סולנים כחול לבן

הפסנתרן אלון גולדשטיין, הקלרניתנית שירלי בריל, הכנר זוהר לרנר, זמרות הסופרן רויטל רביב, אלינור זון והדס פארן, האבובנית תמר ענבר, וגם הכנר… ברק טל. על הסולנים שיופיעו העונה עם האנסמבל, כולם ישראלים.

אחרי שהופיע כסולן עם כל התזמורות בארץ ועם תזמורות רבות ברחבי העולם, הפסנתרן אלון גולדשין יופיע לראשונה עם סולני תל-אביב בקונצרט פתיחת העונה, ויבצע את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של בטהובן.

Alon Goldstein

אלון גולדשטיין.

 

הקלרניתנית הבינלאומית שירלי בריל תופיע אף היא לראשונה כסולנית עם סולני תל-אביב ותבצע את הקונצ'רטו לקלרנית של קופלנד, בקונצרט סיום העונה.

brill1

שירלי בריל.

 

זמרת הסופרן אלינור זון, שחיה ופועלת בארה"ב ובגרמניה, תופיע עם האנסמבל כסולנית בסימפוניה הרביעית של מאהלר בנובמבר הקרוב.

elinor

אלינור זון.

 

עוד בתחום הווקאלי ישובו אלינו רויטל רביב (סופרן) ואלון הררי (קונטרה טנור), לביצוע הגלוריה של ויולדי עם האנסמבל ועם מקהלת זמרי קולגיום, ובאותו קונצרט יבצעו גם מחזור שירים של בעז בן משה לטקסטים של ג'יימס ג'ויס. גם זמרת הסופרן הדס פארן תשוב אלינו העונה לאחר שביצעה איתנו את הרקויאם של מוצרט בעונה שעברה, והפעם היא תשיר את "אקזולטטה, יובילטה" של מוצרט.


רויטל רביב ואלון הררי עם האנסמבל בביצוע הסטבט מאטר של פרגולזי בעונה הקודמת

 

בכינור יהיו לנו כמה סולנים העונה: הכנר זוהר לרנר, שאף הוא עושה חיל באירופה ומכהן ככנר ראשי של התזמורת הקאמרית היילברון בגרמניה, יופיע עם האנסמבל כסולן בסויטה קונצרטנטית של מנחם ויזנברג לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת. איתו ינגן כנר הכלייזמר דניאל הופמן.

Zohar Lerner

זוהר לרנר.

 

שתיים מתוך עונות השנה של ויולדי תבוצענה ע"י נגניות האנסמבל הדס פבריקנט וקורדליה הגמן. ולראשונה מאז הקמתי את האנסמבל, גם אני אתפוס העונה את תפקיד הסולן בכינור כשאבצע יחד עם האבובנית תמר ענבר את הקונצ'רטו לכינור ואבוב של באך. קונצ'רטו אחר לכינור של באך, בלה מינור, יבוצע במנדולינה ע"י יעקב (יקי) ראובן, שניגן איתנו בעבר קונצ'רטו למנדולינה של ויולדי וזכה להצלחה גדולה.

+

אחרי 13 שנה כמנצח, אופיע לראשונה עם האנסמבל ככנר סולן.

 

העונה נחדש את הקשר שלנו עם אנסמבל זמרי מורן ומקהלת מורן הצעירה, בהדרכתה של נעמי פארן. הם יחברו אלינו לביצוע היצירה החזקה של חיים פרמונט "ישרא וישמע" למקהלת ילדים, מקהלה מעורבת ותזמורת, עפ"י טקסטים של מיריק שניר.

 

בפוסט הבא – על הסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה" ועל הסדרה לילדים ולכל המשפחה שממשיכה ומתרחבת

 

 

 

מודעות פרסומת

קנון מארח – הסדרה לילדים

הבובה המדהימה קנון; השחקנית אלינור אהרון בן אבי; סופר הילדים יהודה אטלס; מקהלת מורן הצעירה; מוסיקה של מוצרט, פרוקופייב, ראוול וחצ'טוריאן; ניהול אמנותי ובימוי של המלחינה דקלה בניאל; קבלו את הסדרה החדשה לילדים של אנסמבל סולני תל-אביב – פוסט ראשון לקראת העונה החדשה

Ensemble_014_f (Custom)

לאחר 12 שנות פעילות של האנסמבל, שבמהלכן היתה לנו בכל עונה סדרת קונצרטים אחת מרכזית למנויים – סדרת קונצרטי הערב למבוגרים – העונה אנחנו פותחים לראשונה גם סדרת קונצרטים איכותית לילדים. האנסמבל עסק הרבה מאוד בפעילות חינוכית במשך השנים. פעילות זו כללה בין היתר גם קונצרטים בבתי ספר וקונצרטים חינוכיים שקדמו להם מפגשי הכנה של נגני האנסמבל ושלי. אבל סדרת קונצרטים לילדים משלנו עדיין לא היתה לנו, והעונה אנחנו מקיימים לראשונה סדרה כזו. זו תהיה סדרה איכותית שתשים דגש על תכנים חינוכיים גם מוסיקליים וגם חוץ מוסיקליים. כל הקונצרטים יתקיימו בימי חופש בשעות הבוקר בקונסרבטוריון שטריקר. בכל הקונצרטים תככב הבובה קנון – בובה חדשה שנוצרה במיוחד עבור הקונצרטים האלה, ואותה יפעיל הבובנאי דותן אלעד. הבובה הזו תארח אמנים מתחומים שונים (בהם השחקנית אלינור אהרון בן אבי, מקהלת מורן הצעירה וסופר הילדים יהודה אטלס), תשאל שאלות ותברר עם אורחיה נושאים שונים הקשורים לעולמם של הילדים ולמוסיקה.

AKP_6274_f (Custom)

קנון עם נגני האנסמבל

הקונצרט הראשון, שיתקיים כבר בחופשת סוכות הקרובה, ב26.9.2013 בשעה 11 בבוקר – נקרא "יער הגעגועים – סיפורים מוסיקליים". בקונצרט הזה תופיע איתנו השחקנית אלינור אהרון בן אבי, והוא ילווה באיורים ובקטעי וידאו.

AKP_6169_(Custom)

יער הגעגועים – קנון עם השחקנית אלינור אהרון בן אבי

לסיפורים ולמשלים שיוצגו וינוגנו בקונצרט מכנה משותף מרכזי, והוא המסר החשוב (במיוחד בימינו ובעידן "כוכב נולד" ו"האח הגדול") שפרסום ותהילה אינם הדברים החשובים ביותר בחיים. אהבה, לעומת זאת, בין אם זו אהבת אדם או אהבה למוסיקה או אהבת הסביבה, היא ערך חשוב בהרבה. באמצעות המוסיקה הנפלאה של ראוול, פרוקופייב ודקלה בניאל, לטקסטים של ציפי שחרור (יער הגעגועים), איזופוס (השועל והכרם) ולה פונטן (האיל ובבואתו) ננסה להעביר לקהל את המסר הזה.

בהמשך העונה נקיים שני קונצרטים נוספים בסדרה. קונצרט אחד יתמקד בניצוח ובתפקידו של המנצח. בקונצרט הזה קנון ינסה לגלות ביחד איתי את עולם הניצוח, ההלחנה והצלילים. נבצע בו בין היתר את הסימפוניה ה40 של מוצרט ואת מחול החרבות של חצ'טוריאן.

AKP_6297_f (Custom)

מה זה התנועות האלה בכלל? קנון יברר איתי מה בעצם עושה המנצח

ובקונצרט המסיים של העונה – נארח את סופר הילדים יהודה אטלס ביחד עם מקהלת מורן הצעירה, לשירים מתוך "הילד הזה הוא אני" ויצירות נוספות.

את הסדרה כולה הגתה, יזמה והוציאה לפועל המלחינה והמנהלת האמנותית דקלה בניאל. עכשיו נותר לנו רק לבצע אותה, ולכל מי שיש ילדים בגילאי 5-10 – לרוץ לקנות מנויים. להתראות בסוכות

למה צריך להשבית מחר את המדינה?

עדכונים מחזרות התזמורת החדשה ויצ"ו ("רעות") חיפה, וכתבה לקראת קונצרט הבכורה שלנו ביום שני הבא באולם קריגר בעיר. וגם, שאלה-תהייה (וביקורת) לקראת הבחירות מחר: האם הכרחי שבשנת 2013 יום בחירות יהיה יום מבוזבז שעולה למשק הון תועפות ושרבים מאזרחי המדינה יתרוצצו בו שעות רבות בנסיעות (על חשבון המדינה), וזאת רק על מנת לבצע פעולה שצריכה לקחת מקסימום 10 דקות?

zikukim

ההזמנה לקונצרט הבכורה של התזמורת החדשה, שיתקיים ביום שני הבא באולם קריגר בחיפה

ההכנות לקונצרט הבכורה של התזמורת החדשה ויצ"ו ("רעות") חיפה, שיתקיים בשבוע הבא – בעיצומן. היום עבדתי בביה"ס במשך ארבע שעות עם קבוצות כלים שונות מהתזמורת (חלילים, חצוצרות, כלי קשת). לאחר מכן התאספו כל נגני התזמורת וזמרי מקהלת ביה"ס לחזרה על שירה הנפלא של נעמי שמר "לשיר זה כמו להיות ירדן". העבודה מאוד אינטנסיבית, אבל שיתוף הפעולה לו אני זוכה מצד הנגנים הצעירים – נפלא. תלמידי כיתה י"ב הגיעו הבוקר במיוחד לחזרות השונות, למרות שהיתה להם אחה"צ בחינת בגרות באזרחות.

בכתבה שהתפרסמה היום באתר "Zepo" נכתב על התזמורת החדשה ועל קונצרט הבכורה. הנה חלק מהכתבה:

"לאחר כעשור חזר המנצח ברק טל לחיפה עיר הולדתו. טל, השייך לצוות מורי המגמה למוסיקה מאז 2003, הקים השנה תזמורת קאמרית המורכבת מתלמידי החטיבה העליונה של "רעות לאמנויות".

בתזמורת החדשה מנגנים 25 נגנים צעירים מוכשרים בכלי קשת, כלי נשיפה, כלי הקשה ופסנתר. טל עצמו הינו בוגר המגמה למוסיקה, עוד כשהחטיבה העליונה בביה"ס לאמנויות הייתה שייכת לרשת ויצ"ו.

טל הופיע עם אנסמבל סולני תל-אביב על בימות מרכזיות בעולם, שיתף פעולה עם סולנים בינלאומיים, ניצח על תזמורות רבות בארץ ובעולם והופיע בפסטיבלים מרכזיים באירופה ובשידורי רדיו וטלוויזיה.בנוסף, טל כיהן כמנצח אורח ראשי של התזמורת הפילהרמונית הצעירה, כמנצח הבית של התזמורת הסימפונית חיפה וכמנהל מוסיקלי של התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה. טל משמש כמנהל המוסיקלי של מקהלת זמרי קולגיום משנת 2012.

תזמורת החטיבה העליונה של "רעות לאמנויות" תקיים את קונצרט הבכורה שלה ביום שני, ה – 28.1.13 בשעה 19:30 במרכז קריגר לאמנויות הבמה. הכניסה חופשית. בתכנית מבחר פרקים מתוך הסוויטה "זיקוקי דינור" של הנדל, ו"ערבית מוסיקלית" של בריטן. בנוסף, תבצע מקהלת ביה"ס, המונה מעל ארבעים זמרות וזמרים, בניצוחו של אמיר ברנהרד (מנצח מקהלות ומורה בסגל מגמת המוסיקה של "רעות לאמנויות"), מיצירות מוצרט, ורדי ויחזקאל בראון. לסיום הקונצרט יבצעו התזמורת והמקהלה במשותף משירי נעמי שמר."

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן

ולקראת הבחירות הכלליות שיתקיימו מחר, שאלה שמטרידה אותי כבר לא מעט זמן. מדוע צריך להשבית מחר את המשק? למה אלפי אנשים צריכים לנסוע יום שלם מעיר לעיר רק בשביל להצביע? למה לבזבז יום עבודה, מיליוני שקלים וזמן יקר של כל כך הרבה אנשים? הרי בשביל כל טיפול רפואי קטן אני יכול להגיע עם הכרטיס המגנטי שלי לכל סניף בארץ של קופ"ח בה אני חבר, ויזהו אותי שם במחשב בעזרת מספר תעודת הזהות שלי. למה אי אפשר לעשות סידור דומה בבחירות? שכל אזרח במדינה יוכל לבוא להצביע במקום שנוח לו, ושקרוב לביתו או לעבודתו. זה יקח מקסימום 10 דקות. יש היום מחשבים, ובעזרתם אפשר לפקח על כך שכל אדם יצביע רק פעם אחת. אנחנו בשנת 2013… כל כך הרבה אנשים שגרים בשכירות רשומים בכתובת שנמצאת רחוק מאוד ממקום מגוריהם ונאלצים לבזבז יום שלם. אני באופן אישי מצביע ממש קרוב לביתי, אבל רציתי מאוד לעבוד מחר, לקיים חזרות, פגישות ועניינים שונים שקשורים בעבודה, ואני לא יכול. ביה"ס סגור. הקונסרבטוריון סגור. יום שבתון. אני מקוה לפחות שהממשלה שתקום תהיה מספיק יציבה וחזקה, כדי שלא יהיה לנו עוד יום מבוזבז כזה בתוך שנה וחצי-שנתיים.

שיהיה לכולנו חופש (כפוי) נעים, וצאו להצביע.

 

 

 

 

הוידאו של ההפתעה

אחרי שלושה ביצועים, וממש לפני הקונצרט הרביעי והאחרון שיתקיים הערב בירושלים – הנה חשיפה פומבית ראשונה של הוידאו של יצירת "ההפתעה", מהקונצרט שהיה בתל-אביב בשבוע שעבר. נעמה תמיר – "אקטואלי" לסופרן, מקהלה ותזמורת. תהנו.

עוד על הקונצרט האחרון, וחג שמח לקוראי הבלוג

התגובות החמות בעקבות הקונצרט האחרון ממשיכות להגיע במייל ובטלפון. אנחנו כבר מתכננים את הביקור הבא של דוד אצלנו. בינתיים התפרסמה עוד ביקורת על הקונצרט איתו. בתוך הפוסט.

הקונצרט שלנו עם דוד גריילסאמר בתחילת השבוע לא הותיר את הקהל אדיש. ההתלהבות עצומה והתגובות מחממות את הלב. הנה ביקורת של אלי ליאון שהתפרסמה השבוע באינטרנט.

בקונצרט למנויים מס'4 של אנסמבל סולני תא בשם "הקלאסיקה המוקדמת"שמענו ארבע יצירות מגוונות מהרפרטואר הקלאסי המוקדם של המאה ה18 ויוסף היידן יליד 1861.
 
היה זה קונצרט מגוון מאוד שבו הושמעו יצירות נמרצות,עליזות בעלות קצב ומהירות.מוסיקה יפה שנוגנה על ידי התזמורת בצליל מצויין מלא וחם מאוד.
הקונצרט התחיל בסימפוניה מס'3  מתוך 19 שכתב  ק.פ.ע. באך בנו השני של יוהן סבסטיאן.הוא הכניס למוסיקה שלו סגנונות חדשים לאותה תקופה וסימפוניה זו מלאה רגשות, התרחשויות ורעיונות שלא נשמעו לפניו.היא מסתיימת בפרק עליז בעל אופי ריקודי.ביצוע הסימפוניה שנוגנה ללא מנצח היה מצויין ככל הקונצרט.
 
בהמשך שמענו את הקונצ'רטו מס'9 ק271 מאת מוצרט כשהסולן והמנצח היה דוד גריילסאמר .
הוא מנצח נמרץ שניצח בצורה אקספרסיבית ביותר ויכולת לנחש ול"שמוע" את המוסיקה רק מתוך הסתכלות על תנועות הידיים.כל זאת למרות שהיה גם הסולן  בנגינה נהדרת עם הדגשים בולטים בפרקים השונים.נגינתו היתה יפה .
מאוד התרשמתי מנגינתו הרומנטית ביחוד בפרק האנדנטינו .
 
לאחר ההפסקה שמענו את הקונצ'רטו מס1 לקרו יער מאת כריסטוף פרסטר קומפוזיטור גרמני שנולד ב1693 והיה מלחין מוערך ביותר בתקופתו.כעת יצירותיו מנוגנות לעתים רחוקות ביותר אולי מהסיבה שלא רבים מהם נשמרו.
סולן בקונצ'רטו היה אלון ראובן.נגינתו היתה מעולה.הוא הוציא צלילים נקיים ביותר מהכלי הפרובלמטי מאוד בנגינה.
מאוד מענין היה לשמוע את הקונצ'רטו מאחר ולא נכתבו הרבה כאלו לקרן יער.
 
הקונצרט הסתיים בנגינת הסימפוניה מס'27 מאת יוסף הידן.
ברק טל שהכין את התזמורת הכנה מדוקדקת ניצח על ביצוע מעולה של הסימפוניה כאשר כל הקונצרט התנהל בקצב נעורים,עליזות ומהירות.
 
לראות או לא לראות:כרגיל באנסמבל תכנית יפה,ביצוע מעולה,גיוון רב.
בפוסט הבא: על ההתנסות החדשה שלי כמנהל המוסיקלי של זמרי קולגיום ועל קונצרט הבכורה שהיה לי איתם לפני שבוע.
חג שמח לכולם!

תזמורת ברלין-גבעתיים חלק ד': הערב זה קורה

שיתוף הפעולה המרגש והיוצא דופן בין תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים לבין תזמורת הקונסרבטוריון ע"ש לאו קסטנברג בברלין יגיע לשיאו הערב בקונצרט בתיאטרון גבעתיים. בואו לשמוע ולהתרגש.

 

הפרק הרביעי של שיתוף הפעולה גבעתיים ברלין – הערב בקונצרט בתיאטרון גבעתיים. נעם בן זאב ביקר באחת מחזרות התזמורת המשותפת וכתב היום בהארץ את רשמיו:

בזמן שהגשם ניתך על פסגת ההר בזכרון יעקב, והרוח טילטלה את הצמחייה העשירה סביב קמפוס "בית דניאל", שררה באחד החדרים בקמפוס דווקא אווירה חמה ונעימה – בעיקר בזכות המוסיקה שהתנגנה בו. שתי תזמורות עבדו שם יחד באינטנסיביות לקראת הקונצרט החגיגי שמחכה להן, תזמורות של בני נוער משני בתי ספר למוסיקה: קונסרבטוריון גבעתיים בישראל, והקונסרבטוריון על שם ליאו קסטנברג בברלין.

כבר ארבע שנים, הרחק מהזרקורים, נרקם קשר מיוחד בין ילדי גבעתיים וברלין, דרך השפה המשותפת להם – המוסיקה. ב-2008 ביקרה התזמורת הישראלית בגרמניה, ומאז, מדי שנה, מחליפות התזמורות ביקורים לסירוגין. הפעם, במרומי הכרמל, הם עבדו על סוויטה של גוסטב הולסט האנגלי וסימפוניה של יוהן שטאמיץ הבוהמי, ועוד מחכים להם צ'ייקובסקי, אלגר ושירי נעמי שמר בעיבוד תזמורתי. אלכסנדר ראם, המנצח הגרמני, וברק טל, הישראלי, לקחו, כל אחד בתורו, את שרביט הניצוח, ומימשו כך את שיתוף הפעולה היוצא דופן בין המוסדות. הערב יתקיים קונצרט משותף של שתי התזמורות בתיאטרון גבעתיים.

ההבדלים בין שני המוסדות ניכרים: לבית הספר על שם קסטנברג, שהיה דמות מפתח בבניין החינוך המוסיקלי בגרמניה והיה מופת לחינוך הזה באירופה ובעולם כולו (כולל בישראל), 30 סניפים ברחבי ברלין, ולומדים בו 4,000 תלמידים. בקונסרבטוריון גבעתיים, אחד מ-41 הקונסרבטוריונים בפיקוח משרד החינוך, מהמוסדות המפוארים מסוגו בישראל, שהצמיח כמה מהדמויות הבולטות בנוף המוסיקלי כאן, 350 תלמידים הבאים ללמוד בין כתליו.

חזרה של תלמידי הקונסרבטוריונים של גבעתיים וברלין ב"בית דניאל" בזכרון יעקב

חזרה של תלמידי הקונסרבטוריונים של גבעתיים וברלין ב"בית דניאל" בזכרון יעקב . צילום: איציק בן מלכי

אבל ההאזנה לנגינה לא חשפה כל הבדל בין התלמידים, והכף אפילו נטתה לטובת הישראלים. "העבודה המוסיקלית היא רווח גדול מאוד בשבילנו", אמר אלכסנדר מונטריאן, המלווה את התזמורת הגרמנית. "בישראל, יש תביעה הרבה יותר גדולה לאימונים ולחזרות, וזה נכון גם לגבי ההקפדה והדחיפה מצד ההורים. אצלנו זה כמעט לא קיים, ההורים לא כל כך מעורבים בנגינה של הילדים; ואחרי המפגשים אתכם, הילדים שלנו חוזרים ומתפלאים מכך שהישראלים עובדים כל יום שלוש שעות על הכינור. זה מדרבן אותם".

הילדים הישראלים, לעומת זאת, טוענים שהם לא מוצאים כל הבדלים ביניהם לבין חבריהם מגרמניה: "כשאנחנו באנו לשם כל הזמן רצינו שיירד שלג, וכשהם כאן הם רק רוצים שמש", אומר אילון, כנר בן 13. לאסיף, צ'לן בן 14, זה כבר המפגש השלישי עם חבריו מהתזמורת הברלינאית: "שיחקנו קלפים, שמענו מוסיקה והיה כיף ביחד", הוא אומר על אחד הערבים בבית דניאל. ולשאלתי אם האזינו למוסיקה קלאסית, הוא משיב: "לא כל כך – שירים, רוק, מוסיקה של כולם".

אני ברלינאי

שתי כנרות, יובל, בת 14, ומור, הצעירה בתזמורת, בת 11 בלבד, מספרות גם הן על המפגשים החברתיים הבלתי אמצעיים עם הילדים האורחים. האם הם מדברים גם על נושאים אחרים עם הילדים הגרמנים, למשל: על מה שקרה בשואה? "כולנו יודעים טוב מאוד על כך וגם הם", הן משיבות, "אבל זה לא נושא לשיחה". "להיבט הזה של הקשר מודעים בעיקר המבוגרים – ההורים של הילדים, ואנחנו אנשי הסגל", אומר מונטריאן.

"הקשר בינינו שונה מהביקורים הרגילים של תזמורות נוער בחו"ל, שהם כמעט תמיד ביקורים חד-פעמיים", אומרת דפני בן עוזר, מנהלת קונסרבטוריון גבעתיים, "זאת כבר מסורת, ויש לה השלכות: כל אחד מהגופים עובר תהליכים שמושפעים מהקשר, אמות מידה חדשות לביצוע, חווייה של תזמורת גדולה לכל הילדים, ומיומנות חדשה לסגל בשיתוף פעולה בין שני גופים מתרבויות שונות, ומתרבויות עבודה שונות. זה הישג גדול".

בן עוזר מספרת על ההיבט החברתי, שהתהדק בעקבות ההחלטה ללון בבתי המשפחות של הילדים בכל ביקור: "לקראת הביקור הראשון היתה חשדנות מצד ההורים הישראלים, שלא הסכימו שהילדים יתארחו בבתיהם, אבל לאחר ביקור הגומלין כבר לא היינו זקוקים למלונות יותר. במפגש השני בברלין, בשנה שעברה, היתה תוכנית תובענית שדרשה עבודה קשה ומפרכת. בקונצרט קרה משהו מחשמל, שהוכיח כמה החיבור המוסיקלי בינינו מצוין, ויוצר משהו חדש".

הקונצרט התקיים באולם על שם וילי ברנדט, היכן שג'ון קנדי נשא את נאומו המפורסם "אני ברלינאי!", ולאחר מכן נערך מפגש עם נשיא גרמניה, כריסטיאן וולף. "הפרויקט נתמך על ידי מכון גתה וארגון קון-אקט שמארגן חילופי נוער, ומתוך 350 פרויקטים הם בחרו בארבעה למפגש עם הנשיא, ביניהם אנחנו. במעמד הזה סיפרתי על המפגשים, והרכב משותף מצומצם ניגן באירוע. ההרכב בלט משום שהוא היה היחיד שהוקדש לעשייה אמנותית". "אם היה זה הרכב משותף עם ספרדים או איטלקים, ולא עם ישראלים, הנשיא לעולם לא היה מארח אותנו. המפגש הזה מאוד מיוחד", מסכם מונטריאן.

משרד התרבות מקצץ, אנחנו מוחים

בפגישת חירום שהתקיימה היום בשעה 17:00 במשכן האופרה בתל-אביב נכחו נציגים (מנהלים מוסיקליים ומנכ"לים) של כל התזמורות למעט אחת, וזאת על מנת להילחם ולהיאבק על הדבר המובן מאליו והבסיסי ביותר לקיום פעילות מוסיקלית – הקצבה כספית מהמדינה. שאפו גדול מגיע למנכ"ל הסינפונייטה באר-שבע עופר סלע שהצליח תוך מספר ימים לארגן את הפגישה ולגייס את כל התזמורות להגיע בנוכחות מלאה שכזאת. ראש מינהל התרבות, שמעון אלקבץ, נכח בחלק מהפגישה וניסה להשיב לטענות ולדרישות של המנהלים.

 עופר סלע, מנכ"ל הסינפונייטה. שאפו על היוזמה והתגובה המהירה

עופר סלע, מנכ"ל הסינפונייטה באר-שבע, הגיב מיידית לבשורה שהתקבלה ביום שני האחרון – על הקיצוץ בהקצבה של מינהל התרבות לתזמורות – ויזם את פגישת החירום בתוך ימים ספורים. לא כל יום מתגייסים כל מנהלי התזמורות, כולל המנהלים המוסיקליים, לפגישת חירום שכזאת, למאבק למען דבר כה בסיסי – להמשיך לעשות מוסיקה, ובתנאים מינימליים. נכחו, מבין המנהלים המוסיקליים – נעם שריף (חיפה), אבנר בירון (קאמרטה), דורון סלומון (הסינפונייטה באר-שבע), דוד שמר (תזמורת הבארוק), דן יוהס (אנסמבל המאה ה-21), טליה אילן (תזמורת הבמה), תום כהן (האנדלוסית אשקלון), ואני. המנכ"לים הגיעו בנוכחות מלאה – כולם פרט לאהוד גרוס מהקאמרית הקיבוצית, שהתנצל על שנבצר ממנו להגיע, בשל פגישה שהיתה לו מסיבות דומות בעירייה המתקצבת את תזמורתו. על הפגישה החשובה הזו דווח היום ב"הארץ" (לחצו כאן לקריאה). הישיבה החלה בשעה 17:00 במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב. השאלות המרכזיות שהופנו לראש מינהל התרבות שמעון אלקבץ היו: איך ייתכן שביוני 2011 מודיעים לתזמורות על קיצוץ של מאות אלפי שקלים לשנה הנוכחית, כאשר התזמורות כבר עובדות ופועלות על בסיס התקציב שבנו לעצמן לפני הידיעה על הקיצוץ? אם אושרה תוספת לתקציב התרבות, כיצד התזמורות לא רואות מזה כלום אלא ההיפך? אם נוספו שתי תזמורות – הבארוקדה והאנדלוסית אשדוד – מדוע התקציב לא גדל באופן פרופורציונלי? והשאלה החשובה מכל: כיצד תזמורות יכולות לפעול ולהתקיים בכבוד אם בשביל לשרוד הן נאלצות לשלם משכורות מינימליות ומבישות לנגנים טובים, מוכשרים ובעלי תארים אקדמיים במוסיקה, תוצאה של הקצבות כל-כך נמוכות מהמדינה? מדוע המדינה לא יכולה להגדיל בצורה משמעותית את התמיכה בתזמורות, על-מנת שהעבודה המוסיקלית כאן תיעשה, אם לא בעושר אז לפחות בכבוד? מר אלקבץ לא סיפק תשובות במקום והבטיח לבדוק ולהשיב. ועד פעולה של שלושה מבין המנהלים התנדב לייצג את הפורום ולעדכן. הפגישה עצמה היתה מבורכת וחשובה, וכעת עלינו להמשיך לפעול ולא להרפות. לטובת התרבות, לטובת המוסיקה, לטובת כולנו.