כל הטעויות האפשריות בניצוח

בחזרה לחוויות מלפני 20 שנה

עם תזמורת המושבות, בקונצרט שהתקיים ב16.12.2019

התזמורת הראשונה שעליה ניצחתי באופן קבוע, במשך למעלה משנתיים, היתה תזמורת חובבים – חובבי המוסיקה ירושלים. זה היה לפני כעשרים שנה. הייתי אז סטודנט לניצוח באקדמיה למוסיקה בירושלים, והמורה שלי לניצוח ד"ר יבגני צירלין היה אז המנצח הקבוע של התזמורת הזו, והחליט לעזוב אחרי שבע שנים איתם (הוא למעשה ניצח עליהם מיום עלייתו ארצה). למזלי, הוא המליץ לתזמורת עלי כמי שיוביל את התזמורת לאחר עזיבתו. הם מצידם רצו לבחון אותי, ועוד מועמד או שניים אחרים, לפני שיחליטו. לשמחתי, אחרי מספר חזרות ניסיון הם בחרו בי, וכך התאפשר לי כבר בתקופת לימודי הניצוח שלי לנצח באופן קבוע ולעבוד עם תזמורת פעם בשבוע. זה היה ניסיון חשוב מאד עבורי. הייתי אז סטודנט חסר ניסיון, ועשיתי עליהם את כל הטעויות האפשריות – גם מבחינת ניצוח, גם מבחינת ניהול החזרות, גם מבחינת למידה והכנה של החומר, גם מבחינת בניית מתח, קשר עם הנגנים, וכל מה שמנצח צריך לעשות. התזמורת היתה נהדרת (וגם סלחנית), ואיפשרה לי ממש ללמוד ניצוח עליה. עבור הנגנים החובבים זו היתה הנאה צרופה להיפגש אחת לשבוע ולנגן ביחד. הם עשו זאת במלוא ההתלהבות, המסירות והאהבה, והתוצאות היו יפות מאד. אני זוכר את התקופה הזו כתקופה מאד טובה וחשובה בהתפתחותי המוסיקלית, וכמובן שמאז יש לי פינה חמה בלב לתזמורת החובבים ההיא ולתזמורות חובבים בכלל. במשך כל עשרים השנים שעברו מאז, ניצחתי באופן קבוע, לצד תזמורות מקצועיות גם על תזמורות צעירות, אבל לא יצא לי לנצח על תזמורות חובבים, פרט לפעם אחת לפני כשנתיים עם אנסמבל מיתרים בחיפה (אנסמבל כרמל). בקיץ האחרון קיבלתי פניה לנצח על תזמורת המושבות, שהיא תזמורת חובבים טובה. הסכמתי בשמחה, וסגרנו על מועדי חזרות ומועד הקונצרט וגם את התכנית (שהיתה מאד מאתגרת). הפעם, הגעתי לנצח על תזמורת החובבים ממקום אחר לגמרי מזה שהייתי בו לפני 20 שנה. התובנה העיקרית שהגעתי אליה במשך השנים האלה היא שבעצם אין ממש הבדל בין תזמורת מקצועית לתזמורת חובבים או סטודנטים. הניצוח חייב להיות מדוייק וברור באותה מידה (אולי בתזמורות חובבים אפילו יותר), הסטנדרטים אותם הסטנדרטים, ניהול החזרות זהה, ולמעשה אין שום סיבה לדרוש מתזמורת חובבים או מתזמורת צעירה פחות מאשר מתזמורת מקצועית. אין סיבה להתייחס אליהם יותר בסלחנות מאשר אל תזמורת מקצועית, ההיפך – בגלל שיש יותר זמן חזרות ניתן להגיע לעבודה על כל פרט ועל כל פראזה ולהתעמק יותר במוסיקה, ובודאי שלא צריך לוותר. עם הגישה הזו הגעתי לפרוייקט עם תזמורת המושבות, וכבר מהחזרה הראשונה קיבלתי שיתוף פעולה מלא מצד הנגנים. החזרות התנהלו במלוא הרצינות, ירדנו לפרטי פרטים ולעבודה על כל האספקטים הטכניים והמוסיקליים שבנגינה תזמורתית, וההתקדמות היתה יפה ומהירה. למרות שהחזרות התקיימו בשעות הערב המאוחרות, הגעתי לכל חזרה עם הרבה שמחה ומרץ, וכך גם נגני התזמורת, שהשקיעו ועשו את המקסימום. התכנית היתה קשה ומאתגרת במיוחד – מוצרט הפתיחה לחליל הקסם, ברהמס וריאציות על נושא של היידן, ובטהובן סימפוניה מס׳ 7. עבדנו קשה, ובקונצרט ניתן היה לשמוע את התוצאה. כפי שאני נוהג לעשות בקונצרטים עם תזמורות מקצועיות, גם עם תזמורת המושבות השארתי קצת מקום לספונטניות ולהפתעות בקונצרט. הם היו מרוכזים והגיבו מצוין. בסך הכל זו היתה חוויה נהדרת בשבילי, והקונצרט היה מצוין.

עוד פיטורים לא הגיוניים בתחום החינוך המוסיקלי

מדוע זומן ד"ר אלכס וסרמן ע"י עיריית רמת גן לשימוע לפני פיטורים? לא ברור לי. אלכס ווסרמן הוא מנהל המרכז למוסיקה ברמת גן, הוא הקים בו את התזמורת הסימפונית רמת גן, והוא הביא את שני הגופים – התזמורת והמרכז למוסיקה – להישגים נהדרים ברמה המקצועית והפדגוגית בכל שנות הניהול שלו שם.

אקדים ואומר – ד"ר אלכס ווסרמן הוא לא חבר או קרוב שלי. אבל בגלל שהסיפור הזה מקומם, ומזכיר לי קצת את סיפור הפיטורים שלי ושל מורי מגמת המוסיקה בביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו (רעות) חיפה לפני כשנתיים, אני חייב לכתוב עליו ולהביע את דעתי בעניין. גם כאן, כמו במקרה ויצ"ו מלפני שנתיים, מעורבת עירייה, גם כאן הנושא המרכזי הוא כסף, וגם כאן יש לדעתי חוסר הבנה מצד העירייה בנושא מוסיקה וחינוך מוסיקלי. מיד לאחר ששמעתי על הסיפור כתבתי לראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, את הדברים הבאים:

לכבוד
מר כרמל שאמה הכהן
ראש עיריית רמת גן

כבוד ראש העיר,

נדהמתי לשמוע כי ד"ר אלכס ווסרמן, מנהל המרכז למוסיקה רמת גן ומנהלה המוסיקלי של התזמורת הסימפונית רמת גן, זומן לשימוע לפני פיטורים

ד"ר ווסרמן הוא אדם רב כישורים ורב פעלים הן כמוסיקאי, הן כמנהל והן כפדגוג. הוא הביא להישגים חסרי תקדים את המרכז למוסיקה ברמת גן, הן מבחינת כמות התלמידים הנחשפים למוסיקה וללימודי מוסיקה, והן מבחינת איכות הצוות המקצועי, המורים, התכניות החינוכיות והפעילות המוסיקלית בעיר. הוא בנה במו ידיו את התזמורת הסימפונית רמת גן, שהיא תזמורת סימפונית מקצועית גדולה ומרשימה המקיימת קונצרטים רבים בפני אולמות מלאים, וכן קונצרטים חינוכיים רבים ומשמעותיים למאות מילדי העיר.

אין לי ספק שפיטורים של ד"ר ווסרמן יביאו הרס וחורבן על מרכז המוסיקה המפואר ברמת גן, ויובילו לסגירת התזמורת הסימפונית רמת גן.

לא לכל אדם בעל כישורים מוסיקליים יש גם כישורים אדמיניסטרטיביים ויכולת לנהל מוסד חינוכי. לא כל מנצח תזמורת ניחן ביכולות פדגוגיות ובהבנת הכלים הנדרשים על מנת ללמד מוסיקה ולהנגישה לילדים בגילאי 5 עד 18. ולא כל מנהל בעל יכולת אדמיניסטרטיבית מסוגל לנצח על תזמורת מקצועית ולהובילה ביד רמה להישגים. לד"ר אלכס ווסרמן יש את כל היכולות האלה, ולא בכדי הוא הצליח מאד כמנהל המרכז למוסיקה וכמנהל המוסיקלי של התזמורת. לבנות את כל אלה זה קשה מאד ודורש עבודה קשה, סבלנות, אמונה בדרך ויכולות פנומנליות. להרוס זה קל ופשוט

כבוד ראש העיר, אני משוכנע שאינך רוצה להיזכר כראש העיר שבתקופת כהונתו נחרבה הפנינה האמנותיתמוסיקליתפדגוגית האיכותית ביותר בעירך, שנבנתה בעמל רב.

אני קורא לך לחזור בך מכוונתך לזמן את ד"ר אלכס ווסרמן לשימוע לפני פיטורים, ופונה אליך בבקשה לאפשר לו להמשיך בעבודת הקודש שהוא עושה בעירך, לתת לו להצמיח את המרכז למוסיקה המפואר שהוא בנה, ולהמשיך להנהיג את התזמורת הסימפונית רמת גן להישגים רבים ברמת גן וברחבי הארץ.

תלמידי המרכז למוסיקה רמת גן והוריהם, ונגנים מהתזמורת הסימפונית רמת גן, יצאו להפגין מול בנין עיריית רמת גן, ומאות אנשים (ואני ביניהם) חתמו על עצומה נגד הכוונה לפטר את אלכס וסרמן. הנה אחת התגובות שמצאתי בפייסבוק על הנושא ואני מזדהה עם כל מילה בה – "פה במקום המטורלל הזה מי שעושה מהפכה ומקדיש את עשר השנים האחרונות למאות ילדים ותזמורת נהדרת עומד בפני ועדת פיטורים? ירדנו מהפסים סופית". שלשום בישיבת מועצת העירייה הנושא נידון. אני מקוה מאד שהעירייה תחזור בה מכוונתה לפטר את ד"ר אלכס וסרמן.

הנה קטע שפורסם בידיעות אחרונות על ההפגנה.

אני אישית חושב שכל אנשי המוסיקה והחינוך המוסיקלי בארץ צריכים להפגין סולידריות ולתמוך באלכס ווסרמן. לצערי, בתחום שלנו, שגם כך סובל ממחסור בתקציבים, מחסור בקהל, מחסור בתלמידים, וגם מחסור בהבנה אצל חלק ממקבלי ההחלטות, זה יכול לקרות לכל אחד, וגם אני נוכחתי בזה בעצמי לפני כשנתיים. כואב לי לשמוע שיש אנשים שמנסים לנצל את המצב הזה לטובתם האישית, וכבר פנו לעיריית רמת גן והציעו להם את שרותיהם במקומו של אלכס (וזה עוד לפני שהתקבלה אפילו החלטה בעניינו). אני חושב שזו חוסר קולגיאליות, אנוכיות וחוסר אתיקה בסיסית, וזה בסופו של דבר, בטווח הארוך, יפגע גם בהם.

יצירה חדשה של ברהמס

קונצ׳רטו של ברהמס בבכורה ישראלית

גיל גרבורג וסיון סילבר

את עונת הקונצרטים של סולני תל אביב נסיים בקונצרטים מיצירותיו של ברהמס, ביחד עם צמד הפסנתרנים הבינלאומי גיל גרבורג וסיון סילבר. קונצרט מיצירות ברהמס זה בדרך כלל משהו שאופייני לתזמורת סימפונית גדולה ולא לתזמורת קאמרית כמו סולני תל אביב. יצירותיו התזמורתיות של ברהמס מתוזמרות להרכב גדול, עם כלי נשיפה רבים וקבוצות מיתרים גדולות. אז איך בכל זאת האנסמבל יופיע בקונצרט מיצירות ברהמס? לא מזמן נכתבה "יצירה חדשה" של ברהמס, שזוכה להצלחה ולביצועים רבים בעולם – קונצ׳רטו לפסנתר ב-4 ידיים עם תזמורת כלי קשת. נכון שעברו כבר יותר מ120 שנה מאז פטירתו של ברהמס, וכמובן שלא הוא כתב את הקונצ׳רטו הזה, אבל זהו עיבוד המבוסס על רביעיית הפסנתר המפורסמת שלו בסול מינור. את הקונצ׳רטו כתב ריכארד דונסר האוסטרי, עבור גיל וסיון, והם בעלי הזכויות הבלעדיות לבצע אותו. אחרי שהם כבר ביצעו ואף הקליטו אותו עם תזמורות רבות ברחבי אירופה, הם מגיעים לבצע אותו, בפעם הראשונה בישראל – עם סולני תל אביב. יהיה מאד מסקרן, ואנחנו כבר נרגשים לקראת המפגש עם היצירה ואיתם ולקראת הקונצרטים. עוד נבצע בתכנית עיבוד שלי לחמישיית המיתרים אופ. 111 של ברהמס, וריקודים הונגריים של ברהמס.

הקונצרטים יתקיימו במוצ"ש 22.6.19 באודיטוריום רפפורט בחיפה, וביום א 23.6.19 באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, תל אביב.

תזמורת מקצועית עם נגנים צעירים

כשהחלו 26 נגני התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים לנגן את סרנדת קרן הדואר של מוצרט, באמת היה נדמה שיושבת על הבמה תזמורת מקצועית. פשוט תענוג לנצח על קבוצה כזו מדהימה של נגנים. לגבש אותם מבחינת סגנון, ארטיקולציה, אנרגיה ואופי, ולקבל תגובה מיידית גם לכל בקשה מילולית ובמיוחד לכל פרט שאני מראה בידיים – זו חוויה נהדרת. זו תזמורת שמגיבה מהר כמו תזמורת מקצועית (ולפעמים אפילו יותר מהר), ועובדת עם הרבה שמחה והנאה בכל חזרה. מול אולם מלא בתיאטרון גבעתיים הופענו לפני כשבועיים בקונצרט סיום השנה של הקונסרבטוריון, וביצענו את הפרק השני מסימפוניה מס׳ 2 של שוברט, ואת הפרק הראשון מסרנדת קרן הדואר של מוצרט. זה היה עבורי סיכום העבודה איתם במהלך השנה, ולשמחתי זה היה קונצרט שהציג אותם במיטבם.

אחד המדדים שבאמצעותם אני בוחן קשר שלי עם תזמורת (כל תזמורת מילדים ועד מקצוענים) הוא עד כמה אני מרשה לעצמי להפתיע אותם בקונצרט, להיות ספונטני ולעשות דברים אחרת מאשר בחזרות. ככל שאני מרשה לעצמי להיות יותר ספונטני ומפתיע, זה סימן שאני יותר סומך עליהם ויותר מרגיש אותם מקרוב. אם אני מנצח בקונצרט בדיוק כמו בחזרות זה בד"כ בגלל שאני לא מספיק סומך על התזמורת. עם התזמורת של גבעתיים הייתי מאד ספונטני בקונצרט, וסמכתי עליהם במאה האחוז שהם יהיו איתי. והם אכן היו איתי בכל רגע, ונתנו מעצמם הכל. תענוג.

צליל מתוק וחם

איתמר זורמן עם האנסמבל

התכנית האחרונה שלנו באנסמבל היתה מאתגרת, מעניינת וקשה. בסרנדה למיתרים של צ׳ייקובסקי יש מעבר לקשיים הטכניים בכל אחד מהתפקידים, גם קשיים של נגינה ביחד בכל קבוצה, קשיים של אחידות ריתמית ונגינה אנסמבלית, אינטונציה בפסז׳ים, ובנייה של כל פרק מבחינה מוסיקלית ואספרסיבית. בקונצ׳רטו לכינור ברה מינור של מנדלסון יש לתזמורת תפקיד מאד גדול ומשמעותי, עם הרבה אוניסונים, פסז׳ים מורכבים, פוליפוניה שבה לכל קבוצה תפקיד משמעותי, והרבה מאד מקומות שקופים שבהם אם הנגינה לא לגמרי אחידה מיד ניתן להבחין בזה. וביצירה של איל אדלר "קוים נשברים" לכינור ותזמורת מיתרים הקושי העיקרי לכל נגן הוא להצליח לנגן את תפקידו בזמן הנכון ולעקוב אחרי הניצוח מבלי לטעות (כמובן שגם למנצח הקושי הוא להצליח לנצח על הכל מאד ברור, ללא טעויות ומבלי לבלבל את הנגנים). בתקופת החזרות הקצרה והאינטנסיבית שלנו ניסיתי לעבוד מהר וביעילות כך שהתכנית תהיה מוכנה ותבוצע בסטנדרטים הגבוהים של האנסמבל. שיתוף הפעולה עם איתמר זורמן, שהצטרף אלינו ביום השלישי של החזרות, היה מצוין. הנגינה שלו כל כך יפה, רגישה ומוסיקלית, והצליל שלו מתוק וחם, כך שזה התאים מאד לקונצ׳רטו של מנדלסון. ההנאה מהנגינה שלו היתה גדולה, גם לתזמורת וגם לקהל. וגם ביצירה מודרנית קשה ומורכבת יותר להאזנה מאשר מנדלסון, כמו זו של איל אדלר, נגינה סולנית כל כך טובה כמו זו של איתמר עוזרת להבין את המוסיקה ולהנות ממנה.

האנסמבל מבצע את הסרנדה של צ׳ייקובסקי

בסרנדה של צ׳ייקובסקי המוסיקה המצויינת והתפקידים המאתגרים דירבנו את כל הנגנים לתת את המקסימום כדי להגיע לביצוע ברמה הגבוהה ביותר. פתחנו את הקונצרט בקטע ההפתעה, והפעם אלה היו שלוש מתוך המיניאטורות לתזמורת מיתרים של צינצדזה הגיאורגי, מיניאטורות שאת חלקן ביצענו בתכנית עם אנדראס שול בנובמבר, והקהל מאד התלהב מה.

איל אדלר, איתמר זורמן ואני

התכנית הזו היתה באמת מלהיבה ויוצאת דופן עבורנו, ובשני הקונצרטים (ובמיוחד בראשון מביניהם שהיה בתל אביב) נהניתי מאד הן מהמוסיקה, הן מהסולן, והן מהנגינה הנהדרת של האנסמבל. בסיומו של כל אחד מהקונצרטים גם ביצענו כהדרן את הקטע "סוליקו" של צינצדזה, מתוך המיניאטורות שניגנו כהפתעה בתחילת הקונצרט. התגובות שקיבלנו טובות ונלהבות, הנה כמה מהן:

"היה קונצרט מ ש ו ב ח. עונג צרוף"

"תודה על קונצרט משובח"

"נשמע מעולה"

קוריאה. אנחנו מגיעים

ארבע תכניות שונות, וארבעה קונצרטים בשישה ימים בפסטיבל המוסיקה הבינלאומי בבוסאן שבדרום קוריאה – זה מה שצפוי לאנסמבל ולי בסוף אוגוסט. אחרי שהופעתי בפסטיבל הזה לפני שנתיים כמנצח אורח, הפעם הוזמנתי להגיע לשם עם התזמורת שלי, סולני תל אביב, שתשמש כתזמורת הבית, וזה כבוד גדול עבורנו. הסימפוניה השביעית של בטהובן, הסימפוניה האיטלקית של מנדלסון, סימפוניית האפנר של מוצרט, קונצ׳רטו לפסנתר "הקיסר" של בטהובן, קונצ׳רטו לכינור של מנדלסון, קונצ׳רטו לקלרינט של מוצרט, ועוד יצירות נפלאות רבות ירכיבו את הרפרטואר שלנו בהופעותינו בפסטיבל. קונצרטים באולמות גדולים ויוקרתיים, כולל קונצרט הפתיחה החגיגי של הפסטיבל, ושיתופי פעולה עם כמה סולנים בינלאומיים. וכמובן, ביקור בעיר הנהדרת בוסאן, עיר שכל כך אהבתי כשהייתי בה לפני שנתיים. מחכים מאד לסיור המיוחד הזה, אמשיך לעדכן בקרוב.

מאחל חג שבועות שמח לכל קוראי הבלוג!

חשמל באולם

חוויה חד פעמית

החוויה בפרוייקט עם אנדראס שול היתה בלתי נשכחת. כולנו נהנינו מאד מכל התהליך: גם מהתכנית היפה והמגוונת, גם מהעבודה המשותפת עם אנדראס, מהשירה הנפלאה שלו, מהאוירה בחזרות, וגם מהעבודה באנסמבל שהיתה מאד מעמיקה, וברמות הגבוהות ביותר. בכל החלק הראשון של התכנית, שהיה בארוקי לגמרי, האנסמבל נשמע מאד מגובש ומלוטש. הנגנים ניגנו עם קשתות בארוק, והצליל היה פריך, עם ארטיקולציה ואופי ריקודי בפרקים המהירים. הנגינה היתה מאד "בארוקית", כאשר עיקר ההבעה הושגה באמצעות יד ימין (ארטיקולציה, מהירות קשת) ולא באמצעות יד שמאל (ויברטו). בקונצ'רטו גרוסו של הנדל, הסולנים היו קובי רובינשטיין וצ'זרה זנפיני בכינורות וגיא אילון בצ'לו.

בשתי האריות של הנדל ובקנטטה של ויולדי "חדלו, מעתה חדלו", היה תענוג ללוות את אנדראס. ההרגשה היתה שאנחנו יוצרים ביחד איתו סצנה דרמטית, והוא בקולו הצלול מביע את המוסיקה בצורה מושלמת. החלק השני של הקונצרט כלל יצירה אינסטרומנטלית שאני מאד אוהב, ונראה שגם הנגנים והקהל אהבו – מיניאטורות למיתרים של צינצדזה (מלחין גיאורגי). ביצענו שלוש מתוך המיניאטורות הרבות שהוא כתב. הן כתובות היטב לכלי קשת, המוסיקה מצויינת, ומאד אפקטיבית.

הקונצרט הסתיים בשירי עם בריטיים עם אנדראס, ואחריהם – קטע ההפתעה, שבו הפעם אנדראס שר בעברית את "שיר ערש" של אלתרמן/ארגוב בעיבודו של תום בר. בקטע הזה הצטרפה אל אנדראס בשירה שיר אורדו, שהצטרפה העונה לאנסמבל ככנרת. צפו בקטע ההפתעה.

הקונצרט בחיפה התקיים מול אולם כמעט מלא לגמרי. היה לנו הכבוד לארח בקונצרט את עינת קליש רותם, שאמנם זו לא היתה הפעם הראשונה שלה בקונצרט של האנסמבל, אך זו היתה הפעם הראשונה שלה כראש העיר החדשה של חיפה. בירכתי אותה מהבמה ואיחלתי לה הצלחה, ובסיום הקונצרט היא באה לברך את הנגנים ואת אנדראס.

לקונצרט בתל אביב כל הכרטיסים נמכרו מראש, ולכן ביום הקונצרט גם הגלריה שמאחורי הבמה נפתחה למכירה, וגם שם כל הכרטיסים נמכרו. כשהקונצרט החל ועליתי לבמה עם אנדראס – הרגשנו שהיה חשמל באולם. אנשים יושבים על המדרגות וממלאים כל פינה באולם, מחיאות כפיים סוערות ואפילו שריקות כמו במופע רוק. זה היה מאד מרגש, והלואי וימשיך כך גם בקונצרטים הבאים.

התגובות שקיבלנו משני הקונצרטים היו חמות מאד, הנה כמה מהן:

"חוויה חד פעמית!!! היתה חוויה מיוחדת! כל הקונצרט ובמיוחד אנדריאס שול היו מהממים! כמה נהדר, כמה צלול, כמה אנושי!"

"פיסגה!"

"אנסמבל מעולה. כשמו כן הוא – כל אחד מהנגנים הוא באיכות של סולן… כל קונצרט הוא חגיגה."

"מזמן לא נהניתי ברמה כמו שנהניתי אתמול, מזמן לא! התכנית היתה מדהימה: שאיפשרה להראות לא רק את הסולן אלא גם את התזמורת ואת המנצח! התזמורת נשמעה מצוין!"

 

עם הפנים לסין

עד כה, החוויות שלי עם סין לא היו מוצלחות במיוחד… קונצרטים שנקבעו לי שם בעבר בוטלו, התקשורת עם הסינים היתה לי תמיד קשה ובעייתית, ולא הצלחתי להגיע עדיין להופיע שם. אך בשבוע הבא, לראשונה, אם שום דבר לא ישתנה, אני אמור לנצח על תזמורת בסין – התזמורת הסימפונית של חארבין. הסולן שיופיע איתי שם יהיה הפסנתרן הסיני הנפלא ג'י יואן, שהופיע איתי כבר בעבר עם הפילהרמונית של בראשוב (רומניה), בקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי, ונפגשתי איתו שוב לפני שנה בקוריאה בקונצרט שלי שם עם הפילהרמונית של בוסאן.

ג'י יואן ואני בבראשוב, רומניה

הפעם אנחנו חוזרים לשתף פעולה בקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של בטהובן. עוד בתכנית, הפתיחה "אגמונט" של בטהובן, והסימפוניה מס' 2 של ברהמס.

אז הפעם, זה כנראה קורה באמת, ואני מקוה להמשיך לספר חוויות משם.

 

ליאה ז'ו מזמינה

בינואר הקרוב אנחנו מארחים את הכנרת המדהימה בת בה-11 ליאה ז'ו. הנה הזמנה אישית ממנה.

 

 

הערב זה קורה

התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה קמה לתחייה

IMG-20170119-WA0010

במשך עשרות שנים היתה בחיפה תזמורת סימפונית צעירה גדולה ומפוארת, שבה עברו אלפי ילדים ובני נוער. על כולם ניצח המנצח המיתולוגי של חיפה – אליעזר החתי. התזמורת הזו ידעה ימים גדולים, הופיעה בסיורי קונצרטים מוצלחים באירופה, השתתפה בפסטיבלים יוקרתיים, זכתה בתחרויות של תזמורות צעירות, ליוותה סולנים גדולים, הופיעה באולמות קונצרטים מלאים, ניגנה רפרטואר סימפוני מאתגר ותובעני וזכתה להרבה כבוד ותהילה. בשיאה מנתה התזמורת כ80-90 נגנים, שהיו מתכנסים באופן קבוע פעמיים בשבוע לחזרות. מעבר לנגינה המשותפת, הצד החברתי בתזמורת היה חשוב מאוד. במשך השנים נוצרו המון חברויות והיכרויות בתזמורת הזו, זוגות נוצרו שם כולל כאלה שכבר יש להם היום ילדים בני 20 פלוס. כילד חיפאי, גם אני זכיתי לנגן בתזמורת הזו בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. למדתי שם רפרטואר תזמורתי עשיר שכלל בין היתר את הסימפוניה הראשונה של ברהמס, השמינית של דבוז'ק, השלישית והשביעית של בטהובן, שחרזדה וקפריצ'יו ספרדי של רימסקי קורסקוב, החמישית של צ'ייקובסקי, ועוד. הכרתי שם הרבה אנשים נפלאים, ולמעשה במשך מרבית שנותיי שם רוב חבריי וחיי החברה שלי היו הנגנים בתזמורת. די מדהים!

כבר שנים רבות שהתזמורת הזו לא קיימת בעיר. הנגנים הצעירים בעיר משתתפים בהרכבים מצומצמים ובתזמורות מקומיות של הקונסרבטוריון או המוסד בו הם לומדים, אבל תזמורת עירונית אזורית גדולה כבר לא קיימת.

בחודש מרץ האחרון, ביום הולדתו ה87 של אליעזר החתי, קרה דבר מדהים. אחד מבוגרי התזמורת החליט לחגוג לאליעזר את יום הולדתו עם כל נגני התזמורת לדורותיה. חגיגת יומולדת לאיש שבזכותו כל כך הרבה אנשים נחשפו למוסיקה קלאסית. חגיגת יום ההולדת של אליעזר היתה גם פגישת מחזור מרגשת ביותר עם אנשים שלא התראו למעלה מ-20 שנה. לקראת הארוע הרבה מהבוגרים חזרו להיות בקשר, נוצרו קבוצות ווטסאפ ופייסבוק עם הרבה התכתבויות, תמונות וזכרונות. הארוע עצמו עורר בכולם זכרונות וגעגועים, והעלה אצלי את התהייה – למה בעצם שהתזמורת הצעירה לא תחזור לפעול.

בחודש יוני האחרון, מספר חודשים לאחר אותה חגיגת יום הולדת, אליעזר החתי נפטר. בזמן הלוויתו היה לי בדיוק קונצרט עם האנסמבל ששודר בשידור חי ברדיו. החלטתי להקדיש את אחת היצירות בתכנית לזכרו וכתבתי כמה שורות עליו, שאותן קראה בשידור חיותה דביר, מנחת הקונצרט. באזכרה בתום ה30 פגשתי שוב חלק מהבוגרים של התזמורת.

בעקבות פטירתו של אליעזר החלטתי להקים מחדש את התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה, ולקרוא לה על שמו של אליעזר. דיברתי על כך עם בנו רמי ובתו טלי, וקיבלתי מהם את ברכת הדרך. למעשה הפכתי את התזמורת של מגמת המוסיקה בתיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו חיפה, תזמורת שעליה אני מנצח כבר מספר שנים – לתזמורת עירונית שפתוחה לכל נגן צעיר מחיפה והסביבה.

החל מספטמבר האחרון התזמורת הסימפונית הצעירה מקיימת שתי חזרות בכל שבוע בבית הספר, והערב יתקיים קונצרט הבכורה של התזמורת. לקראת הקונצרט שוב התעוררה קבוצת הווטסאפ, בוגרים של התזמורת (כולל כאלה שיותר בוגרים ממני) הצטרפו לחזרות האחרונות כמתגברים, בוגרים רבים מתכננים להגיע עם משפחותיהם, פורסמו כתבות וידיעות רבות בעיתונות, וההתרגשות בשיאה.

אז הערב זה קורה, בשעה 20.00 במרכז קריגר בחיפה. הכניסה חופשית.

IMG-20170121-WA0004

התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי תבצע בקונצרט הבכורה שלה את היצירות הבאות:

רוסיני – הפתיחה הספר מסביליה

יחזקאל בראון – סרנדה מס. 2 פרק שלישי

ללו – סימפוניה ספרדית לכינור ותזמורת פרק ראשון. סולנית – הגר גרסאי

הופמייסטר – קונצ'רטו לויולה פרק ראשון. סולנית – איה נמליך.

שוברט – סימפוניה מס' 8 – הבלתי גמורה

ברהמס – ריקוד הונגרי מס' 16

כוכבים צעירים

ואלס "הקיסר" במסיבת הריקודים; משחק ג'אנגל ספיד בזמן השיט בנהר; נגינה משותפת של כל 130 המשתתפים ביחד אחרי חזרה אחת בלבד; תנאי ארוח מושלמים; אקוסטיקה מדהימה; קונצרט מעולה שבסיומו הקהל עמד והריע לתזמורת שלנו. על הנסיעה הבלתי נשכחת לגרמניה שהסתיימה אתמול.

20140402_145042

כתבה בעיתון גרמני שהתפרסמה לקראת פתיחת הפסטיבל.

 

נסיעה מוצלחת, מרגשת ומלאה בחוויות מקצועיות וחברתיות הסתיימה אתמול בבוקר. התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים, שקיבלה את השם תזמורת ארץ הקודש (או הולילנד באנגלית, אבל זה היה לפני הכרעת הדין במשפטו של אולמרט), כיכבה בפסטיבל התזמורות הצעירות בארנסבורג בגרמניה.

20140331_151246

המשלחת הישראלית במלואה, כולל צוות המלוים.

 

נדמה שהכל בנסיעה הזו היה פשוט מושלם. תנאי הארוח היו נהדרים אצל כל הנגנים, המארחים היו חמים, לבביים ונדיבים, קשרים חברתיים רבים נוצרו בין הנגנים מהתזמורת הישראלית לתזמורות האחרות ולמארחיהם, וגם בתוך התזמורת – בין הנגנים מחיפה לאלה מגבעתיים. באולם הקונצרטים היתה אקוסטיקה מדהימה. הקהל החם קיבל באהדה גדולה את התזמורת שלנו והריע לה דקות ארוכות כשכולו על הרגליים!!!

Weihnachten 2013 und Jan. bis März 2914 037

סיום הקונצרט שלנו, שלווה בתשואות רמות כשהקהל עומד דקות ממושכות. מרגש.

 

בפעילויות הרבות מחוץ לחזרות ולקונצרטים היו המון חוויות בלתי נשכחות, שהגדולה שבהן, לדעתי – היתה המסיבה לכל משתתפי הפסטיבל, שבה כמובן שהישראלים (וביניהם גם אני) נתנו את הטון, הביאו לדי.ג'יי שירים (כולל ואלס "הקיסר" של שטראוס), רקדו על השולחנות, וסחפו את כל יתר המשתתפים לחגיגה. היו לנו טיולים להמבורג שכללו שיט בנהר, טיול בפארק ובילוי בקניון, והיו גם חזרות אינטנסיביות איתי, שבמהלכן התזמורת המשותפת חיפה גבעתיים (שנפגשה בסך הכל פעמיים בארץ לפני הנסיעה) התגבשה גם מבחינה מקצועית.

680500_10201026134010116_817945465_o

טיול שגרתי של הנגנים ושלי בפארק בהמבורג

 

העובדה שהקונצרט שלנו היה הקונצרט המסיים של הפסטיבל יצרה איזשהו מתח אצל כולנו שהלך ונבנה לקראת השיא. בבוקר של אותו קונצרט סיום היה גם קונצרט משותף שבו כל ארבע התזמורות (כ130 נגנים) ניגנו ביחד שני קטעים של מוסיקה לסרטים – "משימה בלתי אפשרית" ו"שודדי הקאריביים". זו היתה חוויה מרגשת בפני עצמה. באותו קונצרט כל תזמורת גם הופיעה בנפרד בחלק מהתכנית שלה, ולנו זו היתה למעשה ההופעה הראשונה בפסטיבל.

20140329_104248

חזרה לקראת הקונצרט המשותף, כשאת התזמורת הענקית מובילה הכנרת הראשית של התזמורת שלנו.

 

הרבה שעות של נסיעות עברנו יחד – פעמיים מארנסבורג להמבורג ובחזרה, ומברלין לארנסבורג ובחזרה (כשהנסיעה חזרה התארכה מאוד בגלל פקק שגרם לנו כמעט לאחר לטיסה), ובמהלכן זכיתי להכיר מקרוב את הנגנים הנפלאים שלנו, דבר שלא קורה בימי שגרה כשאני מגיע רק לחזרות.

1977302_813558142007670_337842097_n

במהלך שיט בנהר בהמבורג – אני משתתף במשחק שנקרא ג'אנגל ספיד, שעדיין לא הצלחתי לנצח בו, כי הנגנים הצעירים היו פשוט יותר זריזים ויותר אגרסיביים ממני

 

אני אישית התארחתי אצל המנהל הקודם של הפסטיבל ואשתו, בתנאים של מלך – קומה נפרדת משלי, ארוחות באיכות של מסעדת שף, שיחות מעניינות רבות עם הזוג המארח ובעיקר יחס חם ואדיב. בערב האחרון, לאחר הקונצרט שלנו, הם קיימו אצלם בבית מפגש עם נציגי המשלחת שלנו ושל הנהלת הפסטיבל, והיה מאוד מעניין ומוצלח.

Konzert KO Haifa 30.03.2014 010

שיחה עם המנצח של התזמורת הגרמנית בערב הסיום.

 

הקונצרט שלנו בערב הסיום היה מעולה. הוא כלל סינפוניה למיתרים של ויולדי, אריה של מוצרט (בביצוע של זמרת הסופרן שלנו נעמי שלו שהיא גם כנרת בתזמורת), סימפוניה מס' 102 של היידן (בביצוע מלא בהפתעות, כפי שאני אוהב), ריקוד הונגרי של ברהמס, עיבוד לתזמורת מיתרים של שיר "הרעות" של ארגוב, פרקים מסויטת "כרמן" של ביזה, וואלס הקיסר של שטראוס. כהדרן ניגנו את הקטע המפורסם של סקוט ג'ופלין The Entertainer. התזמורת שלנו היתה מאוד מרוכזת, ויחד עם זאת ניגנה בצורה משוחררת ועם הרבה ספונטניות. היה כיף גדול לנצח על התזמורת הנפלאה הזו, שהיא איחוד של שתי תזמורות שעובדות במשך השנה לגמרי בנפרד זו מזו. נהניתי לעשות איתם מוסיקה והרגשתי שהם מגיבים לי היטב וכל הזמן לגמרי איתי.

 

וינה בחיפה, הערב

אחרי עבודה אינטנסיבית על יצירות תובעניות עם אתגרים רבים, תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו חיפה, תופיע הערב בקונצרט חגיגי לקראת נסיעתה לפסטיבל בינלאומי בגרמניה. התכנית היא וינאית ברובה, ובמרכזה – סימפוניה מס' 102 של היידן. ובנוסף – ולס "הקיסר" של שטראוס, ריקוד הונגרי של ברהמס, קטע של סקוט ג'ופלין, והפתעה. הערב ב19:00 באולם בי"ס "רעות", רח' צה"ל 41 חיפה.

280120133876

 

 

תזמורת מקצועית עם נגנים צעירים

לקראת נסיעתנו לפסטיבל בינלאומי בגרמניה, ביום שני הקרוב אופיע עם התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה בקונצרט חגיגי ומיוחד.

BD4_0115

על התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו, חיפה, כתבתי כאן כמה פעמים בעבר. זו תזמורת שהוקמה רק בשנה שעברה, ובחודש הבא היא כבר תופיע בפסטיבל בינלאומי בגרמניה. השנה התזמורת גדולה ומאוזנת יותר מבחינת הכלים ורמת הנגנים בהשוואה לשנה שעברה, והעבודה איתה מהנה מאוד. התזמורת עובדת השנה יומיים בשבוע (בניגוד ליום אחד בלבד בשנה שעברה), והתכנית שאותה אנחנו מכינים מתחילת השנה קשה ותובענית, ומתאימה לתזמורת מקצועית לכל דבר. היא כוללת את ולס "הקיסר" של שטראוס, סימפוניה למיתרים של ויולדי, סימפוניה מס' 102 של היידן במלואה, ריקוד הונגרי של ברהמס, אריות של מוצרט וביזה ועוד. למרות שהנגנים בתזמורת הם בגילאי 15-18, רמת העבודה איתם, הדרישות שלי מהם והתוצאה המוסיקלית הם כמו בתזמורת מקצועית. ומבחינתי, אין שום הבדל. הם רק צעירים יותר.

1604477_10152194759661306_757385848_n

במשך השנה אנחנו מקיימים פרט לחזרות התזמורת המלאות גם חזרות סקציה שבהן אני עובד עם כל קבוצה לחוד. העבודה היסודית הזו וזמן החזרות הרב מאפשרים לי להביא את התזמורת לרמה גבוהה מאוד, וביום שני הקרוב נקיים את הקונצרט הראשון שלנו השנה, לקראת הנסיעה לגרמניה.  הקונצרט ביום שני הקרוב, 17.2.2014, יתקיים בשעה 19:00 באולם של ביה"ס "רעות" חיפה.

בנסיעה לגרמניה בחודש הבא, תצטרף אל התזמורת הזו גם התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים, שאיתה אני עובד כבר למעלה מעשר שנים. עם שתי התזמורות אני עובד במקביל על אותן היצירות, ובשבועות הקרובים נקיים חזרות משותפות בחיפה ובגבעתיים, לקראת יציאתנו המשותפת כתזמורת של יותר מ40 נגנים. חוויה מיוחדת מאוד עבורי ועבור הנגנים הצעירים.