הפתעה מרגשת, גלוריה משובחת ופנקייק טעים

אחרי איזה קונצרט הקהל ניגש אלי בזמן שניגבתי חומוס? מה היתה ההפתעה המרגשת שעליה לא כתב המבקר? ועם מי ישבתי לאכול אחרי סיום הפרוייקט? חוויות מפרוייקט ה"גלוריה" שהסתיים השבוע, והיה אחד האינטנסיביים שהיו לי עם האנסמבל.

10835284_10152396209862237_3421864246762279472_o

האנסמבל ומקהלת זמרי קולגיום בחזרה על הגלוריה של ויולדי בשטריקר. צילם ערן זהבי.

הרבה זמן לא היה לי פרוייקט אינטנסיבי כל כך עם האנסמבל כמו זה שהסתיים השבוע. שלושה קונצרטים שהגיעו לאחר שבוע חזרות עם האנסמבל, וחזרות נפרדות עם המקהלה ועם הסולנים, וכמובן חזרות של כולם ביחד. והרבה מאד שעות למידה של הפרטיטורות המורכבות – בבית ובנסיעות ברכבת.

בניצוח על רפרטואר שכולל מקהלה, ההכנה היא תמיד קשה יותר עבורי. גם בשל העובדה שיש טקסט ללמוד ולא רק תוים, וגם בשל העובדה שזמרי מקהלה זקוקים הרבה יותר למבט שלי, ולעיתים גם לתנועות השפתיים שלי – ולא רק לתנועות הידיים – על מנת להיות במיטבם. זה למעשה מכריח אותי לדעת את הפרטיטורה בעל-פה ולהיות כל הזמן עם המבט אל המקהלה ולשיר איתם באופן חלקי את היצירה, עם הכניסות של הקולות השונים. ובגלוריה של ויולדי יש שלושה פרקי פוגה מהירים שאינם פשוטים ללמידה.

לאחר שבוע החזרות האינטנסיבי הגיעו שלושת הקונצרטים, שהיו שונים מאד זה מזה. הקונצרט הראשון היה בחיפה, בכנסייה היוונית אורתודוכסית. האקוסטיקה שם, כמו בכנסייה – מהדהדת מאד ונעימה מאד להאזנה עבור הקהל, במיוחד במוסיקה ווקאלית. לנגן באקוסטיקה כזו, לעומת זאת, זה לא פשוט בכלל, כי הנגנים לא יכולים לדעת מהאזנה לקולות האחרים איפה הפעמה, מכיוון שהכל מהדהד ושומעים את הקולות האחרים בדיליי ומעורבבים זה בזה. זה הכריח אותי לנצח יותר כמו "שוטר תנועה" על מנת שכולם יסתנכרנו לפעמה שלי, ללא קשר למה שהם שומעים.

10846479_10152400993242237_3266487442441945404_n

הקונצרט בכנסייה היוונית אורתודוכסית בחיפה. צילם ערן זהבי.

בקונצרט בחיפה היתה הכמות הגדולה ביותר של קהל. הכנסייה היתה מלאה לגמרי, כולל אנשים שישבו על המדרגות. זה היה קהל מאד נלהב שמחא כפיים ממושכות לאחר כל יצירה. בשנתיים האחרונות הקהל שלנו בחיפה גדל, וכולל גם לא מעט צעירים, שמרביתם תלמידים ובוגרים של ביה"ס לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה. מאד מרגש אותי תמיד לראות את תלמידיי בקהל, ובמיוחד את אלה שכבר סיימו לפני שנה ושנתיים את התיכון, וממשיכים להגיע לקונצרטים גם בזמן שירותם הצבאי ולימודיהם האקדמיים. לאחר הקונצרט בחיפה חוויתי מקרוב את ההתלהבות הגדולה של הקהל בחיפה, כאשר ישבתי לנגב חומוס במסעדה בקרבת מקום ביחד עם כמה מתלמידיי לשעבר (שכיום משרתים בצבא), וכל כמה דקות ניגשו אלי אנשים שהיו בקונצרט והביעו את התלהבותם הרבה מהקונצרט, מהמוסיקה ומהביצוע.

למחרת הופענו בשטריקר – אולם שבו האקוסטיקה מהדהדת הרבה פחות, אך מצד שני הנגנים והסולנים שומעים הרבה יותר טוב אלו את אלו. הקונצרט בשטריקר היה טוב מאד, וזכה לביקורת משבחת מאד מנעם בן זאב, המבקר של עיתון הארץ.

10680117_379088115591621_6981729188950790261_o

הביקורת המשבחת של נעם בן זאב בעיתון הארץ.

 

אגב, קטע ההפתעה בקונצרט, שדווקא עליו לא כתב נעם בן זאב בביקורת, היה מרגש מאד עבורי. הזמנתי זמרת צעירה (בת 16) לשיר קטע של ויולדי עם האנסמבל. הזמרת, המאד מוכשרת – תכלת לוין שמה – היתה תלמידתי לכינור במשך למעלה משש שנים (היא החלה ללמוד עוד לפני שהיתה בת שבע), וגם ניגנה כמה שנים אצלי בתזמורת הקונסרבטוריון של גבעתיים וגם בקורסים של מתא"ן שהדרכתי בהם. הכישרון המוסיקלי שלה בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר בשירה, ובשנים האחרונות, לאחר שכבר עזבה את הכינור והויולה, השירה היא הכלי המרכזי שלה. שיתוף הפעולה שלנו על הבמה עם סולני תל-אביב היה מרגש מאד בפני עצמו, במיוחד לאור העובדה ש"גידלתי" אותה מגיל צעיר וראיתי מקרוב את התפתחותה המוסיקלית. שירתה היתה נהדרת, סגנונית וצלולה מאד.

10475432_378962748937491_5514133564033113491_oהגלוריה של ויולדי בקונצרט בשטריקר. צילם אורי צור.

הקונצרט השלישי והאחרון היה באולם וייל בכפר-שמריהו. שם יש אקוסטיקה טובה מאד, וזה מצלצל מאד יפה עם מקהלה. הקונצרט הזה גם הוקלט וצולם בוידאו, ואני מקוה שיצא טוב על-מנת שאוכל להשתמש בהקלטה.

עבורי הפרוייקט הזה היה מיוחד גם בגלל שחזרתי לעבוד עם מקהלת הקולגיום לאחר זמן רב שלא התראינו (והתגעגעתי אליהם). החוויה של העבודה עם המקהלה הזו היתה נהדרת, והזכירה לי את הימים הטובים של עבודתנו המשותפת בשנתיים שהייתי מנצחם הקבוע. בחזרות ובקונצרטים התגובה שלהם אלי היתה מצויינת, ואפשרה לי להיות ספונטני ולשנות מקונצרט לקונצרט ניואנסים של דינמיקות, ארטיקולציות וטמפי.

לאחר סיום הפרוייקט, בדרך הביתה מכפר-שמריהו, עצרתי לאכול ביחד עם שניים מנגני האנסמבל שגרים אף הם בצפון, ולשניהם היה תפקיד משמעותי בפרוייקט – הצ'לן עדיאל שמיט וזוגתו האבובנית שירה בן-יהושע. ישבנו בפנקייק של כפר-ויתקין, וטרפנו וזללנו (במיוחד אני) שיפודים ואח"כ פנקייקים (הם כל-כך טעימים שם), וקשקשנו אל תוך הלילה. זו היתה התפרקות של אחרי פרוייקט אינטנסיבי, שהיה בסופו של דבר מאד מהנה ומספק.

 

 

 

 

לקראת עונת 2014-15 (4) – להנות מיצירות מוכרות ואהובות

פרט לסדרת המנויים הגדולה, תהיינה לאנסמבל העונה שתי סדרות נוספות – "בובה של קונצרט", הסדרה לילדים שממשיכה לעונה שנייה, והסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה". פוסט רביעי בסדרה לקראת עונת הקונצרטים הקרובה של סולני תל-אביב.

AKP_6297_f (Custom)

קנון ואני. ממשיכים לעוד עונה יחד.

 

הסדרה החדשה של האנסמבל, "אוצרות הקלאסיקה", נולדה על-מנת לשרת קהל גדול שרוצה ללכת לשמוע קונצרטים קלאסיים אך הוא אינו מורגל בכך ויש בו איזשהו חשש מהעובדה שהוא לא מכיר יצירות רבות, ומכך שההאזנה למוסיקה קלאסית עלולה להיות קשה עבורו. ויש גם קהל די גדול של אנשים שרוצים לשבת באולם, להתרווח ורק להנות מיצירות מוכרות ואהובות. עבורם בנינו קונצרטים "ידידותיים " במיוחד.

במהלך העונה נבצע שלוש תכניות במסגרת הסדרה "אוצרות הקלאסיקה", שכל אחת מהן תחזור פעמיים – בתל אביב בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, ובחולון במרכז שטיינברג. התכנית הראשונה, בנובמבר 2014, תתמקד במוצרט, ובמרכזה הסימפוניה מס' 29 שלו, הדיברטימנטו לאבוב, שתי קרנות ומיתרים ק.251, ו"אקזולטטה יובילטה" לסופרן ותזמורת. בתכנית השנייה, בחודש ינואר 2015, נשלב בין מוצרט לויולדי, כאשר לצד מוסיקת לילה זעירה של מוצרט והדיברטימנטו למיתרים ק.136 נבצע חלק מעונות השנה של ויולדי, עם הכנרת הדס פבריקנט כסולנית. ובתכנית השלישית, בחודש מרץ 2015, תהיה לנו חגיגה בארוקית וגם חגיגה של סולנים – נגן המנדולינה יעקב ראובן יבצע במנדולינה קונצ'רטו לכינור של באך בלה מינור, זמר הקונטרה טנור אלון הררי יבצע את הסטבט מאטר של ויולדי וכן אריות של פרסל והנדל, ואני אבצע בכינור, ביחד עם האבובנית תמר ענבר – את הקונצ'רטו לכינור ואבוב של באך.

הנה ביצוע פרק מתוך הדיברטימנטו ק.251 של מוצרט שאותו נבצע בקונצרט הראשון בסדרה העונה. ההקלטה של האנסמבל מפברואר 2006.

 

הסדרה "אוצרות הקלאסיקה" כולה תבוצע כאמור גם במרכז שטיינברג בחולון, ובקונצרטים שלנו ישולבו גם סולנים צעירים מצטיינים מבין תלמידי המרכז. עם התכנית השניה בסדרה, זו שתבוצע בינואר, נופיע גם בקונסרבטוריון באר שבע, כחלק מפרוייקט חינוכי של האנסמבל ושיתוף פעולה עם התזמורת של הקונסרבטוריון.

הסדרה לילדים "בובה של קונצרט" ממשיכה לעונה שנייה, לאחר עונה ראשונה מוצלחת מאד, בניהולה האמנותי של דקלה בניאל. הקונצרטים בסדרה בתל-אביב עוברים העונה למרכז רוזין החדש והמשופץ, ומתווספת לנו גם סדרה לילדים במודיעין, באולם עינן. גם העונה הבובה קנון תארח אמנים, שחקנים ורקדנים, וביחד עם האנסמבל תציג לילדים נושאים מוסיקליים שונים. הקונצרט הראשון יעסוק בבעלי חיים במוסיקה, דרך סיפורה של לאה גולדברג "דירה להשכיר" למוסיקה של דקלה בניאל, עם השחקן תומר שרון. הקונצרט השני יעסוק במוסיקה לריקודים, החל מהמנואט, דרך הולס והטנגו ועד ההיפ הופ, בהשתתפות רקדנים אורחים. ובקונצרט האחרון נציג לקהל סיפור אופראי חדש בעברית המשלב בין כמה אופרות של מוצרט, דוניצטי, פוצ'יני וורדי.

זהו קליפ קצר מהקונצרט "מה זה התנועות האלה" שהתקיים בעונה שעברה בחנוכה

הקונצרטים לילדים שביצענו בעונה שעברה ימשיכו לרוץ גם השנה כקונצרטים בודדים לכל המשפחה וכמופעי בוקר במסגרת סל תרבות לבתי ספר. עם המופע "הילד הזה הוא אני" משירי יהודה אטלס אנחנו ממשיכים להופיע העונה באולמות רבים ברחבי הארץ.

בפוסט הבא – על היצירות הישראליות בתכניות הקונצרטים של האנסמבל העונה.

לא רק באך, ויולדי ומוצרט…

האנסמבל מבצע הרבה יצירות מתקופת הבארוק ומהתקופה הקלאסית, אך לא תמיד אלו היצירות המוכרות והפופולריות ביותר, ולא תמיד של המלחינים הידועים ביותר. ביום שני הקרוב, במסגרת התכנית "הבמה שלכם" בקול המוסיקה, אשמיע כמה מהיצירות הבארוקיות והקלאסיות הנפלאות שאינן מוכרות לקהל, בביצועים של האנסמבל. הנה טעימה קטנה.

ישנן אלפי יצירות מופת מהתקופה הקלאסית ומהבארוק, שאינן מבוצעות ואינן מושמעות באולמות הקונצרטים בארץ. לרוב, כאשר תזמורות מבצעות יצירות מהבארוק הן הולכות על ה"קלפים הבטוחים": באך וויולדי. ובתקופה הקלאסית ה"קלפים הבטוחים" הם מוצרט, היידן (קצת פחות), ובטהובן כמובן (בתזמורות הגדולות יותר).

השנה ציינו בעולם 250 שנה לפטירתו של המלחין הבארוקי הנפלא ז'אן פיליפ ראמו, אך למעשה, מעטים מחובבי המוסיקה בארץ בכלל ידעו על כך. יצירותיו פשוט לא בוצעו כאן. המוסיקה שלו פשוט נפלאה, וחבל שהקהל לא זוכה לשמוע אותה. באנסמבל סולני תל-אביב ביצענו השנה את ראמו פעמיים: פעם אחת בחודש ינואר עם דוד גריילסאמר – מבחר קטעים תזמורתיים מתוך אופרות של ראמו. ופעם שנייה, כהפתעה שלא פורסמה מראש, בחודש מאי עם זמרת הסופרן הנפלאה קלייר מגנאג'י – האריה של לה פולי מתוך האופרה "פלאטה". הנה הקטע עם קלייר מגנאג'י

 

מלחין בארוקי נפלא שכמעט ואינו מושמע בארץ הוא הצ'כי זלנקה. אל המוסיקה של זלנקה התוודעתי מקרוב כשנגן הבסון סרג'יו אזוליני התארח אצלנו באנסמבל. איתו ועם נגנים נוספים מתוך האנסמבל ביצענו סימפוניה קונצרטנטית של זלנקה, בלה מינור. הנה פרק הגאבוט מהיצירה, מתוך קונצרט של האנסמבל מדצמבר 2008.

 

להיידן יש 104 סימפוניות נפלאות, אך משום מה השם שלו הרבה פחות מושך קהל ממוצרט. לא ברור לי למה. המוסיקה שלו נהדרת, מלאה חיים, הומור, דרמה, אנרגיה, הפתעות. זוהי מוסיקה אוונגרדית של המאה ה18. מוסיקה מרתקת וסוחפת. את הסימפוניות המוכרות שלו (סימפוניית "הפרידה", "ההפתעה", "השעון", "האבל", מס' 104, מס' 88 ועוד כמה) מבצעים מידי פעם בארץ, אך את היתר כמעט שלא. בעונה הקודמת כשביצענו באנסמבל את סימפוניה מס' 67 שלו הקהל הגיב בתשואות רמות, וכך היה גם באפריל 2012 כאשר ביצענו את הסימפוניה מס' 27 שלו, שאיננה מוכרת כלל. הנה הפרק הראשון מאותו ביצוע.

 

ביום שני הקרוב, 14.7.2014, אתארח בקול המוסיקה בתכנית "הבמה שלכם" בשעות 15:00-16:00 ואשמיע, בין היתר,  כמה מהיצירות הקלאסיות והבארוקיות הפחות מוכרות שביצענו באנסמבל. כדאי להאזין

חשיפה ראשונה, על קצה המזלג, של עונת הקונצרטים הבאה

הפעילות של אנסמבל סולני תל-אביב גדלה ומתרחבת בצורה משמעותית!! בשבועות הקרובים נפרסם את תכנית הקונצרטים המלאה של עונת 2014-15, אבל כבר עכשיו אפשר לגלות ולספר מהם ה"היילייטס".

brill1

הקלרניתנית שירלי בריל, אחת הסולניות של האנסמבל בעונה הבאה.

 

בעונה הבאה נופיע כבר בשלוש סדרות קונצרטים שונות – סדרת המנויים הקלאסית הגדולה, הסדרה לילדים, שזכתה העונה להצלחה גדולה, וסדרה חדשה – אוצרות הקלאסיקה. עם כל אחת מהסדרות נופיע בשלושה אולמות מרכזיים. הסדרה הקלאסית המרכזית תמשיך, כפי שהיה עד כה – בחיפה, תל-אביב וכפר-שמריהו. הסדרה לילדים תמשיך בתל-אביב, ותנדוד גם למודיעין ולהרצליה. וסדרת אוצרות הקלאסיקה תופיע בתל-אביב, בחולון ובהרצליה.

Zohar Lerner

הכנר זוהר לרנר, יופיע כסולן עם האנסמבל.

 

ומה בתכנית? הסדרה הקלאסית תציג שילוב של חדש עם ישן, קלאסי עם המאה ה20, בארוק עם עכשווי, ווקאלי עם אינסטרומנטלי, ותביא יצירות שעדיין לא בוצעו באנסמבל או לא בוצעו כלל, לצד יצירות מופת מוכרות. בין היצירות המוכרות יותר – הסימפוניה החמישית של שוברט, הסרנדה למיתרים של דבוז'אק, הגלוריה של ויולדי וסימפוניה מס' 33 של מוצרט. לעומתן, נביא כמה יצירות חדשות וכיוונים חדשים לרפרטואר – יצירתו של מנחם ויזנברג "סויטה קונצרטנטית" לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת, תביא שילוב של העולם הקלאסי עם עולם המוסיקה היהודית והכלייזמר. יצירתו של חיים פרמונט "ישרא וישמע" לטקסטים של מיריק שניר, תשלב בין מקהלת ילדים למקהלה מעורבת, בין מוסיקה למשחק, בין העולם המוסיקלי הקלאסי למציאות הישראלית העכשווית, ותביא לאולם הקונצרטים חוויה יוצאת דופן רב חושית ורב תחומית. בנוסף, נביא כמה סגנונות חדשים לרפרטואר שלנו. הסימפוניה הרביעית של מאהלר בגרסא לתזמורת קאמרית תהיה היצירה הגדולה הפוסט-רומנטית הראשונה שהאנסמבל יבצע בקונצרט. אם עד כה התמקדנו ביצירות מהמאה ה18 ויצירות עכשוויות, בעונה הבאה נבצע גם יצירות מסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20. בנוסף לסימפוניה של מאהלר, נבצע לראשונה גם יצירה אימפרסיוניסטית – הפרלוד לאחה"צ של הפאון של דביסי, בעיבוד של שנברג לתזמורת קאמרית.

408693_124024517764650_1991821983_n

מקהלת זמרי קולגיום. שיתוף הפעולה יימשך גם בעונה הבאה.

 

בין האורחים שלנו בעונה הבאה יהיו הפסנתרן אלון גולדשטיין, הקלרניתנית שירלי בריל, הכנר זוהר לרנר, זמרות הסופרן רויטל רביב ואלינור זון, מקהלת מורן הצעירה, אנסמבל זמרי מורן, ומקהלת זמרי קולגיום.

elinor

זמרת הסופרן אלינור זון, תופיע איתנו כסולנית בעונה הבאה.

 

בסדרת הקונצרטים החדשה – אוצרות הקלאסיקה, נבצע כמה מה"להיטים" הקלאסיים הגדולים – מוסיקת לילה זעירה של מוצרט, ארבע העונות של ויולדי, אקזולטטה יובילטה של מוצרט, אריות של הנדל ופרסל, קונצ'רטו לכינור ואבוב של באך שבו, לראשונה, אני אהיה הסולן בכינור עם האנסמבל, ועוד.

ובסדרה לילדים (בניהולה האמנותי של דקלה בניאל) – הבובה קאנון תמשיך להנחות, להשתתף, לשאול, לשיר ולרקוד עם האנסמבל ואיתי. ביחד עם קאנון נגלה את הסיפור האמיתי "דירה להשכיר", אשר מעולם לא סופר, נברר מה הקשר בין ביט לשרביט, ונבקר בממלכה של מלכת הלילה. בסדרה זו נשמיע יצירות מוכרות לריקודים של שטראוס (הדנובה הכחולה) וצ'ייקובסקי (מפצח האגוזים), קטעי אריות ודואטים מאופרות של מוצרט, דוניצטי וורדי, וכן מיצירותיהם של רימסקי קורסקוב, פרוקופייב, דקלה בניאל, ועוד.

כוכבים צעירים

ואלס "הקיסר" במסיבת הריקודים; משחק ג'אנגל ספיד בזמן השיט בנהר; נגינה משותפת של כל 130 המשתתפים ביחד אחרי חזרה אחת בלבד; תנאי ארוח מושלמים; אקוסטיקה מדהימה; קונצרט מעולה שבסיומו הקהל עמד והריע לתזמורת שלנו. על הנסיעה הבלתי נשכחת לגרמניה שהסתיימה אתמול.

20140402_145042

כתבה בעיתון גרמני שהתפרסמה לקראת פתיחת הפסטיבל.

 

נסיעה מוצלחת, מרגשת ומלאה בחוויות מקצועיות וחברתיות הסתיימה אתמול בבוקר. התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים, שקיבלה את השם תזמורת ארץ הקודש (או הולילנד באנגלית, אבל זה היה לפני הכרעת הדין במשפטו של אולמרט), כיכבה בפסטיבל התזמורות הצעירות בארנסבורג בגרמניה.

20140331_151246

המשלחת הישראלית במלואה, כולל צוות המלוים.

 

נדמה שהכל בנסיעה הזו היה פשוט מושלם. תנאי הארוח היו נהדרים אצל כל הנגנים, המארחים היו חמים, לבביים ונדיבים, קשרים חברתיים רבים נוצרו בין הנגנים מהתזמורת הישראלית לתזמורות האחרות ולמארחיהם, וגם בתוך התזמורת – בין הנגנים מחיפה לאלה מגבעתיים. באולם הקונצרטים היתה אקוסטיקה מדהימה. הקהל החם קיבל באהדה גדולה את התזמורת שלנו והריע לה דקות ארוכות כשכולו על הרגליים!!!

Weihnachten 2013 und Jan. bis März 2914 037

סיום הקונצרט שלנו, שלווה בתשואות רמות כשהקהל עומד דקות ממושכות. מרגש.

 

בפעילויות הרבות מחוץ לחזרות ולקונצרטים היו המון חוויות בלתי נשכחות, שהגדולה שבהן, לדעתי – היתה המסיבה לכל משתתפי הפסטיבל, שבה כמובן שהישראלים (וביניהם גם אני) נתנו את הטון, הביאו לדי.ג'יי שירים (כולל ואלס "הקיסר" של שטראוס), רקדו על השולחנות, וסחפו את כל יתר המשתתפים לחגיגה. היו לנו טיולים להמבורג שכללו שיט בנהר, טיול בפארק ובילוי בקניון, והיו גם חזרות אינטנסיביות איתי, שבמהלכן התזמורת המשותפת חיפה גבעתיים (שנפגשה בסך הכל פעמיים בארץ לפני הנסיעה) התגבשה גם מבחינה מקצועית.

680500_10201026134010116_817945465_o

טיול שגרתי של הנגנים ושלי בפארק בהמבורג

 

העובדה שהקונצרט שלנו היה הקונצרט המסיים של הפסטיבל יצרה איזשהו מתח אצל כולנו שהלך ונבנה לקראת השיא. בבוקר של אותו קונצרט סיום היה גם קונצרט משותף שבו כל ארבע התזמורות (כ130 נגנים) ניגנו ביחד שני קטעים של מוסיקה לסרטים – "משימה בלתי אפשרית" ו"שודדי הקאריביים". זו היתה חוויה מרגשת בפני עצמה. באותו קונצרט כל תזמורת גם הופיעה בנפרד בחלק מהתכנית שלה, ולנו זו היתה למעשה ההופעה הראשונה בפסטיבל.

20140329_104248

חזרה לקראת הקונצרט המשותף, כשאת התזמורת הענקית מובילה הכנרת הראשית של התזמורת שלנו.

 

הרבה שעות של נסיעות עברנו יחד – פעמיים מארנסבורג להמבורג ובחזרה, ומברלין לארנסבורג ובחזרה (כשהנסיעה חזרה התארכה מאוד בגלל פקק שגרם לנו כמעט לאחר לטיסה), ובמהלכן זכיתי להכיר מקרוב את הנגנים הנפלאים שלנו, דבר שלא קורה בימי שגרה כשאני מגיע רק לחזרות.

1977302_813558142007670_337842097_n

במהלך שיט בנהר בהמבורג – אני משתתף במשחק שנקרא ג'אנגל ספיד, שעדיין לא הצלחתי לנצח בו, כי הנגנים הצעירים היו פשוט יותר זריזים ויותר אגרסיביים ממני

 

אני אישית התארחתי אצל המנהל הקודם של הפסטיבל ואשתו, בתנאים של מלך – קומה נפרדת משלי, ארוחות באיכות של מסעדת שף, שיחות מעניינות רבות עם הזוג המארח ובעיקר יחס חם ואדיב. בערב האחרון, לאחר הקונצרט שלנו, הם קיימו אצלם בבית מפגש עם נציגי המשלחת שלנו ושל הנהלת הפסטיבל, והיה מאוד מעניין ומוצלח.

Konzert KO Haifa 30.03.2014 010

שיחה עם המנצח של התזמורת הגרמנית בערב הסיום.

 

הקונצרט שלנו בערב הסיום היה מעולה. הוא כלל סינפוניה למיתרים של ויולדי, אריה של מוצרט (בביצוע של זמרת הסופרן שלנו נעמי שלו שהיא גם כנרת בתזמורת), סימפוניה מס' 102 של היידן (בביצוע מלא בהפתעות, כפי שאני אוהב), ריקוד הונגרי של ברהמס, עיבוד לתזמורת מיתרים של שיר "הרעות" של ארגוב, פרקים מסויטת "כרמן" של ביזה, וואלס הקיסר של שטראוס. כהדרן ניגנו את הקטע המפורסם של סקוט ג'ופלין The Entertainer. התזמורת שלנו היתה מאוד מרוכזת, ויחד עם זאת ניגנה בצורה משוחררת ועם הרבה ספונטניות. היה כיף גדול לנצח על התזמורת הנפלאה הזו, שהיא איחוד של שתי תזמורות שעובדות במשך השנה לגמרי בנפרד זו מזו. נהניתי לעשות איתם מוסיקה והרגשתי שהם מגיבים לי היטב וכל הזמן לגמרי איתי.

 

סטבט מאטר, מתחילים הערב

20131103_121221

המנצח הבריטי פיליפ פיקט מתארח אצלנו ועובד עם האנסמבל לקראת הקונצרטים שמתחילים הערב. במרכז התכנית – הסטבט מאטר של פרגולזי, עם הסולנים רויטל רביב (סופרן) ואלון הררי (קונטרה טנור). בנוסף, נגן החצוצרה יובל שפירא יבצע יצירות לחצוצרה ותזמורת מאת אלבינוני וטורלי, והאנסמבל יבצע גם מיצירות לוקטלי וויולדי.

20131103_121249

אמנם לא נכחתי במרבית החזרות של פיליפ פיקט עם האנסמבל, אבל מהמעט שראיתי ומהדיווחים שקיבלתי מהנגנים – העבודה מאוד יסודית, האוירה טובה והמנצח מרוצה מהאנסמבל. הוא מביא איתו גישה מאוד אינדיבידואלית ליצירות, מאוד קיצונית, נועזת ואפילו אוונגרדית. הוא מוציא את הניגודים הרבים בין מצבי הרוח השונים ואת ההרמוניות המתוחות שקיימות כמעט לכל אורך התכנית.

20131103_121249

הבוקר מתקיימת החזרה הגנרלית בקונסרבטוריון שטריקר והיא פתוחה לקהל (למי שעדיין רוצה לבוא לשמוע – החזרה מסתיימת ב13:00), והערב מתחילים הקונצרטים. הערב בשעה 20:30 באודיטוריום וייל בכפר שמריהו, ביום ראשון 10.11 בשעה 20:30 בקונסרבטוריון שטריקר בתל-אביב, וביום שני 11.11 בשעה 20:30 באודיטוריום רפפורט בחיפה. לחיפה ולכפר-שמריהו נותרו עדיין כרטיסים בודדים.

תזמורת חדשה בחיפה, ועשור של עבודה עם תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים

לפני מספר שבועות סיימתי שנה עשירית עם תזמורת כלי הקשת בקונסרבטוריון גבעתיים. בשנה האחרונה, הקמתי גם תזמורת חדשה בבי"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה. סיכום השנה של התזמורות הצעירות שלי

280120133876

פרט לאנסמבל, היו לי העונה שתי תזמורות צעירות שאיתן עבדתי באופן קבוע – התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים, איתה סיימתי עכשיו שנה עשירית, והתזמורת החדשה של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות"-ויצ"ו חיפה, שאותה רק הקמתי בתחילת השנה ואיתה סיימנו שנה ראשונה מוצלחת.

התזמורת בגבעתיים היא של קשתנים בלבד, וניתן לבצע איתה רפרטואר מקורי לתזמורת כלי קשת. במשך השנים ביצעתי איתם פרקים מהסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי ושל אלגר, סימפוניות של היידן (בתוספת של שני אבובים ושתי קרנות), מוצרט וסליירי, ויצירות ישראליות, כולל "תפילה" למיתרים של צבי אבני. בפברואר 2011 התזמורת הזו ביצעה במשותף עם סולני תל-אביב את הסימפוניה מס' 44 של היידן – הנה הביצוע.

בתזמורת בביה"ס ויצ"ו מנגנים קשתנים, נשפנים, נגני כלי הקשה ופסנתר, כאשר הבלאנס בין הכלים הוא מאוד מוזר ולא מקובל – שישה קשתנים, שמונה חלילים, שלושה קלרינטים, בלי אבובים ובסונים, עם כלי הקשה ופסנתר. למעשה התזמורת מורכבת מהנגנים שלומדים במגמת המוסיקה וההרכב הכלי משתנה משנה לשנה. כך נוצר מצב שכל יצירה שבחרתי היא בעצם עיבוד: הייתי צריך להעביר את תפקידי האבוב לחליל, חצוצרה לקלרינט, בסון לצ'לו, קרנות לפסנתר וכו', כך שייוצר משהו הגיוני שלא חסרים בו קולות ושיש איזשהו איזון בין הקולות. בכלל – הבחירה של רפרטואר בעבודה עם תזמורות צעירות היא תמיד משימה קשה. יש את הענין של רמת הקושי שצריכה להתאים לרמת הנגנים בתזמורת. ורמת הנגנים בתזמורת משתנה משנה לשנה – בכל שנה נגנים בוגרים עוזבים ונגנים צעירים חדשים שרמתם לא ידועה מגיעים, וקשה לדעת איזו יצירה תתאים. יצירה קשה מדי עלולה לייאש את הנגנים ולהוציא את ההנאה מהנגינה. יצירה פשוטה מדי עלולה להיות לא מספיק מאתגרת. ביצירות רבות לתפקידים שונים ישנה דרגת קושי שונה, כך שלנגנים מסויימים התפקיד קשה מדי ולאחרים הוא פשוט מדי.

BD4_0119

התזמורת והמקהלה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה בקונצרט אמצע השנה באולם קריגר בחיפה

על-מנת לפתור את הבעיה הזו, אני תמיד מעדיף יצירות קצת יותר פשוטות להתחלה, איתן אני מנסה ליצור "אתגרים תזמורתיים", גם כשהתפקידים פשוטים. אני לוקח כמה מקומות שבהם כולם מנגנים, ועובד עליהם בכל מיני צורות – מנצח בטמפים שונים, דינמיקות שונות, ארטיקולציות שונות. לפעמים אני מחליף בין התפקידים או מבקש מכל התזמורת לנגן באוניסונו את התפקיד של כינור שני למשל, על-מנת שכולם יכירו גם את התפקידים האחרים ביצירה. דרך העבודה עם התזמורות על הרפרטואר אני גם מנסה לפתח את השמיעה של הנגנים, ע"י עבודה קפדנית על אינטונציה ופיתוח שמיעה. כשלומדים לשמוע אקורד בצורה נכונה מהבס אל הסופרן ומהטון היסודי אל הקוינטה והטרצה של האקורד, הבסיס של השמיעה המוסיקלית משתפר, ורמת הנגינה התזמורתית עולה. על-מנת לעורר את הריכוז של הנגנים בזמן החזרה אני הרבה פעמים מבקש מהם להעיר במקומי הערה מוסיקלית אחרי נגינה של קטע מסויים – מה לדעתם צריך לשפר בנגינה – וע"י כך גם מקנה להם הרגלי הקשבה, התבטאות ויכולת עבודה ללא תלות ב"מדריך" שיגיד להם כל הזמן מה לעשות. הדבר המרכזי שאני מוצא בעייתי בתזמורות צעירות הוא הנושא הריתמי. נגנים צעירים מתרכזים בראש וראשונה בלנגן את הצלילים הנכונים ולא לטעות בהם, הרבה פעמים מבלי לשים לב לקצב, לשמירה על טמפו ולנגינה ביחד עם הקולות האחרים. לכן, אחד הדברים החשובים ביותר בשבילי בעבודה תזמורתית הוא עבודה ריתמית. זה כולל תרגילים ריתמיים על סולמות ועל פסז'ים מתוך הרפרטואר, ניצוח בטמפי משתנים של אותו קטע, עבודה על נגינת מנגינה עם ליווי ריתמי של אחד הנגנים או קבוצה (שמיניות או חלקי שש עשרה), נגינה של קטע מסויים תוך הדגשת הצליל הראשון בכל פעמה, וכד'. הרבה יותר חשוב לי שהתזמורת תהיה מסוגלת לנגן ביחד וברצף מהתחלה עד הסוף באופן יציב מבחינה ריתמית, גם אם לא כל נגן מנגן באופן מושלם את כל הצלילים, מאשר שכל נגן ינגן באופן מושלם את כל הצלילים אבל בקצב משלו (דבר שכמובן עלול ליצור בלגן רציני).

בתזמורת של גבעתיים היו לנו העונה די הרבה פרוייקטים. בתחילת העונה הכנו תכנית שכללה שני פרקים מסימפוניה מס' 27 של מוצרט, פרק סימפוניה בדו מז'ור של ויולדי ואנדנטה פסטיבו של סיבליוס. עם התכנית הזו הופענו בקונצרט בגבעתיים וגם בכנס תזמורות בכפר-סבא. בהמשך הכנו "קונצרט סולנים", ובו ליוינו את שלושת הזוכים בתחרות הקונצ'רטו שהתקיימה בקונסרבטוריון – בפרק מקונצ'רטו לחלילית של ויולדי עם בר צימרמן, פרק מקונצ'רטו לפסנתר של באך עם תום בורו ופרק מקונצ'רטו לכינור של ויולדי עם ליר וגינסקי. הקונצרט התקיים באולם טארג שבאקדמיה בתל-אביב, והיה ארוע מאד מרגש. כעבור שבוע הצטרפו נגני התזמורת אל נגני אנסמבל סולני תל-אביב בערב הגאלה החגיגי של האנסמבל, וביחד עם שלמה גרוניך ושיר אורדו (בשירה וכינור) ביצענו את השיר הנפלא של גרוניך ומתי כספי "ציור". הנה הביצוע מערב הגאלה.

בקונצרט חגיגי של הקונסרבטוריון בתיאטרון גבעתיים הצטרפו נגני התזמורת אל המקהלה ותזמורת כלי הנשיפה של הקונסרבטוריון לביצוע משותף של מספר שירים, ובשבועות הספורים שנשארו עד לסיום שנת-הלימודים חזרנו לעבוד לבד על רפרטואר לכלי קשת – שתי מלודיות אלגיות של גריג וריקודים רומניים של ברטוק – אותו ביצענו באולם הקונסרבטוריון בארוע סיום השנה בנוכחות ההורים. בהחלט הספק יפה של התזמורת לשנה אחת.

לתזמורת החדשה של ביה"ס לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה היו העונה שני פרוייקטים – קונצרט חגיגי באמצע השנה באולם קריגר בחיפה (מול אולם מלא) בו ביצענו את "זיקוקי דינור" של הנדל ואת "ערבית מוסיקלית" של בריטן לפי רוסיני, וקונצרט לסיום השנה בחצר ביה"ס ביום האחרון ללימודים, ובו ביצענו פרקים מתוך סויטה תזמורתית מס' 3 של באך, "ערבית מוסיקלית" של בריטן וסויטה תזמורתית "כרמן" של ביזה, וכן ריקוד הונגרי מס' 1 של ברהמס.

200620135594

העבודה עם שתי התזמורות היא עבודה מאד מהנה ומאתגרת עבורי. זו עבודה מוסיקלית נטו, שבמהלכה אני ממש בונה ויוצר במו ידי את המוסיקה, עם נגנים צעירים שנותנים את המקסימום שלהם בכל חזרה וקונצרט. כל שנה מתחילה עם הרבה סימני שאלה – מה רמתם של הנגנים המצטרפים? עד כמה יחסרו הנגנים שעזבו? האם אפשר יהיה ליצור מכל הנערים והנערות האלה ביחד תזמורת טובה ומגובשת? מה זה ידרוש ממני? אבל בסיום השנה תמיד אני מגיע לתחושת סיפוק בעקבות העשייה המוסיקלית החינוכית וההישגים היפים אליהם מגיעות התזמורות הצעירות.