שוברים שיאים באנסמבל

15 יצירות שונות, חמישה קונצרטים בחמישה אולמות שונים, ארבע חזרות, שלוש תכניות שונות, שתי הרצאות, סדרת קונצרטים חדשה, מקהלה, סולנים, ביקורות מפרגנות בעיתונים ועוד. זה היה ההספק שלנו בשבוע האחרון.

עכשיו אפשר לקבוע בוודאות – בשבוע האחרון שברנו כמה שיאים באנסמבל. אף פעם לא היתה לנו כל-כך הרבה פעילות בשבוע אחד. לסיכום השבוע הזה הנה סקירה קצרה של האירועים: במוצ"ש האחרון היה לנו קונצרט פתיחת העונה בחיפה, עם אנסמבל זמרי מורן וסולנים, עליו כתבתי כאן. עם אותו קונצרט הופענו שוב למחרת בתל-אביב באולם עינב. לפני כל אחד מהקונצרטים היתה לנו הרצאה מקדימה בהשתתפות האנסמבל והמקהלה. זו היתה פתיחת עונה מאוד מרגשת, שכללה גם קטע לזכרו של מתן גבעול ז"ל (פרק שני מהסרנדה של אלגר), מיסות נפלאות של שוברט והיידן, עיבוד שלי לחמישיית מיתרים של מוצרט, ויצירתו הנהדרת של נעם סיוון "ביתן הבדידות" למקהלה ותזמורת, עפ"י טקסטים של דני כהן ז"ל.

הקונצרטים זכו לתגובות מצויינות של הקהל והביקורת: " ברכות לסולני תל-אביב המצויינים על ערב שהיתה בו עשיית מוסיקה מלב אל לב… הביצוע היה מצוין" אורה בינור, מעריב; "צליל רך ועוטף… כדאי מאוד לשמוע" חגי חיטרון, הארץ. בראשון בערב, לאחר הקונצרט בתל-אביב, יצאנו לחגוג במסעדה איטלקית.

למחרת, ביום שני בבוקר, התחלנו חזרות לקראת הקונצרט הראשון בסדרה החדשה שלנו בכפר-שמריהו. התכנית כללה את סויטת הולברג של גריג, הסימפוניה הפשוטה של בריטן, דיברטימנטו ברה של מוצרט והעיבוד שלי לחמישיית המיתרים של מוצרט.

למרות העייפות החזרות הלכו טוב והיו יעילות, וביום רביעי בבוקר כבר התחלנו בחזרות על תכנית שלישית – התכנית עם אסתרית בלצן. במרכז תכנית זו הקונצ'רטו לפסנתר מס' 23 בלה מז'ור של מוצרט, וכן פרקים וקטעים מ7 יצירות נוספות של מוצרט – קונצ'רטי לפסנתר מס' 1, מס' 9, מס' 20, מס' 21, מס' 25 ומס' 27 וכן הסימפוניה הקונצרטנטית שלו לכינור וויולה, עם הסולנים הנפלאים קובי רובינשטיין בכינור וגיא בן ציוני בויולה. החזרה ברביעי בבוקר היתה ארוכה וההספק היה מצוין. סיימנו את החזרה, התפזרנו, ובערב נסענו לכפר-שמריהו לקונצרט שלקראתו עבדנו ביומיים שלפני כן.

האנסמבל הגיע לכפר-שמריהו חולה – לא פחות מחמישה נגנים (מתוך 15) היו חולים באותו ערב. לאחר חזרת בלאנס באולם, פתחנו את הסדרה החדשה שלנו בכפר-שמריהו מול קהל של כ150 איש. הקונצרט היה טוב, האנסמבל היה מאוד מרוכז למרות המצב הבריאותי. ליוויתי את הקונצרט  בדברי הסבר בסגנון קליל ובלתי פורמלי – על המוסיקה, עלי ועל האנסמבל. הבחנתי שזה תורם ועוזר לקהל להנות מהקונצרט, ואז פניתי אליהם בבקשה להביא לקונצרט הבא עוד חברים על מנת שהאולם יהיה מלא לגמרי. את התוצאות של זה נראה בקונצרט הבא.

למחרת הקונצרט בכפר-שמריהו, ביום חמישי בבוקר, היתה לנו חזרה שניה ואחרונה עם אסתרית בלצן. מיד עם סיומה יצאנו להפסקה של שעתיים שאחריה נסיעה לכפר-סבא לקונצרט ראשון בסדרה של 13 קונצרטים, שהתקיים בהיכל התרבות כפר-סבא. מכיוון שזה היה הקונצרט הראשון והיו מעט חזרות נדרשנו לריכוז גבוה במיוחד. הקונצרט היה מאוד יפה ומרגש, וההנחיה של אסתרית מדהימה בעיני. היא ממחישה את המוסיקה הנפלאה של מוצרט באמצעות סיפור חייו, משפחתו, מסעותיו והופעותיו. למחרת, יום שישי (אתמול)  ב9 בבוקר התייצבנו שוב, הפעם במוזיאון תל-אביב, לקונצרט נוסף עם אסתרית. לאחר חזרת בלאנס שכללה גם בדיקת מיקרופונים, תאורה, מסך וכד', עלינו להופיע מול אולם מלא במוזיאון תל-אביב.

הקונצרט היה הרבה יותר טוב מאשר בערב שלפני, האנסמבל צלצל מצוין, הסולנים היו נהדרים והאקוסטיקה הנהדרת והאולם המלא במוזיאון עזרו לאנרגיות של האנסמבל.

עכשיו שבת בבוקר, ויש לי קצת זמן לכתוב וגם להירגע מהשבוע הקשה. הקונצרטים עם אסתרית ימשיכו גם מחר ובמהלך כל חודש נובמבר, אבל אחרי שעברנו כבר שני קונצרטים בהצלחה, הלחץ ירד.

משחק טאקי, קפריסים של פגניני, ערוץ 2 בעברית. סלוניקי יומן מסע

משחק הטאקי על הרצפה בשדה התעופה באתונה, הפסנתרן היווני שניגן מוצרט בטמפו איטי להחריד, הארוחה במלון שלא כללה מי ברז, אולם הקונצרטים היפהפה שנמצא בסמוך לים, הטלביזיה בחדר עם ערוץ 2 הישראלי, אימוני הכינור של שחר פוייאי בכל רגע חופשי. חוויות מהנסיעה לסלוניקי

בשעה 4:00 לפנות בוקר אור ליום שישי 30.9 נפגשנו – מספר נגנים סהרוריים עם כלי הנגינה והמזוודות שלהם, ואני, עם המזוודה שלי והויולה של קטיה (שהיתה אמורה להגיע לסלוניקי מבאזל ללא ויולה) – במסוף אגד בתחנת רכבת מרכז. מיניבוס לקח אותנו לשדה התעופה שם הצטרפו אלינו עוד נגנים סהרוריים והמנכ"לית שלנו רוני שיר. לאחר הבדיקות הבטחוניות והצ'ק אין הנגנים התפזרו לבילוי הישראלי הפופולרי – קניות בדיוטי פרי. מאיפה היה להם כוח לזה בשעה 4 בבוקר? אין לי מושג. אני לעומתם התיישבתי בשער ממנו עולים למטוס, והתחלתי ללמוד את הפרטיטורות (למרות העייפות – 10 פרטיטורות בשני קונצרטים תוך שלושה ימים זה לא צחוק, צריך ללמוד).

ביום שישי 30.9 בשעה 14:00 מתיישבים נגני האנסמבל שהגיעו מהארץ לאכול את ארוחת הצהריים במלון פאלאס בסלוניקי. כולם מתים מרעב, וממלאים את צלחותיהם מהבופה העשיר בכל טוב.  כשהתיישבנו לאכול הסתבר לנו לתדהמתנו שלא רק שהשתייה אינה כלולה ושצריך לשלם עבורה (כמקובל) , אלא אפילו מים לשתייה אינם כלולים. מי ברז לא ניתן לקבל, ולכן מי שרוצה לשתות ביחד עם הארוחה, ולא משנה מה, צריך לשלם. מכיוון שנגזר עלינו ממילא לשלם עבור השתייה, חלק מהנגנים כבר הזמינו יין. אם כבר אז כבר. יוני סיפר לנו בחדר האוכל של המלון שהוא כבר הספיק לראות ערוץ 2 בטלביזיה בחדר. ערוץ 2 ישראלי בעברית? שאלנו. בדיוק כמו בארץ, הוא ענה. ובאמת, כשהגעתי לחדר לשנת הצהריים פתחתי טלביזיה וזפזפתי עד שמצאתי שידורים חוזרים של מאסטר שף בערוץ 2. בעברית.

מכיוון שהחזרה הראשונה שלנו תוכננה לאותו הערב באולם הקונצרטים, לוח הזמנים היה כזה שהותיר לנו בין ארוחת הצהריים לארוחת הערב זמן לא רב, ואת הזמן הזה כל הנגנים ניצלו לשינה. בשעה 18:00 נפגשנו כולנו שוב בחדר האוכל, והפעם הצטרפו גם כמה מהנגנים שהגיעו בינתיים מאירופה (שחר רוזנטל ממדריד, מתן דגן מברלין וקטיה פולין מבאזל שקיבלה את הויולה שלה שהגיעה בשלום מהארץ הודות להשגחתו המסורה של שחר פוייאי). שתי נגניות נוספות פגשו אותנו כבר בחזרה באולם הקונצרטים.

בנסיעה לאולם הקונצרטים ראינו לראשונה את העיר סלוניקי וחלק מהנגנים התחילו לצלם את הנופים החדשים.

בשעה 19:30 התחלנו את החזרה באולם הקונצרטים החדש והיפה בסלוניקי. בקונצ'רטו לפסנתר מס' 14 של מוצרט ניגן איתנו הפסנתרן היווני תאודור צובנאקיס, ובחר טמפי איטיים במיוחד. בכל פעם שהפסקתי את התזמורת והרגשתי שאנחנו מנגנים לאט מידי הוא שאל אותי אם אפשר לנגן טיפה יותר לאט… בסופו של דבר, בקונצרט, הגענו לטמפי שגם הוא וגם אנחנו היינו מרוצים מהם, למרות שהם היו על הצד המאוד איטי. החזרה נמשכה לה גם עם הריקודים היווניים של סקלקוטס (יצירה חביבה מאוד), האלגיה הנפלאה של ברדנשוילי, סויטת הולברג של גריג והדיברטימנטו של מוצרט. סה"כ זו היתה חזרה טובה מאוד למרות השעה המאוחרת והיום הארוך והמתיש שעברנו.

כמעט כולם התפזרו לחדרים עם חזרתנו למלון, והלכו לישון. כמה נגנים בודדים (ואני לא ביניהם) הלכו לשתות משהו בבר של המלון. חזרת הבוקר ביום המחרת נפתחה בסקציות ולאחריה חזרה תזמורתית יעילה, שהיתה למעשה החזרה הגנרלית.  ושוב – ארוחת צהריים וארוחת ערב בהפרשי זמן קצרים יחסית עם שנת צהריים ביניהם, ובמוצ"ש 1.10 יצאנו שוב אל אולם הקונצרטים, והפעם בשביל הקונצרט. לפני כניסתנו לחזרת החימום באולם עשינו סדרת צילומים על רקע הים, ממש בסמוך לאולם.

הקהל שהגיע לקונצרט שלנו נהנה מאוד ומחא כפים בהתלהבות, ומכיוון שלא היה לנו שום הדרן מוכן, איפשרנו להם לבחור משהו מיתוך התכנית של הקונצרט. הם בחרו בפרק האחרון של סויטת הולברג של גריג, וקיבלו ביצוע שני, עם קטעי סולו נפלאים של מתן בכינור ועמית בויולה. סה"כ הקונצרט היה מוצלח מאוד, והקהל והמארגנים היו מרוצים.

מסיום הקונצרט ועד לטיסתנו חזרה לארץ למחרת, 2.10 בלילה – הנגנים של האנסמבל בילו בעיר, יצאו לאכול, ערכו סיור במוזיאון היהודי בסלוניקי וטיילו. אני, לעומת זאת ניצלתי את היום למנוחה וללמידה של הפרטיטורות לתכנית של חג המוסיקה הישראלית. החלטתי שאבוא לסלוניקי בתור תייר ללא קונצרטים על הראש בהזדמנות אחרת. הלילה של הטיסה היה רצוף בחויות. זה החל בהמתנה מתמשכת בלובי של המלון לאוטובוס שאמור היה לקחת אותנו לשדה התעופה. המתנה זו לוותה במוסיקת רקע, מכיוון ששחר פוייאי החליט לנצל כל רגע פנוי ולהתאמן על קפריסים של פגניני ממש בסמוך ללובי. בהמשך היתה לנו המתנה בשדה התעופה באתונה לטיסת ההמשך, ובמהלכה הנגנים שיחקו טאקי על הרצפה. יוליה קליין, שעבורה זו היתה הפעם הראשונה שהיא משחקת את משחק הקלפים המשעשע, לא ממש הבינה את חוקי המשחק והרבה רגעים מצחיקים נוצרו כתוצאה מכך. למרות השעה המאוחרת (סביבות 2 בלילה) האנסמבל היה לגמרי חי ועירני.

נחתנו ב3:30 לפנות בוקר, הגעתי הביתה ב5:00, ובשעה 14:00 כבר היתה חזרה לקראת הקונצרט בחיפה, ומיד אחריה הנסיעה לחיפה והקונצרט בחג המוסיקה הישראלית. על החויות מהפרוייקט הזה אספר בפוסט הבא.

כפר-שמריהו, סדרת מנויים חדשה

מוצרט, באך, שוברט ומוסיקה עממית לכינור – ארבעה נושאים, ארבעה קונצרטים. במרבית שנות פעילותו היו לאנסמבל שתי סדרות קונצרטים למנויים – אחת בתל-אביב (שנדדה משטריקר למוזיאון תל-אביב וחזרה לשטריקר) ואחת בחיפה. החל מהעונה הקרובה תהיה לנו סדרת מנויים שלישית – באודיטוריום וייל בכפר-שמריהו. פוסט רביעי בסדרה על העונה הקרובה

 

16.10.2003 – הפעם הראשונה שהאנסמבל הופיע באודיטוריום וייל בכפר-שמריהו. החל מהעונה הקרובה – סדרת קונצרטים למנויים

 

אחד הדברים המשמעותיים שיקרו העונה הוא הגדלת הפעילות וכמות הקונצרטים של האנסמבל. למעלה מ-40 קונצרטים צפויים לנו בעונה הקרובה (לעומת פחות מ-20 בעונה שעברה), 13 מהם במסגרת סדרות קונצרטים למנויים של האנסמבל. אז בנוסף לסדרות המנויים הקבועות של האנסמבל – בחיפה ובתל-אביב – אנחנו פותחים השנה סדרת מנויים חדשה, באודיטוריום וייל בכפר-שמריהו.

פתיחת סדרת קונצרטים עצמאית למנויים היא הרפתקאה כלכלית שבצידה סיכון לא קטן – האנסמבל צריך לשלם את הוצאות הקונצרטים הגבוהות בכל מקרה (שכר הנגנים, הסולנים, אולם החזרות, ההסעות וכו'), כאשר גובה ההכנסות אינו ידוע והוא תלוי במכירת המנויים והכרטיסים. בשביל שהסדרה תצליח יש למכור הרבה מנויים, ולשם כך דרושה עבודת שיווק ופרסום. היתרון שלנו בכפר-שמריהו, הוא שב8 השנים האחרונות הופענו שם לא מעט, כך שהקהל המקומי כבר קצת מכיר אותנו, ויש לנו איזשהו בסיס התחלתי של קהל. אני עדיין זוכר היטב את ההופעה הראשונה שלנו באודיטוריום וייל בכפר-שמריהו באוקטובר 2003 (בתמונה למעלה) ערב נסיעתנו לניו-יורק לקונצרט בקרנגי הול. זה היה קונצרט ההרצה שלנו ובו ניגנו את אותה התכנית של ניו-יורק: בריטן סימפוניה פשוטה, היידן קונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור עם צבי פלסר, יצירה חדשה של ליאור נבוק עם צמד "פרקדו" כסולנים, וסימפוניה מס' 29 של מוצרט. זה היה ערב מרגש מאוד, שבעקבותיו הנסיעה המרגשת לקונצרט בקרנגי הול. בהמשך האנסמבל הופיע בכפר-שמריהו כמה וכמה פעמים, בין היתר עם הויולנית טבאה צימרמן בדצמבר 2006.

טבאה צימרמן מובילה סקציית ויולות גדולה ומפוארת באנסמבל.

 

בעונה הקרובה, כאמור, נפתח בסדרה למנויים משלנו. הקונצרטים בסדרה בכפר-שמריהו אינם זהים בדיוק לקונצרטים בתל-אביב ובחיפה, וזאת משום שהעלויות של קונצרטים אלה גבוהות מאוד ואנחנו רוצים להקטין קצת את הסיכון הכספי. בד"כ הם יתקיימו יום או יומיים אחרי הקונצרט בתל-אביב, שבמהלכם נקיים חזרות על היצירות שאינן בתל-אביב. כל קונצרט בסדרה יהיה סביב מלחין או נושא מסוים: בפתיחת העונה – מוצרט, בקונצרט השני – באך, בקונצרט השלישי – שוברט, ובקונצרט הסיום – מוסיקה עממית לכינור, עם הסולן חגי שחם.

 

בקונצרט הפתיחה של הסדרה, ב2.11.2011, ננגן בעיקר מיצירות מוצרט – הדיברטימנטו למיתרים ברה מז'ור ק.136 וחמישיית המיתרים בדו מינור ק.406, אותה עיבדתי לתזמורת מיתרים. בנוסף, ננגן את סויטת הולברג של גריג ואת הסימפוניה הפשוטה של בריטן (אותה סימפוניה פשוטה שביצענו בהופעתנו הראשונה בכפר-שמריהו באוקטובר 2003).

הנה הפרק הראשון מהסימפוניה הפשוטה של בריטן, בביצוע של האנסמבל מיולי 2005

סדרה חדשה בכפר-שמריהו. אם אתם מכירים מישהו מהאזור, ספרו לו על הסדרה הזו

 

 

 

 

סלוניקי, אנחנו מגיעים

עונת העשור החגיגית והאינטנסיבית של האנסמבל תיפתח דוקא בקונצרט ביוון במסגרת פסטיבל Demetria Festival & Megaron בסלוניקי. זו תהיה נסיעת בזק ליומיים וחצי בלבד. טיסה ולינה, למחרת חזרות בבוקר וקונצרט בערב, ולמחרת טיסה חזרה לארץ. כל זה יקרה באמצע החזרות לקונצרט שלנו במסגרת חג המוסיקה הישראלית, כך שמיד למחרת שובנו מסלוניקי נקיים עוד חזרה בבוקר וקונצרט בערב, בחיפה, עם התכנית הישראלית. פוסט ראשון בסדרה על העונה הקרובה של אנסמבל סולני תל-אביב

אולם הקונצרטים בסלוניקי בו נופיע ב1.10.11

פתיחת העונה שלנו צפויה להיות עמוסה במיוחד, עם שתי תכניות שונות מעורבבות זו בזו, קונצרט בסלוניקי ומיד אח"כ קונצרט בחיפה. האנסמבל יבצע בקונצרט בסלוניקי יצירות לכלי קשת, שאת כולן, פרט לאחת מאת מלחין יווני, כבר ביצענו לא מעט. הסולן יהיה הפסנתרן היווני Theodor Tzovanakis, שיבצע איתנו את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 14 ק.449 במי במול מז'ור מאת מוצרט. עוד בתכנית – דיברטימנטו למיתרים ברה מז'ור ק. 136 של מוצרט (ביצוע של הפרק הראשון שלו בוידאו כאן בהמשך), ריקודים רומניים של ברטוק, אלגיה למיתרים של ברדנשוילי, סויטת הולברג של גריג, וכאמור – יצירה מאת המלחין היווני  Nikos Skalkottas – ריקודים יווניים. הנגנים ייפגשו ישר בסלוניקי, מרביתם יגיעו מהארץ אך חלקם ממקומות אחרים באירופה (בזל, ברלין). למחרת בבוקר נגיע לאולם הקונצרטים, ובו נקיים חזרות אינטנסיביות, כולל חזרה עם הסולן היווני שאותו נפגוש שם בפעם הראשונה. בערב נעלה לבמה לנגן בפעם הראשונה בקונצרט בסלוניקי.

למחרת כאמור נחזור לארץ ונחזור לפרוייקט של חג המוסיקה הישראלית, עליו אכתוב בפוסט הבא.

הדיברטימנטו של מוצרט ק.136 בביצוע של האנסמבל משנת 2005