לחתוך את האויר בסכין

המלחין מיכאל וולפה בדיווח נרגש מביצועים מצמררים מפסטיבל הפרומס בלונדון. אתנחתא קלה מהפוסטים לקראת עונת הקונצרטים הקרובה של סולני תל-אביב, לטובת פוסט אורח של מיכאל וולפה שנמצא בלונדון. לקרוא ולהתקנא.

מאת מיכאל וולפה (מלחין, מעבד ומורה באקדמיה למוסיקה בירושלים, ומנהל כבר קרוב לעשרים שנה את פסטיבל צלילים במדבר)

בתוך ימי המלחמה הארורה והמתמשכת בארצנו הכואבת והאהובה, הרגשתי שעליי לצאת קצת, לברוח למקום הצפוי ביותר, ממש כמו במחזה של חנוך לוין טסתי ללונדון. כאן לצד העיסוק בכתיבה אני הולך מידי ערב למופע בפסטיבל הפרומס המפורסם שבאלברט הול. כבר הייתי בשלושה מופעים ואני כרגיל נפעם מהעצמה התרבותית והמוזיקלית של הבריטים. כל ערב מפתיע אותי מחדש באולם המלא עד אפס מקום, בביצועים המושלמים והמרגשים, בתכנית המרתקת והכל כך אמיצה, בכך שכמעט בכל ערב יש לפחות יצירה בריטית אחת, וכמובן מכך שהכול משודר בשידור חי בטלוויזיה וברדיו ומועבר מיידית לאתר הפסטיבל באינטרנט. כשאצלנו מפריטים את רשות השידור באנגליה חוגג הבי בי סי 120 שנה לקיומו של הפסטיבל הזה, הנמשך חודשיים מלאים, ושהשנה אף הוסיפו לו עוד שבועיים, אשר כרגיל בסיומם ייערך הלילה האחרון והמיתולוגי, המכונה הלילה האחרון של הפרומס, ושבו לצד יצירות ממיטב הקלאסיקה, תושמע יצירה בריטית בבכורה וכמובן הקהל כולו ישיר את הסט הקבוע של שירי הסיום, ביניהם 'ירושלים' האולטימטיבי.
במופע הראשון שאותו זכיתי לראות ולשמוע הופיעה הזמרת לאורה דבינה בליווי של תזמורת הולנדית מעולה בעיבודים יוצאי דופן באיכותם של ג'ולס באקליי, אשר ניצח בכשרון רב על מופע איכותי ומלהיב. הקהל לא ידע את נפשו ומספר ההדרנים היה אינסופי…כמעט חזרו על כל השירים. אתמול שמעתי את תזמורת הדיוואן המופלאה – תזמורת יהודית ערבית בניצוחו של דניאל ברנבוים. זכיתי לשמוע שתי בכורות בקונצרט הזה, אחת של המלחין הסורי כארים רוסט'ום, אשר סגנונו מהוקצע ומרשים, סוג של מוזיקת קולנוע במיטבה, ושנייה של חברי הטוב איל אדלר, אשר הביא אל אלברט הול צלילים חדשים, אמיצים ומרתקים. הקהל אהב את איל מאד וכיבד גם את חברו הסורי. בחלק השני שמענו ביצועים מופלאים של יצירות של ראוול. איזה יופי של מוזיקה, איזה יופי של ביצוע צעיר וסוחף, בזכותו של ברנבוים האגדי. אבל זה לא כל הסיפור – כי לאחר המופע עצמו התחילה סדרה ארוכה של הדרנים שכללה ארבעה קטעים של ג'ורג' ביזה ועוד טנגו… הקהל פשוט לא רצה ללכת.

Ayal Adler Proms

איל אדלר, דניאל בארנבוים ותזמורת דיוואן בפרומס בלונדון


והערב – עוד שיא מפתיע ומרגש עד דמעות. במלאות מאה שנה לתחילתה של מלחמת העולם הראשונה בוצע באלברט הול רקוויאם המלחמה של בריטן. התזמורת הסימפונית של ברמינגהם עם מקהלות הנוער של הבי בי סי – 300 נערים ונערות ומקהלת הילדים של הבי בי סי – כשמונים ילדים וילדות, עם סולנים מעולים בניצוחו של אנדריס נלסונס הגישו ביצוע מדהים, פשוט מדהים של היצירה. אני מצאתי את עצמי דומע כל הזמן, לא יכול להפסיק להתרגש מהמקהלה הענקית והעוצמתית ומהביצוע המלוטש והכל כך מדוייק ופיוטי של היצירה. והזמרים הסולנים סוזן גריטון, טובי ספנס והאנו מילר ברכמן – איזו דיקציה, איזו הגשה. אבל העיקר היה בסיומו של הקונצרט. שירת האמן של המקהלה הלכה ודעכה אל תוך דממה מוחלטת. הקהל לא מחא כף וכולם פשוט ישבו בשקט מוחלט. 'אפשר היה לחתוך את האוויר בסכין'. הסתכלתי בשעון – הדומיה נמשכה כמעט ארבע דקות לפני שהחלו מחיאות הכפיים.
אני חושב שהגעתי לקונצרט הארבעים וחמש של הפסטיבל וששמעתי בסך הכל שלושה מופעים מתוך שבעים וחמישה מופעים מתוכננים – כל הכרטיסים כבר נמכרו. גם לבכורות של יצירות חדשות של ברטוויסל, מקסוול דייויס, ג'ורג' בנג'מין, ג'ימס מקמילן, ועוד לא סיפרתי לכם על ביצוע של האורטוריה 'ממלכה' של אלגאר בקונצרט הפתיחה בתחילת יולי, על הופעות של להקות בריטיות חשובות כמו 'אדמה, רוח ואש' בליווי תזמורת הבי בי סי, על כך שכל מלחין וכל סולן מרואיינים כשעה קודם לכן במהדורת הפרומס המשודרת הן ברדיו והן בטלוויזיה.
אני מצדיע לבריטים.
כולי תקווה שיבוא כבר השלום ונוכל לממש חזון דומה בארץ שלנו. יהודים וערבים ינגנו ביחד יצירות של פאול בן חיים, מרק קופיטמן, עדן פרטוש, יוסף טל, חיים אלכסנדר, מנחם אבידום, מרק לברי, עודד זהבי, שרה שוהם, אהרון חרל"פ, מרגרט וולף, ירון גוטפריד, אבישי כהן, אקראם חדד, ניזאר אלחת'ר, ניסים חליפה, חי מאירזאדה, אביה קופלמן, יואב שמש ואדיר לוי (רשימה ספונטאנית ולא ערוכה, הכוללת בין השאר את זוכי פרס ראש הממשלה – ברכות לכולם).
האם נזכה ליום שבו נוכל לחגוג חגיגת שלום ואהבה, כמו זו ששמעתי אתמול בקונצרט של תזמורת הדיוואן?

 

מודעות פרסומת

הקונצרטים הסתיימו, הלילה נוסעים

הקונצרטים בסדרת המנויים של האנסמבל הסתיימו. הקהל הרב שהגיע כלל גם הרבה צעירים והרבה מוסיקאים, וזה חשוב מאוד לאנסמבל. הצ'לן גבריאל ליפקינד הרשים מאוד וניגן את הקונצ'רטו של שומאן בכל ערב בצורה אחרת, וזה הכריח אותי ואת האנסמבל להיות כל הזמן מרוכזים.

IMG_4852

הצ'לן גבריאל ליפקינד בסיום הקונצ'רטו של שומאן. ביצוע שונה בכל ערב.

 

היצירה של איל אדלר בוצעה היטב ע"י הפסנתרן עמית דולברג וע"י האנסמבל, וגם התקבלה היטב ע"י הקהל, בין היתר בזכות  ההסברים וההדגמות שקדמו לביצועה.

1422423_10203637617050838_1681058389_n

הפסנתרן עמית דולברג ביצירה "מרחבים" של איל אדלר.

 

IMG_4830

המלחין איל אדלר לוחש משהו להדס בחזרה שלפני הקונצרט בשטריקר. הוא לא שמע על המשפט "בלי סודות בחברה"

 

Ayal 1

ועל הבמה בכפר שמריהו, איל אדלר בכמה דברי הסבר לקהל לפני ביצוע יצירתו. ההסברים עזרו מאוד לקהל.

 

האנסמבל ניגן את הסימפוניה מס' 26 של היידן ואת הסימפוניה הפשוטה של בריטן ברמה גבוהה מאוד. וההפתעה הגדולה של הערב – אלון אולארצ'יק עם "בואי נגיד שאני שלך" באמצע הבריטן. העיבוד לשיר היה מצוין והתחבר היטב לפרק הפיציקטו בסימפוניה הפשוטה של בריטן.

 

20140323_230044

אלון אולארצ'יק עם עמית דולברג ואיתי בסיום הקונצרט בשטריקר

 

סך הכל היתה הצלחה גדולה מאוד, ותגובות נפלאות מהקהל, למרות שגם קיבלנו תגובה אחת זועמת ממנוי ש"לא אוהב שמפתיעים אותו". והיתה גם ביקורת שהתפרסמה בעיתון הארץ והשאירה אותי עם פה פעור… עדיין לא נמצא האדם שהצליח לתרגם לי את הביקורת הזו, ומי שיצליח במשימה יזכה בכרטיס לקונצרט הבא של האנסמבל.

לקריאה לחצו כאן

הלילה אני נוסע עם שתי התזמורות הצעירות שלי – חיפה וגבעתיים – לפסטיבל תזמורות בגרמניה. ההתרגשות גדולה. מצפים לזה מאוד.

WP_20140318_011

התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים. הלילה נוסעים לגרמניה.

 

 

מי נותן סימן?

בבוקר – חזרה גנרלית עם הסולנים גבריאל ליפקינד, עמית דולברג, תלמידים שהצטרפו אל האנסמבל, והאמן האורח (ההפתעה). בערב – קונצרט בירושלים עם הרבה ספונטניות ורגעים משעשעים, כשמעל כולם התעלה אחד מרגעי ההדגמות ללא ניצוח, רגע שבו אף אחד מנגני האנסמבל לא נתן סימן להתחיל לנגן… וכך הסתיים לו יום אינטנסיבי במיוחד, כשהאנסמבל כולו שמח ומשועשע. והחל ממחר, הקונצרטים בסדרה למנויים.

1909338_256771501170475_2127765196_o

האנסמבל בחזרה הגנרלית אתמול, עם הסולן עמית דולברג

 

בפרוייקט הזה קורים הרבה דברים לא צפויים. את רובם אנחנו מכינים כהפתעות, ובעצם רק עבור הקהל הם לא יהיו צפויים. אבל אתמול בקונצרט בירושלים קרו גם כמה דברים שהנגנים לא צפו, וזה יצר כמה רגעים משעשעים במיוחד. כשעליתי לנצח על הסימפוניה הפשוטה של בריטן האנסמבל היה במצב רוח טוב והנגנים הרבו לחייך (יותר מהרגיל). מה גרם לכך? על כך בהמשך.

אבל נתחיל מחזרת הבוקר, שהיתה החזרה הגנרלית לתכנית שאותה אנחנו מנגנים החל ממחר בסדרה למנויים. החזרה החלה עם עבודה מעוררת השראה על הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הסולן הנפלא גבריאל ליפקינד. באמת עבודה, נגינה ושיתוף פעולה נפלאים שלו ושל האנסמבל, שיוצרים ביצוע מאוד מיוחד, כזה שלא שומעים בד"כ בקונצרטים. כדאי מאוד לבוא לשמוע אותו. אח"כ ביצענו את היצירה של איל אדלר עם הסולן עמית דולברג, יצירה נהדרת שהלכה והתגבשה במהלך השבוע עד לביצוע הראשון שהיה כבר אתמול בערב, ועוד שלושה ביצועים לפנינו החל ממחר. בהמשך החזרה עברנו על הסימפוניה של היידן וקצת על הסימפוניה הפשוטה של בריטן, ולקראת סיום החזרה הגיע האמן האורח שביצע איתנו את קטע ההפתעה. לקטע הזה הצטרפו גם שניים מתלמידיי בביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה. היה כיף לכולנו לבצע את הקטע הזה, שמתחבר בצורה מאד טבעית וחלקה אל הסימפוניה הפשוטה של בריטן. זו אכן תהיה הפתעה גדולה לקהל, משהו שלא קורה בד"כ בקונצרטים קלאסיים "שמרניים". אבל נחזור אל ההפתעה שהיתה לנגנים אתמול בקונצרט בערב בירושלים.

ובכן, הקונצרט באולם וייז שליד האקדמיה בירושלים היה מלווה בדברי הסבר של ד"ר עמית ויינר, אשר הכין לאנסמבל רשימה של הדגמות לנגן לפני הביצוע של כל אחת מהיצירות. בחזרת הבלאנס עברתי על מרבית ההדגמות עם האנסמבל, אבל ממש בסמוך לפתיחת הקונצרט עמית אמר לי שאולי עדיף שבהדגמות רק התזמורת תהיה על הבמה והוא יזמין אותי אחרי ההדגמות לנצח רק על הביצוע המלא של היצירה. הסכמתי ברצון, וביקשתי שיודיעו להדס (הכנרת הראשית) שאת ההדגמות היא תוביל ללא ניצוח. עד כאן הכל בסדר. לפני הסימפוניה של היידן ההדגמות עברו בשלום, וכך גם לפני הסימפוניה מס' 29 של מוצרט (שאותה ביצענו רק אתמול ולא נבצע בקונצרטים למנויים ממחר). לפני יצירתו של איל אדלר "מרחבים" לפסנתר ותזמורת, עליתי עם האנסמבל לבמה בשביל לנצח בכל זאת על ההדגמות (כי שם הניצוח הכרחי), וגם זה עבר בשלום. אבל לפני הסימפוניה הפשוטה של בריטן האנסמבל ישב על הבמה וכשהגיע הרגע להדגים כולם הסתכלו על הדס וחיכו שהיא תיתן סימן. אלא מה? הקטע שאותו הם התבקשו להדגים מתחיל ללא כינור ראשון, כך שלא היא זו שאמורה היתה לתת את הסימן. אז מי כן אמור לתת את הסימן? הדס סימנה לראשי הסקציות האחרים שלא היא אמורה לתת סימן, וכנראה (לפי מה שסיפרו לי, לא הייתי שם) שבמשך זמן די ממושך של שתיקה כל אחד חיכה שהשני יתן סימן להתחיל, עד שבסופו של דבר שולי (מובילת הויולות) תפסה פיקוד, נתנה סימן והאנסמבל החל לנגן את כל 11 התיבות של ההדגמה, ומאותו רגע הנגנים לא הפסיקו לצחוק. הביצוע של הסימפוניה הפשוטה של בריטן היה, לפיכך, מאוד משוחרר, אנרגטי ושמח.

וכך, אחרי חמישה ימי חזרות וקונצרט אחד בסדרה של האקדמיה בירושלים, מחר בערב, מוצ"ש 22.3.2014 אנחנו מתחילים את סדרת הקונצרטים למנויים מס' 5 שלנו לעונה זו, באודיטוריום רפפורט בחיפה. יהיה שמח, מיוחד, ובעיקר – מלא בהפתעות!!!

 

חוויות והפתעות

אחרי החזרה עם הסולן גבריאל ליפקינד ניתן לומר בוודאות: בקונצרטים הקרובים תהיינה הפתעות בכל אחת מהיצירות. הנגינה ביחד עם גבריאל ליפקינד היא חוויה מוסיקלית יוצאת דופן לכולנו, עשייה מוסיקלית משותפת ועמוקה שיש בה הרבה חיפוש והנאה. לא כדאי להחמיץ.

1941612_256497801197845_830085519_o

הצ'לן גבריאל ליפקינד עם האנסמבל בחזרה הבוקר בשטריקר. צילמה רוני שיר

 

חוויה יוצאת דופן לנגן עם הצ'לן גבריאל ליפקינד. ללא ספק, זהו אמן מיוחד, מעמיק, מחפש, חושב, יצירתי, שהיכולות הצ'לניות שלו פנטסטיות. ביצענו איתו בחזרה היום את כל הקונצ'רטו של שומאן ואח"כ התחלנו לעבוד ביחד, והיתה ממש הרגשה שאנחנו יוצרים ביחד. עבודה טובה, נעימה, עם הרבה רעיונות יצירתיים והנאה לכולנו. יהיה כיף גדול להופיע איתו.

וכך יצא, מבלי שהתכוונתי, שבכל יצירה בתכנית תהיה הפתעה. בין אם ההפתעה היא במוסיקה עצמה, או בביצוע שהוא לא שגרתי, או בכלי נגינה שיתווסף אל התזמורת שלנו (שאינו כלי קשת ולא כלי נשיפה), ואם באמן אורח שיצטרף באמצע אחת היצירות אל האנסמבל ויבצע שיר – לא יהיה משעמם לרגע.

והיום התפרסמה המלצה בעיתון הארץ על הקונצרטים שלנו, אותה כתב חגי חיטרון:

הארץ המלצה חיטרון

ממתינים לכם בקונצרטים. מהרו לרכוש כרטיסים.

מוצ"ש 20:30 חיפה רפפורט
יום א' 20:30 ת"א שטריקר
יום ב' 20:30 כפר-שמריהו אולם וייל

 

לקראת (עוד) ערב לא שגרתי

שילוב הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הסימפוניה הפשוטה של בריטן, סימפוניה סוערת, מלהיבה, מפתיעה  ולא מוכרת של היידן עם יצירה חדשה לפסנתר ולתזמורת כלי קשת של איל אדלר, ואמן אורח שאינו מתחום המוסיקה הקלאסית, אשר יעלה לבמה ויצטרף אל האנסמבל – כל אלה בערב לא שגרתי נוסף של האנסמבל… וגם: ההכנות של התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים לקראת הנסיעה לגרמניה, בעיצומן.

ayal adler

איל אדלר. יצירה חדשה שנכתבה במיוחד עבור האנסמבל והפסנתרן עמית דולברג.

יצירתו של איל אדלר "מרחבים" לפסנתר ותזמורת כלי קשת, נכתבה במיוחד עבור אנסמבל סולני תל-אביב והפסנתרן עמית דולברג, והיא תבוצע בבכורה עולמית בקונצרטים הקרובים שלנו החל מסוף השבוע הבא. חזרה ראשונה של הסולן ושלי כבר התקיימה לפני כמה ימים, ואנו מצפים להתחלת העבודה על היצירה עם האנסמבל. יהיה מעניין, מלהיב ולא שגרתי.

יצירה יוצאת דופן נוספת שתנוגן בקונצרט היא הסימפוניה מס' 26 ברה מינור של היידן. זו יצירה מינורית סוחפת ודרמטית שיש בה את מאפייני "הסער והפרץ", אך מצד שני יש בה מזמורים ליתורגיים שבאים כניגוד לדרמה הזו. הסימפוניה מסתיימת בפרק המנואט השלישי (ללא פרק פינאלה), והיא יצירה מעולה. אותו פרק מנואט מסיים הוא גאוני ומלא בהפתעות הרמוניות, ריתמיות, דגשים לא צפויים וכו'. היידן במיטבו.

ואם בהפתעות אנחנו עוסקים, אז גם לקראת "ה"הפתעה שתהיה בקונצרטים האלה יש אצלנו התרגשות גדולה. זה הולך להיות מאוד מלהיב, יוצא דופן ולא שגרתי (יהיו שיאמרו שזה חילול הקודש), כאשר במהלך אחת היצירות יעלה לבמה אמן אורח שאינו מתחום המוסיקה הקלאסית ויצטרף אל האנסמבל לקטע מוסיקלי שונה ממה שמצופה באולם הקונצרטים… יהיה מרגש מאד.

עוד בתכנית – הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הצ'לן הבינלאומי גבריאל ליפקינד, שעבורו זו תהיה הופעה ראשונה איתנו כסולן, וכן הסימפוניה הפשוטה של בריטן – יצירה נפלאה ומשעשעת, שמלווה את האנסמבל במשך כל שנות קיומו. החזרות התזמורתיות מתחילות בשבוע הבא, ואמשיך לדווח עליהן.

ופרוייקט מרגש נוסף הוא האיחוד של שתי התזמורות הצעירות שלי – זו מביה"ס לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה, וזו מקונסרבטוריון גבעתיים – לקראת נסיעתנו בסוף החודש לגרמניה לפסטיבל בינלאומי. לפני מספר ימים הגיעו נגנים בודדים מגבעתיים לחיפה על-מנת להצטרף אל חזרת התזמורת שלנו. עצם המפגש של מוסיקאים צעירים שונים ממקומות שונים בארץ היה מרגש, וכמובן שהנגינה המשותפת והעבודה המשותפת לקראת הנסיעה הוסיפו להתרגשות. השבוע תגיע כל התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים לחיפה לחזרה משותפת ראשונה, ובשבוע הבא תיסע התזמורת מחיפה לגבעתיים לחזרה משותפת שנייה. במקביל, עם כל תזמורת אני מקיים חזרות נפרדות על אותו החומר, בהן אנו מלטשים כל מה שדורש ליטוש, על-מנת להגיע מוכנים בצורה הכי טובה. על ההכנות והחזרות המשותפות אמשיך לדווח בפוסטים הבאים.

 

בקצה של המדינה – חוויות מהצפון

משרוקיות ורעשנים אצל הנגנים; טעויות משעשעות במהלך הנגינה; סולן צעיר וירטואוז; קהל נלהב ש"התנפל" על הדיסקים ועלי; האנסמבל "כבש" שוב את כפר-בלום. וגם – צילומים לתכנית תרבות בערוץ 2 בקצה של המדינה.

הקונצרט שלנו בשבת בבוקר בכפר-בלום הזכיר ימים נפלאים בעבר שבהם האנסמבל היה מבלה סופי שבוע שלמים בקיבוץ וזוכה להערצה אדירה מהקהל. אמנם בשבת האחרונה האנסמבל הגיע מתל-אביב רק בשביל הקונצרט וחזר מיד לאחריו, אבל בזמן הקונצרט סיפקנו לקהל שעה וחצי של אושר, הנאה, התרגשות והתלהבות. הקהל הגיב בתשואות רמות וסוערות, ואח"כ רץ לקנות את הדיסקים שלנו.

התכנית שהגשנו כללה "מטעמים" רומנטיים, עם פרקים נבחרים מהסרנדה של צ'ייקובסקי ומהסימפוניה הפשוטה של בריטן, סויטת הולברג ושתי מלודיות אלגיות של גריג, ריקודים רומניים של ברטוק וגם שתי יצירות לכינור עם הסולן הצעיר בן ה13 סלומון מרקמן – מבוא וטרנטלה של סרסטה וסרנדה מלנכולית של צ'ייקובסקי. בין היצירות שילבתי דברי הסבר על היצירות, קצת הדגמות, קצת סיפורים על האנסמבל והקשר שלו עם כפר-בלום, וקצת פרסום לסדרות הקונצרטים שלנו ולדיסקים שאנחנו מוכרים.

האנסמבל ניגן נהדר, במיוחד את הסרבנד מהסימפוניה הפשוטה של בריטן, אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי ושתי מלודיות אלגיות של גריג. הכנר הצעיר סלומון מרקמן הלהיב וסחף את הקהל בטרנטלה של סרסטה, והוסיף כהדרן קפריס של פגניני. ואצלנו באנסמבל קרו במהלך הקונצרט כמה דברים משעשעים: היתה נגנית שהפכה דפים לא במקום הנכון בכינור ראשון ובלבלה את שכנתה לעמוד, נגנית אחרת שכחה לחזור על קטע שחוזר פעמיים כשבדיוק היה לה סולו. לסיום – בקטע ההדרן שלנו מאת לירוי אנדרסן, plink, plank, plunk – חילקתי לנגנים משרוקיות ורעשנים בהם הם היו אמורים להשתמש במקום ספציפי ביצירה. אחד הנגנים התחיל לשרוק במשרוקית לפני שהגענו לקטע הזה, וכמובן גרם לצחוק אצל כל הנגנים ואצלי, והוא גם המשיך לשרוק ללא אבחנה, כשמידי פעם מצטרפים אליו עוד נגנים. זה כמובן היה מאוד משעשע והפך את סיום הקונצרט להומוריסטי במיוחד, והעלה חיוך אצל הקהל. כשנפרדתי מהנגנים לפני שהם חזרו לתל-אביב – שלושת הנגנים המדוברים (שמותיהם שמורים במערכת…) זכו במירב הנקודות בטקס המסורתי של חלוקת הנקודות חסרות המשמעות שמתקיים אצלנו בסיום כל קונצרט. בסיום הקונצרט, כאמור, הקהל רץ לקנות את הדיסקים, ואחר כך, בלובי של המלון, הקהל "התנפל" עלי עם שבחים ומחמאות על הקונצרט המהנה של הבוקר. הרגשה נהדרת כמובן. 20140113_101018 טל מן ואני באולפן בקרית שמונה

את תכנית התרבות "יצירה מקומית" המשודרת בימי שישי בבוקר בערוץ 2 בהנחיית טל מן, מצלמים – לא להאמין – בקרית שמונה!!! שם נמצא האולפן שלהם, ולשם מגיעים כל האמנים והיוצרים שמתארחים בתכנית. בצרוף מקרים מדהים, הוזמנתי להתארח בתכנית ממש בסמוך לקונצרט שלנו בכפר-בלום. כמובן שניצלתי את ההזדמנות ונשארתי עוד לילה במלון האהוב עלי בכפר-בלום, על-מנת להגיע לצילומי התכנית אחרי נסיעה של כ10 דק' בלבד ולא של שעתיים פלוס, כמו יתר האורחים. וכך, בשעת בוקר, באולפן שנמצא בקצה של קרית שמונה, שנמצאת בקצה של המדינה, התארחתי לראיון די ארוך וממצה על סולני תל-אביב, על הייחוד של האנסמבל, החידושים וההפתעות בתכניות הקונצרטים שלנו, ועל תכנית הקונצרטים הקרובים עם המנצח והפסנתרן דוד גריילסאמר. במהלך הראיון גם הוקרן קטע וידאו של האנסמבל. התכנית תשודר ביום שישי הבא, 24.1, יום לפני הקונצרט הראשון שלנו עם דוד.

הפוסט הבא – לקראת התכנית הקרובה עם דוד גריילסאמר. שווה לחכות.

ארבעה פרוייקטים שונים בחודש דצמבר

קונצרט נוסף בסדרה לילדים, והפעם – על תפקיד המנצח; קונצרט שלם מיצירותיהם של מלחינים ישראליים בחסות איגוד הקומפוזיטורים; קונצרט עם זמרת הסופרן קרן הדר ומקהלת זמרי קולגיום; ולסיום – הרקויאם של מוצרט; דצמבר עמוס מאד באנסמבל

מהי מנגינה? מהו ליווי? מי מנגן צלילים גבוהים ומי צלילים נמוכים? מה זה פיציקטו? כיצד כלי הנגינה יכולים לשוחח ביניהם? ומה בכלל עושה המנצח, שלא מוציא אף צליל ורק עומד ומנפנף בידיו? את כל אלה קנון ואני ננסה להסביר לילדים בקונצרט השני שלנו בסדרה האיכותית לילדים ולכל המשפחה, שיתקיים במהלך חנוכה, ביום ג' 3.12.2013 בשעה 11:00 בבוקר בקונסרבטוריון שטריקר. בתכנית – קטעים מתוך הסימפוניה מס' 40 של מוצרט, מחול החרבות של חצ'טוריאן, וריאציות פרנק ברידג' של בריטן, ריקודים רומניים של ברטוק ועוד. על הבימוי והניהול האמנותי מופקדת שוב דקלה בניאל, וביחד עם השחקן והבובנאי דותן אלעד אנחנו כבר עובדים קשה על הכנת התכנית.

1452342_10152176131294928_75372949_n

פרוייקט נוסף שיתקיים מיד לאחר החנוכה וגם בו אני שקוע במשך שעות רבות, הוא פרוייקט מטעם איגוד הקומפוזיטורים. האנסמבל יבצע 4-5 יצירות של מלחינים ישראליים מתוך כ15 פרטיטורות שנשלחו אלי בעילום שם. היצירות מעניינות, חלקן קשות ומאתגרות והבחירה אינה קלה. בקרוב מאוד תתקבל הכרעה ויתפרסמו שמות המלחינים שאת יצירותיהם נבצע, ואז תתחיל העבודה הקשה מאוד של ללמוד את היצירות… הקונצרט יתקיים במרכז עינב בתל אביב ב יום ה' 12.12.2013 בשעה 20:30.

20131123_185435

ערמת הפרטיטורות שמתוכן תיבחרנה היצירות לקונצרט איגוד הקומפוזיטורים

בסוף דצמבר יתקיימו שני פרוייקטים במקביל – האחד עם מקהלת זמרי קולגיום, זמרת הסופרן קרן הדר ונגנים מהאנסמבל, ובו יצירות של מוצרט, אריות של ביזה ובליני, קטעי מקהלה א-קפלה ושירים של סשה ארגוב בעיבודים של רפי קדישזון ודקלה בניאל. הקונצרט הזה יתקיים ב25.12.2013 בהיכל התרבות כפר-יונה.

קרן הדר

קרן הדר, אריות של ביזה ובליני ושירי סשה ארגוב

ובסיום שנת 2013 – קונצרטים במסגרת הסדרה שלנו למנויים ובמרכזם הרקויאם של מוצרט, עם מקהלת זמרי קולגיום והאנסמבל. הסולנים יהיו הזמרות הדס פארן ושחר לביא והזמרים גיתאי פישר ואסף לויטין. עוד בתכנית – מיסה ברויס של מוצרט ויצירתו של המלחין הישראלי שי כהן "וגם ההד נדם" לטקסטים משירים של לאה גולדברג ורחל המשוררת. היצירה כתובה לשתי זמרות, מקהלה ותזמורת מיתרים. הקונצרטים יתקיימו בחיפה, תל אביב וכפר שמריהו החל מ28.12.2013. החזרות עם המקהלה כבר החלו, ועושה רושם שיהיו קונצרטים נהדרים.

IMG_693812

שחר לביא – תופיע איתנו כסולנית ברקויאם של מוצרט

כמו בכל שנה, גם 2013 מסתיימת אצלנו עם חודש דצמבר עמוס, אינטנסיבי ומגוון, ובו קונצרטים שונים עם תכניות שונות לקהלים שונים. אוטוטו מתחילים.