רמת ריכוז מקסימלית

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

כך עושים אופרה

האופרה "נישואי פיגארו" של מוצרט שהועלתה בהפקה בימתית מלאה והיסטורית בבאר-שבע, היתה מושקעת ומקצועית, והתוצאה: מדהימה. בימוי מצוין (ניב הופמן), תלבושות יפות, תפאורה מושקעת, זמרים נהדרים (זמרי הסטודיו של האופרה הישראלית), תזמורת שצלצלה נפלא (הסינפונייטה הישראלית באר-שבע), ומנצח שיצר שלם שעולה על סך חלקיו (דורון סלומון). תענוג!!! 

 

איזה כיף היה לשמוע את "נישואי פיגארו" של מוצרט בהפקה הנהדרת הזאת בבאר-שבע. שלוש וחצי שעות של מוסיקה חלפו להן כל-כך מהר. איזו השקעה – כל פרט בתפאורה, כל פרט בלבוש, בימוי מודרני, צעיר ולא מוחצן, זמרים צעירים נהדרים ששרו ושיחקו נפלא. בלטה מבין הזמרות אלה וסילביצקי ששרה את סוזנה. יש לה קול נפלא, רגישות מוסיקלית, פיסוק, דיקציה מצויינת. מבין הגברים אהבתי את גבי לובנהיים בתפקיד פיגרו. יש לו משחק מצויין ודיקציה ברורה מאוד שעזרה להבין היטב את דמותו. כיף לראות זמרים צעירים על הבמה. העבודה שנעשית איתם בסטודיו של האופרה הישראלית היא עבודה נפלאה. כולם הגיעו מוכנים, מלוטשים ומשופשפים, והתוצאה היתה מקצועית מאוד.

התזמורת נשמעה מצוין. מלוטשת, מוסיקלית, מסוגננת. המוסיקה הנפלאה של מוצרט הפכה את הערב הזה למושלם.

בשביל להרים הפקה כזאת צריך הרבה אומץ ותעוזה. ברור שאי אפשר לכסות עלויות כאלה במכירת כרטיסים. הפקה כזאת היא גרעונית, כמו כל הפקה במוסיקה קלאסית. הדרך היחידה לא ליצור גרעון בתחום הזה היא לא לעשות. ומי שעושה – מגיע לו כל הכבוד.  כל הכבוד לסינפונייטה באר-שבע על התעוזה. ולמי שיכול להגיע מחר בערב לבאר-שבע לראות את ההופעה הנוספת של פיגארו, מומלץ מאוד.

משרד התרבות מקצץ, אנחנו מוחים

בפגישת חירום שהתקיימה היום בשעה 17:00 במשכן האופרה בתל-אביב נכחו נציגים (מנהלים מוסיקליים ומנכ"לים) של כל התזמורות למעט אחת, וזאת על מנת להילחם ולהיאבק על הדבר המובן מאליו והבסיסי ביותר לקיום פעילות מוסיקלית – הקצבה כספית מהמדינה. שאפו גדול מגיע למנכ"ל הסינפונייטה באר-שבע עופר סלע שהצליח תוך מספר ימים לארגן את הפגישה ולגייס את כל התזמורות להגיע בנוכחות מלאה שכזאת. ראש מינהל התרבות, שמעון אלקבץ, נכח בחלק מהפגישה וניסה להשיב לטענות ולדרישות של המנהלים.

 עופר סלע, מנכ"ל הסינפונייטה. שאפו על היוזמה והתגובה המהירה

עופר סלע, מנכ"ל הסינפונייטה באר-שבע, הגיב מיידית לבשורה שהתקבלה ביום שני האחרון – על הקיצוץ בהקצבה של מינהל התרבות לתזמורות – ויזם את פגישת החירום בתוך ימים ספורים. לא כל יום מתגייסים כל מנהלי התזמורות, כולל המנהלים המוסיקליים, לפגישת חירום שכזאת, למאבק למען דבר כה בסיסי – להמשיך לעשות מוסיקה, ובתנאים מינימליים. נכחו, מבין המנהלים המוסיקליים – נעם שריף (חיפה), אבנר בירון (קאמרטה), דורון סלומון (הסינפונייטה באר-שבע), דוד שמר (תזמורת הבארוק), דן יוהס (אנסמבל המאה ה-21), טליה אילן (תזמורת הבמה), תום כהן (האנדלוסית אשקלון), ואני. המנכ"לים הגיעו בנוכחות מלאה – כולם פרט לאהוד גרוס מהקאמרית הקיבוצית, שהתנצל על שנבצר ממנו להגיע, בשל פגישה שהיתה לו מסיבות דומות בעירייה המתקצבת את תזמורתו. על הפגישה החשובה הזו דווח היום ב"הארץ" (לחצו כאן לקריאה). הישיבה החלה בשעה 17:00 במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב. השאלות המרכזיות שהופנו לראש מינהל התרבות שמעון אלקבץ היו: איך ייתכן שביוני 2011 מודיעים לתזמורות על קיצוץ של מאות אלפי שקלים לשנה הנוכחית, כאשר התזמורות כבר עובדות ופועלות על בסיס התקציב שבנו לעצמן לפני הידיעה על הקיצוץ? אם אושרה תוספת לתקציב התרבות, כיצד התזמורות לא רואות מזה כלום אלא ההיפך? אם נוספו שתי תזמורות – הבארוקדה והאנדלוסית אשדוד – מדוע התקציב לא גדל באופן פרופורציונלי? והשאלה החשובה מכל: כיצד תזמורות יכולות לפעול ולהתקיים בכבוד אם בשביל לשרוד הן נאלצות לשלם משכורות מינימליות ומבישות לנגנים טובים, מוכשרים ובעלי תארים אקדמיים במוסיקה, תוצאה של הקצבות כל-כך נמוכות מהמדינה? מדוע המדינה לא יכולה להגדיל בצורה משמעותית את התמיכה בתזמורות, על-מנת שהעבודה המוסיקלית כאן תיעשה, אם לא בעושר אז לפחות בכבוד? מר אלקבץ לא סיפק תשובות במקום והבטיח לבדוק ולהשיב. ועד פעולה של שלושה מבין המנהלים התנדב לייצג את הפורום ולעדכן. הפגישה עצמה היתה מבורכת וחשובה, וכעת עלינו להמשיך לפעול ולא להרפות. לטובת התרבות, לטובת המוסיקה, לטובת כולנו.