שוב היא כאן" של יוני, וביחד – "כולם אומרים ששוב היא כאן". הנה ביצוע שלהם לשיר זה, ביצוע מלפני שנה שבו מצטרפת גם מקהלה (שלא היתה הערב).

תענוג. אגב, דברי הקישור במהלך כל הערב היו שנונים ומצחיקים, אבל אחד הרגעים המצחיקים ביותר היה בדברי ההקדמה לשיר זה, במהלכם זכינו לירידות הדדיות שלהם אחד על השני. בהומור כמובן. בכלל, כל ההופעה של שלומי היא שילוב של מוסיקה איכותית ברמה הגבוהה ביותר עם סטנד-אפ קומדי (לא רק בדברי הקישור אלא גם בטקסטים של השירים עצמם).

עכשיו, בעקבות ההופעה הנפלאה הערב, ולאחר שעבדתי עם כל מהם לחוד, יש לי חלום חדש – להופיע עם שניהם ביחד בקונצרט עם האנסמבל. הלוואי ואצליח להגשים חלום זה.

היום יום הולדת לסולני תל-אביב

קצת קשה להאמין, אבל כבר עברו 10 שנים מקונצרט הבכורה של האנסמבל ב8.5.2001 במרכז עינב בתל-אביב. זכרונות מימי בראשית של האנסמבל

אנסמבל סולני תל-אביב בחזרה הראשונה שלו מאז ומעולם. יושבים משמאל לימין: רחל רינגלשטיין, ז'ניה אפשטיין, סשה גוסב, תמי ווטרמן, שולי ווטרמן, גיא פיגר, מרינה כץ. יושבים בשורה שנייה משמאל לימין: נתי דרייבלט, משה אהרונוב,  ברק טל. עומדים משמאל לימין: יוליה פריידן, זוהר לרנר, אלכס אלוף, גרישה אס, סרגיי אוסטרובסקי, תמר ענבר, אביעד גרשוני, יאיר לנטנר, ניר קומפורטי, גליה חי, הילה אפשטיין.

הרבה שינויים עברו על האנסמבל מאז ההתחלה המחתרתית והמטאורית במאי 2001. היינו צעירים מאוד, כפי שניתן לראות בתמונה, כולם מתחת גיל 30. לאף אחד עוד לא היו ילדים פרט להילה אפשטיין שהיה לה תינוק בן חצי שנה – איתמר (אגב – היום זה גם יום הולדתה של הילה ואנחנו שולחים לה מזל טוב ומלא נשיקות). את החזרות קיימנו בקונסרבטוריון נוה שרת ובסוף-שבוע מרוכז בכפר-הנשיא. לא היתה מפיקה, לא מנהלת, ולא כסף. את הקונטרבס הייתי מסיע לחזרות במכונית שלי, ואחרי החזרות הייתי רץ לתלות פליירים ופוסטרים של הקונצרט. היתה בחזרות תחושה של משהו צעיר ורענן, היה שיתוף פעולה מיוחד בין הנגנים לביני בזמן החזרות. האנסמבל היה מעין "סחבקיה" עם נגנים מצויינים. לא היתה ממש הקפדה על זמני חזרות, כל מי שהיה לו רעיון מוסיקלי הציע אותו בזמן החזרה והיינו מנסים ומקבלים החלטות ביחד. הנגנים המובילים היו חברי רביעיית אביב – סרגיי אוסטרובסקי, ז'ניה אפשטיין ושולי ווטרמן – שהובילו במסירות והחזיקו סקציות מגובשות ומבריקות. הביקורות על קונצרטי הבכורה היו נלהבות – נעם בן זאב כתב ש"התזמורת החדשה הציעה משהו שכמעט אין למצוא – את התחושה שיש משמעות לאירוע הזה ששמו קונצרט… שמוסיקה היא אמנות: אפשר לעשות אותה באהבה ובהתלהבות, בלי ציניות ובדחנות, מתוך רצינות וחוסר פשרה מקצועי… תענוג היה לשמוע את הצליל הבהיר והמדויק של הנגנים האלה…" אחרי אותו קונצרט בכורה הלכנו כולנו ביחד לאכול ב"אל גאוצ'ו", טרפנו קצת וחזרנו הביתה בהרגשה שיצרנו משהו מיוחד שלא היה כמותו.

אז מי נשאר באנסמבל עד היום מההרכב המקורי של מאי 2001? תמר ענבר באבוב, הילה אפשטיין בצ'לו, שולי ווטרמן בויולה, ניר קומפורטי בקונטרבס. יוליה פריידין בכינור ויאיר לנטנר בויולה ניגנו לא מעט שנים באנסמבל עד שנסעו לגרמניה ואז באופן טבעי החלו להגיע בתדירות נמוכה יותר. הם גם התחתנו ונולד להם ילד. לאחרונה הם לא ניגנו באנסמבל בכלל, אבל דוקא לפרוייקט הקרוב, עם אנדראס שול, הם מגיעים שניהם אחרי תקופה ארוכה שלא ראינו אותם. סגירת מעגל.

בינתיים התחלפו לא מעט נגנים, ולנגנים הותיקים נולדו ילדים בשנים האחרונות – איתמר, הילד של הילה כבר בן 10 וחצי ויש לה עוד אחד, לטלי גולדברג יש ילדה, לשולי ווטרמן יש ילדה, לניר קומפורטי ויעל פטיש נולד בן, לנעם שוס יש שני ילדים, לאלון ראובן נולדו תאומים (בנוסף לילדה גדולה), ליוני גוטליבוביץ' יש בת, לאנדראה האלם יש בן. הספקים יפים, ועוד היד נטויה. אפשר כבר להקים אנסמבל ג'וניור.

אז ביום החגיגי הזה של האנסמבל, אני רק יכול לייחל להמשך צמיחה, התקדמות והתפתחות גם בצד המקצועי, וגם בצד השיווקי-כלכלי-ניהולי-יחצני. אמן!!!