על ספינת האהבה והקונצ'רטו לצ'לו של אלגר

בקונצרט הסינפונייטה הישראלית באר שבע התרשמתי במיוחד מיצירתו הנפלאה של יוסף ברדנשוילי "ספינת האהבה" ומשירתה הנהדרת והצלולה של זמרת הסופרן עינת ארונשטיין, שהיתה הסולנית ביצירה זו. בקונצרט של התזמורת הסימפונית ראשון לציון שמעתי לראשונה בביצוע חי את נגינתה היפה והשירתית של הצ'לנית הבריטית נטלי קליין. חוויות מביקור בשני קונצרטים השבוע.

שמעתי השבוע את הסינפונייטה הישראלית באר שבע מנגנת בניצוח שאנדור גיודי מהונגריה את סימפוניית השעון של היידן ואת הקונצ'רטו לכינור של ברהמס עם הסולן איליה קונובלוב. נהניתי מאוד מהעבודה של המנצח עם התזמורת בשתי יצירות אלה, אבל במיוחד נהניתי בערב הזה מיצירתו של יוסף ברדנשוילי "ספינת האהבה" לסופרן ותזמורת מיתרים, עפ"י טקסטים של יעקב ברזילי. ביצעתי את היצירה הזו עם סולני תל אביב לפני כחמש שנים ונהניתי ממנה מאוד כבר אז, אבל רק השבוע, כמאזין מהקהל, הצלחתי לשמוע עד כמה היא מרגשת וכתובה היטב. הביצוע היה נהדר, הרבה בזכות שירתה הצלולה והמרגשת של הסולנית עינת ארונשטיין. מעבר לקול היפה והצלול, ולאינטונציה המצויינת שלה, עינת גם מרגישה, משחקת ומביעה כל מילה בטקסט. בזכות הדיקציה המצויינת שלה ניתן להאזין לשירתה כמו לסיפור או מחזה, ולהבין כל מילה מבלי להיעזר בטקסט הכתוב בתכניה. זה די נדיר בשירה אופראית, ומעטות הזמרות שיש להן את היכולת להעביר את הטקסט בצורה כזו בהירה. פעם אחת בלבד בעבר שיתפתי פעולה עם עינת ארונשטיין, וזה היה לפני כחמש שנים כאשר ניצחתי על אותה הסינפונייטה באר שבע, במיסה של שוברט בסול מז'ור. אשמח מאוד לשתף איתה פעולה שוב, ביחד עם סולני תל-אביב.

IMG_7700_C

עינת ארונשטיין

עוד שמעתי השבוע את התזמורת הסימפונית ראשון לציון עם הצ'לנית הבריטית נטלי קליין, שניגנה את הקונצ'רטו של אלגר. עם נטלי נפגשתי בעבר פעם אחת בלבד, בעת ביקור שלה בארץ לפני מספר שנים, אך מעולם לא שמעתי אותה בקונצרט חי (רק בהקלטות). ההופעה שלה השבוע עם תזמורת ראשון לציון היתה נפלאה. נגינתה של נטלי וירטואוזית וקלילה מצד אחד, שירתית ורגישה מצד שני. היא ממש מדברת כל צליל, ומביעה בצורה לגמרי טבעית את המוסיקה. תענוג גדול להאזין לנגינתה. היא זכתה לתגובות נלהבות וחמות מהקהל, והוסיפה כהדרן את שיר הציפורים של פבלו קזלס.

Natalie and Barak

לאחר הקונצרט ביליתי עם נטלי ובן זוגה במסעדה מצויינת בשדרות רוטשילד בתל אביב. בעונה הבאה נטלי קליין תופיע עם האנסמבל בקונצ'רטו לצ'לו של היידן. מצפה בכליון עיניים לשיתוף הפעולה הראשון בינינו.

בפוסט הבא: על ההכנות הקדחתניות של כולנו לקראת אחד הפרוייקטים הקשים ביותר בתולדות האנסמבל, שבו נבצע את יצירתו התובענית מאוד של אלבן ברג – סויטה לירית לתזמורת מיתרים. הפרוייקט יחל בעוד כשבועיים, וכולם כבר באטרף של עבודה.

חג פורים שמח לכל קוראי הבלוג.

מודעות פרסומת

משרד התרבות מקצץ, אנחנו מוחים

בפגישת חירום שהתקיימה היום בשעה 17:00 במשכן האופרה בתל-אביב נכחו נציגים (מנהלים מוסיקליים ומנכ"לים) של כל התזמורות למעט אחת, וזאת על מנת להילחם ולהיאבק על הדבר המובן מאליו והבסיסי ביותר לקיום פעילות מוסיקלית – הקצבה כספית מהמדינה. שאפו גדול מגיע למנכ"ל הסינפונייטה באר-שבע עופר סלע שהצליח תוך מספר ימים לארגן את הפגישה ולגייס את כל התזמורות להגיע בנוכחות מלאה שכזאת. ראש מינהל התרבות, שמעון אלקבץ, נכח בחלק מהפגישה וניסה להשיב לטענות ולדרישות של המנהלים.

 עופר סלע, מנכ"ל הסינפונייטה. שאפו על היוזמה והתגובה המהירה

עופר סלע, מנכ"ל הסינפונייטה באר-שבע, הגיב מיידית לבשורה שהתקבלה ביום שני האחרון – על הקיצוץ בהקצבה של מינהל התרבות לתזמורות – ויזם את פגישת החירום בתוך ימים ספורים. לא כל יום מתגייסים כל מנהלי התזמורות, כולל המנהלים המוסיקליים, לפגישת חירום שכזאת, למאבק למען דבר כה בסיסי – להמשיך לעשות מוסיקה, ובתנאים מינימליים. נכחו, מבין המנהלים המוסיקליים – נעם שריף (חיפה), אבנר בירון (קאמרטה), דורון סלומון (הסינפונייטה באר-שבע), דוד שמר (תזמורת הבארוק), דן יוהס (אנסמבל המאה ה-21), טליה אילן (תזמורת הבמה), תום כהן (האנדלוסית אשקלון), ואני. המנכ"לים הגיעו בנוכחות מלאה – כולם פרט לאהוד גרוס מהקאמרית הקיבוצית, שהתנצל על שנבצר ממנו להגיע, בשל פגישה שהיתה לו מסיבות דומות בעירייה המתקצבת את תזמורתו. על הפגישה החשובה הזו דווח היום ב"הארץ" (לחצו כאן לקריאה). הישיבה החלה בשעה 17:00 במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב. השאלות המרכזיות שהופנו לראש מינהל התרבות שמעון אלקבץ היו: איך ייתכן שביוני 2011 מודיעים לתזמורות על קיצוץ של מאות אלפי שקלים לשנה הנוכחית, כאשר התזמורות כבר עובדות ופועלות על בסיס התקציב שבנו לעצמן לפני הידיעה על הקיצוץ? אם אושרה תוספת לתקציב התרבות, כיצד התזמורות לא רואות מזה כלום אלא ההיפך? אם נוספו שתי תזמורות – הבארוקדה והאנדלוסית אשדוד – מדוע התקציב לא גדל באופן פרופורציונלי? והשאלה החשובה מכל: כיצד תזמורות יכולות לפעול ולהתקיים בכבוד אם בשביל לשרוד הן נאלצות לשלם משכורות מינימליות ומבישות לנגנים טובים, מוכשרים ובעלי תארים אקדמיים במוסיקה, תוצאה של הקצבות כל-כך נמוכות מהמדינה? מדוע המדינה לא יכולה להגדיל בצורה משמעותית את התמיכה בתזמורות, על-מנת שהעבודה המוסיקלית כאן תיעשה, אם לא בעושר אז לפחות בכבוד? מר אלקבץ לא סיפק תשובות במקום והבטיח לבדוק ולהשיב. ועד פעולה של שלושה מבין המנהלים התנדב לייצג את הפורום ולעדכן. הפגישה עצמה היתה מבורכת וחשובה, וכעת עלינו להמשיך לפעול ולא להרפות. לטובת התרבות, לטובת המוסיקה, לטובת כולנו.