חשמל באולם

חוויה חד פעמית

החוויה בפרוייקט עם אנדראס שול היתה בלתי נשכחת. כולנו נהנינו מאד מכל התהליך: גם מהתכנית היפה והמגוונת, גם מהעבודה המשותפת עם אנדראס, מהשירה הנפלאה שלו, מהאוירה בחזרות, וגם מהעבודה באנסמבל שהיתה מאד מעמיקה, וברמות הגבוהות ביותר. בכל החלק הראשון של התכנית, שהיה בארוקי לגמרי, האנסמבל נשמע מאד מגובש ומלוטש. הנגנים ניגנו עם קשתות בארוק, והצליל היה פריך, עם ארטיקולציה ואופי ריקודי בפרקים המהירים. הנגינה היתה מאד "בארוקית", כאשר עיקר ההבעה הושגה באמצעות יד ימין (ארטיקולציה, מהירות קשת) ולא באמצעות יד שמאל (ויברטו). בקונצ'רטו גרוסו של הנדל, הסולנים היו קובי רובינשטיין וצ'זרה זנפיני בכינורות וגיא אילון בצ'לו.

בשתי האריות של הנדל ובקנטטה של ויולדי "חדלו, מעתה חדלו", היה תענוג ללוות את אנדראס. ההרגשה היתה שאנחנו יוצרים ביחד איתו סצנה דרמטית, והוא בקולו הצלול מביע את המוסיקה בצורה מושלמת. החלק השני של הקונצרט כלל יצירה אינסטרומנטלית שאני מאד אוהב, ונראה שגם הנגנים והקהל אהבו – מיניאטורות למיתרים של צינצדזה (מלחין גיאורגי). ביצענו שלוש מתוך המיניאטורות הרבות שהוא כתב. הן כתובות היטב לכלי קשת, המוסיקה מצויינת, ומאד אפקטיבית.

הקונצרט הסתיים בשירי עם בריטיים עם אנדראס, ואחריהם – קטע ההפתעה, שבו הפעם אנדראס שר בעברית את "שיר ערש" של אלתרמן/ארגוב בעיבודו של תום בר. בקטע הזה הצטרפה אל אנדראס בשירה שיר אורדו, שהצטרפה העונה לאנסמבל ככנרת. צפו בקטע ההפתעה.

הקונצרט בחיפה התקיים מול אולם כמעט מלא לגמרי. היה לנו הכבוד לארח בקונצרט את עינת קליש רותם, שאמנם זו לא היתה הפעם הראשונה שלה בקונצרט של האנסמבל, אך זו היתה הפעם הראשונה שלה כראש העיר החדשה של חיפה. בירכתי אותה מהבמה ואיחלתי לה הצלחה, ובסיום הקונצרט היא באה לברך את הנגנים ואת אנדראס.

לקונצרט בתל אביב כל הכרטיסים נמכרו מראש, ולכן ביום הקונצרט גם הגלריה שמאחורי הבמה נפתחה למכירה, וגם שם כל הכרטיסים נמכרו. כשהקונצרט החל ועליתי לבמה עם אנדראס – הרגשנו שהיה חשמל באולם. אנשים יושבים על המדרגות וממלאים כל פינה באולם, מחיאות כפיים סוערות ואפילו שריקות כמו במופע רוק. זה היה מאד מרגש, והלואי וימשיך כך גם בקונצרטים הבאים.

התגובות שקיבלנו משני הקונצרטים היו חמות מאד, הנה כמה מהן:

"חוויה חד פעמית!!! היתה חוויה מיוחדת! כל הקונצרט ובמיוחד אנדריאס שול היו מהממים! כמה נהדר, כמה צלול, כמה אנושי!"

"פיסגה!"

"אנסמבל מעולה. כשמו כן הוא – כל אחד מהנגנים הוא באיכות של סולן… כל קונצרט הוא חגיגה."

"מזמן לא נהניתי ברמה כמו שנהניתי אתמול, מזמן לא! התכנית היתה מדהימה: שאיפשרה להראות לא רק את הסולן אלא גם את התזמורת ואת המנצח! התזמורת נשמעה מצוין!"

 

עם הפנים לסין

עד כה, החוויות שלי עם סין לא היו מוצלחות במיוחד… קונצרטים שנקבעו לי שם בעבר בוטלו, התקשורת עם הסינים היתה לי תמיד קשה ובעייתית, ולא הצלחתי להגיע עדיין להופיע שם. אך בשבוע הבא, לראשונה, אם שום דבר לא ישתנה, אני אמור לנצח על תזמורת בסין – התזמורת הסימפונית של חארבין. הסולן שיופיע איתי שם יהיה הפסנתרן הסיני הנפלא ג'י יואן, שהופיע איתי כבר בעבר עם הפילהרמונית של בראשוב (רומניה), בקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי, ונפגשתי איתו שוב לפני שנה בקוריאה בקונצרט שלי שם עם הפילהרמונית של בוסאן.

ג'י יואן ואני בבראשוב, רומניה

הפעם אנחנו חוזרים לשתף פעולה בקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של בטהובן. עוד בתכנית, הפתיחה "אגמונט" של בטהובן, והסימפוניה מס' 2 של ברהמס.

אז הפעם, זה כנראה קורה באמת, ואני מקוה להמשיך לספר חוויות משם.

 

ליאה ז'ו מזמינה

בינואר הקרוב אנחנו מארחים את הכנרת המדהימה בת בה-11 ליאה ז'ו. הנה הזמנה אישית ממנה.

 

 

מודעות פרסומת

בלי כסף ובלי תקשורת

בהצלחה עינת

השינוי המיוחל הגיע – עינת קליש רותם נבחרה לראשות העיר חיפה. עינת קליש, המועמדת האנרגטית, השקולה, שיש לה המון ידע והבנה בתכנון ערים, ותכניות נהדרות לשינוי פני העיר חיפה, שבמשך 5 שנים היתה אופוזיציונרית לוחמת, גברה בפער עצום על ראש העיר המכהן ב15 השנים האחרונות יונה יהב. זהו הישג בלתי רגיל לעינת. היא השיגה אותו בזכות עבודה קשה, חוגי בית ופגישות יומיומיות עם תושבים, עבודת פרסום יעילה מאד בפייסבוק, כמות גדולה של תומכים, פעילים ומתנדבים (שהלכה וגדלה ככל שהבחירות התקרבו), תכניות טובות ומרשימות לעיר, והרבה לב ונשמה. לא היו לה הכלים שהיו ליונה יהב – התקשורת המפרגנת, הטייקונים ובעלי ההון, הכסף והקשרים, אבל כנראה שכסף ותקשורת זה לא הכל בחיים… בחירתה של עינת נוטעת הרבה תקוות לשינוי פני העיר חיפה, להפיכתה לעיר תיירותית משגשגת, מודרנית (ברלין הישראלית), עיר שתחזיר אליה את הצעירים הרבים שעזבו אותה בשנים האחרונות.

צפו בכתבה על עינת קליש ששודרה בחדשות מספר ימים לאחר בחירתה לתפקיד ראש העיר חיפה.

בהצלחה עינת!

 

מחכים לך אנדראס

בשבוע הבא זה קורה. אנדראס שול מגיע. שיתוף פעולה רביעי שלו איתנו, וההתרגשות גדולה. ויולדי, הנדל, ארוו פארט, סולחאן צינצאדזה, שירי עם בריטיים והפתעה. מוסיקה נפלאה ומגוונת. צפויה חוויה יוצאת דופן. מחכים לכם. יש עדיין כרטיסים לתל אביב במחיר מוזל של 175 ש"ח עד יום ראשון הקרוב בלבד, בקישור הזה, לחיפה ניתן לרכוש כרטיסים בטלפון 04-8363804. הכרטיסים אוזלים, מומלץ להזדרז.

אמשיך לעדכן כשהחזרות יחלו, בינתיים בואו נהנה משירתו של אנדראס באריה מתוך יוליוס קיסר אותה הוא ישיר איתנו בקונצרט – Aure, deh, per pieta

 

 

רוחות של שינוי

שובו של אנדראס

זמר הקונטרה טנור אנדראס שול חוזר אלינו, עם קולו היפהפה והזך ושירתו המוסיקלית. זו כבר הפעם הרביעית שאנדראס שול, מגדולי זמרי הקונטרה טנור בעולם מגיע לשיר איתנו, וההתרגשות, כמו בכל פעם – גדולה מאד. החוויה שבחזרות איתו, בעשייה המשותפת, בהחלפת רעיונות מוסיקליים, בעבודה מעמיקה – יוצרת תמיד הנאה גדולה אצל כולנו. וכמובן, הקהל תמיד ממלא את האולמות בקונצרטים איתו, ויוצא מגדרו מהתלהבות. מקוים מאד שכך יהיה גם הפעם.

התכנית שנבצע בקונצרטים עם אנדראס מגוונת מאד וכוללת בחלקה הראשון יצירות בארוקיות נהדרות של הנדל וויולדי: האריות Dove sei מתוך רודלינדה וAure, deh, per pieta מתוך יוליוס קיסר של הנדל, הקנטטה Cessate, omai cessate של ויולדי, וקונצ'רטו גרוסו אופ. 6 מס' 5 של הנדל. בחלק השני נבצע עם אנדראס את יצירתו של ארוו פארת My Heart is in the Highlands לקונטרה טנור ותזמורת, מיניאטורות לתזמורת מיתרים המבוססות על שירים עממיים גיאורגיים של צינצאדזה, ולסיום כמה שירי עם בריטיים לקונטרה טנור ותזמורת. צפויה גם הפתעה לסיום הקונצרט, כזו שלא כדאי להחמיץ!

כרטיסים לקונצרט בתל אביב עם אנדראס שול, ביום א' 25.11.2018 בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, ניתן לרכוש בקישור הזה 

האזינו לפרק המסיים של הקנטטה Cessate, omai cessate של ויולדי, בביצוע של אנדראס שול עם האנסמבל מ2007.

התחלה חדשה ומרשימה

 

פתיחת העונה של האנסמבל היתה מרשימה ביותר. מול אולמות מלאים בחיפה, בתל אביב ובעכו, האנסמבל ביצע את הסימפוניה מס' 10 של מנדלסון ואת הקונצ'רטו לכינור ופסנתר של מנדלסון. שני הסולנים היו נהדרים. זה היה שילוב מאד מיוחד בין איתמר גולן, הפסנתרן הבינלאומי בעל הניסיון העשיר בשיתופי פעולה עם גדולי עולם, לבין הכנר הצעיר המצוין מיכאל שחם בן ה-15. הם ניגנו ביחד את הקונצ'רטו לכינור ופסנתר של מנדלסון, יצירה נהדרת שלא מרבים לבצע אותה, ולא ברור לי למה. השילוב ביניהם, וביניהם לבין האנסמבל, היה מצוין. האנסמבל פתח את הקונצרט בסימפוניה מס' 10 בסי מינור של מנדלסון, עוד יצירת נעורים נהדרת שלו. ביצירה זו השקעתי הרבה עבודה עם האנסמבל לגיבוש הצליל, הסגנון, האינטונציה, והבלאנס. העבודה היתה מאד יעילה ומהנה לכולנו, והתוצאה המצויינת בקונצרט הורגשה היטב גם אצלנו וגם בקהל.

בהפסקת הקונצרט בתל אביב קיימנו קבלת פנים והרמת כוסית חגיגית לעונה החדשה בהשתתפות הקהל. זה היה ארוע חשוב מאד. הוא יצר חיבור טוב בינינו לבין הקהל, והזדמנות עבור הנגנים ועבורי לדבר עם הקהל – דבר שלא קורה בד"כ בקונצרטים. ניצלנו את ההזדמנות הזו גם כדי למכור דיסקים ולצרף אנשים לחוג הידידים שלנו, שאותו הקמנו מחדש.

הקונצרט בעכו היה הפתעה משמחת מאד עבורנו. זו היתה למעשה פתיחתה של סדרה חדשה שלנו באולם הקונסרבטוריון בעכו. זה אולם מצוין, יש בו אקוסטיקה נהדרת ומאד נעים לנגן בו. הקהל מילא אותו, והגיב בתשואות רמות ונלהבות. גם שם זכינו לקהל חם ואוהד, וזה הוסיף גם לריכוז ולהתלהבות בנגינה של האנסמבל.

הרכב הנגנים המתגבש באנסמבל העונה, הוא מצוין. יש בו שילוב של נגנים ותיקים ובעלי ניסיון כמו הכנר הראשי המצוין שלנו קובי רובינשטיין, הויולנית הראשונה אליאנה לובנברג, הכנרת ליאה רייחלין, הכנר האיטלקי רפאל נגרי, וביחד איתם נגנים צעירים מצויינים, שחלקם ניגנו אצלי בצעירותם בתזמורות צעירות במסגרות שונות, ועכשיו הם נגנים בוגרים ומנוסים שכבר מכירים היטב אותי ואת הסגנון שלי. הפעם היו אלה הכנרות הצעירות שיר אורדו ויסמין חלפון, הויולן יואב יצקן והצ'לן בן שיבולת, וכולם השתלבו היטב באנסמבל.

פתיחת שנת הלימודים באקדמיה

השבוע התחלתי את שנתי השנייה כמורה לניצוח בביה"ס למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. גם השנה תלמידי סדנת הניצוח שלי יזכו לנצח "על רטוב" בשיעורים במשך כל השנה, על תזמורות שונות שאיתן אני עובד באופן קבוע, כולל אנסמבל סולני תל אביב. בשיעור הפתיחה שהיה השבוע שמתי דגש על כל נושא העבודה עם כלי הקשת – אפשרויות של קשתות שונות, מהירויות קשת שונות, איצבועים, ויברטו, וההשפעה של כל אלה על התוצאה המוסיקלית. זהו כמובן נושא חשוב מאד לכל מנצח שעומד מול תזמורת, והידע וההבנה בו הם קריטיים על מנת לשלוט בתזמורת. אני באופן אישי משתדל לכתוב לתזמורות שעליהן אני מנצח את הקשתות שלי בתפקידים, מראש, ואם לא מתאפשר לי לכתוב בתפקידים אז לפחות לכתוב הכל בפרטיטורה ולדעת בדיוק מה אני רוצה, על מנת ליישם במהירות במהלך החזרות. אחת המשימות של התלמידים תהיה לעשות אותו דבר בעצמם ביצירות שעליהן הם ינצחו. החזרה הראשונה שלהם תהיה בתחילת נובמבר עם אנסמבל כרמל בחיפה, ובה הם יעבדו על הפרק הראשון מהסרנדה של דבוז'אק ועל הדיברטימנטו ק.138 שלמוצרט.

חוויה בכפר של ויניאבסקי

 

לפני מספר שבועות נסעתי לפולין לנצח על התזמורת הפילהרמונית של חבל הסודטים, Filharmonia Sudecka. אמנם באופן קבוע התזמורת הזו עובדת ומופיעה בעיר ולבז'יך, שנמצאת לא רחוק מוורוצלאב, אבל כשהייתי שם, האולם שלהם היה עדיין בשיפוץ או בנייה מחדש, ולכן החזרות והקונצרטים שלהם בתקופת המעבר התקיימו בכפר הסמוך שצ'אבנו זדרוי. זהו כפר קטן ויפה, עם הרבה עצים וירוק, ומתגוררים בו בסביבות 5000 איש בלבד. המדהים הוא שבדיוק בכפר הזה, אחד מגדולי המלחינים והכנרים של פולין היה גר (לתקופות קצרות של טיפולים רפואיים) ומופיע – וזהו הנריק ויניאבסקי. הוא היה מופיע בדיוק באותו האולם שבו אני הופעתי, ופסלו ניצב בשדרה המרכזית של הכפר. בהחלט מרגש והיסטורי.

העבודה עם התזמורת הזו היתה מאד מהנה. הנגנים היו מאד פתוחים לרעיונות המוסיקליים שלי, ולמרות שהתכנית הורכבה כמעט בשלמותה מ"יצירות רפרטואר" – הסימפוניה "מן העולם החדש" של דבוז'אק והפתיחה האקדמית של ברהמס – הם השתדלו לנגן בדרך שלי, ולא "על אוטומט" כמו שהם רגילים. וכך, העבודה היתה מאד מעניינת ומרתקת – עשינו נסיונות של טמפים שונים, כיוונים שונים בפראזות, נסיונות לשנות את הבלאנס ולהוציא קולות שלא תמיד שומעים, וכמובן הרגלתי אותם בחזרות שזה יכול להשתנות מביצוע לביצוע ושהם צריכים להיות עירניים. בקונצרט היה ריכוז מצוין והתזמורת היתה מוכנה היטב. נהניתי מאד להוביל אותם ולקבל מהם תגובה טובה ושיתוף פעולה מלא. בקונצ'רטו לכינור של חצ'טוריאן, שבוצע בגרסתו לחליל (עיבוד של ז'אן פייר רמפל), עם הסולנית אילדיקו יוהאס, היה חשוב לי ולנגנים להיות מאד מרוכזים. יש שם הרבה שינויי טמפו, שינויי משקל, כניסות מבלבלות, וטמפים מהירים שצריך לשמור עליהם כדי להיות ביחד עם הסולנית. תרגלנו את זה היטב בחזרות, והרצנו מספיק פעמים על מנת להגיע עם ביטחון לקונצרט. סך הכל החוויה כולה היתה נהדרת, גם בחזרות, גם בקונצרט, וגם במקום היפה הזה.

רוחות של שינוי בחיפה

 

הבחירות לרשויות המקומיות תתקיימנה ביום שלישי הקרוב. בחיפה, לראשונה מזה 15 שנה, יש סיכוי ממשי לשינוי, והרבה דרמה סביב כל מערכת הבחירות בעיר. המועמדת המרכזית להתמודד על ראשות העיר מול יונה יהב, עינת קליש, נפסלה לפני כשבועיים מהתמודדות בשל עניין טכני (שיש סיכוי טוב שנעשה במתכוון ע"י מתחריה לראשות העיר), וגם עתירתה לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחתה. היא עתרה לבג"ץ, ובינתיים כ-2000 מתומכיה הרבים הפגינו נגד פסילתה וקראו לבג"ץ לקבל את עתירתה. לפני מספר ימים בדיון שהתקיים בבג"ץ בירושלים (וגם אליו הגיעו רבים מתומכיה), היה מהפך – בג"ץ הפך את החלטת בית המשפט המחוזי והחזיר את עינת למרוץ, בצדק. עכשיו, כשחזרה למרוץ מחוזקת וגם זכתה לפרסום ארצי בזכות סיפור הפסילה, סיכוייה לזכות בבחירות טובים, והסקרים האחרונים אף מראים על מגמת התחזקות. במשך חמש וחצי שנים היא עבדה קשה מאד כחברה במועצה שישבה באופוזיציה, טיפלה בפניות של תושבים, נפגשה עם תושבים רבים, קיימה המון חוגי בית ומפגשים עם התושבים, ועשתה רושם של אחת שיכולה להביא שינוי לעיר. היא רכשה לעצמה תומכים רבים שהולכים אחריה, עובדים קשה ובהתנדבות למענה, וכפי שנראה, גם רבות מהרשימות המתמודדות למועצה מרגישות לאן נושבת הרוח והביעו תמיכה בעינת, כולל כאלה שבעבר תמכו ביהב. עינת לא מתחברת לטייקונים, אנשי עסקים, נדל"ניסטים וכו' – וניתן לראות זאת היטב בתרומות שהיא קיבלה לקמפיין שלה – הרבה מאד תרומות של אנשים פרטיים, תושבי חיפה, בסכומים קטנים של כמה מאות שקלים כל אחת. זאת בניגוד לתרומות של יונה יהב – הרבה פחות תרומות במספר, אך מרביתן בסכום המקסימלי המותר, של 5000 ש"ח, וחלקן הגדול מאנשים שאינם חיפאים בכלל – כל מיני אנשי עסקים ואינטרסנטים, שיונה יהב, אם ייבחר, יהיה חייב להם ולא לתושבי עירו. עינת היא גם מומחית בעניין תכנון ערים, אדריכלית במקצועה, ויש לה תכנית סדורה וברורה לגבי איך לשפר את העיר, בכל פרמטר ופרמטר.

למרות שמערכת הבחירות בחיפה התדרדרה לשיח ארסי ומכוער, עם הפצה של שקרים רבים בסמסים כנגד עינת קליש, אני חושב שהתושבים מבינים היטב שמי שרוצה שינוי בעיר חייב להצביע לה, אחרת הוא מחזק את יונה. אז ביום שלישי הקרוב, כל החיפאים יוצאים להצביע ובוחרים בעינת קליש לראשות העיר וברשימת "חיים בחיפה" למועצת העיר.

 

סיומה של תקופה

סיום העונה של אנסמבל סולני תל אביב היה מרגש ומלהיב, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה פדגוגית. עם זאת, האנסמבל הגיע לסיומה של תקופה ונמצא בפתחה של תקופה חדשה (או חדשה-ישנה).
גם בתקופת הקיץ האנסמבל יעבוד, ויופיע בקונצרטי הגאלה של "קשת אילון", גם בקיבוץ אילון וגם במשכן האופרה בתל אביב.
והאופרטה הנפלאה "העטלף" של שטראוס – פרוייקט שאנצח עליו במסגרת המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים.

 

 

סיום גרנדיוזי עם כנרת וירטואוזית

הקונצרטים שחתמו את עונת המנויים של האנסמבל היו מלהיבים ומרגשים, בזכות התכנית המגוונת ובעיקר בזכות הכנרת הסולנית הפנומנלית רייצ'ל ברטון פיין. רייצ'ל היא כנרת מהרמות הגבוהות ביותר בעולם – שילוב של נגינה מבריקה, ארטיקולציה נהדרת, אינטונציה מושלמת, וירטואוזיות בלי גבולות, ויכולת הבעה בכל סגנון מוסיקלי – מיצירות בארוקיות שאותן היא ניגנה עם קשת בארוק (קונצ'רטי של ויולדי ולוקטלי), דרך מוסיקה רומנטית (סרסטה נעימות צועניות, פגניני לה קמפנלה), ועד עיבודים מודרניים ויצירות שלה עצמה (עיבוד לליברטנגו של פיאצולה בכינור סולו, ווריאציות על "יומולדת שמח" לכינור סולו). החזרות איתה היו חוויה נפלאה והתנהלו באוירה נהדרת וחיובית. האנסמבל היה במיטבו ובריכוז מלא בכל יצירה ויצירה שביצענו איתה. התגובות היו נלהבות, והקהל "עט" עליה בהתלהבות בסיום כל קונצרט, רכש דיסקים שלה, ביקש חתימות והצטלם איתה. היתה לנו בקונצרט גם יצירה נהדרת של המלחינה הישראלית הצעירה ניצן ורדי – "נעורים" לתזמורת כלי קשת, שזכתה גם היא לתגובות נלהבות. וגם, כחלק מפרוייקט חינוכי של האנסמבל, צירפתי בקונצרט בחיפה אל נגני האנסמבל את נגני התזמורת הצעירה מקונסרבטוריון טירת הכרמל (מחוזקים בנגנים צעירים מתזמורות אחרות שבהדרכתי), לביצוע משותף של יצירה של ויולדי. זה היה מרגש מאד, גם לילדים, גם לנגני האנסמבל וגם לקהל.

 

לילה מלא כשרון

בסוף חודש יוני, במסגרת ארועי "לילה לבן" בתל אביב, קיימנו קונצרט בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל-אביב, קונצרט שבו כיכבו הכשרונות הצעירים של הקונסרבטוריון. שלוש נגניות צעירות הופיעו עם האנסמבל כסולניות – יסמין חלפון בכינור, הדר זיידל בכינור ואורית שחר בפסנתר, ובהמשך הערב הצטרפו אל האנסמבל נגני התזמורת הייצוגית של הקונסרבטוריון הישראלי תל אביב ומנצחם שלמה טינטפולבר, וביחד ביצעו שתי התזמורות את הריקודים הרומניים של ברטוק ואת פרק הסיום מהסימפוניה הפשוטה של בריטן. הערב כולו התאפיין בהרבה התלהבות, רעננות, קהל צעיר ונגנים צעירים על הבמה, וביצועים ברמה גבוהה. שלוש הסולניות קיבלו גם מלגות הצטיינות ע"ש לאה ויצחק לוין.

 

סיומה של תקופה, והתחלה חדשה-ישנה

בסיום העונה ה17 שלו, האנסמבל הגיע לסיומה של תקופה, ומתחיל תקופה חדשה שבה כמה שינויים במבנה הניהולי, וגם בתפיסה המקצועית אמנותית. האנסמבל חוזר למעשה לעבוד במתכונת הישנה שבה עבד ברוב שנותיו – עם צוות ניהולי מצומצם, בשיטה של "פרוייקטים", שיטה שבה כל נגן משתתף בפרוייקטים שהוא בוחר, ואלו מביניהם שבוחרים להשתתף בכל תכניות הקונצרטים למנויים זוכים למעמד של "חבר אנסמבל". את תפקיד הניהול האדמיניסטרטיבי לקחתי על עצמי (כפי שהיה בשנים הראשונות של האנסמבל משנת 2001 שבה הקמתי אותו ועד 2004), בסיוע עוזרת ניהול והפקה שעובדת לצידי. הקונצרטים של האנסמבל בתל אביב נכנסים, כפי שהיה בראשית הדרך, לחוברת הקונצרטים של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב, שגם מבצע עבורנו את מכירת הכרטיסים בפועל. מבחינה מקצועית, כמה נגני מפתח שניגנו באנסמבל בשנותיו הראשונות יחזרו לנגן אצלנו, לצד נגנים צעירים שהצטרפו לאנסמבל בשנים האחרונות, ואת כולם יוביל הכנר הראשי של האנסמבל בשלוש השנים האחרונות קובי רובינשטיין.

כל השינויים האלה נועדו לאפשר השקעה גדולה יותר בתוצאה האמנותית, על חשבון חיסכון בהוצאות האדמיניסטרטיביות והשיווקיות, ובכך להביא את האנסמבל לרמה האמנותית הגבוהה ביותר. אני מאמין שלמרות שהשינויים האלה יגרמו לי באופן אישי לעבוד הרבה יותר קשה (גם בענייני אדמיניסטרציה, הפקה ושיווק ולא רק בעניינים מוסיקליים), הם יביאו את התוצאות האמנותיות שלהן אני מייחל.

עונת קונצרטים עשירה וגדושת סולנים בינלאומיים מצפה לנו, יגיעו אלינו כמה מ"כוכבי" עולם המוסיקה הקלאסית כמו זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, ילדת הפלא הכנרת ליה ז'ו, הפסנתרן איתמר גולן ואחרים.  אני קורא לכל קהל חובבי המוסיקה לנצל את ימי המכירה המוקדמת של המנויים עד 31.7.2018, ולרכוש מנוי לאנסמבל סולני תל אביב. מבטיח לכם שתהנו מאד. הנה התכנית השנתית שלנו.

 

"העטלף" במוזיאון תל אביב

על קונצרטי הגאלה של המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים אני מנצח באופן קבוע בכל שנה, מיומו הראשון של המאסטרקלס ב2015. המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים מושך אליו מדי שנה זמרים צעירים מהטובים ביותר בארץ ובעולם, חלקם כבר החלו בקריירה מקצועית ומופיעים בבתי אופרה בכל העולם. המנהלת האמנותית של המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים היא רונה ישראל-קולת, והתומך והתורם המשמעותי ביותר של המאסטרקלס הוא ניצול השואה יוסף ז'מבוקי. צוות מקצועי מהרמה העולמית הגבוהה ביותר עובד במשך כשבועיים באינטנסיביות עם הזמרים האלה, ובסיומם מתקיימים קונצרטים נהדרים לקהל הרחב. עד כה, בכל שנה, קונצרט הגאלה התזמורתי של המאסטרקלס היה ערב של קטעי אופרה שונים. השנה, לראשונה, תעלה הפקה אופראית שלמה בבימוי מלא עם תזמורת, של האופרה "העטלף" של שטראוס. זמרים מצויינים ישתתפו בהפקה הזו, ביחד עם התזמורת הסימפונית אשדוד, והקונצרט המרכזי יתקיים במוזיאון תל אביב ב3 בספטמבר.

המוסיקה נפלאה, הזמרים מצויינים, בואו לשמוע. הנה תכנית הקונצרטים המלאה של המאסטרקלס השנה.

 

"ישראל 70" במשכן האופרה

קונצרט גאלה של מאסטרקלס נוסף שבו אופיע יהיה הגאלה של "קשת אילון" – הקורס הבינלאומי לקשתנים מצטיינים. הפעם זה יהיה עם אנסמבל סולני תל-אביב, ובמשכן האמנויות בתל אביב. עוד לפני כן אסע צפונה לקיבוץ אילון מספר פעמים: פעם אחת כדי לשמוע את המועמדים ולהחליט מי מהם יהיה סולן עם האנסמבל בערב הגאלה. בפעם השניה, לאחר שייבחרו הסולנים, אסע לקיבוץ הצפוני לחזרת הכנה עם הסולנים בלבד, וכן עם "אנסמבל קשת אילון", שיצטרף אל אנסמבל סולני תל אביב לנגינה משותפת של יצירה חדשה של אריה ברדרומא – "ישראל 70" המבוססת על שירים ישראליים מוכרים מ70 שנותיה של המדינה. לאחר מכן אעלה צפונה עם אנסמבל סולני תל אביב כולו, לחזרה עם הסולנים ועם אנסמבל קשת אילון. באותו ערב יתקיים קונצרט הגאלה בקיבוץ אילון, כהכנה לערב הגאלה בתל אביב. והשיא של הפרוייקט יהיה, כאמור, ערב הגאלה של קשת אילון במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, ובו יופיעו עם האנסמבל הסולנים המצטיינים ממשתתפי הקורס, ולסיום נבצע את יצירתו של אריה ברדרומא "ישראל 70".

תזכורת לפעם האחרונה שהאנסמבל ביקר בקיבוץ אילון

 

גן עדן לחובבי הספורט

ימי ההכרעה של המונדיאל – שמספק לנו משחקי כדורגל גדולים, הרבה דרמות, מהפכים והפתעות – הם גם ימי ההכרעה של טורניר הטניס וימבלדון, שגם שם מתקיימים משחקים נהדרים. חובבי הספורט, ובמיוחד אלה שאוהבים לצפות בכדורגל ובטניס (כמוני למשל), נמצאים בדילמה קשה – במה לצפות. צרות של עשירים. אז נותרו שני משחקים בכל טורניר – במונדיאל המשחק על המקום השלישי בין אנגליה לבלגיה (שלמרות שאין לו שום משמעות הוא צפוי להיות מרתק), והגמר בין קרואטיה לצרפת. ובוימבלדון הגמרים של הנשים (סרינה לראשונה כאמא וקרבר) והגברים (אנדרסן מול ג'וקוביץ' או נדאל). גן עדן.

סרינה. תזכה שוב, לראשונה כאמא?

 

באר שבע – לא רק כדורגל

השקעה חריגה ויוצאת דופן

 

באר שבע היא עיר שתומכת מאד בתרבות ומקדמת את נושא החינוך לאמנויות בכלל ולמוסיקה בפרט. העיר זכתה פעמיים בפרס שרת התרבות, וראש העיר מקצה משאבים רבים לחינוך לאמנויות ולמוסיקה. הקונסרבטוריון בבאר שבע, שאותו מנהל נגן המנדולינה יקי ראובן, הוא דוגמה מצויינת לכך. בשנים האחרונות הקונסרבטוריון מביא מוסיקאים מצויינים מרחבי הארץ ללמד שם. הקונסרבטוריון השקיע הרבה מאד בפרוייקט חינוכי מרגש שבמסגרתו אנסמבל סולני תל אביב חנך את תזמורת הקשתנים של הקונסרבטוריון לפני כשנתיים. והחל משנה זו, על אותה תזמורת קשתנים של הקונסרבטוריון בבאר שבע אני מנצח באופן קבוע, דבר שהתאפשר בזכות השקעה חריגה ויוצאת דופן של מנהל הקונסרבטוריון. עד עכשיו אני נהנה מאד מהעבודה עם הנגנים הצעירים שם, ואני זוכה לשיתוף פעולה נהדר הן מצידם והן מצד ההנהלה של הקונסרבטוריון. כתוצאה מכך התזמורת מתקדמת מאד יפה בחזרות, ובקצב מהיר מאד.

 

עם הילדים מתזמורת הקונסרבטוריון בבאר שבע, לפני שנתיים

אחד הדברים היפים בקונסרבטוריון הוא הקשר לתזמורת הסינפונייטה של באר שבע. מעבר לעובדה שהמבנים של הקונסרבטוריון ושל הסינפונייטה סמוכים זה לזה, קיים גם שיתוף פעולה בין הגופים.

כך למשל, בעוד כשבועיים אנצח על הסינפונייטה באר שבע בקונצרט שיוקדש לקונסרבטוריון. פרט לסימפוניה השביעית של בטהובן ולפתיחה מערת פינגל של מנדלסון, שאותם אבצע עם הסינפונייטה לבד, שני הסולנים שיופיעו בקונצרט הם נגנים מצטיינים בכינור ובצ'לו מתזמורת הקונסרבטוריון. בסיום הקונצרט תצטרף אל הסינפונייטה תזמורת הקונסרבטוריון לנגינה משותפת של הריקודים הרומניים של ברטוק. הערב כולו הוא ערב התרמה שהכנסותיו מיועדות לקונסרבטוריון באר שבע.

 

 

 

כמובן ששיתוף פעולה שכזה הוא מבורך ותורם רבות לקונסרבטוריון. הקשר המיוחד שלי עם מנהל הקונסרבטוריון יקי ראובן בא לידי ביטוי לא רק בעבודתנו החינוכית, אלא גם בשיתופי פעולה על במות הקונצרטים. לפני כשנתיים ביצענו ביחד עם סולני תל אביב את הקונצ'רטו לכינור ומנדולינה של ויולדי, כאשר עבורי זו היתה אחת מהופעותיי הבודדות כסולן בכינור. הנה הפרק השני מאותו ביצוע.

 

 

על חשיבות החינוך המוסיקלי

 

את תפיסתי בנושא חשיבות החינוך המוסיקלי חלקתי לא פעם כאן בבלוג, אך תמיד משמח אותי למצוא מאמרים נוספים המדברים על הנושא. הנה מאמר נפלא שמצאתי על נושא החינוך המוסיקלי וחשיבותו. כמה משפטים מתוך המאמר –

"בעולם של היום, חשיבותו של הידע כשלעצמו פחתה, ואילו מה שבאמת חשוב הם כישורי הלמידה: היכולת לאסוף מגוון רחב של נתונים, לחקור, להיות מוכן להתאמץ ולהתאמן גם כשלא פשוט, לחשוב בצורה עצמאית ויצירתית, להיות ביקורתי ולפתור בעיות. כישורים אלה מתפתחים במיוחד בלימודים ההומניים ובאופן מובהק – במוסיקה… מחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן מצא כי מדענים מאופיינים בנטייה מובהקת לעיסוק במוסיקה כתחביב. נמצא כי מגמה זו חזקה במיוחד בקרב זוכי פרס נובל בתחומי המדעים (ר' הגרף למטה). במחקר אחר נמצא כי עיסוק אומנותי מפתח כישורים ההכרחיים להפתחות כמדען יצירתי… חוקרים מצאו כי מוסיקה מועילה לתלמידים בארבע קטגוריות עיקריות: (1) הצלחה חברתית והפחתת התנהגויות אלימות; (2) הצלחה בבית הספר, במיוחד בתחומי המדעים והמתמטיקה; (3) פיתוח אינטלגנציה; (4) הצלחה בחיים. למעשה, מוסיקה היא אחד המקצועות החשובים ביותר שניתן ללמד בבתי הספר מבחינה פיזית, רגשית, אינטלקטואלית, חברתית ורוחנית. חוקרי מוח מצאו כי נגינה בכלי מוסיקלי היא המקבילה המוחית להתעמלות לכל הגוף, שכן הנגינה מפעילה את מרבית המרכזים המוחיים…"

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

מבראשוב עד גבעתיים

הרבה טיולים, חזרות אינטנסיביות, סולן מעולה, קונצרט מצוין וארוחה עם הנגנים – בבראשוב, רומניה.

 

20170503_170840

 

אלה היו ארבעה ימים נפלאים ברומניה. הגעתי לעיר בראשוב, עיר קטנה ומקסימה שבהתחלה נראתה לי כמו כפר קטן. רחובות צרים, בתים עם גגות רעפים ונוף מדהים בהרים מסביב. ברחובות לא היו כמעט אנשים, וגם מרבית האנשים שכן ראיתי היו תיירים… שאלתי את עצמי איך זה יכול להיות שבעיר הזאת יש תזמורת סימפונית, אקדמיה וגם בית אופרה? מאיפה המוסיקאים? מאיפה הקהל?

אבל למחרת בבוקר הגעתי לאולם של התזמורת ועל הבמה ישבה תזמורת סימפונית מלאה. לא ידעתי מאיפה הם הגיעו, אבל ישבו על הבמה. התחלנו את החזרה על הסימפוניה השנייה של שומאן, בהתחלה התזמורת נראתה (ונשמעה) לי רדומה, וזה גרם לי להשקיע הרבה אנרגיה, עבודה על ארטיקולציה וצליל אחיד ופריך. בדיעבד הסתבר לי שביום שהגעתי היה חג וכולם היו בחופש, וזה גם הסביר את מיעוט האנשים שראיתי. לאט לאט הבחנתי שהנגנים מתעוררים ומתחילים להגיב. הם השתדלו לבצע את מה שהראיתי וביקשתי, וקיבלו בראש פתוח את הרעיונות המוסיקליים שלי שהיו בשבילם לא "קונבנציונליים", שונים ממה שהם רגילים. בסך הכל החזרה היתה טובה. עברנו על כל הסימפוניה ועל קטעי התזמורת בקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי.

אחר הצהריים הלכתי לטייל ברגל בעיר. מזג האויר והנוף היו נפלאים. היה כל כך מרגיע, יפה ומהנה. הרבה ירוק, נופים יפים, אויר טוב. ממש כיף.

למחרת סדר היום היה דומה. חזרת בוקר עם התזמורת, וטיול אחר הצהריים. בחזרת התזמורת היה שיפור די מדהים לעומת היום הקודם, וניכר היה שהנגנים הגיעו מוכנים יותר ודרוכים יותר. גם הסולן הסיני ג'יה יואן  ניגן בחזרה את הקונצ'רטו של צ'ייקובסקי. הוא היה די מדהים. הגיע נינוח ורגוע, למרות שנחת רק מאוחר בלילה, כמעט שלא ישן ובכלל לא התאמן, אבל מיד באקורדים הראשונים ניתן היה לשמוע איזה פסנתרן מצוין הוא. ומעבר לפסנתרנות הוא גם יוצר תחושה שהוא "ממציא" את היצירה ברגע הנגינה. יוצר כל צליל ונהנה ממנו.

אחר הצהריים שוב עשיתי טיול והפעם עליתי לראש ההר ברכבל וירדתי ברגל. היה כיף, הנוף היה נהדר, האויר היה טוב. מושלם. ולמחרת בבוקר – החזרה הגנרלית, שבה בעיקר הרצנו את שתי היצירות. התזמורת כבר נשמעה יותר מגובשת ומוכנה, והרגשתי מאד נוח לנצח עליה. לאחר החזרה הגנרלית לא הלכתי לטייל מכיוון שבערב היה הקונצרט, אז בעיקר נחתי במלון.

20170503_163615

הקונצרט בערב היה נהדר. האולם היה מלא, הקהל היה חם ומפרגן, הפסנתרן ניגן מעולה וגם נתן שני הדרנים, התזמורת הגיבה מצוין, וזה נתן לי הרבה ביטחון ו"אומץ" לעשות דברים קצת אחרת מאשר בחזרות. זה כמובן העצים את ההתרגשות של הקונצרט ושל התחושה שאנחנו יוצרים את הרגע.

יצאתי מהקונצרט בהרגשה טובה, ולאחר הקונצרט הצטרפתי אל נגני התזמורת למסעדה שאליה הם הלכו. הסתבר לי שזו מסורת אצלם – אחרי כל קונצרט הם הולכים למסעדה הזאת. כמובן שלא כולם מגיעים תמיד, אבל עדיין הם מקפידים על זה. כל שבוע ביום חמישי יש להם קונצרט ואחריו הם יוצאים ביחד. בעיני זה מנהג מאד יפה. התזמורת היא מקום עבודה שגרתי, ובכל זאת הם שומרים על הערב המיוחד הזה פעם בשבוע לאחר הקונצרט. נהניתי מאד בחברתם, גם שתינו וצחקנו. היה סיום מאד יפה לארבעת הימים הנהדרים ברומניה. למחרת בבוקר נסעתי ביחד עם הסולן לשדה התעופה בבוקרשט, נסיעה של כשלוש שעות שבמהלכה דיברנו הרבה והתיידדנו. גם גילינו שיש לנו כל מיני מכרים משותפים ומוסיקאים ששנינו שיתפנו איתם פעולה. כמו תמיד מדהים ומפתיע לגלות כמה העולם קטן…

חזרתי לארץ, ואל ההכנות לפרוייקטים הבאים.

 

עונת הקונצרטים הבאה

 

בפוסט הקודם סיפרתי מה יהיה בעונת הקונצרטים הבאה של האנסמבל, ועכשיו אני מפרסם כאן לראשונה את הפלייר הרשמי של עונת הקונצרטים הקרובה  של סולני תל אביב, פלייר שיצא ממש בימים האחרונים. מוזמנים לעיין ולהביע דעתכם על התכנית.

 

FB_IMG_1493904325213

 

כבר 30 שנה

מגמת המוסיקה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה (כיום שם בית הספר הוא "רעות") חוגגת 30 שנה. למעשה השנה זו השנה ה31, אבל רק השבוע אנחנו חוגגים 30 שנה, בערב מיוחד שאליו הוזמנו בוגרי מגמת המוסיקה לדורותיהם. במהלך הערב יתקיים מפגש בוגרים וקונצרט שבו יופיעו המקהלה והתזמורת של בית הספר בשיתוף בוגרים. זה מרגש מאד! אתמול בערב התקיימה החזרה שבה הצטרפו לתזמורת בוגרים מכל 30 שנות המגמה. היה כיף גדול לנצח על התזמורת הזו ולפגוש בוגרים שלא ראיתי הרבה זמן. נבצע בקונצרט פרק מסימפוניית "האפנר" של מוצרט, פרק מהסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט, וריקוד סלבוני של דבוז'אק.

מגמת המוסיקה הזו היא יוצאת דופן באופיה וברמתה. הקים אותה ומרכז אותה עד היום דני עקיבא, שביחד עם יכולותיו הפדגוגיות והידע המקצועי שלו הוא מצליח ליצור אוירת לימודים מיוחדת,  ללא תחרות וללא מתחים מיותרים, עם מקום לביטוי אישי של כל תלמיד, ובניית ההתפתחות המוסיקלית והאישית של כל אחד תוך חינוך לאהבת המוסיקה ולאהבה בכלל. המגמה אינה מתרכזת בקידום התלמיד כנגן מבצע בלבד, אלא מלמדת להיות מוסיקאי רחב אופקים. יש במגמה שיעורי קומפוזיציה עם טובי המלחינים שלנו, שיעורי אלתור וניצוח, ותחומים נוספים רבים שאינם נלמדים באופן קבוע במגמות מוסיקה אחרות. זה דבר מאד יוצא דופן וייחודי. אני עצמי למדתי במגמת המוסיקה המופלאה הזו, עם דני עקיבא, חיים פרמונט, נמי ליף, אמיר ברנרד ואירנה גלפנד. כיום אני חבר בסגל ההוראה של המגמה, כמנצח התזמורת ומרכז מוסיקה קאמרית, ואל המורים האלה שכיום הם קולגות שלי, הצטרפו בשנים האחרונות כמה מוסיקאים צעירים יותר כמו זיו קוז'וקרו, תומר הישג וברי מוסקוביץ'.

אז ביום שלישי הקרוב אנחנו פוגשים את הבוגרים וחוגגים ביחד בקונצרט יוצא דופן עם זמרים ונגנים שלמדו במגמת המוסיקה הנהדרת הזו מיום היווסדה ב1986 ועד היום. יהיה מרגש.

FB_IMG_1494753255947

הופעת בכורה עם סולני תל אביב בגבעתיים

 

FB_IMG_1494753336445

יקי ראובן

הרבה שנים גרתי בגבעתיים, ועד היום אני ממשיך לעבוד בעיר, כמנצח התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. אך מעולם לא הופעתי עם סולני תל אביב בגבעתיים. במוצ"ש 27.5 תתקיים הופעת הבכורה של סולני תל אביב בתיאטרון גבעתיים! זה ארוע מרגש מאד עבורי. הסולן המרכזי בתכנית יהיה נגן המנדולינה הוירטואוז יקי ראובן, שיבצע קונצ'רטו למנדולינה של ויולדי. יקי ואני, מעבר לשיתופי הפעולה הרבים שלנו כמוסיקאים, גם חברים טובים. שיתוף הפעולה עם יקי הוא תמיד מרגש עבורי. כבר הופענו ביחד בעבר הן כמנצח וסולן, הן בנגינה ביחד בכינור ובמנדולינה (בין השאר בקונצ'רטו כפול של ויולדי), והן בהרצאות ובמפגשים חינוכיים. מעבר לעובדה ששנינו פעילים כמוסיקאים מבצעים, שנינו גם עוסקים בחינוך מוסיקלי (יקי כמנהל הקונסרבטוריון בבאר שבע ואני כמנצח תזמורות יצוגיות בקונסרבטוריון גבעתיים ובחיפה), וגם ברמה האישית – שנינו חברים טובים, חברות מיוחדת שנוצרה והתפתחה בתקופה שגרנו בגבעתיים במרחק כמה רחובות אחד מהשני. יהיה מאד מרגש עבורנו להופיע ביחד לראשונה בתיאטרון גבעתיים, העיר שבה הכרנו והתיידדנו.

הנה הפרק השני מקונצ'רטו לכינור ומנדולינה שביצענו יחד לפני כשנה עם סולני תל אביב

עוד שלושה סולנים צעירים יופיעו איתנו בערב הזה – הפסנתרן אלמוג סגל מ"מולטיפיאנו" שהופיעו איתנו לאחרונה, יבצע קונצ'רטו ק.414 של מוצרט. הכנר סלומון מרקמן בן ה17 ינגן את הקיץ של ויולדי. והצ'לן אורי רון, בוגר קונסרבטוריון גבעתיים, יבצע איתנו את וריאציות משה של פגניני.

כרטיסים לקונצרט במבצע 1+1 בטלפון  0546934439

כשאנדראס פגש את עידן

אנדראס שול עם עידן רייכל, אריות מהבארוק עם מוסיקת ג'אז, פרגולזי עם סיפור יונה הנביא ביצירה חדשה של בעז בן משה. על השילובים יוצאי הדופן באנסמבל

אחד המאפיינים של תכניות הקונצרטים של האנסמבל הוא שילובים יוצאי דופן. בקונצרטים שלנו עם זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, למשל, פתחנו ביצירות בארוקיות של באך וויולדי (למען האמת, כבר את הסינפוניה למיתרים של ויולדי ביצענו קצת כמו מוסיקת רוק כבד – עם הרבה הדגשות, נקישות, אפקטים צליליים, דינמיקות קיצוניות, והמון אנרגיה). משם עברנו למאה ה-20: ארוו פארת, ריקודים רומניים של ברטוק ולסיום שירי עם בריטיים. סיימנו את הקונצרטים בקטע הפתעה – שיר של עידן רייכל שאותו אנדראס שר בגרמנית. בקונצרט במרכז ענב בתל אביב עידן רייכל עצמו הצטרף אלינו בנגינה ובשירה ביחד עם אנדראס (כולל קטע שאנדראס שר בעברית ביחד עם עידן). זה היה מרגש, זה היה ספונטני וזה היה מאד מלהיב לכולנו. הקהל יצא מגדרו, והודה לכולנו הן על התכנית המעניינת והן על הביצוע. בהחלט שילוב יוצא דופן. הנה קטע ההפתעה עם עידן רייכל

בתכנית אחרת של האנסמבל, עליה החזרות החלו אתמול יתארח המנצח והפסנתרן ירון גוטפריד, ביחד עם זמרת הסופרן עינת ארונשטיין.

20161124_113957

גם בתכנית הזו יהיה שילוב בין מוסיקת בארוק למוסיקה בת זמננו, כאשר אריות בארוקיות מוכרות של פרסל ושל הנדל תבוצענה בעיבודים ג'אזיים של ירון גוטפריד, ובתוספת שלישיית הג'אז שלו (פסנתר, קונטרבס וכלי הקשה). גם שירים ישראליים מוכרים (שני שושנים ויקינטון) יבוצעו בתכנית זו, וגם הם בעיבודי הג'אז של ירון גוטפריד. יהיה מעניין מאד לקהל, סוחף ומלהיב. הנה אחד הקטעים מהתכנית, בביצוע מפסטיבל כפר בלום 2015.

הקונצרטים עם ירון גוטפריד יתקיימו במוצ"ש 26.11.16 במרכז ענב בתל אביב, וביום ב' 28.11 באולם וייל בכפר שמריהו.

גם בקונצרטים למנויים של האנסמבל בחודש דצמבר יהיה שילוב בין מוסיקת בארוק לבין מוסיקה בת זמננו. בתכנית זו יתארחו אצלנו שישה זמרים סולנים: זמר הקונטרה טנור אלון הררי, זמרות הסופרן יעלה אביטל ורויטל רביב, זמרת האלט בבת מרום, זמר הטנור רון זילברשטיין וזמר הבריטון רועי סרוק. בתכנית זו נבצע מצד אחד הסטבט מאטר המוכר של פרגולזי, ומצד שני יצירה חדשה נפלאה של בעז בן משה – "יונה", על פי הטקסט המקראי של סיפור יונה הנביא. ביצירה זו זמר קונטרה טנור, רביעיית זמרים ותזמורת הכוללת כלי קשת וכלי הקשה. כפי שביצענו בעבר בבכורה יצירות ישראליות משמעותיות בתוכנן ובאורכן (למשל ישרא וישמע של חיים פרמונט, מוות ולידה של נועם סיון – שתיהן יצירות ישראליות שביצועי הבכורה שלהן זכו להצלחה והן בוצעו פעמים נוספות בהמשך), כך אני מרגיש גם לגבי יצירתו של בעז בן משה "יונה": יצירה הכתובה היטב, מאד מרגשת ובעלת טקסט משמעותי.

שילובים נוספים מסוג זה יהיו אצלנו גם בהמשך העונה ועליהם אספר בפוסטים הבאים.

תזמורת עם פלפל

חזרתי בשבוע שעבר לעבוד עם התזמורת הנפלאה של קונסרבטוריון גבעתיים. זוהי כבר השנה ה-14 שלי עם התזמורת הזו. בתזמורות צעירות כל כמה שנים מתחלפים הנגנים, כך שבתקופת עבודתי בקונסרבטוריון גבעתיים התחלפו כבר כמה דורות של נגנים. מדהים שהמצטיינים מבין הנגנים שמנגנים אצלי בגבעתיים, אם הם ממשיכים בנגינה גם לאחר סיום לימודיהם, בחלקם הגדול הם מגיעים אלי שוב – לאנסמבל סולני תל-אביב… אחד הדברים שאני אוהב במיוחד בתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים הוא קצב ההתקדמות המהיר. לא משנה באיזו רמה מתחילה חזרת התזמורת, בסיומה היא תמיד נשמעת כמו תזמורת אחרת. הנגנים הצעירים (והשנה הם צעירים מאד, מכיוון שבשנה האחרונה התחלפו רבים מהם) מתקדמים גם אינדיבידואלית בקצב מהיר – בזכות המשמעת והיחס הרציני שלהם לנגינה ובזכות המורים המצויינים המלמדים בקונסרבטוריון, וגם זה כמובן משפיע על קצב התקדמות התזמורת במשך תקופה קצרה. בנוסף, זו תזמורת עם "פלפל", יש אנרגיה חיובית בחזרות וכיף לעבוד איתם. כאמור, בשבוע שעבר התחלתי את השנה עם התזמורת הזו, וחזרתי לשגרת "ימי שלישי אחה"צ", אליה התגעגעתי. זה מתחיל בנסיעה מביתי לחוף הים של חיפה, שם אני חונה בסמוך לתחנת הרכבת. אחר כך הנסיעה ברכבת ושנת הצהריים, הירידה מהרכבת בתל אביב וההליכה ברגל לקונסרבטוריון. שם אני פוגש את הנגנים הצעירים הממתינים מחוץ לאולם עד שתסתיים החזרה של התזמורת הצעירה יותר שמתקיימת שם. לאחר ההתארגנות וכיוון הכלים, מתחילים לנגן. היצירה שבחרתי להם היא סימפוניית האפנר של מוצרט. היצירה כמובן מאתגרת מאד, והמוסיקה נפלאה. אנחנו עובדים לאט לאט, פראזה אחרי פראזה, והנגנים הצעירים מגיבים פשוט נפלא. כאמור,  קצב ההתקדמות מהיר מאד והתוצאה בסיום כל חזרה די מדהימה. בשבועיים הקרובים תהיינה לי עוד שתי חזרות איתם ואחר כך אשוב לעבוד איתם ממרץ ועד לסיום שנת הלימודים ברצף.

שוב ביציע

במשך השנה האחרונה לא הלכתי לאף משחק, כדורגל או כדורסל, של הפועל רמת גן, הקבוצה שאני אוהד. זה היה כמובן אילוץ, ולא מבחירה. מאז שהפכתי לאבא, סדרי העדיפויות השתנו, ובתוך הזמן המוגבל גם כך, נסיעה מחיפה לרמת גן במיוחד בשביל משחק הפכה להיות בלתי אפשרית כשיש תינוקת בבית. כמובן שעקבתי, צפיתי בטלביזיה ובאינטרנט בכל משחק ששודר, עקבתי כל הזמן אחרי התוצאות, שמרתי על קשר עם כמה מחבריי האוהדים, ומאד התגעגעתי. השבוע, לשמחתי, חזרתי לראשונה ליציע. קבוצת הכדורסל של הפועל רמת גן, המשחקת בליגה הלאומית, התארחה אצל… הפועל חיפה. משחק חוץ שנמצא במרחק 6 דקות נסיעה מביתי. היה מרגש מאד עבורי לחזור לאוירה של המשחק, להיות ביציע עם האורדונים, לפגוש את האוהדים אחרי זמן רב כל כך, לשיר את השירים שלנו, לעודד את הקבוצה, להיות במתח כי המשחק היה צמוד, כמו תמיד במפגשים עם הפועל חיפה, ובסיום… לחגוג את הניצחון. לא יודע כמה עוד יצא לי להגיע העונה, מקוה מאד שקצת יותר. בכל מקרה כבר שריינתי לי את התאריך שבו קבוצת הכדורגל של הפועל רמת גן שמשחקת גם היא בלאומית (ומדורגת כרגע במקום השני), תתארח בנשר אצל עירוני נשר, 10 דקות מהבית.

 

יצירות ישראליות בצ'כיה

הלילה אני נוסע לנצח על אנסמבל המיתרים moscheles  מהעיר ברנו בצ'כיה. המיוחד באנסמבל הזה – שהוא מבצע בעיקר יצירות של מלחינים יהודים, והיצירות שעליהן אני עומד לנצח – כולן של מלחינים ישראלים. התכנית יפה ומגוונת וכוללת קונצ'רטינו לכינור של יובל אבני, קונצ'רטו כפול לכינור וצ'לו של יורי ברנר, וקונצ'רטו לכינור של איל אדלר. הנסיעה היא מאד אינטנסיבית, מיד עם הגעתי ביום שישי אני מתחיל חזרות, שתימשכנה גם בשבת, וביום ראשון כבר יתקיים הקונצרט שמיד בסיומו אטוס חזרה ארצה. חוויה מעניינת ומיוחדת, יצירות מאתגרות ואנסמבל שאף פעם לא ניצחתי עליו. מצפה לזה.

 

חיפה בוערת

fb_img_1480038737097

הנוף מסלון ביתי בצהריים

ובעוד אני עושה את דרכי לשדה התעופה, לקראת הנסיעה לצ'כיה, בעיר חיפה עדיין יש שריפות. אמנם הן לא היו ממש קרוב לביתי, אבל היה לנו יום מלחיץ ומדאיג. לשמחתי כולם בסדר אצלנו, ואני מקוה שהכל יירגע ויסתיים במהרה.