"העולם המודרני חדר אל השלווה הקלאסית…"

זה היה מאוד אינטנסיבי. עבדנו קשה. התכנית היתה ארוכה ותובענית. שבע פעמים ביצענו את "מזכרת מפירנצה" של צ'ייקובסקי. נסענו בכל רחבי הארץ, מעפולה עד ערד. אבל עכשיו, אחרי שהכל נגמר – אנחנו מקבלים תגובות נהדרות ומשבחות, על אחד הפרוייקטים הכי יוצאי דופן ולא שגרתיים שהיו לנו. מקבץ תגובות בכתב שקיבלנו מהקהל

001

האנסמבל בתחילת החזרות, כשכולם עוד היו מחוייכים

מקבץ תגובות שהגיעו אלינו בימים האחרונים:

על הקונצרט בתל-אביב ב23.12.2012

"הצליל של התזמורת בצ'ייקובסקי הראשון (אנדנטה קנטבילה) היה ממש אלוהי. ביצירה האחרונה כאילו נשארו הרטטים בכלי הנגינה ואפשר היה ממש לשמוע את זה רוחש מתחת לפני השטח. זה היה כאילו העולם המודרני חדר אל השלווה הקלאסית וניער אותה מהסדר הישן… תודה על ההזדמנות לחוות, ללמוד ולהתענג כך. החוויה שאתם מספקים הינה מיוחדת במינה בנוף הקונצרטים שאני מכירה"

על הקונצרט בחיפה ב22.12.2012

"אהבתי מאד את יצירתו של גילוץ, בזמן שרקדנו. האפקטים שנוצרו במהלך הנגינה היו מרתקים. רק חסר לי האפשרות לשמוע את השתתפותו של הקהל ביצירה מכיוון שהייתי חלק מקטע זה. אציע שתעלו קטע זה ליוטיוב, רצוי אודיו ווידיאו כי לקטע זה יש ערך מוסף כבזמן ששומעים גם רואים אותו… כתושב איזור הצפון בישוב ליד עפולה ברצוני לברככם על ששמתם נפשכם (וכלי נגינתכם) בכפכם ובאתם לעפולה. לצערי נבצר ממני לבוא ביום המופע אבל להבא אבוא לכל מופע. חשוב מאד לפזר את הידע וההנאה מאמנות אמיתית על פני כל הארץ ולא רק באיזור תל-אביב/חיפה/ירושלים"

על הקונצרט בכפר שמריהו ב24.12.2012

"אתמול בערב הייתי בקונצרט שלכם באודיטוריום וייל ,וזכיתי להינות מקונצרט איכותי, מרגש ולא שגרתי… יצאתי מהאולם מלאת שמחה שדבקה בי מהביצוע הסוחף והלהט של הנגנים בביצוע "השישיה " של צ'ייקובסקי וחשבתי לעצמי שהתמזל מזלי להתוודע לאנסמבל שלכם. כחובבת מוזיקה ו"צרכנית" קונצרטים, לא היה לי קשה להבחין בייחודיות שלכם. ראשית, מורגש המאמץ לתת לקהל קונצרט מסוג אחר, החל בתכנית המגוונת והעשירה שמצד אחד נותנת לקהל חומרים "קלים לעיכול" במובן הטוב של המילה, ומאידך מאתגרת… והנגנים, חבורה מלאת להט וכישרון הממחישים באופן מלא את הביחד של האנסמבל."

על הקונצרט בתל-אביב ב23.12.2012

"נכחתי בקונצרט של סולני תל אביב ביום א', והייתה לי חוויה מוזיקלית מרעננת ומרתקת. היצירות נוגנו במין טריות שמאפיינת ביצוע ראשון של יצירה שרק עכשיו נכתבה. לא היה זכר לעובשיות שעלולה לחלחל לפעמים לביצועי יצירות-עבר קלאסיות…האנסמבל מצלצל מדהים. גם אי אפשר היה להתעלם מהאוירה החברית בין הנגנים, ובין הנגנים למנצח ברק טל, שכאילו באו רק בשביל המוזיקה וללא מטעני האגו הרגילים שלפעמים מורגשים כל כך בתזמורות אחרות. "בזמן שרקדנו" המודרניסטי היה מרתק"

על הקונצרט בזכרון יעקב ב25.12.2012

"נכחתי אמש בקונצרט שלכם בבית ניר. היה נפלא. שמחתי על גריג, בחירה הולמת לדצמבר. התענגתי על הנגינה החמה, הרגשית. הסולו צ'לו היה מרגש, וכך גם הדיאלוג עם הכינור הראשון.
היה לי כיף לראות את הצ'לניות מחייכות שוב ושוב, זו אל זו. ובכלל, לראות את הקשר והחיוכים בין הנגנים, בין המנצח. הזמן טס, ואני יצאתי מחוייך"

על הקונצרט בחיפה ב22.12.2012

"נהנינו אתמול. חד משמעית הכי אהבנו את זכרונות מפירנצה שנוגן נהדר, והשימוש ביותר כלים מאשר שישיה היה נפלא. יצירה מהממת. גם הינדמית היה מעניין ויפה. הפסנתרנית בעיני הייתה מעולה. משכה את תשומת ליבי גם בפשטות שלה, חסרת מניארות…"

אמנם הרבה פעמים אנחנו מקבלים תגובות טובות לאחר הקונצרטים, אבל הפעם – גם כמות התגובות וגם התוכן המאוד אישי ומפרגן שלהן, הם יוצאי דופן. זה בהחלט משמח, ומחזק את ההרגשה שלי שלא צריך לחשוש מלבצע את הרפרטואר שאנחנו מאמינים בו, לעבוד קשה ולעשות מוסיקה בכנות ובאהבה, ולא מתוך נסיון למצוא חן או לרצות את הקהל. אני חושב שלמרות שזה היה פרוייקט מתיש עבורנו, הוא מאוד הבליט את הרמה והייחוד של האנסמבל – הן בסגנון ובדרך הביצוע, הן ברפרטואר ובפתיחות לחדשנות, והן בשמחה ובהתלהבות מעצם העשייה המוסיקלית. זו גם היתה תכנית ששמה את האנסמבל במרכז, ולא את הסולן או המקהלה. למרות שהרבה פעמים מה שמושך את הקהל זה השם של הסולן, חשוב לנו גם שהקהל יכיר היטב את האנסמבל כאנסמבל, וירצה לבוא לשמוע אותנו בזכות עצמנו ולא בזכות הסולן שמנגן איתנו.

IMG_6644

בפוסט הבא – על הקונצרטים הקרובים שלי – עם המקהלה, עם תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים ועם תזמורת ביה"ס לאמנויות ויצ"ו (רעות) חיפה.

מודעות פרסומת

מה עשיתי אצל טריני וסוזנה?

סרטון קצר מהחזרה הראשונה על יצירתו של עמית גילוץ, עם מקלות הכביסה, הפינצטות והעפרונות; על הקונצרט הראשון שלנו, אתמול בעפולה, שכלל גם מתן במה לסולנים מקומיים צעירים שהרשימו וריגשו את הקהל; ומחר מתחילים הקונצרטים למנויים, קצת על ימי החזרות האחרונים; וגם: מה עשיתי בשבוע שעבר בתכנית "טריני וסוזנה" בערוץ 10?

שלושת ימי החזרות האחרונים שלנו (שלישי, רביעי וחמישי) היו, בשלוש מילים, מרוץ נגד הזמן. זו ללא ספק אחת התכניות הקשות ביותר שניגנו, כי יש בה שתי יצירות קשות ביותר שכל אחת מהן נמשכת כחצי שעה. היצירה "מזכרת מפרנצה" של צ'ייקובסקי כוללת פסז'ים מהירים לכל אחת משבע הסקציות המשתתפות (שתי סקציות כינור, שתי סקציות ויולה, שתי סקציות צ'לו וסקציית קונטרבס) וכן צלילים גבוהים מאוד בכל סקציה, זאת בנוסף לקשיים של בלאנס (המרקם מאוד עמוס וצריך לשמוע את החומר החשוב בתוך העומס הזה), אינטונציה בין הקבוצות (לפעמים שלוש קבוצות שונות מנגנות אותו דבר בשלוש אוקטבות שונות) וקשיים של קצב ואנסמבל (מקומות רבים דורשים האצה או האטה שצריכים להיעשות ביחד וזה לא פשוט). היצירה "ארבעה טמפרמנטים" לפסנתר ותזמורת של הינדמית כתובה בשפה טונאלית קצת שונה, וגם בה פסז'ים מהירים שדורשים מיומנות גבוהה הן ברמה האישית והן בכל קבוצה כקבוצה. עם כל אלה היינו צריכים להתמודד בזמן עבודה לא רב, שחלקו הוקדש לחזרות קבוצתיות וחלקו לעבודה תזמורתית. בסיום החזרה הגנרלית שהתקיימה אתמול, החלטנו להאריך את חזרת הבלאנס לפני הקונצרט מחר בחיפה, על מנת לאפשר לנו לעשות את ההליטושים האחרונים הנדרשים.

בנוסף ליצירות הנ"ל יש גם את יצירתו של עמית גילוץ "בזמן שרקדנו" לחליל ותזמורת ממותקנת. זו יצירה שבה הנגנים נדרשים לנגן באופן שונה לגמרי מהמקובל, ולשים חפצים שונים על כלי הנגינה שלהם – כגון מקלות כביסה ופינצטות. הנה סרטון מתוך החזרה הראשונה על היצירה, שהתקיימה ביום שני השבוע.

כבר אתמול התקיים הקונצרט הראשון שלנו, בהיכל התרבות עפולה, אבל התכנית בו היתה שונה מזו שתנוגן בימים הקרובים. בחלקו הראשון של הקונצרט הופיעו איתנו סולנים צעירים מצטיינים שלומדים בקונסרבטוריון עפולה. עבור העיר, עבור הקונסרבטוריון, עבור המורים, ובמיוחד עבור אותם תלמידים ומשפחותיהם זה היה יום חג. האנסמבל הגיע אליהם לעיר וקיים קונצרט שהסולנים שבו היו נערים בגילאי 12-17. שני כנרים צעירים (אחד מהם בן 12 בלבד) עמדו על הבמה נרגשים וניגנו בביטחון רב את הקונצ'רטו לשני כינורות של באך. אחריהם עלו לבמה שני קלרניתנים צעירים שניגנו קטע קונצרטנטי של מנדלסון, ולבסוף ניגן חצוצרן צעיר שני פרקים מהקונצ'רטו לחצוצרה של היידן. כולם ניגנו היטב, וזכו למחיאות כפיים סוערות. לאחר ההפסקה ניגנו את "מזכרת מפירנצה" של צ'ייקובסקי. הביצוע היה יפה מאוד בשביל פעם ראשונה (ובאולם מאוד לא מחמיא), והיו בו רגעים נפלאים הן של התזמורת והן של הסולנים מתוכה (קובי רובינשטיין ונעם שוס בכינורות, עמית לנדאו ודניאל תנחלסון בויולות, הילה אפשטיין ושירה מני בצ'לו). יחד עם זאת, אני משוכנע שמקונצרט לקונצרט הביצוע ישתפר וכולנו נרגיש יותר חופשיים ובטוחים.

2012-12-20 21.50.43

האנסמבל בהיכל התרבות עפולה אתמול

לא רבים מבין מכריי, בני משפחתי וחבריי צופים בתכנית "טריני וסוזנה" בערוץ 10. למרות שהיא משודרת בפריים טיים, אני מודה שעד שהם פנו אלי גם אני לא הכרתי את התכנית. ובשבוע שעבר שודרה תכנית שבה התארחתי לכמה דקות. לא, לא הלבישו אותי, לא ניסו לפתור לי בעיות במראה החיצוני והפנימי (כהגדרתן) ולא גרמו לי לבכות מול המצלמות. הביאו אותי כ"איש מקצוע" מתחום המוסיקה, במטרה לסייע לאישה שכתוצאה מסיבות שונות עזבה את הויולה ואת המוסיקה בגיל צעיר ולא ניגנה כבר שלושים שנה. המטרה שלי היתה לעזור לה לחזור לנגן ולחזור אל אהבתה הישנה. הנה הקטע…

יומיים מלאי חוויות וארועים מרתקים

כל כך הרבה ארועים מרתקים ולא שגרתיים עברנו בשני ימי החזרות הראשונים לקראת הקונצרטים הקרובים למנויים – מהמוסיקה הנפלאה של צ'ייקובסקי, דרך הסיפוק הגדול במתן במה לסולנים צעירים מעפולה, ועד למקלות הכביסה והפינצטות שהנגנים שמו על כלי הנגינה שלהם לצורך ביצוע היצירה יוצאת הדופן של עמית גילוץ. סיכום קצר של המון ארועים

שקיות "הפתעה" חולקו לנגנים בתחילת החזרה על יצירתו של עמית גילוץ "בזמן שרקדנו" – ובהן מפרטים, מקלות כביסה, פינצטות ועפרונות לא מחודדים. כל אלה על מנת "לנגן" באמצעותם את היצירה המאוד לא שגרתית שלו, אותה נבצע עם הסולן רואי אמוץ. החזרה התמקדה בעיקר ב"איך" לנגן כל אפקט שכתוב בתוים, אך לקראת סופה ניגנו קצת ואפשר היה לשמוע התחלה של מוסיקה בתוך כל זה. תהליך מרתק צפוי לנו, שבסיומו הקונצרטים וחשיפת היצירה לראשונה לקהל.

חמישה נערים נרגשים מעפולה, מלווים בצוות מהקונסרבטוריון המקומי, הגיעו הבוקר לחזרה של האנסמבל בגבעתיים על מנת לנגן כסולנים עם האנסמבל. ביניהם היו שני כנרים צעירים ומוכשרים שניגנו את הקונצ'רטו לשני כינורות של באך, חצוצרן שביצע את הקונצ'רטו לחצוצרה של היידן, ושני קלרניטנים שביצעו קטע קונצרטנטי של מנדלסון. האנסמבל העניק להם בחזרה את התמיכה והעידוד המתבקשים בסיטואציה מסוג זה, ואנו מצפים לקונצרט המסיים של הפרוייקט הזה, ביום חמישי הקרוב בהיכל התרבות בעפולה.

IMG_6666

חצוצרן צעיר ומוכשר מעפולה עם האנסמבל

 

והמוסיקה הנפלאה של צ'ייקובסקי, מוסיקה שבד"כ האנסמבל לא מבצע בשל המגבלות של גודלו – איזה תענוג. "מזכרת מפירנצה", במקור לשישיית מיתרים, ו"אנדנטה קנטבילה", במקור לרביעיית מיתרים, הן שתיים מיצירות המופת הרבות שלו. לצד היופי יש במוסיקה הזו גם הרבה מאוד קשיים ואתגרים – ליצור שקיפות בבלאנס בין הקולות ובאינטונציה הלא פשוטה. העבודה מהנה מאוד והאנסמבל מתקדם מאוד מהר.

IMG_6644

וזה עוד לפני שהתחלנו לעבוד עם הסולנית עינב ירדן על יצירתו של הינדמית ארבעה טמפרמנטים, ולהכין את ההפתעה שלא נגלה מה היא תהיה. צפויים לנו עוד שלושה ימי עבודה עמוסים ומרתקים. אמשיך לדווח בקרוב.

לקראת חודש מטורף

לא פחות מ18 יצירות שונות, תשעה קונצרטים ב7 ערים שונות מעפולה עד ערד, תשעה סולנים, פרוייקט חינוכי, תחרות בינלאומית לקלרינטים, קונצרטים למנויים, יצירה בהשתתפות הקהל, קונצרט מיצירות סיבליוס, סולנים צעירים עם האנסמבל, יצירה ישראלית חדשה, כמה וכמה הפתעות, ומה לא… כל זה ב21 ימים בחודש דצמבר – מה7.12 עד ה27.12. נשימה עמוקה, בקרוב מתחיל דצמבר המטורף

אחרי תקופת הרגיעה וההתאוששות מפרוייקט פתיחת העונה שלנו, אנחנו כבר נערכים במרץ לפרוייקטים הבאים, והם מגיעים ממש אוטוטו. כבר בשבוע הבא יצאו כמה מנגני האנסמבל ביחד איתי לבית ספר תיכון בערד, למפגשי הכנה, כחלק מפרוייקט חינוכי ייחודי שבסיומו קונצרט של האנסמבל בערד מול קהל של תלמידי תיכון. הפרוייקט הזה דומה מאוד באופיו לפרוייקט מוצלח שהתקיים במזרע לפני מספר שנים, ועליו כתבתי בעבר כאן

בהמשך השבוע נקיים חזרות לקראת קונצרט מיוחד מיצירות המלחין הפיני יאן סיבליוס, אשר יתקיים במכללת לוינסקי ב9.12.2012. בקונצרט נארח את הפסנתרן הפיני פולקה גרסבק, שינגן איתנו עיבוד של חמישיית הפסנתר של סיבליוס לפסנתר ותזמורת מיתרים. עוד נבצע בתכנית את הרומנסה למיתרים, הסויטה הכפרית, שלישיית הפסנתר (עם הדס פבריקנט בכינור והילה אפשטיין בצ'לו) ואנדנטה פסטיבו של סיבליוס.

המלחין יאן סיבליוס

הפעילות שלנו בשבוע של חנוכה תימשך בהשתתפות בתחרות קלרינטים בינלאומית שתתקיים בתל-אביב, באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי שטריקר. האנסמבל ילווה את הקלרניטנים שיעלו לשלב הגמר, בנגינת הקונצ'רטו לקלרינט של מוצרט והקונצ'רטינו לקלרינט של ובר. שלב הגמר של התחרות יתקיים ביום ה' 13.12.2012 בשעות 15:00-18:00 באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי שטריקר.

בשבוע שאחרי חנוכה נתחיל בחזרות אינטנסיביות לקראת הקונצרטים שלנו למנויים וקונצרטים נוספים. בקונצרטים אלו נבצע את יצירתו של צ'ייקובסקי "מזכרת מפירנצה", את ה"אנדנטה קנטבילה" של צ'ייקובסקי בעיבוד לתזמורת מיתרים, ארבעה טמפרמנטים לפסנתר ומיתרים של הינדמית, עם הסולנית עינב ירדן, ויצירה חדשה של עמית גילוץ – "בזמן שרקדנו" לחליל ותזמורת ממותקנת, עם הסולן רואי אמוץ. בביצוע יצירה זו של גילוץ הקהל ישתתף בהקראת טקסטים שונים (חזרה קצרה עם הקהל תתקיים ממש לפני תחילת הביצוע…) ויהיו גם אפקטים בימתיים שונים. במהלך הקונצרטים נקרין גם הפעם תמונות, סרטונים וטקסטים על גבי מסך. אחד הסרטונים שיוקרן הפעם יהיה על הפסנתרנית והמחנכת הדגולה אסתר בלשה ז"ל, שהקונצרטים האלה מוקדשים כמידי שנה לזכרה. וכמובן, גם הפעם תהיה לנו הפתעה בכל אחד מהקונצרטים למנויים. הקונצרטים למנויים יתקיימו ב22.12.2012 באודיטוריום רפפורט בחיפה, ב23.12.2012 באודיטוריום שטריקר בתל-אביב, וב24.12.2012 באולם וייל בכפר-שמריהו.

עינב ירדן

בנוסף, נופיע במספר קונצרטים ברחבי הארץ, כאשר בכל קונצרט ננגן את שתי היצירות של צ'ייקובסקי ("מזכרת מפירנצה"ו"אנדנטה קנטבילה") ויצירות נוספות שונות: ב20.12.2012 בהיכל התרבות בעפולה ננגן פרט לצ'ייקובסקי יצירות עם סולנים צעירים (חמישה במספר) מתלמידי הקונסרבטוריון בעפולה. ב25.12.2012 בזכרון יעקב יהיו אלה יצירות של גריג שישלימו את התכנית – סויטת הולברג ושתי מלודיות אלגיות. ב26.12.2012 באולם וייז שבאקדמיה בירושלים יופיעו איתנו סולנים מסגל ההוראה של האקדמיה – הכנר אלכסנדר פבלובסקי (הכנר הראשון של הרביעייה הירושלמית) בקונצ'רטו לכינור של באך, והחלילן נעם בוכמן בקונצ'רטו לחליל של ק.פ.ע. באך. וב27.12.2012 נסיים את החודש המשוגע הזה בקונצרט בוקר לתלמידי תיכון בערד, אותו פרוייקט חינוכי שלקראתו יתקיימו מפגשי ההכנה בשבוע הבא, ובו נבצע רק את "מזכרת מפירנצה" של צ'ייקובסקי.

המון עבודה, המון יצירות, המון קונצרטים, המון חזרות, המון סולנים. יהיה מעניין. אמשיך לעדכן אונליין כשהטירוף יתחיל בשבוע הבא.

גאווה ישראלית

התזמורת הפילהרמונית הישראלית הצעירה היא גוף שאנחנו צריכים להיות גאים בו מאוד. הקונצרט שלהם אתמול בהיכל התרבות בתל-אביב הוכיח זאת. איזו רמה, איזו נגינה, איזה ליטוש, איזו עשייה מוסיקלית, איזו אנרגיה!! קשה להאמין שמדובר בבני נוער מתחת לגיל 20. הם נשמעו יותר טוב מהרבה תזמורות מקצועיות. עוד לא אבדה תקוותנו.

אנחנו חיים במדינה שקשה מאוד לעסוק בה במוסיקה קלאסית. כל הזמן יש קיצוצים, הקהל הולך ונעלם, אין תקציבים, אין ענין לא מצד המדינה ולא מצד הקהל. ועוד יותר קשה לעסוק כאן בחינוך למוסיקה קלאסית. קונסרבטוריונים נאבקים בקשיים ובקיצוצים, משרד החינוך לא מעביר כספים (וכך קרה שמתא"ן – מפעל תרבות ואמנות לנוער – שהיה מוקד משיכה לאלפי בני נוער שוחרי תרבות ואמנות במשך קרוב ל30 שנה, חדל להתקיים), כמות הילדים שעדיין מעניין אותם לעסוק בנגינה ולהתאמן כמה שעות ביום הולכת וקטנה (ואין להתפלא על כך – בעידן "האח הגדול" ו"כוכב נולד" אפשר להתפרסם בשנייה בלי לעשות כלום, אז למה להשקיע שנים בלימודי נגינה?). 

ולמרות כל התנאים הבלתי אפשריים האלה, אתמול בהיכל התרבות בתל-אביב שמענו דבר מדהים שכולנו יכולים להתגאות בו: התזמורת הפילהרמונית הישראלית הצעירה. התזמורת הזו מונה כ-90 נגנים בגילאי 14-18, מהמצטיינים שבנגנים הצעירים בארץ. הם התכנסו לקורס שנמשך שלושה שבועות של עבודה אינטנסיבית, במהלכם קיימו חזרות תזמורתיות, חזרות חלקיות של הסקציות השונות, שיעורי מוסיקה קאמרית וסדנאות העשרה. הדריכו אותם טובי המוסיקאים בארץ וניצח עליהם המנצח האוסטרי הנס-פטר אוקסנהופר. הם ניגנו שתי יצירות קשות ותובעניות – מטמורפוזות של הינדמית, וסימפוניה מס' 7 של דבוז'אק. התוצאה היתה מדהימה: תזמורת שיש לה מצד אחד ליטוש טכני, צליל מגובש, ורמה גבוהה של כל אחת מקבוצות הכלים, ומצד שני יש לה התלהבות, ריכוז, התרגשות מהנגינה המשותפת, הנאה מהעשייה המוסיקלית (והמנצח בהחלט עשה מוסיקה והוציא צבעים יפים וניואנסים מוסיקליים), הקשבה ואנרגיה. התזמורת הזו צלצלה יותר טוב מהרבה תזמורות מקצועיות, ואין להתפלא על כך: הנגנים עבדו שעות על שעות באופן פרטני על כל תיבה ועל כל משפט מוסיקלי, הדריכו אותם טובי המוסיקאים, זוהי חוויה יוצאת דופן עבור נגנים צעירים אלה כך שהיה להם הרבה ריכוז, מוטיבציה ואנרגיה, וגם – הם צעירים, פתוחים ורוצים ללמוד, ואינם מקובעים על דרך נגינה ספציפית. 

האחראים לתזמורת הנפלאה הזאת הם בראש ובראשונה המרכז למוסיקה ירושלים והתזמורת הפילהרמונית הישראלית, שביחד עם תמיכות של קרן התרבות אמריקה-ישראל, קרן ריץ', קרן חנן זוז וברונו לנדסברג, הצליחו להרים את הפרוייקט הנהדר הזה. 

כמי שמקדיש זמן רב לחינוך מוסיקלי ולעבודה עם צעירים, הרגשתי גאווה גדולה לראות ולשמוע את הנגנים האלה, שרבים מהם עברו דרכי במסגרות שונות (בתזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים, במתא"ן, בביה"ס לאמנויות ויצ"ו חיפה ובפרוייקטים חינוכיים של סולני תל-אביב), וחלקם עדיין עובדים בהדרכתי – גדלים ומתפתחים ומגיעים להישגים כאלה. גאווה ישראלית!