באר שבע – לא רק כדורגל

השקעה חריגה ויוצאת דופן

 

באר שבע היא עיר שתומכת מאד בתרבות ומקדמת את נושא החינוך לאמנויות בכלל ולמוסיקה בפרט. העיר זכתה פעמיים בפרס שרת התרבות, וראש העיר מקצה משאבים רבים לחינוך לאמנויות ולמוסיקה. הקונסרבטוריון בבאר שבע, שאותו מנהל נגן המנדולינה יקי ראובן, הוא דוגמה מצויינת לכך. בשנים האחרונות הקונסרבטוריון מביא מוסיקאים מצויינים מרחבי הארץ ללמד שם. הקונסרבטוריון השקיע הרבה מאד בפרוייקט חינוכי מרגש שבמסגרתו אנסמבל סולני תל אביב חנך את תזמורת הקשתנים של הקונסרבטוריון לפני כשנתיים. והחל משנה זו, על אותה תזמורת קשתנים של הקונסרבטוריון בבאר שבע אני מנצח באופן קבוע, דבר שהתאפשר בזכות השקעה חריגה ויוצאת דופן של מנהל הקונסרבטוריון. עד עכשיו אני נהנה מאד מהעבודה עם הנגנים הצעירים שם, ואני זוכה לשיתוף פעולה נהדר הן מצידם והן מצד ההנהלה של הקונסרבטוריון. כתוצאה מכך התזמורת מתקדמת מאד יפה בחזרות, ובקצב מהיר מאד.

 

עם הילדים מתזמורת הקונסרבטוריון בבאר שבע, לפני שנתיים

אחד הדברים היפים בקונסרבטוריון הוא הקשר לתזמורת הסינפונייטה של באר שבע. מעבר לעובדה שהמבנים של הקונסרבטוריון ושל הסינפונייטה סמוכים זה לזה, קיים גם שיתוף פעולה בין הגופים.

כך למשל, בעוד כשבועיים אנצח על הסינפונייטה באר שבע בקונצרט שיוקדש לקונסרבטוריון. פרט לסימפוניה השביעית של בטהובן ולפתיחה מערת פינגל של מנדלסון, שאותם אבצע עם הסינפונייטה לבד, שני הסולנים שיופיעו בקונצרט הם נגנים מצטיינים בכינור ובצ'לו מתזמורת הקונסרבטוריון. בסיום הקונצרט תצטרף אל הסינפונייטה תזמורת הקונסרבטוריון לנגינה משותפת של הריקודים הרומניים של ברטוק. הערב כולו הוא ערב התרמה שהכנסותיו מיועדות לקונסרבטוריון באר שבע.

 

 

 

כמובן ששיתוף פעולה שכזה הוא מבורך ותורם רבות לקונסרבטוריון. הקשר המיוחד שלי עם מנהל הקונסרבטוריון יקי ראובן בא לידי ביטוי לא רק בעבודתנו החינוכית, אלא גם בשיתופי פעולה על במות הקונצרטים. לפני כשנתיים ביצענו ביחד עם סולני תל אביב את הקונצ'רטו לכינור ומנדולינה של ויולדי, כאשר עבורי זו היתה אחת מהופעותיי הבודדות כסולן בכינור. הנה הפרק השני מאותו ביצוע.

 

 

על חשיבות החינוך המוסיקלי

 

את תפיסתי בנושא חשיבות החינוך המוסיקלי חלקתי לא פעם כאן בבלוג, אך תמיד משמח אותי למצוא מאמרים נוספים המדברים על הנושא. הנה מאמר נפלא שמצאתי על נושא החינוך המוסיקלי וחשיבותו. כמה משפטים מתוך המאמר –

"בעולם של היום, חשיבותו של הידע כשלעצמו פחתה, ואילו מה שבאמת חשוב הם כישורי הלמידה: היכולת לאסוף מגוון רחב של נתונים, לחקור, להיות מוכן להתאמץ ולהתאמן גם כשלא פשוט, לחשוב בצורה עצמאית ויצירתית, להיות ביקורתי ולפתור בעיות. כישורים אלה מתפתחים במיוחד בלימודים ההומניים ובאופן מובהק – במוסיקה… מחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן מצא כי מדענים מאופיינים בנטייה מובהקת לעיסוק במוסיקה כתחביב. נמצא כי מגמה זו חזקה במיוחד בקרב זוכי פרס נובל בתחומי המדעים (ר' הגרף למטה). במחקר אחר נמצא כי עיסוק אומנותי מפתח כישורים ההכרחיים להפתחות כמדען יצירתי… חוקרים מצאו כי מוסיקה מועילה לתלמידים בארבע קטגוריות עיקריות: (1) הצלחה חברתית והפחתת התנהגויות אלימות; (2) הצלחה בבית הספר, במיוחד בתחומי המדעים והמתמטיקה; (3) פיתוח אינטלגנציה; (4) הצלחה בחיים. למעשה, מוסיקה היא אחד המקצועות החשובים ביותר שניתן ללמד בבתי הספר מבחינה פיזית, רגשית, אינטלקטואלית, חברתית ורוחנית. חוקרי מוח מצאו כי נגינה בכלי מוסיקלי היא המקבילה המוחית להתעמלות לכל הגוף, שכן הנגינה מפעילה את מרבית המרכזים המוחיים…"

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

מודעות פרסומת

"הקהל שהבריז פשוט הפסיד"

התכנית היפה ביותר שהיתה לנו העונה משכה לקונצרטים פחות קהל מאשר בדרך כלל. למה זה קרה? כמה מחשבות בנושא. וגם – הילד הזה הוא אני. קונצרט לילדים מספר 3 – בשבת מתחילים.

"נתח הקהל שהבריז פשוט הפסיד תכנית רעננה, מקורית ומרתקת… פרקי הריקודים של סקלקוטס ושל ברטוק, למשל, זכו לביצועים מענגים ברהיטותם: באלו של הראשון הודגשה מאד נימת שיכרות משעשעת, בעוד שאצל ברטוק הועצם נופך לירי של נוסטלגיה וכיסופים שממש נגע ללב, בהובלת הכנרת קורדליה האגמן.

…שוב, אפוא, החמצה של הנעדרים: את ה-"סלבה רג'ינה" של שוברט זימרה מגנאג'י בפשטות כובשת שחידדה את אופייה המוצרטי של היצירה; גולת הכותרת של הקונצרט היתה ההפתעה שלא התפרסמה מראש – אריית השיגעון מתוך האופרה פלאטה (Platée) מאת ראמו. כאן יש להחמיא להחלטה העקרונית של הזמרת שלא להזניח את התוכן לטובת הצורה: הארייה יכולה לשמש כבסיס לתצוגת תכלית של קולורטורות, ואין ספק שמגנאג'י יכלה ללכת רחוק עם העניין משעשתה בפועל, אך ביכרה את האיזון על פני השואו. בהתאם, שולבה הראווה הקולית במכלול הפרשנות, תוך מתן משקל רב להיבט התיאטרלי – ובמיוחד ההומוריסטי – של הקטע. שבחים מגיעים גם לנגנים על ביצועם המבריק.

היצירה המסקרנת ביותר בתכנית, אולי, היתה מחזור השירים "עד מתי" שהלחין יבגני לוויטס על-פי יעקב ברזילי. במקור נכתבה היצירה להרכב קאמרי – קול, צ'לו ופסנתר – והמלחין עיבד אותה לתזמורת מיתרים. עיקר מעלתו של העיבוד הוא הימנעותו מהגזמה: מובן שיש שינוי במסה ובצבע, אך האינטימיות נשמרת, ואיתה צניעות המוזיקה והכבוד שהיא רוחשת לטקסט. הערך המוסף של התזמור ניכר בפתח השיר "אדון עולם", המעיד על פרץ השראה יוצא דופן: חלק הארי של השיר הוא קרשנדו ממושך שעניינו בריאת האור, והתיבות הפותחות נמסרו לוויולה בליווי מתון של צ'לי ובאסים. אין לתאר במלים כמה יופי נובע מהמהלך הזה, קל וחומר בנגינה הרגישה של שולי ווטרמן ועמיתיה, בצירוף מגנאג'י בקו קולי שעלה וזרח ממש כקרן אור…"

את הדברים האלה כתב המבקר עמיר קדרון באתר הביקורת שלו, והם מצטרפים לשורה של תגובות חמות ונלהבות שקיבלנו מהקהל בקונצרטים שהיו לנו בתחילת השבוע. הנה תגובה נוספת שקיבלנו לאחר הקונצרט בחיפה:

"הערב 10.05.14 באולם האודיטוריום שבחיפה, העניק לנו ההרכב של אנסמבל סולני תל אביב ערב מוזיקאלי מרגש ומענג במיוחד. הערב כלל יצירות מאת מלחינים שונים כגון המלחין היווני ניקוס סקלקוטס, יצירה של פרנץ שוברט "סלבה רג'ינה" לסופרן ולתזמורת ולכלי קשת, ומחזור שירים של יבגני לויטס למילים של יעקב ברזילי לסופרן ולכלי קשת בבכורה עולמית… בערב זה בלטה במיוחד זמרת האופרה הישראלית קלייר מגנאגי. זמרת בעלת קול סופרן מדהים ביופיו, פשוט קול מהשמיים. ביצועה למחזור השירים בהלחנתו של יבגני לויטס למילים של יעקב ברזילי היה מרשים מרגש ומצמרר. ביצועה לשיגעון קטע מתוך אופרה של זאן פיליפ ראמו, מלחין הבארוק, היה מדהים ומרגש גם כן. תודה לכם חברי האנסמבל על ערב מוזיקאלי מרגש זה."

אז איך זה שתכנית כל כך יפה ומגוונת, מרתקת וסוחפת, לא הביאה את הקהל בכמויות? התשובה היא, לדעתי, שהקהל פשוט לא ידע שהיא כזו. ומדוע הוא לא ידע שהיא כזו? מכיוון שלא היו בה השמות שאליהם הקהל נוהר בהמוניו – מוצרט, בטהובן, ברהמס, צ'ייקובסקי וכד'. וכשאין שמות כאלה, נדמה שהמוסיקה המנוגנת אינה טובה או אינה נעימה לאוזן. סקלקוטס? לויטס? ברטוק? נשמע מפחיד, הקהל לא מכיר… והוא רוצה לשמוע מוסיקה שהוא כן מכיר ויודע שהוא יאהב.

וכך, שוב, חוזרת הדילמה הקבועה: האם להביא לקהל מוסיקה טובה ומעניינת שלא מבצעים אותה בכל תזמורת בכל שנה, ולהסתכן באולמות לא מלאים, או לקחת רק "קלפים בטוחים" אבל לא להביא שום בשורה, חידוש או ייחודיות לתכניות? אני מאמין שאחרי כל קונצרט כזה, שבו הקהל שמגיע יוצא נלהב ונוכח לדעת שאנחנו מביאים לו מוסיקה מצויינת, גם אם היא לא הכי "פופולרית", הוא יותר ויותר סומך עלינו. זה תהליך, ורק כך לדעתי, ניתן להכניס לאולמות הקונצרטים מוסיקה טובה שלא נכתבה על-ידי עשרת המלחינים ה"פופולריים" (באך, ויולדי, מוצרט, ברהמס, מנדלסון, שוברט, צ'ייקובסקי, בטהובן, מאהלר, ברוקנר). רק כך אפשר להביא לקהל מוסיקה מרגשת ומצמררת שנכתבה על-ידי מלחין ישראלי. רק כך אפשר לגרום לקהל להבין שבפעם הבאה שהוא יראה בתכנית "ברטוק: דיברטימנטו" הוא ירצה לרוץ לקונצרט.

לשמחתי הרבה, הקהל שכן הגיע מיהר לרכוש מנוי לעונה הבאה בעקבות ההנאה שלו מהקונצרט האחרון. וזו כבר התחלה של הצלחה.

הפרוייקט הזה הסתיים, וכבר בשבת – הקונצרט האחרון לעונה זו בסדרה לילדים.

10364405_10152575399854928_1317808931_n

קנון בחזרה עם מקהלת מורן הצעירה.
"הילד הזה הוא אני" , הוא אולי הפרוייקט המרגש ביותר בתכניות לילדים העונה. סופר הילדים שעליו גדלנו – יהודה אטלס – יתארח אצלנו בתכנית, ביחד עם מקהלת מורן, השחקן דותן אלעד, וכמובן – הבובה קנון. כמה משיריו של יהודה אטלס, ובהם "אל הבית באה גברת", "פעם טיילנו אני וחבר", "אני מוכן" וכמובן "הילד הזה הוא אני", יבוצעו בקונצרט הזה. זה קונצרט שירוץ כמה פעמים בשבועות הקרובים ברחבי הארץ, אך הפעם הראשונה, כאמור, בשבת הקרובה 17.5.2014 בשעה 11:00 בבוקר בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה. הניהול האמנותי המסור של הסדרה כולה נעשה על-ידי דקלה בניאל.

atlas and kanon2 (1 of 1)

יהודה אטלס עם קנון.

 

 

מוסיקה עממית, חגיגת יום הולדת וזמרת נפלאה

שבוע החזרות האינטנסיבי הסתיים היום בצהריים. הוא כלל הרבה עבודה על הדיברטימנטו של ברטוק. גם מוסיקה עממית בשפע – ריקודים רומניים של ברטוק וריקודים יווניים של סקלקוטס. זמרת הסופרן הנפלאה קלייר מגנאג'י שרה יצירה מרגשת של יבגני לויטס ויצירה יפהפיה של שוברט. ויש גם הפתעה – ובה קלייר לא מסתפקת בלשיר… במשך שבוע החזרות גם חגגנו יום הולדת 13 לאנסמבל סולני תל-אביב, וגם יום הולדת להילה שלנו – שנולדה באותו התאריך!!! וממחר – הקונצרטים בחיפה, בתל-אביב ובכפר-שמריהו. יהיה כיף.

MY4_1707

האנסמבל בחזרה על הדיברטימנטו של ברטוק, אתמול בשטריקר. צילם סטנלי ווטרמן

 

10317586_272304989617126_6147752866606681195_o

קלייר מגנאג'י על הפודיום בקטע משעשע במיוחד. צילמה רוני שיר

 

20140508_123818

חגיגת יום הולדת להילה אפשטיין בהפסקה של החזרה

 

MY4_1732

האנסמבל במבט מלמעלה. צילם סטנלי ווטרמן.

 

הקונצרטים יתקיימו במועדים הבאים:

מוצ"ש 10.5.2014 בשעה 20:30, אודיטוריום רפפורט, חיפה

יום א' 11.5.2014 בשעה 20:30, קונסרבטוריון שטריקר תל-אביב

יום ב' 12.5.2014 בשעה 20:30, אולם וייל כפר-שמריהו

 

שמחה גדולה, מוסיקה נהדרת, ציפייה להמשך.

הרבה שמחה ליוותה את החזרה הראשונה של האנסמבל, לקראת הקונצרטים שיחלו במוצ"ש. הדיברטימנטו הנפלא של ברטוק, הנגנים הנהדרים של האנסמבל והאוירה המיוחדת שיש אצלנו בחזרות – כל אלה יצרו אצלי ציפייה ודריכות לקראת המשך החזרות מחר בבוקר והקונצרטים שיבואו בעקבותיהם.

10269213_271323189715306_675114987735952256_o

חזרת האנסמבל, אתמול. צילמה רוני שיר

 

מצד אחד, החזרות של האנסמבל הן מאוד יעילות ומקצועיות. העבודה מרוכזת וממוקדת, עניינית ויעילה. מצד שני, האוירה תמיד טובה ויש אצלנו הרבה שמחה מהמפגש החברתי עם האנשים הטובים שלעיתים רק בפרוייקטים של האנסמבל זוכים לפגוש אחד את השני. אני תמיד משתדל שזה לא יבוא אחד על חשבון השני, ושביחד עם השמחה והכיף מהמפגש החברתי נעשה גם עבודה טובה ויעילה. נראה לי שבפרוייקט הזה זה מצליח.

כשהתחלנו לנגן את הדיברטימנטו של ברטוק בחזרה אתמול, היתה ישר הרגשה של עשייה מוסיקלית טובה עם הרבה התלהבות. המוסיקה של ברטוק נפלאה ומאוד מאתגרת, וזה כל מה שצריך בשביל לגרום לריכוז והתלהבות ראשוניים. גם הריקודים היווניים של סקלקוטס, עליהם עברנו בהמשך החזרה, הם נהדרים – כתובים היטב, וירטואוזיים ומאתגרים. במהלך החזרה היתה התקדמות מאוד גדולה, ומחר אנחנו ממשיכים בעבודה, תחילה בחזרות סקציה ואחר כך שוב כולם ביחד.

לאחר החזרה התזמורתית נפגשתי לחזרה עם הסולנית שלנו בתכנית – זמרת הסופרן קלייר מגנאג'י. היה כיף לעבור על ה"סלבה רג'ינה" של שוברט – יצירה שהיא ממש פנינה. יצירתו של יבגני לויטס "עד מתי" למילים של יעקב ברזילי היא יצירה חזקה מאוד, המורכבת מחמישה שירים קצרים, כולם בנושא השואה. ובנוסף לשתי היצירות האלה עברנו על קטע ההפתעה שאנחנו מכינים לקהל – אריה משעשעת מאוד, שכמובן לא אגלה כאן של מי ומאיזו יצירה…

היום היה יום חופש לכבוד חג העצמאות והמנגלים, ומחר כאמור נמשיך בעבודה.

בפעם האחרונה שביצענו את הדיברטימנטו של ברטוק היינו צעירים יותר ב9 שנים… הנה הביצוע של הפרק הראשון מנובמבר 2005

לקראת סיום עמוס ומרתק לעונת הקונצרטים

מופע לילדים עם יהודה אטלס "והילד הזה הוא אני"; זמרת הסופרן קלייר מקנאג'י עם שוברט, יבגני לויטס והפתעה; הדיברטימנטו למיתרים של ברטוק; יצירה מרגשת במיוחד – "מוות ולידה" – של נעם סיון, על טקסטים בעברית ובערבית מ30 מקורות שונים; זמרות הסופרן אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין; מקהלת זמרי קולגיום; יוני רכטר עם תזמורות ומקהלות קונסרבטוריון גבעתיים; סולנים ומלחינים צעירים עם תזמורת התיכון לאמנויות בחיפה. לאחר חופשת הפסח, שהיתה רגועה וטובה, מצפים לי הרבה פרוייקטים מרגשים מאוד לסיום העונה.

Einat Aronstein

זמרת הסופרן עינת ארונשטיין – תופיע כסולנית בקונצרט סיום העונה של האנסמבל.

 

לאחר חופשת הפסח, שהיתה רגועה מאוד וטובה למילוי המצברים, חזרתי לעבודה אינטנסיבית. בחודשיים שנשארו עד לסיום העונה, מצפים לי הרבה פרוייקטים מרגשים מאוד. כבר בעוד כשבועיים – קונצרטים של האנסמבל עם הדיברטימנטו למיתרים של ברטוק, עם זמרת הסופרן קלייר מקנאג'י שתשיר סאלבה רג'ינה של שוברט, מחזור שירים של יבגני לויטס על טקסטים של יעקב ברזילי, וכרגיל – הפתעות.

claire

זמרת הסופרן קלייר מקנאג'י.

 

לאחר מכן – קונצרט שלישי ואחרון לעונה זו בסדרת הקונצרטים לילדים (בניהולה האמנותי של דקלה בניאל) -"והילד הזה הוא אני", ובו נארח את סופר הילדים יהודה אטלס, את מקהלת מורן הצעירה, וכמובן את הבובה קנון, ונבצע כמה משיריו של יהודה אטלס. הקונצרט הזה יחזור ארבע פעמים – בתל-אביב, הרצליה ומודיעין.

10276553_10152523334104928_895148410_n

יהודה אטלס, הבובה קנון והשחקן דותן אלעד. קונצרט לילדים שלישי ואחרון לעונה זו.

 

לאחר מכן, פרוייקט סיום העונה של האנסמבל, שיהיה גרנדיוזי וטעון, ובו יצירה מרכזית ומרגשת במיוחד – "מוות ולידה" של המלחין הישראלי נעם סיון, עם זמרות הסופרן אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין, נעם סיון בפסנתר, מקהלת זמרי קולגיום והאנסמבל. היצירה מתבססת על טקסטים מ30 מקורות שונים, מהתנ"ך ועד ימינו, בעברית ובערבית, העוסקים בנושאי בריאה, לידה, הריון, עקרות, מוות, לוויה, תפילה ועוד. המוסיקה היא חזקה ומרגשת וכתובה היטב הן למקהלה, הן לתזמורת והן לסולניות. עוד בתכנית זו – ולסים לשירי אהבה וריקודים הונגריים של ברהמס.

Enas

אינאס מסאלחה – תשיר בערבית ביצרתו של נעם סיון "מוות ולידה".

 

בנוסף, יש לי גם שני פרוייקטים לסיום העונה עם שתי התזמורות הצעירות שלי (שחזרו לעבוד כל אחת בנפרד עם שובנו מחו"ל). עם קונסרבטוריון גבעתיים – קונצרט סיום השנה בתיאטרון גבעתיים שבו נארח את יוני רכטר ונבצע משיריו, בקומבינציות שונות של הרכבים (תזמורות, מקהלות, ביג בנד).

BER_0728

יוני רכטר, בקונצרט הקודם שלנו יחד – עם סולני תל-אביב בדצמבר 2011.

 

ובתזמורת התיכון רעות (לשעבר ויצ"ו) חיפה, תכנית לסיום השנה עם סולנים תלמידי י"ב בפסנתר, חליל ושירה, יצירות של תלמידי הקומפוזיציה במגמה, וכמה קטעים תזמורתיים.

1597532_10201026157730709_2124015450_o

נגני תזמורת התיכון לאמנויות חיפה, בארנסבורג גרמניה לפני מספר שבועות.

 

הרבה מוסיקה נפלאה, ריגושים, אמנים מעולים, ובעיקר כיף. מצפה להתחיל.

עולים צפונה

המלון בכפר-בלום היה הבית הראשון של האנסמבל. שם קיימנו את החזרות שלנו בתחילת דרכנו, וכך יצרנו את מה שהפך להיות "סופי שבוע מוסיקליים" במלון כפר-בלום. בשבת הקרובה נופיע שם שוב בקונצרט בוקר של מוסיקה רומנטית. ויהיה גם סולן בן 13. פסטורליה בצלילים

kfar blum

מלון פסטורל בכפר-בלום מוכר כמלון של תרבות ושל מוסיקה קלאסית, הרבה בזכות פסטיבל המוסיקה הקאמרית שמתקיים בכל קיץ בקיבוץ ובמהלכו מתארחים האמנים (והקהל) שם. אבל לא רק. המלון מקיים במהלך השנה סופי שבוע מוסיקליים, המשלבים קונצרטים, הרצאות, טיולים ואוכל טוב.

הפורמט הזה נוצר כאשר לפני קרוב ל13 שנים, כשהקמתי את האנסמבל ולא היה לנו מקום לקיים חזרות, פניתי למנהל המלון דובי בנארי (שאותו הכרתי עוד מהימים שהופעתי ככנר בפסטיבל כפר-בלום). הצעתי לו עסקה – תן לנגנים שלי להתארח במלון בסופ"ש ולקיים שם חזרות, ובתמורה ניתן קונצרט לאורחי המלון. מכיוון שהאנסמבל עוד לא היה מוכר, דובי קצת היסס, אך לבסוף נענה להצעה. באותו סופשבוע הוא מילא את המלון והיה לנו קהל גדול בקונצרט וגם בחזרות שאותן פתחנו לקהל אורחי המלון. ומיד סיכמנו על סופ"ש במתכונת דומה בהמשך השנה. גם בסופ"ש השני המלון היה מלא. בהמשך זה הפך לסדרה של סופי שבוע מוסיקליים, ועם השנים זה התפתח והשתכלל (כמו המלון שגדל, התרחב והשתדרג) גם לכיוונים אחרים ושילובים של פעילויות נוספות לקהל, מעבר לקונצרטים.

במשך השנים האנסמבל הופיע במסגרת סופי השבוע האלה פעמים רבות, אך בשנתיים האחרונות לא יצא לנו להגיע לשם. בשבת הקרובה נעלה שוב לכפר-בלום לקונצרט שחרית בבית העם בכפר-בלום, לאורחי המלון ולקהל הרחב מאזור הצפון. התכנית תכלול מטעמים רומנטיים מובהקים – ולס מהסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי, סויטת הולברג של גריג, אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי ועוד. הסולן בתכנית יהיה ילד מוכשר בן 13 מעפולה ששמו סלומון מרקמן, וזאת במסגרת פעילותנו לקידום אמנים צעירים מצטיינים מהפריפריה. סלומון מרקמן ניגן איתנו לפני כשנה בקונצרט שבו התארחנו בקונסרבטוריון בעפולה, וכך גיליתי אותו. הוא ינגן עם האנסמבל מבוא וטרנטלה של סרסטה, וסרנדה מלנכולית של צ'ייקובסקי. חוץ מזה ננגן גם שתי מלודיות אלגיות של גריג, ריקודים רומניים של ברטוק, סרבנד מהסימפוניה הפשוטה של בריטן, ועוד הפתעות כמו תמיד.

הנה האנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי בביצוע שלנו מקונצרט שהתקיים בקונסרבטוריון שטריקר בתל-אביב. בשבת בבוקר ניתן יהיה לשמוע אותו בכפר-בלום.

גם בסלוניקי הטלפונים זזו שעה לאחור

נסיעה בראש השנה לקונצרט בסלוניקי, וקונצרט בחג המוסיקה הישראלית מיד עם שובנו ארצה – כך התחילו הימים הנוראים לפני שנתיים. ארבעת ימי החופש שהיו עכשיו בחג הזכירו לי ימים לחוצים במיוחד שעברנו בדיוק באותה תקופת חגים. וגם בסלוניקי הטלפונים זזו שעה לאחור מבלי שביקשנו מהם… שתהיה שנה טובה, שנת רוגע

תקופה לחוצה במיוחד עברנו בימים הנוראים לפני שנתיים. ביומיים שלפני ראש השנה קיימנו שתי חזרות אינטנסיביות מאד שבהן היה עלינו להספיק ללמוד יצירה חדשה של דניאל עקיבא לתזמורת מיתרים, אבוב ומקהלה, יצירה חדשה של איתן שטיינברג לזמרת ותזמורת מיתרים, יצירה חדשה של גורי אגמון לחליל, אבוב, בסון, קרן ומיתרים, ואת יצירתו של נעם סיוון "ביתן הבדידות" אותה ביצענו כבר לפני כן.

במוצאי החג יצאנו לסלוניקי לנגן תכנית שונה לחלוטין שבה היצירה הישראלית היחידה היתה של ברדנשוילי – אלגיה למיתרים, ואליה התווספו ריקודים יווניים של סקלקוטס וכן מיצירות מוצרט, גריג וברטוק. במהלך שהייתנו בסלוניקי עברנו לא מעט חוויות, וגם שם היינו צריכים להכין את התכנית בזמן קצר מאד – חזרת ערב, למחרת חזרת בוקר, ובערב קונצרט. על החוויות מסלוניקי כתבתי בפרוט בבלוג, לקריאה ניתן ללחוץ כאן.

971_0590

האנסמבל בסלוניקי

ביצוע האלגיה למיתרים של ברדנשוילי בקונצרט בסלוניקי

הגענו ארצה ב5:00 בבוקר ובאותו היום בשעה 2 בצהריים כבר קיימנו חזרה בתל-אביב על התכנית לקונצרט חג המוסיקה הישראלית ומיד אחריו נסענו לחיפה לחזרת בלאנס ולקונצרט, ששודר בשידור חי בקול המוסיקה. הקונצרט, למרות כל האינטנסיביות והעייפות, היה בסך הכל מוצלח מאד.

307427_10150315236153282_580448281_8077997_1255112742_n

הקונצרט בחיפה בחג המוסיקה הישראלית, עם מקהלת זמרי מורן, ועם הסולנית הנפלאה שלנו תמר ענבר באבוב, בסיום יצירתו של דני עקיבא "ממעמקים"

הנה הביצוע של ביתן הבדידות מאת נעם סיוון, מקונצרט אחר

למרות שאת ימי החג האחרונים העברתי במנוחה טוטאלית, לא יכולתי שלא להיזכר באותם ימים אינטנסיביים לפני שנתיים. אבל דבר אחד היה זהה – הבוקר הטלפון שלי זז שעה אחת לאחור, כאילו עברנו לשעון חורף. זה קרה גם כשהיינו בסלוניקי. אלא שאז הטלפון צדק לפי שעון ישראל – בזמן שבארץ עברו לשעון חורף בסלוניקי עדיין היה שעון קיץ. כך יצא שמרבית הנגנים כמעט פספסו את ארוחת הבוקר. היום לעומת זאת הטלפון זז שעה לאחור שלא בצדק – עד כמה שידוע לי אנחנו נשארים בשעון קיץ עד סוף אוקטובר.

שתהיה לכולנו שנה נפלאה, שנה של רוגע, שלווה, בריאות, אהבה והרבה מוסיקה.