המועדון המוסיקלי בהיכל התרבות אור עקיבא פותח עונה רביעית, ועבורי זו התרגשות גדולה. קבוצה קבועה של חובבי מוסיקה נשארת איתי בנאמנות שנה אחר שנה, קונצרט אחרי קונצרט, הרצאה אחרי הרצאה, וזה בהחלט נותן לי אנרגיה ומוטיבציה להביא להם אמנים מעניינים ומוסיקה נהדרת, ולסקרן אותם לשמוע ולהקשיב לקסם של המוסיקה.
את העונה הנוכחית אני פותח ביום רביעי הקרוב בשעה 18:00, על הבמה בהיכל התרבות אור עקיבא, כשהאורחים שלי, או ליתר דיוק האורחות שלי, תהיינה חברות שלישיית הפסנתר אפסיונטה – עינת והדס פבריקנט בפסנתר ובכינור, ואיריס יורטנר בצ'לו. במפגש איתן ננסה להבין מה מייחד את ההרכב של שלישיית פסנתר מיתר ההרכבים הקאמריים, כיצד ניתן למצוא את הבלאנס הנכון בין הפסנתר למיתרים וכיצד הכלים המלודיים יכולים להשתלב יחד עם הכלי ההרמוני. ננסה לגלות באמצעות שלישיית "הרוחות" של בטהובן אספקטים ריתמיים, מלודיים והרמוניים במוסיקה, ונאזין לביצוע של היצירה במלואה. יהיה מפגש מרתק, ואני מצפה לו מאד.
שלישיית "הרוחות" של בטהובן (המבצעים כאן – פטריציה קופצ'ינסקיה, סול גבטה והנרי זיגפרידסון – הופיעו כסולנים עם סולני תל-אביב בקונצ'רטו המשולש של בטהובן בסיור לאוסטריה ושווייץ ב2007)
גם בהמשך העונה של המועדון צפויים מפגשים נהדרים. יתארחו אצלי זמרת הסופרן אינאס מסאלחה, הצ'לן יוני גוטליבוביץ', ותזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות", שבאמצעותה נדגים לקהל מה זה ניצוח. יהיה מעניין מאד.
לכרטיסים ולרכישת מנוי למועדון המוסיקלי באור עקיבא ניתן להתקשר ל04-6266636 או באמצעות הקישור הזה.
התזמורת הפילהרמונית הצעירה הוכיחה בקונצרט ביום שישי בצהריים עד כמה הדברים שבכותרת (שאותם אמר בתחילת הקונצרט מנהל המרכז למוסיקה ירושלים הד סלע) נכונים.
מהקונצרט של התזמורת הפילהרמונית הצעירה שהתקיים ביום שישי בהיכל התרבות בתל-אביב, נהניתי כפי שאני נהנה רק לעיתים רחוקות בקונצרטים של תזמורות מקצועיות. באמצע ימי מבצע "צוק איתן", ובין אזעקה לאזעקה, עבדו המוסיקאים המוכשרים האלה במשך שבועות באינטנסיביות ובמסירות מבוקר עד ערב בהדרכת טובי המוסיקאים בארץ ובניצוחו של הספרדי סלבדור ברוטונס. התוצאה ששמענו בהיכל התרבות היתה – נגינה נקייה, מגובשת, עם צליל יפה ואחיד הן כתזמורת והן של כל קבוצה לחוד. שמענו נגנים אינדיבידואליים נפלאים בקטעי סולו בכלי הנשיפה, רמה טכנית ויכולות וירטואוזיות של נגנים צעירים בכלי הקשת, ומעל הכל שמענו התלהבות נעורים, מסירות לעשייה המוסיקלית, תזמורת מלאה חיים ואנרגיה, רגש ונשמה. ואת כל אלה הם הפגינו בנגינה של רפרטואר קשה, מאתגר ותובעני ביותר – הסימפוניה החמישית של שוסטקוביץ', סימפוניה בדו של ביזה, והפאוואן לנסיכה שהלכה לעולמה של ראוול.
עבורי באופן אישי זו גאווה גדולה. את מרבית נגני התזמורת הפילהרמונית הצעירה אני פוגש עוד בשלב מוקדם יותר בלימודיהם – למעלה ממחצית מנגני כלי הקשת בתזמורת שהופיעה ביום שישי "עברו" אצלי בתזמורות הצעירות בקונסרבטוריון גבעתיים, במתא"ן או בביה"ס לאמנויות בחיפה. ובשלב מאוחר יותר, כעבור כמה שנים – אני פוגש את המצטיינים מביניהם, כאשר הם נבחנים לנגן באנסמבל סולני תל-אביב וחלקם בסופו של דבר אף מצטרפים אליו, כפי שכבר קרה עם מספר דוגמאות בשנים האחרונות. וכך מהווה התזמורת הפילהרמונית הצעירה שכבה חשובה ומשמעותית ביותר ב"פירמידה" של החינוך המוסיקלי בארץ, פירמידה שמתחילה עם אלפי תלמידים צעירים שלומדים נגינה בבתי-הספר ובקונסרבטוריונים, ומסתיימת לאחר סיום לימודיהם הגבוהים באקדמיות למוסיקה בארץ ובחו"ל, עם אותם האחוזים הבודדים של המצטיינים ש"שרדו" את כל התהליך ארוך השנים, בעת שהם מחליטים להיות מוסיקאים מקצועיים ומצטרפים לאנסמבלים ולתזמורות המקצועיות כמו סולני תל-אביב.
מי שאחראי על השכבה הזו בפירמידה הוא המרכז למוסיקה ירושלים, בניהולו של הד סלע. ראש תחום כלי-הקשת בתזמורת הפילהרמונית הצעירה הוא אורי דרור (שבעבר ניהל בהצלחה רבה את תחום המוסיקה במתא"ן), וראש תחום כלי-הנשיפה הוא יוסי ארנהיים, החלילן הראשי בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. שאפו גדול מגיע לשלושתם על ההשקעה העצומה במפעל הזה ועל הרמה הגבוהה אליו הם הביאו אותו, כפי שניתן היה לשמוע בקונצרט.
בתחילת הקונצרט אמר הד סלע מהבמה, בין היתר, את הדברים הבאים: "כיפת הברזל מגנה על חיינו, וזה דבר גדול. אבל יש לנו גם כיפת זהב – של כישרון, יצירה, התמסרות, כיפה של מיטב הרוח האנושית, והיא הנותנת טעם ומשמעות לחיינו. וזה בדיוק מה שמייצגים 90 הצעירים המחוננים היושבים על הבמה." כל כך נכון ומרגש.
מיד אחר כך הנגנים האלה הוכיחו שהם אכן מייצגים את כיפת הזהב הזו.
ילדים מאזורי מצוקה ומרקע סוציו-אקונומי נמוך, אשר בזכות פרוייקט "סולמות" זוכים ללמוד נגינה, התקבצו היום מכל רחבי הארץ בהיכל התרבות בתל-אביב וניגנו ביחד בניצוח זובין מהטה. מרגש. חינוכי. מקסים.
ברחבת היכל התרבות בתל-אביב התקבצו מאות ילדים מבתי-ספר יסודיים מכל רחבי הארץ, אוחזים בכלי נגינה ולובשים חולצה לבנה שעליה הסמל של סולמות. זה היה מראה מרגש ביותר. מוסיקאים מקצועיים בכירים, סטודנטים באקדמיות למוסיקה וחיילים המשרתים כמוסיקאים מצטיינים בצבא ליוו את הילדים אל תוך היכל התרבות, שם הם כיוונו להם את הכלים והושיבו אותם בתוך האולם לפי קבוצות הכלים. ואז עלה לבמה המאסטרו זובין מהטה. כבוד גדול עבור ילדים שרק החלו ללמוד נגינה בשנה שעברה, שאלמלא הסיוע של התזמורת הפילהרמונית ואוניברסיטת תל-אביב, השותפות לפרוייקט סולמות, לא היו זוכים לנגן, לדעת מהי מוסיקה, מהו כינור, ובודאי שלא לשבת בהיכל התרבות בתל-אביב ולנגן בניצוחו של זובין מהטה.
פרויקיט סולמות החל לפני כשנתיים ביוזמתה של שרה אלבז, בתמיכת התזמורת הפילהרמונית הישראלית ואוניברסיטת תל-אביב, במספר מצומצם של בתי ספר יסודיים בדרום תל-אביב. כיום הוא פועל בבתי ספר בכל רחבי הארץ ומונה כ-700 תלמידי נגינה בכלי קשת, כלי נשיפה, נבל וכלי הקשה.
הילדים שמשתתפים בפרוייקט לא היו יכולים לזכות ללמוד נגינה אלמלא הפרוייקט הנפלא הזה. הם מקבלים כלי נגינה בבתי הספר שלהם, לשם מגיעים מורים מעולים ומלמדים אותם נגינה בקבוצות. הם מקבלים את כל זה ללא תשלום, פעם בשבוע, ובנוסף – בכל בית-ספר פועלת תזמורת.
השנה גם אני הצטרפתי לפרוייקט הנהדר הזה, ואני תורם שעה בשבוע מזמני על-מנת לנצח על תזמורת של כ40 נגני כלי קשת (כינור וצ'לו) בבית ספר יסודי בשכונת הדר בחיפה. הסיפוק בעבודה הזו הוא אדיר, זו תחושה של שליחות, של העברת המוסיקה לילדים שאין להם אפשרות ללמוד מוסיקה. חינוך מוסיקלי, חינוך לנגינה, להקשבה, לשיתוף פעולה. חינוך למשמעת, לפיתוח יכולות מוטוריות, קוגניטיביות, מתמטיות, רגשיות. וכל זה לא אצל הילדים שיקבלו זאת בכל מקרה כי משפחותיהם הן בעלות אמצעים – אלא דווקא אצל הילדים שלא יכולים לזכות בכל אלה.
כאשר עלו לבמה בהיכל התרבות ילדים מצטיינים המשתתפים בפרוייקט – מנוה מיכאל, מעפולה ומחדרה, וניגנו כל אחד בתורו קטע סולו מול כל ילדי סולמות כאשר לידם עומד זובין מהטה, אני בכיתי. זה היה כל-כך מרגש. איזו חוויה מדהימה עבור ילד מהפריפריה שמנגן שנתיים בסך הכל, לעמוד על בימת היכל התרבות לצידו של המאסטרו ולנגן לקהל של 700 ילדים.
שיאו של הארוע היה כאשר זובין מהטה בעצמו ניצח על כל הילדים ביחד (בליווי מורי הנגינה שעמדו לצדם), בקטע המפורסם מהסימפוניה התשיעית של בטהובן (בעיבוד המתאים לרמתם של הילדים) ובנגינת ההמנון "התקוה".
כל הכבוד לשרה אלבז, לכל תומכי הפרוייקט ולתורמים שמאפשרים את קיומו. אין מילים
ביום רביעי הקרוב אפתח את העונה השלישית של המועדון המוסיקלי בהיכל התרבות באור עקיבא. במועדון אני מארח מוסיקאים ישראליים לקונצרטים משולבים בשיחה, בהדגמות ובהסברים על המוסיקה. במפגש הראשון יתארחו זמרת הסופרן רויטל רביב והפסנתרן צביקה פוגל לביצוע שירים לקול ופסנתר של שוברט.
רויטל רביב
האוירה במועדון המוסיקלי בהיכל התרבות באור עקיבא היא יוצאת דופן. הקהל שמגיע (כ-60-70 איש, רובם מנויים) יושב על במת ההיכל ביחד איתי ועם אורחיי, כאשר הוילון סגור, וכך נוצרת אוירה אינטימית של שיחה וקונצרט קאמרי מיוחד. זהו קהל של חובבי מוסיקה אשר רוצים להעמיק את היכרותם והבנתם במוסיקה. הם מגיעים עם המון סקרנות לפגוש מקרוב את המוסיקאים, להאזין למוסיקה בליווי הסברים והדגמות, לשאול שאלות ולחדד את יכולותיהם בהאזנה למוסיקה. שישה מפגשים מתקיימים בכל עונה. בחלקם אני לבדי מדבר על נושא או מלחין מסויים, מקרין קטעי וידאו, מדגים בכינור ומנתח את המוסיקה, ובחלקם אני מארח מוסיקאים שישוחחו איתי על המוסיקה ויבצעו מיני-קונצרט באוירה מיוחדת, העונה גם בהשתתפותי מדי פעם ככנר (במפגש על דבוז'אק אבצע עם הפסנתרן רון טרכטמן את הסונטינה שלו לכינור ופסנתר).
את העונה הזו בחרתי לפתוח עם זמרת הסופרן רויטל רביב, שתהיה גם הסולנית בקונצרט הבא של סולני תל-אביב למנויים בתחילת נובמבר. ביום רביעי הקרוב היא תבצע עם הפסנתרן צביקה פוגל מבחר מהשירים לקול ופסנתר של שוברט, כאשר במפגש נעסוק בניתוח השירים, בקשר בין הטקסט למוסיקה, בתפקיד הפסנתר, ובהיבטים מוסיקליים הקשורים לביצוע. לסיום המפגש הם יבצעו אריה מתוך הסטבט מאטר של פרגולזי, שאותו היא תבצע כאמור עם האנסמבל בניצוח פיליפ פיקט בחודש הבא.
מפגשים בפורום בלתי פורמלי ובישיבה סביב שולחנות, שילוב של קונצרטים חיים עם הקרנה של קטעי וידאו על מסך פלזמה, ארוח של מוסיקאים ישראלים בכירים והצצה אל הקריירה שלהם ואל עולמם המוסיקלי, מפגשים עם מלחינים מהמאות ה18 וה19 לצד מפגשים עם מוסיקאים מהמאה ה21, האזנה מודרכת למיטב הרפרטואר הקלאסי. כל אלה בסדרה חדשה בעריכתי ובהנחייתי בהיכל התרבות אור-עקיבא: המועדון
המנצח נעם שריף חתן פרס ישראל – יתארח אצלי במועדון בפברואר
כמוסיקאי מבצע, הרבה פעמים חסר לי הקשר הבלתי אמצעי עם הקהל. העמידה על הבמה עם הגב לקהל, ביצוע הקונצרט עם התזמורת עליה אני מנצח, ההשתחוות בסיום הקונצרט – בזה מסתכם הקשר שלי עם הקהל. בד"כ אני לא יודע אם הקהל מכיר את המוסיקה, אוהב את המוסיקה, אוהב את הביצוע, מבין מה הוא שמע. לעיתים קרובות אני בטוח ששיחה עם הקהל בפורום מצומצם, מלווה בנגינה, בהאזנה, בהקרנת קטעי וידאו הקשורים למלחין ולתקופה – כל אלה יכולים להעניק לו חויה הרבה יותר מרגשת מקונצרט שבו הוא לא מכיר ולא מבין את המוסיקה שהוא שומע. גם לי, כמוסיקאי מקצועי – דברי הסבר, הקשרים והשוואות בין היצירה ליצירות אחרות מהתקופה, היכרות מקרוב עם המבצע, כל אלה יכולים לגרום לי להנאה צרופה לא פחות מחויית האזנה לקונצרט בלי כל אלה.
בעונה הקודמת התחלתי סדרה של הרצאות קדם קונצרט לפני הקונצרטים של האנסמבל, קונצרטים שלוו בנגינה ובהדגמות של האנסמבל ושל הסולנים. ההרצאות האלה זכו להצלחה ולתגובות טובות ותימשכנה גם השנה. בעונה הקרובה אני מתחיל סדרה חדשה שאינה קשורה לסולני תל-אביב, והיא סדרה של של מפגשים שכל אחד מהם הוא שילוב של הרצאה-שיחה-קונצרט. מפגשים אלה יתקיימו בפורום מצומצם של כ60-70 איש שישבו מסביב לשולחנות. זה יקרה בפואייה של היכל התרבות באור-עקיבא, היכל שבו שימשתי כיועץ מוסיקלי של סדרת הקונצרטים התזמורתיים בשלוש השנים האחרונות. כל המפגשים יתקיימו בימי רביעי בשעה 18:00.
המפגש הראשון יהיה עם יצירות המופת של שוברט בתחום המוסיקה הקאמרית, תוך שילוב סיפור חייו המרתקים והטרגיים, חיים שהסתיימו כשהוא בן 31 בלבד. במפגש זה אנגן, אשמיע ואקרין קטעים מתוך רביעיית המיתרים "העלמה והמוות", רביעיית המיתרים "רוזמונדה", חמישיית "הטרוטה", חמישיית המיתרים בדו מז'ור וכמה משיריו של שוברט. אספר על כשרונו היוצא דופן מגיל צעיר הן בנגינה בכינור, בויולה ובפסנתר, הן בשירה והן בהלחנה, על הארועים החברתיים שקיים וכונו "שוברטיאדות", החברים הרבים שהיו לו והמפגשים עימם בבתי הקפה, הקונצרטים הביתיים, מלחמת הפרנסה הבלתי נגמרת ומאבקו בהוצאות התוים שעשו עליו רווחים מבלי לתת לו תמורה, מסעותיו עם זמר הבריטון המפורסם פוגל אשר סייע לפרסם את שיריו, ועל הקשר שבין שיריו לבין המוסיקה הקאמרית שלו לכלי קשת.
הנה ביצוע של הפרק השני מהרביעייה "העלמה והמוות" של שוברט. מנגנת רביעיית אלבן ברג האגדית
בהמשך העונה יתארחו במועדון חתן פרס ישראל המנצח נעם שריף שבשיחה איתי יספר על הקסם שבניצוח על תזמורת תוך הצצה לעבודתם ולעולמם של כמה מגדולי המנצחים, נגן המנדולינה יקי ראובן שיבצע לסירוגין איתי כמה מיצירות המופת של באך לכינור סולו – פעם במנדולינה ופעם בכינור, החלילן הראשון של הפילהרמונית הישראלית איל עין הבר שיספר על הקריירה האינטנסיבית המשלבת נגינה בתזמורת הפילהרמונית, נגינה קאמרית וסולנית, הוראה וניצוח, וישמיע יצירות לחליל סולו של באך, וארז ודביסי. מפגשים נוספים יעסקו במוצרט, תוך התמקדות בסימפוניה ה40 שלו, ובמנדלסון והסימפוניה האיטלקית התוססת שלו.
תאריכי המפגשים:
יום ד' 21.9.2011 שעה 18:00 – מפגש עם המוסיקה הקאמרית של שוברט
יום ד' 9.11.2011 שעה 18:00 – מפגש עם נגן המנדולינה יקי ראובן
יום ד' 4.1.2012 שעה 18:00 – מפגש עם הסימפוניה ה40 של מוצרט
יום ד' 22.2.2012 – מפגש עם המנצח נעם שריף
יום ד' 14.3.2012 – מפגש עם הסימפוניה האיטלקית של מנדלסון
יום ד' 9.5.2012 שעה 18:00 – מפגש עם החלילן איל עין הבר
סולני תל-אביב 